חומר רקע
שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה
במערכת החינוך
מוגש לוועדה לזכויות הילד
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
'כתיבה: מריה רבינוביץ
:אישור יובל וורגן, ראש צוות
י"ח באייר תשע"ז
14
במאי
2017
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
עמוד 1 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוכן עניינים
תקציר 2
1. רקע 4
1.1
. סוגיי
ת ריכוזם או פיזורם של תלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות חינוך 6
1.1.1
שיעור התלמידים ממוצא אתיופי במוסדות חינוך וביישובים עיקריים 7
2
.
תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך– נתונים והישגים
10
2.1
נתוני התלמידים בחלוקה לפי סוג פיקוח ונתיב לימודים
10
2.1.1
תלמידי
ם יוצאי אתיופיה לפי פיקוח
10
2.1.2
תלמידים יוצאי אתיופיה לפי נתיב לימודים
11
2.2
תלמידים יוצאי אתיופיה בפנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער
11
2.3
הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה
12
2.3.1
זכאות לתעודת בגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות
12
2.3.2
הישגים בבחינות המיצ"ב
13
2.3.3
נשירת תלמידים
15
3
.
מדיניות
ממשלתית לקידום תלמידים יוצאי אתיופיה
16
3.1
יישום התוכנית "דרך
"חדשה במשרד החינוך
18
4. תקצוב סל קליטה עבור תלמידים עולים מאתיופ
יה במערכת החינוך
21
נספח: האוכלוסייה ממוצא אתיופי בסוף שנת2015
ביישובים עיקריים
23
עמוד 2 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ת
קציר
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יושבת-ראש הוועדה ל זכויות הילד, והוא עוסק
בשילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. במסמך מובאים נתונים כלליים על יוצאי אתיופיה
.בישראל, על שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בפילוחים שונים ועל הישגיהם הלימודיים
נוסף
על כך יובא במסמך מידע על התוכנית הממשלתית החדשה לקידום שילוב יוצאי אתיופיה בחברה
הישראלית ו
יישומה בתחום החינוך
. המסמך אינו עוסק באופן מ
מוקד
בתלמידים ממוצא אתיופי בחינוך
ה .מיוחד
ב מסמך עולים
ה
ממצאים ה
אלה:
בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ז) לומדים במערכת החינוך (בחינוך
הקדם-
,יסודי
ה
יסודי ו
על ה-
)יסודי43,293
תלמ
ידים ממוצא אתיופי;
9,740
מהם נולדו ב
אתיופיה (כ-
22.5%
מכלל התלמידים
ממוצא אתיופי) והשאר–
.ילידי הארץ1
על-
,פי נתוני משרד החינוך שהתקבלו במענה לפנייתנו42%
מכלל התלמידים ממוצא אתיופי
(
18,076
) לומדים כיום במסגרות חינוך
ן בה ש
שיעור התלמידים ממוצא אתיופי
נמוך מ-
10%
.כ-
16%
מכלל התלמידים ממוצא אתיופי לומדים במסגרות חינוך
ש בהן30%
או יותר מהתלמידים
.הם ממוצא אתיופי
כיום, ב-
78
גני ילדים, בחמישה בתי-הספר יסודיים ובבית-ספר על-
יסודי אחד שיעור התלמידים
ממוצא אתיופי
ב
כלל התלמידים במוסד הו
א
50%
או יותר. לשם השוואה, בשנת הלימודים
תש
"ע
שיעור
ה תלמידים ממוצא אתיופי היה50%
או יותר
ב-
75
גני ילדים (בשנת לימודים זו מספר
גני
טרום-חובה היה קטן הרבה יותר
), ב-
17
בתי-
ספר יסודיים, בארבע חטיבות ביניים ובשבע חטיבות
.עליונות
על בסיס הנתונים שהתקבלו מהמשרד
ניתן לומר כי בשנים אחרונות חל ש ינוי במגמת ריכוז
תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך,
וכיום יש פחות מסגרות חינוך
ש בהן שיעור
ה
תלמידים ממוצא אתיופי גדול .עם
זאת, יש הטוענים כי עדיין קיימת "הפרדה סמויה" במוסדות
חינוך מסוימים ,וכי יש בהם כיתות ומסלולי לימוד נפרדים לתלמידים יוצאי אתיופיה .כמו כן
נטען כי עדיין משפחות מבוססות רבות מעדיפות שלא לשלוח את ילדיהן לבתי-
ספר
שבהם שיעור
התלמידים ממוצא אתיופי גדול ,משום שהן סבורות שאלו בתי-
ספר
חלשים.
ביישובים שבהם יותר מ-
1,000
תלמידים בכל מסגרות החינוך שביישוב, ה שיעור הגבוה ביותר של
תלמידים ממוצא אתיופי ב
מערכת החינוך ביישוב הוא ית י קר ב מלאכי:
תלמידים יוצאי אתיופיה
הם15.7%
.מכלל התלמידים ביישוב
ביישוב זה ה שיעור הגבוה ביותר
של תושבים יוצאי את יופיה
בכלל תושבי היישוב–
16.8%
.
על-
,פי נתוני משרד החינוך
בשנת הלימודים הנוכחית לומדים
( מחצית50%
) מכלל התלמידים
ממוצ א אתיופי בזרם החינוך
הממלכתי, כ-
44%
לומדים
בזרם החינוך
הממלכתי-דתי וכ-
6%
לומדים
.בזרם החינוך החרדי עם השנים חלו שינויים בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי
במוסדות החינוך בזרמים :השונים
שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי-
דתי
נתון
במגמת ירידה ,שיעור גבוה י ותר של
תלמידים יוצאי אתיופיה לומדים בבתי-
הספר
בחינוך
הממלכתי ובחינוך החרדי. עם זאת, שיעור
התלמידים
ילידי אתיופיה
שלומדים בפיקוח
1
,על פי ההגדרה של משרד החינוך
תלמידים יוצאי אתיופיה
הם תלמידים שנולדו באתיופיה או שאחד מהוריהם נולד
.באתיופיה
עמוד 3 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הממלכתי-
דתי
גבוה לעומת שיעור יוצאי אתיופיה ילידי ישראל שלומדים בפיקוח זה (
63%
לעומת
38%
.), בהתאמה
לפי דוח של מכון ברוקדייל
, ב
שנ ים2015-2014
שיעור
ה
תלמידים
'(בכיתות י-
)י"ב
ממוצא
אתיופי
ש
לומדו ב
נתיב הטכנולוגי
היה גבוה
יחסית ל
שיעור ה תלמידים היהודים שאינם יוצאי
אתיופיה:
בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה58%
מהנערים ו-
45%
מהנערות מכלל התלמידים
ממוצא אתיופי למדו בנתיב הטכנולוגי, לעומת39%
מהנ
ערים ו-
33%
מהנערות בכלל התלמידים
.בחינוך העברי
בשנים האחרונות ניכרת
מגמת ירידה
.בשיעור יוצאי אתיופיה בקרב תלמידי הפנימיות ב-
2006
,
כ-
3,500
מתוך כ-
17,000
תלמידים שלמדו בפנימיות חינוכיות של המינהל לחינוך התיישבותי
ועליית הנוער היו ממוצא אתיופי, והם היו כ-
20.5%
מכלל תלמידי פנימיות. כיום לומדים
במסגרות המינהל כ-
19,100
תלמידים, וכ-
2,800
ממוצא אתיופי– כ-
14.7%
.מכלל התלמידים
בשנים האחרונות חלה
י עלי ה הדרגתית ועקבית בשיעור תלמידי כיתות י"ב ממוצא אתיופי
הניגשים למבחני בגרות, מכ-
84%
ב-
2007
לכ-
89%
ב-
2015
;שיעורי הזכא
ים לתעודת בגרות
באותן השנים עלו אף יותר
, מכ-
37%
ב-
2007
לכ-
53%
ב-
2015
.
באותן השנים חלה
עלייה בשיעור התלמידים שעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות ,
מכ-
20%
בלבד בשנת2007
לכ-
31%
ב-
2015
.עם זאת ,עדיין
רק
כ שליש מתלמידי כיתות י"ב
ממוצא אתיופי מסיימים את התיכון
עם תעודת בגרות איכותית .
יש פערים ניכרים בשיעור הזכאות לבגרות בין נערים לנערות יוצאי אתיופיה: ב-
2014
45%
מהנערים היו זכאים לתעודת בגרות לעומת61%
;מהנערות בשנה זו כ-
25%
בלבד מהנערים היו
( זכאים לבגרות איכותית
עמדו
בדרישות
ה
סף של האוניברסיטאות)
, לעומת37%
מה .נערות
בשנים
האחרונות הצטמצמו הפערים בין התלמידים ממוצא אתיופי לכלל התלמידים בחינוך
העברי
בשיעור הזכאות לבגרות ,בעיקר בקרב הנערות.
,עם זאת עדיין הישגי התלמידים שאינם
ממוצא אתיופי טובים יותר. ב-
2014
שיעור הזכאים לבגרות בקרב נערים ממוצא אתיופי היה
45%
לעומ
ת
68%
בקרב נערים שאינם ממוצא אתיופי ;בקרב הנערות הפער בשיעורי הזכאות לבגרות
היה נמוך הרבה יותר :
61%
לעומת
69%
.
מנתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, שבדקה
את הישגי התלמידים יוצאי
אתיופיה
במבחני המיצ"ב בשנים תשס"ח-תשע"ו ,
עולה כי ,ככלל
חל שיפור בהישגי ת למידים יוצאי
אתיופיה, בכל המקצועות ובשתי שכבות הכיתה הנבחנות (ה' ו-
)'ח.
,עם זאת מהמחקר עולה כי
בחלק מן המקצועות לאורך השנים חל צמצום מה ב
פערים בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה
לעומת
כלל התלמידים דוברי העברית ,
ואילו
בשנים האחרונות במקצועות אחרים הפער נותר
יציב (בעיקר אנגלית ,בשתי שכבות הכיתה )ואף התרחב (מתמטיקה בכיתה ח'
.)
בעשור
האחרון פיתחה הממשלה כמה תוכניות לאומיות לקידום קהילת יוצאי אתיופיה, אשר
פעלו בין היתר במערכת החינוך, ובהן "הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל" (פועל מאז
2004), ותוכנית החומש ליוצאי את יופיה (פעלה בשנים2013-2008
.)
באוקטובר2015
א ישרה
הממשלה תוכנית של משרד החינוך לקידום שילובם של תלמידים ממוצא אתיופי במערכת
החינוך ובחברה הישראלית ,
במסגרת
התוכנית הממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי
אתיופיה בחברה הישראלית , "דרך
חדשה"
.על פי משרד החינוך,
"התוכנית מעצבת מחדש את
עמוד 4 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
אופני הפעולה של משרד החינוך בטיפול ביוצאי אתיופיה
ו
עוסקת
בשינויים הארגוניים הנגזרים
מהם"
2.
מעיקרי התוכנית:
העברת האחריות לתלמידים בני הקהילה האתיופית שהם ילידי הארץ ואינם
עולים בעצמם לאגפי הגיל במינהל הפדגוגי; ביטול הפעלת ות
כניות מ
בדלות
לתלמידים ממוצא
אתיופי; צמצום פע;רים בהישגים ובחינוך הבלתי פורמלי חיזוק הקשר עם ההורים;
פעילויות
חינוכיות
להיכרות עם מורשת קהילת יוצאי אתיופיה ולקידום ערכי סובלנות ורב-תרבותיות.
