חומר רקע
תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון מס'), התשע"ז-2017
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 83 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-19841 (להלן- החוק), סעיף 160(ב)(2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-19722 (להלן – חוק הגנת הדייר), סעיף 206 לחוק החברות, התשנ"ט-19993, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19854, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
הוספת תקנה 6א
1.
בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 20075 (להלן- התקנות העיקריות), אחרי תקנה 6 יבוא:
"אגרה בבקשה בכתב
6א.
(א) בבקשה בכתב בהליך אזרחי תשולם אגרה לפי פרט 36 בתוספת.
(ב) על אף האמור בתקנות אלה, אגרה ששולמה לפי תקנת משנה (א) לא תוחזר."
תיקון תקנה 20
2.
בתקנה 20 לתקנות העיקריות-
(1) ברישה אחרי "בתקנות אלה" יבוא "ועל אף האמור בתקנה 6א";
(2) בפסקה (2) -
(א) לפני "בקשה לסעד ביניים" יבוא "בהליך שאינו אזרחי בעד";
(ב) המילים "לרבות בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין" – יימחקו;
(3) בפסקה (4) אחרי "להשבת אגרה" יבוא ", להחזר ערבון, ערובה ופקדון";
(4) אחרי פסקה (30) יבוא:
"(31) בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה או בפרוטוקול;
(32) הליך ביניים לפי פקודת החברות, התשמ"ג-19836 או פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-19807, במסגרת הליך פירוק או פשיטת רגל;
(33) בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר;
(34) בקשה למחיקת כותרת בתביעה לסדר דין מקוצר;
(35) בקשה למחיקת הליך המוגשת על ידי מגישו;
(36) בקשה לאיחוד תיקים;
(37) בקשה למחיקה מחוסר מעש;
(38) בקשה למתן החלטה;
(39) בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה;
(40) בקשה לפי תקנות 215ה(ה) ו- 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- תקנות סדר הדין האזרחי);
(41) בקשה להזמנת עדים;
(42) בקשה להוספת אסמכתא;
(43) בקשה של בעל דין ששופט צד להליך לפי סעיף 24 לחוק;
(44) בקשות בעניין פומביות הדיון לפי סעיפים 68 ו- 70 לחוק;
(45) בקשה להחזרת מוצג;
(46) בקשה לשחזור תיק;
(47) בקשה שתוגש בהסכמת הצדדים, למעט שינוי מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי-דין אלא אם כן מדובר בשינוי המפורט בפסקה (48);
(48) בקשה לשינוי מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי-דין בשל קיומו של דיון מקביל, שירות מילואים, אבל, חופשת לידה או סיבות רפואיות מאושרות על ידי רופא;
(49) כל בקשה המוגשת בבית משפט לתביעות קטנות;
(50) בקשה לעדכון פרטי התקשרות, לרבות מען."
3.
בתוספת לתקנות העיקריות –
(1) במקום פרט 7 יבוא :
"7. בקשה שהיא אחת מאלה:
(1) אבעיה לפי תקנה 234 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(2) מינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-19688;
(3) אישור הסכם פינוי לפי סעיף 12 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
245";
(2) במקום פרט 19 יבוא:
"19. בקשה שהיא אחת מאלה:
(1) אבעיה לפי תקנה 234 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(2) בקשה למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968;
(3) אישור הסכם פינוי לפי סעיף 12 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
494";
(3) אחרי פרט 35 יבוא:
"36. בקשה בכתב בהליך אזרחי
50"
תחילה ותחולה
4.
(א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום תחילה).
(ב) תקנות אלה יחולו על בקשות בכתב שהוגשו ביום התחילה או לאחריו אף בהליך אזרחי שטרם הסתיים.
