חומר רקע

דו"ח ועדת האסדרה לתזונה בריאה נכתב על-ידי : המחלקה לתזונה בשירותי בריאות הציבור– ,פרופ' רונית אנדוולט מר אבידור גינסברג; לשכת מנכ"ל- מאיה גולן; אגף אסטרטגיה– מר ;עמית שריר, ד"ר שגית ארבל אלון שירותי בריאות הציבור: ד"ר אודי קלינר, פרופ' איתמר גרוטו. ת קציר מנהלים רקע השמנה וה מחלות ה כרוניות הקשורות אליה, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את גורמי התמותה והתחלואה ה מובילים בישראל. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ- 30% מ ן הילדים בכיתות ז,' וכ- 60% מ ן המבוגרים סובלים מעודף משקל והשמ נה. כ- 9.7% סובלים מסוכרת ו בקרב אוכלוסיות עניות, השיעור מגיע עד לכדי 25% . לתזונה ולפעילות הגופנית יש השפעה מכרעת על היווצרות מחלות אלו. במהלך50 השנים האחרונות, הרכב המזון שינה צורה ומרקם, והפך ל מעובד ואולטרה- מעובד. מזונות אלו הם בעלי יכולת השבעה נמוכה , דל ים בערכים תזונתיים ,פעמים רבות נטולי ערך תזונתי כלל, ו בעלי דחיסות קלורית גבוה ה מאוד. השילוב של זמינות גבוהה למזון מעובד עם שיווק מסיבי, הביאו לעלייה בצריכה הקלורית. שינוי בהרכב התזונתי , תוך צריכת יתר של סוכר, נתרן, שומן רווי ו גם ,חומרים משמרים הו בילו להשמנ ה ולתחלואה הנלווית ,אליה. בנוסף המזונות איבדו חלקים ניכרים מערכם התזונתי, כגון: ה סיבים הטבעיים ,ה וויטמינים ו ה מינרלים אשר הלכו לאיבוד בתהליך .התיעוש ישראל מובילה בחלק מ ן המגמות העולמיות הקשורות להשמנה והתחלואה הכרוכה בה, אך זו הי תופעה גלובלית המאפיינת את ה מדינות המפ ו תחות. לאור נתונים אלו, מדינות רבות בעולם החליטו ל פעול על- מנת לשנות את סביבת המזון, כך שהבחירה של מזון בריא תהיה .קלה יותר לאוכלוסייה בעבר רווחה התפיסה שיש להנחות את הציבור לצרוך תזונה מאוזנת .ולהרבות בפעילות גופנית כאשר ממשלות העולם החלו להפנים ,את העובדה שרעיון זה קרס יותר ויותר מדינית מפותחות מבינות שהתזונה של האנשים מושפעת במידה הולכת ועולה מ ן הסביבה בה הם צורכים את המזון, ועל כן י ש .להתערב בכך גם מדינת ישראל לקחה על עצמה את האתגר, באמצעות מהלך של תכנית לאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא- "אפ"שרי בריא. במסגרת ה זו וקמה ופועלת ה וו עדה של אסדרה .תזונתית לקידום תזונה בריאה של האוכלוסייה 1 הרעיון המרכזי של התכנית– ה סביב ה בה נעשית בחירת המזון ( food choice architecture ) היא באחריות המדינה. שינוי ה סביב ה הזו יכול להועיל במניעת תחלואה הבאה בעקבות אכילת מ זון לא בריא הגורר בעקבותיו .השמנה ותחלואה תפיסה ס נו פת שהוכחה כפחות רלוונטית, היא ההסתמכות על הערך הקלורי של המזון הנצרך בלבד, ולא על הרכבו ועל ההבדל בין הפרופיל התזונתי של מוצרי מזון ב ע לי ערך קלורי דומה. המגמה הנוכחית אינה בת-קיימ ה הן למערכת הבריאות הן לחב רה בכלל. העלות היחסית של מטופל עם משקל עודף והשמנת יתר במערכת הברי ות א, גבוהה בהרבה מ ן העלות של אדם .בעל משקל תקין ,ללא שינוי מגמה בהסתמך על הקוהורטים הקיימים, אנו צפויים לנסוק לשיעורי השמנה של70% .בקרב האוכלוסייה הבוגרת נתון כגון זה אינו מאפשר קיום של חבר.ה תקינה מטרה גיבוש המלצות ל .אסדרה תזונתית לקידום סביבה תזונתית בריאה לאוכלוסייה בישראל שיטות 1. הקמת ועדה בין תחומית ובין מגזרית עם נציגים של משר ,די ממשלה שונים נציגי האקדמיה, אנשי מקצוע , נציגי התעשייה ו .נציגי ציבור 2. שקיפות מלאה של עבודת הוועדה לציבור . 3. הזמנת מומחים מקומיים ובין-לאומיים להצג ת ניסיונם בתחום האסדרה התזונתית. 4. קידום שיח פתוח עם הציבור לקבל ת חוות- .דעת והמלצות 5. קיום קבוצות מיקוד עם נציגי אוכלוסיות, בהן שכיחות ההשמנה והתחלואה הכרונית, גבוה ה .במיוחד 6. גיבוש ה מלצות ל חקיקה ואסדרה של נושאים מקדמי תזו .נה בריאה 7. המשך מעקב אחר צעדי יישום חקיקתיים ואחרים, .תוך קיום ועדה מלווה לבקרת יישום תוצאות 1. תהליך איסוף הידע כלל13 פגישות, במסגרתן שמעה ה ו ועדה מומחים מתחומי תוכן שונים הקשורים לתזונה וסביבה, ובכלל זה מומחים בי ן- .לאומיים 2. התהליך היה שקוף לציבור באמצעות ,עיתונאים שזומנו לישיבות הוועדה דיונים פתוחים לתקשורת ופרסום המצגות ו צילומי הישיבות באתר האינטרנט של משרד הבריאות. כמו- כן, התאפשר לציבור להביע עמדתו באמצעות דוא ר א ל קטרוני ,אינטרנט ו קבוצות מיקוד, שכללו למעלה מ- 1,000 איש .הוצגו מספר תובנות שנאספו ל-9 תמות מ רכזיות, ו העיקריות :בהן הצורך בחינוך תזונתי; הנגש ה פיזית של מזון בריא; הנגשה כלכלית ;של מזון בריא סימון מזונות לבחירה מושכלת ו ,כן עיצוב חנויות ממכר מזון להנגשה תזונתית בריאה. 2 3. 4. גובשו ( המלצות בתחום אסדרה כלכלית הנגשה כלכלית של מזון בריא): סימון מזון ; מגבלות על שיווק;ופרסום של מזון מזיק רפורמולציה של מזונות שונים להפחתת נתרן, סוכר ושומן רווי ;רגולציה תזונתית על תזונה במערכות החינוך השונות; קידום תזונה בריאה במפעלים גדולים המוזנים על-ידי המדינה; עידוד יצרנים בינוניים ו קטנים לי י צר מזון בריא; מתן תמיכות ותמרוץ מ ענקי מחקר, לעידוד ייצור מזון בריא, באמצעות שיתוף פעולה בין מדענים ממשרדי ממשלה שונים; קידום חינוך תזונתי ו כן גם הסברה לאומית במערכת החינוך ובמדיה. :להלן פירוט ההמלצות א. סימון בחזית האריזה: אינפורמטיבי ושיפוטי 1. :סימון שיפוטי "שלילי" בחזית האריזה כאשר הרכי בים: סוכר, שומן רווי ו נתרן מופיעים במזון ברמה מסוי מת ,ומעלה הם יסומנו בתו שיכיל את הנוסח: "מכיל כמות גבוהה של ...(שם רכיב)". י י תכנו עד3 תווים לכל סוג מזון . 2. סימון שיפוטי "חיובי" בחזית האריזה: סימון מוצר מזון אשר הרכבו מתאים להמלצות התזונה של משרד הבריאות . התו יכיל את הנוסח: "מוצר זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה." דוגמ ה לסימון בחזית האריזה (הלוגו הסופי ייבחר בהמשך בהתייעצות עם הציבור:) 3. סימון אינפורמטיבי– הבהרות בחלק הקדמי ו:האחורי של האריזה א. הגדל ת /הבלטת הגופן :של רכיבי התזונה הבאים ,קלוריות שומן רווי, סוכר ו.נתרן ב. סימון הסוכר בכפיות, (כל4 )גרם סוכר=כפית. ג. כימות מספר הרכיבים הכל ו ל במוצר)(מדד של רמת העיבוד. 4. .סימון המזון השיפוטי יהיה מבוסס על המתווה שאושר בצ'ילה סימון חיובי סימון שלילי 3 5. ה כניסה לתוקף של שלב 1 : 1 ב ינואר 2018 (יהיה אפשר באופן נקודתי לתת הארכה של 6 חודש ים באישור שר הבריאות) . 6. השלבים הבאים :שלב 2 : 18 חודש לאחר שלב1 מיולי2019 שלב3 : 18 חודש לאחר שלב2 , דצמבר2020 . 7. :המוצרים שיכללו כל מזון ארוז מראש שחלה עליו חובת סימון לפי תקנות סימון תזונתי ,למעט: א. מוצרי מזון טבעיים הכוללים רכיב אחד בלבד (כגון :חלב ,שמני ם ,קטניות) למען הסר ספק– .הסימון יחול על מיצים למיניהם ב. תמ"לים (גיל 0-12 חודשים ) )ומזון ייעודי (מזון רפואי 8. מזונות שנועדו לשחזור באמצעות נוזלים – הערכים יחושבו על פי המוצר הנצרך , בהתאם להוראות ההכנה של היצרן. 9. הרמות יהיו בהתאם לשתי קטגוריות :מוצקים ונוזלים – בהתאם להגדרתם בתקנות הסימון התזונתי :טבלה מוצר שיחרוג מהטבלה הבאה בהתאם לשלבים: * אפשרות להארכה עד שישה חודשים– .באישור שר הבריאות ב. הגבלות פרסום ושיווק של מזון מזיק עם דגש על פרסום ושיווק לילדים 1. הגדרת :מזון מזיק כל מזון שעליו תווית אחת או יותר של תו סימון שיפוטי-ש לילי כאמור לעיל. שלב3 דצמבר2020 שלב2 יולי2019 שלב1* ינואר2018 ל- 100 גרם מוצר מזון מוצק 400 500 800 נתרן במ"ג 10 15 22.5 סך סוכר בגרם 4 5 6 סך שומן רווי בגרם מזון נוזלי 100 100 100 נתרן במ"ג 5 5 6 סך סוכר בגרם 3 3 3 סך שומן רווי בגרם 4 2. איסור מוחלט לפרסום ושיווק מזון מזיק, באמצעים שונים, כולל( במדיה תכנים המיועדים לילדים ונוער עד גיל16 ) :לרבות ,תקשורת כתובה ואלקטרונית ,אינטרנט רשתות חברתיות וקולנוע. מגבלות אילו יחולו גם על תוכן שי ווקי, מתנות ועוד. 3. ככלל, פרסום מזון מזיק יותנה בתוספת אזהרה במקום בולט בפרסומת, כדלקמן : " מזון זה מכיל כמות גבוה ה של ... סוכר/שומן רווי/נתרן". ג. רפורמולציה 1. שימוש בסימון שיפוטי בחזית האריזה כאמצעי לקידום ועידוד התעשייה לביצוע .רפורמולציה במזון 2. הטמעת שינויים לאורך זמן, על- מנת לאפשר שינוי הדרגתי בד פוסי ה צריכה של הציבור, והיערכות של התעשייה בהתאם . 3. הקמת צוותים מקצועיים של משרד הבריאות והתעשייה, להמשך עבודה על הפחתת נתרן, סוכר ושומן רווי. 4. איסור על-פי חוק ב שימוש בשומן טרנס. 5. התחלת השינוי והרפורמולציה במזון שעיקרו מיועד לפעוטות וילדים. ד. מיסוי על מזון מזיק 1. קיימות עדויות ראשוניות על כך שמיסוי של מזון מזיק, ובמיוחד מיסוי של משקאות .המכילים סוכר, מביא לירידה בצריכת הסוכר 2. הוועדה סברה כי מיסוי מזון מזיק, עשוי להיות כלי אפקטיבי לצמצום צריכת מזון .מסוג זה אולם בעת הזאת יש למצות את פעילות האמצעים האחרים, עליהם המליצה הוועדה, ולשוב ולבחון ב תום פרק זמן של שנה-שנתיים את הצורך במיסוי, ,לאחר שיצטבר מעט יותר ניסיון עולמי בתחום :במדינות כמו בריטניה, ,מקסיקו ה עיר ברקלי בפילדלפיה ועוד , כדי לבדוק מהי מידת ההשפעה של המיסוי על הצריכה. 