חומר רקע

בית המשפט העליון רח 'שערי משפט , ירושלים91950 research@s upreme.court.gov.il www.court.gov.il/research מחלקת מחקר של הרשות השופטת Israeli Courts Research Division דחיות דיונים במערכת המשפט קרן וינשל -מרגל ויפעת טרבולוס ספטמבר 2013 _____________________________ ______ ___ ___ _____ דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 1 תוכן עניינים תקציר מנהלים ................................ ................................ ................................ ..... 2 מבוא ................................ ................................ ................................ .................. 6 א. רקע ................................ ................................ ................................ .......... 7 א.1. כללי ................................ ................................ ................................ ............... 7 א.2. הגדרת התופעה ................................ ................................ ............................... 7 א.3. נוהל הדחיות לטיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון ................................ ............ 10 א.4. הבחנה בין דחייה של דיוני הוכחות לבין דחייה של דיוני קדם .......................... 11 ב. שיטת מחקר ומקור נתונים ................................ ................................ .......... 12 ג. ממצאים אמפיריים ................................ ................................ .................... 15 ג.1. היקף תופעת דחיית הדיונים במערכת המשפט ................................ .................... 15 ג.1.א. כללי ................................ ................................ ................................ ................. 15 ג.1.ב. מספר בקשות הדחייה בהן מטפל שופט ביום ................................ ...................... 16 ג.1.ג. החלק היחסי של דחיות הדיונים מתוך הדיונים הנקבעים ביומן בית המשפט........ 16 ג.1.ד. דחיות מבעוד מועד - שיעור בקשות הדחייה המתקבלות ועילות הבקשה .............. 17 ג.1.ה. דחיות במועד הדיון - עילות הדחייה ................................ ................................ ... 23 ג.2. ניתוחי עומק וגורמי השפעה אפשריים ................................ ................................ 25 ג.2.א. דיוני קדם אל מול דיוני הוכחות ................................ ................................ ......... 25 ג.2.ב. סמיכות הגשת בקשת הדחייה למועד הדיון הקבוע ................................ .............. 26 ג.2.ג. הסכמת הצד שכנגד לבקשת הדחייה ................................ ................................ .. 26 ג.2.ד. השפעת כני סתו לתוקף של נוהל הדחיות על היקף דחיות הדיונים ........................ 28 ג.2.ה. הקשר בין דחיות מבעוד מועד לבין דחיות במועד הדיון ................................ ....... 30 ג.3. השלכות תופעת דחיית הדיונים על מערכת המשפט ................................ ............. 31 ג.3.א. התמשכות ההליכים ................................ ................................ .......................... 31 ג.3.ב. זמן שיפוטי המושקע בהת מודדות עם תופעת הדחיות ................................ .......... 32 ג.3.ג בזבוז זמן ומשאבים נוספים ,בתוך ומחוץ למערכת המשפט ................................ . 33 ג.3.ד זילות בית המשפט והחלשת אמון הציבור במערכת המשפט ................................ . 34 ד. סיכום והמלצות לטיפול בתופעת דחיית הדיונים ................................ ............... 35 נספחים ................................ ................................ ................................ ............ 45 נספח א' :נוהל הדחיות ................................ ................................ ................................ ..... 45 נספח ב' :טופס א 'לבקשה לדחיית מועד דיון ................................ ................................ ...... 48 נספח ג' :טופס ב 'לבקשה לדחיית מועד דיון ................................ ................................ ....... 50 נספח ד' :טפסים למילוי אודות בקשות דחייה לפני מועד הדיון ובמועד הדיון ....................... 52 דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 2 תקציר מנהלים כללי התופעה של דחיות דיונים מוכרת במערכות משפט רבות כ גורם מרכזי להימשכות הליכים ,כרוכה במשאבים שיפוטיים ומנהליים רבים ,ועשויה לבטא זילות כלפי בית המשפט .מחקר זה בוחן את היקפה של תופעת דחיית הדיונים במערכת בתי המשפט בישראל ,וכן את מאפייני ה ,הגורמים המשפיעים עליה ,והשלכותיה על המערכת .מטרת המחקר להוות בסיס לקבלת החלטות בנוגע ל מדיניות המשך ה טיפול והתמודדות עם תופעת דחיות הדיונים ,לו ספק מצע לפעולות המיועדות לצמצום היקף הדיונים הנדחים לאור הממצאים שהתגלו. המחקר והמלצותיו מהווים חלק אינטגראלי מ המאמצים הניהוליים המוקדשים לקיצור משך חיי התיקים ולייעול הטיפול בהם .בחינת תופעת הדחיות באה כהמשך לעבודה המעמיקה שנעשתה בנושא על ידי וועדה שמינתה נשיאת בית המשפט העליון )בדימוס ( דורית בייניש ,בראשות הנשיאה מוסיה ארד ובהשתתפות הנשיאה דפנה בלטמן-קדראי והשופט יגאל מרזל ,ולנוהל הנשיאה לטיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון ] 1-10 [שגובש כתוצאה מעבודת הוועדה ")נוהל הדחיות .("הנוהל קובע הנחיות מפורטות לפיהן בקשות הדחייה יוגשו על ידי בעלי הדין ובאי כוחם על גבי טפסים שיועדו לכך ,וכן מדיניות מצמצמת ביותר של היענות לבקשות ו אל . במסגרת המחקר ,הגדרנו שני סוגים של דחיות דיונים : 1 (דחיות מבעוד מועד - דיונים הנדחים למועד אחר לאחר הגשת בקשות דחייה שאושרו על ידי בית המשפט ,וכן דחיות ביוזמת בית המשפט ,ו2 (דחיות במועד הדיון - דיונים הנדחים למועד אחר לאחר כינוסו של בית המשפט לצורך הדי ון ,בדרך כלל מפאת אי התייצבות או מחדל של אחד מבעלי הדין או באי כוחם. שיטת המחקר התבססה בעיקרה על מחקר סטטיסטי -כמותני ,בשילוב ראיונות עומק שערכנו עם שופטים ועם מזכירי בתי משפט .בהיבט הכמותני ,הנתונים נאספו ב שני מערכי מחקר נפרדים: שאלוני דחיות דיונים שמולאו על ידי מדגם מייצג של 124 שופטים מבתי המשפט המחוזיים , השלום ,ובתי הדין האזוריים לעבודה במשך כ - 630 ימי דיונים מלאים; וכן נתונים מתאמיים ממ אגרי מידע מדגמיים ל - 2,818 תיקים אזרחיים ופליליים שבנתה מחלקת המחקר. ממצאים מרכזיים היקף תופעת דחיית הדיונים במערכת המשפ ט: בחינה כמותית של תופעת דחיית הדיונים העלתה כי מדובר בתופעה גורפת ומקיפה, על פני כלל הערכאות וההליכים שנבדקו .מקור התופעה הוא דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 3 בבקשות לדחייה מבעוד מועד המוג שות על ידי הצדדים ובאי כוחם ,וכן בדחיות במועד הדיון ,ולא בדחיות ביוזמת בית המשפט ,המסבירות רק כחמישה אחוזים מדחיות הדיונים מבעוד מועד . בקשה לביטול דיון מוגשת על ידי מי מהצדדים עבור מעל למחצית הדיונים הנקבעים בהליכים אזרחיים ופליליים .דחיית הדיון מאושרת ברוב המקרים ,כך שכ - 40% מהדיונים הנקבעים מראש ביומני בית המשפט נדחים למועד אחר ,כתוצאה מדחיות משני הסוגי ם .רוב רובן של דחיות הדיונים הן בשלב קדם המשפט /הקראות ולא בדיוני ההוכחות . היקף התופעה בכללותה אמנם דומה למדי בין ההליכים ,אך הם נבדלים זה מזה בסוג הדחייה האחראית לנתח העיקרי מהדחיות :כך ,בהליכים אזרחיים )לרבות בבתי הדין לעבודה (ובהליכים מנהליים ,מרבית ד חיות הדיונים הן דחיות מבעוד מועד ) 36% מהדיונים הקבועים נדחים מבעוד מועד ,וכ - 8% נ דחים במועד הדיון .(בהליכים פליליים ובהליכי תעבורה ,הרוב המוחלט של דחיות הדיונים הן במועד הדיון ) 31% מהדיונים נדחים במועד הדיון וכ- 5% מבעוד מועד.( תופעת דחיי ת הדיונים מבעוד מועד ,הנובעת מבקשות לדחייה המוגשות על ידי בעלי הדין ומאושרות על ידי בית המשפט ,מאופיינת בכך שככלל , 71% מסך בקשות הדחייה מתקבלות על ידי בית המשפט .מבין בקשות הדחייה , 24% הן מפאת נסיבות אישיות או שיקולי נוחות של בעלי הדין ,באי כוחם ,או העדים ,כדוגמת עומס עבודה ,אירועים משפחתיים ,או הימצאות בחו"ל . 23% מהבקשות נובעות מכך שטרם הסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק )כגון גילויי מסמכים או איסוף החומר (או טרם הוגשו מסמכים שהיה על הצדדים להגיש בתיק )כגון תצהירים או חוות דעת .(עילות נפוצות נוספות הן מפאת קיומו של דיון מקביל לאחד מבאי הכוח ) 18% ( ,מפאת נסיבות מיוחדות כגון מילואים ,חופשת לידה או סיבות רפואיות של הצדדים ,באי הכוח או העדים ) 13% ( ,או משום שמתקיימים הליכי משא ומתן להסדר בין הצדדים ) 11% .( דחיות הדיונים במועד הדיון ,השכיחות במיוחד בהליכים פליליים ובהליכי תעבורה, נובעות רוב ל מסיבות הקשורות לבאי כוח הנאשמים ,למשל ,עקב בעיות בעיון ובצילום חומר החקירה או מפאת ניהול מגעים עם הפרקליטות )העילה ל - 39% מהדחיות בהליכים פליליים בשלום ו- 51% מהדחיות בהליכים פליליים במחוזי( ,או כתוצאה מאי התייצבות הנאשם ) 30% מ הדחיות במועד הדיון בהליכים פליליים בשלום(. בהליכים אלו ,נראה שהמערכת התאימה עצמה לתופעה של דחיות במועד הדיון .כך למשל ,בימי המוקד )בבתי המשפט בהם יש שופטי מוקד (נקבעים יותר תיקים מאלו שיכולים להישמע ,מתוך הבנה שאחוז לא מבוטל מהם עתיד להידחות. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 4 ההשלכות של תופעת דחיית הדיונים על ניהול התיקים במערכת המשפט: ממצאי המחקר מצביעים על קשר הדוק בין דחיות הדיונים המרובות לבין משך חיי התיק במערכת המשפט )הזמן מפתיחת התיק ועד סיום הטיפול בו.( כך ,דיון הנדחה מבעוד מועד מוסיף בממוצע כ שלושה חודשים למשך ההלי ך המשפטי ,בכל סוגי ההליכים ;דחיי ת הדיון במועד ו מוסיפה כארבעה חודשים למשך ההליך האזרחי. כמו כן ,נמצאה השפעה מובהקת של דחיות הדיונים על הזמן השיפוטי המושקע בניהול התיק .כך ,בכלל מערכת המשפט ,שופט מטפל בכארבע בקשות לדחיית דיון בממוצע ביום ,וניתן לומר כי במבט -על מערכתי ,הזמן השיפוטי המוקדש לטיפול בבקשות הדחייה שווה ערך לזמן המגולם בלמעלה מתשעה תקני שופטים ,וזאת מבלי לקחת בחשבון זמן שהשופט עשוי להשקיע לשווא בהכנה לקראת דיון ,זמן רענון הנדרש עקב פער זמנים בין דיונים , זמן מנהלי המוקדש לטיפול בחלק מהבקשות ולזימון מחדש של הצדדים ועוד . יישום נוהל הדחיות וגורמי השפעה על היקף תופעת הדחיות: ממצאינו מצביעים על כך כי נוהל הדחיות לא הוטמע ויושם במערכת המשפט באופן מלא .כך ,מצאנו כי בשנה שלאחר כניסתו לתוקף של הנוהל ב - 1.3.10 ,הייתה ירידה מסוימת בהיקף הדחיות מבעוד מועד בהליכים אזרחיים ,אולם מגמת שינוי קלה זו פגה מאז ,והי קף התופעה ופיזורה חזרו לקדמותם .מצאנו כי בפועל ,אין כמעט שימוש בטפסים שצורפו לנוהל הדחיות. כמו כן ,קבלת ההחלטה בבקשה לדחייה אינה מושפעת מ חלק מה עקרונות ה מנחים לאישורה או לדחייתה המפורטים בנוהל .כך ,סמיכות מועד הבקשה למועד הדיון הקבוע אינה מהווה גורם משפיע ב מערך השיקולים ,על אף שמחצית מהבקשות לדחייה מבעוד מועד מוגשות בהפרש של חמישה ימים או פחות מהמועד הקבוע לדיון ; טעמי נוחות ,כדוגמת שיקולי עומס ,מהוות עילה מספקת לקבלת בקשת הדחייה ,ובקשות מטעמים אלו מאושרות על ידי בית המשפט בכ- 73% מהמקרים ;נסיבות אישיות מיוחדו ת כמילואים ,חופשת לידה או מחלה נחשבות בפועל כעילה מספקת לאישור בקשת הדחייה גם מבלי שנעשה ניסיון להיערך לקראתן מראש ולמצוא פתרון סביר בדמות מחליף שיופיע לדיון ,ובקשות שמוגשות מטעמים אלו מאושרות בכ- 76% מהמקרים ;והוצאות משפט כמעט שאינן מוטלות בנסיבות המצדיקות את העניין. מראיונות עם שופטים ובעלי תפקידים ,נראה שהסיבות לאי יישומו המלא של נוהל הדחיות כוללות את עומס העבודה הרב המוטל על השופטים ,המונע את ההשקעה קצרת הטווח בבדיקת העילות ובכתיבת החלטות הדוחות בקשות לדחייה ;הרצון לבסס ולתחזק מערכת יחסים חיובית דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 5 עם עורכי הדין ;חשש מחוסר גיבוי ערכאות הערעור ונציב תלונות השופטים להחלטות הדוחות בקשות לדחייה ;וכן חוסר הפנמה של העלות המערכתית לתופעת דחיית הדיונים . הקשר בין דחיות דיונים מבעוד מועד לדחיות במועד הדיון: מצאנו כי קיים קשר שלילי בין שני סוגי דחיות הדיונים ,כך שככל שיש יותר דיונים הנדחים מבעוד מועד ,כך יש פחות דיונים הנדחים במועד הדיון ,ולהיפך .