__ ב________התשע"ז _____________
(__ב________2017) איילת שקד
(3-87 ת1) שרת המשפטים
דברי הסבר
כיום, בקשה בכתב בהליכים אזרחיים אינה חייבת באגרה. בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים בראשותה של השופטת רות רונן (יוני 2008) ובהתאם להחלטות ממשלה מיום 15.7.10 ומיום 15.8.2015, מוצע לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה בכתב בהליכים אזרחיים מהטעמים המפורטים להלן:
(1) בקשה בכתב היא "הליך בתוך הליך". למעשה, בקשה בכתב כרוכה בעלויות דומות לכאלה שנגרמות כאשר נפתח תיק תובענה, שכן, הטיפול בבקשה דורש פתיחת תיק, העברת הבקשה לתגובה, לעיתים מתקיים דיון ולרוב ניתנת החלטה של גורם שיפוטי. אין אפוא טעם להבחנה לעניין תשלום האגרה בין הגשת "הליך" לבין הגשת "בקשה".
(2) ויסות הליכים- הניסיון מלמד, כי בחיוב זה יש כדי להרתיע בעלי דין מפני הגשת בקשות סרק, המאריכות את הדיונים, שאינן מחויבות לשם בירור הסכסוך שבפני בית המשפט. בעלי דין נוטים לא אחת להגיש בקשות רבות, שחלקן מיותר, ואינו מועיל לקידום ההליך. אם הגשת בקשה תהיה כרוכה בעלות כלשהי, הדבר עשוי לצמצם את מספר הבקשות המוגשות, כך שיוגשו בקשות הכרחיות בלבד.
כמו כן, ישנן בקשות שהצורך להגישן נובע ממחדל של המבקש, כגון בקשות לתיקון כתב טענות, הוספה וכד'. ההנחה היא כי אם בעלי הדין ידעו כי הליך כזה כרוך בעלות נוספת, ישתדלו להביא את כל החומר בפני בית המשפט מלכתחילה, באופן שלא יצריך בקשות תיקון. צד שהתרשל ונאלץ לבקש תיקון- מוצדק שישא בעלות נוספת.
(3) אין סיבה להבחין בין הליכים המתנהלים בבית משפט לענייני משפחה, שם מוטלת אגרה עבור כל בקשה, כפי שקבוע בפריט 7 לתוספת הראשונה לתקנות בית משפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995, לבין כל הליך המתנהל בבתי המשפט האחרים.
לאור האמור לעיל, מוצע להגביל את פריט (2) לתקנה 20 שענייננו בפטור עבור בקשות לסעד ביניים להליכים שאינם אזרחיים ולהוסיף לתקנות האגרות את תקנה 6א אשר תחייב תשלום אגרה בגין בקשות בכתב בהליך אזרחי, תוך קביעת סכומי אגרה נמוכים יחסית בעד בקשה.
בנוסף לאמור, התקנות בנוסחן הנוכחי קובעות בפרטים 7 ו-19 לתוספת אגרה בסך של 233 ₪ בבית משפט שלום ו-466 ש"ח בבית משפט מחוזי בגין כל בקשה שאינה פטורה מאגרה לפי התקנות. מדובר בבקשות בודדות העוסקות בעניינים הבאים: אבעיה לפי תקנה 234 לתקנות סדר הדין האזרחי; בקשה למינוי בורר או מתן הוראות לבורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968; אישור הסכם פינוי לפי סעיף 12 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. מדובר בבקשות שלמעשה פותחות את ההליך בבית המשפט (זו למעשה אגרת פתיחת התיק) ועל כן יש לחייב בגינן תשלום אגרה גבוה יותר מתשלום עבור בקשות ביניים. על כן מוצע להתאים את התקנות ולציין באופן מפורש את הבקשות בגינן תגבה אגרה מיוחדת בסך 245 ₪ בבית משפט השלום ו-490 ₪ בבית המשפט המחוזי.
כתוצאה מביטול הפטור מתשלום אגרה בעד בקשות בכתב, התעורר הצורך לעדכן את רשימת העניינים הפטורים בכל זאת מתשלום אגרה. מדובר בבקשות ביניים שבמהותן עשויות לייעל את ההליך המשפטי ולחסוך בזמן שיפוטי, בבקשות טכניות שאינן קנטרניות ושהטיפול בהן אינו כרוך בזמן שיפוטי יקר, או בבקשות שהינן חלק אינהרנטי מההליך ולא ניתן לקיים את ההליך בלעדיהן ועל כן אין הצדקה לחייב את הבקשה באגרה אם לא מדובר בבקשות קנטרניות או חוזרות שלא לצורך.
