מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
תו
כניות לאומיות למניעת הפטיטיס
מוגש ל
וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
'כתיבה: פלורה קוך דבידוביץ
אישור: שלי לוי, ראשת צוות
"עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת
כ' בחש
ו
ון תשע"ה
12
בנובמבר
2014
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
עמוד 2 מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תמצית
מסמך זה נכתב
לבקשת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
של
הכנסת והוא עוסק
ו בת
כניות לאומיות
למניעת הפטיטיס
)(דלקת כבד נגיפית.
מן
המסמך עולים הממצאים
שלהלן:
דלקת הכבד, הידועה גם בשם הפטיטיס(
Hepatitis
)
, היא מחלה שגורמיה הם הפרעות
אוטואימוניות ומטבוליות , רעלנים, שימוש בתרופות מסוימות, שתייה מופרזת של אלכוהול וכן
חמישה סוגי נגיפים, ו :בהם נתמקד במסמך זהA
,
B
,
C
,
D
,
E
;
נגיפים אלה)עלולים לגרום להתפתחותה של מחלת כבד חריפה (אקוטית ו חלקם עלולים לגרום
להתפתחותה של מחלת כב
ד כרונית ואף לשחמת הכבד (הצטלקות) ולסרטן הכבד;
בכל שנה יש בעולם כ-
1.4
מיליון מקרי מוות מהפטיטי
ס
מסוגים
שונים :מ הפטיטיסB
ו-
C
נגרמים כ-
89%
מכלל מקרי המוות
מ חמשת
סוגי הנגיף,
והם
הגורם הראשי ל-
78%
ממקרי סרטן
;הכבד בעולם
בישראל ,ב
שנת
2011
(השנה העדכנית האחרונה יש ש נתונים לגביה), מחלות כבד כרוניות ושחמת
הכבד
היו
גורם התמותה מס'
12
בין
סיבות המוות המובילות בקרב גברים ונשים .שיעור
הפטירות בגינן
היה
3.0
פטירות ל-
100,000
נפש בקרב גברים ו-
1.7
פטירות ל-
100,000
נפש
בקרב נשים .דלקת כבד וירלית היא גורם התמותה מס'
15
בקרב אוכלוסיית הגברים בישראל ,
ושיעור הפטירות בגינה הוא1.2
פטירות ל-
100,000
נפש ; דלקת כבד וירלית לא צוינה בין17
סיבות המוות המובילות בקרב נשים;
למשרד הבריאות בישראל אין נתונים על מספר החולים הכרוניים בהפטיטיס
B
או
C
,שכן
גילוי
מקרים של
דלקת כבד נגיפית כרונית לסוגיה ו אינ מחייב הודעה למשרד
.הבריאות במשרד
הבריאות ציינו כי
על-
,פי התכנון בשנת2015
י
יערך מחקר חלוץ ארצי ו ייאספו בו נתונים על נשאי
הפטיטיסB
ו-
C
, בעיקר
מ
קופות-החולים הגדולות.
מספר מקרי המחלה החריפה
)(האקוטית החדשים מהפטיטיס
A
,
B
,
C
שדווחו למשרד
הבריאות בשנים2013-1992
הוא
25,939
,מקרים
ו
מהם
23,325
מקרים הם של קת לד נגיפית
A
(כ-
90%
,)
1,802
מקרים
הם של דלקת נגיפיתB
(כ-
7%) ו-
812
מקרים הם של דלקת נגיפיתC
(כ-
3%
)
.
כאמור, מדובר רק במספר המקרים שבהם התפתחה מחלה חריפה ולא במספר
החולים הכרוניים, כלומר במספר נשאי
הנגיפים;
ה
פעולות הננקטות ל
מניע ת
מחלת ההפטיטיס בישראל
הן
כיום חיסון
ילדים וקבוצות סיכון
בקרב מבוגרים
נגד נגיפי
A
ו-
B.
נגד נגיףC
.לא קיים חיסון בשנה האחרונה מתקיים במשרד
הבריאות תהליך
ל
גיבוש ת
ו
כנית לאומית ל מניעת הפטיטיסC
בשיתוף ג
ורמי מקצוע נוספים.
תהליך זה נמצא עדיין בעיצומו;
אין בידי משרד הבריאות נתונים על ההוצאה הכלכלית
בגין מחלת ההפטיטיס בישראל . מודל
לבחינת
עלות–
תועלת של בדיקת סקירה להפטיטיסC
בקבוצות סיכון , שהכינה המועצה
הלאומית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד, ישמש את המשרד בעת הכנת הת
כו נית הלאומית
ל מניעת הפטיטיסC
;
עמוד 3 מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ותב כנית העולמית למניעת
הפטיטיס, שנוסדה על-
ידי ארגון הבריאות העולמי בעקבות החלטה
'מס63.18
של מועצת הבריאות העולמית של הארגון בשנת2010
,
מנויים ארבעה צירי פעולה
:מרכזיים הגברת ;המודעות, יצירת שיתופי פעולה וגיוס משאבים
שימוש במדיניות ה
מבוססת
על נתונים לגיבוש החלטות ו
נקיטת פעולות ;מניעת הדבקה בהפטיטיס ;בדיקת נשאות וטיפול
במחלה;
בשנת
2012
ערך ארגון הבריאות העולמי סקר ראשוני בקרב כל המדינות החברות בארגון
הבריאות העולמי
, ו
במסגרתו הן נתבקשו לספק מידע על
הפעולות שהן נוקטות בכל
אחד
מארבעת הצירים המוזכרים
.לעיל ארגון הבריאות העולמי ציין כי
שי בממצאי הסקר האמור
לעיל
על
פעולות הננקטות במדינות שונות להצביע על הישגים מסוימים ,בייחוד בתחום מניעת
ההעברה של נגיף ההפטיטיס, אם כי יש עוד צורך במאמצים רבים נוספים
. הארגון קרא לשיתוף
פעולה בין כל הארגונים הרלוונטיים ברמה ן הבי-לאומית ,
ברמה
הלאומית ו ברמה
המקומית;
במסגרת הסקר האמור דיווחה ישראל, בין היתר, על קיום התוכניות הלאומיות
האלה :
אסטרטגיה
לאומית או ות כנית העוסקת במניעת
כמה
;מחלות ובהן הפטיטיס
הפעלת מערכת
מעקב לאומית רק אחר מקרי מחלה חריפה מסוג
A
,
B
,
C
;כנ ות יות לאומיות לחיסון נגד
הפטיטיסA, מניעת העברה של הפטיטיסB
בין האם לי
י
לוד; מניעת הדבקה בהפטיטיס B
ו-
C
בקרב עובדים במערכת הבריאות;
הפעלת ת
ו
כנית לאומית למתן זריקות במוסדות בריאות
ונקיטת
מדיניות
של
בקרה לאומית על בנקי הדם
לבדיקת
לנוכחות נגי
פי ההפטיטיס B ו-
C
;
ארצות-
הברית ואוסטרליה מפרסמות מידע מפורט על התוכניות הלאומיות למניעת הפטיטיס
;שנקבעו בהן
ותב כנית הלאומית למניעת הפטיטיס
באר
צות-הברית נקבעו ארבע מטרות מרכזיות :הגדלת
שיעור המודעות בקרב החולים בהפטיטיס B
למחלתם מ-
33%
ל-
66%
;הגדלת שיעור המודעות
בקרב החולים בהפטיטיס C
למחלתם מ-
45%
ל-
66%
;הפחתת מספר מקרי ההדבקה החדשים
בהפטיטיס C ב-
25%
והפסקת העברת נגיף ההפטיטיס B בין אם ה
;ליילוד
ו בת כנית הלאומית למניעת הפטיטיסB
ו-
C
באוסטרליה
נקבעו
כמה
:יעדים מרכזיים, והם
הפחתת מספרם של מקרי הדבקה חדשים בהפטיטיס C
ב-
50%
והגדלת מספר החולים
המקבלים טיפול אנטי-וירלי ב-
50%
בכל
;שנה
הגדלת הכיסוי החיסוני בקרב ילדים מ-
90%
ל-
95%
;הגדלת הכיסוי החיסוני נגד הפטיטיס B
בקרב אוכלוסיות מסוימות ;הגדלת שיעור
האבחון של הנגיף בקרב החולים בהפטיטיס B מ-
55%
ל-
80%
;הגדלה ב-
15%
של שיעור החולים
בהפטיטיס B כרוני המקבלים טיפול אנטי-וירלי.