3. במ קר ה שאמצעים אחרים לא יובילו לירידה ה מצופה בצריכת מזון מזיק, ויובאו עדויות מדעיות נוספות ליעילותה של שיטה זו, במקומות בהם היא תאומץ, מומלץ .להתחיל בגישה זו גם בישראל 4. לפיכך, יש להמשיך בדיונים ולבחון לעומק את נושא המיסוי במסגרת הוועדה המלווה, כחלק משלים לקידום תכנית אינטגרטיבית כוללת, לקידום ת זונה בריאה .בישראל 5 ה. עידוד ייצור של מזון בריא 1. /הקמת ועדה לעידוד יצרנים קטנים בינוניים לייצור מזון בריא בראשות ראש שירותי בריאות הציבור, בהשתתפות נציגי המשרדים: ה ,בריאות ה ,אוצר ה,כלכלה התעשייה ו השלטון המקומי. 2. בחינת תמיכות ותמרוץ מענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא , בהובלת ה מדען הראשי של משרד הבריאות, בשיתוף משרדי ה ,כלכלה ה ,אוצר ה חקלאות ו ה .מדע ו. הנגשה כלכלית של מזון בריא 1. ל חם מדגן מלא– יש לבחון מנגנון מתאים להורדת מחיר הלחם מדגן מלא, בין היתר באמצעות תקינה של לחם סטנדרט מדגן מלא, והוספתו לרשימת המוצרים ב פ יקוח .מחירים 2. בחינת עדכון רשימת המוצרים המצויים בפיקוח מחירים, כך שיתוספו מזונות בריאים נוספים ל רשימת המוצרים ב פיקוח ו/או יוצאו מ ן הרשימה מוצרים שאינם בריאים, המצויים בפיקוח. ז. מזון בריא לאוכלוסיות המוזנות על-ידי המדינה ובמפעלים גדולים 1. קידום תזונה בריאה ב משרדי ה ממשלה השונים ,, צה"ל, משטרה, שב"ס ,נציבות הסתדרות, .ובקרב מעסיקים גדולים במשק 2. חידוש"שולחן עגול" עם המוסדות הממשלתיים לתזונה בריאה מונגשת לאוכלוסייה, והעברת ק ו וים מנחים על- ידי.משרד הבריאות 3. פגישה בראשות שר הבריאות עם תעשיינים ומעסיקים מרכזיים במשק, לטובת קידום הנגשת מזון בריא לעובדים, לקידום שת"פ לתזונה בריאה. ח. חינוך תזונתי והסברה לאומית 1. חינוך תזונתי מ תכנון הה י ריון, הה י ריון והשנתיים הראשונות לחיים ( 1000 הימים )הראשונים ו גיל הגן , בסיוע משרד הבריאות- יצירת ערכות הדרכה חדשניות מותאמות גיל ואוכלוסייה, לב יווי הדרכה תזונתי ת של דיאטניות, לגננות להורים ולהורים לעתיד . 2. הצעה למשרד החינוך לקדם שעת חינוך תזונתי אחת לשבוע, ב סמסטר אחד בכל שנה, על-ידי תזונאים לאורך הילדות או באמצעות יצירת מודול י לש עור מדעים ו/או מסלול לימודים בתזונה בתיכונים ובחינת בגרות בנושא עוד ו . 6 3. תכנית הסברה מתכללת בהתאם לה דגש:ים הבאים א. הסבר על התו השיפוטי בחזית האריזה; ב. בחירה מושכלת של עקרונות ה" תזונה ה"ים תיכונית לאורך מעגל החיים; ג. הסבר על .תהליך האסדרה ס יכום אסדרה של סביבת החיים כך שבחירה של תזונה בריאה, תהיה הבחירה הקלה, הוא אתגר שעל משרד הבריאות לסייע בקידומו. שיתוף פעולה בין אנשי מקצוע בתחום התזונה והבריאות, משרדי הממשלה השונים, נציגי ציבור, מדענים ו נציגי התעשי יה, תוך שימוש בכלים חקיקתיים, יכולים להוביל לשינוי סביבת המזון, ובעקבותיו לשינוי של תזונת האוכלוסייה ולשיפור בריאותה. כל א יל ו צריכים להיות מלווים בש י ווק חברתי וחינוך מ שלב ההיריון, דרך,הגיל הרך גני הילדים ו בתי-הספר, להעלאת מודעות הציבור לחשיבות התזונה הבריאה, .והבחירה המושכלת בתזונה בריאה יישום המלצות הוועדה עשוי לתרום רבות .לשינוי הנדרש בהרגלי התזונה של האוכלוסייה בכל הגילאים הוועדה תמשיך לפעול וללוות את יישום ההמלצות. 7 תוכן ה עניינים 1. ו מב א 2. תיאור ה ו ועדה 3. רקע מדעי לצורך בהתערבות לאומית 4. המלצות של גופים בי ן- לאומיים- מהנעשה בעולם 5. פעולות רגולטוריות שנעשו עד עתה בישראל 6. שיתוף הציבור 7. המלצות הו ו עדה 8. סיכום 8 1. מבוא תזונה לא בריאה, ה שמנת יתר והתחלואה הנובעת מהן, מהווים את האתגרים החשובים בבריאות הציבור בעידן המודרני, ויש להם השפע ה מכרעת על מערכות הבריאות וכלכלות העולם בשנים האחרונות .ממחקרים וסקרים לאומיים במדינות רבות בעולם, עולה כי חלה עלייה דרמטית בשיעורי ההשמנה והתחלואה הנובעים ממ נה - עלייה אשר הביאה בעקבותיה גם גידול ניכר בהוצאה על טיפול בתחלואה ובתוצאות הנגזרות ממנה .כיום ב ישראל , כמו- גם בכ מחצית המדינות בעולם המערבי, למעלה מ- 50% מ ן המבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה . בקרב ילדים התמונה מדאיגה לא פחות, כמעט30% מ ן הילדים בגיל העשרה, סובלים מעודף משקל והשמנה. השמנה מהווה גורם סיכון עיקרי למחלות רבות . ,לכן בשלה העת לפעולה אינטגרטיבית ורב- .מערכתית לפני מספר שנים החליטה ממשלת ישראל על "התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים" אשר נקראת "אפשרי ברי א." התכנית היא בהובלת משרד הבריאות ובשיתוף פעול ה בין משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט1 . ועדת ה א .סדרה הוקמה כחלק מתכנית זו 2. תי אור ה ו ועדה 2.1 :ה:רקע להקמת ועדת האסדרה העלייה בממדי ההשמנה והתחלואה הכרונית הקשורה בה ,מחייבת פעילות משמעותית ברמ ה הלאומית .בשנים האחרונות הושקה התכנית הלאומית "אפשרי א ברי "המקדמת אורח חיים בריא ו פעיל, ומעודדת שינוי התנהגות בריאותית ,בין היתר באמצעות יצירת סביבה פיזית וחברתית תומכת. המזון הנצרך על-ידי האוכלוסייה הוא בעל השפעה משמעותית על הבריאות ועל איכות החיים. זהו אחד התחומים החשובים בהם אפשר להשפיע על מגמות התזונה של הא וכלוסייה, ולהביא לשיפור במדדי בריאות רבים. במסגרת תכנית "אפשרי בריא "מתבצעת פעילות רב ממדית .אסטרטגיות הפעולה כוללות ,בין היתר, שיתוף פעולה עם תעשיית המזון לרפורמולציה של מזון ,הסברה לציבור ,ואף חקיקה (כגון חוק פיקוח - תזונה בריאה במוסדות חינוך). עם זאת ,ע דיין נותר כר פעילות נרחב וקיים צורך לשינויים נוספים .מחקרים רבים מצביעים על כך שפעולות אשר אינן דורשות מהלך אקטיבי מצד הציבור, הן היעילות ביותר .מדינות שונות בעולם נקטו בחקיקה מקדמת תזונה בריאה ,כגון: הגבלת כמויות מרכיבים מסוימים במזון ,סימון תזונתי של מזו ן ארוז ומזון הנמכר במסעדות ו מיסוי מזון בעל ערך .תזונתי נמוך שר הבריאות מינה את ועדת האסדרה במגמה לקדם דיון וגיבוש מדיניות בתחום אסדרה המקדמת תזונה בריאה בישראל . 9 2.2 :מטרת וה ועדה המטרה, כפי שמצוטט ב כתב המינוי של ה ו ועדה, :היא "לבחון אמצעים שונים בהם אפשר להשפיע על הרגלי התזונה של האוכלוסייה מחד ,ולהביא לשינוי הרכב המזון מאידך" 2 . הנושאים לדיון ,בין היתר:  סימון תזונתי בחזית האריזה  מיסוי על מזון בעל ערך תזונתי נמוך  סימון ערכים תזונתיים במסעדות רשת  פיקוח על מחירי מזונות בריאים  הגבלת מרכיבים תזונתיים במזון , כ גון: סוכר, נתרן, שומן רווי  פיקוח על שיווק מזון מזיק  צעדים נוספים שהוועדה תמצא לנכון 2.3 :חברי ועדת האסדרה 1. מר משה בר סימן טוב ,מנכ"ל משרד הבריאות - יו"ר הוועדה 2. ד"ר אודי קלינר ,סגן ראש שירותי בריאות הציבור ,משרד הבריאות - מזכיר הוועדה 3. ד"ר ספי מנדלוביץ ,ראש מטה המנכ"ל ,משרד הבריאות 4. פרופ 'איתמר גרוטו ,ראש שירותי בריאות הציבור ,משרד הבריאות 5. פרופ 'רונית אנדוולט ,מנהלת המחלקה לתזונה ,משרד הבריאות 6. פרופ 'איתמר רז ,יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת 7. גב 'ניבה מנור ,מנהלת תחום קידום בריאות ,משרד הבריאות 8. פרופ 'אלי סומך ,יו"ר איגוד רופאי הילדים 9. פרופ 'איריס שי ,חוקרת תזונה ומחלות כרוניות ,הפקולטה למדעי הבריאות , אוניברסיטת בן גוריון 10 . הרב אברהם מנלה ,מנכ"ל חברה קדישא תל-אביב-יפו 11 . גב 'עירית ליבנה ,המפקחת על תחום הבריאות ,משרד החינוך 12 . מר רן רידניק ,רכז בריאות ,אגף תקציבים ,משרד הא וצר 13 . מר ערן יעקב ,משנה למנהל רשות המסים 14 . מר י איר שירן ,משנה למנכ"ל משרד הכלכלה 15 . גב 'יפעת שמר ,עמותת "כולנו משפחה" 10 16 . מר רן רבן ,החוג לתקשורת ,אוניברסיטת תל-אביב 17 . גב 'עינב שימרון ,סמנכ"ל הסברה ויחסים ן בי-לאומיים ,משרד הבריאות 18 . ד"ר סיהם כעכוש–עת'אמנה ,אחראית על קיד ום בריאות בבקעה-אל-גרביה 19 . מר אלי גורדון ,מנהל שירות המזון הארצי ,משרד הבריאות 20 . עו"ד גליה שגיא ,מנהלת איגוד תעשיות המזון ,התאחדות התעשיינים 21 . מר ינאי קרנצלר ,מחנך לבריאות 2.4 : :שקיפות ותיעוד עבודת הוועדה במסגרת תכנון עבודת הוועדה, הוחלט כי לאור חשיבות הוועד ה, העניין הציבורי בה וההשפעה שלה על הציבור, הוועדה תנוהל באופן שקוף וי בוצעו ת הלי כים של שיתוף ציבור. להלן הפעולות שבוצעו:בתחום זה א. פתיחות- הוועדה י הי תה פתוחה לנציגי ה תקשורת. בכל הישיבות היו עיתונאים .אשר דיווחו בזמן אמת על הנעשה בה ב. תיעוד ושקיפות- דיוני הו ועדה צולמו באופן מלא. כל הצילומים כולל החומרים והמצגות אשר הוצגו בהם, עלו לאתר משרד הבריאות באתר י י עודי לנושא אשר .