בתקנה 20(4) מוצע להרחיב את הפטור בגין בקשה להשבת אגרה גם בנוגע לבקשות שעניינן בהשבת ערובה ופקדון. הטעם לפטור נעוץ באופיו האדמינסטרטיבי של ההליך המוסדר בתקנות.
פסקה 20(31) – מדובר בשכלול של תקנה 20(2) סיפא לתקנות הקיימות. מוצע לנקוט את המינוח המדויק "החלטה", שכן לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, "החלטה" כוללת גם פסק דין.
פסקה 20(32) – כיום, בקשה לפשיטת רגל המוגשת על ידי חייב או לפירוקה של חברה לפי החלטתה פטורה מאגרה לפי תקנה 20(17) לתקנות הקיימות. הרציונל בפטור הוא שלחייב או לחברה המבקשים לפתוח בהליך אין, בדרך כלל, את המשאבים הכספיים הנדרשים לתשלום אגרה. רציונל זה יפה גם כאשר עסקינן בהליכי ביניים. עוד נראה, כי יש מקום לפטור מפרק של חברה, נאמן בהליכי פשיטת רגל או בעל תפקיד בהליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות מתשלום אגרה בהליכי ביניים. לאור כך שהרציונל של החיוב בתשלום האגרה בהליכי ביניים הוא מניעת בקשות סרק, הרי שחשש זה קטן כשמדובר בבעל תפקיד אובייקטיבי שמשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט. בנוסף, תשלום האגרה, ככל שיוטל, יתבצע מקופת פשיטת הרגל ולא מכיסו של הנאמן, ועל כן ספק אם תשלום אגרה כשלעצמו ימנע מבעל התפקיד להגיש בקשות סרק. אשר לבקשות המוגשות על ידי נושים, בעלי מניות או צדדים מעוניינים אחרים – במקרים רבים, עקב ריבוי הנושים או בעלי המניות, אין להם כל תמריץ לנקוט בהליכים במסגרת הליכי הפירוק או פשיטת הרגל. במקרים אלו ניתן לטעון, כי חיוב באגרה יפחית עוד יותר את התמריץ לנקוט בהליכים, זאת גם אם עסקינן בהליכים יעילים, המקדמים את הליכי הפירוק או פשיטת הרגל. יתר על כן, נראה כי אין מקום לחיוב באגרה מקום שהליכי הביניים הם אינהרנטיים להליך העיקרי, והדיון בהם הוא כזה שהחוק מעודד, ושיש בו כדי לקדם את הדיון באופן תכליתי (למשל, בקשה למינוי מפרק או מפרק זמני לפי סעיף 300 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983). מאחר שעולה מן האמור לעיל שיש לפטור מתשלום אגרה הליכי ביניים במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל, מוצע לקבוע פטור מתשלום אגרה לכל הליכי הביניים בהליכים אלה.
פסקאות 20(33)-(34) – בקשת רשות להתגונן יש לראות, לעניין תשלום אגרה, כהגשת כתב הגנה שאינה כרוכה בתשלום אגרה. כך גם לעניין בקשה למחיקת כותרת אשר מהווה טענת הגנה.
פסקאות 20(35)- (38) – הטעם לפטור נעוץ באופיו האדמינסטרטיבי של ההליך המוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, ובייעול עבודת בית המשפט והפחתת העומס על ידי סגירת תיקים שאינם פעילים או במתן החלטה המסיימת את ההליך.