עמוד 4 מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
רקע
מסמך זה נכת
ב
לבקשת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
של
הכנסת
והוא
עוסק
ו בת
כניות לאומיות
למניעת הפטיטיס
)(דלקת כבד נגיפית.
דלקת הכבד ,הידוע
ה
גם בשם
הפטיטיס (
Hepatitis
),
היא מחלה
שגורמיה הם
הפרעות
אוטואימוניות
ומטבוליות, רעלנים, שימוש ב תרופות מסוימות, שתייה מופרזת של אלכוהול
וכן חמישה סוגי
.נגיפים
במסמך זה נתמקד בדלקת הכבד
הנגיפית
הנגרמת על-ידי
חמשת
פי י נג ההפטיטיס, והם
A
,
B
,
C
,
D
,
E
.
חמשת
ה נגיפים
ה אלה עלולים לגרום לסימפטומים דומים, אולם הם מועברים בדרכים שונות ומשפיעים
.על הכבד בצורה שונה
נגיפים אלו עלולים לגרום ל התפתחותה של)מחלת כבד חריפה (אקוטית ו למחלה
בת-
,חלוף
ו
חלקם עלולים לגרום ל התפתחותה של .מחלת כבד כרונית דלקת
הכבד הנגיפית יכולה ל גרום
לבעיות
ו חמ
רות בכבד ,ו בין היתר
ל
שחמת הכבד
)(הצטלקות
ואף
ל.סרטן הכבד1
על-
,פי נתוני ארגון הבריאות העולמי בכל שנה יש בעולם
כ-
1.4
מיליון
מקרי
מוות
מסוגי
ם שונים של
הפטיטי
ס, כ-
700,000
מ הם כתוצאה מהפטיטיסB
וכ-
500,000
מ הם כתוצאה מהפטיטיסC
. כלומר,
שני
נגיפים אלה יחדיו
הם הגורם ל
כ-
89%
מכלל מקרי המוות
מ כל חמשת.נגיפי ההפטיטיס2
נגיפי הפטיטיס
B
ו-
C
הם הגורם הראשי
למחלת סרטן הכבד בעולם, ו בגינם נגרמים
78%
.ממקרי סרטן הכבד בעולם3
,בישראל פטירות ממחלות כבד כרוניות ו
מ שחמת הכבד היו בשנת2011
(השנה העדכנית האחרונה
ש יש
נתונים לגביה
) במקום ה-
12
בין
סיבות המוות המובילות בקרב גברים ונשים .
שיעור הפטירות בקרב
גברים היה3.0
פטירות ל-
100,000
נפש , ובקרב נשים–
1.7
פטירות ל-
100,000
נפש . פטירות מדלקת כבד
וירלית היו בשנת2011
במקום ה-
15
בין סיבות המוות המובילות בקרב
גברים בישראל, ושיעורן
היה1.2
פטירות ל-
100,000
נפש ; פטירות מסיבה זו לא נמנו
עם
17
.סיבות המוות המובילות בקרב נשים4
ההפטיטיס מכונה על-
" ידי ארגון הבריאות העולמי
ה מגפה השקטה", שכן לעתים קרובות הסימפטומים
לקיומ
ם ש נגי ה ל
פים
בגוף
אינם באים לידי ביטוי עד לשלבים המתקדמים של המחלה, ש בהם נגרם נזק
לכבד . מאפיין זה של המחלה מקשה להעריך באופן מדויק את מספר
נשאי ה הפטיטיס
בעולם , שכן חלק
מהנדבקים אינם
יודעים שלקו במחלה.
5
בארגון הבריאות העולמי מציינים כי
הסיכון לה
י דבק בהפטיטיס אינו
מוגבל ל חלקים מסוימים של
העולם בלבד
, ו כי
נגי
פי ההפטיטיס
הם בעיה בריאותית הנוגעת לכל אוכלוסיית העולם. למרות הסכנה
להתפרצות מגפות
בעקבות נגי
פים אלה ,, לדברי ארגון הבריאות העולמי בעשורים האחרונים הקהילה
העולמית
לא הפנתה תשומת לב מספיקה ל
מחלה זו ,
חרף
ה נטל
הכלכלי הגבוה שהיא יוצרת , בין היתר
עקב ההוצאות
הגבוהות
ה על
טיפול ים הממושכים הנדרשים
ל
חולים הכרוניים.
6
אחת התוצאות של
מחל
ת
ההפטיטיס היא השלכה כלכלית על .שוק העבודה
ו בת כנית הלאומית למניעת
הפטיטיס לשנים2017-2014
של המרכז לבקרת מחלות של אר
צות-הברית,
Centers for Disease
Control and Prevention
(
CDC
),
צוין
מחקר ש
ביקש לאמוד א
ת שיעורי ההיעדרות מעבודה ו את מידת
1
,מכבי שירותי בריאות צהבת נגיפית מסוגC, עודכן ב-
31
במרס2010
:, תאריך כניסה12
בנובמבר2014
.
2 World Health Organization (WHO), EB 134/36, November 22nd, 2013.
3 WHO, Hepatitis: Frequently asked questions, retrieved on November 11th, 2014.
4
,משרד הבריאות
סיבות מוות
,מובילות בישראל2000
-
2011
,
2014
.
5 WHO, Hepatitis: Frequently asked questions, retrieved on November 11th, 2014
6 WHO, Prevention and Control of Viral Hepatitis Infection: Framework for Global Action, 2012
עמוד 5 מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
היצרנות של עובדים החולים בהפטיטיסC
. מה
מחקר,
שנערך בקרב339,456
עובדים ובהם1,664
חולים
בהפטיטיסC
,
עולה כי
מספר ימי העב
ודה שהחסירו חולים בהפטיטיסC
יה ה
גבוה ב-
4.15
ימי עבודה
לעובד
ממספר ימי העבודה שה
חסירו עובדים ב
קבוצת הביקור
ת שאינם חולים בהפטיטיס .עוד נמצא כי
כושר ה
יצרנות לש ה
עובדים החולים בהפטיטיס
C
לשעת עבודה
היה
נמוך ב-
7.5%
מזה של
ה עובדים
ב.קבוצת הביקורת7
במסמך זה נציג את חמש
ת
נגיפי
ההפטיטיס
ונביא
נתונים
על מספר
החולים ב הפטיטיס
החריפה
)(אקוטית
בישראל
בכל אחת מהשנים2013-1992
,את מדיניות משרד
הבריאות
בנושא זה
את ו המלצות
אר
גון
הבריאות העולמי
לעיצוב מדיניות בנושא זה.
,כמו כן נציג
בקצרה את ה עקרונות
ה מרכזיים של
ו הת
כנית הלאומית למניעת הפטיטיס בארצות-הברית ושל הת
ו
כניות הלאומיות למניעת הפטיטיס
מסוגים
B
ו-
C
.באוסטרליה
1.
סוגי נגיפי
ההפטיטיס
כאמור, נגיפי ההפטיטיס עלולים לגרום לסימפטומים דומים אולם הם מועברים בדרכים שונות
ומשפיעים על הכבד בצורה שונה .להלן נ ציג בקצרה את
מאפייני
הם של כל אחד מ חמשת נגיפי
:ההפטיטיס
דלקת כבד נגיפיתA
(
HAV
)
היא דלקת שהגורם לה הוא
נגיף ההפטיטיסA
.
נגיף זה
מו עבר בעיקר
ב
מזון ו
ב
מים מזוהמים, ו כן
מאדם לאדם.
תקופת הדגירה של הנגיף מרגע החשיפה אליו היא50-15
ימים. הנגיף עלול לג רום
ל)מחלה חריפה (אקוטית
, ועל-פי רוב היא תחלוף ללא טיפול;
,נוסף על כך
בניגוד ל
מחלה הנגרמת מ
נגיפי הפטיטיסB
ו-
C
,
היא אינה הופכת
למחלה
.כרונית
על-
פי נתוני ארגון
,הבריאות העולמי בכל
שנה יש ברחבי העולם כ-
1.4
מיליון מקרים של הפטי
טיסA
.
8 כנגד
נגיף זה קיים
חיסון.