משרד החינוך התחיל ביישום התוכנית ב-
2016
., אשר הייתה שנת היערכות המשרד קבע
את
יעדי התוכנית
ואת חלוקת ה עבודה בין האגפים הרלוונטיים לפי.תחומי אחריותם
התהליך
להשגת היעדים יהיה מדורג והם
אמורים
,להיות מושגים במלואם בשנה הרביעית לתוכנית
2019. לפיכך, בשלב זה עדיין אי-
.אפשר לאמוד את השפעת התוכנית ואת מידת העמידה ביעדיה
עם זאת, כבר היו ם יש
הטוענים כי המשרד
אינו מיישם את המדיניות החדשה
שהממשלה
קבעה
במלואה , ומבקרים בעיקר את
אי יישומה המלא של ההחלטה לביטול הפעלת ות כניות
מבדלות
.לתלמידים ממוצא אתיופי
הביקורת מבוססת על החלטת משרד החינוך להמשיך הפעלת
תוכניות לתלמידים יוצאי אתיופיה במסגרת הפרו יקט הלאומי ליוצאי אתיופיה בשינויים
מסוימים. לדעת המתנגדים, המשך הפעילות במסגרת זו מנציח את ההפרדה וההבדלה של
.התלמידים ממוצא אתיופי, במערכת החינוך בפרט ובחברה הישראלית בכלל
הממשלה החליטה כי תקציב התוכנית ממ קורות ממשלתיים יהיה192
מיליון ש"ח
בפריסה שווה
על
( ארבע שנות יישומה2016-2019
:)
48
מיליון
ש"ח
לשנה, כאשר60
מיליון ש"ח יגיעו ממקורות
משרד החינוך, ו-
132
.מיליון ש"ח, תקציב תוספתי ייעודי, יקצה ממשרד האוצר בשלב זה אין
בידינו נתונים על ביצוע התקציב משנת2016
ועל התקציב שעומד לרשות התוכנית ב-
2017
.
1. רקע
לפי נ תונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת2015
היו בארץ141,200
,איש ממוצא אתיופי
והם היו
כ-
%
1.7
מתושבי ישראל בתקופה ז.ו3
מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-
38%
) ומחוז הדרום
(כ-
24%
.)ב-
15
היישובים שבהם מספר יוצאי את יופיה הגדול ביותר התגוררו בסוף שנת2015
כשני שליש
ים
.מיוצאי אתיופיה
ב
יישובים העירוניים, ה מספר הגדול ביותר של
תושבים ממוצא אתיופי היה בנתניה (כ-
11,400
.)איש
ה
שיעור
הגדול ביותר של
תושבים
ממוצא אתיופי בכלל אוכלוסיית היישוב הוא האוכלוסייה
יה ה
בקריית מלאכי– כ-
%
17
.
4 לפירוט נוסף על נתוני אוכלוסייה ממוצא אתיופי לפי י
י שובים עיקריים
ראו נספח
'א.
2
/חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשעו9
ב7-
1.7
,
""דרך חדשה–
תוכנית משרד החינוך לקידום שילובם של תלמידים ממוצא
אתיופי ,
8
במאי2016
.
3
שיעור זה חושב מתוך מספר תושבי ישראל בדצמבר2015: ב מועד זה אוכלוסיית ישראל מנתה8,463,400
:תושבים. מקור
הל
מ"ס ,, אוכלוסיית ישראל אוכלוסייה לפי קבוצות אוכלוסייה, לוח1
./ב
4
:הנתונים בפרק זה מתבססים על הלמ"ס, הודעה לתקשורת האוכלוסייה מהמוצא אתיופי בישראל– לקט
נתונים לרגל חג
,הסיגד28
בנובמבר2016
.
עמוד 5 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בכל הנוגע לילדים,
בסוף שנת2015
הגיע חלקם של הילדים בני14-0
ממוצא אתיופי לכ-
28%
מהאוכלוסייה
( ממוצא אתיופי בישראל
כ-
40,000
,כ-
%
84
מהם.)ילידי ישראל5
ילדים ממוצא אתיופי היו
כ-
%
1.7
מכלל
ילדי ישראל בני
ה-0-
14
.במועד זה6
,על פי נתוני משרד החינוך בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ז) לומדים במערכת החינוך (בחינוך
הקדם-
,יסודי
ה
יסודי ו
על ה-
)יסודי43,293
,תלמידים ממוצא אתיופי ובהם9,740
תלמידים שעלו מאתיופיה (כ-
22.5%
מכלל התלמידים ממוצא אתיופ
ה י) ו שאר–
,ילידי הארץ. על פי ההגדרה של משרד החינוך תלמידים
יוצאי אתיופיה
הם.תלמידים שנולדו באתיופיה או שאחד מהוריהם נולד באתיופיה7
להלן נתונים על
.התלמידים יוצאי אתיופיה בפילוח לפי שלב החינוך
טבלה 1
:תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך לפי שלב חינוך
7
201
8
בסוגרים–
שיעור מכלל התלמידים בעמודה
שלב חינוך כלל התלמידים ממוצא אתיופי התלמידים שעלו מאתיופיה
חינוך
קדם-
יסודי
(גני
)ילדים
9,247
(
21%
)
278
(
3%
)
יסודי
7,889
(
18%
)
2,546
(
26%
)
חטיבת ביניים
9,830
(
23%
)
4,054
(
42%
)
חטיבה עליונה
16,327
(
38%
)
2,862
(
29%
)
ס ך הכול
43,293
(
100%
)
9,740
(
100%
)
ממשרד החינוך לא התקבלו
נתונים עדכניים
אודות כלל התלמידים במערכת החינוך העברי ולכן אין
באפשרותנו לחשב את שיעור
ה.תלמידים ממוצא אתיופי לפי שלב חינוך מכלל התלמידים בחינוך העברי
עם זאת, בידינו נתונים שפרסם משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז
(דהיינו, הערכה לגבי
)נתונים
. על-
פי נתונים אלה, שיעור התלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך בישראל (בחינוך העברי
ובחינוך
הערבי
) הוא כ-
%
1.9
.
9
על פי נתוני
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך( , בשנת הלימודים תשע"ה2014/2015
) שיעור
ה תלמידים יוצאי אתיופיה
ב
חינוך העברי בלבד עמד על כ-
%
2.8
.)(לא כולל ילדי גן10
מאחר
ש
יושבת-
ראש הוועדה ביקשה בין השאר נתונים על ריכוזם או פיזורם של תלמידים יוצאי אתיופיה
במוסדות החינוך, נציג להלן רקע בנושא זה,
ואחריו– נתונים על תמונת המצב הנוכחית מבחינת שיעור
.התלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות החינוך
5
.שם נתון נוסף על
העדה אתיופית הוא ש-
%
90
מהנשואים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו מוצא –
גברים יותר מנשים
(
95%
ו-
85%, בה.)תאמה
שיעור הגירושין בקרב יוצאי אתיופי גבוה
מ
שיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית: כ-
16
מכל1,000
נשואים אתיופים
התגרשו, לעומת כ-9 ל-
1,000
.נשואים בקרב כלל היהודים שיעור
המשפחות החד-
הוריות בקרב המשפחות
האתיופיות גבוה במיוחד – כ-
29%, יותר מפי שניים מ השיעור
בכ.לל הארץ ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות
6
שיעור זה חושב מתוך מספר ילדי ישראל בני0-
14
בשנת2015
–
2,368,000. מקור: הל
מ"ס ,
,אוכלוסיית ישראל, אוכלוסייה
,לפי קבוצת אוכלוסייה, דת, גיל ומין, מחוז ונפה ממוצע2015
, לוח2.19
.
7
,גילה נגר, משנה למנכ"ל משרד החינוך, מכתב בנושא: שילוב תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך20
באפריל2017
.
8
.שם
9
,הודעה לתקשורת לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז, משרד החינוך30
באוגוסט2017
.
10
,ד"ר א' כהן קדושאי וד"ר י' מחלוף
היש
גי תלמידים יוצאי אתיופיה בראי מבחני המיצ"ב, תמונה רב-
שנתית תשס"ח–
תשע"ו , הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, מרס2017
.
עמוד 6 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
1.1
. סוגיית ריכוזם או פיזורם של תלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות חינוך
בעבר נמתחה
,ביקורת קשה על שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך
בגין נקיטת מ דיניות של
פיזור התלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות חינוך שלמדו בהם תלמידים יש
ראלים ותיקים
בלי לגבותה
ב הקצאת משאבים מתאימה
כדי לענות על ה צרכים של
ה תלמידים
ה אלה. בהמשך נמתחה ביקורת על
ה
מדיניות ההפוכה, כשגברה מגמה של ריכוז של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ב מוסדות חינוך
מסוימים (בעיקר בזרם הממלכתי-דתי ובפנימיות דתיות, שאליהם הופנ ו במסגרת תהליך הגיור ומסיבות
,)היסטוריות
והסללתם ל
נתיבי לימודים ומסלולי לימוד מסוימים (לחינוך טכנולוגי ו מקצועי), ואף שיבוצם
במסגרות לחינוך מיוחד ובכיתות נפרדות שרמת הלימודים בהן הייתה נמוכה. בצד זאת, יש להבהיר כי
ריכוזם של תלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות חינ וך מסוימים נבע לעתים קרובות מהתרכזותן של קהילות
יוצאי אתיופיה
בשכונות ו( ביישובים מסוימים
וב הם
י
ישובים חלשים יחסית מבחינה חברתית-
כלכלית
.)ושכונות מצוקה11
ההשפעה המשולבת של גורמים אלו הביאה לידי כך שתלמידים רבים ממוצא אתיופי למדו בכיתות או
במוסדות חינוך שבהם שיעור גבוה של תלמידים ממוצא זה. יצוין כי ריכוז של תלמידים מאוכלוסייה
,חלשה יחסית במסגרות לימוד מסוימות והפרדתם מתלמידים אחרים עשויים לפגוע בהם בכמה דרכים
ובין היתר לפגוע בשוויון הזדמנויות שלהם וביכולתם לצמצם את הפערים בינם ובין שאר האוכלוסייה
ולהשתלב בחברה הכללית, להגדיל את הניכר בינם ובינה, ל
פגום ב תחושת השייכות שלהם וליצור אצל
.שאר התלמידים תפיסה סטראוטיפית שלהם12
על-
פי
תשובת משרד החינוך לע פנייתנו בנושא זה,
( גדעון סער, בתקופת כהונתו כשר החינוך2013-2009
,)
הנחה את המשרד לפעול לשילוב ואינטגרציה של תלמידים,
ולשם כך נקט המשרד פעילות לפיזור
בתי-
הספר
ש היה בהם
רוב של תלמידים בני הקהילה. במסגרת פעילות זאת נסגרו בתי-
ספר בחיפה, בנתיבות
.וביישובים במחוז הדרום13
עם זאת, במכתב ליו
שב-ראש
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דאז דני דנון
באפריל2011
ציין סער כי "משרד החינוך אינו יכול למנוע מהורי תלמיד בן העדה האתיופית להירשם
לבית-
,ספר בשל חלקם היחסי או מספרם של בני העדה מכלל התלמידים, ועל כן פועל בדרכים שונות
ביניהן הפיכת בתי-
."הספר לאטרקטיביים, כך שימשכו אליהם אוכלוסייה מגוונת14
היבטים שונים
של סוגיית שילובם של התלמידים
מ
מוצא אתי
ופי , כגון קיבוצם בכיתות ובמוסדות חינוך
מסוימים והפרדתם מתלמידים אחרים,
קשיי הרשמה למוסדות חינוך מסוימים
ואי-
רצון של הורים
לרשום את ילדיהם למוסדות חינוך שיש
בהם שיעור ג דול ,של תלמידים ממוצא אתיופי
עדיין ע
ו לים על
סדר-
,היום הציבורי גם היום. על פי עמותת טבקה15
,)בפתח כל שנת הלימודים (ואף זו האחרונה
העמותה
מפעילה "קו חירום" אשר"
מעניק סיוע משפטי למשפחות יוצאות אתיופיה החוות קשיים ברישום וקליטת
."ילדיהם במוסדות החינוך השונים [...] סוגיה זו עולה על סדר היום הציבורי מדי שנה16
11
מידע זה מבוסס בין השאר על פרסומים קודמים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה
במערכת החינוך שכתבו יובל וור( גן2006
( ), אתי וייסבלאי2010
( ') ופלורה קוך דבידוביץ2011
.)
12
,ראו אתי וייסבלאי
השתלבות יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12
באוגוסט2010
.
13
גילה נגר, משנה למנכ"ל מש ,רד החינוך, מכתב בנושא: שילוב תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך20
באפריל2017
.
14
שר החינוך גדעון סער, מכתב אל יושב-
ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דני דנון בנושא: החלטות ועדת העלייה
והקליטה, מ-
11
באפריל2011
.
