חומר רקע
30
באפריל
2017
חברי הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח התכנון והבנייה (תיקון-
פיצול דירות), בהצ"ח בעניין תקופת
לידה והורות ובהצ"ח התכנון והבנייה (תיקון-
)דיור בהישג יד
,חברי הכנסת הנכבדים
תזכיר חוק)הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים'(תיקון מס 4)(
הפעלת
מערכת לתיווך באשראי"), התשע
ז-
7
201
"(הצעת החוק)"
אנו בבל
נדר הלוואות בין אנשים,
מברכים על הסדרת תחום הפלטפורמות המקוונות להלוואות בין
( עמיתיםP2P) בחקיקה . אנו סבורים כי
ישנה חשיבות עליונה לכך ש החקיקה תאפשר את המשך
פיתוחו של הענף בישראל, במקביל להתפתחויות בעולם ולא תדכא פעילות זו שיש בה כדי להוות
אלטרנטיבה אמיתית לאשראי
ה.ממוסד
בהקשר זה, יש להדגיש כי בתחום
הפלטפורמות המקוונות לתיווך באשראי
"(הפלטפורמ "ה או
""הפלטפורמות )
קיימות
גישות שונות לניהול הפלטפורמה
ובכלל זה-
ניהול
הסיכונים ו יצירת
המפגש בין הלווים למלווים .לכן חשוב שה,אסדרה ובמיוחד זו המבוצעת בחקיקה ראשית
תקבע
עקרונות לפעולה ואולם לא תכוון לדפוס הפעלה מסוים . אחרת, יכולת הפלטפורמות להציע תחרות
וחדשנות עשויה להצטמצם עד כדי.ביטול
נזכיר כי הפלטפורמות הפועלות כיום בישראל נבדלות
בקהל היעד
שלהן., באופן ניהול הסיכונים, מנגנון העמדת ההלוואות מכספי המלווים ועוד
יודגש כי לפלטפורמות פוטנציאל לשמש כחלופה נגישה
ולא יקר
ה
לאשראי לאוכלוסיות חלשות שכיום
מודרות מהמערכת הבנקאית ומופנות לשוק
האשראי הלא-
חוקי, בו הם נדרשים לשלם ריביות של
מאות אחוזים. על מנת שהדבר יקרה
יש צורך ב
השוואת תנאים בין הבנקים לבין הפלטפורמות,
הן
לעניין גובה הריבית המקסימלית אותה ניתן לגבות והן לעניין עלויות נוספות
בהן
נדרשות
הפלטפורמות לשאת–
למשל בכל הנוגע לעמלות אותן ה
נק ב ים גובים עבור גישה למערכת המס"ב
אליה לא ניתנת כיום לפלטפורמות גישה ישירה.
בהקשר זה יש להדגיש מספר סוגיות מרכזיות העוברות כחוט השני בהצעת החוק ואשר על כול
ן
יש
.לתת את הדעת כמכלול
1.
התאמת הגדרות ונוסח ההוראות כך שיתאימו למגוון אופני
ו פע לה אפשריים לפלטפורמה ולא
.לדפוס הפעלה אחד ובודד
2.
הסדרת
מקורות ההון להלוואות המועמדות בפלטפורמות ו
מתן אפשרות למפעיל ה פלטפורמה
וגופים קשורים אליו.להעמיד הלוואות בפלטפורמה
3.
התאמת משטר הפיקוח בתחום איסור הלבנת הו.ן לאופי הטכנולוגי של הפלטפורמות
4.
מניעת כפל פיקוח בין הרגו
לטורים השונים ,על מנת ליצ
ור
מסגרת רגולטורית ופיקוחית אחידה
שתאפשר את פעילות הפלטפורמות מבלי ליצור חסמים רגולטוריים ותחרותיים למעלה מן
הצורך.
5.
השלמת הליכי החקיקה הנוגעים לגובה הריבית המקסימלית בהלוואות במשק
על מנת להפסיק
הדרה של אוכלוסיות מהאשראי החוץ בנקאי המוסדר ודחיפ
תם
להלוואות בשוק השחור, לצד
ביטול העדיפות הקיימת לבנקים בתחום זה על פני הגופים החוץ בנקאים.
6.