פתוח לכלל הציבור ג. התבצע הליך של שיתוף הציבור (יפורט בהמשך בפרק6) אשר כלל:  יידוע הציבור על מינוי הוועדה וחבריה, בעיתונות הכללית וכן באתר המ שרד  בקשת מידע– יצא קול קורא בעיתונות הכתובה, וכן באתר המשרד לציבור הכללי לקבלת פניות דרך מרכז הוועדה  הקשבה- חלק מישיבות הוועדה הוקדשו לשמיעה של גופים שונים שא ר פנו להביע את עמדתם מול חברי הוועדה  )דיאלוג (דיוני וועדה– הוועדה כללה חברים מגופי ם שונים בעלי עניין, כולל נציגי משרדי ממשלה, התאחדות התעשיינים, רופאים, רשויות מקומיות .ונציגי ציבור  שיתוף– התקיים תהליך שיתוף ציבור מאורגן אשר כלל שולחנות עגולים ושיח אינטרנטי רחב היקף . 11 2.5 :רשימת ה רצאות אשר הוצגו( במסגרת ועדת אסדרה החומרים הועלו לאתר משרד הבריא ות) : 1. מצגת רקע על נזקי התזונה הלא בריאה ועל המדיניות בעולם לעיצוב התנהגות תזונתית בריאה │ פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות 2. נייר עמדה בנושא נזקי המזון המהיר שהוכן במשרד הבריאות לע-יד י פרופ' רונית אנדוולט, ואבידור גינסברג, המחלקה לתזו נה 3. תזונה וגוף האדם– תובנות מדעיות כחול לבן│ פרופ' איריס שי, אוניברסיטת בן גוריון 4. נתונים אפידמיולוגיים בישראל ובעולם│ פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירות בריאות הציבור, משרד הבריאות 5. התכנית הלאומית להגבלת סוכר בדיאטה בישראל│ פרופ' אורן שיבולת, מומחה למחלות כבד , המרכז הרפואי על שם סוראסקי תל אביב 6. מאפיינים קליני י ם ומטבולי י ם של שת י יה מתוקה ואכילה ושת י יה של מזונות / שתי י ה עשירה בפרוקטוז│ ד"ר שירה זלבר-שגיא, דיאטנית וחוקרת באוניברסיטת חיפה 7. תכנית להפחתת נתרן– רונה שפר, דיאטנית קלינית, בעבר מקדמת התכנית להפחתת נתרן במשרד הבריאות 8. Changing Societies to change diets │ ד"ר ארון ריבס, סוציולוג חוקר במכון ,לחקר השוויוניותLondon School of Economics and Political Science 9. מזון בריא, מזון מזיק │ פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת 10 . תזונת הילדים בצהרונים │ יפעת שמר, פ עילה חברתית בנושא תזונת ילדים במוסדות חינוך ובצהרונים 11 . הרצאה של פרופ' דן אריאלי, פרופסור לכלכלה התנהגותית. פרופ' אריאלי מלמד ( באוניברסיטת דיוקDuke ") ומכהן כראש קבוצת מחקר ב"מעבדת המדיה ( MediaLab ) שלMIT .מחבר של ארבעה ספרים רבי מכר שתורגמו לעשרות שפות 12 . האי גוד לרפואת ילדים: חינוך לבריאות ולתזונה בריאה │ פרופ' אלי סומך, יו"ר האיגוד 13 . הגישה לתזונה נכונה בילדים │ פרופ' אלי סומך– נכתב ע ל-די י ,ד"ר רונית לובצקי מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל אביב 14 . שי ווק חברתי במדיה החדשה │ רן רבן, החוג לתקשורת, אוניב רסיטת ת"א 15 . דיון בנושא תפקיד משרד הבריאות ברגולציה מול תעשיית המזון │ בראשות 'פרופ ,מריון נסל, תזונאית חוקרת מאוניברסיטת ניו יורק 12 16 . שיווק חברתי לקידום בריאות│ פרופ' נורית גוטמן , מומחית לתקשורת ושיווק .חברתי 17 . איגוד תעשיות המזון│ עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים . 18 . :הצגה מטעם התעשייה הפעילות שנעשתה באירופה בנושא השמנת ילדים במסגרת רשתEPODE, וכן פעילות שא ו רגנה לקידום פעילות גופנית בבתי- ספר תיכוניים ברשת אורט │ ד"ר רחל ווילף מירון 19 . הצג ת מודל מיסוי של מזון ומשקאות מזיקים לפי כללי סימון בחזית האריזה│ מר ערן יעקב, משנה למנהל רשות המסים 20 . חשיבות התזונאים כמי שמובילים שינוי תזונתי לאורך מעגל החיים ובמצבי בריאות ותחלואה שונים, ו דגש על שינויי התזונה החשובים ה מתרחשים בימים אל ו │ עמותת "הדיאטנים "עתיד 21 . הצג ת נתונים על צריכת שתייה ממותקת בישראל, על-פי קבוצות אוכלוסייה │ ד"ר יואב פרידמן, בנק ישראל 22 . הצג ת חסמי היבוא הכרוכים בסימון תזונתי מחייב בחזית האריזה, ובדרישות הרכב ייחודיות לישראל │ איגוד לשכות המסחר 23 . המחיר האקולוגי של גידול בעלי חיים וצריכתם למאכל │ "ארגון "מגמה ירוקה 24 . הצג ת פעילות לקידום תזונה מק יימת וחשיבותה של תזונה כזו │ הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימ ה 25 . הצג ת פעילות ו דגש על הטבעת התוויות צריכה מטעם העמותה על חזית האריזה של מוצרי מזון, על-פי קריטריונים תזונתיים ברורים │ האגודה הישראלית לסוכרת ).(א.י.ל 26 . האסטרטגיות הננקטות על- ידי מדינות על- מנת להוריד את שכיחות ההשמנה והתחלואה הכרונית, כולל אמצעים כלכליים דוגמת סימון מוצרים בחזית האריזה בסימון חיובי ושלילי, מניעת פרסום מזון מזיק ומיסוי על מזונות מזיקים │ 'פרופ בארי פופקין, פרופסור לאפידמיולוגיה תזונתית וכלכלה תזונתית, אונ יברסיטת צפון- קרוליינה 27 . הצגה מטעם התעשייה: המודל המוצע לסימון בחזית האריזה: תוויותGDA ו- RI (המלצות לתצרוכת יומית) או סימון חיובי │ מר רובי גינל, משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים 28 . מצגת מאת חברת מקנזי ומטעם התאחדות התעשיינים, בנושא התערבויות שונות והיעילות שלהן בהתמודדות עם נושא ההשמנה והתזונה הנכונה : Overcoming Obesity – Sorcha McKenna, McKinsey Global Institute 13 2.6 : :פירוט מועדים ונושאי ישיבות ועדת האסדרה תאריך פירוט נושאי ישיבות ועדת האסדרה 1. 20.4.2016 דברי פתיחה .ורקע 2. 3.5.2016 נזקי התזונה הלא .בריאה 3. 19.5.2016 צמצום צריכת הסוכר והמל.ח 4. 26.5.2016 אסדרה בעולם ,השפעת המזון המזיק ,תזונה .בצהרונים 5. 8.6.2016 הכוחות ה מעצבים את ההחלטות שלנו ,מפגש עם פרופ 'דן אריאלי. 6. 22.6.2016 תזונה בריאה בקרב ילדים ,תפקידה של התקשורת ,רגולציה מול התעשייה. 7. 11.7.2016 סקירת עקרונות השיווק החברתי וסיור במא פיית ברמן בירושלים. 8. 20.7.2016 סקירה מטעם איגוד תעשיות המזון ,פעילות בארץ ובחו"ל למניעת השמנת ילדים ולקידום פעילות .גופנית 9. 28.7.16 .סיור במפעל טרה בנתיבות 10 . 4.8.2016 אקולוגיה ותזונה בת-קיימ ה ,סימון תזונתי ,מיסוי , ייעוץ ."תזונתי, סימון תזונתי אגודת "איל 11 . 8.8.2016 צעדים כלכליים למניעת השמנה תחלואה ,סימון .מוצרים 12 . 18.8.16 מרצה אורח של התעשייה מחברת מקנזי ודיון המלצה בנושא סימון בחזית האריזה . 13 . 22.9.16 תובנות מתהליך שיתוף ציבור והצגת מנכ"ל ע י קרי .המלצות ועדת האסדרה 14 3. רקע מדעי 3.1 :תיאור הבעיה והשלכות יה מדו"ח ה- OECD עולה, כי עד שנות השמונים, במרבית המדינות שיעורי ה השמנה היו מתחת ל- 10% .כיום, בכמעט מחצית המדינות, לפחות50% סובלים מעודף משקל והשמנה כגורם סיכון עיקרי למחלות רבות . מדובר במחלה חמורה ועיקרית ,בבריאות הציבור ן אי ו אפשר ות להתעלם ממנה3. להלן הע רכת שיעורי הגידול בשיעורי השמנה במדינות שונות, במ קר ש ה לא יבוצעו פעילויות מניעה וטיפול ב נושא: נזקי התזונה הלא בריאה וההשמנה, כרוכים בתחלואה ב סוכרת, ,מחלות לב וכלי דם סוגי סרטן שונים ועוד. העלויות של הטיפול במחלות אלו גבוהות מאוד, ומניעתן אפשרית על-ידי אימ .וץ הרגלי בריאות של תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה 3.1.1 : מצב ההשמנה בישראל מסקרים שבוצעו בישראל אפשר לראות, כי עודף משקל והשמנה בישראל, מתמקדים בקבוצות בסיכון. ל,דוגמה אוכלוסיות עניות, ערבים ונשים4: 15 כמו כן, נמצא כי חלה עלי י ה דרמטית בשיעור ה תחלואה בסוכרת בישראל, בעיקר בשכבות החלשות. מ ן התרשים להלן עולה, כי בקר ב ע ניים שיעורי ה סוכרת עלו באופן ניכר, בהשוואה לעל ייה בשיעורי הסוכרת באוכלוסיות מ ן המעמד הבינוני וה גבוה. 3.1.2 :השפעות כלכליות של תזונה לא בריאה על- פי דו" ח מקנזי אשר פורסם ב נובמבר2014 5, ההשפעה הכלכלית של ההשמנה דומה לזו של עישון ואלימות חמושה. ההשפעה הכלכלית הגלובלית של השמנת יתר, היא בערך 2.0 טריליון דולר ,או 2.8% מ ן התמ"ג .העולמי אין באפשרותו של פתרון יחיד ליצור השפעה מספיקה כדי להפוך את מגמת העלי י ה בהשמנה. לו התאפשר בבריטניה לאגד את כל ההתערבויות, ול פרוס אותן בקנה מידה סביר, זה היה יכול להפוך את מגמת ההשמנה ולהוריד ב- 20% את הסובלים ממנה, ול הכניסם לקטגורי תי המשקל התקין בתוך חמש עד עשר .שנים התערבויות אלה היו מאפשרות 16 חי סכון כלכלי מוערך של כ- 25 מיליארד דולר בשנה ,כולל חיסכון של כ- 1.2 מיליארד דולר בשנה, עבור שירותי הבריאות בבריטניה. מ פרסומי ה- OECD , עולה כי בד י רוג עלות מועילות של פעולות למניעת הש מנה, השילוב של הפעולה הבודדת היעיל ה ביותר במונחים שלDALY's (Disability Adjusted Life Years) ושנות חיים ה יא: ייעוץ משולב של רופא ו דיאטנית, כפי ש אפשר לראות בגרף הבא. שאר הפעילויות אף הן אפקטיביות וכנראה ששילוב של מספר רגולציות ביחד, הוא היעיל ביותר6. גם בישראל, על-פי תחשיבים ש נעש ,ו מחלות כרוניות הנובעות מהשמנה, עולות כסף . ההוצאה לטיפול במחלות כרוניות בישראל, מוערך בכ-9 מיליארד₪ בשנה . עלויות ההשמנה בלבד הן כ-6 מיליארד₪ בשנה (כ- 10% מההוצאה הלאומית השנתית )לבריאות :שליש (כ-2 מיליארד₪ בשנה) מ ן העלויות הן עלויות ישירות לטיפול במחלה, ו שני שליש מ ן ,העלויות הן עלויות עקיפות (אבדן כושר עבודה, ימי מחלה )וטיפול סיעודי7 .