חומר רקע
נקודות לקראת דיון ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום 22.5.2017 בנושא
הצ"ח הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ז-2017
זליגה של שימושים
כבר בשלב זה של הדיונים על הצעת החוק ניתן לראות שהצעה שהחלה כממוקדת בשימושים מסוימים, הולכת וצוברת סמכויות לשימושים אחרים. אם בהצעה המקורית מדובר היה בחסימת גישה לאתרים המשמשים לסחר בסמים שאינם מוגדרים "סמים קלים", הרי שכעת מדובר בחסימת גישה גם לאתרים הקשורים לסחר בסמים קלים (קנאביס), או סחר בחומרים מסכנים שאינם מוגדרים כסמים. ההגדרה של "אתר אינטרנט של ארגון טרור" היא הגדרה עמומה, רחבה, ומשאירה מקום רחב מדי לשיקול דעת של בית המשפט.
הצעת החוק עוסקת באמצעי קיצוני של צנזורה וחסימת גישה למידע, אשר עלול לפגוע גם בגישה לאתרים "תמימים". לשימוש בכלי זה יהיו עלויות שיושתו על ספקיות האינטרנט, עלולות להיות לו השלכות על זכותם של משתמשי האינטרנט לפרטיות, אם אמצעי החסימה שבהם ייעשה שימוש יהיו פולשניים מדי. השימוש בכלי כזה צריך להיעשות במשורה, במקרים קיצוניים, ולא כלאחר יד.
סמכות אקס-טריטוריאלית
הצעת החוק אמורה לחול לכאורה גם על אתרי אינטרנט המאוחסנים ומנוהלים מחוץ לישראל, ולאפשר מתן צו שיורה לספקי גישה לאינטרנט לחסום את הגישה לאתרים אלה. יתר על כן, ההצעה אמורה לחול על ספקי שירות איתור אינטרנטי (מנועי חיפוש), כך שניתן יהיה להורות להם למנוע גישה לאתרים חסומים דרך מנועי החיפוש. לכאורה, הצעת החוק מבקשת להעניק לבתי משפט בישראל את הסמכות לצנזר תוצאות חיפוש של גוגל או כל מנוע חיפוש אחר גם לגולשים ממדינות אחרות.
ראיות חסויות, הליכים במעמד צד אחד, חוסר שקיפות
ההליכים המשפטיים בבקשה למתן צו הגבלת גישה לאתר ייערכו במרבית המקרים במעמד צד אחד, ללא ייצוג לבעלי אתר האינטרנט או מנהליו. כמו כן, ניתן יהיה להשתמש בהליכים אלה בראיות שאינן קבילות ובראיות חסויות.
חשוב להקפיד על כך שההליכים בנושא יהיו שקופים ככל האפשר, שיפורסמו הבקשות להגבלת גישה, שההליכים בפני בית המשפט יהיו פתוחים ופומביים, שהצווים שיוצאו יפורסמו באופן ברור. יש להקפיד על כך שהדיווח השנתי המוצע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת יהיה מפורט ויכלול מידע על הבקשות שהוגשו, הסיבות להגשתן, העבירות שנטען כי התבצעו, נוסח הצו שהוצא. חשוב שהציבור יידע מה השיקולים להגשת הבקשות על ידי גורמי האכיפה, מה השיקולים שהובאו בפני בית המשפט.
תכלית החוק
כפי שצוין גם בדברי הפתיחה של הנוסח המעודכן האחרון של הצעת החוק, הגבלת גישה לאתר אינטרנט לא תוכל למנוע המשך ביצוע העבירה ממי שמחפש את התוכן המזיק בכוונה. לנוכח זאת, נראה שמטרת הצעת החוק היא להקטין את הסיכוי שמשתמש "תמים" יגיע בטעות לתוכן הקשור לביצוע עבירות.
אם זו אכן תכלית החוק, הרי שישנם צעדים אחרים שישיגו אותה, תוך פגיעה פחותה בזכויות יסוד כמו חופש הביטוי, חופש הגישה למידע והזכות לפרטיות. כדי למנוע גישה מזדמנת של גולשים "תמימים" נדרש בעיקר לשפר את הכלים המוצעים כבר כיום למשתמשי האינטרנט לסינון תכנים פוגעניים ואתרים פוגעניים, לפי סעיף 4ט לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
הבעייתיות בהגדרת תכלית החוק עולה גם מדברים שאמר בדיון האחרון סוני אינגר, קצין חקירות נוער במשטרת ישראל, לפיהם מרבית הסמים נמכרים כיום באמצעות אתרים ב"רשת האפילה" (Dark Net), כדוגמת אתר "דרך המשי" (Silk Road), או באמצעות אתרי מכירות "תמימים", כמו אתרי אי-ביי ועלי אקספרס. אך הצעת החוק לא תהיה יעילה נגד אתרים ב"רשת האפילה", מכיוון שהגלישה באתרים אלה מתבצעת באמצעות דפדפנים שעוקפים חסימות מן הסוג המוצע בהצעת החוק. כמו כן, הדרך היחידה שבה ניתן יהיה למנוע סחר בסמים באתרים כמו אי-ביי או אתרי מכירות אחרים, אם תתקבל הצעת החוק, תהיה באמצעות מניעת גישה כללית לאתר אי-ביי. התוצאה עלולה להיות דומה למה שאירע בתורכיה לאחרונה: הגישה לאתר "ויקיפדיה" נחסמה, מכיוון שהממשלה התורכית ביקשה למנוע ממשתמשי האינטרנט בתורכיה לגשת למידע ביקורתי נגדה, שהופיע בכמה ערכים של האנציקלופדיה המקוונת.
