חומר רקע
הטרדות מיניות בדיור הציבורי
נשים עניות מוחלשות וחסרות אמצעים או יכולת הגנה חשופות הרבה יותר לפגיעות והטרדות מיניות. יש לזכור, כי נשים אלה תלויות בעובדי החברות המשכנות כמעט בכל תחום חייהן. אם בעניני הנחות בשכר דירה, בהסדרי חוב, בכל תיקון ושיפוץ חיוני שהוא ועוד. במקרים רבים חששו נשים לחשוף עצמן באמירה "ואם מחר תהיה לי בעיה בחשמל - הם לא יתקנו" או "ואם מחר תהיה לי בעיה בשכר דירה - הם תכף לא יסכימו". שלא לדבר על החשש שלא לקבל את קורת הגג המיוחלת, הקובעת חייהן ועתידן ו/או הסיוע העלוב בשכר הדירה המשמש לפעמים את הגבול בין חיים למוות.
אמירות אלו חושפות את פגיעותן ופחדן הנמשך, שההטרדות המיניות הן קצה הקרחון שלו כיוון שהחופש להתעלל בהן קיים בכל תחומי חייהן. תלותן ב"חסדי" החברות המשכנות ו"חסדי" משרד השיכון הופכת אותן לפגיעות, כאשר כל תלונה פותחת פתח לפחד מהתעללות עתידית מכל סוג. חמור הדבר כי בשל עוניין וחוסר בטחונן והיותן זקוקות לעזרה, הן הפכו לקרקע פורייה לניצול מיני וסחטנות. דווקא במקום שבו אמורים לספק את הסיוע לו הן זקוקות נמצאות אותן נשים תחת מכבש לחצים מצד פקידים רכזי שטח וגורמים בעלי השפעה כבדה על חייהן ומוצאות עצמן מוטרדות נאנסות ומושפלות. כמות העדויות על הטרדות מיניות מעוררות חשש, כי כמות הטרדות אלה גדולה עוד יותר והיקף התופעה רחב בהרבה ממה שמוכר לרשויות אך רובן אפילו חוששות לדבר. נחשפו עתה עדויות איומות על הטרדות מיניות בעמידר ואף מצד בכיר במשרד השיכון אך סביר שהתופעה קיימת בכלל החברות המשכנות. התמונה האיומה היא של עשרות ואלפי נשים החרדות לגורלן ולגורל ילדיהן בהעדר ביטחון דיורי נמצאות תחת כפייה מתמשכת של מדיניות המשליכה אותן אל לוע הארי
פורום הדיור הציבורי רואה בחומרה רבה התנהלות זו מצד פקידים ובעלי כח בחברות המשכנות ורואה חשיבות רבה בהעלאת המודעות לעצם קיומם של הטרדות מיניות וכפייה מינית של נשים מחוסרות קורת גג ודיירות בדיור הציבורי. יש צורך מיידי בהתייחסות ממשלתית בנושא מיגור התופעה ולקיחת אחריות. יש צורך בנהלים חדשים, שיספקו לאותן הנשים מרחב מוגן ונגישות לזכויותיהן מבלי שיאלצו להיות מאויימות על ידי פקידים ובעלי כח.
ברור גם, שככל שהמצוקה גדולה יותר, כך גם יש קרקע פוריה יותר להתעללות מצד מי שממונים על פתרונה - עובדי החברות ובכירים במשרד השיכון. ולכן, חיוני להתגייס להקטנת מצוקה זו בדרך של שיקום הדיור הציבורי.
השלבים הראשונים בהתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות:
הגדלת מלאי הדיור הציבורי כך שיהיה זמין לכל מי שאין לה כל פתרון אחר בר השגה רק אם תפסק התלות בגורמי הכוח השלטוני לקבלת משאב חיוני זה של קורת גג, תעלם האפשרות לסחיטה מינית מכל סוג לשם קבלתו.
נוהל שקיפות מסודר להתנהלות עובדי חברות משכנות אל מול הדיירות בכל נושא שהוא שיהיה זמין בכל תלונה או עתירה. חוסר השקיפות בהתנהלות העובדים מהווה קרקע פוריה להתעללות מכל סוג ובכלל זה התעללות מינית. כיום אין כל תיעוד לנעשה במפגש עם עובד ולעתים קרובות העובדים/ות גם מסרבים לתת בכתב את אמירותיהם/הבטחותיהם/דרישותיהם וכו'. מן הראוי כי יהיה טופס מיוחד לשם כך (ראו נספח רצ"ב) בו יתועדו תוכן הפגישה, דרישות העובד ואמירות הפונה ובו יתועדו גם כל המסמכים שנמסרו, כיוון שבמקרים רבים נמסר ש"המסמך נאבד" - דבר המטיל איום נוסף על הפונה לגבי אמינות הטיפול בפנייתה.