9
דלקת כבד נגיפיתB
(
HBV
)
היא דלקת
הנגרמת על-
ידי נגיף ההפטיטיסB
. ה נגיף מועבר מאדם לאדם
באמצעות דם ונוזלי גוף אחרים ,ו דרכי ההעברה הידועות הן העברה
בין ה
אם ל
י ילוד, שימוש במחטים או
ב
מוצרי דם מזוהמים ו קיום .יחסי מין לא מוגנים הנגיף עלול לגרום להופעת)מחלה חריפה (אקוטית,
ובקרב
חלק מהאנשים אף להתפתח למחלה כרונית .על-
,פי ההערכות כשליש מהחולים הכרוניים בדלקת
כבד נגיפיתB
מפתחים
סיבוכים קשים בשל ,הזיהום כגון שחמת הכבד, כשל כבד או
סרטן. על-
פי נתוני
ארגון הבריאות העולמי לשנת2014
,מספר החולים ב
מחלת כבד כרונית
כתוצאה
מהפטיטיסB
הוא
כ-
7 SU J., Brook R. A., Kleinman N. L., Corey-Lisle P., "The Impact of hepatitis C infection on work absence,
productivity, and healthcare benefits costs", Hepatology 52, 2 (2010), pp. 436–442.
מחקר זה מובא בדברי ההסבר לתוכנית הלאומית למניעת הפטיטיס בארצות-
:הברית בפרסום שלהלן
Action Plan for the Prevention, Care and Treatment of
Department of Health and Human Services, USA,
, February 2014.
2016
-
2014
:
pdated
u –
Viral Hepatitis
8 WHO, Hepatitis A, updated June 2014, retrieved on November 10th, 2014.
9 Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis A information for Health Professionals, last updated
April 14th, 2014, retrieved on November 10th, 2014.
עמוד 6 מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
240
מיליון איש,
ואילו מספר מקרי המוות הנגרמים בשל השלכות אקוטיות או כרוניות של הפגיעה של
נגיף זה עומד על כ-
780,000
איש בשנה. כנגד
נגיף זה
קיים חיסון.
10
דלקת כבד נגיפיתC
(
HCV
)
היא דלקת שהגורם לה הוא נגיף ההפטיטיסC. נגיף זה
מועבר בעיקר במגע
עם דם או תוצרי דם המזוהמים בנגיף, כגון
ב שימוש במחטים או מוצרי דם מזוהמים או
ב ציוד רפואי
שלא עוקר כראוי. תקופת הדגירה של הנגיף היא
בין שבועיים לשישה חודשים .
זיהום כרוני כתוצאה
מהנגיף מתפתח בקרב כ-
85%-70%
מהנדבקים
בנגיף, וב קרב70%-60%
מן החולים הכרוניים בדלקת
כבד נגיפיתC
יתפתחו תסמינים קליניים של מחלת כבד. על-
פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מספר
החולים הכרוניים בדלקת כבד מסוג זה הוא150-130
מיליון איש
בשנה, ובכל שנה מתים ממחלות כבד
הנגרמות ע
ל-ידי נגיף זה
500,000-350,000
.חולים
אין
כיום חיסון נגד נגיף ההפטיטיסC
, ועל
כן מניעת
המחלה תלויה
במידה
רבה
ב
צמצום החשיפה לנגיף.
11
דלקת כבד נגיפיתD
(
HDV
) נגרמת על-
ידי נגיף ההפטיטיסD. מחלה זו
מתפתחת רק בקרב חולים
בדלקת כבד נגיפיתB
,
שכן הדבקת התאים תלויה בקיומו של
נגיף ההפטיטיסB
.בדם הנגיף מועבר בדם
נגוע ובמגע מיני
, ות יתכנה שתי צורות הדבקה: הידבקות
במקביל להדבקות ב הפטיטיסB, ו הידבקות של
חולה בדלקת
כבד נגיפיתB
בדלקת כבד נגיפיתD
. כיום
אין חיסון כנגד נגיף ההפטיטיסD
.
12
דלקת כבד נגיפיתE
(
HEV
) נגרמת על-
ידי נגיף ההפטיטיסE
.
נגיף זה גורם בדרך כלל למחלה חריפה
)(אקוטית, החול
פת מעצמ
ה
לאחר6-4
שבועות ואינה מתפתחת למחלה כרונית .ה ,נגיף מופרש בצואה
והידבקות בו היא
על-
פי .רוב בשל שתיית מים מזוהמים
על-
פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מספר
מקרי ההידבקות החדשים בנגיף הוא
כ-
20
.מיליון מקרים בשנה
כיום אין חיסון מפני הידבקות בנגיף.
13
2. נתונים על מחלת ההפטיטיס בישראל
,כאמור
נגיפי ה
הפטיטיס ע
לולים לגרום ל הופעת)מחלת כבד חריפה (אקוטית,
ובסוגי הפטיטיסB
ו-
C
אף עלולה להתפתח.דלקת כבד כרונית
למשרד הבריאות
בישראל אין נתונים על מספר החולים הכרוניים בהפטיטיסB
אוC
, שכן גילוי
מקרים של
דלקת כבד נגיפית כרונית לסוגיה אינ
ו מחייב הודעה למשרד הבריאות על-
פי התוספת
השנייה
(רשימת המחלות מחייבות ההודעה) בפקודת בריאות העם ,
1940
.
במשרד הבריאות ציינו כי
10 WHO, Hepatitis B, updated June 2014, retrieved on November 10th, 2014; Centers for Disease Control and
Prevention, Hepatitis B information for Health Professionals, last updated April 14th, 2014, retrieved on
November 10th, 2014.
11 WHO, Hepatitis C, updated June 2014, retrieved on November 10th; Centers for Disease Control and
Prevention, Hepatitis C information for Health Professionals, last updated April 14th, 2014, retrieved on
November 10th, 2014.
12 Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis D information for Health Professionals, updated on
April 14th, 2014, retrieved on November 10th 2014.
13 WHO, Fact Sheet, Hepatitis E, updated April 2014, retrieved on November 10th, 2014; Centers for Disease
Control and Prevention, Hepatitis E information for Health Professionals, updated on April 14th, 2014,
retrieved on November 10th 2014.
עמוד 7 מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על-
,פי המתוכנן בשנת2015
י יערך מחקר חלוץ ארצי
ו בו ייאספו נתונים על נשאי הפטיטיסB
ו-
C
, בעיקר
מקופות-החולים הגדולות.
14
הפקודה האמורה מחייבת הודעה אינדי
וו ידואלית למשרד הבריאות על מקרים של דלקת כבד נגיפית
חריפה (אקוטית)
מסוגA
,
B
,
C
וכן דלקת נגיפית המוגדרת.אחרת15
לכן יוצגו להלן נתוני משרד
הבריאות על מספר מקרי
המחלה החריפה החדשים מהפטיטיסA
,
B
,
C
שדווחו למשרד הבריאות בכל
אחת מהשנים2013-1992
וכן שיעורם ל-
100,000
איש באוכלוסיית
ישראל .לא יוצגו נתוני
ם על
דלקת
שנגרמה מנגיפיםD
ו-
E
,
שכן אין בידי משרד הבריאות נתונים על מספר המקרים ושיעורי ההיארעות של
דלקות אלה, ו הן נרשמות תחת
הכותרת "דלקת כבד נגיפית מסוג אחר."
,כאמור דלקת כבד נגיפיתD
נלווית ל דלקת מסוגB
ואינה
מת
פשט
ת ללא נוכחות נגיף זה.
אשר לדלקת כבד נגיפיתE
, ציינו במשרד
הבריאות כי נגיף זה אינו מצוי בצורה אנדמית
, כלומר מ
י ,דבקת ,בישראל
הו דיווח
הוא נדיר יחסית –
.מטיילים מעטים החוזרים מאזורים אנדמיים כגון דרום מזרח אסיה16
'טבלה מס1
:מספר
דיווחים על מקרי
ם חדשים של
מחלה חריפה
מ הפטיטיסA
,
B
,
C
ב שנים-
2013
1992
ושיעורם ל-
100,000
איש באוכלוסיית ישראל
שנה
דלקת כבד נגיפיתA
דלקת כבד נגיפיתB
דלקת כבד נגיפיתC
מספר שיעור מספר שיעור מספר שיעור
1992
1,032
20.1
141
2.8
-
-
1993
3,041
57.8
138
2.6
26
0.5
1994
3,483
64.5
132
2.4
37
0.7
1995
2,165
39.0
69
1.2
32
0.6
1996
2,439
42.9
94
1.7
61
1.1
1997
4,156
71.3
98
1.7
90
1.5
1998
1,937
32.4
49
0.8
33
0.6
1999
1,915
31.3
91
1.5
51
0.8
2000
1,156
18.4
100
1.6
48
0.8
2001
756
11.7
109
1.7
47
0.7
2002
132
2.0
110
1.7
43
0.7
2003
140
2.1
101
1.5
103
1.5
2004
175
2.6
84
1.2
44
0.6
2005
127
1.8
110
1.6
43
0.6
2006
87
1.2
74
1.0
27
0.4
2007
159
2.2
45
0.6
18
0.3
2008
72
1.0
53
0.7
13
0.2
14
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב3
בנובמבר2014
; ד"ר אמיליה אניס, מנהלת
,האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות, מכתב11
בנובמבר2014
.