.טיפול בנושא המיסוי של הפלטפורמות
הסדרת סוגיות אלה באופן מקיף וממצה תאפשר את פיתוח הפלטפורמות כחלופה לשוק האשראי
הממוסד והריכוזי באופן שיביא ,מחד תועלת לציבור המחפש , אשראי זמין וזול,ומאידך לציבור
המלווים המחפש אלטרנטיבות לשוק ההון והחיסכון במערכת הבנקאית, והכל בלי לפגוע בעקרונות
.של יציבות ושקיפות
עקרון מרכזי נוסף ב
א
סדרה הוא יצירת שוויון בין הגופים הבנק
א ים והגופים המוסדיים לבין
הפלטפורמות, שכן, הטלת רגולציה עודפת דוו קא על הגופים החדשים והקטנים תשמר את המעמד
הריכוזי של הגופים הקיימים ובכך תחטא למטרות החקיקה תו שמר את המצב הבעייתי בו דווקא
אוכלוסיות חלשות ממשיכות להיות מודר
ו.ת משוק האשראי המוסדר והמפוקח
1.
הערות לסעיפי הצעת החוק:
לעניין זה,
אף כי המונח "תיווך מקוון באשראי", מוגדר בתזכיר באופן רחב, הרי שהסעיפים
האופרטיביים שלו עודם מכוונים לדפוס פעולה אחד ויחיד מבין כל האפשריים כבר היום במסגרת
הפלטפורמות השונות וסביר כי עוד ייפתחו מודלים חדשים בעתיד .
ניסוח מצמצם מידי של החוק ימנע
את יישומם וב .כך ייפגע בצרכן, ובתחרות
א.
סעיף
ההגדרות–
סעיף4 להצעת החוק -
"הגדרת המונח "צבר אשראי–
נבקש לחדד את
הניסוח ולקבוע כי מדובר ביתרות חוב של לווים כלפי המלווים ולכן
מוצע
:הנוסח הבא"
סך
."חובות הלווים שטרם נפרעו כלפי המלווים בפלטפורמה
הניסוח הנוכחי אינו תואם את
ו המ
נחים המקצועיים המקובלים בענף ועשוי ליצור אי-
.הבנות בהיבטים התפעוליים
ב.
תחול
ת
סעיף26
לחוק על רישיון מורחב להפעלת פלטפורמה –
במסגרת השיקולים המפורטים
בסעיף26
, אותם יש ,לשקול בבחינת כשירות לקבלת הרישיון
כתנאי ל מתן רישיון פלטפורמה, יש
מקום להתייחס לא רק לתכנית העסקית והניסיון העסקי בתחום הפיננסי אלא גם לניסיון בתחום
הטכנולוגי ואבטחת המידע נוכח ריבוי היבטים אלה בתפעול הפלטפורמה.
ג.
סעיף38
ו–
הגבלת העיסוק במתן אשראי-
בתקופה האחרונה, המגמה העולמית בתחום ה-
P2P
היא כ י
לצד פעולת התיווך באשראי, מציעים מפע
י
לי ה
פלטפורמ
ות, באמצעות הפלטפורמה,
.הלוואות לצד מלווים אחרים
הדבר נחוץ כדי לקדם את הפלטפורמות כחלופה לשוק הממוסד
.בתחום העמדת ההלוואות
בעניין זה, הענק
ת סמכות פרטנית למפקח לאשר פעילות של העמדת הלוואות על-
ידי הפלטפורמה
ו כמ צע בסעיף38ו(ב) עשוי
ה להיות מסורבל
ת
ולייצר חסמים שלא לצורך. על כן, מוצע כי כבר
בשלב זה ייקבעו בחוק מנגנונים אשר ייחשבו ככאלה העומדים בדרישת מניעת ניגוד העניינים
.והמפקח יוכל להתיר מנגנונים נוספים
כך למשל, בעל רישיון המשתתף בכל ההלוואות המועמדות בפלטפורמה
בפרק זמן מסוים בשיעור
השתתפות אחיד לא יידרש להיתר פרטני מ
ה.מפקח
ד.