ההוצאות הישירות על חולה סוכרת, גבוהות ב- % 53 מאשר על חולה ( ללא סוכרת על- פי נתוני קופת- " חולים מכבי :)" 3.1.3 צריכת יתר של סוכר ומלח. הנזקים הנו בעים מהם 3.1.3.1 : סוכר המלצת ארגון הבריאות העולמי היא להפחית בצורה דרמטית את צריכת הסוכר של האוכלוסייה. סוכרים כגון: גלוקוז, פרוקטוז, סוכר תירס, דו סוכרים מוספים למזון, שתי י ה וכן סוכרים טבעיים המצוי ים בדבש, סירופים שונים, משקאות מתוקים 17 ומיצי פירות וכן גם .מזונות מעובדים המכילים כמויות גבוהות של סוכר נסתר ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא לא לעבור10% מ ן הקלוריות מסוכר מוסף יומית8 . נזקי צריכת יתר של סוכר כוללים מגוון של :מחלות 1 השמנה 2 כבד שומני 3 מעלה סיכון לסוכרת ומחלות לב וכלי דם 4 מעלה חומצה או רית בדם 5 מגביר ה את שיעורי עששת השן שיעורים השוואתיים של צריכת שתי י ה מתוקה יומית במתבגרים בישראל: מנתוני התרשים שלהלן עולה, כי ישראל נמצאת במקום גבוה בעולם בשיעורי צריכה יומית של משקאות ,ממותקים41% בבנות ו- 45% בבנים, בהשוואה ל- 30% בבנות ו- 37% בבנים באר צות-הב רית , בהתאמה7 . היקף צריכת הסוכר בישראל נחשבת ל רחבה ביותר, שתי י ה מתוקה יומית במתבגרים בישראל 9 ממוצע עולמי בנות: 25% בנים: 32% ישראל בנות: 41% בנים: 45% ארה"ב בנות: 30% בנים: 37% 18 ישראל נמצאת במקום השני אחרי ברזיל בצריכת סוכר מתוך נתונים עדכניים שלOECD 10 3.1.3.2 :מלח מזה שנים רבות קיימות עדויות מבוססות עובדות לקשר שבין צריכה עודפת של נתרן (מלח) לתחלואה. צריכה גבוהה של נתרן גורמת ליתר לחץ-דם. זוהי מחלה בפני עצמה ויש לה השלכות חמורות על מערכות אחרות בגוף. לחץ- דם מגביר את הסיכון ,לחלות בשבץ מוחי ב ,מחלות לב וכלי דם ב אי ספיקת כליות, ב סרטן קיבה ועו .ד מחלות אלה גורמות לסבל רב .ומהוות נטל כלכלי כבד על החברה בישראל, נכון ל שנת 2016 , צריכת המלח עומדת על9.5 גרם מלח ליום ב מבוגרים ו- 12 גרם מלח ליום ב בני נוער. זוהי רמה גבוה ה מאוד ביחס לרמה המומלצת, העומדת על 5 גרם מלח למבוגר ( נתונים שטרם פורסמו מתוך סקר צריכת נתרן שנעשה על-יד י משרד הבריאות ו פרופ' שטרן מ ן המרכז הרפואי סוראסקי ב שנת 2016 ) . מדינת ישראל בשיתוף עם משרד,התעשייה החלה בתכנית לאומית להפחתת נתרן לפני כשלוש שנים. חלק מ ן החברות השותפות הצליחו להוריד ב- 30-20% את כמות המלח .במוצרים שלהם 19 המלצות של גופים בי ן-לאומיים במשך שנים התפיסה המקובלת הייתה כי הפרט ה וא האחראי הבלעדי על הרגלי הבריאות שלו, אך בשנים האחרונות מבינים ארגוני הבריאות המובילים בעולם, ובראשם ארגון הבריאות העולמי, כי תפיסה זו כשלה וכי בשלה העת להתערבות ברמה הציבורית, דרך עיצוב ארכיטקטורה של תזונה בריאה, בין הש אר.באמצעות חקיקה בעשרות השנים האחרונות חל שינוי, והובן כי בנוסף לאחריות ולבחירה האישית, קיימת חשיבות גדולה לסביבה שבה אנו חיים, ולהשפעתה על יכולת הבחירה של האזרחים. מזונות רבים בעלי ערך תזונתי ירוד, עתירי נתרן, סוכר ושומן רווי, הפכו להיות זולים וזמינים בא ופן משמעותי מ אשר מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה (ל,דוגמה .)ירקות, פירות ודגנים מלאים בנוסף לכך, מקצועות רבים, אשר פעם דרשו עבודת כפיים, עברו מיכון וכתוצאה מכך, חלה ירידה בפעילות הפיזית של העובדים. כתוצאה מכך, בקרב אנשים רבים, בעיקר משכבות חברתיות-כלכליות נמוכ ות, נצפתה עלייה דרמטית בשיעורי ההשמנה והתחלואה הנובעים ממנה, כולל בין השאר : מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ- דם, סרטן ודמנציה. ההכרה ( בכך שלסביבה הבנויהbuilt environment ) השפעה מכרעת על יכולת הבחירה של האזרחים, הביאה את רשויות הבריאות בעולם וגופים כלכליים נוספים, להכרה כי יש צורך .בפיתוח מדיניות תזונתית לאומית 4.1 : דו"ח מקנזי מדו"ח מקנזי עולה כי להתערבות יחידה עשויה להיות השפעה קטנה ברמה המצרפית. נדרשת תכנית מקיפה, מערכתית, של התערבויות מרובות, ורק היא צפויה להיות יעילה. נדרשת תכנית שאפתנית מקיפה ומתמשכת ,של יזמות לאומיות ממשל תי ות לצד יזמות מקומיות, קמעונאים, תעש יה י ,יצרנים, ,מסעדות, מעסיקים ארגוני תקשורת, אנשי חינוך ו ספקי שירותי בריאות, על- מנת לתמוך בשינוי התנהגותי רחב. חייבים להתייחס לפלחי אוכלוסייה שונים ולפרוס מספר מנגנונים .שונים בעלי השפעה מגוונת עיק רי האסטרטגיות לפעולה על- :פי דו"ח מקנזי  יש צורך במגוון התערבויות כדי למגר את ההשמנה.  חינוך ואחריות אישית קריטיים א ך אינם יכולים לפעול ולהשפיע לבד, ללא תמיכה סביבתית.  יש צורך באיגום משאבים בהובלת משרדי הממשלה, ושיתוף התעשייה והסביבה, כדי ל בצע שינוי בר-קיימ ה.  נדרש מחקר אך נדרשת גם פעולה עכשיו, גם אם לא כל ההתערבויות נמצאו כמוכחות. 20  1.2 ביליון דולר י י חסכו כל שנה בארצות- ,הברית אם יתאפשר לעצור את המגפה. מחקר נוסף של צוות מקנזי במימון תעשיית המזון, הגדיר73 התערבויות בתוך18 קטגוריות למניעת השמנה. נמצא כי סימון ב ,חזית האריזה, רפורמולציה של מזון ,מניעת פרסום מזון מזיק שליטה על גודלי מנה וחינוך תזונתי, הם בעלי עלות מועילות הגבוה ים .ביותר המלצותיהם להתערבות לפי עלות מועילות במונחי DALY 21 4.2 :המלצות ארגון הבריאות העולמי בפברואר2016 פורסמו המלצות ארגון הבריאו ת העולמי, בנושא מיגור השמנת ילדים ומבוגרים בעולם11 ,. פרסום זה הוא חלק מסדרת פרסומים בשנים האחרונות העוסקים במגוון הפעילויות שיש לנקוט בהן, על- מנת להצליח לצמצם ולמגר את ההשמנה והתחלואה הנלווית .לה הפעולות מתמקדות בכמה מישורים. להלן עיקרי ההמלצות (באותיות מוד גשות: התייחסות למצב הקיים בישראל, במ קר ה של וו רל נטי ות :) א. מדיניות להגברת הצריכה של מזונות בריאים והפחתת הצריכה של מזונות ומשקאות מזיקים: תשתית נדרשת  פרסום המלצות תזונתיות למבוגרים וילדים בשפה פשוטה ומובנת.  בניית פרופילים תזונתיים לזיהוי מזונות מזיקים. חקיקה מומלצת • מיסוי יעיל של משקאות ממותקים בסוכר. • מניעת ש י ווק מזון מזיק לילדים בשיתוף פעולה ן בי-לאומי. • יישום מערכת סימון תזונתי בין- לאומי בחזית המוצרFOP Front of pack labeling . • יצירת סביבת מזון בריאה במסגרות חינוכיות. • הגברת נגישות למזונות בריאים בקרב קהילות עניות, באמצעות סל מזון בריא מוזל ומפוקח בחקיקה. אחת האסטרטגיות אשר הוכיחה את עצמה בבריטניה, היא מניעת פרסום מזון מזיק .כך ל דוגמה ,נצפתה עצירה בעלי הי בהשמנת ילדים בשנת2005 , לאחר החלת איסור פרסום מזון מזיק .אפשר לראות זאת בתרשים הבא12 : 22 מדיניות מע ודדת ביצוע פעילות גופנית והפחתת דפוסי התנהגות יושבניים/ נייחים תשתית נדרשת:  הדרכת ילדים, מתבגרים, הורים, מטפלים, מחנכים ו מורים של מקצועות הבריאות לגבי .משקל גוף תקין, פעילות גופנית, דפוסי שינה ושימוש נאות במסכים חקיקה מומלצת  הבטחת מתקנים זמינים בבתי-ה ספר ובמקומות ציבוריים, לביצוע פעילות גופנית כולל מרחבים בטוחים מותאמי מגדר ותרבות - "חלק מ ן הפעילות ה נעשית במסגרת התכנית הלאומית "אפשרי בריא" ברשויות המקומיות, "רשת ערים בריאות" ובבתי-הספר. ב. ההיריון כחלון הזדמנויות למניעת מחלות כרוניות עתידיות- 1000 הימים הראשונים תשתית נדרשת:  הדרכה תזונתית להורים לעתיד , בחלונות הזדמנויות כגון מרפאות לבריאות האישה .ועוד  הדרכה ויצירת נהלים לקידום תזונה בריאה, פעילות גופנית, מניעת טבק, אלכוהול סמים ושאר מרכיבים ה מזיקים י בה ריון. חקיקה מומלצת  מתן טיפול והדרכה תזונתיים ב ,סל הבריאות הבסיסי במהלך ההיריון למניעת השמנה סוכרת הריונית ויתר לח ץ-דם לכ ל ל האוכלוסייה - מתקיים כיום בחלק מהקופות בלב.ד ג. תינוקות, ילדים ומתבגרים: חלון ההזדמנויות לתזונה בריאה, שינה ופעילות גופנית :לאבטחת גדילה נאותה והרגלים בריאים תשתית נדרשת • עידוד וחי נוך להנקה באמצעות מערכות חינוך רחבות היקף בקהילה. • הנחיות ברורות למטפלים לעידוד צריכת מגוון מזונות בריאים וה י מנעות ממזון מזיק. • פעילות גופנית תהווה חלק מ ן הרוטינה היומית של תכניות החינוך והקהילה. • ,הנחיות ברורות לגבי זמני שינה זמן מסך ופעילות גופנית. • אבטחת גישה למי-שתייה בבתי-הספר ובמתקני ספורט. 23 חקיקה מומלצת • אכיפת הקוד הבי ן- לאומי לשיווק תמ"ל- ישראל חתומה ובימים אלו נכתבות ההמלצות. • יישום עשרת הצעדים להנקה מוצלחת - קיים חלקית בחלק מבתי-החולים. חופשת לידה ומקומות עבודה ידידותיים לאמהות מניקות - קיים בי שראל. • הגבלת ש י ווק מזונות ומשקאות משלימים עתירי מלח, שומן וסוכר לפעוטות וילדים קטנים. • הבטחת חינוך לתזונה בריאה במסגרות החינוכיות השונות. • רק מזונות בריאים ומים יהיו מונגשים במסגרות חינוכיות– בתהליך חקיקה בישראל. • בניית בתי-ספר שיש בהם מתקני ספורט, חדרי אוכל וגינות ירק. ד. לימודי תזונה כמקצוע חובה בבתי-הספר: בישראל אין לימודי תזונה כמקצוע חובה . במסגרת בית- הספר לומדים תזונה במסגרת .מקצועות אחרים בתרשים הבא אפשר לראות אילו מדינות מתוך האיחוד האירופי (ובנוסף בש וויץ ו נור ב וו גיה) מחייבות חינוך לתזונה בבתי- .