15
,פקודת בריאות העם1940
.
16
מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע ,"ר, משרד הבריאות, מכתב3
בנובמבר2014
.
עמוד 8 מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שנה
דלקת כבד נגיפיתA
דלקת כבד נגיפיתB
דלקת כבד נגיפיתC
מספר שיעור מספר שיעור מספר שיעור
2009
74
1.0
42
0.6
17
0.2
2010
55
0.7
43
0.6
19
0.2
2011
49
0.6
39
0.5
13
0.2
2012
118
1.5
38
0.5
18
0.2
2013
57
0.7
42
0.5
29
0.4
סה"כ
23,325
-
1,802
-
812
-
על-
פי
הנתונים המובאים לעיל
, ב שנים2013-1992
דווח בישראל על
25,939
מקרים
חדשים של דלקת
כבד חריפה (אקוטית) מסוגA
,
B
,
C
: מספר
המקרים החדשים של דלקת כבד
נגיפיתA
בשנים אלה
היה
23,325
מקרים (כ-
90%
); מספר המקרים החדשים של דלקת כבד נגיפית מסוגB
היה
1,802
מקרים
(כ-
7%) ו אילו מספר
ה
מקרי ם החדשים של דלקת כבד נגיפית מסוגC
היה
812
מקרים
(כ-
3%
.)
עוד מוצג
בטבלה לעיל
כי בשנים2001-1992
אומנם דווח בכל שנה על756
–
4,156
מקרים חדשים של
דלקת
כבד נגיפית
חריפה מסוג
A
(מספר הדיווחים הגבוה ביותר בשנים אלה
עמד על4,156
דיווחים,
בשנת1997
,)
אולם בשנים2013-2002
קטן
מספר הדיווחים, או וה
נע בין175
דיווחים בשנת2004
ל-
55
דיווחים שנת2010
,. במקביל
אפשר לראות ש חלה ירידה גם בשיעורי
ההיארעות של דלקת הכבד הנגיפית
החריפה מסוג
A
: בעוד
ב שנים2001-1992
שיעור ההיארעות היה בין71.3
מקרים
ל-
100,000
איש ל-
11.7
מקרים
ל-
100,000
איש , בשנים2013-2002
הצטמצם שיעור
זה,
ונע בין2.6
בשנת2004
ל-
0.6
בשנת2011
.
אשר לדיווחים על מקרי ם חדשים של דלקת כבד
חריפה מסוג
B
,
מספר
ה
מקרי
ם הג
דול
ביותר שדווח
עליו בישראל היה בשנת1992
–
141
מקרים. בשנת2013
דווח בישראל על42
מקרים של דלקת כבד
חריפה מסוג
B. אשר לשיעור ההיארעות, מהטבלה לעיל עולה
כי בשנים2013-2001
חלה ירידה בשיעור
ההיארעות
של דלקת
כבד
,מסוג זה מ-
1.7
מקרים
ל-
100,000
נפש בשנת2001
ל-
0.5
מקרי
ם ל-
100,000
נפש בשנת2013
.
אשר לדיווחים על
מספר
ה מקרים
ה חדשים של
דלקת כבד
חריפה
מסוגC
, על-פי הנתונים ב
טבלה לעיל,
,באופן כללי ב שנים1996
,
1997
ו-
2003
דווח על שיעור מקרי ם
של
1.5-1.1
ל-
100,000
נפש ,
אך
משנת
2006
שיעור המקרים ירד, והוא
נמוך מ-
0.5
ל-
100,000
נפש.
כאמור, מדובר רק במספר המקרים שבהם התפתחה מחלה חריפה ולא במספר החולים הכרוניים
במחלה., כלומר נשאי הנגיפים
,עם זאת ,לדברי משרד הבריאות
על סמך שיעורי הה
י ארעות הנמוכים של
דלקות כבד
חריפות מסוגB
ו-
C
בשנים האחרונות , צפוי שחלה ירידה גם בהימצאותן של דלקות כבד
כרוניות מסוג
ים אלה ,
אם כי
עליהן, כאמור, אין למשרד נתונים.
,לדברי המשרד
הערכה
זו מתבססת גם
על
העובדה ש בשנים הקרובות
לא צפוי שתהיה
כניסה לארץ )(למשל בגל עלייה של אוכלוסייה גדולה
עמוד 9 מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ממדינות אנדמיות ,הנמצאת בסיכון .
עוד
נ מסר
מ המשרד כי בשל שיעורי
ה
כיסוי החיסוני הגבוה
ים
נגד
נגיפיA
ו-
B
,צפוי שתי משך גם הירידה
בשיעורי ההי ארעות של מקרים חדשים של דלקות.מסוגים אלה17
3. מדיניות משרד הבריאות ב
מניעת הפטיטיס
כאמור, בידי משרד הבריאות אין
נתונים על מספר נשאי ההפטיטיס בישראל
אלא רק על מספר החולים
בד
לקת
,כבד חריפה. לדברי המשרד
עד היום לא נערך
)סקר סרולוגי (סקר נשאות
של הפטיטיס ב כלל
האוכלוסייה
אלא מדגם
בלבד.
,לטענת משרד הבריאות
סקרים מסוג זה אינם
נעשים דרך
קבע,אלא
בדרך כלל, לצורך קביעת מדיניות בריאות או בעקבות שינוי במדי.ניות זו18
במשרד הבריאות ציינו שיש
בישראל כמה קבוצות שנמצאות בסיכון לחלות בהפטיטיס כרוני, בפרט מסוגC, ובהן משתמשי
ם ב סמים
בהזרקה; מקבלי תרומות דם לפני שנת1992
–
השנה
שבה נכנסו לשימוש בדיקות חדשניות ורגישות
לגילוי נגיפי הצהבת בתרומות דם;
עולים מכמה מדינות
בברית-המועצות לשעבר ש
בהן המחלה ה
י יתה
.אנדמית בשיעורים גבוהים באוכלוסייה הכללית19
כיום ה פעולות
הננקטות ל מניעה של מחלת ההפטיטיס בישראל הן חיסון נגד נגיפיA
ו-
B
–
שני הנגיפים
.שנגדם יש חיסון בשנת1992
הוחל בישראל בחיסון ילדים כנגד הפטיטיסB
ב סדרה של
שלוש מנות
חיסון הניתנ
ות בגיל הלידה, בגיל חודש ובגיל שישה חודשים. ב שנת1999
נכנס לשגרת החיסונים גם
חיסון נגד הפטיטיס
A, והוא
ניתן לראשונה בגיל18
חודשים ובמנה נוספת בגיל24
.חודשים20
במשרד
הבריאות ציינו כי שיעורי הילדים שחוסנו נגד שני הנגיפים
ל הל ו במשך
השנים הוא גבוה
אולם אין בידנו
.נתונים על שיעור הכיסוי בפועל
אשר
ל חיסון ,מבוגרים משרד הבריאות מסר
כי בתדריך החיסונים של האגף לאפידמ
י ולוגיה מופיעות
ה נחיות שונות לחיסון האוכלוסייה המבוגרת כנגד צהבת מסוגB
. מעיון בתדריך החיסונים עולה
שמומלץ לחסן נגד דלקת כבד נגיפית
B
אנשים המצויים בסיכון גבוה להיחשף לנוזל י גוף והפרשות אדם
(רוק ודם) ,כגון
עובדים במערכת הבריאות
ו עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע עם
נוזלי גוף והפרשות אדם; חולים המקבלים טיפול בדיאליזה; חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם
ומוצרי דם כגון חולי המופ יליה; אנשים המשתמשים בסמים בהזרקה; חולי איידס ונשאיHIV
;חיובי
אנשים שאובחנו כנשאי מחלות מין; עצירים ואסירים; חולים הסובלים ממחלות כבד ממושכות; נוסעים
לאזורים היפראנדמיים לדלקת כבדB
.ואוכלוסיות נוספות21
בת
דריך החיסונים
מצוינות גם האוכלוסיות שיש לחסן כנגד הפטיטיסA
, והן :
קבוצות בסיכון מוגבר
לחלות בדלקת כבד נגיפית מסוגA
; אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית מסוגA
;
אנשים בסיכון עקב הרגלים,
כגון משתמשים בסמים; אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות
אלה שנדבקו ב נגיף דלקת כבדC; אנשים לפני השתלת כבד או אחריה; אנשים המטופלים על-
ידי נוגדי
17
.שם
18
שם.