המשמעות היא שכאשר בית המשפט אינו מאשר בקשות דחייה מבעוד מועד )בין אם בגלל סירוב בית המשפט לאשר דחייה ובין אם בגלל שבקשות כאלו כלל לא הוגשו( ,עולה הסיכוי שהדיון יידחה במועדו ,רוב ל בשל אי התייצבות הצדדים או חוסר מוכנות עורכי הדין . המלצות במחקר מוצעות מספר דרכי טיפול בתופעת דחיית הדיונים ,כאשר נקודת המוצא היא כי יישום נוהל הדחיות הוא הדרך המתאימה והיעילה להביא לצמצום היקף תופעת הדחיות מבעוד מועד . שימוש קפדני בנוהל כתנאי סף צפוי ל צמצם הן את מספר בקשות הדחייה המאושרות על ידי בית המשפט והן את מספר הבקשות המוגשות על ידי הצדדים .מרבית הצעותינו מתייחסות לפיכך לאופן יישום הנוהל ,בשים לב לסיבות המשמעותיות בגינן הוא לא יושם במלואו עד היום .כמו כן , אנו מציעות דרכי טיפול אפשריות לדחיות הדיונ ים במועדם ,בהן הנוהל לא דן. במסגרת דרכי הטיפול המפורטות בהרחבה בפרק ההמלצות ,מוצע להיעזר באמצעים מחשוביים ובמזכירויות בתי המשפט כמסננת ראשונית ,כך שהשופטים יקבלו לטיפולם רק בקשות לדחייה המוגשות בטפסים המתאימים ובצירוף כל המסמכים הנדרשים .ההחלטה בבקשות המלא ות תיעשה בהתאם לקריטריונים שבנוהל הדחיות ,כאשר ניתן לשקול אפשרות שההחלטה תתקבל על ידי גורם ה דומה למחלקת ניתוב התיקים או על ידי עוזרים משפטיים .מוצע לקבוע יעדי הפחתה דינאמיים שייקחו בחשבון את עילות הבקשה השונות . ביישום הנוהל יש ליתן את הדעת לקשר השלילי שמצ אנו בין דחיות מבעוד מועד לבין דחיות במועד הדיון ו למצוא את נקודת האיזון האופטימאלית בגישה כלפי בקשות לדחיית דיון .השימוש בכלי של פסיקת הוצאות משפט הן לצדדים והן לטובת אוצר המדינה יכול להוות כלי יעיל לאיזון בין דחיות מבעוד מועד לבין דחיות במועד הדיון ,וכן לצ מצום היקפן .הטיפול בתופעת הדחיות, בעיקר בהקשר לדחיות במועד הדיון בהליכים פליליים ,כרוך במציאת פתרונות בשיתוף פעולה עם גורמי חוץ כגון המשטרה ,הסנגוריה ,ושירות המבחן .המלצותינו נוגעות גם לדרכים בהן ניתן יהיה לעקוב אחרי הטיפול בתופעת הדחיות ואחר העמידה ביעדים ,ולבחון שינויים רך ו לא זמן. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 6 מבוא התופעה של דחיות הדיונים מוכרת בכל מערכות המשפט המערביות כאחד הגורמים המרכזיים להתמשכות ההליכים בבתי המשפט .התארכות חיי התיק ,כמו גם הפגיעה ביכולת לנהל דיונים ברציפות ,פוגמות ביכולת ליתן סעד משפטי בתוך פרק זמן נאות ובניהולו התקין של ההליך .נוסף לכך ,דחייה מרובה של דיונים כרוכה ב שימוש ב משאבים שיפוטיים ומנהליים רבים ,וכן מבטאת זילות כלפי בית המשפט ולוחות הזמנים שנקבעים על ידו. מחקר זה נועד לעמוד על היקף תופעת דחיית הדיונים במערכת בתי המשפט בישראל ,וכן על מאפייניה ,הגורמים המשפ יעים עליה ,והשלכותיה על המערכת .המחקר מהווה בסיס לקבלת החלטות מדיניות להמשך טיפול והתמודדות עם תופעת הדחיות ,ומספק מצע לפעולות המיועדות לצמצום היקף הדיונים הנדחים לאור הממצאים שנתגלו. המחקר מהווה חלק אינטגראלי מהמאמצים הניהוליים המוקדשים לקיצור משך חיי התי קים ולייעול הטיפול בהם .בחינת תופעת הדחיות נעשית כהמשך לעבודה המעמיקה שנעשתה בנושא על ידי וועדת ארד ולנוהל נשיאת בית המשפט העליון לטיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון ] 1-10 [ )להלן" :הנוהל "או "נוהל הדחיות ("שגובש כתוצאה מעבודת הוועדה. המחקר מחולק לארבעה חלקים :בראשון נתאר בהרחבה את תופעת דחיית הדיונים ואת ההסדרים החקיקתיים העוסקים בה ,נגדיר את שני סוגי הדחיות בהם המחקר עוסק ,ונפרט אודות נוהל הדחיות שנכנס לתוקף במרץ 2010 ;בפרק השני נתאר את שיטות המחקר בהן השתמשנו ,תוך התמקדות בתיאור מאגרי המידע העיקריים מהם הפקנו את ממצאינו ;ממצאים אלו מובאים בפרק השלישי והמרכזי של המחקר .ראשית נציג ממצאים מקיפים אודות היקף תופעת דחיית הדיונים בכלל מערכת המשפט וכן ברזולוציה של הערכאות וההליכים השונים . שנית ,נבחן את יישום נוהל הדחיות ונדגים כיצד משתנים שונים משפיעים על היקף תופעת ד חיית הדיונים ועל היעתרות בתי המשפט לבקשות הדחייה .שלישית ,נעסוק בהשלכות דחיות הדיונים על ניהול ההליכים במערכת המשפט ;לאור הממצאים שנציג ,בפרק הרביעי והמסכם נציע פתרונות אפשריים לצמצום היקף תופעת דחיית הדיונים . דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 7 א. רקע א.1. כללי תופעת דחי ית ה דיונים מוכרת בכל מערכ ות המשפט המערביות, 1 ומהווה את אחד הגורמים העיקריים להתמשכות ההליכים בבתי המשפט .כתוצאה מכך נפגעת הזכות להליך הוגן ,הכוללת בתוכה את סיום ההליך המשפטי תוך זמן נאות. 2 דחיית דיונים פוגעת ברציפות הדיון ועלולה לשבש את ההליכים התלויים ועומדים בבית המשפט .בנוסף ,יא ה גורמת לבזבוז משאבים שיפוטיים ומנהליים - זמן שיפוטי יקר הולך לאיבוד על הכנה לקראת דיון שלא מתקיים ,על טיפול בבקשות הדחייה ,ועל הצורך בלימוד החומר וברענון מפאת אי רציפות הדיון .הטיפול בבקשות לדחיות הדיונים כרוך בשימוש במשאבים מנהליים רבים כולל הצורך בקביע ת מועדים חדשים ובניסיון למלא את משבצת הזמן שהתפנתה בדיון חלופי .כך לדוגמה ,בערעור אזרחי 653/80 נכתב כי "מן המפורסמות הוא ,כי בתי המשפט כורעים תחת עומס עבודה רב ,וביטול ישיבה של בית המשפט - במיוחד כאשר נקבעה לשמיעת ראיות - גורם לביטול זמן יקר של בית המשפט של ו מתדיינים אחרים ,הממתינים זמן רב ובקוצר רוח ליום דיונם." 3 וכפי שנכתב לאחרונה בפסק דינה של המשנה לנשיא" :הכול חייבים בכיבוד זמנו של בית המשפט .אכן ,סדרי הדין אינם מיטת סדום ,אך אין הם הפקר .בעל דין אינו זכאי לצאת מן ההנחה כי המועדים שנקבעו וח יד לבקשתו .הז מן השיפוטי הינו משאב מוגבל והוא שייך לא רק לכל אחד מבעלי הדין , אלא גם לציבור בכללותו." 4 לבסוף ,תופעת דחיית הדיונים מבטאת זילות כלפי בית המשפט ולוחות הזמנים שנקבעים על ידו ,ו מחלישה את אמון הציבור במערכת המשפט. א.2. הגדרת התופעה במסגרת הדיון והטיפול בתופעת ד ת חיי הדיונים ,הגדרנו שתי קבוצות של דחיות דיונים .הקבוצה הראשונה היא דיונים הנדחים למועד אחר לאחר הגשת בקשת דחייה שאושרה על ידי בית המשפט ,וכן דחיות דיונים ביוזמת בית המשפט ")דחייה מבעוד מועד.(" כיוון שמצאנו שדחיות 1 Justices Françoise Calvez and Nicolas Régis, Length of Court Proceedings in the Member States of the Council of Europe Based on the Case Law of the European Court of Human Rights (31 July 2012) The European Commission for the Efficiency of Justice, p.77; Thomas O. Gorman, Excessive Delay in the Courts: Toward a Continuance Policy Relating to Counsel and Parties, 21 Clev. St. L. Rev. 119 1972 2 דוח הוועדה להכנת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון למתכונת ולשיקולים לדחיית דיונים בבתי המשפט ,עמ ' 2 . 3 ע" א653/80 יצירת ברנע בע"מ נ 'דנית חברה לפיתוח בע"מ ,פ"ד לז)1 ( 802 , 804 . 4 רע"א 6905/11 פסי גולדברג נ ' זהבה רובנר מיום31.12.12 . דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 8 ביוזמת בית המשפט מתרחשות לעיתים נדירות )פחות מ - 5% מהדחיות מבעוד מועד( ,הדיון בקבוצת הדחיות מבעוד מועד יתמקד בדחיות שהיוזמה להן היא בבקשה שהגיש מי מהצדדים לבית המשפט. הקבוצה השנייה מתייחסת לדיונים הנדחים למועד אחר לאחר כינוסו של בית המשפט לצורך הדיון ")דחייה במועד דיון .("להלן יפורטו בהרחבה סוגי דחיות לו א : הקבוצה הראשונה ,דחיות מבעוד מועד ,כוללת בתוכה בעיקר דחיות דיונים בעקבות היעתרות של בית המשפט לבקשות הצדדים או באי כוחם ,ממגוון רב של סיבות ,כגון סיבות אישיות או משפחתיות ,נסיבות בריאותיות ,דיון מקביל ,חוסר מוכנות באי הכוח ,היעדר מסמכים או הליכים מקדמי ים ,חופשת לידה או מילואים. ההסדרים החקיקתיים המעגנים את האפשרות לדחיית מועדי הדיון נקבעו בתקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד- 1984 ")תק נות סד ה"א(" , ובסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי )נוסח משולב( ,תשמ"ב- 1982 ")חסד"פ(" .תקנה 152 )א ( קובעת כי "בית המשפט רשא י לדחות את הדיון למועד ,למקום ובתנאים שייראו לו ,אם היה סבור כי למען הצדק מן הראוי לעשות כן ;אך אם התחיל בשמיעת ראיות ימשיך בה ברציפות יום יום ,עד גמר חקירתם של כל העדים ,זולת אם ראה צורך בדחייה מטעמים מיוחדים שיירשמו ." תקנה 152 )ב (מוסיפה כי בית המשפט רשאי לדון בדבר ההוצאות שנגרמו מחמת הדחייה .סעיף 125 לחסד"פ קובע כי "כל עוד לא הוחל בגביית ראיות ,רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך ;הוחל בגביית הראיות ,ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא ,זולת אם ראה ,מטעמים שיירשמו ,כי אין כל א פשרות לנהוג כך ."בית המשפט העליון ונציבות תלונות הציבור על שופטים נדרשו פעמים רבות לסוגיות העולות מיישום תקנות אלו. 5 כך למשל ,ה הלכה שהשתרש ה בפסיקה הוא שבבוא בית המשפט לשקול לסטות מן הכלל שלא לדחות את קיום המשפט במועד שנקבע ,עליו ל הביא בחשבון הן את טיב הנימ וקים שעליהם מתבססת בקשת הדחייה ,והן את התוצאות העלולות לנבוע מאי-דחייתו של הבירור המשפטי. 6 קבוצת הדחיות השנייה ,דחיות במועד הדיון ,כוללת בתוכה כל דיון שנדחה למועד אחר לאחר שכבר החל ,כתוצאה מהחלטת בית המשפט כי לא ניתן לקיימו או שניתן לקיימו באופן חלקי 5 למשל– חוות דעת נציבת תלונות הציבור על שופטים ,בנושא דחיית מועדי דיון ביוזמת בית המשפט מס ' 9/06 מיום 26.7.06 ;עמדת נציב תלונות הציבור על שופטים ,מס ' 7/09 מיום17.5.09 , בנושא בקשות לדחיית מועד דיון מחמת ש ירות מילואים ;בר" ע276/06 חב 'נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ נ ' אלי מזרחי מיום25.5.06 בעניין בקשות לדחיית מועד דיון מחמת חופשת לידה . 6 אורי גורן ,סוגיות בסדר הדין האזרחי ,מהדורה עשירית ,בעמ ' 300 . דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 9 ביותר .כך למשל ,דיונים הנדחים במועד הדיון יכולים להידחות כתוצאה מאי התייצבות של אחד הצדדים או של שניהם .תקנות הסד"א קובעות דרכי טיפול למקרים של אי התייצבות לדיון. 7 נקבע שם כי אם הנתבע מתייצב והתובע אינו מתייצב לדיון ,בית המשפט רשאי למחוק או לדחות את התובענה .אם הנתבע אינו מתייצב ,המשפט נמשך בלעדיו וניתן לדון בהיעדרו .אם שני בעלי הדין אינם מתייצבים ,בית המשפט מוסמך למחוק את התובענה או לדחות את הדיון למועד אחר . למעשה ,נראה שבמקרים רבים של אי התייצבות התובע או אי התייצבות שני בעלי הדין ,בית המשפט בוחר שלא לדחות /למ חוק את התובענה על פי סמכותו ,אלא מעדיף לדחות את הדיון למועד אחר .כך למשל ,במקרה של רשות ערעור על דחיית תובענה מחמת אי התייצבות לדיון , נפסק שאי התייצבות לדיון אינה מהווה ,כשלעצמה ,עילה לדחיית התובענה אלא בנסיבות חריגות ביותר ,בהתקיים שני תנאים מצטברים - האח ד ,כי ברור על פני הדברים שאין בכוחו של התובע להצביע על עילה העשויה להקים זכות לסעד ,ועל כן דחיית התובענה ממילא לא תגרום לעיוות דין ;והשני ,כי אי ההתייצבות אינה תולדה של תקלה בלתי מכוונת מצד התובע ,כי אם הבעה של זלזול חמור ומופגן בבית המשפט .עוד נפסק שם כי בדחיית תובענה מטעמים שבסדר דין ,אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה ,יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות .במקרים בהם אי ההתייצבות אינה עונה על תנאים אלו ,ההלכה היא שפסיקת הוצאות מהווה תרופה הולמת. 8 סיבה נוספת לדחיית הדיון במועדו תיתכן כתוצאה מכך שבעלי הדין או מי מטעמם לא ביצעו פעולות אותן היו צריכים לבצע לקראת הדיון ,ולא הודיעו על כך מראש .יצוין כי דיון עלול להידחות במועדו לאחר שנודע על אי ביצוע פעולה של גורם חיצוני ,כמו למשל אי הגשת חוות דעת של מומחה בית המשפט .במקרים מסוג זה ,הפעילות המחדלית של בעלי הדין ,אם הייתה , מתבטאת בכך שידעו בפועל על כך שהדיון ייאלץ להידחות מסיבות חיצוניות ולא ביקשו דחייה מראש . שתי הקבוצות של דחיות דיונים גורמות להימשכות הליכים ולבזבוז משאבי ציבור ,כפי שפורט לעיל .עם זאת ,ניתן לומר כי דחייה במועד הדיון היא חמו רה יותר מדחייה מבעוד מועד ,וזאת 7 תקנה157 לתקסד"א . 