15
עמותת טבקה ("עושה צדק" באמהרית) הוקמה בש נת2000
כדי לסייע
ב השתלבותם המוצלחת של עולי אתיופיה בחברה
.הישראלית
:מקור
אתר האינטרנט של העמותה .
16
עמותת ,טבקה, דוא"ל14
במא י2017
.; נשלח על ידי עו"ד תומר מרשה, מנהל המחלקה המשפטית של העמותה
עמוד 7 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
משרד החינוך ציין בתשובתו
על
פנייתנו כי כיום המשרד אינו
פועל באופן מכוון לסגירת בתי-
ספר
ש בהם
.שיעורים אלו או אחרים של תלמידים ממוצא אתיופי כמו כן, מנתוני המשרד עולה כי
צומצמה מגמת
הריכוז של תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך
(ראו נתונים בפרק1.1.1
.)
,כך בסקר שערך המשרד
העלייה והקליטה בשיתוף מכון ברוקדייל ב-
2009
עלה כי38%
מכלל התלמידים ילידי אתיופיה ו-
32%
מכלל התלמידים ממוצא אתיופי ילידי ישראל למדו בכיתות שבהן יותר משליש מכלל התלמידים היו
.תלמידים ממוצא אתיופי17
,לעומת זאת על-
,פי נתוני משרד החינוך, כיום
כ-
%
16
מכלל התלמידים
ממוצא אתיופי לומדים במסג רות חינוך
ש בהן%
30
.או יותר מהתלמידים הם ממוצא אתיופי18
1.1.1
. שיעור התלמידים ממוצא אתיופי במוסדות חינוך ובי
י
שובים עיקריים
שירותי החינוך בגני הילדים ובבתי-
הספר היסודיים ניתנים היום
על
פי רוב על בסיס גיאוגרפי, כלומר על
.פי אזורי רישום ,כאמור
בשנת הלימודים הנוכחית
)(תשע"ז
לומדים במערכת החינוך (
ובכלל זה
ב
מוסדות
החינוך הקדם-יסודי – גני ילדים )
43,293
תלמידים יוצאי אתיופיה ,ובהם
9,740
ילידי אתיופיה (כ-
22.5%
.)
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה
לא משרד החינוך בבקשה לקבל נתונים על מוסדות חינוך ועל י
י שובים
שיש
בהם תלמידים ממו צא אתיופי בפילוח לפי
שיעור
.התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בהם
עיקרי
.הנתונים מוצגים להלן
שיעור התלמידים ממוצא אתיופי במוסדות החינוך
ב נתונים שלהלן
נ כללים הן
תלמידים ממוצא אתיופי ילידי הארץ ו הן תלמידים שנולדו באתיופיה ועלו
לארץ
, בכל מוסד ות החינוך מן החינוך
הקדם-יסודי ועד התיכון .ה נתונים
ל:שנת הלימודים הנוכחית
-
42%
( מכלל התלמידים ממוצא אתיופי18,076
) לומדים כיום במסגרות חינוך
ן בה ש
שיעור התלמידים
ממוצא אתיופי
נמוך מ-
10%
.
-
כ-
16%
מכלל התלמידים ממוצא אתיופי לומדים במסגרות חינוך
ש בהן30%
או יותר מהתלמידים הם
ממוצ .א אתיופי
-
בשבעה גני ילדים יותר מ-
90%
,מהילדים הם יוצאי אתיופיה
ו
בשניים
כל התלמידים הם ממוצא אתיופי
(
100%). לשם השוואה, על-
פי מידע שמסר בעבר משרד החינוך, בשנת הלימודים
תש "ע(
2009/10
) היו
עשרה גני ילדים ובית-
ספר יסודי אחד
ש למדו בהם.רק תלמידים ממוצא אתיופי19
-
ב-
78
גני ילדים, בחמישה בתי-ספר יסודיים ובבית-ספר על-
יסודי אחד שיעור התלמידים ממוצא
אתיופי
ב כלל התלמידים במוסד הוא50%
.או יותר
לשם השוואה, בשנת הלימודים
תש
"ע
היה שיעור
ה תלמידים ממוצא אתיופי50%
או יותר
ב-
75
גני ילדים (יצוין כי ב שנת תש"ע מספר גני
טרום-בה חו
היה קטן הרבה יותר
), ב-
17
בתי-
.ספר יסודיים, בארבע חטיבות ביניים ובשבע חטיבות עליונות20
אפשר לומר
כי בשנים אחרונות חל
שינוי במגמת ריכוז תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך,
וכיום
יש פחות מסגרות חינוך
ש
בהן
שיעור
ה
תלמידים ממוצא אתיופי גדול.
17
פ' כאהן-
,סטרבצ'ינסקי ואחרים
בני
נוער עולים בישראל– תמונת מצב עדכנית ,, משרד העלייה והקליטה ומכון ברוקדייל
יולי2010
.
18
גילה נגר, משנה למנכ"ל משרד החינוך, מכתב בנושא: שילוב תלמידים ממוצא
,אתיופי במערכת החינוך20
באפריל2017
.
19
,פלורה קוך דבידוביץ
השתלבות יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, מסמך עדכון ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת26
ביוני
2011
.
20
.שם
עמוד 8 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עם זאת, לדברי דו
ד מהרט, מנהל תוכניות לימוד בא גודה לקידום החינוך, עדיין יש מוסדות
חינוך ש יש
בהם ו ריכ
ז גבוה של תלמ
י .דים ממוצא אתיופי ,לדבריו לעתים"מדובר ב"הבדלה סמויה:
שיעור התלמידים
יוצאי אתיופיה
ב כלל התלמידים במסגרת
ה חינוכית קטן
יחסית, אך בתוך המסגרת עצמה יש הפרדה , ויש
כי
תות ו מסלולי לימוד
ש
בהם לא לומדים תלמידים יוצאי אתיופיה
,כלל, וכך
במוסדות חינוך מס וימים
עדיין יש כיתות
ש לומדים
בה ן.רק תלמידים יוצאי אתיופיה21
על פי רוב
נתונים אל
ו
אינם משתקפים
בנתונים של ,משרד החינוך
מ אחר
הש משרד
ג מצי
את שיעור התלמידים
ב כלל
ה
תלמידי ם בכל
מוס ד ולא
,לפי רמת הכיתות (פרט לכיתות גן ש
אותן סופרים אחת-
.)אחת
,כמו כן ,על פי טענה נוספת של עמותת טבקה עדיין משפחות מבוססות רבות מעדיפות שלא לשלוח את
ילדיהן לבתי-
ספר שבהם שיעור התלמידים ממוצא אתיופי גדול, משום שהן סבורות
שאלו בתי-
ספר
חלשים.
22
בנוסף יצוין כי לעתים, שיעורים גבוהים של התלמידים מקבוצה חברתית זו או אחרת נובעים ממקום
:מגוריהם
בשכונות ו
ביישובים בהם קהילות גדולות של יוצאי אתיופיה יתכן ש יהיו שיעורים גבוהים יותר
של התלמי
דים ממוצא אתיופי
.במוסדות חינוך
להלן הטבלה
ל סיכום
ה:נתונים
היישובים העיקריים ש
בהם שיעור התלמידים ממוצא אתיופי23 הוא הגבוה ביותר
להלן נתונים שהתקבלו ממשרד החינוך, לבקשת מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת על היישובים שבהם
שיעור התלמידים ממוצא אתיופי ב
כלל התלמידים בחינוך העברי באותו י
י
שוב
הוא5%
.ומעלה מ כיוון
21
דוד מהרט, מנהל תוכניות חינוכ ,יות באגודה לקידום החינוך, לשעבר מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך
,שיחת טלפון7
במאי2017
.
22
עמותת ,טבקה, דוא"ל14
במאי2017
.; נשלח על ידי עו"ד תומר מרשה, מנהל המחלקה המשפטית של העמותה
23
.מתוך כלל התלמידים בחינוך העברי
טבלה 2
:מספר מוסדות ח
ינוך ומספר התלמידים ממוצא אתיופי
בהם
לפי שיעורם מכלל התלמידים ו
לפי סוג
המסגרת ,
2017
(בסוגריים :מספר תלמידים ממוצא אתיופי במוסדות אלו)
סוג המסגרת
החינוכית
0-9%
10-19%
20-29%
30-39%
40-49%
50-59%
60-79%
80-99%
100%
סה"כ
חינוך
קדם-יסודי
,(גני ילדים
)כיתות גן
17,510
(
2,717
)
615
(
1,935
)
242
(
1,451
)
133
(
1,208
)
47
(
593
)
27
(
359
)
35
(
635
)
14
(
315
)
2
(
36
)
18,625
(
9,249
)
חינוך יסודי
2,578
(
7,361
)
104
(
4,359
)
39
(
2,283
)
11
(
823
)
9
(
767
)
3
(
276
)
2
(
178
)
-
-
2,746
(
16,047
)
חט יבת
ביניים
164
(
745
)
8
(
294
)
2
(
34
)
---
1
(
17
)
-
-
-
-
175
(
1,090
)
חטיבה
עליונה
934
(
1,040
)
31
(
867
)
11
(
410
)
3
(
181
)
5
(
343
)
-
-
-
-
984
(
2,841
)
מסגרות
משולבות
(חט
יבת ביניים
ותיכון; יסודי
וחט יבת
ביניים
)'וכו
773
(
6,213
)
77
(
4,234
)
23
(
2,326
)
6
(
454
)
6
(
792
)
-
1
(
47
)
-
-
886
(
14,066
)
ס
ך הכול
21,959
(
18,076
)
835
(
11,689
)
317
(
6,504
)
153
(
2,666
)
68
(
2,512
)
30
(
635
)
38
(
860
)
14
(
315
)
2
(
36
)
23,416
(
43,293
)
עמוד 9 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ש
בחלק מה
יישובים פועלים מוסדות חינוך על-
,אזוריים, כגון מוסדות בכפרי נוער או פנימיות וישיבות
ש עשויים להגיע אליהם
תלמידים מכל רחבי הארץ, בחרנו להצי
ג כאן נתונים על י
י
שובים בהם יותר מ-
1,000
תלמידים בס ך הכול(ש סביר להניח
ש במוסדות
ה חינוך בהם.)לומדים תושבי המקום
טבלה3
:
יישובים
ש
בהם ה שיעור הגבוה ביותר של תלמידים ממוצא אתיופי
ב כלל התלמידים
בחינוך העברי ביישוב ,
2017
24
י
ישוב לימודים כלל ה תלמידים
יב ישוב
לפי
מצבת התלמידים
תלמידים ממוצא אתיופי
:(בסוגרים
שיעור תלמידים
ילידי אתיופיה)
שיעור
ה תלמידים
ממוצא אתיופי
י קרי
ת מלאכי
5,776
904
(
6.5%
)
15.7%
י קר
ית עקרון
1,696
185
(
2.0%
)
10.9%
י קר
ית גת
13,228
1,397
(
27.0%
)
10.6%
עפולה
9,921
1,011
(
1.6%
)
10.2%
יבנה
10,736
847
(
5.2%
)
7.9%
מקווה ישראל
1,568
116
(
84%
)
7.4%
נתניה
45,444
3,357
(
8.7%
)
7.4%
י קרי
ת ביאליק
7,044
503
(
55%
)
7.1%
י קרי
ת ים
6,103
421
(
30.0%
)
6.9%
חדרה
20,773
1,425
(
1.0%
)
6.9%
אשקלון
29,357
2,006
(
16.0%
)
6.8%
טירת כרמל
3,681
247
(
35.6%
)
6.7%
י קר ית מוצקין
7,841
484
(
50.0%
)
6.2%
רחובות
33,368
2,003
(
3.1%
)
6.0%
רמלה
18,276
1,052
(
4.7%
)
5.8%
גדרה
7,863
446
(
4.5%
)
5.7%
נתיבות
9,834
541
(
0.4%
)
5.5%
לוד
19,765
1,029
(
3.6%
)
5.2%
באר שבע
41,976
2,134
(
32.5%
)
5.1%
מן הטבלה שלעיל אפשר
ללמוד כ
דל
קמן:
-
,מבין היישובים שהוצגו בטבלה ה יישוב
ובש ה שיעור הגבוה ביותר של התלמידים ממוצא אתיופי
במערכת החינוך הוא
תי קרי מלאכי:
תלמידים יוצאי אתיופיה
הם
15.7%
.מכלל התלמידים ביישוב
,נזכיר כי לפי נתוני הלמ"ס שהוצגו לעיל
בקרית מלאכי
ה שיעור הגבוה ביותר
של תושבים יוצאי
אתיופיה
ב( כלל תושבי היישוב16.8%
).