19
שם.
20
,משרד הבריאות, האגף לאפידמיולוגיה
לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי-
הספר, ינואר2014
:, תאריך כניסה9
בנובמבר2014
.
21
,משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה
תדריך חיסונים ,
1999, עודכן ב-6
באוגוסט2014
.
עמוד
10
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קרישה; אנשים החיים עם סיכון תעסוקתי
,להידבק בנגיף
כגון עובדי מעבדה העובדים עם נגיף דלקת
כבד מסוגA
.
22
אשר לדלקת כבד נגיפית מסוגC
., כאמור כיום אין חיסון נגד נגיף זה
במענה
של משרד ה בריאות על שאלת
מרכז המחקר והמידע של הכנסת אם יש בישראל ת
ו כנית
לאומית למניעת מחלת ההפטיטיס , נכתב כי
"אכן מתקיים בשנה האחרונה הליך גיבוש לת
ו כנית
לאומית להפטיטיסC
בשיתוף המועצה הלאומית לגאסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מומחים למחלות
כבד ונציגי עמותות חולים .
"...ההליך טרם הסתיים.
23
משרד הבריאות מסר כי הוא ופה צ ותהש
כנית
תכלול איתור נשאים בקרב
ה אוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה להידבק בנגיף
על-
ידי עידוד אוכלוסיות
אלה להיבדק,
וכן טיפול
ב נשאי הפטיטיסC
.
24
דוח מ המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת של ההסתדרות הרפואית
משנת2013
,עולה כי בעוד שכיחות
ה של
הפטיטיסC
באוכלוסייה הישראלית
היא כ-
0.5%
, השכיחות
באוכלוסי
ות ה מצויות בסיכון גבוה להידבק במחלה
מגיע
עד20%
.על
כן, המליץ כוח המשימה האמור
לקיים איתור מוקדם לנוכחות נגיף ההפטיטיס בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה (גם בנוכחות תפקודי כבד
תקינים
), ובהן
משתמשי סמים בהזרקה
בהווה ובעבר,
בעיקר אם ההזרקה
הייתה במחטים לא אישי
ות
ול
א סטרילי
ות
; מי שקיבל
ו
עירויים או תוצרי דם לפני שנת1992
, השנה
ש בה החלו לבדוק מנות דם
לנוכחות הנגיף בישראל; מי שנחש
פו
לשימוש חוזר בכלים לא סטריליים בעת טיפולים רפואיים (חיסון
או טיפול שיניים) או בעת ביצוע קעקועים; חולים שעברו השתלות איברים לפני שנת1992
, עי רוי דם או
השתלת
איב
ם רי
מחולה בהפטיטיסC
; חולי
המודיאליזה
; מי שסובל
ים
מהפרעה ממושכת בתפקודי
;כבד
עובדי
רפואה שנדקרו ממחט חשודה; ילדים
י לא
מהות חול
ות
בהפטיטיסC
;אנשים מאזורים עם
אנדמיות גבוהה ;בני-משפחה מדרגה ראשונה ובני-זוג של נשאים ;מי שנוהגים לקיים יחסים עם בני-זוג
רבים ואלכוהוליסטים.
25
במענה על
שאלתנו
אם המלצות הדוח האמור אומצו, השיב משרד הבריאות כי חלק עיקרי מההמלצות
למניעה שניונית של מחלות כבד, בפרט החלת בדיקות סקירה לגילוי נשאים בקבוצות סיכון, נדונות
בצוותי עבודת ההכנה המקצועיים של התוכנית
ה לאומית.האמורה לעיל26
,לדברי המשרד כחלק
מ היערכותו ליישום
ותה כנית
ה
לאומית לגילוי קבוצות נשאים עיקריות ולטיפול בה
ן , בפרט בקרב נשאי
הפטיטיסC, נערכות פעולות הכנה על-
ידי כמה
צוותי משימה רב-
מקצועיים במשרד ובשיתוף מומחים
למחלות כבד ונציגי עמותות החולים. כיום עבודה ז
ו מת מקדת בקיום בדיקות סקירה לקבוצות סיכון
אלו לצורך איתור
הנשאים
והזמנתם למעקב ו
ל.טיפול רפואי בהתאם למצבם27
אחת הדרכים
לסייע
למניעת
ה הדבקה בנגיף ההפטיטיס היא הגברת המודעות הציבורית לקיומו של
הנגיף ולדרכי העברתו. במענה על שאלתנו כיצד פועל משרד הבריאות ליידע את
ה ציבור בדבר הסכנות
הכרוכות בהידבקות במחלת ההפטיטיס ו
ה
דרכי ם למנוע את
ההדבקה,
השיב
ה משרד כי דרכי הפעולה הן
22
.שם
23
מירי כהן, מנהלת תחום בכיר ש ,ירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב3
בנובמבר2014
.
24
.שם
25
,ההסתדרות הרפואית בישראל
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה מונעת ,
2013
.
26
ד"ר אמיליה אניס ,, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות, מכתב11
בנובמבר2014
.
27
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר, משרד הבריאות, מכתב3
בנובמבר2014
.
עמוד
11
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מגוונות , ובין היתר ננקטות פעולות ארציות, כגון פרסום הנחיות מקצועיות
ל אנשי מקצוע, עדכון תדריך
,החיסונים לילדים ומבוגרים, הודעות דוברות עתיות ולפי העניין
וכן ה
י מצאות מידע עבור אנשי המקצוע
.והציבור הרחב באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובפרסומים עתיים שונים28
משרד הבריאות מסר עוד כי
אין בידי
ו
נתונים על ההוצאה הכלכלית
הנובעת מ מחלת ההפטיטיס
בישראל .
,לדברי המשרד
אכן יש צורך ב איסוף נתונים בדבר התועלת הכלכלית של מניעת המחלה
בישראל, והוכן מודל של עלות–
תועלת של בדיקת סקירה להפטיטיסC
ב קרב
קבוצות סיכון . את המודל
הכינה
המועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד , והוא
ישמש את המשרד ב
ע
ת הכנת הת
ו כנית
.הלאומית29
נציין כי
בקשתנו לקבל
את
.המודל טרם נענתה
כיום אין במשרד הבריאות יחידה ייעודית לנושא ההפטיטיס, ומחלה זו
היא
בטיפול
ה אגף
.לאפידמיולוגיה במשרד30
אשר
למשאבים העומדים לרשות משרד הבריאות ל
ביצוע לות ו פע ל
מניעה של
מחלת ההפטיטיס ולקיום בקרה על התפשטותה ,מסר משרד הבריאות כי "בעיית משאבים וכוח-אדם
קיימת בתחומים רבים במשרד הבריאות ,בשירותי בריאות הציבור ובאגף לאפידמיולוגיה .אין זו תופעה
ייחודיות לתחום זה .המשרד לא יכול להגדיל
את פעילותו בעידן של קיצוצי תקנים, ונדרש לעשות יותר
בפחות כוח-אדם. הוגשה ת
ו
כנית על-ידי ראש ש
י רותי בריאות הציבור להקמת יחידה שתעסוק בזיהומי
מערכת"העיכול ומחלות זואונוטיות. יחידה זו תטפל גם בהפטיטיס. הקמת היחידה טרם אושרה.
31
4.
