חומר רקע

שישי 29 מאי 2026 29/05/2026 שישי, מאי 29, 2026 לכבוד, ועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל באמצעות דוא"ל א.נ., הנדון : הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס 3), התשע"ה-2015 בשם עמותת נותני שירותים פיננסיים מוסדרים שמספרה 58063871 (להלן: "העמותה"), ובהמשך להתייחסות הח"מ להצעת החוק, בישיבה שהתקיימה בתאריך 21.3.17, ולדיוני הועדה לעניין הצעת החוק שבנדון, להלן מספר דגשים (בנוסף לאמור בישיבת הועדה) בתמצית בלבד, בנוגע לעמדת העמותה להצעת החוק ותמצית הערותיה. 1. איגוד נותני שירותים פיננסיים מוסדרים (בהקמה) מברך ורואה חשיבות רבה בצעדים הננקטים על ידי המדינה בתהליך אסדרת ענף נותני שירותים פיננסיים, החל מעבודת המטה אשר בוצעה על ידי הצוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי המטבע, פעילות ועדת הרפורמות של הכנסת, חקיקת חוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים וכן על הצעת החוק אשר תכליתה הינה הסדרת אשראי הוגן לכלל הציבור. 2. יחד עם זאת, עמדת האיגוד הינה כי על מנת להגשים את תכלית הצעת החוק, הבאה בהמשך להמלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, הנועד לקדם את התחרותיות בשוק האשראי הקמעונאי, לצד הבטחה של הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי, נדרשות מספר התאמות ושינויים בנוסח הצעת החוק. 3. ראשית, יש להחריג מתחולת הצעת החוק ניכיון שטר, כמפורט בסעיף 1 להצעת החוק, בהגדרת "הלוואה". ניכיון שטר, במהותו, איננו עסקת הלוואה, כי אם עסקת מכר, במסגרתה "קונה" נותן השירותים סיכונים רבים, אשר מעבר לריביות, מגולמים בעמלת הניכיון. בהקשר זה כבר הוסבר ונאמר בדיוני הועדה ובניירות העמדה שהוגשו לה כי אף פסיקת בתי המשפט הכירה בפסקי דין רבים בכך שניכיון שיקים הינו עסקת מכר בה הממכר הוא שיק. משמעות הדבר היא, כי העוסק בניכיון שיקים רוכש שיק מאת בעליו. על פי רוב המכירה היא בתמורה לסכום הנקוב בשיק בניכוי סכום כלשהו. הסכום שנוכה משקף את עלות הפירעון המוקדם של השיק ואת הסיכון של אי גבייתו מהמושך. משבוצע הניכיון, שוב אין בעל השיק יכול לחזור בו ולדרוש את תמורתו מזה ממנו רכש את השיק. ראו, בהקשר זה, דברי שלום לרנר, בספרו, דיני שטרות (מהדורה שניה, 2007); בעמ' 388: "לעתים, הלקוח מוכר לבנק את השיק, ועסקה זו קרויה 'ניכיון שיקים'. הבנק האוחז, המציג לפני הבנק הנמשך שיק שרכש בעסקת נכיון, פועל למען האינטרסים שלו, ולא כשלוחו של הלקוח. עסקת נכיון היא מכר של השיק, והלקוח, ככל מוכר, חדל להיות בעל אינטרס בממכר משעת מסירתו כדין לרוכש" . וראו גם, דברי כב' השופט א' גרוניס, בבג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר - הממונה על אגף שוק ההון, [פורסם בנבו] פסקה 6 לפסק הדין (05.12.2010): "ניכיון שיקים הינו עסקת מכר בה הממכר הוא שיק.... משמעות הדבר היא, כי העוסק בניכיון שיקים רוכש שיק מאת בעליו. על פי רוב המכירה היא בתמורה לסכום הנקוב בשיק בניכוי סכום כלשהו. הסכום שנוכה משקף את עלות הפירעון המוקדם של השיק ואת הסיכון של אי גבייתו מהמושך. משבוצע הניכיון, שוב אין בעל השיק יכול לחזור בו ולדרוש את תמורתו מזה ממנו רכש את השיק. מאידך, אם חולל השיק אין לקונה, הוא העוסק בניכיון שיקים, תביעה חוזית אלא עילה שטרית בלבד... במידה וגבה הקונה את מלוא הסכום הנקוב ממושך השיק, יעמוד כל הסכום לזכותו. יוצא איפוא, כי כאשר העוסק בניכיון שיקים גובה את הסכום הנקוב בשיק הוא עושה זאת עבור עצמו ורשאי לעשות בכספים המתקבלים כרצונו." ודוק- הבנקים, לרוב, מסרבים לבצע ניכיונות שטר ללא ביטחונות, הגם ששירות זה מהווה מנוע צמיחה וכלי חיוני לאלפי עסקים קטנים, בהתנהלותם השוטפת. הכללת עסקאות ניכיון בגדר החוק, תגרור מצב שבו נותני השירותים לא יוכלו לתת את השירות, אף הם, והללו ימצאו את עצמם בשוק האפור והשחור, בניגוד גמור למטרת החוק. 4. שנית, יש להחריג מתחולת הצעת החוק עסקים, עסקים קטנים, תאגידים ועוסקים מורשים. במהותה, הצעת החוק נולדה על מנת להגביר את התחרותיות בענף הבנקאות, ולהגן על ציבור הצרכנים הזקוק להגנה זו. החלת המגבלות הקבועות בהצעת החוק גם על עסקים קטנים, תשיג בדיוק את המטרה ההפוכה. קיימים אלפי עסקים קטנים, אשר אינם מאוגדים כחברה בע"מ, ברם נטילת ההלוואות הינה למטרה עסקית, לאחר שכלכלו צעדיהם ושקלו שיקולים עסקיים-מסחריים. משכך, בעצם נטילת ההלוואה, משקללים אותם עסקים קטנים את הסיכונים, והחלת החוק עליהם תפגע בחיי המסחר ותתערב בשיקולים מסחריים, הגם שלא לכך נועדה ההצעה מלכתחילה. 5. שלישית, יש להחריג מתחולת החוק, הלוואות קצרות מועד והלוואות בסכומים נמוכים. עמדת העמותה היא שבמקרים אלו, לא תהיה כל הצדקה כלכלית למתן הלוואות קצרות מועד או בסכומים נמוכים, והחלת כל החובות המפורטות בהצעת החוק על הלוואות מסוג זה, תכביד במידה בלתי סבירה ותייתר כל כדאיות כלכלית למתן ההלוואה. בדרך זו, לא ינתן מענה בענף החוץ בנקאי, לסוג זה של הלוואות, ותרוקן מטרת החוק להגברת התחרות הבנקאית מכל תוכן. 6. לסיכום, העמותה, אשר מייצגת חלק נכבד מנותני השירותים הפיננסיים המוסדרים מברכת על ההבנה העולה מהליכי האסדרה, כי אכן מדובר בענף חשוב, אשר להסדרת פעילותו תועלת משקית וכלכלית רבה. רבים מלקוחות הענף הן אוכלוסיות מוחלשות, בעלי נגישות נמוכה לשירותי המערכת הבנקאית, מודרי אשראי, עסקים קטנים, וחברות בהתהוות וחיזוק הענף ישפר משמעותית את הנגישות של אוכלוסיות אלה לשירותים פיננסיים מגוונים. בכבוד רב, גלעד נרקיס, עו"ד גלעד נרקיס – משרד עורכי דין