חומר רקע
28.3.2017
לכבוד
גב' רחל עזריה, ח"כ
יו"ר ועדת הרפורמות
כנסת
הנדון: הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)(תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017
חברת טריא פי2פי בע"מ מברכת על פרסום הצעת החוק שבנדון. הכנסת הפלטפורמות תחת רגולציה היא צעד מבורך, אשר להערכתנו מהווה את אחד מהצעדים החשובים ביותר שנעשו בשנים האחרונות בשוק האשראי הקמעונאי.
בטרם נדון בסעיפי הצעת החוק כסדרם נבקש להדגיש מספר הערות מרכזיות שחייבות להערכתנו לקבל מענה, על מנת שהמהפכה שצפויה בעקבות החקיקה תתממש במלואה:
1. התפעול הבנקאי - פלטפורמות לתיווך אשראי תלויות באופן מוחלט במערכת הבנקאית, שכן הבנק שולט בכל העברה כספית שמבוצעת על ידי הפלטפורמה בחשבון הנאמנות. לצערנו, קצב הגידול המרשים בשנים האחרונות של טריא נמצא בהתאמה מלאה למספר הקשיים שמערים הבנק בו מתנהל החשבון. כל עיכוב בהעברת כספים, בין אם העברת הכסף ללווה או למלווה, מהווה, בין היתר, פגיעה אנושה באמון הלקוחות בפלטפורמות. טריא פנתה מספר פעמים לפיקוח על הבנקים לשם הסדרת הנושא, אך לצערנו, נותרנו ללא מענה. בסיטואציה זו אנו סבורים שהמחוקק חייב לומר את דברו, ולצורך מניעת הפגיעה בתחרות, לאפשר לממונה על שוק ההון לתת הוראות המסדירות את דרך ניהול חשבון הנאמנות ובכלל זה קביעה של מסגרת זמנים מחייבת לביצוע הוראות הניתנות במסגרת חשבון הנאמנות, פיקוח מחירים על עלויות ניהול חשבון הנאמנות, וקביעה של קנסות משמעותיים ביותר בגין הפרה של הוראות אלו.
לצורך הסדרת הנושא באופן ממצה אנו מציעים הוספת סעיף בתזכיר בנוסח הבא:
ניהול חשבון הנאמנות
(א) בעל רישיון זכאי לפתוח חשבון בכל בנק; בנק לא יסרב לפתוח חשבון נאמנות לבעל רישיון לתיווך מקוון באשראי (להלן – בעל רישיון), אלא אם מסר הודעה בכתב לבעל הרישיון שבה נימוקים לסירוב; בנק ישלח העתק מההודעה למפקח על שירותים פיננסים מוסדרים (להלן – המפקח).
(ב) המפקח יבחן האם הסירוב הוא סביר ויתן החלטתו בהקדם האפשרי; ההחלטה תימסר לבנק, לבעל הרישיון ולמפקח על הבנקים.
(ג) בנק לא יעכב הוראה שניתנה לגבי חשבון נאמנות ( להלן – הוראה) אלא אם מסר, תוך 48 שעות ממתן ההוראה, הודעה בכתב לבעל הרישיון שבה נימוקים לסירוב; הבנק ישלח העתק מההודעה למפקח על הבנקים.
(ד) המפקח יבחן האם העיכוב הוא סביר ויתן החלטתו תוך 48 שעות מהיום שקיבל את הודעת הבנק; ההחלטה תימסר לבנק, לבעל הרישיון ולמפקח על הבנקים.
(ה) בניהול חשבון הנאמנות יהיה בנק פטור מחובות המוטלות עליו לעניין של איסור הלבנת הון, ואיסור הלבנת הון לא יהווה שיקול לפתיחת חשבון או לעיכוב הוראה.
(ו) בנק לא יהיה אחראי כלפי הנהנים בחשבון הנאמנות או כלפי לקוחות בעל הרישיון, למעשה או מחדל של בעל הרישיון, ועניין זה לא יהווה שיקול לפתיחת חשבון או לעיכוב הוראה.
(ז) ביקש בעל רישיון לפתוח חשבון נאמנות במספר בנקים, ואחד מהבנקים סירב – ייחשב הדבר לסירוב בלתי סביר.