24
גילה נגר, משנה למנ ,כ"ל משרד החינוך, מכתב בנושא: שילוב תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך20
באפריל2017
.
עמוד
10
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
-
בשלושה י
י שובים אחרים– י קר
ית ע
ק
רון, קר
י ית גת ועפולה–
שיעור התלמידים ממוצא אתיופי במערכת
החינוך הוא מעל10%
.
-
ה עיר
ש
בה מספר התלמידים הגדול ביותר
ממוצא אתיופי היא נתניה–
3,357
,תלמידים והם7.4%
מכלל התלמידים ,בעיר. כאמור
לפי
נתוני הלמ"ס, בנתניה
ה מספר
ה גדול ביותר של תושבים ממוצא
( אתיופי בארץ11,400
).
2. תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך – נתונים והישגים
2.1
. נתוני התלמידים בחלוקה לפי סוג פיקוח ונתיב לימודים
כאמור, בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ז) לומדים במערכת החינוך43,293
תלמידי ,ם ממוצא אתיופי
ובהם9,740
תלמידים שעלו מאתיופיה ו
ה שאר–
.ילידי הארץ25
להלן יוצגו נתונים נוספים על תלמידים
ו אל
.בפילוח לפי סוג פיקוח ונתיב לימודים
2.1.1
. תלמידים יוצאי אתיופיה לפי פיקוח
על-
,פי נתוני משרד החינוך
בשנת הלימודים הנוכחית לומדים מחצית מכלל התלמידים ממוצ א אתיופי
בזרם החינוך
הממלכתי, כ-
44%
לומדים
בזרם החינוך
הממלכתי-דתי וכ-
6%
לומדים
בזרם החינוך
.החרדי עם השנים חלו שינויים בשיעור תלמידים ממוצא אתיופי במוסדות החינוך בזרמים :השונים
שיעור התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי-דתי נ תון
במגמת ירידה, ו
שיעור גבוה י ותר של
תלמידים יוצאי אתיופיה
לומדים בבתי-
.הספר בחינוך הממלכתי ובחינוך החרדי26
ל שם השוואה, על פי
( נתונים של הלמ"ס, בשנת הלימודים תשס"ה2005-2004
) שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך
ה
ממלכתי
היה%
39.9, בחינוך הממלכתי-
דתי–
%
58.4; ובחינוך החרדי –
%
1.7
.
27
עם זא,ת
ראוי לציין כי מנתוני משרד החינוך עולה כי
שיעור
התלמידים
ילידי אתיופיה
שלומדים בפיקוח
הממלכתי-
דתי
הו גב יחסית לשיעור יוצאי אתיופיה ילידי ישראל שלומדים בפיקוח זה (
63%
לעומת
38%
), בהתאמה .
בטבלה4 מוצגים
נתונים על התלמידים ממוצא אתיופי לפי .פיקוח
טבלה4: ת
למידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך לפי פיקוח ,
2017
28
פיקוח
כלל התלמידים
ממוצא אתיופי
תלמידים ילידי
אתיופיה
תלמידים ילידי הארץ
ממוצא אתיופי
ממלכתי
21,821
(
50%
)
3,374
(
35%
)
18,447
(
55%
)
ממלכתי-דתי
18,960
(
44%
)
6,136
(
63%
)
12,824
(
38%
)
חרדי
2,512
(
6%
)
230
(
2%
)
2,282
(
7%
)
ס ך הכול
43,293
(
100%
)
9,740
(
100%
)
33,553
(
100%
)
יש הטוענים כי אחת הסיבות לכך
ששיעור התלמידים ממוצא אתיופי ילידי הארץ במסגרות החינוך
הממלכתי-
דתי יורד היא שבקרב בני הדור הצעיר שנולדו וגדלים בארץ יותר ויותר מגדירים את עצמם
25
,גילה נגר, משנה למנכ"ל משרד החינוך, מכתב בנושא: שילוב תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך20
באפריל2017
.
26
.שם
27
:הלמ"ס, הודעה לתקשורת האוכלוסייה מהמוצא אתיופי בישראל–
,לקת נתונים לרגל חג הסיגד28
בנובמבר2016
.
28
,גילה נגר, משנה למנכ"ל משרד החינוך, מכתב בנושא: שילוב תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך20
באפריל2017
.
עמוד
11
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
חילונים. נוסף על כך
נטען כי עם השנים, בקרב חלק מהעולים הוותיקים מאתיופיה התעורר חוסר שביעות
,רצון ממסגרות החינוך הדתיות שכן לעתים הן מפרידות .תלמידים ממוצא אתיופי מכלל האוכלוסייה
ל צד
זאת, ילדי העולים ממשיכים להיכנס
למוסדות החינוך הממלכתי-
דתי משום שרוב העולים ממוצא אתיופי
היום הם
בני ה ,פלשמורה שעוברים בארץ הליך גיור
ו הלימודים בזרם חינוך זה הם אחד התנאים
.להשלמתו29
2.1.2
. תלמידים יוצאי אתיופיה לפי נתיב לימודים
בעבר נטען כי אחד הביטויים של הפרדת התלמידים יוצאי אתיופיה מתלמידים אחרים הוא הפנייתם
,)למסלולי לימוד נפרדים (הסללה ובעיקר
ה פניה לחינוך טכנולוגי
ו מקצועי במוסדות חינוך נפרדים או
במגמות נפרדות. על פי נתונים משנת2010
,על כיתות י"ב בחינוך העברי שיעור
ה
תלמידי
ם
ממוצא אתיופי
ש למדו בנתיב הטכנולוגי בכלל התלמידים ממוצא אתיופי היה
גבוה מ
ה
שיעור
המקביל של התלמידים
שאינם יוצאי אתיופיה (
46%
לעומת31%
), בהתאמה;
כך גם בנתיב( החקלאי3.6%
לעומת1.1%
,
)בהתאמה .
שיעור הזכאים לבגרות בנתיבים
ה אלה היה נמוך
יותר ,וכך
גם שיעור העומדים בדרישות הסף
.לקבלה לאוניברסיטאות30
מנתוני השנים2015-2014
שהצ
י ג מכון ברוקדייל עולה כי
עדיין שיעור
ם
ה של
תלמידים ממוצא אתיו
פי
במסלול הטכנולוגי גבוה ביחס לשיעור ה
תלמידים
היהודים שאינם יוצאי אתיופיה במסלול:זה31
טבלה 5
:נתיב לימודים של תלמידי י'-י "ב
בחינוך העברי ,לפי מגדר ומוצא ,
2015
(בסוגריים – מספרים)
32
נתיב לימודים
נערים נערות
יוצאי אתיופיה
שאינם יוצאי
אתיופיה יוצאי אתיופי
ה
שאינם יוצאי
אתיופיה
ס
ך הכול
100%
(
4,647
)
100%
(
90,728
)
100%
(
4,968
)
100%
(
88,329
)
עיוני
42%
61%
55%
67%
טכנולוגי
58%
39%
45%
33%
2.2
. תלמידים יוצאי אתיופיה בפנימיות של המ
י
נהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער
בעבר נטען כי
אחד הגורמים לריכוז גדול של תלמידים י
וצאי אתיופיה במוסדות מסוימים –
במערכת
החינוך בכלל ובזרם הממלכתי-דתי בפרט –
.)הוא הפניה מוגברת לפנימיות (ובייחוד לפנימיות דתיות33
.בשנים האחרונות ניכרת מגמה של ירידה בשיעור יוצאי אתיופיה בקרב תלמידי הפנימיות
על פי נתונים
של המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנ
וער במשרד החינוך מ-
2006, מתוך כ-
17,000
תלמידים שלמדו
באותה השנה בפנימיות חינוכיות של המינהל, כ-
3,500
היו תלמידים ממוצא אתיופי, והם היו כ-
20.5%
29
דוד מהר ,ט, מנהל תוכניות חינוכיות באגודה לקידום החינוך, לשעבר מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך
,שיחת טלפון7
במאי2017
.
30
,פלורה קוך דבידוביץ
השתלבות יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, מסמך עדכון ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת26
ביוני
2011
.
31
פ' כהן-
,סטרבצ'ינסקי ואחרים
השתלבות בחברה של נערים (בנים) יוצאי אתיופיה: מבט לפי מגדר, מוצא ודור עלייה
, מכ ון
ברוקדייל, מרס2017
.
32
.שם
33
,יובל וורגן
שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12
ביוני2006
.
עמוד
12
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מכלל תלמידי
ה.פנימיות34
כיום לומדים במסגרות המינהל לחינוך התיישבותי כ-
19,100
,תלמידים
ו בהם
כ-
2,800
תלמידים ממוצא א
תיופי – כ-
%
7.
14
.מכלל התלמידים35
2.3
. הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה
2.3.1
. זכאות לתעודת בגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות
להלן נתוני משרד החינוך )על תלמידי כיתות י"ב ממוצא אתיופי (ילידי הארץ ועולים חדשים גם יחד
הניגשים לבגרות, הזכאים לבגרות והעומדים בדרישות הס
ף של האוניברסיטאות.
36
טבלה 6
: תלמידי
י "ב
ממוצא אתיופי הניגשים לבגרות ,הזכאים לבגרות והעומדים בדרישות הסף
של אוניברסיטאות
מחזורי סיום
2007
-
2015
37
מחזור
סיום
כלל ה תלמידים
ממוצא אתיופי
הלומדים בכיתה
י"ב
שיעור הניגשים
לבגרות מהלומדים
בי"ב
שיעור הזכאים
לבגרות
מ
הלומדים בי"ב
שיעור העומדים
בדרישות לסף של
האוניברסיטאות
מהלומדים בי"ב
2007
2,131
84.1%
37.4%
20.4%
2008
2,207
86.0%
36.9%
22.1%
2009
2,760
86.6%
40.4%
24.1%
2010
3,050
86.7%
42.8%
24.3%
2011
2,628
87.7%
43.5%
22.6%
2012
2,638
87.8%
47.6%
27.9%
2013
3,014
87.9%
49.2%
27.6%
2014
2,691
88.5%
53.7%
31.3%
2015
3,030
89.3%
52.7%
30.8%
מהנתונים בטבלה עולה כ
דלקמן:
-
בשנים2015-2007
חלה עלייה הדרגתית ועקבית בשיעור תלמידי כיתות י"ב ממוצא אתיופי הניגשים
למבחני בגרות, מכ-
84%
ב-
2007
לכ-
89%
ב-
2015
;העלייה ב שיעור הזכאים לתעודת בגרות חדה אף
יותר
, מכ-
37%
ב-
2007
לכ-
53%
ב-
2015
; (בשנת2015
לא נרשמה עלייה לעומת2014
.)
-
באותן שנים חלה
עלייה בשיעור התלמידים שעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מכ-
20%
בלבד בשנת2007
לכ-
31%
ב-
2015
,. עם זאת השיעור עדיין
נמו
ך : רק שליש
מתלמידי
כיתות י"ב ממוצא
אתיופי מסיימים את התיכון עם תעודת בגרות איכותית(ה
עומדת בדרישות הסף לאוניברסיטאות .)
על פי נתונים של משרד החינוך, בשנים2014-2007
הצטמצמו הפערים בין יוצאי אתיופיה לכלל התלמידים
בחינוך העברי בשיעורי הזכאות לבגרות .
בשנת2007
שיעור הזכאים לב
גרות בקרב יוצאי אתיופיה היה כ-
37%
לעומת כ-
60%
בקרב התלמידים בחינוך העברי; בשנת2014
שיעורים אלו עמדו על
54%
לעומת69%
,
.בהתאמה בתקופה
זו הצטמצ
ם הפער גם ב שיעורים של
העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות:
בשנת2007
שיעור
העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב יוצאי אתיופיה היה כ-
20%
בלבד
לעומת כ-
53%
בקרב התלמידים בחינוך העברי; בשנת2014
שיעורים אלו עמדו על
31%
ל עומת57%
,
34
.שם
35
גילה נגר, משנה למנכ"ל משרד החינוך, מכתב בנושא: שילוב
,תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך20
באפריל2017
.