סעיף50ב להצעת החוק –
השימוש במונח "מודל להערכת סיכויי הפירעון" מכוון לשיטות הערכת
סיכון סיכו
י י הפירעון. עם זאת, קיימות שיטות אחרות לניהול סיכונים בפלטפורמה מנקודת
מבטם של המלווים ;כך למשל, בלנדר רואה במוצר המוצע על-
ידה עבור המלווים מוצר חיסכון
ו .כך היא מנהלת את הסיכון עבורם
מודל ניהול הסיכונים של בלנדר,
בשונה מפלטפורמות אחרות הפועלות בישראל (אך מוכר
)מאוד בעולם, מתבסס על קיומה של קרן ביטחון
. קרן הבטחון
פועלת עבור כלל
המלווים
ו
כלל ההלוואות, ו נועדה להשיב למלווה את כספו במקרה שבו הלווה הפסיק
לפרוע
את
תשלומי החזר ה הלוואה. כך, במקרה של כשל פירעון, המלווה אולי לא מרוויח, אולם הוא גם
לא מפסיד. בהתאם, הנתון הרלוונטי לקבל
ת החלטה למל ווה בבלנדר הוא לא סיכון של לווה
בודד או קבוצת לווים
, אלא סטטוס קרן ה.ביטחון
גובה ההפרשה לקרן הביטחון נקבע בהתאם למודלים סטטיסטיים לסיכוי אי-פירעון.
המידע
אודות ההפרשה לקרן הבטחון
נמסר למלווים
וכן
יש בידי
ה ם מידע אודות הסטטוס של קרן
הביטחון והעלות של הפחתת הסיכון המוטלת עליהם.
לבסוף, נוכח מנגנוני הפיזור המופעלים בבלנדר, הנתון הנוסף החשוב למלווה הוא התשואה
.המשוקללת על התיק ולא סיכון או תשואה על הלוואה פרטנית נזכיר כי מרבית המלווים
משתמשים במנגנונים אוטומטיים לפיזור הסיכון המוצעים על-
.ידי הפלטפורמות
נוכח האמור לעיל נבקש לתקן את ס עיף50
)ד(א-
(ב) כך שהגילוי שיידרש יהיה על הנתונים
הרלוונטיי
ם להערכת הסיכון והסיכוי בהלוואות מוצעות בפלטפורמה
או בפעילות
בפלטפורמה.ופרטי המידע המפורטים בסעיף זה יהוו פירוט והדגמה ולא רשימה סגורה
ה.
סעיף50ב(ו )
–
הסעיף מחייב את
הפלטפורמה
"לדווח" למלווה בנסיבות
מסוימות . בעניין זה
אין להתעלם מכך שמדו
בר בפלטפורמה אינטרנטית שאחד מית
ור נותיה (הרבים) הוא זמינות
המידע
והנגישות אליו .
יש להבחין בין מידע
ו גל ו י
נגיש בנקל למשתמש בתוך הפלטפורמה לבי ן
מי
דע שנמסר באופן אקטיבי בהודעת אי-
.מייל או בדרך אחרת
בעניין
זה, דומה כי ניסוח
סעיף זה עשוי ל יצור
עומס תפעולי על בעל הרישיון מחד, ועומס מידע אצל המלווה,
.מאידך
בהתאם, מוצע כי חובת הודעה מיוחדת (שלא באמצעות הדף האישי בפלטפורמה) תחול רק
באותם מקרים בהם לא הועמד כהלווא
ה
סכום משמעותי מכספי המלווה
ה מצוי בחשבון
נאמנות של
.הפלטפורמה פרק זמן משמעותי
ו.
סעיף50ב(ח()
4
)
– ההוראה מסמ
י כה את המפקח לתת הוראות לעניין רישום שעבודים לטובת
המלווים. בהקשר זה יודגש כי חלק מהמודל של הפלטפורמות הוא כי ההלוואות הן לא
מובטחות, אבל בפיזור גבוה. בהקשר זה, יצירת חובה לרשום שעבודים לטובת המלווים
עשויה להוות מכשלה משמעותית לפיתוח השוק. אין לשלול מודלים עתידיים
שיציעו
למלווים להעמיד הלוואות מובטחות, אולם מדובר בבידול שצריך להיעשו
ת
ברמה העסקית
ולא כהוראה פיקוחית.
2.
הלבנת הון
ההוראות הנוגעות לנהלים למניעת הלבנת הון שיחולו על הפלטפורמות לא נכללו בהצעת
החוק .
אולם, טרם פורסמה טיוטת צו איסור הלבנת הון שיחול על הפלטפורמות. צו זה הוא חלק מרכזי
מהמערך הרגולטורי והוראותיו עשויות להוות מחסום של ממש לפעילות הפלטפורמות
בנושאים
הבאים: (א) חובה לקיים זיהוי פנים מול פנים ללא חלופות טכנולוגיות המתאימות לטכנולוגיות
הק
יימות כיום והאופי הטכנולוגי של הפלטפורמות
; (ב) חובה ל התנהל בחשבונות במערכת סגורה
הן מצד הלווה והן מ.צד המלווה
3.