הספר המד ינות המסומנות בכתום - הלימודים הם חובה ,בכחול - הלימודים אינם חובה13 . ה. לילדים וצעירים הסובלים מהשמנת יתר, יש להבטיח אספקת שירותי ייעוץ רב- מקצועיים הכוללים גם את המשפחה: תשתית נדרשת פיתוח ותמיכה בשירותי טיפול תזונתי מונע ומטפל, בנושא עודף משקל והשמנת י ,תר הכוללים ייעוץ תזונתי, ייעוץ לפעילות גופנית ותמיכה פסיכולוגית - על- ידי תזונאים ומטפלים .נוספים בישראל קיימות מסגרות טיפוליות בקופות- החולים וכן קיימים מבחני תמיכה לקידום קבוצות הדרכת הורים ושינוי הרגלי אכילה . 24 חקיקה מומלצת יש להבטיח שכל השירותים הללו י כוסו במסגרות הביטוחיות - קיים במימון עצמי בחלק מ ן הקופות. 4.3 : דוגמאות ספציפיות מכמה מדינות בעולם : • בריטניה - רשויות הבריאות מתכננות הטלת מס על מזון ומשקאות הנמכרים בבתי חולים בשנת2020 , ומס על שת י יה מתוקה החל מ- 2018 . זאת כחלק ממדיניות רחבה יותר, בה דנים ,לאחרונה בדרגים שונים, הכוללת עשרות המלצות ביניהן: מדיניות להגבלת מכירות של מזון מזיק בכל נקודות המכירה, כולל שירותי הסעדה; מיצוב מחדש של מזונות ומשקאות בסביבת הקנייה – ל,דוגמה במרכולים; הגבלות פרסום לילדים עד גיל16 בכל אמצעי המדיה; רפורמולציה של מזונות ו גודלי מנה; מיסוי משקאות ממותקים בסוכר; סימון בכפיות של כמות ה סוכר הנמצאת במנת מזון או משקה; חינוך ומידע; קביעת סטנדרטים תזונתיים בבתי-הספר; פעולה נרחבת ברשויות מקומיות ובסקטור הציבורי הרחב יותר הכולל פיקוח על התפשטות חנויות המוכרות מזון מזיק; התערבות מוקדמ ת על- ידי תכנית שקילה ומדידה לאומית של הילדים; הפחתה קלורית של מזונות ועידוד ביצוע פעילות גופנית סדירה14 . • פינלנד - במדינה זו נצפו שיעורי התמותה והתחלואה הלבבית מ ן הגבוהים בעולם בשנות השבעים. שינויי מדיניות וחקיקה הובילו לירידה דרמטית במפת התחלואה, כפי ש אפשר לראות בתרשים הבא: פעילויות החקיקה כללו התוויה מנדטורית לסימון מזונות עשירים במלח, סימון מוצרים עשירים בשומן טרנס ו שומן רווי, חוק להורדת ת כ ולת שומן בחלב, הוזלת מחירי ירקות ופירות ועבודה ו מש תפת של כל .הגופים הרלוונטיים את הירידה החדה הזו אפשר לייחס בעיקר ל שינויים בתזונה שחלו במדינה זו בין השנים 1978 - 2000 15 :בגרף אפשר לראות ירידה משמעותית בצריכת חמאה ועל י .יה בצריכת ירקות 25 • יפן: במדינה זו ננקטו כמה פעולות :נרשמה עלייה בשיעורי השמנה בעשרות השנים האחרונות . "חוק המטבוליזם ,"אשר עבר ביפן בשנת 2008 ,דורש מנשים ו גברים ביפן לעמוד בסטנדרטים של היקפי מותן על-פי מידות מוגדרות16. על- ,מנת לנסות למגר את שיעורי השמנת הילדים ביפן החלו בעשור האחרון ליישם מגוון פעילויות בבתי- .הספר מתוך הכרה בכך שבית- הספר הוא ,מוסד אשר נועד לחנך ולהרגיל ילדים להרגלי חיים בריאים בוצעה רביזיה במ ערכת ההזנה של הילדים כולל בקפ י טריות17 . חוק הזנת ילדים במסגרות חינוכיות, ,כולל אלמנטים הקשורים לשיפור הבריאות באמצעות תזונה בריאה הרגלי אכילה ,בריאים עידוד אכילה כחלק מאינטגרציה בין- אישית, שימור ועידוד הסביבה הטבעית, כיבוד והבנה של תהליכי ייצור והכנת מזון ו עידוד .צריכת מזון מסורתי במסגרת זו הוכשרו אלפי מורים מתאמי תזונה ומזון בבתי- .הספר לתזונה מורים אלה נדרשים להיות בעלי רישיו נות לעסוק הן בתזונה הן בהוראה18 , 19 . 4.4 :התערבויות ספציפיות בעולם : 4.4.1 :מיסוי מזון מחירו של מזון מהווה מרכיב חשוב בעת הרכישה שלו. ע ל-פי התאורי ות הכלכליות המקובלות , ככל שמחירו של מזון עולה, צריכתו צפויה לרדת, ולכן, מיסוי מזונות מזיקים אמור להפחית את.צריכתם מנתוני רשות המסים עולה, כי מיסוי מזונות מזיקים ברחבי העולם, מהווה חלק מ ן המדיניות לעידוד הגברת צריכת מזון בריא, והפחתת הצריכה של .מזונות מזיקים ,המזונות עליהם מוטל מס הם מזונות בעלי תכולה גבוהה של סוכר, שומן ו/או מלח כמו ל דוגמה ,משקאות קלים, סירופים ותרכיזים, משקאות אנרגיה, ממתקים חטיפים, גלידה, שוקולד, דגני בוקר מתוקים , ריבה, מאפים שונים. מוצרים אלה מוגדרים כבעלי כמות העוברת ערכי ס ף מסוימים של שומן רווי, סוכר ומלח. סוגי המס המוטלים על מזונות אלה, הם מע"מ דיפרנציאלי, מס מכירה ,מס קני הי ועוד . החקיקה בשלבים שונים קיימת במדינות שונות, ל:דוגמה ,בריטניה, אירלנד אוסטרליה, קנדה, ארצות-הברית, מקסיקו, פינלנד, צרפת, הונגריה, נור וו גיה ודנמרק. ב שלב זה ההשפעה של סוגי המיסוי ניכרת בחלק מ ן המדינות, ל דוגמה במקסיקו: מיסוי על שתי י ה מתוקה וחטיפים, הוריד את שיעורי הצריכה של שתי י ה מתוקה ב- 17% באוכלוסיות מוחלשות, והגביר צריכה של מזונות בריאים ב- 7% , תוך פרק זמן קצר של שנה40 . נתונים מברקלי מראים ירידה של% 26 ירידה בצריכה של שתי י ה מתוקה בקרב אוכלוס י יה מוחלשת, לעומת כ- 7% בקרב האוכלו י סי ה המבוססת. כלומר, .ירידה בקרב הצרכנים הכבדים 26 בטבלה הבאה אפשר לראות סיכום של מדיניות מיסוי משקאות ומזונות מזיקים, במדינות שונות בעול ם20 4.4.2 :רפורמולציה של מזונות רפורמולציה של מזונות הוא תהליך בו משנים את ההרכב של המזון המתועש, .לשיפור ערכו התזונתי התהליך כולל : • הפחתת שומן רווי ו הי מנעות מ שומן טרנס • הפחתת מלח • הפחתת סוכר • הפחתת קלוריות כתוצאה מכך • הגברת מדדים חיוביים כמו שובע, ערך תזונתי • הגדלת ריכוז ואחוז מזונות בעלי ערך תזונתי גב וה - ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שמנים צמחיים • הגבלת כמות סוכר, מלח וש ו מן רווי מוסף למזונות לתינוקות ופעוטות תהליך זה מבוצע שנים רבות בעידוד ובתמיכת ארגון הבריאות העולמי, ארגוני בריאות לאומיים ורשויות בריאות בעולם21. זהו תהליך חיוני בגישה כול לנית להבטחת אספקת מזון בעל ערך תזונתי גבוה יותר ,במטרה למנוע ולצמצם השמנת יתר ותחלואה. התהליך מערב סקטורים פרטיים וממשלתיים הפועלים בשיתופי פעולה. קיימת עלייה בשיעורי יזמות לרפורמולציה בעולם ,ה מתמקדות בעיקר בהפחתת מלח אך לאחרונה גם בסוכר בו שומן. על- פי ארגו ן הבריאות העולמי, על הממשלות לפעול לעידוד תהליכים אלה, במטרה לעודד ייצור של מוצרים בריאים יותר. הניסיון מצביע על כך שרגולציה ממשלתית היא בעלת תפקיד חשוב בקביעת מדיניות ברורה ,קביעת סטנדרטים ויעדים להפחתת מלח, שומן וסוכר. תהליך זה נלווה למגוון תהליכים הקשור ים לאבטחת אספקת שרשרת מזון בריאה יותר ,הכוללת גם 27 הגברת הנגישות למזון בריא בצורתו הגולמית הטבעית כמו ירקות ,פירות ,דגנים מלאים , קטניות ועידוד תזונה ים תיכונית ועוד . 4.4.2.1 : רגולציה ופעילויות נוספות הקשורות להורדת תכולת המלח במזונות לפחות 75% מ ן המלח הנצ רך, .מקורו במזון המתועש המעובד במדינות רבות בעולם, ביניהן ישראל, החלו בתהליכים להפחתת תכולת הנתרן במזונות ולהגברת המודעות של האזרחים לנושא22 .בטבלה הבאה אפשר לראות סיכום של פעילויות שנעשו במדינות שונות בעולם להפחתת צריכת המלח: מדינה פעולות שננקטו תוצאות תו צאות בריאותיות אנגליה (2003) הורדה וולונטרית של המלח עם התעשייה וקמפיין ציבורי ירידה בצריכת מלח מ- 9.5 ל- 8.1 גרם ליום ירידה תחלואהCVD פינלנד ( 1970 ) התוויה מנדטורית לסימון מזונות עשירים במלח ירידה בצריכה מלח מ- 12 גרם ל- 6.5 גרם ליום ירידה של10% בלחץ דם ירידה של 85-75% בשבץ מוחי ומחלות לב וכלי דם פורטוגל ( 2004 ) תכנית קידום בריאות התערבותית ה כוללת ,שיתוף ארגוני בריאות צרכנים ותעשייה הפחתה משמעותית בתכולת המלח במזונות מפתח כמו לחם ירידה בשיעורי לחץ הדם ב- 3.6/5 מ"מ כספית בשנה ו- 5/5.1 מ"מ תוך שנתיים נור בגיה ( 2007 ) תכנית לאומית להפחתת צריכת המלח מודעות הציבור עלתה וחלה ירידה בתכולת המלח במזונות רבים (גם בעקבות פיתוח שיטת ה- KEY HOLE ) בהשוואה לשנות השמונים, חלה ירידה בצריכה מ- 11.3 ל- 7.9 גרם מלח ליממה הולנד ( 2008 ) תכנית לאומית כנ"ל עלייה במודעות הציבור ובתכ ולת המלח במזונות אין עדיין נתונים 28 בתרשים הבא אפשר לראות באילו מדינות בעולם מיושמת מדיניות להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה23 : 4.4.2.1 :הפחתת צריכת חומצות שומן טרנס ושומן רווי הקשר בין חומצות השומן לסוגיהן, לבין הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות, ידוע ונחקר כ בר שנים רבות בעשרות מחקרים רחבי היקף .ההשפעה השלילית של צריכת חומצות שומן טרנס, קיימת גם אם הן נצרכות בכמויות קטנות, והיא כוללת עלייה ברמות כולסטרול ושומנים בדם, וכתוצאה מכך, עלייה בסיכון לתחלואה ממחלות לב וכלי דם וכן שבץ מוחי. הפחתה של גרמים בודדים ולעתים אף חלקי גרמים, מתוך התפריט היומי ,יגרמו למניעת תחלואה ותמותה בשיעורים ניכרים24 25 26 27 28 29 30 31 32 .רשויות הבריאות בעולם ובישראל, מנסות להפחית הן את הצריכה של חומצות השומן מסוג טרנס הן את צריכת חומצות השומן הרוויות באוכלוסייה , במטרה לצמצם את התחלואה והתמ ותה ממחלות כרוניות. 