36
.שם
דרישות הסף של האוניברסיטאות
לפי משרד החינוך: "תעודת
בגרות המכילה את המקצוע אנגלית ברמה של ארבע
יחידות לימוד לפחות".
37
.שם
עמוד
13
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בהתאמה) .
,עם זאת בשנת2015
.לא נרשמה מגמת צמצום פערים בהישגים אלו38
,כמו כן הישגיהם של
התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה עדיין.טובים יותר
במחק ר של מכון ברוקדייל שבדק את השתלבותם של נערים (בנים) ממוצא אתיופי בחברה נבדקו, בין
,היתר הפערים המגדריים ופערים לפי המוצא.בהישגי בגרות
,על פי נתוני המחקר
ב-
2014
שיעור
ה
זכאי
ם
לבגרות בקרב הנערים ממוצא אתיופי היה45%
, ל
עומת כ-
68%
בקרב נערים שאינם ממוצא אתיופי ;
בקרב נערות
ה פער בשיעורי
ה זכאות לבגרות היה נמוך: הרבה יותר
61%
לעומת69%
.
להלן הנתונים
.שהוצגו בדוח מחקר של מכון ברוקדייל39
טבלה 7
:זכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידי י
"ב לפי מגדר ומוצא
2006
-
2014
40
מחזור סיום נערים נער
ות
יוצאי אתיופיה
שאינם יוצאי
אתיופיה יוצאי אתיופיה
שאינם יוצאי
אתיופיה
שיעור הזכאים לבגרות מהלומדים בי"ב
2006
25.0%
57.6%
44.7%
66.1%
2008
28.5%
57.3%
42.4%
65.1%
2010
31.6%
60.6%
51.4%
66.0%
2012
38.8%
65.0%
55.8%
67.4%
2014
45.4%
67.8%
61.2%
68.9%
שיעור העומדים בדרישות לסף של האוניברסיטאות מהלומדים בי"ב
2006
13.3%
51.3%
26.5%
58.5%
2008
16.1%
51.3%
26.8%
56.9%
2010
17.7%
53.5%
30.0%
56.6%
2012
21.2%
56.5%
34.2%
56.7%
2014
24.6%
58.1%
37.4%
58.0%
מהנתונים עולה, בין היתר, כי
ב
קרב ת
למידי כיתות
י"ב ממוצא אתיופי יש פערים גבוהים בהישגי
ה בגרות
:בין נערים לנערות ב-
2014
45%
מהנערים ממוצא אתיופי היו זכאים לתעודת בגרות,
לעומת61%
מהנערות; בשנה זו כ-
25%
בלבד מהנערים ממוצא אתיופי היו זכאים לבגרות איכותית(עמדו
בדרישות
לסף של האוניברסיטאות)
, לעומת37%
מהנ .ערות
2.3.2
. הישגים בבחינות המיצ"ב41
מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) נערכים בכיתות ה' וח' בכל בתי-
הספר היסודיים
.וחטיבות הביניים42
מנתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, שבדקו
את הישגי התלמידים יוצאי
אתיופיה במבחני המיצ"ב בשנים תשס"ח-תשע"ו
לעומת
הי
שגי כלל התלמידים בבתי-ספר דוברי
,עברית
תוך התמקדות בפערים ביניהם, עולה כי
כ
כלל ,בשנים שנבדקו
חל שיפור מתמשך בהישגי תלמידים יוצאי
38
משרד החינוך, מנהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, מרכז מידע בחינות בגרות, נ ,שלח באמצעות דוא"ל14
במאי2017
.
39
פ' כהן-
,סטרבצ'ינסקי ואחרים
השתלבות בחברה של נערים (בנים) יוצאי אתיופיה: מבט לפי מגדר, מוצא ודור עלייה , מכון
ברוקדייל, מרס2017
.
40
הנתונים רק על בתי-
הספר המגישים לבגרות; תלמידים ממוצא אתיופי כוללים עולים ובני עולים; בנתוני התלמידים שאינם
,יוצאי אתיופיה נכללים יהודים ילידי ישראל
פרט לבני עולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר
. מקור: פ' כהן-
,סטרבצ'ינסקי ואחרים
השתלבות בחברה של נערים (בנים) יוצאי אתיופיה: מבט לפי מגדר, מוצא ודור עלייה , מכון
ברוקדייל, מרס2017
.
41
,אם לא צוין אחרת, פרק זה מתבסס על נתונים מתוך: ד"ר א' כהן קדושאי וד"ר י' מחלוף
הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה
בראי מבחני המיצ"ב, תמונה רב-
שנתית תשס"ח– תשע"ו , הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, מרס2017
.
42
.מקצועות ההיבחנות במיצ"ב הם עברית, מתמטיקה, אנגלית, ובכיתות ח' גם מדע וטכנולוגיה
עמוד
14
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.אתיופיה, בכל המקצועות ובשתי שכבות הכיתה
,עם זאת
מבחינת הפערים בין הישגי התלמידים ממוצא
אתיופי לתלמידים שאינם ממוצא אתיופי עלה
מהמחקר כי בחלק מן המקצועות חל צמצום מה ב
פערים
אך במקצועות אחרים הפער נותר יציב (בעיקר ב
אנגלית ,בשתי שכבות הכיתה )ואף התרחב (מתמטיקה
בכיתה ח)'
:
-
בכיתה ה,'
השיפור בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה ניכר בעיקר בעברית בו,מתמטיקה ו בהם גם
הצטמצם ה
פער (כ-
50
נקודות וכ-
40
נקודות .), בהתאמה
הצמצום בפער נבע מ
כך ש
ה עלייה בהישגי יוצאי
אתיופיה
הייתה חדה יותר מה.עלייה בהישגי כלל התלמידים דוברי העברית
מגמת הצמצום בפערים
נרשמה בעיקר בתש"ע, ולאחר שנות יציבות נמשכה גם בתשע"ה ו
ב .תשע"ו
-
באנגלית השיפור בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה מתון
יותר. ה
פער בינם בין ל כלל דוברי העברית
שנפתח בשנים תשס"ט ותש"ע חזר והצטמצם, ובשנים תשע"ג-
.תשע"ו נותר יציב
-
בכיתה ה,'
בכל שלושת
המקצועות, פערי ההישגים דומים–
כ-
45
נקודות .פערי ההישגים בין כלל
התלמידים דוברי
העברית
ל בין
תלמידים יוצאי אתיופיה גדולים אף יותר ב
כיתה ח'–
80-70
נקודות
בעברית, במדעים ובאנגלית וכ-
100
נקודות במתמטיקה.
בהשוואה לתשס"ח, הפער הצטמצם בעיקר
בעברית (בכ-
35
נקודות ,)ו
במידה פחותה באנגלית ומדעים (כ-
17
נקודות ,)
ואילו במתמטיקה הפער
התרחב בכ-
20
.נקודות43
-
כאשר משווים בין הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה ל הישגי
תלמידים דוברי עברית מרקע חברתי-
כלכלי נמוך שאינם יוצאי אתיופיה, בשתי שכבות הכיתה (ה' וח'), הפערים מצטמצמים לכדי כמחצית
(לעומת ה .)פערים מול הישגי כלל התלמידים דוברי העברית פירוש הדבר הוא שהבדלים ברקע
החברתי-
כלכלי
מסבירים רק חלקית את ה
פערי
ם בין הקבוצו.ת
לדעת עורכי המחקר ייתכן שיש
גורמים אחרים לפערים אלו – גורמים ברמה האישית, הסביבתית והבית-
ספרית, כולם יחד וכל אחד
.לחוד
השוואת הישגים בתוך קבוצ
ת התלמידים ממוצא אתיופי:
-
בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה
בשתי שכבות הכיתה,
,'ה' וח עד לשנים תשע"ב-
תשע"ג בדרך כלל
הישג יהם של תלמידי הפיקוח הממלכתי היו
גבוהים מהישגיהם של תלמידי הפיקוח המ
מלכתי-דתי,
פרט למתמטיקה, ש
בה לא נמצאו הבדלים בין שני סוגי הפיקוח. תמונה דומה נרשמה גם בקרב כלל
התלמידים דוברי העברית .
,לדברי חוקרי ראמ"ה
בשנים תשע"ה-תשע"ו
נרשם
שינוי במצב זה,
ו
לראשונה הישג
י תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי-
ספר
ממלכתיים-
דתיים היו גבוהים מהישגי
התלמידים'בפיקוח הממלכתי, פרט לאנגלית בכיתות ח,
שבה
ההישגים היו דומים .
בקרב כלל
התלמידים דוברי העברית הישגי
ה תלמידים בפיקוח ממלכתי נותרו גבוהים מהישגי תלמידים בפיקוח
הממלכתי-דתי ,אך ב
מתמטיקה
ובעברית'בכיתות ה ה הישגי
ב
שני הזרמים דומים.
-
הישגיהם של בני העולים ילידי ישראל
גבוהים מהישגי
ילידי אתיופיה .
בכיתה ח' הפערים גדולים
משהם'בכיתה ה ,
אך
במתמטיקה
הפער דומה בשתי
השכבות . הפערים בין התלמידים העולים ובין כלל
התלמידים דוברי העברית גדולים מאוד, ועל פי רוב גבוהים מסטיית תקן שלמה. הישגי בני העולים
קרובים להישגי העולים יותר.מאשר להישגי כלל התלמידים דוברי העברית
43
,ד"ר א' כהן קדושאי וד"ר י' מחלוף
הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה בראי מבחני המיצ"ב, תמונה רב-
שנתית תשס"ח–
תשע"ו , הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, מרס2017
.
עמוד
15
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
2.3.3
. נשירת תלמידים44
להלן יוצגו נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על נשירת תלמידים ממוצא אתיופי לעומת כלל
התלמידים בחינוך העברי בשנות הלימודים תשע"ד-
.תשע"ה
יצוין כי בנתונים של הלמ"ס, האוכלוסייה
ממוצא אתיופי בישראל כוללת את ילידי אתיופיה ואת.ילידי ישראל שאביהם נולדו באתיופיה45
טבלה 8
:שיעור הנשירה של התלמידים ממוצא אתיופי ,
2015
-
2016
46
מין
וכיתה
תלמידים
בחינוך העברי תלמידים
ממוצא אתיופי
כלל ה
תלמ
ידים
שהתחילו ללמוד
שיעור התלמידים
שנשרו כלל ה
תלמידים
שהתחילו ללמוד
שיעור התלמידים
שנשרו
נשירה ברוטו47
נשירה נטו48 נשירה ברוטו נשירה נטו
תשע( "ד2013/14
)ובמעבר לתשע( "ה2014/15
)
ס
ך הכול
1,195,946
1.3%
0.9%
34,515
1.2%
0.8%
בנים
610,728
1.7%
1.2%
17,152
1.6%
1.0%
בנות
585,218
0.7%
0.7%
17,363
0.7%
0.5%
כיתות א'-ו'
635,565
0.5%
0.5%
15,975
0.1%
0.1%
כיתות ז'-י"ב
560,290
2.1%
1.4%
18,540
2.1%
1.3%
תשע( "ה2014/15
)ובמעבר לתשע( "ו2015/16
)
ס
ך הכול
1,231,362
1.4%
1.1%
34,087
1.2%
0.8%
בנים
628,599
1.9%
1.3%
16,966
1.8%
1.2%
בנות
602,763
0.8%
0.8%
17,121
0.6%
0.5%
כיתות א'-ו'
658,869
0.7%
0.7%
15,450
0.2%
0.2%
כיתות ז'-י"ב
572,493
2.2%
1.5%
18,637
2.0%
1.3%
מהנתונים אפשר
ללמוד כ
דלקמן:
-
בשנים שנבדקו שיעור הנשירה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה נמוך במעט מזה של כלל תלמידי
,החינוך העברי: במהלך שנת הלימוד תשע"ה או במעבר לתשע"ו1.2%
מתוך34,515
ה תלמידים
ממוצא אתיופי נשרו ממסגרות של משרד החינוך,
לעומת1.4%
מהתלמידים בכלל החינוך העברי.