8 משה קשת , הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה , מהדורה15 ,כרך ב ,בעמ ' 1144 ;רע" א 1958/00 ב נדב נ 'סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על ,ואח ,'פ"ד נה)5 ( 43 , 46 דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 10 ממספר סיבות :ראשית ,דחייה במועד הדיון מבטאת זילות כלפי זמנו של בתי המשפט מאחר והצדדים לא הגישו בקשה לבית המשפט לדחיית הדיון ולא הודיעו מראש על מחדלם או על אי ביצוע פעולה של גורם חיצוני .לבית המשפט לא נותרת ברירה ממשית אלא לד חות את הדיון . דחייה כזו גם פוגעת באופן קשה יותר בצד השני לדיון בתיק ,שהתייצב לדיון לשווא .שנית , המשאבים השיפוטיים המתבזבזים במקרה של דחייה במועד דיון משמעותיים יותר ,שכן השופט השקיע זמן בהכנה לקראת דיון ש לבסוף כלל לא התנהל )בהליכים אזרחיים - לקראת כל סוג לש דיון ;בהליכים פליליים - למעט לקראת דיון הקראה .(בנוסף ,בשונה מדיון שנדחה מבעוד מועד , במקרה של דחייה במועד הדיון אין כמעט אפשרות לקבוע דיון חלופי למשבצת הזמן שהתפנתה . עם זאת ,יש לסייג הבחנה זו בכך שגם בדיונים הנדחים מבעוד מועד לא תמיד ניתן לקבוע דיון חלופ י ,וזאת בפרט אם בקשת הדחייה הוגשה בסמיכות יתרה למועד הדיון. א.3. נוהל הדחיות לטיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון ב - 1.3.10 נכנס לתוקף נוהל נשיאת בית המשפט העליון לטיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון ] 1-10 [ )מצ"ב כ נספח א' .(הנוהל הוא פועל יוצא של המלצות הוועדה שמונתה על די י הנשיאה בייניש לגיבוש נוהל בדבר דחיית מועדי דיונים ,בראשות הנשיאה מוסיה ארד וב השתתפות הנשיאה דפנה בלטמן-קדראי והשופט יגאל מרזל )להלן" :ועדת ארד .("ועדת ארד כתבה במסקנותיה כי מהחומר שהובא לפניה "עולה כי במערכת בתי המשפט קיימת בעיה חמורה של דחיות דיונים הד ורשת טיפול ושינוי מיידיים ...ביטוי לבעיה ניתן למצוא ,בין השאר ,בדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על השופטים לשנת 2005 ,וכן בנתונים סטטיסטיים שנתקבלו מאת הנהלת בתי המשפט מהם עולה כי מערכת בתי המשפט מוצפת מדי יום במאות בקשות לדחיית דיונים הן בשלבים מוקדמים והן בשלב שמיעת ההוכחות." 9 נוהל הדחיות מתייחס לדחיות מבעוד מועד ,ואינו עוסק בדחיות במועד הדיון .הנוהל קובע מדיניות ו מצ מצמת ביותר של היענות לבקשות לדחיית מועדי דיון .הנוהל מתייחס הן לבקשות דחייה מטעם בעלי הדין ועורכי דינם והן לדחיות מצד בית המשפט ,וחל בייחו ד כאשר דיון נקבע בתיאום עם בעלי הדין או כאשר מדובר בדיון שנקבע לשמיעת ראיות .סעיף ג 'להוראות הנוהל קובע כי "בבואו להכריע בבקשה לדחיית מועד דיון שנקבע ,ייתן בית המשפט דעתו לא רק לעניינו 9 דוח וועדת ארד ,בעמ ' 2 דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 11 של מבקש הדחייה ולא רק לעניינו של בעל הדין שכנגד ,אלא גם - ואף בעיקר - ל זכותו וחובתו של בית המשפט לנהל את כלל הדיונים שלפניו ביעילות תוך שימוש מושכל וזהיר במשאבי השפיטה לטובת כלל המתדיינים וההליכים הממתינים לבירור לפני בית המשפט"... בהתאם לנוהל ,נקבע כי בקשה לדחיית מועד דיון תוגש באמצעות "טופס א'" ,אליו יצורפו האישורים הנדרשים )מצ"ב כ נספח ב' .(כמו כן ,עורך דין ,עד או בעל דין שנקבעו בעניינו מספר דיונים באותו מועד - בין באותו בית משפט ובין בבתי משפט שונים - יגיש מיד עם קבלת הידיעה על כך ,בקשה לערכאה שאת הדיון שלפניה הוא מבקש לדחות ,באמצעות "טופס ב' ) "מצ"ב כ נספח ג'.( בבתי המשפט הש ונים נעשו מהלכים מקומיים להטמעת נוהל הדחיות וליישומו .כך למשל ,בבתי משפט השלום במחוז מרכז ,הכנסים הדו-שנתיים עוסקים בין היתר בנושא דחיות הדיונים, ו"מבצעי הטיפול" במלאי הישן של התיקים כוללים במסגרתם הקשחה במדיניות לגבי קבלת בקשות דחייה. א.4. הבחנה בין דחייה של ד יוני הוכחות לבין דחייה של דיוני קדם נהוג לומר כי דחיי ה של דיון הוכחות חמורה יותר מזו של דיון קדם ,ולכן האצבע "קלה יותר על ההדק" בדחיית דיוני קדם .הבחנה זו באה לידי ביטוי בסעיפי החוק הרלוונטיים לדחיות דיונים , הן בתקנה 152 לתק נות סד ה"א והן בסעיף 125 לחסד"פ. הטעם להבחנה זו מפורט בדוח וועדת ארד. כאמור שם - "בדרך כלל דיון מקדמי איננו מצדיק הכנה רבה ,הוא איננו אורך זמן רב ואינו מצריך זימון עדים .לכן דחייתו איננה גורמת לבזבוז זמן רב וניתן לדחותו למועד קרוב יותר .כמו כן ,דיון מקדמי אינו כרוך לרוב בשמיעת עדויות אות ן יש צורך לשמר בזיכרון עד להכרעה ולמתן פסק דין ".למרות זאת ,חברי הוועדה הדגישו כי יש לצמצם באופן ניכר גם את דחיית הדיונים המקדמיים ,לנוכח הכמות העצומה של דחיות בדיונים אלו ולנזק שהדבר גורם לבית המשפט , לכלל המער כת ולאינטרס הציבורי .בפרוטוקול כנס שופטי ורשמי מחוז מרכז מיום 19.3.10 על דיון בנושא נוהל הדחיות ,נכתב כי "הובהר כי חשיבות מיוחדת בהקפדה על הנוהל למניעת דחיית מועדים אשר נקבע לשמיעת ראיות .עם זאת ,קיימת חשיבות להקפדה על קיום הנוהל גם לגבי ישיבות קדם משפט ,למען הטמעת הנוהל אצל ציבור המתדיינים ואף בכדי ל הפסיק את הנוהג לראות במועד שנקבע משום המלצה בלבד." דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 12 ב. שיטת מחקר ומקור נתונים שיטת המחקר בה בחרנו להתמקד היא כמותנית ,וזאת לאור העבודה האיכותנית הנרחבת בנושא שנערכה על ידי וועדת ארד ,שראיינה שופטים וגורמים נוספים רבים )בין היתר ,שר המשפטים , שופטים בכירים ,ראשי הפרקליטות והסנגוריה ,ראשי לשכת עורכי הדין ונציגיה ,עורכי דין בכירים ,מומחים ממדינות אחרות ועוד .(לפיכך ,ערכנו מספר קטן יחסית של ראיונות ,ובהם ראיינו את הנשיאה מוסיה ארד ,השופט מרזל והנשיאה בלטמן-קדראי )חברי וועדת ארד( ,ארבעה שופטי ם נוספים ,שלושה מזכירי י בת משפט ועורכת דין במחלקת ניתוב תיקים )מנ"ת.( חלק ניכר מ הממצאים ה תבססו על ניתוחים סטטיסטיים שה ופקו משני מאגרי מידע שנבנו על ידי מחל קת המחקר :מאגר התיקים האזרחיים ומאגר התיקים הפליליים .מאגר התיקים האזרחיים , שנבנה לטובת מחקר מקיף שעורכת המחלקה בנושא הוצאות מ שפט ,מכיל מדגם מייצג של 1,157 תיקים אזרחיים מבתי משפט השלום והמחוזי )כערכאה ראשונה( ,שנסגרו בשנים 2010 ו- 2011 . התיקים קודדו על ידי משפטנים ,עובדי מחלקת המחקר ,ומהימנות הקידוד נמצאה כגבוהה מ - 95% .מאגר התיקים הפליליים נוצר עבור מחקר "שיעורי הרשעה וזיכוי בהלי כים פליליים" , שנערך בשיתוף עם פרופ 'אורן גזל-אייל מאוניברסיטת חיפה. 10 המאגר מכיל מדגם מייצג של 1,661 תיקים פליליים מבתי משפט השלום והמחוזיים )כערכאה דיונית( ,שהטיפול בהם הסתיים בשנים 2010 ו- 2011 .סטודנטים למשפטים בשנים מתקדמות קודדו את התיקים תוך הנחייה ולי ווי של צוות מחלקת המחקר ופרופ 'אורן גזל-אייל .המדגם נמצא מהימן ברמה של מעל 90% . נדגיש כי השימוש במדגמים אלו ,הכוללים תיקים שנסגרו ב- 2010 ו- 2011 ,מאפשר את ניתוח תופעת דחיית הדיונים בקרב דיונים שהתקיימו לפני הפצת נוהל הדחיות לדחיית דיונים ,במרץ 2010 ,ולאחריו. מקור מידע מרכזי נוסף בו נעזרנו הוא טפסי שאלונים שנוצרו לצורך מחקר זה ,ומולאו על ידי מדגם רחב ומייצג של שופטים במחצית הראשונה של שנת 2013 . 11 באמצעות טפסים אלו יכולנו להפיק נתונים אודות ערכאות והליכים נוספים במערכת המשפט )כגון בתי הדין לעבודה ,הליכי 10 אורן גזל-אייל ,קרן וינשל - מרגל וענבל גלון"שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים "מחלקת מחקר של הרשות השופטת) מאי2012 ( www.court.gov.il/research 11 המדגם מייצג בערכאות השלום והמחוזי .עבור בתי הדין האזוריים לעבודה , חלק ניכר מהשופטים מילאו את הטפסים ,ולכן כאשר חישבנו נתונים עבור כלל מערכת המשפט , שקללנו את הממוצעים בהתחשב בכך שבתי הדין לעבודה מהווים כעשירית מהשופטים ,מהעומס ,ומימי הדיונים במערכת המשפט . דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 13 משפחה ו תעבורה ,והליכים מנהליים( ,להשלים נתונים חסרים ,ולתקף את הממצאים שהתקבלו מתוך מאגרי המידע של מחלקת המחקר .סך הכול קיבלנו נתונים מ- 124 שופטים ,עבור כ- 630 ימי דיונים מלאים .הנתונים נאספו בשני שלבים :השלב המרכזי כלל 90 שופטים מבתי המשפט המחוזיים ,השלום ובתי ין הד האזוריים לעבודה שמילאו טפסים שבנתה מחלקת המחקר אודות בקשות לדחיות דיונים לפני מועד הדיון ואודות דחיות דיונים במועד הדיון )מצ"ב כ נספח ד'.( בבחירת מספר השופטים הנדרש ניסינו לייצג באופן מיטבי את פיזור השופטים בפועל במערכת המשפט בהתאם לערכאות ,למחוזות השיפו ט ,ולתחומי המשפט השונים ,כאשר את השופטים עצמם בחרו נשיאי בתי המשפט באופן אקראי .עבור בקשות דחייה לפני מועד הדיון ,כל שופט מילא בממוצע מידע עבור כ - 5.5 ימים עוקבים בהם התנהלו דיונים במהלך החודשים אפריל-יוני 2013 .בטפסים פירטו השופטים ,בין היתר ,את מספר הבקשו ת לדחיית דיון שהתקבלו בתקופת המילוי ,את מספר הבקשות שאושרו על ידם ,ואת העילות העיקריות לבקשות .בנוסף לטפסים שמולאו על ידי השופטים ,התבקשו גם המזכירויות ומחלקות ניתוב התיקים )מנ"ת (למלא טפסים ,בכדי לקבל תמונה מלאה גם על בקשות דחייה שאינן מגיעות לטיפולו של ה שופט .טפסים אלו מולאו על ידי מנ"ת רמלה ומנ"ת ראשון לציון ,אודות בקשות דחייה שהוגשו לשלושה שופטים מבתי משפט אלו .נתונים אלו של 90 השופטים ,יחד עם נתוני המנ"ת ,התווספו לנתונים משלב מילוי שאלונים קודם שיזמו נשיאי השלום באופן עצמאי ואשר רוכזו אצל הנשיאה בלטמן - קדראי. במסגרת שלב זה , 34 שופטי שלום מחמ השי מחוזות )למעט מחוז ירושלים (מילאו פרטים אודות מספר הבקשות לדחיית דיון שהוג שו להם על פני כשבועיים בסוף שנת 2012 . בנוסף למידע שהתקבל ממאגרי המידע וממדגמי שאלוני השופטים ,נעזרנו ב מאגר תיקים פליליים ) n=101 (ומאגר תיקי ם אזרחיים ) n=200 (שנבנו על ידי חברת שלדור במסגרת פרויקט ה ייעוץ האסטרטגי . בכל הניתוחים שערכנו מצאנו כי נתוני מדגם שאלוני השופטים ,נתוני שלדור וממצאינו ממאגרי המידע תאמו ותיקפו זה את זה . יצוין כי במערכת "נט-המשפט "קיימ ות מספר דרכים לשמירת מידע אודות מספר ב קשות הדחייה המוגשות והבקשות המתקבלות מתוכן ,דרך רישום במעקב סטאטוס הדיון והדחייה ,ודרך דוחות דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 14 למעקב אחר הבקשות השונות המוגשות בתיקים .לצערנו ,לא יכולנו להיעזר במידע השמור במקומות אלו משום שמצאנו שאינו מהימן. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 15 ג. ממצאים אמפיריים פרק הממצאים האמפיריים מחולק לשל ושה תתי פרקים נושאיים .תת הפרק הראשון )ד.1 (.מציג ממצאים מקיפים אודות היקף תופעת דחיית הדיו נים בכלל מערכת המשפט וכן ברזולוציה של הערכאות וההליכים השונים ,ככל שקיימים נתונים לגביהם .בתת הפרק השני )ד.2 (.מובאים נתוני עומק על הקשר בין שני סוגי הדחיות ועל גורמ י השפעה אפשריים על היקף תופעת דחיית הדיונים ועל מידת ההיעתרות לבקשות הדחייה. תת הפרק השלישי )ד.3 (.מתמקד בתיאור ההשלכות של דחיות הדיונים על מערכת המשפט ,כדוגמת השפעתן על משך ההליך והזמן השיפוטי המושקע בטיפול בהן . ג.1. היקף תופעת דחיית הדיונים במערכת המשפט ג.1.א. כללי בכדי להבין לעומק את היקף תופעת דחיית הדיונים יש להתייחס ראשית להקשר הכללי של כמות הדיונים הממוצעת .נראה טבעי כי ככל שיש יותר דיונים ממוצעים בהליך ,כך יהיו גם יותר דיונים שנדחים .תרשים 1 מורה על התפלגות מספר הדיונים מתוך סך התיקים האזרחיים והפליליים )בערכא ות מחוזי ושלום .(כך למשל ,ניתן לראות שב- 58% מ כלל סוגי התיקים בהליכים אזרחיים לא היו כלל דיונים ,וב- 42% מהתיקים שנסגרו התקיים דיון אחד ומעלה. 12 לעומת זאת ,בתיקים פליליים רק באחוז אחד מהתיקים לא היו כלל דיונים ,ב- 22% מהתיקים היה דיון אחד ,וב- 22% מהתיקים היו ש בעה דיונים או יותר . כלל הממצאים המובאים בהמשך הם אודות תיקים בהם היו דיונים .זאת משום שהגדרנו את תופעת דחיית הדיונים כדיונים שנדחו במועד הדיון וכדיונים שנדחו מבעוד מועד ,כאשר לא כללנו בהגדרה זו דיונים שבוטלו בשל סגירת התיק בפשרה בין הצדדים )ולכן הדיון התי יתר - בוטל ולא נדחה .( 12 הנתונים אודות מספר הדיונים מתייחסים לכלל סוגי התיקים בהליכים אזרחיים , כולל תיקי סדר דין מהיר וסדר דין מקוצר בבתי משפט השלום .בסוג התיק תביעה אזרחית בסד ר דין רגיל)ת"א( , אחוז התיקים בהם אין דיונים נמוך יותר) 30% .( דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 16 תרשים 1 :פילוח סך התיקים האזרחיים והפליליים לפי מספר הדיונים שהתקיימו הליכים אזרחיים הליכים פליליים לא היו דיונים 58% דיון אחד 28% שני דיונים 8% שלושה דיונים 3% ארבעה דיונים או יותר 3% לא היו דיונים 1% דיון אחד 22% שני דיונים 15% שלושה דיונים 14% ארבעה דיונים 11% חמישה דיונים 9% ששה דיונים 6% שבעה דיונים ויותר 22% ב כדי לאמוד את היקף התופעה ,הממצאים מוצגים באמצע ות מספר נקודות מבט .המרכזיות בהן הן מספר בקשות הדחייה הממוצע בהן מטפל שופט ביום; והצגת החלק היחסי של שני סוגי הדחיות מתוך סך הדיונים שנקבעו מראש על ידי יומן בית המשפט .כלומר ,מתוך כלל הדיונים שנקבעו מראש ,ניתן לראות את אחוז הדיונים שהתקיימו בסופו של דבר ,אחוז הדיונים שנדחו מבעוד מועד ,ואחוז הדיונים שנדחו במועד הדיון . ג.1.ב. מספר בקשות הדחי יה בהן מטפל שופט ביום בכל מערכת המשפט ,שופט מטפל בכארבע בקשות לדחיית דיון בממוצע ביום ,הכוללות דחיות מבעוד מועד ודחיות במועד הדיון. ככלל, ניתן לראות כי היקף התופעה בכללותה דומה למדי בין הליכים אזרחיים והליכים פליליים .בבתי הדין האזוריים לעבודה היקף התופעה מצומצם במקצת ושופט בבתי הדין מטפל בממוצע בכשלוש וחצי בקשות דחייה ביום. בהליכים אזרחיים )לרבות בבתי הדין האזוריים לעבודה( מרבית הב קשות לדחייה הן בקשות מבעוד מועד ,כאשר רובן המכריע הן דחיות כתוצאה מבקשות הצדדים ,ואילו בהליכים פליליים, רוב דחיות הדיונים הן במ ועד הדיון . ג.1.ג. החלק היחסי של דחיות הדיונים מתוך הדיונים הנקבעים ביומן בית המשפט בטבלה 1 ניתן לראות כי 36% מהדיונים האזרחיים שנקבעו ביומן בית המשפט נדחו מבעוד מועד , כאשר כ - 95% מהדחיות נובעות ,כאמור ,עקב בקשות הצדדים עצמם. למעשה ,בכל תיק אזרחי דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 17 נדחה בממוצע דיון אחד מבעוד מועד ,כאשר בבתי משפט השלום הממוצע עומד על 1.18 דחיות מבעוד מועד בתיק ,ובבתי המשפט המחוזיים הממוצע נמוך יותר ועומד על 0.62 .ככל שיש יותר דיונים בתיק ,כך עולה הסבירות שיהיו יותר דיונים הנדחים מבע וד מועד באותו תיק. שמונה אחוזים מהדיונים האזרחיים שנ קבעו ביומן בית המשפט נדחו במועד הדיון .ניתן לראות כי בבתי המשפט המחוזיים פחות דיונים נ דחו במועדם ביחס לבתי משפט השלום. טבלה 1 :פילוח דחיות הדיונים מתוך סך הדיונים שנקבעו ביומן בית המשפט אחוז הדיונים שהתקיימו מתוך סך הדיונים שנקבעו אחוז הדיונים שנדחו מבעו ד מועד מתוך סך הדיונים שנקבעו אחוז הדיונים שנדחו במועד הדיון מתוך סך הדיונים שנקבעו שלום - אזרחי 55% 36% 9% מחוזי - אזרחי 58% 37% 5% סה"כ - אזרחי 56% 36% 8% שלום - פלילי 62% 5% 33% מחוזי - פלילי 74% 8% 18% סה"כ - פלילי 64% 5% 31% בטבלה 1 ניתן לראות כי התמונה המשתקפת בהליכים הפליליים שונה מזו שבהליכים האזרחיים , ולפיה 31% מהדיונים הפליליים שנקבעו ביומן בית המשפט נדחו במועד הדיון ,ורק חמישה אחוזים מהדיונים נדחו מבעוד מועד. ב הליכים פליליים ב בתי ה משפט המחוזיים, אחוז הדיונים המתקיימים גבוה משמעותית מזה בב ש תי משפט השלום ) 74% לעומת 62% ( ,כלומר קיימות פחות דחיות משני הסוגים ) 18% לעומת 33% דיונים נדחים במועדם ,ושמונה אחוזים לעומת חמישה אחוזים נדחים מבעוד מועד.( ג.1.ד. דחיות מבעוד מועד- שיעור בקשות הדחייה המתקבלות ועילות הבקשה טבלה 2 מורה על כך כי ב כלל מערכת המשפט ,שיעור בקשות הדחייה המתקבלות מתוך לו א המוגשות הוא 71% . אחוז בקשות הדחייה המתקבלות בהליכים פליליים גבוה מהממוצע במערכת המשפט ,ועומד על 88% .בהליכים אזרחיים בבתי המשפט המחוזיים ,אחוז הבקשות המתקבלות דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 18 גבוה אף הוא מהממוצע הכללי ,וכן מהממוצע בהליכים אזרחיים בבתי משפט השלום ,ועומד על 84% .נתון זה כולל בתוכו הליכי פירוקים ופשיטות רגל ,וכן הליכים מנהליים ,שאינם מובאים בנפרד מפאת מיעוט בתצפיות .אף על פי כן ,מעניין לציין יכ בתיקים המנהליים ,אחוז הקבלה גבוה במיוחד ) 94% ( ,מה שיכול לנבוע מהמספר הנמוך יחסית של הבקשות המוגשות ,וכן מכך שלמעלה ממחצית מהבקשות מוגשות על ידי הפרקליטות ,ובחלקן מדובר בבקשות שלבית המשפט אין למעשה ברירה אלא לקבל ,מאחר וקיום הדיון במועדו לא יועיל ל קידום ההליך . טבלה 2 :שיעור בקשות הדחייה המתקבלות על די י בית המשפט שיעור בקשות הדחייה המתקבלות מתוך סך הבקשות שמוגשות סה"כ עבור כלל מערכת המשפט 71% שלום - אזרחי 70% מחוזי - אזרחי )כולל מנהלי ,פירוקים ופשיטות רגל( 84% סה"כ - אזרחי 75% שלום - פלילי 88% מחוזי - פלילי 90% סה"כ - פלילי 88% שלום - משפחה 45% שלום-תעבורה 54% בתי הדין האזוריים לעבודה 64% בהליכי תעבורה ומשפחה בבתי משפט השלום ,אחוזי הקבלה נמוכים מאוד ביחס לממוצע הכללי ) 54% ו45% בהתאמה .(בשני הליכים אלו ,מספר הבקשות המוגשות מבעוד מועד גבוה מהממוצע הכללי ,נתון היכול לתרום במקצת לניתוח אחוזי הקבלה הנמוכים .נוסף לכך ,בהליכי תעבורה החוק מתיר לנהל את התיק בהיעדר הנאשם במקרים מסוימים ,ולכן אין הסכמה אוטומטית לדחייה כאשר הנאשם לא יכול להתייצב לדיון . דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 19 פילוח העילות לדחיות מבעוד מועד במערכת המשפט מובא בתרשים 2 .התרשים העליון מייצג את פילוח העילות מתוך כלל הבקשות שהוגשו לבית המשפט ,ו התרשים התחתון מייצג את פילוח העילות מבין בקשות הדחייה שאושרו על ידי בית המשפט )כלומר ,דיונים שנדחו בפועל .( המשפט במערכת מועד מבעוד דיונים לדחיית העילות :2 תרשים פילוח העילות מבין כלל הבקשות שהוגשו לבית המשפט אחר 6% דיון מקביל 18% הליכי מו" מ בין הצדדים 11% טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק ו/ או טרם הוגשו מסמכים שיש להגישם 23% נסיבות מיוחדות) כגון מילואים ; חופשת לידה ;סיבות רפואיות( 13% נסיבות אישיות ו/ או שיקולי נוחות 24% סוגיות הקשורות לייצוג 5% פילוח העילות מבין הבקשות שאושרו )הדיונים שנדחו בפ ועל( אחר 7% דיון מקביל 15% הליכי מו" מ בין הצדדים 10% טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק ו/ או טרם הוגשו מסמכים שיש להגישם 24% נסיבות מיוחדות) כגון מילואים ; חופשת לידה ;סיבות רפואיות( 15% נסיבות אישיות ו/ או שיקולי נוחות 24% סוגיות הקשורות לייצוג 5% דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 20 מתרשים 2 עולות שתי עילות מרכזיות המפורטות בבקשות לדחיית מועדי הדיון בכלל מערכת המשפט : 1 (מפאת נסיבות אישיות או שיקולי נוחות של בעלי הדין ,באי כוחם ,או העדים ,כדוגמת עומס עבודה ,אירועים משפחתיים ,או הימצאות בחו"ל ) 24% מהבקשות .(יצוין כי למעלה ממחצית מבקשות אלו )כ- 55% (קשורות לנסיבות של באי כוח הצדדים ,ופחות מ- 10% מהבקשות קשורות לנסיבות של עדים או של צדדים שלישיים אחרים ; 2 (משום שטרם הסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק או טרם הוגשו מסמכים שהיה על הצדדים או על צדדים שלישיים להגיש בתיק ) 23% מהבקשות .(בהליכים א זרחיים ,לרוב מדובר באי הגשה של תצהירים ,תחשיבי נזק או חוות דעת ,ובעיכובים בגילוי מסמכים ובאיסוף החומר .בהליכים פליליים ,פעמים רבות מדובר באי הגשה של מסמכים כגון תסקיר או כתב אישום מתוקן ,או בכך שהסנגוריה טרם עיינה בחומר החקירה . עילות נפוצות נוספות המפורטו ת בבקשות הדחייה הן מפאת קיומו של דיון מקביל לאחד מבאי הכוח ) 18% ( ,מפאת נסיבות מיוחדות כגון מילואים ,חופשת לידה או סיבות רפואיות של הצדדים , באי הכוח או העדים ) 13% ( ,או משום שמתקיימים הליכי משא ומתן להסדר בין הצדדים ) 11% .( הדמיון בין פילוח העילות המפורטות ב בקשות הדחייה )תרשים עליון (לבין פילוח העילות בבקשות שאושרו על ידי בית המשפט )תרשים תחתון (מלמד על כך כי בראייה כלל מערכתית ,אין עילה מסוימת הזוכה באופן משמעותי ליותר או לפחות אחוזי קבלה על ידי בית המשפט מאשר עילות אחרות .כלומר ככלל ,היחס בין מספר הבקשות המ וגשות על פי עילה מסוימת ומספר הבקשות המתקבלות על פי אותה עילה ,נע בטווחי הממוצע הכללי ,היינו 71% .כך למשל ,אחוז הבקשות המתקבלות מפאת סיבות אישיות הוא 73% ,ואחוז הבקשות המתקבלות מפאת נסיבות מיוחדות , אשר ניתן היה לצפות שיהיה גבוה באופן משמעותי ,הוא 76% . טבלה 3 להלן היא טבלה תפעולית המפרטת בהרחבה את פילוח העילות המפורטות בבקשות הדחייה ,ואת אחוז הבקשות המתקבלות עבור כל אחת מהעילות ,ברזולוציה של ערכאה -הליך . *בטבלה זו הוצאנו את עילת הבקשה "אחר" ,ולכן השורה לא מסתכמת בדיוק ל- 100% . **כולל הליכי פירוקים ופשיטות רגל ,וכולל הליכים מנהליים ,מכיוון שלא היו בידינו מספיק תצפיות עצמאיות ,ומשום הדמיון הרב בין פילוח העילות בהליכים אלו לבין ה ליכים אזרחיים . נסיבות אישיות ו/ או שיקולי נוחות טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק ו/ או טרם הוגשו מסמכים שיש להגישם דיון מקביל נסיבות מיוחדות )מילואים ;חופשת לידה ; סיבות רפואיות( הליכי מו" מ בין הצדדים סוגיות הקשורות לייצוג סה"כ הבקשות שהוגשו ,ומתוכן הבקשות שהתקבלו סה"כ עבור כלל מערכת המשפט 24% מהבקשות הוגשו מסיבה זו ------------------------ 71% מהבקשות שהוגשו מסיב ה זו אושרו על ידי בית המשפט 23% מהבקשות הוגשו מסיבה זו -------------------------------- 72% מהבקשות שהוגשו מסיבה זו אושרו על ידי בית המשפט 18% מהבקשות הוגשו מסיבה זו ------------------------- 59% מהבקשות שהוגשו מסיבה זו אושרו על ידי בית המשפט 13% מהבקשות ה וגשו מסיבה זו ---------------------- 76% מהבקשות שהוגשו מסיבה זו אושרו על ידי בית המשפט 11% מהבקשות הוגשו מסיבה זו ---------------------- 66% מהבקשות שהוגשו מסיבה זו אושרו על ידי בית המשפט 5% מהבקשות הוגשו מסיבה זו ---------------------- 60% מהבקשות שהוגשו מסיבה זו אושרו על ידי בית המשפט 100% * -------------------- 71% מסך הבקשות שהוגשו אושרו על ידי בית המשפט שלום - אזרחי 17% מכלל הבקשות ------------------------ 57% מתוכן אושרו 41% מכלל הבקשות -------------------------------- 79% מתוכן אושרו 9% מכלל הבקשות ------------------------- 73% מתוכן אושרו 7% מכלל הבקשות -------------------------- 50% מתוכן אושרו 21% מכלל הבקשות ---------------------- 74% מתוכן אושרו 1% מכלל הבקשות ---------------------- 0% מתוכן אושרו 100% * -------------------- 70% מחוזי - אזרחי** 25% מכלל הבקשות ------------------------ 83% מתוכן אושרו 26% מכלל הבקשות -------------------------------- 94% מתוכן אושרו 13% מכלל הבקשות ------------------------- 81% מתוכן אושרו 12% מכלל הבקשות -------------------------- 86% מתוכן אושרו 19% מכלל הבקשות - --------------------- 78% מתוכן אושרו 0% מכלל הבקשות ---------------------- _ 100% * -------------------- 84% שלום - משפחה 29% מכלל הבקשות ------------------------ 47% מתוכן אושרו 8% מכלל הבקשות -------------------------------- 25% מתוכן אושרו 41% מכלל הבק שות ------------------------- 57% מתוכן אושרו 12% מכלל הבקשות -------------------------- 50% מתוכן אושרו 4% מכלל הבקשות ---------------------- 50% מתוכן אושרו 6% מכלל הבקשות ---------------------- 0% מתוכן אושרו 100% * -------------------- 45% שלום - פלילי 24% מכלל הבקשות ------------------------ 100% מתוכן אושרו 16% מכלל הבקשות -------------------------------- 89% מתוכן אושרו 19% מכלל הבקשות ------------------------- 64% מתוכן אושרו 10% מכלל הבקשות -------------------------- 100% מתוכן אושרו 14% מכלל הבקשו ת ---------------------- 100% מתוכן אושרו 3% מכלל הבקשות ---------------------- 50% מתוכן אושרו 100% * -------------------- 88% מחוזי - פלילי 26% מכלל הבקשות ------------------------ 100% מתוכן אושרו 11% מכלל הבקשות -------------------------------- 100% מת וכן אושרו 21% מכלל הבקשות ------------------------- 75% מתוכן אושרו 32% מכלל הבקשות -------------------------- 83% מתוכן אושרו 5% מכלל הבקשות ---------------------- 100% מתוכן אושרו 0% מכלל הבקשות ---------------------- _ 100% * -------------------- 90% ום של - תעבורה 14% מכלל הבקשות ------------------------ 58% מתוכן אושרו 27% מכלל הבקשות -------------------------------- 36% מתוכן אושרו 12% מכלל הבקשות ------------------------- 40% מתוכן אושרו 12% מכלל הבקשות -------------------------- 70% מתוכן אושרו 2% מכ לל הבקשות ---------------------- 0% מתוכן אושרו 19% מכלל הבקשות ---------------------- 69% מתוכן אושרו 100% * -------------------- 54% בתי הדין האזוריים לעבודה 27% מכלל הבקשות ------------------------ 73% מתוכן אושרו 16% מכלל הבקשות ----------------------- --------- 63% מתוכן אושרו 21% מכלל הבקשות ------------------------- 54% מתוכן אושרו 17% מכלל הבקשות -------------------------- 78% מתוכן אושרו 6% מכלל הבקשות ---------------------- 36% מתוכן אושרו 7% מכלל הבקשות ---------------------- 62% מתוכן אושרו 100% * -------------------- 64% עילת הבקשה ערכאה - הליך טבלה 3 :פיזור העילות בבקשות המוגשות והמתקבלות ,ברזולוציה של ערכאה-הליך דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 22 בכל משבצת בטבלה 3 מובאים שני נתונים - המספר העליון )מעל הקו המקווקו (מורה על אחוז הבקשות שהוגשו עקב העילה המפורטת בראש העמודה ,מתוך סך בקשות הדחייה שהוגשו באותה ערכאה -הליך .