29 פירוט דוגמאות מהעולם בנוגע למדיניות שומן טרנס מדינה פעולות שננקטו תוצאות תוצאה דנמרק 2004 טרנס לא יותר מ- 2% מהשומן ב- 2006 ירדה תכולת הטרנס מ- 30% ל- 1% . ירידה בתמותה ממחלות לב וכלי דם ארה"ב ניו יורק ומסצ'וסטס אסרו על שימוש בשומן ט רנס במזונות, עד2018 איסור גורף בכל המדינות על שומן טרנס כמות טרנס בארוחות ובמזונות ירדה מ-3 גרם ל- 0.5 גרם במסעדות ירידה מובהקת באחוזי השמנה בילדים בגילאי6-5 : מ- 20.2 ל- 18.3 קנדה סימון חובה על כל המזונות לתכולת שומן טרנס וקביעת מקסימום לתכולת שומן זה מתוך כלל ( השומן5% ) ירידה חדה בשיעורי שומן טרנס במזונות רבים, עלייה של עשרות אחוזים בשיעורי המזונות שאינם עוברים את ערך המקסימום מדד שיעורי חומצות שומן טרנס בחלב אם ירד מ- 6.2 ל- 4.6 גרם מתוך הפרקציה של100 גרם חומצות שומן בין 2006-2004 קולומביה הבריטית בק נדה איסור על ה י מצאות שומן טרנס ( במסעדות2009 ) בשיעור של מעל5% ולאחר מכן, הורדה ל- 2% (מסך )השומנים שיעורי ה י ענות גבוהים במסעדות- 92% , הגבלה נוספת ל- 2% הביאה לשיעור יה ענות של95% ב- 2012 נמדד השיעור הנמוך ביותר של השמנה בקנדה בקולומביה הבריטית 30 4.4.2.3 :הפ חתת צריכת סוכר • הולנד - .במסגרת תכנית בעידוד ממשלתי (צ'ויסס), רפורמולציה של מזונות רבים התכנית מיושמת בהצלחה גם במדינות נוספות33 . • צרפת - תכנית לאומית רחבה הכוללת רפורמולציה. ל,דוגמה בין השנים2008- 1 200 חלה הפחתה של% 10 בתכולת סוכר בדגני בוקר.שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת . • אנגליה - בעקבות הקריאה של שירותי בריאות הציבור בבריטניה, להפחית את צריכת הסוכר לעד5% מסך הקלוריות, יצא איגוד המזון והמשקאות הבריטי במדריך לתעשייה בנושא, באוגוסט2016 34 . 4.4.2.4 :פעילויות נוספות אשר נעש ו במדינות ברחבי העולם באוקטובר 2015 פורסמה סקירה מקיפה על-ידי המכון האמריקאי לחקר הסרטן /הקרן העולמית לחקר הסרטן (- World cancer research fund/ AICR American institute of cancer research WCRF/AICR .) להלן ריכוז ה פעולות שנעשו והמדינות בהן נעשו35 : • סטנדרטים חוקיים להרכב תזונתי של ארוחות בבתי-ספר, כולל הגבלת מזונות מזיקים אוסטרליה, ברמודה, ברזיל, בולגריה, צ'ילה, קוסטה- ,ריקה, אסטוניה, פיג'י פינלנד, צרפת, הונגריה, אירן, ירדן, כווית, לט ייב ,ה, ליטא, מאוריציוס, מקסיקו פרו, פולין, רומניה, סלובניה, שוודיה, איחוד האמירויות, אנגליה, אר ת צו-רית בה , .אורוגוואי • סטנדרטים למזונות זמינים בבתי-ספר וסביבתם ,דרום קוריאה (מנדטורי), אוסטריה, אוסטרליה, סינגפור, דרום אפריקה, בלגיה ברזיל, קנדה, הונג קונג, קנדה, מלטה, פולין, ספרד ותאילנד • איסורים הנוגעים להצבת מכונות לממכר מזון ומשקאות בבתי-ספר או על מזונ ות מסוימים אוסטרליה, ברמודה, צרפת, סלובניה, ארצות-הברית • סטנדרטים לגבי הרכבי ארוחות הניתנות כצדקה ברמודה, מקסיקו, אר צות-הב.רית • סטנדרטים אחרים (מקומות עבודה, בתי- )חולים אוסטרליה, ברמודה, לטבי י ה, פינלנד, ניו זילנד, סינגפור, אנגליה, אר צות-הב.רית הרחבה ב נוגע למדיניות בעולם בנושאים ספצ י פיים, תובא בפרק "המלצות הו ו."עדה 31 פעולות רגולטוריות שנעשו עד עתה בישראל 5.1 :חוקים ופעולות רגולטוריות:שאושרו • חוק הפיקוח על מזון בריא במערכת החינוך, מטרתו אספקה של תזונה בריאה לילדי בתי-הספר, בכל מתחמי בית-הספר, כולל מפעל ,י הזנה ,קפיטריות קיוסקים מכונות ממכר מזון אירועים בית- .ספריים ועוד36 • חקיקה הנוגעת לסימון מזון - תקנות סימון תזונתי ותקן1145 , סימון מזון ארוז מראש , הכוונה ב חוק- מה אפשר לסמן על המוצרים ומה אסור, כולל הימנעות ממסרים בריאותיים מטעים37 . • הכרה בקניית ירקות ופיר .ות כהוצאה מוכרת למס במקומות עבודה 5.2 :חוקים ופעולות רגולטוריות ה נמצאים בעבודה • סימון קלורי במסעדות רשת – בעבודה מול משרד המשפטים . • חוק הפיקוח על מזון בריא בצהרונים – הצעה של ח"כ רחל עזריה– בשיתוף משרד הבריאות, עבר קריאה ראשונה , הסתיימה הכנה לקריאהII וקריאהIII . • פיקוח והורדת מחיר של לחם סטנדרט מדגן מלא – מתקיימים דיונים משותפים בין משרד הבריאות למשרד האוצר והכלכלה, .לקידום הנושא 5.3 :מהלכים שנעשו כעבודת מטה בטרם כינוס ועדת האסדרה  רגולציה של העשרה תזונתית ותוספי תזונה : הוקמה ועדה של מומחים מהמשרד ו מהאקדמיה מהארץ ומחו"ל. המחלקה לתזונה מובילה מהלך מורכב של מיפוי המצב התזונתי בישראל, .בכדי לגבש המלצות לרגולציה על העשרת מזונות ותוספי תזונה  סל מזון בריא בפיקוח : סל מזון בריא נבנה ב שיתוף עם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, וה ומלץ להכניסו לפיקו ח ה מחירים . במק ביל נעשית פני י ה למרכולים לעשות .הליך וולונטרי של הוזלת סל מזון בריא 5.5 : רפורמולציה לצמצום הנתרן במזון בנושא ( הנתרן המלח) קיימת, מזה שלוש שנים, שותפות עם תעשיית המזון להפחתה הדרגתית של תכולת ו במזונות. התכנית מבוססת על עקרונות של ארגון הבריאות העולמי י וש רות המזון הבריטי. זוהי תכנית לאומית וולונטרית והיא כוללת שלושה רכיבי מפתח :חשובים 32 5.5.1 : :עבודה עם תעשיית המזון 1. זיהוי קטגוריות המזון העיקריות התורמות את מרבית צריכת הנתרן בישראל– באמצעות סקרי מב"ת. 2. זיהוי מותגים תורמי נתרן– על-מנת למקד את הפעולה עם יצרני היעד. 3. )קביעת יעדי הפחתה בכל קטגוריה (הפחתה הדרגתית בתכולת הנתרן. 5.5.2 : :סקרים 1. בדיקת תכולת נתרן ב- 200 מוצרים תורמי נתרן. 2. סקר תזונתי של500 משתתפים ואיסוף נתרן בשתן, 24 שעות 3. בדיקת נתרן בעופות לפני הכשרה ואחרי.ה 5.6 : :קמפיין ציבורי באמצעות המחלקה לתקשורת של אוניברסיטת תל- אביב וגורמים נוספים, במטרה .להגביר מודעות ושיתוף פעולה של הקהל 5.7 : מתן תו"אפשרי בריא" : באופן דומה, קיימת פעילות מקבילה לסימון חיובי של מוצרי מזון העומדים בקריטריונים של משרד הבריאות. כך ל דוגמה, הוחלט על מתן תו "אפשרי "בריא ללחמים העומד ים בקריטריונים הבאים: עד250 קלוריות ל- 100 גרם, לפחות80% מ ן הקמחים בלחם הם קמחים מלאים ו עד400 .מ"ג נתרן דוגמה נוספת היא מתן תו "אפשרי בריא" לעוף ארוז מראש. התו ניתן למוצרים העומדים בקריטריונים הבאים: משחטה בעלת אישורHACCP , טווח ערכי נתרן לעוף המוכשר עד 250 מ"ג ל- 100 גרם, הערך אשר יופיע על התו ה וא עד300 מ"ג נתרן– יכלול את אחוז הסטייה המותרת על- .פי החוק 33 4. הליך היוועצות ושיתוף ציבור הליך ההיוועצות נעשה בחודשים יולי- ספטמבר2016 הפעלת הזירה האינטרנטית לשיתוף הציבור בין התאריכים: 13.7.2016 עד15.8.2016 6.1 :רקע כללי שותפויות של הציבור הן כלי משמעותי בידי ארגונים אשר נועד לתקף תהליכים משמעותיים הנוגעים לטובת הציבור. תהליך תכנון משתף נובע מ ן ההבנה כי קיים ידע )נוסף המצוי בידי הציבור (חוכמת המונים, מעבר לידע הקיים בידי אנשי המקצוע במשרדי הממשלה השונים. על כ ן, ,הליך שיתוף הציבור מסייע בהבנת צרכים, הרגלים אפיוני אוכלוסיות שונות, ו הוא תורם להרחבת בסיס הידע ו ל גיבוש מדיניות אפקטיבית ה מביאה לתוצאות משמעותיות ומשנות מציאות. לצד זאת, תהליכי תכנון משתפים תורמים לאמון בין האזרח לממשלה, לשקיפות, למעורבות אזרחית כחלק מת פיסה דמוקרטית, להשמעת קולות שאינם נשמעים תדיר במרחב קבלת ההחלטות ולהרחבת .הלגיטימציה ושיתוף הפעולה ביישום המדיניות במסגרת עבודת הוועדה לאסדרת התזונה הבריאה, הוחלט כי על- מנת להבין טוב יותר מהם האמצעים והשיטות אשר,יסייעו לציבור הישראלי לאכול מזון בריא יותר נכון .לקיים היוועצות רחבה עם קבוצות שונות מהלך ההיוועצות על התזונה ה בריאה, עורר עניין רב בקרב הציבור. משתתפים רבים מאוד ביקשו ליטול בו חלק באופן אקטיבי , תרמו מהידע שלהם וסייעו בעיבוד הידע ,שהתקבל מאחרים כמו כן, הם .אף סייעו בהגעה לקבוצות נוספות כבר בשל בי התכנון וגיבוש הליך שיתוף הציבור, הוצבו מדדים לבחינת הצלחה בסוף .הדרך משהוצבה הגדרת התוצאה הדרושה להצלחה :, נוסחו שאלות ההיוועצות 1. משרד הבריאות מוביל בימים אלו מהפכה בריאותית בתחום התזונה הבריאה ואנחנו מבקשים להתייעץ- מה יעזור לך ולמשפחתך לבחור לאכול מ זון בריא יותר ופחות מעובד? איך משרד הבריאות יוכל לסייע לך בכך ומה לדעתך צריכה תעשיית המזון לעשות? 2. ?מה יסייע לך לבחור מזונות בריאים יותר במעמד הרכישה לאחר גיבוש שאלת ההיוועצות, .מופו בעלי הידע, העניין והסמכות בתהליך הוחלט כי ההיוועצות תבוצע בשני כלים: זירה אינטרנטית באמצעות אתר היוועצות ייעודי של .משרד הבריאות וקבוצות מיקוד 34 6.2 : תיאור מתווה היוועצות עם הציבור הזירה האינטרנטית נפתחה בתאריך13.7.2016 ונסגרה בתאריך15.8.2016 . ,לאחר שלב איסוף הידע נכנס ונ ו ,פנינו למשתתפים בבקשה לקחת חלק בעיבוד הידע סימון מ.שפטי מפתח, והוצאת תובנות בעצמם התקיימו קבוצות מיקוד, בבקעה-אל-גרביה, (נשים) באום-אל-פחם, (גברים), בבני-ברק (נשים), בחולון (הורים), בתל-אביב (בני נוער), בבאר- שבע (אמהות ממעמד חברתי-כלכלי .)נמוך במהלך הדרך נחשפו ל אירוע למעלה מ- 40,000 אזרחים ,ו לזירה נכנסו כ- 3,900 משתתפים. 