מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
4/05/17
לכבוד
חברי ועדה העליה הקליטה והתפוצות
גילוי דעת מאת "כן לזקן"
לאחר יום השואה והגבורה - הטקסים תמו עת למעשים
הממשלות והחברה הממוסדת טובים בטקסים אבל לצערי פחות טובים במעשים. מדברים גבוה גבוה על לקח השואה, על החובה לזכור ולא לשכוח ועל העברת המסר לדורות הבאים. מצד שני הדורות הנוכחים, הילדים והנכדים של אלו שנולדו לאחר השואה עדים יום יום על להשפלתם של ניצולי השואה הנאלצים להיאבק בשיניהם על כל זכות והטבה להם הם זכאים.
לאחר דו"ח מבקר המדינה, הדיבורים הרבים וההבטחות בטקסי יום השואה והגבורה, הגיע העת לשים קץ לשיטת מתן זכויות לפי שיטת הסלאמי, כל פעם פרוסה נוספת, הכל בהתאם ללחצים ושיקולים פוליטיים של שר זה או אחר. דוגמה לשיטה זו היא היחס שמקבלים ניצולי השואה שעלו ארצה לאחר שנת 1953, קודם לא הכירו בהם כלל כניצולי שואה... ולא קיבלו דבר, לאחר מכן העניקו לאלו ששהו במחנות וגטאות תגמול מלא של 2,200 ₪ לחודש או יותר. מאוחר יותר זיכו את כלל הניצולים במענק שנתי של 3,600 ₪, עבר זמן מה ונתנו לניצולים שעשו עבודת כפייה במקום מגוריהם גם תגמול ולאחרונה מזכים בתגמול מלא גם ילדים שכביכול, עזרו להוריהם בעבודת הכפייה.
כעת יש לשים קץ לשערורייה הזאת ולטיפול הכושל והמבזה בניצולי השואה שעדיין עמנו ולגשת למעשים מידיים ובניית תוכנית כוללת ומקיפה:
1. תגמולים (קצבאות) ושעות לטיפול סיעודי
הכרת בזכויותיהם של כלל הניצולים שעלו לאחר 1953 כזכאים לקבל תגמול מלא מהרשות לזכויות ניצולי השואה.
ניצולים המקבלים תוספת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי זכאים כולם לקבל תוספת תגמול הניתנת לניצולים נזקקים (תוספת נזקק\נצרך).
את הפעולות הללו יש לבצע אוטומטית ומידית, כי הם מוכרים הן לרשות לניצולי השואה והן למוסד לביטוח לאומי.
ניצולים המקבלים גמלת סיעוד של 16 שעות בשבוע או יותר מהמוסד לביטוח לאומי זכאים לקבל 9 שעות נוספות מקרן הרווחה. לדאבון לב הניצולים, הדבר כרוך בטופסולוגיה ובירוקרטיה מיותרת. (רק לאחרונה הציג שר הרווחה רשימה
של 6,000 ניצולים שמסיבות של סרבול מינהלי לא קיבלו את תוספת השעות להם הם זכאים) על כן, על הביטוח הלאומי לתת אוטומטית את 9 השעות הללו.
מאחר והמימון לשעות אלו בא ממשלת גרמניה על הממשלה לקחת אחראיות להסדרת התשלום, מבלי לערב בכך את הניצולים.
2. טיפול אישי וזכויות אחרות
יש לרכז את הטיפול האישי ומתן זכויות אחרות ביד אחת, בידי שרותי הרווחה של הרשויות המקומיות.
בכל רשות מקומית יוקם מוקד לקשר ולטיפול בניצולי השוהים והמתגוררים באותו ישוב (כולל שיכון ציבורי, דיור מוגן ומקבצי דיור). המוקד יפעל תחת קורת גג אחת ויכלול את כול העמותות, האגודות והשירותים לסוגיהם העוסקים בטיפול וסיוע בניצולי השואה וכול זה כמובן, בנוסף למשאבים האנושים והכספיים של הרשות המקומית.
לכול ניצול וניצולה יהיה מטפל, איש קשר, שילווה אותו או אותה, וידאג לכול צרכיהם היום יומיים, כגון ליווי לטיפולים רפואיים, טיפולי שיניים, אספקת משקפיים, ארוחות חמות. כמו כן התערבות במצבי לחץ, בדידות ומצוקה. כמו כן דאגה לחשוף את הניצול לאירועיים חברתיים, לעולם הדיגיטאלי והתרבותי (מופעי תיאטרון, קולנוע, מחול מוזיקה, הרחבת השכלה ספורט ובידור), וכן שילוב הניצולים במועדונים ובמרכזי יום.
כך לכול ניצול תהייה כתובת אחת זמינה, נגישה ותומכת לכל צורך ובעיה.
3. דיור הולם ושיכון ציבורי
לפי דו"ח מבקר המדינה 19,000 ניצולים ממתינים לדיור ציבור, חלקם 10 שנים ויותר. בהתחשב במצוקת הדיור הכללית, לא ראלי לצפות שבקרוב ימצא פתרון במסגרת הדיור הציבור על כן:
יש להגדיל משמעותי את הסיוע לשכר דירה העומד כיום על סכום סמלי של כ 1,000 ₪ או פחות מזה.
חשוב לדאוג לאחזקה תקינה לדירות לאלו המתגוררים בשיכון הציבורי (עמידר, עמיגור, מקבצי דיור, דיור מוגן ציבורי). זאת לאור העובד שבהרבה מדירות אלו יש הזנחה גדולה.
אלו הצעות ריאליות, אם הממסד יאמץ אותן, בשנה הבאה נוכל לערוך טקסים במצפון נקי ונוכל להביט בעיני ילדינו ונכדינו בהקלת מה.
בברכה,
עו"ס נתן לבון – יו"ר "כן לזקן"