המלצות
ארגון הבריאות העולמי בנושא מחלת ההפטיטיס – מניעה ובקרה
בשנת2010
קיבלה
( מועצת הבריאות העולמיתWorld Health Assembly
) של
ארגון הבריאות העולמי
את 'החלטה מס63.18
, המכירה בה
פטיט יס הנגיפי כבעיית בריאות עולמית וקוראת
ל מדינות החברות
בארגון
:לנקוט כמה צעדים ליישם או לשפר את מערכות המעקב האפידמיולוגיות אחר נגיפים אלה כדי
ליצור מידע אמין שיוכל לשמש
מצע לקבלת החלטות על ה פעולות;הנדרשות למניעה ובקרה
לגבש
הערכת
עלות–
תועלת ;בהתמודדות עם המחלה
לחזק את מערכות הבריאות הלאומיות,
כדי למנוע את
התפשטות הנגיף באמצעות קידום הבריאות ובקרה לאומית ;
,לשקול במקרים שבהם
יש צורך בכך ,
שימוש בכלים מינהליים וחוקיים
לקידום נגישות
ן של טכנולוגיות מניע ,תיות
אבחנ תיות וטיפוליות בנגיף
;ההפטיטיס
לקדם את
ן ציו
של
יום ההפטיטיס העולמי, ש
חל מדי שנה בשנה ב-
28
יל ביו,
ככלי לקידום
המודעות
ל מחלת ההפטיטיס
ו
כדומה .
,נוסף על כך
ב החלטה
האמורה קרא
ארגון הבריאות העולמי
ל
הנהלת ה
ארגון ליצור ,בש
יתוף
,פעולה עם המדינות החברות בארגון, קווים מנחים
תו
כניות , מטרות
,וכלים למעקב
ל
מניע
ת הידבקות ב
נגיף ההפטיטיס ולקיום בקרה על התפשטותו, לתמוך ב
פיתוח
מחקר
מדעי
בתחום ההפטיטיס, ו
לשפר
ה את
יכולת להעריך
את
ה
השפעה הכלכלית
.של הנגיף32
בעקבות ההחלטה האמורה,
החליט ארגון הבריאות העולמי על יצירתה של
תו
כנית הפטיטיס עולמית,
ובה :ארבעה צירי פעולה מרכזיים
1.
הגברת
המודעות, יצירת שיתופי פעולה
וגיוס משאבים: במסגרת ז
ו
נקבע, בין היתר, כי יום
ההפטיטיס
העולמי יצוין, כאמור, ב-
28
ביולי בכל
שנה , כדי לאפשר לגורמים בכל העולם למקד
28
.שם
29
.שם
30
.שם
31
.שם
32 WHO, Viral Hepatitis, WHA 63.18, May 21st, 2010.
עמוד
12
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
את תשומת הלב
ב
נושא זה ולקדם פעולות למאבק במחלה
. יום ההפטיטיס הר אשון צוין בשנת
2011
;
2.
שימוש במדיניות
ה מבוססת על
נתונים ל שם גיבוש
החלטות ו נקיטת
פעולות ,: במסגרת זו
א רגון הבריאות העולמי מעדכן את הנתונים בדבר שיעורי ההימצאות
של מחלת ההפטיטיס
ברחבי העולם וכן את
ה הערכות
אשר ל
נטל הכלכלי שהנגיף יוצר;
3.
מניעת הדבקה בהפטיטיס ,: ארגון הבריאות העולמי בוחן, בין היתר התוויות הקשורות
למדיניות החיסונים, וב הן התוויות אשר למועדי החיסון, מינון החיסון וחיסון קבוצות המצויות
בסיכון גבוה להידבק בנגיף;
4.
בדיק
ת הידבקות וטיפול במחלה : עם
ה התקדמות בתחום
הטיפול בנגי
פי
הפטיטיסB
ו-
C
שוקד
,ארגון הבריאות העולמי על פיתוח קווים מנחים לבדיקה
ל
אבחון ו
ל.טיפול בזיהומים מסוג זה33
בשנת2012
ערך ארגון הבריאות העולמי ס קר
ר אשוני בקרב כל
ה מדינות החברות בארגון הבריאות
העולמי
, ו במסגרתו הן נתבקשו לספק מידע
בדבר לות ו פע
יהן
בכל אחד מארבעת הצירים המוזכרים ,לעיל
בדגש על הפעולות הננקטות למניע ת התפשטות
נגי
פי ההפטיטיס. מנתוני
126
מדינות,
,ובהן ישראל מ
תוך
194
מדינות החברות בארגון הבריאות העולמי(
64.9%
) שהשיבו על
סקר זה, עולות המסקנות שלהלן:
34
יישום ות
כנית לאומית כתובה המתמקדת ב
נגיף ה
הפטיטיס:
37.3%
מ המדינות
שהש
יבו
על
ה( סקר47
)מדינות דיווחו
כי הן מפעילות ת
ו
כנית לאומית למניעת הפטיטיס, ו-
28.6%
מהמדינות
(
36
)מדינות
ציינו
ש יש בהן יחידה ממשלתית ייעודית העוסקת
ב
פעולות ל
מניעת
המחלה
ו
בטיפול
בה .כ-
74%
מכלל המדינות
שהשתתפו בסקר (
93
)מדינות דיווחו
כי הן מפעילות
תו
כניות ל
מניע
ת
ה
מחלה ול
טיפול בה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות; הקבוצות
הנפוצות הן עובדי מערכת
( הבריאות86%
מהמדינות) ו
ה
משתמ
ם שי ב סמים
בהזרקה (
54.8%
.)
ישראל דיווחה
לארגון כי
יש לה אסטרטגיה לאומית כתובה או ת
ו כנית העוסקת במניעת
כמה
מחלות ובהן
הפטיטיס.
על-
פי הדיווח
שישראל
,העבירה לארגון הבריאות העולמי
מרכיבי ו הת כנית
הם
,מעקב, חיסון
מניעת הדבקה
בקרב
משתמשים
בסמים ובמסגרת מערכת הבריאות, וכן טיפול במחלה
וב
מצבים
,של זיהום מקביל באיידס. נציין
כי בדוח האמור אין התייחסות ל
פעו
לות
שישראל
נוקטת בחלוקה על-
.פי סוגי ההפטיטיס השונים
כאמור , משרד הבריאות
ציין , בתשובה על
פנייתנו, כי בשנה האחרונה
הוא
עמל על
גיבוש ות כנית לאומית להפטיטיסC
.
35
קיום יום ההפטיטיס העולמי :כ-
38%
מן המדינות שהש יבו על
שאלות הסקר (
48
)מדינות
ציינו
כי נקטו פעולות לציון יום זה. ישראל דיווחה
כי
בשנת
2012
לא ערכה אירועים רשמיים לציון
יום ההפטיטיס העולמי ולא מימנה מסעות הסברה ציבוריים
בנושא זה
מינואר
2011
.
36
איסוף נתונים על שיעורי נגיף ההפטיטיס :
רוב( המדינות המשיבות104
מדינות,
שהן82.5%
מכלל המדינות שהשיבו על שאלות
ה )סקר ציינו כי הן
מ
פעילות ת
ו
כנית מעקב לאומית
שבה
נאסף באופן קבוע מידע על .שיעורי ההיארעות של המחלה
בהקשר
זה דיווחה ישראל כי
היא
33 WHO, Prevention and Control of Viral Hepatitis Infection: Framework for Global Action, 2012.
34
בארגון הבריאות העולמי ציינו כי ה יענות נמוכה במיוחד נרשמה בקרב מדינות אפריקה וכי לא ניתן היה לאסוף נתונים על
.איכות התוכניות ופריסתן
35 WHO, Prevention and Control of Viral Hepatitis Infection: Framework for Global Action, 2012.
36
.שם
עמוד
13
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מקיימת
מעקב שגרתי
אחר קיומו של נגיף ההפטיטיס
וציינה כי
היא מפעילה מערכת מעקב
לאומית
רק
אחר ה
מקרי ם החריפים של המחלה
מסוג
A
,
B
,
C
,ו
אינה עוקבת אחר מספר
מקרי ההפטיטיס הכרוני.
37
מניעת הידבקות:
כ-
76%
מהמדינות המשיבות (
96
)מדינות דיוו חו כי הן
מפעילות ת
ו כנית
למניעת העברת הנגיף בין האם
ליילוד
, וכשני-שליש
ים
מהן(
88
)מדינות דיווחו כי יש
ל הן
מדיניות של
חיסון עובדי מערכת הבריאות –
,כאמור
קבוצה הנמצאת.בסיכון להידבק בנגיף
בהקשר
זה דיווחה ישראל כי
היא מפעילה
מדיניות לאומית לחיסון נגד הפטיטיסA
. עוד
דיווחה ישראל כי
היא נוקטת
מדיניות לאומית למניעת העברה של הפטיטיסB
בין האם
י לי
לוד ו
מ
קיימת ות כנית לאומית או קווי מדיניות
ל
מניעת
הדבקה בהפטיטיסB
ו-
C
בקרב
עובדים
במערכת הבריאות. ישראל גם דיווחה כי
היא מפעילה ות כנית לאומית בנוגע למתן
,זריקות במוסדות בריאות
ו
במסגרתה
היא
ממליצה על שימוש במזרקים חד-פעמיים.