המספר התחתון מורה על אחוז הבקשות שהתקבלו על ידי בית המשפט מתוך הבק שות שהוגשו עקב אותה עילה .כך לדוגמה ,המשבצת הימנית העליונה מלמדת כי 24% מבקשות הדחייה שהוגשו בכלל מערכת המשפט הוגשו מפאת נסיבות אישיות של הצדדים או באי הכוח . 71% מתוך בקשות אלו אושרו על ידי בית המשפט . מבט רוחב על טבלה 3 מלמד על קיומם של הבדלים מובהקים בין הערכאות וההליכים בנוגע לעילות הדומיננטיות המפורטות בבקשות הדחייה ,ובנוגע לאחוזי הקבלה של כל אחת מהעילות . להלן מובאות מספר דוגמאות לשוני הקיים בין הערכאות וההליכים: בבתי משפט השלום בהליכים אזרחיים ,העילה המפורטת ביותר מ- 40% מבקשות הדחייה היא מכיוון שטרם ה סתיימו הליכים מקדמיים או טרם הוגשו מסמכים .אחוז הקבלה של בקשות אלו עומד על 79% ,אחוז קבלה הגבוה מהיחס הכללי בין סך הבקשות המתקבלות לסך הבקשות המוגשות בהליכים אלו ) 70% .(כחמישית מהבקשות המוגשות מעילה זו )כשמונה אחוזים מסך הבקשות בהליכים אזרחיים בשלום (נובעו ת מכך שטרם התקבלה או הושלמה חוות דעת מומחה בית המשפט ,לעיתים מכיוון שטרם נוצר קשר בין הצדדים לבין המומחה . בהליכים אזרחיים בבתי המשפט המחוזיים )כולל הליכים מנהליים( ,שתי העילות הדומיננטיות הן אי סיומם של ההליכים המקדמיים ) 26% (ונסיבות אישיות של באי הכוח או של הצדדים ) 25% .(מבין הבקשות שהוגשו בשל אי סיומם של ההליכים המקדמיים ,יצוין כי בקשות רבות הוגשו משום שהתיק אינו בשל לדיון ,מה שיכול להסביר את אחוזי הקבלה הגבוהים של בקשות אלו ביחס לאחוז הקבלה הכללי בהליכים אזרחיים במחוזי ) 94% לעומת 84% .( מבין בקשות הדחיי ה בהליכים פליליים בבתי משפט השלום ,העילה המרכזית לדחייה היא נסיבות אישיות של באי הכוח או של הנאשם ) 24% מהבקשות( ,וכל הבקשות שהוגשו מסיבות אלו במדגם אושרו על ידי בית המשפט .שיעור ההסכמה הגבוה לדחיית הדיון מתבקש ברוב המקרים הללו ,לאור הערכים המנחים את ההליך הפלילי והפרוצדורה הפלילית .שופט אכן אינו יכול לקיים דיון ללא נאשם ,או כשבא הכוח טוען שלא היה באפשרותו להתכונן לדיון .יצוין כי למעלה דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 23 מ- 70% מבקשות אלו קשורות לנסיבות של באי הכוח ,ומתחלקות באופן שווה בין הפרקליטות לבין הסניגוריה. בהליכי תעבורה בבתי משפט השלו ם , 27% מהבקשות מוגשות משום שטרם הסתיימו הליכים מקדמיים או מכיוון שטרם הוגשו מסמכים שיש להגישם .יצוין כי שליש מבקשות אלו קשורות לעיכובים בצילום או בעיון בחומר החקירה בתיק על ידי הסניגוריה ,ושליש נוסף מבקשות אלו נובע מכך שטרם הוגש או הושלם תסקיר .אחוז הבקשות המתקבלות מתוך בקשות אלו נמוך באופן יחסי ,ועומד על 36% .עילה נוספת הנפוצה בהליכי התעבורה היא סוגיות הקשורות לייצוג , כגון בקשות לקבלת ייצוג ) 19% מהבקשות .( ג.1.ה. דחיות במועד הדיון- עילות הדחייה כאמור לעיל ,תופעת הדחיות במועד הדיון נפוצה בעיקר בהליכים פליליים ובהליכי תעבורה .רוב רובם של הדיונים הנדחים הם דיוני הקראות ,וחלק מהדיונים הנדחים הם בשלב הטיעונים לעונש . יצוין כי ימי המוקד )בבתי המשפט בהם יש שופטי מוקד( ,מתוכננים כך שנקבעים יותר תיקים ממה שיכולים להישמע ,מתוך הבנה שאחוז לא מבוטל מהם עתיד להידחות .עוד יצ וין כי בחלק מבתי המשפט ראינו שבהליכים פליליים קיים טופס "פרוטוקול דחיית משפט" ,בו מסומן האם הנאשם ובא כוחו התייצבו ,את הסיבה לאי הגעתו של הנאשם )לא הוזמן כדין ,לא אותר וכו'( , ואת התוצאה של הדיון )דחייה לשם שליחת הזמנה ,צו הבאה ,מעצר ,מחיקת כתב האישום ,ועוד .( הסיבות לדחיית הדיונים הפליליים במועד הדיון מפורטות בתרשים 3 ,המציג בנפרד את בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים ,מפאת ההבדלים בסיבות הדחייה .ניתן לראות כי בבתי משפט השלום ,רוב רובן של הדחיות הן כתוצאה מ סיבות הקשורות לבאי כוח הנאשמים ,לרוב בשל בעיות או ע יכובים בעיון ובצילום חומר החקירה ,עקב דיון מקביל ,או מאח ר והם מנהלים מגעים עם הפרקליטות ,וכן כתוצאה מאי התייצבותו של הנאשם לדיון .בקשות לדחייה על ידי תובעים /פרקליטים ,המסבירים כ - 11% מסך הדחיות במועד דיון ,נובעות כתוצאה מדיונים מקבילים או בשל אי קבלת חומר מגורם אחר .דחיות מסיבות אחרות )תשעה אחוזים מסך הדחיות (הן לרוב עקב אי הגשת תסקירים ,אי התייצבותם של עדים ,או דחייה לצורך מינוי / החלפת סנגור .פילוח הסיבות דומה למדי בהליכי תעבורה בבתי משפט השלום .בבתי המשפט דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 24 המחוזיים ,פילוח הסיבות שונה ,בעיקר משום שאי התייצ בות הנאשם מסביר רק אחוז אחד מהדחיות )מאחר ומרבית הנאשמים בבתי המשפט המחוזיים שוהים במעצר או בחלופת מעצר .( תרשים 3 :פילוח הסיבות לדחיית דיונים פליליים במועד הדיון הליכים פליליים בבתי משפט השלום הנאשם לא התייצב לדיון 30% לנאשם אין סנגור 11% בקשות לדחייה על ידי סנגורים ציבוריים / פרטיים 39% בקשות לדחייה על ידי תובעים / פרקליטים 11% דחיות מסיבות אחרות 9% הליכים פליליים בבתי המשפט המחוזיים הנאשם לא התייצב לדיון 1% לנאשם אין סנגור 3% בקשות לדחייה על ידי סנגורים ציבוריים / פרטיים 51% בקשות לדחייה על ידי תובעים / פרקליטים 18% דחיות מסיבות אחרות 27% דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 25 ג.2. ניתוחי עומק וגורמי השפ עה אפשריים בתת פרק זה אנו בוחנות כיצד משתנים שונים משפיעים על היקף תופעת דחיית הדיונים ועל היעתרות בית המשפט לבקשות הדחייה .המשתנים שנבדקו מקבילים לעקרונות המנחים המפורטים בנוהל הדחיות ,כגון האם מדובר בדיון קדם או הוכחות ,סמיכות הגשת הבקשה למועד הדיון הקב וע והסכמת הצד שכנגד לבקשת הדחייה .בנוסף ,נבדקת השפעת כניסתו לתוקף של נוהל הדחיות על היקף התופעה ,וכן הקשר שבין דחיות מבעוד מועד לבין דחיות במועד דיון )אשר לא נידונות במסגרת נוהל הדחיות .( ג.2.א. דיוני קדם אל מול דיוני הוכחות על מנת לאמוד את החלק היחסי של דחיות די וני הקדם אל מול דחיות דיוני ההוכחות ,היה צורך בחלוקת מספר הדחיות מכל סוג במספר דיוני הקדם שהתקיימו ובמספר דיוני ההוכחות שהתקיימו ,שכן מתקיימים יותר דיוני קדם מאשר דיוני הוכחות )ולכן ברור כי באופן אבסולוטי יידחו יותר דיוני קדם מאשר דיוני הוכחות.( בהליכים א זרחיים ,לאחר שהוצאנו מהנתונים תיקי תביעות קטנות ,וכן דחיות של דיונים שאינם קדם או הוכחות ,מצאנו כי סך הכול במדגם שלנו היו 350 דחיות מבעוד מועד של דיונים .מתוכם , 320 לכל הפחות הם דחיות של דיוני קדם ,ויתר ה - 30 הם דחיות של דיוני הוכחות .היחס בין מספר דיוני הק דם שנדחו לבין מספר דיוני הקדם שהתקיימו הוא 0.85 ,והיחס בין מספר דיוני ההוכחות שנדחו לבין דיוני ההוכחות שהתקיימו הוא 0.19 . מכאן ניתן ללמוד שרוב רובם של דחיות הדיונים מבעוד מועד נעשים בשלב קדם המשפט ,כלומר עיקר התופעה היא אכן בדיוני הקדם .בדחיות דיונים במועד הדיון ,ניתן לראות שבאופן כמעט גורף ,הדחיות הללו הם בדיוני קדם ולא בדיוני הוכחות. בהליכים פליליים ,ראינו באופן מובהק כי הדחיות במועד הדיון הן לרוב של דיוני הקראות , ולעיתים גם של טיעונים לעונש ,אולם כמעט לא היו דחיות של דיוני הוכחות . דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 26 ג.2.ב. סמיכות הגשת בקשת הדחי יה למועד הדיון הקבוע מניתוח הממצאים עולה כי בכלל מערכת המשפט ,בקשות הדחייה מבעוד מועד מוגשות בממוצע כ- 17 ימ ים לפני מועד הדיון הקבוע ,כאשר מחצית מהבקשות מוגשות בסמיכות של חמישה ימים או פחות ליום הדיון הקבוע )החציון = 5 .(כארבעה אחוזים מבקשות אלו מוגשות יום ב הדיון ,מספר שעות טרם כינוסו ,ועוד כ- 13% מהבקשות מוגשות יממה אחת לפני הדיון .כ שליש מ בקשות הדחייה הסמוכות לדיון ) יממה או פחות לפני הדיון( נתבקשו מעילות בלתי צפויות )מחלה ,אבל וכדומה( ויתר הבקשות נתבקשו מעילות מגוונות ,ש סביר שהיו ידו ע ות קודם לכן) דיון מקביל ,השתלמויות עורכי דין, מילואים וכו'( . חלוקה לפי ערכאות והליכים מורה כי בהליכים אזרחיים ,הממו צע אף הוא 17 ימים ,והחציון עומד על ששה ימים )לא קיים הבדל מובהק בין הערכאות .(בבתי הדין האזוריים לעבודה ,בקשות הדחייה מוגשות בממוצע 24 ימים לפני מועד הדיון ,ומחצית מהבקשות מוגשות שבעה ימים או פחות לפני המועד הקבוע )החציון = 7 .(בהליכים פליליים ,בקשות הדחיי ה מוגשות בממוצע 10 ימים לפני מועד הדיון ,ומחצית מהבקשות מוגשות חמישה ימים או פחות לפני המועד הקבוע )לא קיים הבדל מובהק בין הערכאות .(בהליכים מנהליים בבתי המשפט המחוזיים ,הממוצע הוא 18 ימים ,והחציון עומד על שמונה ימים . על פי נוהל הדחיות , "בקשה לדחיית מועד הדיון שלא הוגשה מיד ובסמוך להיוודע סיבת הדחייה , או שהוגשה בסמיכות יתרה למועד הדיון ,והכול ללא הצדקה מספקת לכך ,יכול שתידחה מטעם זה בלבד ."בחנו אמפירי ת , באמצעות משוואת רגרסיה לוגיסטית, את ה שפעת מועד הגשת הבקשה על החלטת בית המשפט לגביה .מצאנו כי בפועל אין לסמ יכות הגשת הבקשה ל דיון כל השפעה על ה החלט ה באם לדחות או לקבל את הבקשה ) 0.008 Nagelkerke R Square = , 0.05 sig< .( ג.2.ג. הסכמת ה צד שכנגד לבקשת הדחייה כמחצית מהבקשות לדחיות מועד הדיון המתבקשות במערכת המשפט מוגשות בהסכמת הצד שכנגד. בהליכים אזרחיים בבתי משפט השלום והמחוזיים , 73% מבקשות הדחייה מוגשות בהסכמת הצדדים .הנטייה הרווחת של הצד שכנגד להסכים לבקשות הדחייה משקפת גישה קולגיאלית של שיתוף פעולה בין עורכי הדין ,כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 26 לכללי לשכת עורכי דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 27 הדין )אתיקה מקצועית( ,הקובע כי עורך הדין לא ימנ ע מחברו הקלה ,ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד ,מסיבות אותן הגדרנו כנסיבות מיוחדות )מילואים ,חופשת לידה ,וכדומה .(נציין כי מצאנו שההסכמה הרחבה של עורכי הדין לדחיות מתפזרת באופן דומה על פני כלל סיבות הבקשה ,ולא רק בנסיבות מיוחדות אלו .נוהל הדחיות קובע כי הס כמת הצדדים לא מהווה טעם מספק לאישור בקשת דחייה .טבלה 4 מורה על הקשר בין הגשת הבקשה בהסכמה לבין ההחלטה לקבלה או לדחותה . טבלה 4 :קשר בין הגשת בקשת הדחייה בהסכמה לבין החלטת בית המשפט בקשות שהוגשו ללא הסכמה בקשות שהוגשו בהסכמה כל הבקשות )בהסכמה +ללא הסכמה( דחיית הבקשה 39.13% ) 179 n= ( 19.38% ) 104 n= ( 29.15% ) 283 n= ( אישור הבקשה 60.87% ) 274 n= ( 80.62% ) 341 n= ( 70.85% ) 615 n= ( סך הכול 100% ) 453 n= ( 100% ) 445 n= ( 100% ) 898 n= ( ניתן לראות בטבלה כי מבין הבקשות שהוגשו בהסכמה , 19.38% נדחו על ידי בית המשפט ו- 80.62% התקבלו .ואילו מבין הבקשות שהוגשו שלא בהסכמה , 39.13% נדחו ו - 60.87% אושרו . המשמעות היא ש להגשת הבקשה בהסכמת הצד שכנגד יש קשר סטטיסטי מובהק עם החלטת השופט לאשר או לדחות את הבקשה ) 0.218 Cramer's V = , 0.01 sig< .( ניתוח מובחן של בקשות הדחייה בבתי הדין האזוריים לעבודה מעלה קשר חזק פחות בין ההגשה בהסכמה לבין החלטת השופט ) 0.103 Cramer's V = , 0.05 sig< .( נציין כי הקשר בין הסכמת הצדדים לדחייה לבין אישורה על ידי בית המשפט נותר יציב בכל אחת מעילות הבקשה לדחייה .יחד עם זאת ,ייתכן כי גורם חיצוני אחר ,אותו לא בחנו ,דוגמ ת התנהלות הצדדים בתיק ,הוא המשפיע מחד על הסכמת הצדדים לדחייה ומנגד על אישורה של הבקשה על ידי בית המשפט. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 28 ג.2.ד. השפעת כניסתו לתוקף של נוהל הדחיות על היקף דחיות הדיונים נוהל הדחיות נכנס לתוקף ב -1 למרץ 2010 ,ולפיכך בדקנו את היקף תופעת דחיית הדיונים ממרץ 2009 ועד ץ מר 2010 ")התקופה שלפני הנוהל ("וממרץ 2010 עד מאי 2011 ")התקופה שאחרי הנוהל .("כיוון שהנוהל שם דגש בעיקר על אי-דחיית דיוני הוכחות ,הבדיקה נעשתה בשים לב להפרדה בין דיונים מקדמיים לדיוני הוכחות .נדגיש כי הבדיקה המוצגת היא של הבדל סטטיסטי בין דחיות דיונים בתקופ ה שלפני הנוהל לתקופה שאחריו ,ואין בה בלבד בכדי לבסס קשר סיבתי . כלומר ,יי תכן שהסיבה להבדלים בין התקופות ,ככל שנמצאו ,אינה כניסתו לתוקף של הנוהל דווקא ,אלא גורם מסביר אחר )למשל ,יציאתם של שופטים לקורס "השופט כמנהל.(" בדיקה בקרב דיונים בהליכים פליליים הראתה כי אין כל הבדל מובהק בין תופעת דחיית הדיונים עד מרץ 2010 ואחרי מרץ 2010 . בשתי התקופות עיקר הדחיות הן דחיות במועד הדיון , בדיונים מקדמיים או טיעונים לעונש ,וכמעט תמיד בשל מחדלים או בקשות של הצדדים. נדגיש כי נתוני שאלוני השופטים משנת 2013 מצביעים גם הם על אי-שינוי בתופעת דחיית הדיונים תקופה ארוכה לאחר כניסתו של הנוהל לתוקף. בהליכים אזרחיים לעומת זאת ,תופעת דחיית הדיונים מבעוד מועד מצטמצמת בדיונים שנקבעו לאחר כניסתו לתוקף של הנוהל ,אך בהתאם עולה מספר דחי תו הדיונים במועד הדיון )כל התוצאות מובהקות סטטיסטית .(בתק ופה שלפני הנוהל ,מתוך 380 דיונים שנקבעו במדגם , 130 התבטלו מבעוד מועד ) 34% (ו- 30 במועדם ) 7% .(בתקופה שאחרי הנוהל ,מתוך 532 דיונים שנקבעו , 141 התבטלו מראש ) 26.5% (ו- 51 התבטלו במועד הדיון ) 10% .(בנוסף ,הנתונים מרמזים על כך כי ההפחתה המרכזית בדחיית הדיונים מבע וד מועד הינה בקרב דיוני הוכחות ,אולם התוצאות המופרדות לפי סוג דיון )מקדמי /הוכחות (אינן מובהקות סטטיסטית לאור המספר הנמוך יחסית של דיוני הוכחות במדגם בתקופה שלפני ואחרי הנוהל . נתוני שאלוני השופטים משנת 2013 מורים כי אכן חלה ירידה מסוימת בדחיית דיוני ההוכח ות לעומת דחייתם לפני הנוהל )גם כאן לנתון מגבלות בשל מספר תצפיות נמוך( ,אך בדיוני הקדם לא נצפה שינוי מהמגמה שטרם נוהל הדחיות .כלומר ,עולה כי מגמת השינוי הקלה שנצפתה בתקופה הראשונית שלאחר כניסת הנוהל לתוקף פגה בתקופה של שלוש שנים לאחר מכן. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 29 יצוין כי מתוך כלל הבקשות לדחיית מועדי דיון שקודדו במסגרת בניית המאגר האזרחי ,לא ראינו כלל שימוש בטופס א 'על פי נוהל הדחיות ,ובקשות הדחייה הוגשו בדומה ליתר הבקשות המוגשות בתיק. לעומת זאת ,נתוני מדגם שאלוני השופטים הצביעו על כך ש - 23% מהבקשות הוגשו לפי טופס א' .אולם ,מבין מקרי ם אלו ,לעיתים קרובות היה שימוש חלקי ביותר בטופס .כך למשל ,בתיקים רבים ראינו כי הצדדים מגישים את בקשותיהם תוך שימוש במשפטים הלקוחים מתוך הטופס ,אולם באופן חלקי בלבד .במקרים אחרים ,ראינו כי גם כאשר הוגשה הבקשה על גבי הטופס עצמו ,סעיפים רבים לא מולאו או נכתב לידם "לא רלוונטי) "בסעיפים חשובים במיוחד כגון "המועד בו נודעה למבקש עילת הדחייה המבוקשת" ; "המאמצים שנעשו על ידי המבקש למנוע את דחיית הדיון" ; "ככל שהטעם לבקשה נעוץ בקושי של בא כוח המבקש להתייצב לדיון , הנסיבות שבגינן לא ניתן לקיים את הדי ון באמצעות עו"ד אחר(" .עוד יצוין כי על אף ש - 16% מבקשות הדחייה הוגשו מפאת דיון מקביל של אחד מבאי הכוח ,כמעט ולא ראינו שימוש בטופס ב 'על פי נוהל הדחיות ,המיועד למקרים אלו. מראיונות עם שופטים ובעלי תפקידים נוספים במערכת נראה כי התוצאות עולות בקנה אחד עם הערכות מרביתם בדבר אי יישו ם הנוהל .המרואיינים ציינו מספר סיבות משמעותיות לאי יישום הנוהל .עומס העבודה העצום המוטל על השופטים הוזכר כגורם מרכזי לאי יישום הנוהל משני היבטים :העומס מונע את ההשקעה קצרת הטווח בבדיקה קפדנית של כל בקשה ובכתיבת החלטות הדוחות בקשות לדחייה ,שצריכות לדעתם להי ות מנומקות הרבה יותר מבקשות המאשרות דחייה )במיוחד כשהבקשות בהסכמת שני הצדדים .(כמו כן ,העומס מביא לכך שדחייה ב"רגע האחרון" ,שאינה מתמלאת בדיון אחר ,מפנה לשופט זמן בו הוא יכול לטפל ב"סל המשימות "המלא המחכה לו ב"נט -המשפט" ;סיבה משמעותית אחרת לאי יישום הנוהל היא הרצון של שופטים לבסס ולתחזק מערכת יחסים חיובית עם עורכי הדין המופיעים האולם ,גם מתוך הבנה שמערכת יחסים כזו מייעלת את הדיון בתיק ;כמו כן ,עולה חשש מחוסר גיבוי של ערכאות הערעור או של נציב תלונות הציבור על השופטים להחלטות הדוחות בקשות לדחייה ; לבסוף ,מצאנו שגורמים שונים במערכת סבורים שלדחיית דיונים ,ובמיוחד דיוני קדם ,עלות נמוכה הן של השקעת זמנם הפרטי ")רק כמה דקות לבקשת דחייה ("הן ו בהיבט הע לות המערכתית לתופעת דחיית הדיונים. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 30 ג.2.ה. הקשר בין דחיות מבעוד מועד לבין דחיות במועד הדיון הנתונים אודות ההשפעה ההפוכה לכאורה של נוהל הדחיות על שני סוגי הדחיות ,כך שבדחיות מבעוד מועד נצפתה מגמת ירידה בעקבות הנוהל ובדחיות במועדם נצפתה מגמת עליה ,יכולים ללמד על קשר מעניין ומשמעותי בין שני סוגי דחיות הדיונים .קשר זה מרומז גם בהבדלים בין סוגי הדחיות בין הליכים אזרחיים ופליליים ובערכ אות השונות .הקשר מבוטא גם ב טבלה 5 המתמקדת בסוגי דחיות הדיונים בסוגי התיקים האזרחיים השונים .ניתן לראות כי ככלל ,החלק היחסי של הדיונים המתקיימים מתוך סך הדיונים הנקבעים ביומן בית המשפט די דומה בין ההליכים וסוגי תיקים .אולם ניתן לראות הבדל בחלק היחסי של מספר הדיונים הנדחים מבעוד מועד ושל מספר הדיונים הנדחים במועדם ,כך שככל שיש באופן יחסי יותר דיונים הנדחים מבעוד מועד ,כך יש פחות דיונים הנדחים במועד הדיון ,ולהיפך .הקשר הזה בולט במיוחד ב תיקי "סדר דין רגיל" בו תיקי תביעות קטנות ב בתי משפט ה שלום :בתיקי "סדר דין ל רגי" ,נדחים באופן יחסי יותר דיונים מבעוד מועד מאשר בסך הכול התיקים האזרחיים בשלום ) 39% לעומת 36% ( , ואילו נדחים באופן יחסי פחות דיונים במועדם ) 5% לעומת 9% .(בתיקי תביעות קטנות ,לעומת זאת ,נדחים באופן יחסי הרבה פחות דיונים מבעוד מועד ) 28% לעומת 36% ( ,ואילו הרב ה יותר דיונים נדחים במועדם ) 18% לעומת 9% .( 13 טבלה 5 :הקשר בין דחיות מבעוד מועד לבין דחיות במועד הדיון אחוז הדיונים שהתקיימו מתוך סך הדיונים שנקבעו אחוז הדיונים שנדחו מבעוד מועד מתוך סך הדיונים שנקבעו אחוז הדיונים שנדחו במועדם מתוך סך הדיונים שנקבעו כל התיקים )מחוזי + שלום( 56% 36% 8% תיקי בתי משפט מחוזיים 58% 37% 5% תיקי בתי משפט שלום 55% 36% 9% תיקי שלום– סדר דין רגיל 56% 39% 5% תיקי שלום– סדר דין מהיר 55% 37% 8% תיקי תביעות קטנות 54% 28% 18% 13 יצוין כי בתביעות קט נות , ניתן לייחס את הקשר בין האחוז הגבוה יחסית של הדחיות במועד הדיון לבין האחוז הנמוך יחסית של הדחיות מבעוד מועד למאפיינים המיוחדים של תיקים אלו ולהיותם של המתדיינים בלתי מיוצגים. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 31 ג.3. השלכות תופעת דחי י ת הדיונים על מערכת המשפט ג.3.א. ה תמשכות ה הלי כים על מנת להדגים את ההשפעה של דחיות הדיונים על משך ההליך ,בחנו באמצעות משוואת רגרסיה את השפעת מספר הדיונים שהתקיימו ושנדחו על משך ימי ההליך האזרחי .באופן טבעי ככל שיש יותר דיונים ,כך נמשך ההליך ימים רבים יותר )בממוצע כל דיון שמתקיים מוסיף כ- 100 ימים לאורך ההליך(. דיון אזרחי שנדחה מבעוד מועד מוסיף בממוצע 88 ימים ,ודיון שנדחה במועדו מוסיף להליך כ- 122 ימים בממוצע .כל הנתונים מובהקים והמודל כולו מסביר מעל 38% ממשכו של ההליך האזרחי) 0.38 = R Square :( טבלה 6 :משוואת רגרסיה לבחינת הקשר בין דחיות דיונים למשך ההליך האזרחי Model Unstandardized Coefficients Significance B Standard Error קבוע) Constant ( 126.995 18.223 000 . מספר דיונים שהתקיימו 99.791 10.889 000 . מספר דיונים שנדחו במועד הדיון 122.757 25.273 000 . מספר דיונים שנדחו מבעוד מועד 88.187 11.809 000 . הקשר הסטטיסטי הגבוה בין דחיית דיון לבין אורך ימי ההליך יכול להיות מוסבר בשני אופנים חלופיים .ראשית ,יתכן שבתיקים קשים נדרש לצדדים זמן הכנה ארוך להכנת מסמכים ,עדויות , טענות וכו' .כלומר , אין"קשר סיבתי" בין דחיית הדיון להתמשכות ההליך , אלא שאופיו המסובך של התיק גורם מצד אחד לדחיית הדיונים בו ,ומצד שני גם להתמשכותו . הסבר שני הוא שקיים קשר סיבתי בין דחיית הדיון להתמשכות ההליך , וההתמשכות היא תוצאה ישירה של דחיית הדיונים . מספר נתונים תומכים בהסבר השני .כך ,בח ינת עילות דחיות הדיונים מורה כי מרבית הדחיות נובעות מאילוצים ונסיבות שאינן קשורות לתיק ו רק פחות מרבע מהדיונים נדחים בשל אי מיצוי הליכים מקדמיים בתיק או עי כ וב בהגשת מסמכים נדרשים .יתר על כן , משאלוני דחיות הדיונים שמלאו שופטים ע ו לה נתון ברור ומובהק לפיו דיון שנדחה מבעוד מועד)מכל עילה ( נקבע דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 32 למועד חדש רק מספר חודשים אחרי המועד הראשוני : ממוצע של77 ימים אח רי המועד המקורי בהליכים אזרחיים )נתון המתקף את תוצאות משוואת הרגרסיה לעיל( ו- 68 ימים בכלל ההליכים . גדנ יש כי נתוני שאלוני השופטים נוגעים לאותם דיונים להם נקבע ב אופן מיידי , עם אישור הבקשה ,תאריך לדיון חדש .אולם , בכשישית מבקשות הדחייה שאושרו, לא נקבע בעת אישור בקשת הדחייה מועד חדש לדיון ,נ תון שסביר ו שמ סיף עוד יותר להימשכות ההליך. ג.3.ב. זמן שיפוטי המושקע בהתמודדות עם תופעת הדחיות נקודת מבט אחרת לניתוח משמעות תופעת דחיית ה דיונים בוחנת את הזמן השיפוטי המוקדש לטיפול בבקשות המרובות לדחיית דיונים .במסגרת מחקר לקביעת מדד"משקלות תיקים" 14 מצאנו כי הזמן השיפוטי המוקדש לטיפול בבקשות לדחיית דיונים ה מוגשו ת מראש ,לקריאתם , בדיקתם ,מציאת תאריך חלופי ועריכת עדכונים שונים בתוכנת "נט-המשפט" ,עומד בממוצע על בין שלוש לחמש דקות .אם דחיית הדיון נעשתה במועדו ,השופט השקיע בכך מספר דקות דיון יקרות בנוסף על זמן שיבוץ הדיון לתאריך חדש .במחקר זה מצאנו כי שופט מקבל בממוצע כארבע בקשות לדחיית דיונים ביום ,כשמרביתן מטופלות על ידו .חלק מהבקשות מטופלות על י יד המזכירות או המנ"ת ,באופן ובהיקף שונים במחוזות שונים. 15 מכאן ,שבכל יום ממוצע מקדיש שופט לפחות תשע דקות בטיפול בבקשת דחייה ,בהערכת חסר )שלוש דקות *שלוש בקשות , בהנחה שבבקשה אחת מטפלת המזכירות .( בהנחה ששופט עובד בממוצע כעשר שעות ביום - 600 דקות - אזי מדובר בכאחוז וחצי מהזמן היומי הכולל המושקע בטיפול בתיקים .במבט מערכתי ,על פני כלל השופטים ,מדובר בלמעלה מאחוז וחצי מזמנם של כ- 620 שופטים - זמן המשתווה לזמן המגולם בלמעלה מתשעה תקני שופטים. נדגיש כי חישוב זה נוגע רק לזמן הטיפול בבקשות הדחייה עצמן .לכך יש להוסיף א ת זמן ההכנה שהשקיע השופט לשווא במקרים בהם ה דיון נדחה בסמוך לזמן הדיון או במועדו . נציין כי בהליכים אזרחיים זמן ההכנה לקראת דיון עומד בממוצע משוקלל על למעלה מחצי שעה ) זמן 14 קרן וינשל-מרגל ,ענבל גלון ויפעת טרבוליס "יצירת מדד משקלות תיקים להערכת עומס שיפוטי" משפטים מ"ד )עתיד להתפרסם.( 15 כך למשל קובע נוהל המנ" ת לטיפול בבקשות לדחיית מועד דיון) ממרץ2010 ( כי המנ" ת בעצמו יטפל בבקשות לדחיית דיוני קדם שניתנו בהסכמת הצדדים בעילות שונות .בקשה לדחיית דיוני הוכחות , או בקשות לדחיית דיון שאינן בהסכמה מועברות לטיפול השופט , והכול בהתאם להנחיות השופט הספציפי . דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 33 ההכנה לקראת דיוני הוכחות ארוך אף יותר(. 16 בנוסף, הדחייה פוגמת ברצף הדיונים ומצריכה מהשופ ט להקדיש זמן הכנה נוסף לרענון לקראת דיון חדש שנקבע למועד מאוחר יותר . ג.3. ג בזבוז זמן ומשאבים נוספים ,בתוך ומחוץ למערכת המשפט בבקשות לדחיית דיון מוקדש זמן מנהלי רב בתוך מערכת המשפט , הן מאחר והמזכירות מטפלת בעצמה בחלק מהבקשות והן לצורך זימון מחדש של הצדדים במקרים בהם הבקשה לדחייה מ אושרת .נוסף על כך ,בזימונם מחדש של הצדדים כר ו כות עלויות דואר ו ביול למערכת המשפט , ש בהיבט מערכתי הן אינן זניחות. אין להתעלם מ ביטול זמנם של הצדדים ובאי כוחם שלא ביקשו את דחיית הדיון , במיוחד בדחייה במועד הדיון ,לאחר שחלק מהצדדים והעדים התייצבו מוכנים לדיון. נציין כי מצאנו שדחיית הדיון מתבקשת לעיתים תדי רות יותר על ידי הצד שדחיית הדיון יכולה לפעול לטובתו ) בהכללה גסה .