1696 משתתפים היו פעילים באתר, ו- 1108 .הגיבו ותרמו מהידע שלהם )פרסמנו את שאלת ההיוועצות בעיתונות חרדית וערבית (ואפשרנו מענה בשפות שונות על-מנת להגיע לקבוצות מגוונות שאינ ן נגישות לאינטרנ ט. הפעלנו תיבת דואר אלקטרוני ייעודית, וכן, תא קולי (בע .)ברית ובערבית התקבלו כ- 111 הודעות קוליות ולאתר של משרד הבריאות נשלחו עשרות פניות להצג ה בפני הו ו .עדה 6.3 :ממצאים עיקריים בסופו של המהלך גובשו9 ,תובנות מעשיות והן שימשו ככלי עזר לקבלת ההחלטות: 1. אסדרת הסימון של מוצרי האריזה בחזית האריזה. סימון מוצרים מהוו ה צומת קבלת החלטה במעמד הקנייה, ולכן נדרשים: א. סימון אינפורמטיבי בחזית האריזה על תכולת המוצרים, בשפה, מיקום, גודל ואופן ברורים ונגישים לקבלת החלטה מהירה. ב. מניעת הטעיה במיתוג מוצרים כבריאים יותר ממה שהם (ל,דוגמה" ללא כולסטרול" "מזון .)"בריאות ג. סימון שיפוטי- ח שוב לסמן את מידת הבריאות או הנזק של המוצר באישור משרד .הבריאות 2. :ארכיטקטורה של תזונה בריאה • אסדרה של עיצוב חנויות ממכר מזון באמצעות תקנות, כך שהמזון הבריא יהיה בולט .ונגיש יותר ממוצרים אחרים • עידוד עסקים קטנים (כגון קיוסקים) למכירת מזון בריא כגון: ירקות ופיר ות חתוכים וארוזים, סנדוויצ'ים .בריאים ועוד 35 3. רפורמ ו לציה של מזון בתהליך הייצור: • פיקוח על הרכב המזונות כך שיהיו בריאים יותר (פחות מלח, סוכר, שומן טרנס .)ועוד • פיקוח על תוספי המזון שלא יהיו תוספים שנמצאו מזיקים (כגון: ,ניטריטים .)פוספטים ואחרים 4. מערכת החינוך כשות פה המאפשרת הזדמנויות לתזונה בריאה יותר באמצעות: • אסדרת החינוך התזונתי ההתנסותי מגיל הגן דרך בית- הספר ועד לתיכון כחלק מלימודי הליבה, תהפוך את הילדים לסוכני שינוי. • אכיפה ופיקוח על תזונה בריאה במסגרת בית-הספר וסביבתו, כולל ממכר מזון בריא. 5. קידום תזונה בריאה באמ צעות מערכת הבריאות (קופות, טיפות- )חלב כולל הקצאת משאבים לנושא: • סדנאות תזונה • הרצאות בנושא תזונה • ייעוץ וטיפול תזונתי • אסדרה של עבודת צוות רב-מקצועית בקופות-החולים של רופאים , אחיות ותזונאים בחלונות זמן חשובים כמו טיפת-חלב, מרפאות לבריאות הא י,שה סדנאות להדרכה ת זונתית ועוד. 6. העלאת המודעות של כלל הציבור באמצעות שיווק חברתי והסברה תזונתיים, תוך: • התאמה והנגשת המידע התזונתי לאוכלוסיית היעד ולאמצעים ולשפה המקובלים באותה תרבות ומגזר. • רתימת מובילי דעה במגזרים כרבנים .וכוהני דת • .שימוש במדיה חברתית להעלאת מודעות • שימוש בפרס ום וקמפיינים ייעודיים לנושא .תזונה בריאה באופן מתמשך 7. מניעת פרסום מזון מזיק- דרושה אסדרה של נושא הפרסום והתוכן י הש ווקי המסחריים, בדגש על מניעת פרסום של מזון מזיק והסבר על הנזק שעלול להיגרם מצריכתו. 8. שימוש בכלים כלכליים לשינוי נגישות המזון הבריא לעומת מזון ל א בריא: • הוזלת מזון בריא באמצעים כלכליים כגון: סבסוד או פיקוח על מחירים, הפחתת מיסוי. • מיסוי מזון לא בריא. 36 9. יצירת אלטרנטיבה לתזונה בריאה במוסדות: בחדרי ,האוכל במוסדות גדולים כמו צבא אוניברסיטאות ובתי-חולים, יש צורך להציע מזון בריא יותר או לחילופין לאפשר חלופ ה בריאה למזון הקיים. 37 5. המלצות ה ו ועדה 7.1 : מדיניות ורגולציה- אסטרטגיה א. סימון בחזית האריזה שיכלול מרכיב אינפורמטיבי ושיפוטי– לתהליך יוגדרו טווחי .זמן לטובת היערכות וקידום הליך הרפורמולציה בתעשיית המזון ב. סימון בחזית האריזה: 1. הגדלת הכיתוב של רכיבי התזונ ה, קלוריות, שומן, סוכר - וי פיע בכפיות 2. .)הגדלת הכיתוב של תוספי המזון וכימות מספרי של מספר הרכיבים. (רמת עיבוד ג. הגבלות פרסום ושיווק מזון מזיק עם דגש על ילדים ד. רפורמולציה להגבלת שומן רווי, טרנס, מלח, סוכר ועוד ה. מיסוי מזון מזיק– להמשך בחינת הנושא בעתיד ו. הנגשה כלכלית של מזון בריא ז. בחינת עידוד יצרנים קטנים ו בינוניים לי וצי ר של מזון בריא ח. תמיכות ותמרוץ מענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא ט. מזון בריא לאוכלוסיות המוזנות על- ידי המדינה ובמפעלים גדולים י. חינוך תזונתי והסברה לאומית יא. שותפות תזונתית בתקינת המזון לאפשרות טיוב הדרגתית של מזונות לרפורמולציה 7.2 :מנגנונים ליישום המלצות ה ו ועדה א. המשך פעילות הו ו עדה כוועדה מלווה ליישום התהליך ב. הקמת קבוצ ו ת עבודה בהובלת,משרד הבריאות אנשי מדע, תעשי י ה ומשרדי ממשלה נוספים, במידת הצורך, ליישום ההמלצות. ג. הקמת צוותי משימה לפי נושאים לקידום ה המלצות השונות ד. הקמת אגף למלחמה בהשמנה במשרד ה. הקמת מרכז מענה טלפוני להדרכת הציבור 38 7.3 :פירוט המלצות הוועדה: סימון בחזית האריזה: אינפורמטיבי ושיפוטי :המלצות הוועדה 1. ,סימון שיפוטי "שלילי" בחזית האריזה: סימון הרכיבים הבאים: סוכר, שומן רווי נתרן, כאשר הם מופ יעים בריכוז מסוים ומעלה במזון, בתו שיכיל את הנוסח: "מכיל כמות גבוהה של ... (שם רכיב)". י י תכנו עד3 תווים לכל סוג מזון. 2. סימון שיפוטי "חיובי" בחזית האריזה: סימון מוצר מזון אשר הרכבו מתאים להמלצות התזונה של משרד הבריאות. התו יכיל את הנוסח "מוצר זה עומד בהמלצו ת משרד הבריאות לתזונה בריאה." דוגמ ה :)לסימון בחזית האריזה (הלוגו הסופי ייבחר בהמשך 3. סימון אינפורמטיבי– :הבהרות בחלק האחורי של האריזה ג. הגדל ה/הבלטת הגופן :של רכיבי התזונה הבאים,קלוריות שומן ושומן רווי, סוכר , .נתרן ד. סימון הסוכר בכפיות, (כל4 )גרם סוכר=כפית. ה. הג ת דל/ הבלטת הגופן של תוספי מזון. ו. כימות מספר הרכיבים הכל ו ל במוצר)(מדד של רמת העיבוד. 4. .סימון המזון השיפוטי יהיה מבוסס על המתווה שאושר בצ'ילה :)דוגמא לסימון בחזית האריזה(הלוגו הסופי ייבחר בהמשך בהתייעצות עם הציבור סימון חיובי סימון שלילי 39 5. הכניסה לתוקף של שלב 1 : 1 בינואר 2018 (יהיה אפשר באופן נקודתי לתת הארכה של עד6 חודשים- .)באישור שר הבריאות 6. השלבים הבאים :שלב 2 : 18 חודש לאחר שלב 1 , יולי2019 . שלב3 : 18 חודש לאחר שלב 2 , דצמבר2020 . 7. :המוצרים שיכללו כל מזון ארוז מראש שחלה עליו חובת סימון לפי תקנות סימון תזונתי ,למעט: א. מוצ רי מזון טבעיים הכוללים רכיב אחד בלבד (כגון: חלב, שמנים, קטניות) למען הסר ספק– .הסימון יחול על מיצים למיניהם ב. תמ"לים (גיל0-12 )חודשים) ומזון ייעודי (מזון רפואי 8. מזונות שנועדו לשחזור באמצעות נוזלים – הערכים יחושבו על פי המוצר הנצרך , בהתאם להוראות ההכנה של הי.צרן מה נדרש כדי לעשות סימון , שיפוטי ואינפורמטיבי אפקטיבי/ ורפורמולציה? 1. יצירתDATA BASE תזונתי אמין מתוקף באמצעות"עדכון תכנת "צמרת. א. תיקוף בדיקות מדגמי מזון על-ידי מעבדת מזון מתקדמת. ב. העברת מידע מתוקף על- ידי משרד התעשייה - חברת קודים. 2. ניטור הרגלי התזונ ה של כלל האוכלוסייה באופן קבוע אחת ל-5 שנים רב מב"ת . 3. בחירת קטגוריות מזון . 4. יצירת פרופילי מזון באמצעות צוות עבודה של תזונאים, טכנולוג מזון, מדענים, נציגי התעשייה. הפרופיל התזונתי הוא מערכת של ערכים, הקובע כיצד יסומן /המוצר (שלילי חיובי) ואת סך רכיבי התז ונה שבו, ,בהתייחס לרכיבים מזיקים (שומן רווי/ טרנס, סוכר מלח) ולרכיבים בעלי תועלת בריאותית, כמו ל,דוגמה סידן, ברזל ועוד. כמו-כן, הפרופיל התזונתי קובע גם תנאי סף, אשר על בסיס הרכבו התזונתי של המזון, יי קבע האם ה מזון /כשיר אינו כשיר לשאת טיעונים ומסרים שונים כ דוגמת "מקור ל... (ל,דוגמה ,")סידן "מופחת" (ל,דוגמה שומן) וכן מסרים רבים נוספים. המטרה היא להגן על הצרכן מפני הטעיה שמזון בעל תכולה גבוהה של רכיבים כגון: שומן רווי, סוכרים ומלח, י יראה בריא יותר בגלל המסר המסומן עליו. לדוגמ ה": מזון נושא מסר "ללא שומן, עשוי ל היתפס בעיני הצרכן כבחירה בריאה, למרות שיכיל מלח או סוכר בכמויות שאינן מומלצות (משקאות ממותקים בסוכר אינם מכילים שומן, וללא פרופיל מתאים הם יכולים לשאת .)"את הטיעון המטעה: "ללא שומן :הפרופיל כולל 40 1. בחירת קטגוריות מזון לכל קטגוריה, בחירה של רכיבים תזונתיים שיש להגביל ואחרים .שיש לעודד 2. בחירת רכיבים תזונתיים שאנו מעודדים צריכתם: סיבים, ויטמינים ומינרליםA, C, CA , K, Mg , ויטמיןD, ועוד. 3. בחירת רכיבים תזונתיים שיש להגביל: שומן רווי, טרנס, סוכר מוסף, נתרן, סך אנרגיה מסוכר ,גידול בעלי חיים עם אנטיביוטיקה ועוד. 4. ב חיר ת אלגוריתם: מספר אפשרויות: מתמטי, יחסי, פר משקל, פר מנת אכילה מקובלת. 5. בחירת שיטה לתיקוף הכלי. סימון חיובי בחזית האריזה– מה נעשה ב עולם? מדינות רבות בחרו בסימון שיפוטי חיובי בחזית האריזה. מדינות כמו שוודיה מקיימות את הסימון מזה30 שנה, ו הן בחרו רק במזונות אשר תורמים רכיבים תזונתיים חיוניים. נתקבלה החלטה .לא לסמן בסימון חיובי מוצרי מזון המכילים ממתיקים מלאכותיים במקום סוכר שאר מדינות סקנדינביה אמצו את התו של שוודיה ב-5 ה.שנים האחרונות באנגליה אומץ בצורה וולונטרית הרמזור המעניק סימונים למזונות לפי תכולת המלח, הסוכר והשומן הרווי. הצבע האדום של הרמזור מעיד על רמה גבוה ה של אותו רכיב במזון, צהוב מעיד על רמה בינונית וירוק על .