לא מדובר רק בהטרדות מיניות אלא בניצול בוטה של יחסי סמכות וכוח וכל התמודדות חייבת גם להציג מדיניות המתנגדת לכל סוג כזה של יחסים. ההטרדות המיניות הן רק קצה הקרחון של ההתנהלות מזלזלת והמאיימת, שהפכה למדיניות בחלק מהחברות המשכנות ויש לה גם ביטויים נוספים עליהם אנו שומעים מדי יום.
נהלים למניעת הטרדות מיניות ויחס לא ראוי לדיירות:
1. לחייב את החברות המשכנות לקיים הכשרות קורסים להעלאת המודעות וחידוד הנהלים בכל הקשור לפגיעות מיניות ולמניעתן.
2. כל טיפול וחקירה בתלונה כלשהי יעשה על ידי גוף חיצוני ללא כל מעורבות של מי מעובדי החברה המשכנת, כדי להסיר חשש של איום מוסווה על המתלוננת ועמדה מוטה של עובדי החברה. הבדיקה והחקירה תעשה על ידי נשים בלבד, כנהוג בטיפול בתקיפה מינית כלשהי.
3. לחייב הקמת גוף מפקח חיצוני לעמידר ולחברות המשכנות בשיתוף עם גורמים מוסמכים לטיפול בקורבנות תקיפה מינית. כל טיפול ובירור תלונה יעשה על ידי גוף זה.
4. מן הראוי כי תצא הנחיה כי כל דיירת רשאית להביא עמה כל מלווה שהוא על פי בחירתה ו/או לשלוח נציג מטעמה בעזרת יפוי כוח במידת הצורך. על הנחייה זו גם להתפרסם במודעה שתתלה בסניף בשפות השונות. במודעה זו יצויין גם טלפון וכתובת אי מייל של הגוף החיצוני לתלונות על הטרדה מינית.
5. להדביק מדבקה בכל עמדה של קבלת קהל ובה טלפון של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. בכל חשבון ו/או דיווח שישלח לדיירות/ים יצורפו בצורה ברורה גם פרטי הטל של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית – אלה מעבירים מסר ברור גם לדיירות וגם לעובדים.
6. להשעות לאלתר כל עובד שהוגשה תלונה בעינינו ושנחשד בהטרדה או פגיעה מינית עד לבירור המשטרה בעניין. כיום נהוג להעביר אותו לסניף אחר, שם מעשיו לכאורה ופגיעותיו בנשים עלולות להמשך. נוהל זה מסכן נשים נוספות ומשמר את פחדי המתלוננת. מיצוי ההליכים המשפטיים נגד עובד שהואשם בהטרדה מינית יהיה שקוף וידווח לגוף המפקח החיצוני, כולל החלטת החברה המשכנת לגבי עתידו.
7. לחייב את החברות המשכנות לדווח למשטרה ולמרכז לנפגעות תקיפה מינית על כל פנייה שהגיע אליהן בדבר הטרדה /פגיעה מינית של עובדים כנגד נשים ולהנחות את הנשים לפנות אל מרכזי הסיוע.
נספח מס 1
ימסר אישור בכתב על כל מסמך וטופס שנמסר על ידי הפונה ומטרת הפנייה. (לאור תלונות רבות על מסמכים שאבדו ואי העברת בקשות ותיקים לוועדה). הדייר יקבל העתק של כל מסמך מסוג זה והעתק ישמר בתיקו לכל בירור ו/או תלונה עתידיים. כמו כן, כל בקשה האמורה להיות מועברת למשרד השיכון (כמו הנחה בשכ"ד, בקשות חריגות וכו') תצויין במסמך והדייר יקבל הודעה אל תאריך העברתה למשרד השיכון ועל משך הזמן לתשובת ועדת משרד השיכון.
- טופס סיכום פגישה/ביקור בסניף עמידר
תאריך ביקור:
נושאים שעלו בשיחה וסיכום הדברים
1.
2.
3.
4.
מסמכים שנמסרו על ידי הדייר
1.
2.
3.
4.
פעולות להמשך של הפקיד
1.
2.
3.
4.
פעולות להמשך של הדייר
1.
2.
3.
4.