38
בדיקת מוצרי דם לנוכחות נגיף ההפטיטיס :כ-
91%
מהמדינות המשיבות דיווחו כי
הן
עורכות
בדיקה של
כל תרומות הדם ל
נוכחות נגי
פי ה פטיטיסB
ו-
C
.
39
ישראל דיווחה כי
היא מפעילה
מדיניות של
בקרה לאומית על בנקי הדם
, ו במסגרתה
ב כל יחידות הדם הנתרמות ומוצרי הדם
נבדק
ת נוכחות נגי פי הפטיטיסB
ו-
C
.
40
לדברי ארגון הבריאות העולמי, יש בממצאי הסקר האמור לעיל
בדבר ה פעולות הננקטות במדינות
השונות להצביע על
הישגים מסוימים,
בייחוד בתחום מניעת ההעברה של
נגיף ה
הפטיטיס. עם זאת,
ציינו בארגון
ש
יש צורך במאמצים רבים נוספים וקרא
ו
לשיתוף פעולה בין כל הארגונים הרלוונטיים
ברמה הב
ןי-לאומית, הלאומית והמקומית.
41
במאי2014
החליטה מועצת הבריאות העולמית החלטה
נוספת בנושא נגיף ההפטיטיס,
'החלטה מס
67.6
,הקוראת ל מדינות החברות בארגון לנקוט פעולות שונות, ובהן פיתוח ויישום ות של כניות לאומיות
למניע ,ת הפטיטיס נגיפי
ל אבחון של המחלה
לו טיפול
בה; פ
עולות הקשורות לקידום הבריאות , כגון
חיזוק ת
ו;כניות חיסון
קידום מידת המעורבות של
ארגוני החברה האזרחית בכל
הפעולות הנעשות
בתחום
מניעת ההידבקות הנגיף; חיזוק האמצעים למניעת הפטיטיסA
ו-
E
ובעיקר קידום ביטחון המים
.והמזון ופעולות נוספות ב החלטה האמורה נקראו כל גורמי האומות המאוחדות הקשורים בכך לכלול
בתוכניותיהם את מניעת
ה
הפטיטיס, אבח
ו
ן המחלה והטיפול ב
ה ול
סייע למדינ ות הזקוקות לכך במציאת
המשאבים הדרושים
לנושא.
42
אשר לקווים מנחים ל פעולה בנוגע
ל ,סוגים שונים של נגיפים ביולי2012
פרסם ארגון הבריאות העולמי
קווים מנחים למניעת הפטיטיסB
והפטיטיסC
בקרב
המשתמשים בסמים בהזרקה, על ש-
פי נתוני
37
.שם
38
.שם
39 WHO, Global policy report on the prevention and control of viral hepatitis in WHO member states, July
2013.
40
.שם
41
.שם
42 WHO, sixty seventh world health assembly, Hepatitis, WHA 67.6, May 24th, 2014, retrieved on November
6th, 2014.
עמוד
14
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הארגון הם בסיכון גבוה להידבק בנגיף ההפ טיטיס בשל הנטייה לשימוש חוזר במחטים ובמזרקים. בין
היתר, המליץ הארגון על חיסון של הנוהגים להזריק סמים כנגד הפטיטיסB
.
43
באפריל2014
פרסם לראשונה ארגון הבריאות העולמי קווים מנחים להתמודדות עם הפטיטיסC
,
,המיועדים, בין היתר
ל
קובעי מדיניות ו
ל גורמים המופקדים על
פיתוח תוכניות לבדיק ת חולי הפטיטיסC
וטיפול בהם.
44
ההנחיות האמורות
נוגעות , בין היתר, לביצוע בדיקה לגילוי נשאות לנגיף הפטיטיסC
בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה להידבק במחלה, כגון
מי שקיבל
ו
טיפול רפואי או טיפול שיניים במערכות
בריאות שרמת הסטריליות
ב
הן מוטל
ת
;בספק מ
י שקיבל
ו
עירוי דם לפני שהוחל בבדיקתם של התורמים
;לנוכחות הנגיף או במדינות שבהן תרומות הדם אינן נבדקות באופן שגרתי מכורים לסמים המזריקים
;סמים
אנשים שביצעו קעקועי ראש
ש או הליכים אחרים
הותירו צלקות בגופם,
במדינות שבהן אין
;בקרת זיהומים נאותה
ילדים לא
י מהות
הח ולות בנגיף ההפטיטיסC
;
נשאי איידס; אסירים ואסירים
לשעבר וקבוצות אוכלוסייה נוספות. נוסף על כך, הובאו ב
פרסום האמור המלצ ות אשר לאופן הטיפול
בחולים בנגיף הפטיטיסC
, ובהן, למשל, ייעוץ להפחתת צריכת האלכוהול על מנת שלא להאיץ א
ת
התפתחותן של מחלות הכבד הנגרמות על-
ידי הנגיף. עוד
יש ב המלצות סקירה של התרופות המקובלות
בטיפול בהפטיטיסC
.והמלצות אשר להתוויות השונות45
5. ה עקרונות
ה
מרכזיים ב
תוכניות הלאומיות באר
צות-הברית ובאוסטרליה
בפרק זה נציג בקצרה את העקרונות המרכזיים בת
ו
כניות הלאומיות למנ יעת
הפטיטיס באר
צות-הברית
,ובאוסטרליה מדינות שפרסמו.מידע מפורט על תוכניות אלה ארצות-הברית מפעילה ת
ו כנית לאומית
כללית למניעת הפטיטיס ואוסטרליה מפעילה ת
ו כנית לאומית למניעת הפטיטיסB
ו-
C
.
כיום, יש
באר
צות-הברית
בין800,000
ל-
1.4
מיליון איש החולים באופן כרוני בהפטיטיסB
;
בשנת2011
דווח למרכזים לבקרת מחלות
( ומניעתןCDC
)
כ על-
2,890
מקרים חדשים של יה.דבקות בנגיף זה
בשל
קיומ
ו
של
תת-דיווח, מערי כים במרכז לבקרת מחלות ומניעתן כי
עם
כל מקרה שדווח
יש
למנות6.5
מקרי הידבקות חדשים בנגיף ההפטיטיסB
שלא
דווחו, ועל
כן, מספר הנדבקים השנתי בנגיף זה הוא
כ-
18,800
איש .עוד עולה מנתוני ה-
CDC
כי
מספר החולים הכרוניים
בהפטיטיסC
באר
צות-הברית הוא
3.2
.מיליון איש46
ו הת כנית
הלאומית ה ראשונה
בארצות-
הברית
למניע ת הפטיטיס
לו טיפול במחלה(
Action Plan for the
Prevention, Care and Treatment of Viral Hepatitis
) פורסמה בשנת2011
,
בעקבות דוח משנת2010
( של מכון הרפואהInstitute of Medicine
).
בשנת2013
עודכנה הת
ו
כנית הלאומית למניע ת הפטיטיס
לו טיפול במחלה
וחודשה לשלוש שנים נוספות,
עד שנת2016
. ו בת כנית
ה לאומית קבועות ארבע מטרות
מרכזיות : הגדלת שיעור
המודע ות בקרב החולים
ב הפטיטיסB
למחלתם
מ-
33%
ל-
66%
;
הגדלת שיעור
המודעות בקרב החולים בהפטיטיס
C
למחלתם
מ-
45%
ל-
66%
; הפחתת מספר מקרי ההדבקה החדשים
43 WHO, Guidance on prevention of viral Hepatitis B and C among people who inject drugs, 2012.
44 WHO, Guidelines for the screening, care and treatment of persons with Hepatitis C infection, April 2014.
45
.שם
46 Department of Health and Human Services, USA, Action Plan for the Prevention, Care and Treatment of
Viral Hepatitis- Updated: 2014-2016, February 2014.