-
בשנים שנבדקו נמצאו שיעורי נשירה נמוכים מבתי-הספר היסודיים בקרב התלמידים שאי נם ממוצא
אתיופי,
ונמוכים עוד יותר בקרב התלמידים ממוצא אתיופי–
0.7%
לעומת0.2%
בשנת הלימודים
תשע"ה או במעבר לתשע"ו.
-
שיעורי הנשירה של בנים גבוהים במידה ניכרת
משיעורי הנשירה של בנות בכל השנים,
בשתי
הקבוצות.
44
:אם לא יצוין אחרת, הנתונים בפרק זה מתוך: הלמ"ס, הודעות תקשורת האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל-
לקט נתונים
לרגל חג הסיגד ,
9
בנובמבר2015, הגרסה המתוקנת מ-
28
בספטמבר2016
;
האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל–
לקט
נתונים לרגל
,חג הסיגד28
בנובמבר2016
.
,על פי הגדרות הלמ"ס :בנתונים שהוצגו בטבלה תלמיד נחשב לנושר אם הוא עזב את הלימודים במהלך שנת הלימודים
תשע"ד או במעבר לשנת הלימודים תשע"ה
או שהוא"עזב את הלימודים במהלך שנת הלימודים תשע
ה
או במעבר לשנת
"הלימודים תשע .ו לא הוגדרו ,כנושרים תלמידים שעזבו את הלימודים במהלך שנת הלימודים תשע"ד אך חזרו בתשע"ה
תלמידים שעזבו לימודים ושהו בחו"ל לפחות
100
ימים ברצף וכן תלמידים שעברו מבית-ספר אחד לאחר.
45
.שם
46
מקור
הנתונים בפרק
זה הוא הלמ :"ס, הודעות תקשורת האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל-
,לקט נתונים לרגל חג הסיגד
9 בנובמבר
2015
, הגרסה המתוקנת
מ-
28
בספטמבר2016
;הא
וכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל –
לקט נתונים לרגל חג
הסיגד ,
28
בנובמבר
2016
.
על
,פי הגדרות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
תלמיד נושר -
תלמיד נחשב לנושר אם עזב את הלימודים במהלך שנת
הלימודים תשע"ד או במעבר לשנת הלימודים תשע"ה. לא הוגדרו כנושרים: תלמידים שעזבו את הלימודים במהלך שנת
הלימודים תשע"ד אך חזרו בתשע"ה, תלמידים שעזבו לימודים ושהו בחו"ל לפחות100
ימים ברצף וכן תלמידים שעברו
מבית ספר אחד לאחר.
:מקור: הלמ"ס, הודעה תקשורת האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל-
,לקט נתונים לרגל חג הסיגד
9 בנובמבר
2015
,הגרסה המתוקנת מתאריך
28
בספטמבר
2016
.
47
נשירה ברוטו :התלמידים שנשרו ממסגרות של משרד החינוך.
48
נשירה נטו: התלמידים שנשרו ממסגרות של משרד החינוך ואינם לומדים במוסדות לימוד פורמ
ליים אחרים.
עמוד
16
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
-
בשנת הלימודים תשע"ה או במעבר לתשע"ו,
מתוך380
תלמי דים ממוצא אתיופי שנשרו
ב
כיתות ז'-י"
ב
מבתי-
,ספר שבפיקוח משרד החינוך34.2%
עברו ללמוד במסגרות לימוד פורמליות אחרות – בתי-
ספר
.שבפיקוח משרד הכלכלה או ישיבות גבוהות
3.
מדיניות ממשלתית לקידום תלמידים יוצאי אתיופיה
ממשלת ישראל
קבעה
את
שיפור השתלבותם של יוצאי אתי
ופיה בכלל, ושל בני נוער יוצאי אתיופיה בפרט,
כאחד
מ
יעדי
ה ה.מרכזיים לפיכך, גופים שונים ,ו
בהם משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות ו ארגונים
מהמגזר השלישי, מפעילים תוכניות במגוון תחומים.
בעשור
,האחרון פיתחה הממשלה כמה תוכניות לאומיות לקידום קהילת יוצאי אתיופיה
ו בין היתר
,במערכת החינוך
ו "בהן "הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל(ש פועל מאז2004
), ותוכנית
החומש ליוצאי אתיופיה
ל שנים2008
-
2013
.
49
בפברואר2014
הטילה הממשלה על משרד העלייה והקליטה
לקיים עבודה
ן בי-
משרדית ולהמליץ
ל פני
הממשלה על מדיניות חדשה לקידום שילובם
,המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ב היוועצות
נרחבת עם הציבור
ב , ו"עיקר עם הקהילה האתיופית. התוכנית שגובשה קיבלה את השם "דרך חדשה.
50
בתכנו
ן
המדיניות היו שותפים12
משרדי ממשלה,
51
ו
בהם משרד החינוך, ו השתתפו גם נציגי הקהילה
,האתיופית
אנשי מקצוע, מומחים מ
ה
אקד מיה
ו .נציגי רשויות מקומיות
תחילה גובשו שש""אבני היסוד, המבטאות עקרונו:ת כלליים המנחים את עבודת הממשלה
הדרך לשילוב
מיטבי; רב-גוניות בקרב יוצאי אתיופיה; ח ;יזוק התא המשפחתי ;צמצום פערים; מצוינות ומנהיגות
.החברה הישראלית52
ביולי2015
החליטה הממשלה לאמץ את אבנ י היסוד למדיניות הממשלתית לקידום
.שילוב המיטבי של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית53
על בסיסן של אבני היסוד הללו
ערכו המשרדים סקירות ות של כניות העבודה כדי
להתאים ול
פתח
תוכניות חדשות
על סמך ה מדיניות
.החדשה54
כל משרד נדרש למנות ועדה מקצועית מייעצת שלפחו ת%
50
מחבריה הם יוצאי אתיופיה
כדי
לעקוב ,אחר מימוש היעדים. נוסף על העבודה המשרדית
הוחלט על הקמ
ת צוות יישום ומעקב
במשרד
49
כשהסתיימה התוכנית הוחלט שלא להמשיך בה
באותה מתכונת
. מבקר המדינה הצביע על קשיים ביישומה. מקור: פ' כהן-
:סטרבצ'ינסקי ואחרים
השתלבות בחברה של נערים (בנ
ים) יוצאי אתיופיה: מבט לפי מגדר, מוצא ודור עלייה , מכון
ברוקדייל, מרס2017
,; מבקר המדינה
דוח
63
ג
לשנת
2012
,
היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה– פגמים מ הותיים
בניהול תוכנית לאומית ,
2013
.
50
'החלטת הממשלה מס1300
מיום9
בפברואר2014
:בנושא
גיבוש ת
ו כנית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה
הישראלית .
51
משרד ראש הממשל
ה, משרד ה ,אוצר
משרד ה ,חינוך
משרד העבודה, ה
רווחה ו
ה שירותים
ה ,חברתיים
משרד ה ,כלכלה משרד
השיכון וה ,בינוי
משרד ה ,בריאות
המשרד ל ,ביטחון פנים
משרד ה ,ביטחון
משרד ה
תרבות ו
ה
ספו רט, המשרד לאזרחים
,ותיקים
משרד העלייה והקליטה .
52
,דרך חדשה
מדיניות הממשלה לשילוב יוצאי א
תיופיה בחברה הישראלית, מסמך מדיניות , משרד ראש הממשלה, ספטמבר
2016
. המסמך נשלח על ידי טלל דולב, ראש מטה היישום, התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש
הממשלה, אפריל2017
.
53
'החלטת הממשלה מס324
/(אתפ3
) מיום31
ביולי2015
:בנושא מדיניות ממשלתית לקידום שילובם של אזרחי ישראל
.ממוצא אתיופי בחברה הישראלית
54
,דרך חדשה
מדיניות הממשלה לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, מסמך מדיניות , משרד ראש הממשלה, ספטמבר
2016. המסמך נשל ח על ידי טלל דולב, ראש מטה היישום, התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש
הממשלה, אפריל2017
.
עמוד
17
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ראש הממשלה , שתפקידו לעקוב אחר העמידה של משרדים ביעדיהם, אחר הניצול התקציבי ואחר
יעילותה של הת
כני ו.ת55
באוקטובר2015
אישרה
הממשלה תוכנית של
משרד החינוך לקידום שילובם של תלמידים ממוצא
אתיופי במערכת החינוך ובחברה הישראלית
במסגרת
התוכנית הממשלתית.
56
על-פי משרד החינוך,
"התוכנית מעצבת מחדש את אופני הפעולה של משרד החינוך בטיפול ביוצאי אתיופיה
ו
עוסקת
בשינויים
הארגוניים הנגזרים מהם".
57
במאי2016
נכנס לתוקף חוזר"מנכ"ל משרד החינוך בנושא "דרך חדשה – ות כנית משרד החינוך לקידום
שילובם של תלמידים ממוצא אתיופי.
58 ב חוזר מפורטים
עיקרי הת
ו כנית של
המשרד בכל מוסדות החינוך
ו בכל המגזרים. להלן
עיקרי
:התוכנית
1.
העברת האחריות לתלמידים בני הקהילה האתיופית שהם ילידי הארץ וא ינם עולים בעצמם
לאגפי הגיל במינהל הפדגוגי .
האחריות תועבר מהאגף לקליטת תלמידים עולים לאגפי הגיל–
האגף לחינוך קדם-יסודי, האגף לחינוך יסודי והאגף לחינוך על-
יסודי. תלמידים אלו יטופלו לפי
צורכיהם ,יכולתם וה קשיים שלהם במסגרת.הפעילות השוטפת באגפי הגיל האגף לקלי טת
.תלמידים עולים ימשיך לטפל בתלמידים ילידי אתיופיה כבשאר התלמידים העולים
2.
ביטול הפעלת ות
כניות מבדלות לתלמידים ממוצא אתיופי .
בחוזר נקבע כי אסור להמשיך
ולהפעיל
תו
כניות מבדלות לתלמידים ממוצא אתיופי (
ובכלל זה תוכניות שמפעילים
גורמים חוץ-
ממשלתיים). הת
ו
כניות הקי ימות יופעלו רק אם יותאמו לעבודה אינטגרטיבית. הפעלתן של
ות כניות מבדלות תאפשר באישור
מנכ"ל
ית המשרד במקרים חריגים ו לזמן.קצוב
3.
צמצום פערי
ם .
המשרד
נתן הוראה ל
פעול ל
צמצום פערים
במסגרת תהליך עבודה פרטני ולא באופן
גורף, מאחר שאוכלוסיית התלמידים מגוונת ואינה עשויה
.מקשה אחת ,על פי חוזר המנכ"ל לשם
השגת מטרה זו יופעלו
ות כניות תגבור לימודי בכל שכבות הגיל באופן המשלב תלמידים מארצות
מוצא שונות.
אשר ל
סגירת הפערים בחינוך הבלתי-פורמלי
, המשרד קבע כי
מינהל החברה והנוער יפעל
באמצעות מפקחיו במחוזות להרחבת שיעור השתתפותם של בני הנוער מהקהילה האת יופית
,במסגרות המנהיגות הצעירה
בתנועות הנוער ובארגוני הנוער, בת
ו כניות הכנה לצה"ל, בשנת
שירות, במכינות "אופק" ובמכינות הקדם-צבאיות.
4.
חיזוק הקשר עם ההורים .
,על פי חוזר המנכ"ל
המוסד החינוכי
לא יקבל החלטות חינוכיות
משמעותיות
ב
עבור התלמידים לל א שיתוף הוריהם, ובאחריותו לפעול לחיזוק הקשר בין הבית
.למוסד החינוכי
5.
מתן מענה
לחוזקות. י ינתן
ת ,גבור לימודי לתלמידים מצטיינים ומחוננים
וייעשו פעולות ל העצמת
ילדים בנקודות החוזק שלהם במסגרת הרחבת תוכניות של החינוך הלא-
.פורמלי
55
ספר תוכניות העבודה לשנת2016
,, משרד ראש הממשלה
תוכנית עתירת תקציב: התוכנית לקידום שיל ובם המיטבי של אזרחי
ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית ,
2016
', עמ468
.