פסקה 20(39) – בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה היא בקשה פורמלית, והיא אינה מצריכה החלטת ביניים בהליך, אלא אך את מתן פסק הדין. כמו כן, כאשר נתבע לא הגיש כתב הגנה במועד, על בית משפט, לפי תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן פסק דין, והוא אינו נזקק כלל לבקשה מצד התובע (ר' רע"א 8712/04 דן בן טוב ואח' נ' אורות הגליל אחזקות בע"מ ואח', החלטה מיום 27.1.2005). זהו חיזוק נוסף להצדקה שקיימת לפטור את התובע מתשלום אגרה בסיטואציה זו.
פסקה 20(40) – מדובר בהשגות על החלטת מזכירות בית המשפט באשר לאי קבלתו לרישום של כתב בי-דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני ועל החלטת המזכירות לא לקבל לרישום ערעור שלא הוגש לפי התקנות. ההשגה על החלטה בעניין אי קבלתו לרישום של כתב בי-דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני מוגשת לרשם בית המשפט או לשופט ובמקרה של אי קבלת ערעור לשופט בית המשפט שלערעור. מאחר שמדובר בהשגה על החלטה של המזכירות ולא בהחלטה שיפוטית ולאור אופיו האדמינסטרטיבי של ההליך מוצע לפטור את הבקשה מתשלום אגרה.
פסקאות 20(41)-(42) – הטעם לפטור מאגרה הוא שמדובר בבקשות שהינן חלק אינהרנטי מההליך ולא ניתן לקיים את ההליך בלעדיהן ואין הצדקה לחייב את הבקשה באגרה. פטור לעניין בקשה להזמנת עדים מופיע גם בתקנה 7(4) לתקנות בתי משפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 ועל אותו משקל אין מניעה להרחיבו גם לעניין בקשה להוספת אסמכתא.
פסקה 43 – מוצע לפטור מאגרה בעל דין במקרה בו שופט הוא צד להליך ובעל הדין מגיש בקשה לנשיא בית המשפט העליון לקביעת בית המשפט בו יידון ההליך. ההצדקה לפטור נובעת מהעובדה כי המחוקק מחייב את בעל הדין להגיש בקשה זו בשל אופיו המיוחד של הצד לתיק.
פסקה 44- מוצע לפטור מאגרה בקשות ביניים שעניינן פומביות הדיון לאור חשיבותו של עקרון הפומביות והעובדה כי מדובר בבקשות פשוטות יחסית שאינן גוזלות זמן שיפוטי יקר.
פסקאות 20(45)-(46) – בקשה להחזרת מוצג ובקשה לשחזור תיק - הטעם לפטור נעוץ באופיו האדמינסטרטיבי של ההליך המוסדר בתקנות.
פסקאות 20(47) - בקשה, אשר במועד הגשתה לבית המשפט היא מוסכמת על ידי כל בעלי הדין, לא מצריכה, על פי רוב, דיון בבית המשפט, ולכן מוצע לפטור בקשה זו מתשלום אגרה. באופן זה יש גם כדי לעודד את הצדדים להגיע להסכמה בטרם הגשת הבקשה ובכך לחסוך מבימ"ש לנהל עבור אחד הצדדים את המו"מ מול הצד השני בעניין הבקשה. מנגד, כל בקשה שלא בהסכמת הצדדים מצריכה את התערבותו הפוזיטיבית של בית המשפט בין הצדדים (כגון החלטה למתן תגובה שכנגד), ועל כן יש אינטרס לעודד הסכמות. ואולם, לא יינתן פטור מאגרה בבקשות לדחיית מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי-דין גם אם הבקשה הובאה בהסכמת הצדדים. במקרים של קיום של דיון מקביל, שירות מילואים, חופשת לידה או סיבות רפואיות מאושרות יינתן פטור גם במקרים אלו כאמור בפריט 20(48).
פסקה 20(49) – המדובר בבקשות במסגרת הליכים בתביעות קטנות שסכום התביעות בהם נמוך יחסית ואין מקום לחייב את בעלי הדין באגרה נוספת מעבר לאגרה שכבר שולמה בהליך העיקרי.
פסקה 20(50) – בקשה לעדכון פרטי התקשרות ומען היא בקשה טכנית שאינה גוזלת זמן שיפוטי ועל כן אינה מצריכה תשלום אגרה.