(ח) בסעיף זה "סירוב" - לרבות תנאים שדורש הבנק לפתיחת החשבון או לביצוע הוראה אשר אינם מעוגנים במסמכי פתיחת החשבון וניהולו כפי שאושרו על ידי בית הדין לחוזים אחידים.
(ט) שר האוצר רשאי לקבוע בצו, מקרים שייחשבו כסירוב בלתי סביר או כעיכוב בלתי סביר.
(י) המפקח רשאי, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים, לקבוע את שיעור וסכום העמלות שתאגיד בנקאי רשאי לגבות בשל ניהול חשבון נאמנות.
(י) פעל בנק בניגוד להוראות חוק זה, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה:
לא העביר הודעה בזמן – 1,000,000 ש"ח
לא נימק את הסירוב – 1,000,000 ש"ח
נקבע על ידי המפקח כי סירב סירוב בלתי סביר – 5,000,000 ש"ח
2. אשראי לעסקים קטנים - לצערנו הרב, הסדרת מתן אשראי לעסקים קטנים (מאוגדים) נותרה מחוץ להצעת החוק. לתפישתנו, כל עוד מדובר בעסק קטן, המבקש הלוואה עסקית בגובה סביר, הרגולציה צריכה להיות דומה לרגולציה על תיווך מקוון באשראי למשקי בית, ובוודאי שצריכה להתבצע על ידי אותו רגולטור. אין שום היתכנות לכך שפלטפורמה אשר מתווכת באשראי ליחידים תהיה כפופה לרגולטור אחד, ואותה פלטפורמה עצמה, כאשר תתווך באשראי לעסקים קטנים תהיה כפופה לרגולטור אחר; הדבר אינו ניתן לביצוע. גם אין זה סביר שבעל הרישיון יקים שתי פלטפורמות ייעודיות, האחת ליחידים והאחרת לעסקים קטנים (מאוגדים).
להלן הערותינו הנוספות המפורטות על פי סדר הסעיפים:
1. סעיף 3 להצעת החוק (תיקון סעיף 13(א) לחוק) – בפיסקה (16) במקום "יחיד שעיסוקו במתן אשראי..." נראה שצריך להיות "מי שעיסוקו במתן אשראי", כדי שלא ישתמע שמדובר רק על יחיד. גם תאגידים יכולים להשקיע באמצעות פלטפורמה, ואין מקום לראות תאגיד שמלווה באמצעות פלטפורמה כמי שעיסוקו במתן אשראי.
2. סעיף 4 להצעת החוק –
א. בסעיף 25יז המוצע קיימת הגדרה של "לווה". ההגדרה מתייחסת רק ליחידים. כפי שנאמר לעיל, אנו סבורים שיש מקום להרחיב את ההגדרה גם ללווה אשר הינו מאוגד, על מנת לאפשר מתן אשראי לעסקים קטנים באמצעות הפלטפורמה. לתפישתנו, כל עוד מדובר בעסק קטן, המבקש הלוואה עסקית בגובה סביר, הרגולציה צריכה להיות דומה לרגולציה על תיווך מקוון באשראי למשקי בית, ובוודאי שצריכה להתבצע על ידי אותו רגולטור. אין שום היתכנות לכך שפלטפורמה אשר מתווכת באשראי ליחידים תהיה כפופה לרגולטור אחד, ואותה פלטפורמה עצמה, כאשר תתווך באשראי לעסקים קטנים תהיה כפופה לרגולטור אחר; הדבר אינו ניתן לביצוע. גם אין זה סביר שבעל הרישיון יקים שתי פלטפורמות ייעודיות, האחת ליחידים והאחרת לעסקים קטנים (מאוגדים).