56
/החלטה מס' אתפ4
של ועדת שרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ממוצא אתיופי מיום11
באוקטובר
2015
, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום29
באוק טובר2015
ומספרה הוא
609
/(אתפ4
,)
מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית– ות ,כניות משרד החינוך
משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות וצ.וות יישום ומעקב אחרי התוכנית
57
/חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשעו9
ב7-
1.7
,
""דרך חדשה–
תוכנית משרד החינוך לקידום שילובם של תלמידים ממ וצא
אתיופי ,
8
במאי2016
.
58
.שם
עמוד
18
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
6.
העצמת מנהיגות חינוכית בקרב בני הק
הילה האתיופית .תיעשה
פעילות ממוקדת להכשרת
;מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך יופעלו צוותים חינוכיים להעצמתם של התלמידים בני
.העדה
7.
פעילויות חינוכיות
להיכרות עם מורשת קהילת יוצאי אתיופיה ולקידום ערכי סובלנות ורב-
תרבותיות.
בהקשר זה צוין בחוזר
ה
מנכ"ל כי "על מ וסדות החינוך לטפל בהסרת דעות קדומות
ובביעור ביטויי גזענות בקרב כלל התלמידים ."
,על פי החוזר המזכירות הפדגוגית פיתחה
יחידות
הוראה מתאימות העוסקות בהכרת הקהילה, חוזקותיה, מנהגיה ומורשתה, והן יפורסמו
לקראת שנת הלימודים
( הנוכחית
תשע"ז).
59
3.1
יישום התוכנית "דרך
חדשה" במשרד החינוך
על פי תוכנית עבודה של משרד החינוך
ל
יישום מדיניות "דרך חדשה" ש אישרה,הממשלה60
התוכנית תופעל
בשנים2019-2016
.ה משרד התחיל ביישום של
התוכני ת בתחילת)שנת הלימודים הקודמת (תשע"ו ,
אשר
הייתה שנת היערכות.
61
במסגרת יישום התוכנית , ועל סמך
החלטת ה ממשלה
ו
אבני היסוד של התוכנית , קבע
ה משרד את יעדי
התוכנית ו את
חלוקת ה עבודה בין האגפים הרלוונטיים לפי
תחומי אחריותם.
62
המשרד קבע מדדים
לבחינת ביצוע התוכנית, אשר מתוכננים להשגה המלאה בשנה הרביעית לתוכנית, דהיינו ב-
2019
.
על פי
,משרד החינוך התהליך להשגת
ה
יעדים יה
יה
.מדורג63
במסגרת התוכנית מונתה ועדה מלווה
ל תוכנית ובה מפקחים מרכזים (מפמ"רים), נציגי חברה ונוער ונציגי
קהילה
, ו
הוקמה ועדת היגוי של נציגי הקהילה ומומחים לבדיקת חומרים ,. כמו כן נערך יום עיון בבית
.התפוצות למדריכים להתנעת התוכנית
להלן
ה פעילויות
ה
עיקריות ש
ל
פי ה דיווח של משרד החינוך
מתקיימות במסגרת התוכנית
""דרך חדשה:
64
-
ה
אחריות ליוצאי אתיופיה ילידי הארץ עברה מ
ה אגף לקליטת תלמידים עולים
ב משרד לאגפי הגיל
הכלליים במינהל הפדגוגי .מי ש
נולדו באתיופיה או נמצאים בארץ פחות מ-
15
שנים ימשיכו להיות
באחריות האגף לקליטת על
יי .ה
-
המשרד פרסם חוזרי מנכ"ל ובהם הנחיות לתוכנית"דרך חדשה"
,
ומפורטות בהם אבני היסוד של
התוכנית.
65
כמו כן פורסם חוזר מנכ"ל בנושא
ותה כנית
רב ה-
תחומית בנושא תרבותה ומורשתה של
59
/חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשעו9
ב7-
1.7
,
""דרך חדשה–
תוכנית משרד החינוך לקידום שילובם של תלמידים מ מוצא
אתיופי ,
8
במאי2016
..
60
/החלטה מס' אתפ4
של ועדת שרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ממוצא אתיופי מיום11
באוקטובר
2015
, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום20
באוקטובר2015
ומספרה הוא
609
/(אתפ4
,)
מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית– ות ,כניות משרד החינוך
.משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות וצוות יישום ומעקב אחרי התוכנית
61
,טלל דולב
,ראש מטה יישום התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה, פגישה8
במאי2017
.
62
,משרד החינוך
מצגת על ה
תוכנית "דרך חדשה "ש
נשלחה על ידי ירקית אלקיים ,מנהלת תחום
(פרויקטים
רוחביים ,)לשכת
המשנה למנכ ,"ל משרד החינוך9
במאי2017
.
63
תוכנית משרד החי
נוך ,תוכנית משרד הרווחה והשירותים
החברתיים, תוכנית משרד הבריאות, חוברת עבודה, אוקטובר
2015
, נשלח על ידי טלל דולב, ראש מטה יישום התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה, אפריל
2017
.
64
אם לא צוין אחרת, הנתונים על יישום
התוכנית "דרך חדשה" לקו
חים ממצגת
בנושא שנשלחה על ידי ירקית אלקיים, מנהלת
,תחום (פרויקטים רוחביים), לשכת המשנה למנכ"ל משרד החינוך9
במאי2017
.
65
/חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשעו9
ב7-
1.7
,
""דרך חדשה–
תוכנית משרד החינוך לקידום שילובם של תלמידים ממוצא
אתיופי ,
8
במאי2016
..
עמוד
19
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קהילת יוצאי אתיופיה66
שגיבשה
המזכירות הפדגוגית של המשרד.
,לפי תוכנית זו משנת הלימודים
תש
ע"ז יכללו מנהלי בתי-הספר בחינוך היסודי ובחינוך העל-
יסודי לימוד של שתי יחידות הוראה ולא
.פחות משני שיעורים בנושא יהדות אתיופיה בכל כיתה
ה חוזר ממליץ
כי בתי-
הספר יבנו תוכנית
מערכתית רב-
.שנתית ויטמיעו את הנושא בתחומי הדעת השונים
בהקשר זה נציין כי משרד החינוך פיתח יחידות הוראה בנושא מורשת יהדות אתיופיה והן התפרסמו
.באתר המשרד67
-
התחילה פעילות של( קבוצות מעורבות הורים בחיי הגן לצורך העשרה
ה פעילות נערכת במקביל עם
ילדים); כיום פועלות20
קבוצות,
בתקציב של200,000
"ח ש , ומספרן אמור
לגדול ל-
24
עד יוני2017
.
עדיין לא פוע לת תוכנית למעורבות הורים בחיי בית הספר יסודי ובחטיבות ביניים (היקף הפעילות
המתוכנן הוא115
קבוצות
בתקציב של1.2
מיליון ש"ח .)
-
על פי דיווחים של משרד החינוך, התחילו לפעול תוכניות בהיקפים שונים
ל
תגבור לימודים בחינוך על-
,יסודי
ל
שיפור הישגים בחינוך היסודי לע וה-
,יסודי
ול סגירת פערים בחינוך
ה
קדם-יסודי וב חטיבות
הביניים
, וכן ל
איתור תלמידים מצטיינים ומחוננים ולטיפוחם.
-
במסגרת פעילות המשרד
ל הקטנת מספר התלמידים המופנים לחינוך המיוחד נוספו שבעה תקנים של
פסיכולוגים ש נותנים
שירותים ל-
35
אגפי שירותים פסיכולוגי
םי-י צי ועיי
ם ב-
35
.יישובים
-
,המשרד בחן מחדש את התוכניות לתלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך שפועלות כיום
ו בהן
תוכניות שמפעילים ,גופים במגזר השלישי לאחר שנקבע שיש לבטל
תו
כניות מבדלות
לתלמידים
ממוצא אתיופי ולאסור את הפעלתן
. במשרד הוקמה ועדה שבסמכותה לאשר תוכניות או מסגרו ת
ייעודיות ליוצאי אתיופיה בחינוך הפורמלי
והבלתי-
פורמלי על פי המתווה שנקבע באבני היסוד של
.התוכנית
בהקשר זה נ זכיר כי מאז שנת2004
פועל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל שמטרתו
לאפשר לבני הנוער יוצאי אתיופיה לממש את הפוטנציאל שלהם ול סייע להם להשתלב
בשוק
.העבודה
'בפרויקט ניתן סיוע לימודי לתלמידי כיתות ז-י"ב
, פועלים מרכזי נוער ל בני18-13
ופועלת תוכנית
להעצמת הקהילה ולחיזוק מע
ו רב ו תם של הורים בחינוך ילדיהם. התוכנית מבוססת על שותפות של
הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ממשלת ישראל, נציגי ארגונים של קהילת יוצא ,י אתיופיה
הסוכנות היהודית, ג'וינט ישראל וקרן היסוד
, ומ מומנת על בסיס מימון תואם(
matching
) של
הממשלה ו של
הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה .
הפרויקט הלאומי מוסיף לפעול גם כיום
.במערכת החינוך
לפי העיקרון
שלא
להפעיל
תו
כניות מבדלות לתלמידים ממוצא אתיופי , הוחלט
ש ייכללו בה עתה גם20%
עד30%
תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה. נוסף
על כך החליטה הממשלה
להגדיל את המימון של התוכנית כדי להגדיל את מספר התלמידים המשתתפים בה.
68
ארגונים הפועלים למען יוצאי אתיופיה מתחו ביקורת על משרד החינוך על
החלט תו להמשיך את
הפעלת
הפרויקט הלאומי
. טענתם היא ש
החלטה
זו נוגדת את עקרון ביטול
ה תוכניות
ה מבדלות
ל
תלמידים ממוצא אתיופי.
69
לטענת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, על אף פניות חוזרות
66
,חוזר מנכ"ל משרד החינוך
תוכנית רב-תחומית בנושא תרבותה ומורשתה של קהילת יוצאי אתיופיה/, תשע"ו12
,
24
באוגוסט
2016
.
67
,משרד החינוך
מורשת יהדות אתיופיה :, תאריך כניסה10
במאי2017
.
68
פ' כהן-
,סטרבצ'ינסקי ואחרים
השתלבות בחברה של נערים (בנים) יוצאי אתיופיה: מבט לפי מגדר, מוצא ודור עלייה
, מכו ן
ברוקדייל, מרס2017
.
69
זיוה מקונן-
דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה; דוד מהרט, מנהל תוכניות חינוכיות, האגודה לקידום
,החינוך, לשעבר מנהל מרכז היגוי לעולי אתיופיה, שיחות טלפון7
במאי2017
.
עמוד
20
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ונשנות
של נציגי
ה אגודה למשרד החינוך, המשרד לא נתן הסבר על מה התבססו גורמי המשרד
בהחלטה להכניס לתוכנית דווקא20%
עד30%
התלמידים שאינם ממוצא אתיופי, ולכן, לדברי נציגי
הארגון, נראה כי מדובר בשינוי "קוסמטי" בלבד וכי החלטת הממשלה בעניין זה.איננה מיושמת70
כאן נוסיף כי ב-
2013
התפרסם דוח מבקר המדינה
שבו נתמחה ביקורת על תוכניות
ה תגבור לבגרות
במסגרת הפרויקט הלאומי ליוצאי את
יופיה . בין היתר צוין בו שאין פיקוח פדגוגי
ע ,ל התוכניות לא
נקבעו ,תקנים להפעלת התוכניות לא נקבעו.קריטריונים למספר תלמידים ולשעות לימוד ועוד71
פנינו
אל
מטה
ה יישום של התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה כדי לקבל
התייחסות לעניין זה .המ
מטה נמ סר כי
אחת המטרות של
ו
היא לבחון עם משרד החינוך את אופן
יישום התוכנית כדי להגיע למצב
ש
לא י
י דרשו עוד כלים
ה .מבדלים את יוצאי אתיופיה בשלב זה הוחלט
ש
לא לבטל בבת אחת את כל התוכניות לתלמידים ממוצא אתיופי שזקוקים לסיוע
בלי לתת חלופות
.ראויות72
-
באשר לנושא חינוך ב
לתי פורמלי, במסגרת התוכנית אמורים לה ינתן מענים בתחום תנועות הנוער
(
יעד–
עלייה במשתתפים), הכנה לצה"ל, מתן מלגות, וסיוע בהשתלבות בחוגים. מתחילת יישום
התוכנית אושרו320
מלגות לתלמידי כיתות י"ג
(לא התקבל פירוט כספי של המלגות); התחילו
תוכניות בתחום תנועות הנוע ר ותוכניות הכנה לצה"ל. באשר לתוכנית סיוע ושילוב בחוגים, ממטה
יישום התוכנית במשרד ראש הממשלה נמסר כי יישומה נדחה
לשנה"ל הבאה בהחלטה של ועדת
המעקב המשותפת לאנשי המשרד ונציגי קהילה.