(כך , רוב רובן של הדחיות בהליכים פליליים הן יוזמת הנאשם וסנגורו ) כשהנאשם אינו עצור( ,ובהליכים אזרחיים הנתבע יוזם במרבית המקר ים את הדחייה . בהליכים מנהלי ים מצאנו כי המדינה מבקשת כמחצית מדחיות הדיונים )לעומת הליכים אחרים , בהם המדינה ממעטת באופן יחסי לבקש דחייה(. 17 אישור בית המשפט של מרבית בקשות הדחייה עלול אם כן לעודד את השימוש בבקשות לדחיית דיון ככלי לניהול המשפט על ידי הצדדים. עו ד נציין בהקשר אחר ,אך לא בסתירה לכתוב בפסקה הקודמת , כי דחיית הדיון עשויה לעיתים להתאים לבאי הכוח יותר מאשר ל לקוחו תיהם .מבדיקתנו ע ו לה כי יותר משליש מבקשות הדחייה מוגשות בשל אילוצים של באי הכוח .כך למשל 55% מהבקשות לדחייה מסיבות אישיות ונסיבות מיוחדות קשורות לנסיבות עורכי הדין המייצגים. בנוסף , הסכמת באי הכוח לבקשה לדחיית דיון שמבקש עורך הדין שכנגד היא תולדה של אתיקה ותרבות מקובלת בין עורכי הדין , ואפשר שאינה עולה בקנה אחד עם טובתו של הלקוח .נדמה אם כן , כי התפשטות תופעת דחיית הדיונים מחריפה את בעיית הנציג. 16 ראו קרן וינשל-מרגל ,ענבל גלון ויפעת טרבוליס ,לעיל ה" ש14 ,עמ ' 35-37 . 17 השכיחות הגבוה יותר של בקשות לדחייה מצד הנאשם ,הנת בע או המדינה יכולה להיות מוסברת גם בכך שאלה נדרשים ליותר זמן לענות על כתב אישום / תביעה / עתירה מעצם העובדה שלא יזמו את ההליך) ואילו טענותיו של יוזם ההליך מעובדות יותר .(יחד עם זאת , הסבר זה מוגבל מאוד שכן פנייתם של המשיבים לביטול ההליך נפוצה יותר גם בעילות שאינן קשורות לתיק ,דוגמת נסיבות אישיות שונות ומיוחדות. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 34 ג.3. ד זילות בית המשפט והחלשת אמון הציבור במערכת המשפט קשה לכמת מספרית את השלכת תופעת דחיית הדיונים על כבוד בית המשפט ואמון הציבור בו . במצב בו כ- 40% מהדיונים הנקבעים מראש ביומן בית המשפט נדחים , עולה חשש כי קביעת דיון על ידי בית המשפט מצטיירת כ"המלצה "לא מחייבת. פרקטיקת ההיענות לבקשות הדחייה מעניקה כאמור לצדדים כוח רב בניהול הדיון בתיק .מעבר לפגיעה האפשרית בצד שמנגד , יכולת הניהול של בית המשפט את התיק נפגעת גם היא. כאמור ,ישנם שופטים רבים ,בעיקר שופטים המתמחים בתיקים פליליים בבתי משפט השלום , המנסים למזער את נזקי תופעת דחיית הדיונים על ידי קביעת מספר רב של דיונים בכל יום מתוך הנחה שחלקם יתבטלו) (overbooking .נציין כי ב עשרות תצפיות שונות שערכנו באולמות משפט במסגרת מחקרים שונים , חשנו כי היעילות המוגברת בשיטת התמודדות זו עם תופעת הדחיות גובה עימה מחיר מסוים .בשל חוסר היכולת לצפות מראש הן את כמות הדיונים שיידחו והן את משך הדיונים ,לעיתים נוצר עומס רב מידי באולם בית המשפט המקשה על ניהול הולם של הדיונים. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 35 ד. סיכום והמלצות לטיפול בתופעת דחיי ת הדיונים בחינה כמותית של תופעת דחיית הדיונים העלתה כי מדובר בתופעה גורפת ומקיפה ,על פני כלל הערכאות ,ההליכים וסוגי התיקים השונים שנבדקו .מקור התופעה הוא בבקשות לדחייה טרם הדיון אשר מוגשות על ידי הצדדים ובאי כוחם או בדחיות במועד הדיון ,ומיעוטו הזניח נובע מ דחיות ביוזמת בית המשפט .כך ,בקשה לביטול דיון מוגשת על ידי מי מהצדדים עבור מעל למחצית הדיו נים הנקבעים בהליכים אזרחיים ופליליים .דחיית הדיון מאושרת ברוב המקרים ,כך שכ- 40% מהדיונים שנקבעו מראש ביומן בית המשפט נדחים למועד אחר . בהליכים פליליים ,הרוב המוחלט של דחיות הדיונים הן במועד הדיון ,לרוב מסיבות הקשורות לבאי כוח הנאשמים או כתוצאה מאי התייצבות ו של הנאשם לדיון .בהליכים אזרחיים )לרבות בבתי הדין לעבודה (מרבית הבקשות לדחייה הן בקשות מבעוד מועד שיוזם הנתבע .גם בהליכים מנהליים מרבית הדחיות נובעות מבקשות הצדדים מבעוד מועד ,כמחציתן ביוזמת המדינה וכמחציתן ביוזמת העותר. מצאנו כי לתופעת דחיי ת הדיונים השלכ ות משמעותיות על יעילות וזמן התנהלות התיק בבית המשפט .השלכות אלה נוגעות הן לדיוני קדם והן לדיוני הוכחות הנדחים .כך ,דיון הנדחה מבעוד מועד מוסיף בממוצע קצת פחות משלושה חודשים למשך ההליך המשפטי )בכל סוגי ההליכים( ; דחיית הדיון במועדו מוסיפה כארבעה חודשים למשך ההליך האזרחי )לא היה בידנו נתונים מספקים על הליכים אחרים( ;הטיפול בבקשת דחייה בודדת דורש אמנם זמן שיפוטי קצר ,אך הצטברותן של הבקשות מובילה להשקעת זמן רב בטיפול בהן ,שהינו שווה ערך לזמן המגולם בלמעלה מתשעה תקני שופטים .מעבר להשלכות הנוגעות ליעילות הדיונית ,לתופעת דחיי ת הדיונים משמעויות הנוגעות גם לכבוד בית המשפט והאמון הציבורי בו. ב - 1.3.10 נכנס לתוקף נוהל הדחיות לטיפול בבקשות לדחיית דיונים מבעוד מועד ,שקובע מדיניות מצמצמת ביותר של היענות לבקשות אלו .במחקר הראינו כי בהליכים אזרחיים בלבד ניכרת ירידה מסוימת בהי קף הדחיות מבעוד מועד בדיונים שנקבעו בשנה שלאחר כניסתו לתוקף של הנוהל ,אל מול עלייה בדחיית דיונים במועדם .אולם ,נתונים משנת 2013 מורים על התפוגגות השינוי שנצפה בדחיית דיונים בשנה שלאחר כניסת הנוהל ,במיוחד בכל הקשור לדחיית דיוני קדם דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 36 משפט .מתוצאות המחקר עולה כי חלק מהוראות הנוהל אינן מיושמות בפועל .כך ,מתוך כלל הבקשות לדחיית מועדי דיון שקודדו במסגרת מאגר המידע האזרחי של מחלקת המחקר ,לא ראינו כל שימוש בטופס א 'על פי נוהל הדחיות ,ובקשות הדחייה הוגשו בדומה ליתר הבקשות המוגשות בתיק .נתוני מדגם שאלוני השופטים הצביע ו על שימוש מסוים בטופס א ,'אולם השימוש בטפסים הוא חלקי ביותר ,כאשר פרטים רבים וחשובים שצריכים להיכלל בטופס ולהתלוות אליו ,כגון מסמכים מאמתים ,חסרים .נוסף לכך ,על אף ש- 16% מבקשות הדחייה הוגשו בשל דיון מקביל של באי הכוח ,לא ראינו שימוש בטופס ב ,'שיועד למקרים אלו . מעבר לכך שהטפסים שצורפו לנוהל אינם בשימוש ,מצאנו כי חלק מהעקרונות המנחים בנוהל אינם נלקחים בחשבון בעת קבלת ההחלטה בבקשה לדחייה .כך ,סמיכות מועד הבקשה למועד הדיון הקבוע אינה מהווה גורם משפיע במערך השיקולים ,על אף שמחצית מהבקשות לדחייה מבעוד מועד מוגש ות בהפרש של חמישה ימים או פחות מהמועד הקבוע לדיון ;טעמי נוחות , כדוגמת שיקולי עומס ,מהוות עילה מספקת לקבלת בקשת הדחייה ,ובקשות מטעמים אלו מאושרות על ידי בית המשפט בכ - 73% מהמקרים ;נראה כי הסכמת הצדדים מהווה במקרים רבים עילה מספקת לאישור הבקשה לדחייה כך ש- 80.6% מהבקשות בהסכמת הצדדים מאושרות על ידי בית המשפט )בפיזור דומה בכל העילות( ;נסיבות אישיות מיוחדות כמילואים ,חופשת לידה או מחלה נחשבות בפועל כעילה מספקת לאישור בקשת הדחייה גם מבלי שנעשה ניסיון להיערך לקראתן מראש ולמצוא פתרון סביר כמחליף שיופיע לדיון ,ובקשות ש מוגשות מטעמים אלו מאושרות בכ - 76% מהמקרים ;והוצאות משפט כמעט שאינן מוטלות בנסיבות המצדיקות זאת. ייתכן מאוד כי יישום קפדני של הנוהל ושימוש מלא בטפסים היו יעילים מאוד בצמצום היקף תופעת הדחיות מבעוד מועד .הקפדה על הנוהל עשויה לתרום הן לצמצום מספר בקשות הדחיי ה המאושרות על ידי בית המשפט ,והן לצמצום מספר הבקשות המוגשות על ידי הצדדים .הירידה הצפויה בהיקף הבקשות לדחייה שיוגשו נובעת לא רק מהפנמה צפויה של עורכי הדין את מדיניות הדחיות החדשה ,אלא כתוצאה מתנאי הסף שמציב הנוהל .הקפדה על עקרונות נוהל הדחיות כגון צירוף מס מכים מאמתים ,הצגת מועדים חלופיים ,וסיבה מספקת מדוע עורך דין אחר מהמשרד לא יכול להחליף את בא הכוח המבקש את הדחייה ,צפויה כשלעצמה לצמצם את היקף בקשות הדחייה המוגשות. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 37 מראיונות עם שופטים ובעלי תפקידים ,נראה שהסיבות לאי יישומו של נוהל הדחיות כוללות את עומס העבו דה העצום המוטל על השופטים ,המונע את ההשקעה קצרת הטווח בבדיקת העילות ובכתיבת החלטות הדוחות בקשות לדחייה ;הרצון לבסס ולתחזק מערכת יחסים חיובית עם עורכי הדין ;חשש מחוסר גיבוי ערכאות הערעור להחלטות הדוחות בקשות לדחייה ;וכן חוסר הבנה והפנמה של העלות המערכתית לת ופעת דחיית הדיונים . להלן נציע מספר דרכי טיפול בתופעת דחיית הדיונים כאשר נקודת המוצא בה אנו מחזיקות היא כי יישום נוהל הדחיות הוא הדרך המתאימה להביא לצמצום התופעה. 18 מרבית הצעותינו יתייחסו לפיכך לאופן יישום הנוהל ,בשים לב לסיבות המשמעותיות שבגינן הוא לא יושם עד היום ובעיקר לעומס העבודה הרב על השופטים .כמו כן נציע דרכי טיפול אפשריות לדחיות הדיונים במועדם ,בהן נוהל הדחיות לא דן .הצעותינו מהוות בסיס ראשוני להמשך דיון ולבחינת ישימות וכדאיות על ידי שופטים: א. שימוש באמצעים מחשוביים ובמזכירויות בתי המשפט כמסננת ראשו נית ,כך שהשופטים יקבלו לטיפולם רק בקשות לדחייה המוגשות בטפסים המתאימים ובצירוף כל המסמכים הנדרשים .כך למשל ,בקשה לדחייה הנשלחת למערכת "נט-המשפט "תוכל להישלח רק בפורמט אלקטרוני של טופס א 'או ב ,'שיחייב סימון מדויק של כל פרטי הבקשה ,ללא אפשרות של סימון סעיף סל כ"לא רלוונטי "או "אחר "וללא כל אפשרות של משלוח מבלי שצורפו המסמכים המאמתים ושמולאו הפרטים הנדרשים )למשל סיבה מספקת מדוע עורך דין אחר מהמשרד לא יכול להחליף את בא הכוח המבקש את הדחייה .(בהתאם , מזכירויות בתי המשפט לא יעבירו לבחינת השופטים ולא "יסרקו "לתיק בקשות לדחייה שאינן עונות על הנדרש בטפסי הדחייה .היתרון באוטומטיזציה של שליחת הבקשות 18 דרך טיפול חלופית היא לקבל כנתון את השיעור הגבוה של דחיות דיונים , לאשר מראש את מרבית הדחיות ללא הפעלת שיקול דעת , ולקבוע בהתאם יומן דיונים"דינאמי ." יומן כזה יכלול יותר דיונים מכפי שיכול לשמוע השופט מ תוך הנחה שקרוב למחציתם יתבטלו) overbooking ( , כשקיימת גמישות לקבוע במהירות מועד דיון חדש במקום דיון שהתבטל . שיטת זו מוכרת ומקובלת בקרב ספקי שירות רבים)למשל בקביעת תורים בחברות טלפון , הזמנות חדרי מלון ,כרטיסי טיסה ועוד .(למעשה ,דיוני שופטי המוקד הפליליים קב ועים במידה רבה לפי הגיון זה , וכן להבנתנו ישנם שופטים אזרחיים הקובעים דיונים כיום לפי שיטה זו)בעיקר דיוני קדם בסדר דין מהיר .(כך , במקום להשקיע משאבים במאבק בתופעת דחיות הדיונים ,המערכת תתגמש ותפעל לפיה . אנו סבורות כי בכל הנוגע להליכים אזרחיים ,לשיטה זו חסר ונות העולים על היתרונות הגלומים בה .ראשית , השיטה תצמצם משמעותית את יכולתו של השופט לתכנן את סדר יומו ולהתכונן לקראת הדיונים האזרחיים ,הדורשים יותר הכנה מראש ;שנית , השיטה מעניקה לצדדים כוח רב בניהול הדיון בתיק ,שיוכלו להשתמש בו ככלי מיקוח אחד נגד השני ,ומחר יפה את בעיית הנציג בין הצדדים לבין באי כוחם ,הקיימת בין כה וכה בסוגיית דחיות הדיונים ;שלישית , השיטה עלולה להוביל לזילות הדיון בבית המשפט. דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 38 בטפסים או בסיוע המזכירויות הוא משולש .ראשית ,הצורך במילוי הטפסים צפוי כאמור לצמצם כשלעצמו את מספר הבקשות הלא נצרכות ;שנית ,שלב בדיקת שלמות הבקשות לא יטיל עומס על השופטים ;ש לישית ,הבחינה תביא לאחידות בטיפול ולכך ששופט לא יוכל לדון בבקשה לדחייה שלא לפי טופס א 'או ב 'מלא. ב. ההחלטה בבקשות המלאות תיעשה בהתאם לקריטריונים שבנוהל הדחיות ,כאשר ניתן לשקול אפשרות שההחלטה תתקבל במקרים מסוימים )למשל - עבור כלל דיוני ה קדם (על ידי גורם דומ ה למנ"ת או על ידי עוזרים משפטיים .נציין כי במקומות ובתחומים בהם המנ"ת אחראית על טיפול בחלק מסוים מבקשות הדחייה )למשל ,תיקי פלת"ד בשלום- מרכז( ,ראינו אחידות באופן הטיפול וכן הקפדה על עקרונות נוהל הדחיות .להבנתנו ,עם צמצום פעילות המנ"ת במחוז המרכז ,הועברה חפי פה לעוזרים המשפטיים אודות נהלי הטיפול בבקשות הדחייה ,אך השימוש בטפסי הנוהל וההקפדה על הנוהל ואחידות הטיפול בבקשות ירדה .יתרון העברת הטיפול בבקשות הדחייה ,או לפחות בחלקן ,מידי השופט לגוף אחר שירכז את הטיפול והמעקב על בקשות הדחייה נובע בעיקר מהקלה על עבודת ה שופט וכן מהאפשרות ליצור סטנדרט אחיד יותר לטיפול בבקשות .אולם ,יש לקחת בחשבון שמהלך כזה יוציא את נושא בקשות הדחייה מהקונטקסט הכללי והמלא של כל תיק עליו אמון השופט. ג. ביישום הנוהל יש ליתן את הדעת לקשר השלילי שמצאנו בין דחיות מבעוד מועד לבין דחיות במועד הדיון .קשר זה מחזק את הצורך לטפל במקביל בשני סוגי הדחיות וכן למצוא את נקודת האיזון האופטימאלית בגישה כלפי בקשות לדחיית דיון .