ריבוי רגולטורים ונטל רגולטורי
א.
הפלטפורמות יהיו כפופות למפקח ואולם הממשק מול הבנקים הכפופים לפיקוח של בנק
ישראל הוא חיוני ליכולת הפלטפורמות להציע
שירותים. ככל ש הבנקים ימשיכו להערים
קשיים תפעוליים ורגולטוריים על הפלטפורמות על-
ידי סיווג החשבונות המשמשים את
הפלטפורמות כחשבונות בסיכון גבוה ו
ככל ש הבנקים
יקיימו
משטר פיקוח הדוק בהיבטים
של איסור הלבנת הון, המחליף למעשה את שיקול הדעת של הפלטפורמה, הדבר יהווה
מכשול
.ממשית לפיתוח שוק זה
בהתאם, נדרשות הוראות ברורות המסדירות את הממשק בין המפקח לבין הפיקוח על
הבנקים
.וחלוקת אחריות ברורה בין הפלטפורמה לבין הבנק המעניק שירותים לפלטפורמה
ב.
נדרש
ת
התערבות רגולטורית שתאפשר לפלטפורמות גישה למערכות התשלומים, כמו מערכת
המס"ב
, מבלי לשאת בעמלות הכרוכות בעבודה דרך המערכת הבנקאית.
4.
מיסוי
לעניין המיסוי, היום הפלטפורמות
ממוסו
ת כ'עוסק'
וראוי
שיישאר
ו כך . לאחרונה ישנה יוזמה
מצד רשות המיסים לסווג את הפלטפורמות כ'
מוסד
כספי'
. ראוי להבין ששינוי הסיווג ייצור נטל
מס מיידי גבוה מאוד על הפלטפורמות וי
עכב
.את התפתחותן מוסד כספי במהותו מתאים לחברות
רווחיות שנהנות מהפרשי ריבית, אך לא
מתאים ל פלטפורמות הנהנות מעמלות ואינן רווחיות
בעקבות הוצאות השיוו
ק הגבוהות הדרושות לצורך הרחבת
ן
והוספת קהלים חדשים. אנו קוראים
למנוע את שינוי
ה
סיווג לצרכי מס
ולאפשר לפלטפורמות לגדול ולהפוך לגורם משמעותי בשוק
.האשראי היום.זהו נושא מהותי שלא מטופל במסגרת הצעת החוק
5.
ריבית על הלוואות חוץ בנקאיות
במסגרת
התזכיר
לא נכללה כל הוראה המשווה את מעמד בעלי הרישיון לבנקים לעניין גובה
הריבית אותו הם רשאים לגבות. על כ ן, נבקש כי במסגרת
התזכיר
ייכלל תיקון עקיף לחוק
הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-
1993
"(חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות)"
, לפיו בעל
רישיון לא יהיה כפוף להוראות חוק
הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.
דחיית הטיפול בנושא זה
משמרת את האפליה בין הבנקים לפלטפורמות וממשיכה לדחוק את רגלי קבוצות האוכלוסייה
ה חלשות
הזקוקות לאשראי זמין ובמחיר סביר מהאשראי החוץ בנקאי ושולחת אותם לשוק הלא-
.חוקי בו נגבות ריביות נשך לחילופין, נדרשת העלאת הריבית המקסימלית לפי חוק הסדרת
הלוואות חוץ-בנקאיות והאחדת התנאים לבנקים והפלטפורמות
, ש
תאפשר ל
פלטפ ורמות להציע
אשראי לאותן אוכלוסיות חלשות,
אשר
אינן יכולות לקבל אשראי כיום בפלטפורמות , הואיל
.והסיכון בהלוואות אלה עולה על הריבית המקסימלית מכוח חוק הלוואות חוץ בנקאיות
יודגש
ש אין מדובר בריביות של עשרות או מאות אחוזים כמו שקיים
בשוק הלא-
חוקי. הבנקים (אשר
)אינם כפופים למגבלת ריבית
גובים ריביות אלה
כבר היום, והריביות שהפלטפורמות יכולות
,להציע ,בהעדר מגבלה דומה
יתחרו בריביות אלה
.ויציעו חלופה הולמת והוגנת לבנקים
אנו לרשותכם בכל שאלה.
,בברכה
ד"ר גל אביב, מנכ"ל
:העתקים
גב' קירו-
,זילברמן, עו"ד
היועצת המשפטית לועדה