הצעות לשינוי בנוסח
בסעיף 1, בהגדרות החוק, הגדרת "עבירה"
(3) עבירה לפי סעיפים 13 או 14 לפקודת הסמים המסוכנים, אלא אם מדובר בעבירה כאמור רק לעניין החומרים המנויים בפרטים 1 ו-2 בסימן א' לחלק א' בתוספת הראשונה לפקודה.
(4) עבירה לפי סעיף 7 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013;
מוצע להחזיר את נוסח ההצעה לנוסח המקורי בעניין עבירות הסחר בסמים מסוכנים - להחריג אתרים העוסקים בסחר בקנאביס ממסגרת החוק, ולא להוסיף סחר בחומרים מסכנים לתחומי הצעת החוק.
סעיף 2(א)(3) לנוסח המעודכן מציע להתיר הוצאת צו להגבלת גישה אם מדובר באתר אינטרנט של ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 והגבלת הגישה חיונית למניעת המשך פעילותו באמצעות האתר.
ההגדרה המוצעת הינה הגדרה רחבה ועמומה. אין ציון מפורש של העבירות שאת ביצוען מבקשים למנוע, אין דרישה שארגון הטרור יהיה מוכרז ובכך נפתח הפתח להכרזה בפועל על ארגון טרור באמצעות בית המשפט שידון בבקשה להגבלת גישה לאתר.
מוצע לבטל את סעיף 2(א)(3) להצעת החוק, ולהוסיף במקומו לרשימת העבירות בסעיף 1 להצעת החוק תחת הגדרת "עבירה", סעיף קטן (6):
עבירה לפי סעיפים 20, 21, 22, 29, 30 או 31 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
המדובר בעבירות המוגדרות בסעיף 41 לחוק המאבק בטרור, כעבירות טרור בעלות תחולה אקס-טריטוריאלית.
לסעיף 2(ב)(1) בנוסח המעודכן, לרשימת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו ליתן צו, מוצע להוסיף:
(ה) מידת הפגיעה בפרטיות שתיגרם לציבור משתמשי האינטרנט.
זאת, כדי להקפיד שבתי משפט ישקלו גם את המנגנונים הטכנולוגיים שישמשו לביצוע חסימות הגישה, ויוודאו שמנגנונים אלה לא יפגעו יתר על המידה בזכות לפרטיות.
בנוסח המוצע אין כל דרישה שהבקשה להוצאת צו תוגש לאחר שניתנה לכך הסכמה מאת היועץ המשפטי לממשלה. זאת בניגוד למקרים של הגשת כתב אישום על עבירות חופש ביטוי (שבהם נדרשת הסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה, לפי סעיף 144ה לחוק העונשין); כאשר מדובר על פתיחה בחקירה בחשד לעבירות ביטוי מסוימות, (שבה יש צורך באישור המשנה לפרקליט המדינה, לפי הנחיית פרקליט המדינה 14.12 – פתיחה בחקירה בעניין בעל רגישות ציבורית רבה. גם בהצעת חוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז-2016 נדרש אישור בכתב של היועץ המשפטי לממשלה לפני הגשת בקשות לצו הסרת תוכן.
מוצע להוסיף סעיף 2(ז):
בקשה למתן צו לפי חוק זה תוגש לאחר שניתנה לכך הסכמה בכתב מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיכו לכך.
סעיף 2(ה) לנוסח המעודכן קובע כי בית משפט שהרשיע אדם בעבירה בשל פעילות שביצע באמצעות אתר אינטרנט יהיה רשאי ליתן צו להסרת אתר, להגבלת גישה לאתר או להגבלת איתור אתר לגבי אותו אתר.
לא נקבעה כל אמת מידה להפעלת סמכות זו, כמו למשל דרישה שיהיה קשר בין האדם שהורשע בעבירה לבין מפעילי אתר האינטרנט, או דרישה שאתר האינטרנט משמש לביצוע עבירות נוספות. (דוגמה קיצונית: אדם מעלה פרסום הסתה לפייסבוק, ומורשע בפרסום הסתה. האם ניתן לדרוש חסימת גישה לפייסבוק בשל ביצוע העבירה).
מוצע לנסח את הסעיף באופן ברור יותר:
הורשע אדם בעבירה בשל פעילות שביצע באמצעות אתר אינטרנט שבבעלותו או שהוא מפעילו, רשאי בית המשפט שהרשיע את אותו אדם, לבקשת תובע, ליתן לגבי אתר כאמור צו...
סעיף 9 קובע כי הפרת הוראות צו מהווה עבירה פלילית. מוצע לקבוע במפורש כי האחריות למלא את הוראות הצו חלה על ספקי גישה לאינטרנט, ספקי שירות איתור אינטרנט וספקי שירותי אחסון, אך לא על גורמים אחרים. השארת הנוסח הנוכחי של הסעיף עלולה להביא לכך שמשתמשי אינטרנט שיעשו שימוש בטכנולוגיות המאפשרות "עקיפה" של אמצעי חסימה יואשמו בהפרת צו.
בברכה,
אורי סבח
האגודה לזכויות האזרח בישראל
050-6690440