ב. על פי סעיף 25יט (א)(2) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר פטורים מחובת רישיון. לעניין זה נציין שמתן אפשרות לתאגיד בנקאי להיכנס לתחום של מערכת מקוונת לתיווך לאשראי פוגעת באפשרות לקיים תחרות אמיתית בתחום של משקי הבית. על מנת לאפשר לגופים חדשים להיכנס לשוק האשראי החוץ-בנקאי יש לאסור על תאגידים בנקאיים להקים פלטפורמות מקוונות לתיווך באשראי. ממילא יש לתאגיד בנקאי את היכולת להעניק אשראי ממקורותיו העצמיים. בנוסף לכך, מתן פטור מרישיון על פי ההצעה מאפשר ארביטראג' רגולטורי לטובת תאגידים בנקאיים, ולו משום העובדה שקיימים בהצעת החוק סעיפים כמו למשל, איסור על בעל הרישיון לתת בעצמו אשראי אלא לפי כללים של המפקח על מנת למנוע ניגוד עניינים. אין בהוראות הפיקוח על הבנקים סעיפים דומים, כך שמצבם של תאגידים בנקאיים יותר טוב מאשר בעל רישיון לפי הצעת החוק.
3. סעיף 10 להצעה - הוספת סעיף 50ו – יש להוסיף סעיף הקובע שמלווה המעמיד הלוואות באמצעות הפלטפורמה יהיה פטור מכל חובת גילוי כלפי לווה המוטלת עליו לפי חוק אחר. גופים פיננסיים, כמו למשל, הבנקים חייבים בחובות גילוי כלפי לקוחותיהם, לרבות במקרה של הלוואה שניתנת ללקוח. לא ניתן לקיים חובות אלה כאשר הגוף הפיננסי מעוניין להלוות כספים באמצעות הפלטפורמה. מאחר שממילא הוסמך המפקח לקבוע כללי גילוי, וממילא חלות ההוראות של חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, לא צריכה להתעורר בעיה להוסיף הוראה כמוצע.
4. ולבסוף אנו מבקשים שיתווספו הוראות נוספות (שקיימות באנגליה ובארה"ב), בין בחוק עצמו ובין בתיקונים עקיפים, שמטרתן לעודד את הציבור להלוות כספים באמצעות פלטפורמה פי2פי.
א. קיזוז הפסדים – יש לאפשר קיזוז הפסד/ים מהלוואה/אות בשנה מסויימת כנגד ריבית שהופקה מהלוואה/ות אחרת/ות באותה שנה, וכן לאפשר העברת הפסד שלא ניתן היה לקזז כאמור, לשנים הבאות.
ב. הכרה בהוצאות השימוש בפלטפורמה – הכרה בהוצאות השימוש בפלטפורמה (עמלה שמשולמת למפעיל הפלטפורמה על ידי המלווה) לצורך קביעת ההכנסה החייבת מריבית והטלת המס רק על הריבית בניכוי ההוצאות (כבר בשלב הניכוי).
ג. קופת גמל להשקעה – המוצר החדש שנוצר לצורך עידוד החיסכון יצר עיוות גדול בין גופים שמתחרים על ניהול חסכון הציבור. בעוד בקופת גמל להשקעה החוסך יכול להפקיד עד 70 אלף ₪ בשנה ולא לשלם מס עד למועד משיכת הכסף, החוסך שישקיע את כספו בפלטפורמת P2P נדרש לשלם את המס במועד היווצרות הרווח. אין לשיטתנו שום מקום לאפליה כה עמוקה בין גופים שמתחרים על ניהול חסכונות הציבור, אפליה זו פוגעת בראש וראשונה בציבור שאינו מקבל את החלטת החיסכון שלו לפי הפרמטרים שהיא אמורה להתקבל, כגון: תשואה, סיכון, וגובה דמי הניהול. למעשה העיוות מתמרץ את אותם גופים להעלות את דמי הניהול, מאחר ורק הם מסוגלים להציע את הטבת המס. בנוסף, אפליה זו בעייתית בייחוד לאור העובדה שהמדינה מעוניינת לעודד תחרות באשראי קמעונאי, ולכן אין הצדקה לתמרץ את הציבור לחסוך דווקא בקופות גמל שאינן מתחרות בשוק הקמעונאי. על מנת לתקן את העיוות בשוק יש להציע הטבת מס דומה גם למשקיעים בפלטפורמות. ניתן גם לקבוע כי העברת החיסכון מפלטפורמה לקופת גמל אינו מהווה אירוע מס, ולאפשר לציבור גמישות מלאה בבחירה בין המסלולים לאורך תקופת החיסכון.
בברכה,
ורדה לוסטהויז, עו"ד
סמנכ"ל רגולציה ומשפט