עמוד
15
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בהפטיטיסC
ב-
25%
;
הפסקת
העברת נ גיף ההפטיטיסB
.בין אם ליילוד47
לשם השגת מטרות אלה
נקבעו בת
ו כנית
שישה תחומי פעולה מרכזיים ב עדיפות עליונה: הפחתת הפערים בבריאות; שיפור
האבחון והטיפול בהפטיטיס כדי למנוע מחלות כבד; חיזוק יכולות המעקב כדי לזהות מקרים של
הדבקה בנגיף; הפסקת ההעברה של נגיפי הפטיטיס שיש( נגדם חיסון ,כאמור
הפט
יטיס A ו-
B
); הפחתת
מספר מקרי ההפטיט יס הנגרמים בשל צריכת סמים ומניעת סכנת ההדבקה בהפטיטיס בקרב גורמי
מקצוע ומטופלים ב מסגרות
ל.טיפול רפואי48
אוסטרליה יע
צבה אף היא ות
כנית ל
מניעת הפטיטיס,
המתמקדת במניעת הפטיטיס מסוגB
ו-
C
. כיום
חיים באוסטרליה כ-
230,000
איש החולים בהפטיטיסC
כרוני וכ-
207,000
איש החולים בהפטיטיסB
אך לא צוין אם מדובר במחלה
חרי
פה או כרוני
ת .מטרת-העל
של
ו הת כנית הלאומית הרביעית
להתמודדות עם הפטיטיסC
לשנים2017-2014, היא להפחית את היקף ההעברה ו
שיעורי
התמותה
הנגרמים
מה פטיטיסC
.ולצמצם את ההשפעה החברתית והאישית של מחלה זו49
מטרת-העל
האמורה פורטה
ל
חמש תת-
,מטרות
והן : הפחתת שיעורי ההיארעות של הפטיטיסC
;
הפחת
ת
ההתנהגויות הקשורות בהעברת הפטיטיסC
; הגברת נגישות
ה טיפול
ל חולים בהפטיטיסC
כרוני; הפחתת נטל המחלה של הפטיטיסC
כרוני ומיגור ההשלכות השליליות של דעות קדומות ואפליה
הנוגעים למחלה
על ב
ריאות האוכלוסייה.
50
לשם השגת המטרות האמורות לעיל, נקבעו בת
ו ,כנית הלאומית האוסטרלית
בפעם ה ,ראשונה שני
יעדים
עיקריים: הפחתת מקרי הדבקה חדשים בהפטיטיסC
ב-
50%
והגדלת מספר החולים המקבלים טיפול
אנטי-וירלי ב-
50%
בכל
שנה. עוד נקבע בת
ו כנית שיש להתמקד באוכלוסיות
ש בהן נדרשת מעורבות, ובהן
אנשים החולים בהפטיטיסC
, משתמשי
ם ב
סמים בהזרקה ו.אסירים51
ו הת כנית הלאומית באוסטרליה למניעת הפטיטיסB
לשנים2017-2014
מתמקדת אף היא ב הפחתת
ההעברה ו בצמצום התמותה הנגרמים מהפטיטיסB
ו
כן ב
צמצום השפע ותיה של
המחלה על החברה ו על
הפרט.
52
לשם השגת
מטרה זו נקבעו גם כאן שש תת-מטרות, הדומות בחלקן לתת-
המטרות שהוגדרו
ו בת כנית הלאומית למניעת הפטיטיסC
: הפחתת מספר מקרי ההידבקות בהפטיטיסB
;השג
ת
שיעורי
חיסון גבוהים בקרב האוכלוסייה ושמירה על רמת חיסון גבוהה כאמור ;
הגדלת שיעור האבחונים בקרב
אוכלוסיית החולים בהפטיטיסB
;
הגדלת
נגישות
ם של
שירותי בריאות
ל חולים בהפטיטיסB
;כרוני
הפחתת נטל המחלה
הנגרם מ הפטיטיסB
כרוני ו כן מיגור
הה שלכות השליליות של דעות קדומות ואפליה
הנוגעים למחלה
על בריאות האוכלוסייה.
53
47
.שם
48
.שם
49 Australian Government, Department of Health, Fourth National Hepatitis C Strategy 2014-2017, 2014.
50
.שם
51
.שם
52 Australian Government, Department of Health, Second National Hepatitis B Strategy 2014-2017, 2014,
retrieved on November 9th, 2014.
53
.שם
עמוד
16
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לשם השגת תת-המטרות האמורו
ת, נקבעו בת
ו :כנית הלאומית ארבעה יעדים מרכזיים
ה רחבת הכיסוי
החיסוני בקרב ילדים מ-
90%
ל-
95%
; הגדלת הכיסוי החיסוני נגד הפטיטיסB
בקרב אוכלוסיות
מסוימות
; הגדלת שיעור האבחון של הנגיף בקרב החולים בהפטיטיסB
מ-
55%
ל-
80%
;הגדלה ב-
15%
של שיעור החולים
בהפטיטיסB
כרו
ני המקבלים טיפול אנטי-ר וי.לי54
עוד נקבע בת
ו כנית האמורה כי
קיים צורך במיקוד הת
ו כנית באוכלוסיות
ש בהן נדרשת מעורבות, ובהן אנשים בעלי רקע לשוני ותרבותי
מגוון; ילדים לא
י מהות חולות בהפטיטיסB
וילדים החולים בסוג נגיף זה;
מבוגרים לא מחוסנים
הנמצאים בסיכון , למשל
.עקב הזרקת סמים55
54
.שם
55
.שם
עמוד
17
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מקורות
מכתבים
מירי כהן ,מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר ,משרד הבריאות ,מכתב ,
3 בנובמבר
2014
.
,ד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות, מכתב11
בנובמבר2014
.
דוחות ,מחקרים ונתונים בישראל
,משרד הבריאות ,סיבות מוות מובילות בישראל2000
-
2011
,
2014
.
,משרד הבריאות, האגף לאפידמיולוגיה לוח
חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי-
הספר, ינואר
2014
,
תאריך :כניסה9
בנובמבר2014
.
,משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה
תדריך חיסונים ,
1999
,
עודכן ב-6
באוגוסט2014
.
,ההסתדרות הרפואית בישראל המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא: קידום בריאות ורפואה
מונעת ,
2013
.
חקיקה
,פקודת בריאות העם1940
.
אתרי
אינטרנט
מכבי שירותי בריאות ,צהבת נגיפית מסוג C
,עודכן ב-
31
במרס
2010
,
תאריך
כניסה :
12
בנובמבר
2014
.
דוחות והחלטות של
ארגון הבריאות העולמי
WHO, EB 134/36, November 22nd, 2013.
WHO, Hepatitis: Frequently asked questions, retrieved on November 11th, 2014.
WHO, Prevention and Control of Viral Hepatitis Infection: Framework for Global
Action, 2012.
WHO, Hepatitis A, updated June 2014, retrieved on November 10th, 2014.
WHO, Hepatitis B, updated June 2014, retrieved on November 10th, 2014.
WHO, Hepatitis C, updated June 2014, retrieved on November 10th; Centers for
Disease Control and Prevention, Hepatitis C information for Health Professionals,
last updated April 14th, 2014, retrieved on November 10th, 2014.
WHO, Fact Sheet, Hepatitis E, updated April 2014, retrieved on November 10th,
2014.
עמוד
18
מתוך
18
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
WHO, Viral Hepatitis, WHA 63.18, May 21st, 2010.
WHO, Global policy report on the prevention and control of viral hepatitis in WHO
member states, July 2013.
WHO, sixty seventh world health assembly, Hepatitis, WHA 67.6, May 24th, 2014,
retrieved on November 6th, 2014.
WHO, Guidelines for the screening, care and treatment of persons with Hepatitis C
infection, April 2014.
WHO, Guidance on prevention of viral Hepatitis B and C among people who inject
drugs, 2012.
דוחות ומחקרים ב
ארצות-הברית
Department of Health and Human Services, USA, Action Plan for the Prevention,
Care and Treatment of Viral Hepatitis – updated: 2014-2016, February 2014.
Centers for Disease Control and Prevention, Hepatitis D information for Health
Professionals, updated on April 14th, 2014, retrieved on November 10th 2014.
SU J., Brook R. A., Kleinman N. L., Corey-Lisle P., "The Impact of hepatitis C
infection on work absence, productivity, and healthcare benefits costs",
Hepatology 52, 2 (2010) pp. 436–442; In: Department of Health and Human
Services, USA, Action Plan for the Prevention, Care and Treatment of Viral Hepatitis
– updated: 2014-2016, February 2014.
דוחות ב
אוסטרליה
Australian Government, Department of Health, Second National Hepatitis B
Strategy 2014-2017, 2014, retrieved on November 9th, 2014.
Australian Government, Department of Health, Fourth National Hepatitis C Strategy
2014-2017, 2014.