73
תקציב
הממשלה החלטה כי תקציב
התוכנית ממקורות ממשלתיים יהי
ה
192
מיליון ש"ח
ב פריסה שווה על ארבע
שנות יישו מה(
2019-2016
) –
48
מ יליון
ש"ח לשנה.
60
מ יליון ש"ח(
15
)מיליון ש"ח בשנה יגיעו ממקורות
,משרד החינוך
ו-
132
לימ יון ש"ח(
33
,)מיליון ש"ח בשנה .תקציב תוספתי ייעודי, יקצה משרד האוצר
הקצאת התקציב
על פי החלטת הממשלה:
-
כ-
92
מ יליון ש"ח
ממ
קורות ממשלתיים יופנו לקידום
הישגים לימודיים ולהעצמת
בתי-ספר.
-
כ-
24
לימ יון
ש"ח יופנו למענים לצורכי ה
תלמידים.
-
כ-
56
לימ יון ש"ח יופנו לפעילויות לא
פורמליות ולחיזוק ההכנה לצה"ל.
-
כ-
20
מ יליון.ש"ח יופנו להכשרה, העצמה, השמה ופיתוח של עובדי הוראה74
בנובמבר2015, ל
נו כח
החשיבות של חיזוק החינוך הלא-
פורמלי ובהמשך להחלטת ועדת השרים לעניין
קידום שילובם בחברה של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי, החליטה הממשלה לתגבר את התקצ
י ב הניתן
,)לפעילויות העשרה אחרי צהריים (חוגים
מהשנה השנייה של התוכנית ואילך .
נקבעה תוספת תקציב של
70
עו"ד ענבר פלד, הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון, נייר ע :מדה
ההפרדה נמשכת: אי-
יישומה של החלטת הממשלה לביטול
התוכניות הייחודיו
ת ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך , אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, נובמבר2016
.
71
,מבקר המדינה
דוח
63
ג
לשנת
2012
,
היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה– פגמים מהותיים בניהול תוכנית לאומית ,
2013
.
72
,טלל דולב, ראש מטה יישום התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה, פגישה8
במאי2017
.
73
טלל דולב, ראש מטה יישום התוכנית הממשלת ,ית לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה, דוא"ל14
במאי2017
.
74
/החלטה מס' אתפ4
של ועדת שרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ממוצא אתיופי מיום11
באוקטובר
2015
, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום29
באוקטובר5
201
ומספרה הוא
609
/(אתפ4
)
מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית– ות ,כניות משרד החינוך
משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות וצוות יישום
.ומעקב אחרי התוכנית
עמוד
21
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
6 מ יליון ש"ח בשנים2019-2017
,וב הם3 מיליון ש"ח
( ממקורות משרד החינוך1
מיליון ש"ח)בכל שנה ו-
3
מיליון( ש"ח ממקורות משרד האוצר1
"מיליון ש.)ח בכל שנה75
תקציב התוכנית של משרד החינוך נכלל במספר תקנות תקציביות של משרד החינוך, דהינו, אין תקנה
תקציבית אחת מיועדת לתוכנית "ד ."רך חדשה
על פי נתונים של מטה יישום התוכנית "דרך חדשה" במשרד ראש הממשלה ,
בשנת2016
היקף התקציב
המתוכנן עמד על58.378
:מלש"ח25.559
מלש"ח- ממקורות המשרד ו-
32.819
מלש"ח–
תקציב
.תוספתי76
בשלב זה אין בידינו נתונים על ביצוע התקציב משנת2016
ועל התקציב שעומד לרשות התוכנית ב-
2017
.
4. תקצו
ב סל קליטה עבור
תלמידים עולים
מאתיופיה במערכת החינוך
.להלן יוצג מידע על תקצוב סל קליטה לתלמידים עולים מאתיופיה עקב קוצר היריעה לא יוצג כאן מידע
על היבטים נוספים של קליטת תלמידים עולים מאתיופיה במערכת החינוך .
כאמור, במסגרת ייש
ום המדיניות
"דרך חדשה" לקידום ושילוב מיטבי של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי
,בחברה הישראלית
הועברה האחריות על ה תלמידים בני הקהילה האתיופית שהם ילידי הארץ ואינם
עולים בעצמם
מ אגף לקליטת תלמידים עולים של משרד החינוך לאגפי הגיל הכלליים במינהל הפדגוגי של
המשרד.
77 תלמ ידים ילידי אתיופיה
נתונים ב אחריות של
ה .אגף לקליטת תלמידים עולים של המשרד
על פי משרד החינוך, המשרד מגדיר "תלמיד עולה" ב כמה ,דרכים לפי ,שכבת הגיל
ה מטרה או
ה .תוכנית
המשותף לכל הדרכים הוא
שתמיד מדובר בתלמיד שנולד בחו"ל ולא בישראל ,, קרי תלמיד עולה הוא
תלמיד שנ
ולד בחו"ל ועלה לישראל לפי חוק השבות או חוק הכניסה.
78
ב חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא "קליטה ושילוב של תלמידים עולים ושל תלמידים תושבים חוזרים
בשנת הלימודים התשע"ז,"
79 רט ו מפ
ים הכלים ו
ההנחיות להיערכות בתי-
הספר לקליטת תלמידים עולים
ותלמידים תושבים חוזרים , ובכלל זה הסברים על הסטנדרטים לתהליכי קליטה של תלמידים עולים, אופן
המעקב אחר השתלבותם, כללים ותנאים להקניית השפה העברית שעברית אינה שפת אמם והקצאת שעות
.מיוחדות ללימודי שפה ואופן השלמת פערים במקצועות הלימוד
כדי לאפשר השתלבות ראויה של תלמידים עולים
בבתי-
ספר
הוחל ט על סיוע במימון חלק מהוצאות
החינוך, כגון רכישת ציוד לימודי וספרי לימוד,
וכן מימון "סל תרבות", טיולים ואירועים שונים שבדרך
כלל ההורים
מממנים . לצורך
זה
, משרד החינו
ך ומשרד העלייה והקליטה מממנים ס.ל קליטה ה סיוע הוא
פרטני
וניתן ל
תלמידים הזכאים לו על פי תבחינים
. התשלומים מ
ו עברים למוסדות החינוך על פי נתוני
התלמידים במאגר המידע המרכזי שבמשרד החינוך ובמשרד העלייה והקליטה. להלן פירוט הסכומים של
:סלי קליטה בעבור תלמידים עולים
75
/החלטה מס' אתפ5
של ועדת שרים לענייני קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי מיום23
באוקטובר2015
, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום8
בנובמבר2015
ומספרה היא666
/(אתפ5
,)
מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית– ות כניות
משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות .
76
טלל דולב, ראש מטה היישום, התוכנית הממשלתי ת לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה, דוא"ל, אפריל2017
.
77
,חוזר מנכ"ל משרד החינוך
תוכנית רב-
תחומית בנושא תרבותה ומורשתה של
קהילת יוצאי אתיופיה/, תשע"ו12
,
24
באוגוסט
2016
.
78
חוזר מנכ"ל משרד החינוך1.7
-1
,
.קליטה ושילוב של תלמידים עולים ושל תלמידים תושבים חוזרים בשנת הלימודים התשע"ז
79
.שם
עמוד
22
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
טבלה9: סלי קליטה בעבור תלמידים עולים, תשע"ז
תלמידים עולים ממדינות שונות (חוץ
)מאתיופיה תל
מידים עולים מאתיופיה
שלבי חינוך תאריכי עלי
הי סכום תאריכי עלי
הי סכום
החינוך
היסודי
1.09.2015
–
31.08.2016
626
ש"ח
1.1.2001
–
31.12.2010
400
ש"ח
1.09.2014
–
31.08.2015
498
ש"ח
1.1.2011
–
31.8.2016
800
ש"ח
1.09.2013
–
31.08.2014
---
חטיבת
הביניים
1.09.2015
–
31.08.2016
907
ש"ח
1.1.2001
–
31.12.2010
400
ש"ח
1.09.2014
–
31.08.2015
728
ש"ח
1.09.2013
–
31.08.2014
448
ש"ח
1.1.2011
–
31.8.2016
800
ש"ח
החטיבה
העליונה
1.09.2015
–
31.08.2016
1,125
ש"ח
1.1.2001
–
31.12.2010
400
ש"ח
1.09.2014
–
31.08.2015
896
ש"ח
1.09.2013
–
31.08.2014
562
ש"ח
1.1.2011
–
31.8.2016
800
ש"ח
מנתוני הטבלה עולה כי סלי קליטה מחולקים לתלמידים באופן דיפרנציאלי
לפי
קריטריונים –
מדינת
מוצא:(עולים מאתיופיה מובחנים מעולים ממדינות אחרות), ותק בארץ ושלבי חינוך
-
תלמידים עולים מאתיופיה זכאים לסל ק ליטה
ב-
15
ה שנים
ה ראשונות שלהם בארץ. תלמידים עולים
ממדינות אחרות זכאים לסל קליטה
ב שלוש
ה שנים
ה
ראשונות בארץ בלבד.
-
שווי סל
ה קליטה של תלמידים עולים מאתיופיה נשאר קבוע בכל שלבי
ה ,חינוך ותלוי רק
ב תאריך
ה :עלייה סל הקליטה בחמש
ה שנים
ה ראשונות בארץ כפול מסל
ה קליטה מן השנה השישית ואילך(
800
ש"ח
לעומת400
.)ש"ח
-
שווי סל קליטה לתלמידים עולים ממדינות אחרות
עולה ככל ש שלב החינוך
גבוה יותר, ו בחינוך היסודי
,הוא הנמוך ביותר. כמו כן .עם העלייה בוותק בארץ יורד שווי סל קליטה
עמוד
23
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
נספח: האוכלוסייה ממוצא אתיופי בסוף שנת2015
ביישובי
ם עיקריים
האוכלוסייה ממוצא אתיופי בסוף שנת2015
ביישובים עיקריים80
שם היישוב
מספר יוצאי אתיופיה
ביישוב
שיעור יוצאי אתיופיה
ביישוב אשכול חברתי-כלכלי81
נתניה
11,400
5.5%
5
ראשון לציון
8,000
3.3%
6
באר שבע
7,300
3.6%
5
אשדוד
7,100
3.2%
5
רחובות
7,100
5.3%
6
פתח תקווה
6,800
3.0%
6
אשקלון
6,400
4.9%
5
ירושלים
5,900
0.7%
4
חדרה
5,500
6.2%
5
חיפה
5,300
1.9%
7
קריית גת
4,500
8.7%
4
רמלה
4,000
5.5%
4
בית שמש
3,800
3.6%
3
לוד
3,700
5.1%
4
קריית מלאכי
3,600
16.8%
4
עפולה
3,500
7.7%
5
יבנה
3,100
7.3%
5
תל אביב-יפו
2,600
2.6%
8
בת ים
2,400
1.9%
5
80
:הלמ"ס, הודעה לתקשורת האוכלוסייה מהמוצא אתיופי בישראל–
,לקת נתונים לרגל חג הסיגד28
בנובמבר2016
.
81
על פי המדד החברתי-
כלכלי של הלמ"ס לשנת2008
:, בתוך ,רשויות מקומיות בישראל2014
.
באשכול1
מדורגים היישובים
שמצבם הכלכלי-
חברתי הוא הגרוע ביותר, ובאשכול10
–
.היישובים שמצבם הטוב ביותר