חומר רקע
עמדת אמון הציבור:
קיים
צורך בשינויים מהותיים בהצעת חוק אשראי הוגן
הצעת החוק שבנדון באה לענות על מספר בעיות מהותיות באחד השווקים החשובים בישראל-
שוק
האשראי
. ההצעה באה לענות בעיקר על הבעיות הבאות :
א.
בהעדר תחרות הבנקים גובים ריביות קיצוניות בגובהן תוך נזק
עצום לציבור, עד כדי אבסורד
שבמסגרתו הם גובים
ריבית החורגת מהמותר לפי חוק ל מלווה חוץ
בנק
אי.
ב.
נוסחת הפיקוח על ריבית מרבית בהלוואות חוץ בנקאיות שהותאמה לתנאי ריבית גבוהה במשק
אך אינה מותאמת לסביבות ריבית נמוכה.
אמון הציבור הביע בפני ועדת זקן את תמיכתו העקרונית בפיקוח על ריבית מירבית גם בבנקים ועל
עדכון נוסחת הקביעה של ריבית מרבית שבחוק הלוואות חוץ בנקאיות )שיקרא מעתה חוק אשראי
.הוגן(, אך הצביע על כשלים מהותיים בדיון ובהמלצות עיון בהצעת החוק מראה שכשלים אלה נותרו
:בעינם
1
.
,אין בהצעה כל הבחנה בין הריבית המרבית שמותרת לבנקים לזו החלה על מלווה חוץ בנקאי
.על אף שאין הגיון בקביעת אותה ריבית מרבית
2
.
אין התייחסות להבחנה בין אשראי קצוב ואשראי לא קצוב על אף ההבדל המהותי ביניהם
.והעובדה שאשראי לא קצוב יקר הרבה יותר
בנוסף, הצעת החוק לא נותנת מענה לבעיה של החבאת חלק מעלויות האשראי בעמלות כגון "עמלת
."עריכת מסמכים
יש להדגיש, שהנסיון מלמד שמחיר מפוקח מקובע לרוב-
בעיקר בישראל-
על פי החלקים הפחות
יעילים בשוק
., ו לכן לרוב קובע רף מחיר גבוה. בנוסף, פיקוח מביא לרוב את השוק ליישר קו עם
.המחיר המירבי המותר
לעמדת אמון הציבור, הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תפגע קשה בציבור ותהווה מתנה
לבנקים שיוכלו לייקר בחסות הריבית המירבית שבחוק את האשראי למשקי הבית והעסקים
."הקטנים ולהתחבא מאחורי הטענה שהם "פועלים כחוק
להלן יצגו בפירוט הכשלים שמצא אמון הציבור בהצעת החוק ובאופן הצגתה לועדת החוקה, וזאת על
) בסיס בחינת ההצעה ולאחר התייעצות עם חברת שגיא חישובי ריבית2000
( המתמחה בליווי
.עסקים בהתמודדות עם חיובים לא מוצדקים על שירותים בנקאיים
1
.
לא הגיוני שיקבעו ריבית
מירבית באותו שיעור
לבנקים ולמלווים אחרים:
קביעת ה
ריבית
המירבית צריכה להיגזר משני פרמטרים - המחיר שמשלם ה מלווה עבור הכסף
שהוא מלווה ורמת
הסיכון שלו בהלוואה )קרי, הסיכון שלא יצליח לקבל חזרה את כספו או שיעלה
.(לו הרבה כסף לגבות את הכסף
בשני הפרמטרים הבנקים ביתרון:עצום
א.
המקורות הכספיים של ה
בנקי
ם זול ים
ב
לפחות
%
4
-
2
מהמקורות של מלווה חוץ בנקאי :
הבנקים מגייסים כספים מפיקדונות הציבור שהריביות עליהם הן אפסיות ומהלוואות מבנק
ישראל שמחירן כיום בין פריים מינוס1%
לפריים מינוס1.4%
.
מלווה חוץ בנקאי פעמים
.רבות צריך ללוות את הכסף מהבנק לצורך הלוואתו
על פי אומד ן ראשוני של חברת שגיא
בעוד מחיר המקורות של הבנקים הוא כיום בסביבות1%
מחיר האשראי למלווים חוץ
בנקאיים הוא בין2%
ל-
4%
.יותר
ב.
הסיכון של הבנקים בתפעול ההלוואה ובגביה נמוך לאין ערוך משל מלווה חוץ בנקאי :
היחסים המתמשכים בין הבנק ללקוח, איכות ה
מידע שהוא צובר אודותיו ,
הידע והיכולת
לדרוש בטחונות ולקזז חובות מנכסים אחרים של הלקוח, כל אלה גורמים לכך ש
ניהו ל
ה סיכונים
בבנק הוא לאין ערוך יעיל יותר מאשר אצל מלווה חוץ בנקאי
. אין סיבה שיקבעו
את
פרמיית הסיכון ב
ריבית ה
מירבית שבחוק לפי העלויות הלא יעילות של המלוו ים החוץ
.בנקאיים וייתנו לבנקים להתיישר לפיהם מדובר בפער שיכול להביא לייקור במ
י ליארדי
ש"ח של הוצאות הריבית המותרות לבנקים, רק בגלל שמקורות הגיוס של מלווה חוץ
בנקאי יקרים יותר.