הקשחת יתר בטיפול בדחיות מבעוד מועד עלולה להחריף את תופעת הדחיות במועד הדיון .כך לדוגמה , יכולים להיווצר מקרים בהם בעלי הדין יודעים לפני ועד מ הדיון על אילוץ שבעקבותיו יידחה הדיון )שיכול לנבוע מהצדדים עצמם או מגורמים שלישיים( ,ויבחרו שלא לבקש דחייה מראש ,או שבקשתם מראש תידחה על ידי בית המשפט ,מה שייאלץ דחייה של הדיון במועדו .דוגמה נוספת יכולה להיות מקרה בו אחד מבאי הכוח לא יכול להגיע לדיון ,ו במקום לבקש דחייה שולח ממלא מקום ,כאשר בתחילת הדיון ממלא המקום מבקש דחייה כי הוא לא יכול לייצג כראוי את בעל הדין . דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 39 הטיפול המשולב בשני סוגי הדחיות צריך להיות מדרגי ,בהתאם לקביעת מדיניות לגבי החומרה היחסית של כל אחד מסוגי הדחיות בהליכים השונים .ניתן לומר כי בהליכים אזרחיים ,דיונים הנדחים במועד הדיון מכבידים יותר על מערכת המשפט מאשר דיונים הנדחים מבעוד מועד הן מאחר והשופט השקיע זמן בהכנה לדיון והן משום ש קשה יותר לקבוע דיון אחר למשבצת הזמן שהתפנתה .לפיכך ,לצד יישום סביר של נוהל הדחיות כדאי לפעול ליצירת תמריצים שליליים לדחיית דיונים במועדם ,כך שעלות דחיית הדיון במועדו תהיה עבור הצדדים גבוהה יותר מהגשת בקשה לדחייה במועד מתאים והולם . תמריצים אלו יכולים להיות למשל באמצעות פסיקת הוצאות משפט עבור כל דיון שנדחה במועדו ובזבז את זמנו של בית המשפט .השימוש בכלי של פסיקת הו צאות משפט הן לצדדים והן לטובת אוצר המדינה יכול להוות כלי יעיל לאיזון בין דחיות מבעוד מועד לבין דחיות במועד הדיון ,וכן לצמצום היקפן .כיום השימוש בכלי זה הוא נדיר למדי בשני הסוגים של דחיות הדיונים ובפרט במקרים של דחיות במועד הדיון .כיוון שבמקרים אלו לשופט ן אי אפשרויות מעשיות רבות למעט להיעתר לדחיית הדיון ,ו לאור העלות הגבוהה של דחיות אלו בהיבט בזבוז הזמן השיפוטי והארכת משך ההליך בכארבעה חודשים בממוצע ,ייתכן ויש מקום להגביר דווקא בדחיות במועד הדיון את השימוש ב פסיקת הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה ,וכן לשקול הטלת הוצאות ישירות על עורך הדין )זאת לצד פסיקת הוצאות גם במקרים בהם דחיית הדיון מבעוד מועד היא תוצאה של התנהלות בעייתית של צד למשפט ,ומובילה לבזבוז זמנו של בית המשפט .(נדגיש כי המלצות אלו נוגעות להליכים אזרחיים ,ואנו מציעות דרכי טיפול שונות לטיפול בדחיות הדיוני ם במועדם בהליכים פליליים . ד. בהליכים פליליים ,נראה שהמערכת התאימה עצמה לתופעה של דחיות במועד הדיון , בעיקר בשלבים הראשוניים של ההליך .שופטי המוקד ערוכים לכך ,ומזמנים הרבה יותר נאשמים מכפי שניתן לשמוע באותו יום .ייתכן כי מבחינת יעילות זמן הדיון ,אין בכך פגם גדול שכן דיוני ההקראה הם מאוד קצרים .מנגד ,יש לתופעה זו השלכות שליליות במובן של נראות בית המשפט וכבודו ,השפעה על אורך חיי התיק וכן על הזמן השיפוטי המצטבר .החלטה על הצורך בקביעת מדיניות להפחתת תופעה זו בהליכים הפליליים כרוכה בעיקר במציאת פתרונות בשיתוף פעול ה עם גורמי חוץ ,כפי שמשתקף מהסיבות דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 40 לדחיית הדיונים .כך ,המשטרה היא הגורם המרכזי לטיפול בתופעת השיעור הגבוה של אי התייצבות נאשם לדיון - הסיבה לדחיית 30% מהדיונים הפליליים בבתי משפט השלום ; וכן ביישום נוהל ראוי להעברת חומר החקירה לבאי כוח הנאשם – שכן כרבע מהדח יות בהליכים פליליים נובעות מטענות באי כוח הנאשמים אודות קשיים בעיון ובצילום של חומר החקירה .גורמי חוץ נוספים עימם יש לעבוד כדי לצמצם את תופעת דחיית הדיונים במועדם הם שירות המבחן ,התביעה )משטרתית ופרקליטות (האחראית לדחיית למעלה מעשירית מהדיונים במועדם ,לרוב עקב אי מוכנות או הליכי הסדר ,וכן הסנגוריה הציבורית . ה. כדאי לתאם עם לשכת עורכי הדין את ההפעלה המחודשת של נוהל הדחיות ולשתף עורכי דין ככל הניתן בחשיבות יישום הנוהל עבור מערכת המשפט ככלל ,וכפועל יוצא גם עבורם ועבור לקוחותיהם .יש להניח כי תופעת דחיית הדיונים פועלת לטובתם רק בכמחצית מהמקרים )על אף שיעורי ההסכמה הגבוהים (ו לכן גם הם ירוויחו ממדיניות מצמצמת יותר של דחיית דיונים .כדאי לשים דגש גם על עבודה משותפת בסוגיה עם פרקליטים המייצגים את המדינה בהליכים מנהליים ,שכן בהליכים אלו המדינה מבקשת את הדחייה באופן ר תדי. ו. גורמים נוספים עימם כדאי לבוא במגע ב קשר לתופעת הדחיות הינם מומחי בית המשפט , שכשמונה אחוזים מהדחיות בהליכים אזרחיים בבתי משפט השלום נובעים מעיכובים בעבודתם .כדאי לקבוע נוהל עבודה לכתיבת חוות דעת מומחה בית המשפט ,הכולל את דרך יצירת הקשר עם הצדדים ,זאת כי וון שמצאנו שחלק ניכר מהעיכובים בחוות הדעת נובע מאי הבהרה והסדרה של הקשרים עם הצדדים )למשל ,הצדדים כלל לא יצרו קשר עם המומחה וחיכו לכך שיפנה אליהם .(כמו כן ,כדאי לשקול הרחבה של רשימות מומחים שונים ,שניכר שאינם יכולים להיענות לביקוש ,וכן ניתן לחשוב על תמריץ שלילי לעיכובים בעבודתם של המומחים ,אשר גורמים לדחיית דיונים . ז. כדאי לקבוע יעדי הפחתה ומסגרות זמן לצורך הטיפול בתופעת דחיית הדיונים ,תוך התייחסות לנקודות ייחוס התחלתיות שמיפינו במחקר זה עבור תחומי המשפט דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 41 והער כאות השונות .היתרון ביעדים כמותיים הוא כפול .ראשי ת ,יעדים אלו מעניקים עיגון והבהרה לאופן הפעלת הסטנדרטים הרחבים שקובע נוהל הדחיות .שנית ,היעדים מאפשרים מעקב אחר אופן הטיפול בתופעה .נדגיש כי כל קביעת מדד תשנה לאורך זמן את סוג הבקשות לדחייה שמגישים הצדדים ,פיזור העילות בהן מוגשות הבקשות והמידה בה הבקשות הן מוצדקות .לכן ,המדדים חייבים להיות דינמיים ולהיבחן מחדש בתקופה של כחצי שנה לאחר הפעלתן. טבלה 7 מציגה ,להמחשה ולדוגמה בלבד ,יעד י הפחתה ומדדים לצמצום תופעת דחיי ת הדיונים .בניית והפעלת המדדים הסופיים צריכה להיעשות בשני שלבים .שלב ראשון , אותו כבר ביצענו במחקר, ממפה את העילות לבקשות המוגשות כיום ,ואת שיעור קבלתן ואישורן על ידי בית המשפט במצב הקיים .טבלה מפורטת של פיזור העילות ואופן הטיפול בהן ,עבור כל ערכאה ותחום מצויה בעמ ' 22 במחקר זה .שלב שני מצריך החלטות מדיניות )של שופטים (אודות קביעת רף מינימום של דחיות מכל עילה ,שיאפשר גמישות מספקת לדחיות מוצדקות ללא פגיעה בצדדים ובניהול התקין של ההליך, ויאזן את ההפחתה של הדחיות מבעוד מועד על מנת לא להגדיל את הדחיות במועד הדיון .כך למשל ,ניתן להחליט כי היענות חיובית לבקשות דחייה מסיבות אישיות ,נוחות או עומס של הצדדים ובאי כ וחם צריכה להגיע עד רמה של היענות לכ - 40% מהבקשות מסיבות אלו )לעומת היענות ממוצעות של 71% מבקשות בעילה זו כיום( ,לעומת אישור רצוי של כ- 50% מהבקשות לדחייה בעקבות דיון מקביל )למקרים בהם הדיון המקביל נקבע בחוסר ברירה ,או ללא קביעת הדיון בשיתוף עורך הדין וכן ך עור הדין הסביר באופן מספק מדוע לא נמצא לו מחליף הולם ממשרדו .(יצוין כי לא מצאנו נתונים השוואתיים בהם ניתן להסתייע לצורך קביעתו של רף מינימום, ולכן קביעתו תיעשה בהדרגתיות ,תוך כדי למידת המערכת .השורה השנייה בטבלה 7 מציגה להמחשה דוגמאות לשיעור היענות רצוי לבקש ות בעילות הדחייה השונות .המכפלה בין פיזור הבקשות מכל עילה לבין שיעור ההיענות החיובית הרצוי להן ,מובילה ליעד רצוי של אישור דחיית דיונים מכל עילה .נתון זה מופיע בטור השלישי ,החמישי ,השביעי וכו 'בטבלה .כך למשל ,ניתן לראות בשורה השלישית בטבלה כי המכפלה בין פיז ור בקשות הדחייה מסיבות אישיות בבית משפט המחוזיים בהליך אזרחי ) 25% מהבקשות( ,לבין היעד הרצוי לאישור בקשות מעילה זו דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 42 ) 40% אישור( ,מובילה ליעד לפיו 10% סך מ בקשות הדחייה המוגשות במחוזי-אזרחי יאושרו מסיבות אישיות .בטור האחרון בטבלה מופיע הסיכום של יעד קבלת הבקשו ת מכל העילות ,קרי היעד הכולל לאישור קבלת בקשות לדחייה בכל ערכאה ותחום .בדוגמה להמחשה שיצרנו ,יעד זה נע בין 50% ל- 60% היענות חיובית לבקשות שונות לדחיות דיונים )במקום 71% אישור בקשות במצב הקיים.( זהו יעד התחלתי ריאלי ,ויש להדגיש כי הקפדה יתרה על נוהל הדחיות עשויה לתרום לא רק לצמצום מספר הבקשות המתקבלות ,אלא גם לצמצום מספר הבקשות המוגשות )משום תנאי הסף שמציב הנוהל .( ערכאה - הליך פיזור בקשות מסיבות אישיות יעד רצוי לאישור מסיבות אישיות פיזור בקשות- טרם הסתיימו הליכים / לא הוגשו מסמכים יעד רצוי לאישור מעילת א י סיום הליכים/ מסמכים פיזור בקשות בשל דיון מקביל יעד רצוי לאישור מעילת דיון מקביל פיזור בקשות בשל נסיבות מיוחדות יעד רצוי לאישור מעילת נסיבות מיוחדות פיזור בקשות בשל הליכי מו" מ בין הצדדים יעד רצוי לאישור מעילת מו"מ פיזור בקשות מסוגיות הקשורו ת לייצוג יעד ר צוי לאישור מסיבות הקשורות לייצוג פיזור בקשות -אחר יעד רצוי לאישור מסיבות אחרות יעד רצוי כולל לשיעור אישור בקשות דחייה שיעור קבלה רצוי לעילה - להמחשה 40% 70% 50% 50% 60% 60% 60% מחוזי - אזרחי 0.25 0.1 0.26 0.182 0.13 0.065 0.12 0.06 0.19 0.114 0 0 0.05 0.03 55% ) 84% אישור כיום( מחוזי - פלילי 0.26 0.104 0.11 0.077 0.21 0.105 0.32 0.16 0.05 0.03 0 0 0.05 0.03 51% ) 90% אישור כיום( בתי הדין האזוריים לעבודה 0.27 0.108 0.16 0.112 0.21 0.105 0.17 0.085 0.06 0.036 0.07 0.042 0.06 0.036 52% ) 64% אישור כיום( שלום- אזרחי 0.17 0.068 0.41 0.287 0.09 0.045 0.07 0.035 0.21 0.126 0.01 0.006 0.04 0.024 59% ) 70% אישור כיום( שלום- משפחה 0.29 0.116 0.08 0.056 0.41 0.205 0.12 0.06 0.04 0.024 0.06 0.036 0 0 50% ) 45% אישור כיום( שלום- פלילי 0.24 0.096 0.16 0.112 0.19 0.095 0.1 0.05 0.14 0.084 0.03 0.018 0.14 0.084 54% ) 88% אישור כיום( שלום- תעבורה 0.14 0.056 0.27 0.189 0.12 0.06 0.12 0.06 0.02 0.012 0.19 0.114 0.14 0.084 57% ) 54% אישור כיום( טבלה 7 :הצעה למדדים וי עדים להפחתת אישור הבקשות לדחיות הדיונים - טבלה להמחשה דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 44 ח. כדי לעקוב אחר הטיפול בתופע ת הדחיו ת ,לעקוב אחר העמידה ביעדים ,ולבחון שינויים באופן עקבי ולאורך זמן ,נדרשים מגנוני דיווח מהימנים ורציפים במערכת "נט -המשפט ." כך למשל ,יש צורך בעדכון מהימן של דחיות דיונים במועדם - תאריך ,הגורם האח ראי לדחייה ,וסיבת הדחייה )יכול להיעשות על ידי הקלדנית בהוראות השופט( ;עדכון מהימן )שיכול להיעשות על ידי עוזר משפטי ,על מנת שלא להעמיס על השופט (של בקשות מבעוד מועד - תאריך ההגשה ,מגיש הבקשה ,עילתה ,החלטת השופט ומועד הדיון החדש. ט. אף לאחר יישום מחודש של נוהל הדחיות , שימוש באמצעים מחשובי ים שונים וכן שימוש במדדי הפחתה ,ייו ותרו דיונים שי י דחו מסיבות מוצדקות . בכדי לצמצם את התמשכות ההליכים להם גורמות דחיות אלו, כדאי לשקול תכנון ו הבניי ה של יומן בית המשפט בצורה דינמית להשלמת דיונים הנ דחים תוך זמן קצר. כיום קיימות בשוק העסקי מספר שיטות להבניית"י ומן דינמי "שהתאמתן יכולה להישקל בהתאם לכמות הצפוי ה של הדחיות לפי מדדי ההפחתה ש י יקבעו. לסיכום ,הטיפול בתופעת דחיות הדיונים מצריך איזון מתמיד וקשה להשגה בין ראיית המיקרו - של הצרכים הנקודתיים של בעלי הדין ושל בשלות התיק ,לבין ראיית המאקרו - המאפשרת לזהות את הדחייה הספציפית כחלק מתופעה רחבה בעלת השלכות שליליות בלתי מבוטלות על מערכת המשפט .במילותיו של המשורר אובידיוס ,מהמאה הראשונה לספירה: "At times it is folly to hasten at other times, to delay. The wise do everything in its proper time". דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 45 נספחים נספח א': נו הל הדחיות דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 46 דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 47 דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 48 נספח ב' :טופס א 'לבקשה לדחיית מועד דיון דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 49 דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 50 נספח ג' :טופס ב ' לבקשה לדחיית מועד דיון דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 51 דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 52 נספח ד' :טפסים למילוי אודות בקשות דחייה לפני מועד הדיון ובמועד הדיון דחיות דיונים במערכת המשפט מחלקת מחקר של הרשות השופטת 53