2
.
אין ה
י גיון בקביעת ריבית אחידה לאשראי קצוב
ו
לא קצוב:
הצעת החוק משקפת הכרה בכך שיש צורך בהבחנה בין סוגי אשראי ולמשל בין אשראי הנקוב
במטבע זר ובשקלים. עם זאת, אין בהצעת החוק הבחנה מתבקשת בין ריבית מירבית לאשראי
לא קצוב דוגמת מסגרת אשראי בחשבון לריבית מרבית באשראי קצוב כגון הלוואה, שאמורה
בהכרח להיות זולה הרבה .יותר
התוצאה, שוב קביעת ריבית מירבית אחת שמתייחסת לאשראי היקר ביותר, ומתן היתר לייקר
הלוואות בנקאיות בחסות החוק החדש. הדבר דומה למצב בו יקבעו לכל הגבינות מחיר מירבי
.בפיקוח לפי המחיר של הגבינה היקרה ביותר ליצרן הכי פחות יעיל
3
.
יש בחוק פרצות שיאפשרו
לבנקים לחרוג מהריבית המירבית המותרת :
הריבית הגבוהה שבנקים גובים מלקוחות קטנים אינה מקרית-
היא משקפת את הכוח העצום
שיש להם מול לקוחות אלא ואת יכולתם להציב כל תנאי שירצו בפני הלקוח שעבורו האשראי
נחוץ כמו חמצן. בהתאם, הצעת החוק צריכה לתת מענה גם ל
דרכים שב
הן
בנקים יכולים
"להחביא" עלויות של האשראי
.ולעקוף את התקרה של הריבית המירבית המותרת
הדוגמה
השכיחה ביותר היא באמצעות גביית"עמלות תפעוליות של "הקמת הלוואה ", "הקצאת אשראי
"טיפול בניכיון שיקים" ועוד. כך למשל, אם לקוח נוטל הלוואה של120,000
ש"ח בריבית6%
ל
שנה אב ל נדרש לשלם גם "עמלת עריכת מסמכים" בסך3,000
ש"ח, הרי שהריבית האמיתית
שישלם על ההלוואה גבוהה ב-
2.5%-3%
.
4
.
הדיון שעל בסיסו מתבקשת ועדת החוקה לאשר את התיקון חסר ולקוי:
האופן בו הוחבא הדיון באחת השאלות המרכזיות בהצעת החוק -
האם לקבוע אותה ריבית
מרבית לבנקים ומלווים אחרים או לא -
מהווה פגיעה מהותית בדיון הציבורי בנושא וביכולת של
ועדת החוקה לקדם באופן מיטבי את ההצעה. על בנק ישראל והממשלה להציג לציבור ולוועדה
נתונים והנמקות להחלטה התמוהה לקבוע רף אחיד לשני סוגי ההלוואות ולהמנע מהבחנה בין
:אשראי קצוב ושאינו קצוב. על הממשלה להציג
א.
;ממצאי השוואות שערכה בעניין מחיר המקורות לבנקים ומלווים אחרים
ב.
;את האופן בו קבעה פרמיית סיכון מרבית אחידה לבנקים ומלווים אחרים
ג.
מידע משווה על עלויות א שראי קצוב ושאינו קצוב וההנמקות לקביעת ריבית מירבית אחידה
למוצרים כל כך שונים באופין ומחירם
יצוין, כי את הדרישה להצגת נתונים והנמקות לתפיסת בנק ישראל שעומדת בבסיס הצעת החוק
שבנדון העלה אמון הציבור כבר בשנת2012
בפני ועדת זקן. החלטת הממשלה להביא את
ההצעה בפנ יה ועדת החוקה ללא ביסוס מספק מעלה חשש שיש אנטרס רב, בעיקר במערכת
הבנקאית, בשמירה על דיון "טכני" שמתעלם מהסוגיות החברתיות המרכזיות שעומדות ברקע
.להצעת החוק
לעמדת אמון הציבור טרם קידום הצעת החוק על הממשלה ובנק ישראל לפרסם נתונים
ברורים על העלות של הלוואות
חוץ בנקאיות בהשוואה לבנ קאיות, לצד הנמקות מפורטות
.להחלטה להמנע מהבחנה בין סוגי ההלוואות השונים בעניין הריבית המירבית
לעמדת הארגון יש לערוך שינויים מהותיים בהצעה כדי למנוע נזקים אדירים לציבור הצרכנים
:ולעסקים הקטנים
א.
הריבית המרבית חייבת להיות הריבית האפקטיב
ית במונחי ריבית
שנתית בהלוואה
שת כלול גם
.את כל העמלות התפעוליות שהבנק מחייב בהן את נוטל ההלוואה כחלק מהליך ביצוע ההלוואה
זאת כפי שנקבע בעבר בחוזר הפיקוח על הבנקים694/06
גם לגבי הלוואות צמודות שמחירן
.המירבי נקבע בחוק הריבית
ב.
יש לקבוע ריבית מרבית שונה להלוואות בנקאיות באשראי קצוב ולא קצוב, ולהלוואות חוץ
בנקאיות