רמה תקינה 41 סימון שלילי בחזית האריזה מספר מדינות בדרום אמריקה, כצ'ילה ואקוודור, בחרו בסימון של ילי בחזית האריזה, ככלי פשוט להבנה, וללא צורך ביצירת פרופיל מזון לפי קטגוריית מוצר. הסימון הוא למזונות שיש בהם הרבה מאוד סוכר, מלח ושומן, בתהליך הדרגתי, ב-3 .שלבים של החמרה בקריטריונים כל מוצר שיכיל מעבר למכסה מסוימת של סוכר, מלח, שומן רווי או קלוריות, יקבל סימון .שלילי בחזית האריזה גם שיטת הרמזו ר הבריטית היא סוג של סימון שלילי, כאשר המוצר .מסומן בצבע אדום המלצת ה ו ועדה: בדומה למודל בצ'ילה להתחיל עם3 רכיבים תזונתיים: סוכר, מלח ושומן רווי. הסימון לפי קלוריות י י.בחן בהמשך 1. הגדרת קריטריונים למזונות ללא סימו:ן שלילי  אלה אשר בזמן העיבוד אין מוס יפים להם נתרן, סוכר ושומן רווי.  מזונות הנמכרים בתפזורת- עדיין בודקים כיצד לטפל בכך.  מזונות להם אין מוספים דבש ,סוכר ,סירופ ושומנים רוויים.  מזונות ייעודיים לדיאטות מסוימות: תמ"ל: תערובות מסחריות לתינוקות ( פרט לאלה אשר מו ס יפים להם סוכר, דגנים מעובדים פרט לאלה המוסף להם סוכר, מזון ( ייעודי רפואי) וכן גם מזונות ייעודיים לירידה במשקל.  תוספי תזונה ותוספים עבור ספורטאים. 42 יע : קרי ההנחיות לציבור סימון אינפורמטיבי בחזית האריזה אחד הנושאים שנבחנו על-ידי הו ו עדה והמומחים ש בה, היה נושא סימון אינפורמטיבי בחזית האריזה מסוגים שונים, במקרה זהGDA בשילוב רמזור, כלומר, סימון המבוסס על כמות אבסולוטית: האחוז מסך הצריכה היומית הנמצא בגודל מנה, בתוספת הצבע, המעיד על התכולה היחסית של רכיב התזונה המזיק. שיטה זו קיימת במדינות רבות באירופ:ה א. בחינת החלופה האינפורמטיבית מסוגGDA במסגרת הו ו עדה, לעומת סימונים שיפוט ים י . קיים שפע חלופות אשר מהן אפשר לבחור. שיטת ה- GDA , אשר פותחה באופן וולונטרי על-ידי תעשיית המזון לפני שנים רבות, לא הוכיחה עצמה כמונעת השמנה וכמובנת לציבור . יכולת ההבנה והיישום של שיטה זו, אינה .ברורה לאדם הממוצע בנקודת הרכישה קיימים גורמים רבים המשפיעים על הצרכן בעת בחירת מוצר זה או אחר, ואנשים מעוניינים בשיטה פשוטה ככל האפשר, אשר תקל עליהם לבצע את הבחירה הבריאה ביותר עבורם38 . שיטת הסימון בחזית האריזה, הקיימת כעת 1. צריכה של יותר מזונות טריים ,טבעיים ומתוצרת בית. 2. צמצום צריכת מזון עת תכולה גבוהה של קלוריות ,ש ומן רווי, סוכר ונתרן. 3. בדיקת מזונות בעת הקנייה והתייחסות לסימון החדש לקנייה נבונה. 4. העדפת מזון עם כמה שפחות תמרורי אזהרה ואף ללא תמרור .כלל 43 בישראל בתו"אפשר י בריא" , היא שיטה הסוכמת רכיבי מפתח ומאפשרת לצרכן לבחור בנקל מזונות המסומנים מתוך קטגוריות המזונות. שיטה זו מיושמת כעת ללחמים ומתוכננת גם להיות מיושמת על קטגוריות נוספות. הסימון השלילי קל להבנה ונדרש על- .ידי הציבור ב. החלטה/המלצה :ו הו עדה, בתמיכת הציבור והמומ חים, ממליצה על סימון שיפוטי :מהנימוקים הבאים ג. 1 ) סימון מרכיבים ושיפוטיות וו המ ים כלי ראשון במעלה ודיעל ד רפורמולציה. 2 )מאפשר ת בחירה פשו ט ה של מוצרים בריאים יותר ע ל-די י הציבור. 3 ) שיטה זאת היא היחידה שהוכ י חה את עצמה כמובנת לציבור וקלה ליישום. 4 ) הציבור מבקש לקבל מידע, וכן את המלצת משרד הבריאות לגבי המוצרים אותו הוא צורך. ד. :שילוב המלצות נוספ ו ת של הו ו עדה כלל ו סימונים אינפורמטיבי ים מאחורי האריזות: הגדלת הכיתוב של רכיבי התזונה :הבאים קלוריות, שומן ושומן רווי , סוכר - וי,פיע בכפיות (כל4 .)גרם סוכר=כפית 2. הגדלת הכי תוב של תוספי המזון וכימות ( .מספרי של מספר הרכיבים מדד של רמת העיבוד .) 44 א. הגבלות פרסום ושיווק של מזון מזיק, עם דגש על פרסום ושיווק לילדים :המלצות הוועדה 1. הגדרת מזון מזיק: כל מזון שעליו תווית אחת או יותר של תו סימון שיפוטי- שלילי .כאמור לעיל 2. איסור מוחלט לפרס ום ושיווק מזון מזיק, באמצעים שונים, כולל במדיה (תכנים המיועדים לילדים ונוער עד גיל16 ,) לרבות: תקשורת כתובה ואלקטרונית, אינטרנט רשתות חברתיות וקולנוע. מגבלות אילו יחולו גם על תוכן שי ווקי , מתנות ועוד . 3. ככלל, פרסום מזון מזיק יותנה בתוספת אזהרה במקום בולט בפר :סומת, כדלקמן " מזון זה מכיל ... כמות גבוהה של סוכר/שומן רווי/ ."נתרן 4. .נציגי התעשייה הודיעו כי יחלו את יישום ההמלצות קודם להשלמת החקיקה 45 מה :נעשה בעולם להלן מספר דוגמאות למדינות אשר קבעו בחקיקה הגבלות פרסום מזון מזיק39 : אופי החקיקה שם המדינה תיאור החקיקה מחייבת לילדים במדיה משודרת ועוד צ'ילה2015 איסור פרסום מזונות ומשקאות בעלי תכולה גבוהה של שומן רווי, סוכר ומלח - על- ( פי פרופיל מוגדר הן באתרי אינטרנט הן בטלוויזיה). האיסור חל על כל האמצעים .כולל מתנות אירלנד 2013 איסור פרסום מזונות ומשקאות עתירי סו כר, שומן ומלח לילדים על- .פי פרופיל תזונתי מוגדר מקסיקו 2015-2014 חוק הגבלת מזונות ומשקאות ממותקים על- פי פרופיל תזונתי מוגדר ועל- .פי שעות צפייה והגדרות נוספות קוריאה הדרומית 2010 איסור פרסום מזונות ומשקאות על- פי קטגוריות לפי שעות צפייה, וכן במדיות נוס.פות כמו אינטרנט טאיוואן 2016 ,הגבלות פרסום וקידום מכירות של מזונות (חטיפים ממתקים, משקאות ממותקים וכן מזונות נוספים על- פי פרופיל קבוע) בערוצים ובתכניות המיועדות לילדים וכן .במסעדות מזון מהיר אנגליה 2007 איסור פרסום מזון ומשקאות על- פי פרופיל מוגדר בטלו ויזיה וברדיו ובשאר אמצעי המדיה השונים. הרחבה לגיל עד16 ב- 2016 . ...המשך 46 ...המשך אופי החקיקה שם המדינה תיאור החקיקה מחייבת במדיה לא משודרת כמו אינטרנט צ'ילה 2012 כמו בטלוויזיה - מיושם גם באתרי אינטרנט וכן במגזינים לילדים. קוריאה הדרומית 2010 כמו בטלווי זיה - מיושם גם לאתרי אינטרנט, וכן איסור מתן מתנות לקידום מכירות של מוצרי מזון מזיק. מחייבת בכל סוגי המדיה כולל אינטרנט ואפליקציות ובכל מקום, כולל מוסדות חינוך ברזיל 2014 בכל האמצעים - כולל מדיה משודרת ,אינטרנט , אפליקציות ,משחקים ,צעצועים וכן בכל מדיה שהיא אנגליה 2016 הגבלות פרסום לילדים עד גיל 16 ,הכוללות ביקורות נרחבות ומעמיקות יותר על פרסומות ושיווק לילדים . המטרה היא הרחבת הגבולות על ההגבלות הקיימות לכל אמצעי המדיה כמו מדיה חברתית, וכן, בתי- קולנוע ,פוסטרים ,דפוס ,אינטרנט, וכן, משחקים מבוססי אינטרנט בהם שם המותג של מוצר מסוים הוא חלק מ ן המשחק ( (adver-games .כמו-כן, הכוונה להדק את הפיקוח על "חורים /"פרצות בגדר בנוגע לשימוש של דמויות מצוירות וידוענים בפרסום לילדים, וכן, לבצע רפורמה במערכת הפרסום הנוכחית . פרו 2010 על-פי פרופיל מוגדר בכל מדיה שהיא, וכן, אזהרות בפרסומות למבוגרים של מזונות שתכולתן עוברת את הגדרות הפרופיל "(מכיל שומן טרנס - הימנע מצריכה)" מחייבת במדיה מוגדרת אירלנד 2009 איסור שימוש בידוענים ובדמויות מעולם הילדים ...המשך 47 ...המשך אופי החקיקה שם המדינה תיאור החקיקה מחייבת איסור פרסום מזו ן בבתי- ספר צ'ילה2012 הגבלות כמו בטלוויזיה ובאינטרנט על-פי פרופיל פולין 2015-2006 על-פי קטגוריות והגדרות מובנות ספרד 2015-2011 על- פי קטגוריות מובנות שהורחבו לאחרונה ארה"ב2007 על- פי חוק פדרלי, אך היישום שלו לוקה בחסר אורוגוואי 2015-2013 על-פי סטנדרטים מוגדרים, האיסור הוא על כל צורות הפרסום כולל שימוש בסמלילים, באנרים, חסויות .ופרסים מחייבת אזהרה צרפת2007 כאשר מופיעה פרסומת יש להוסיף אזהרות מפני צריכת יתר א. חלופות :אפשר ליצור התחייבות וולונטרית של התעשייה למניעת פרסום מזון מזיק. אפשרות זאת מו עדפת על- ידי משרד התעשי י .ה ב. ניתוח חלופות : החלופה האידאלית היא חקיקה מגבילה של כל אמצעי המדיה לסוגיהם, לפרסום מזון מזיק לכל הגילאים, בכל שעות היום . עם זאת, על- מנת להימנע מפגיעה אנושה בחברות המזון ותעשיית הפרסום, אפשר להגביל בגי ל ובשעות הי צפי, ו לחייב לשים על המזו נו ת המזיקים התוויה של מזון המכיל הרבה סוכר, מלח .או שומן רווי הליך זה צריך להיות בחקיקה. מחקרים מ ן העולם וד י ווח של ה- WHO , הראו שיישום וולונטרי של התעש יה י, איננו אפקטיבי לאורך זמן במניעת שיווק של .מזון מזיק ג. :בחירה החלט ת הוועדה ש משרד התעשי י ה י חל באופן ו ולונטרי בהגבלת פרסום מזון משיק, .ובמקביל לקדם חקיקה 48 ב. רפורמולציה :המלצות הוועדה 5. /שימוש בסימון שלילי חיובי בחזית האריזה, כאמצעי לקידום ועידוד התעשייה .לביצוע רפורמולציה במזון 6. שינוי הדרגתי על-מנת לאפשר שינוי הדרגתי בדפוסי צריכה של הציבור והיערכות של התעש ייה . 7. הקמת צוותים מקצועיים של משרד הבריאות ו משרד התעשייה, להמשך עבודה על ,הפחתת מלח סוכר ושומן רווי. 8. איסור שימוש ב שומן טרנס. 9. התחלת השינוי והרפורמולציה במזון שעיקרו מיועד לפעוטות וילדים. מה נעשה בעולם בנושא זה? על-פי ארגון הבריאות העולמי, רפורמולציה היא40 :  תהליך חיוני בגישה כוללנית להבטחת אספקת מזון בעל ערך תזונתי גבוה יותר , במטרה למנוע ולצמצם השמנת יתר ותחלואה.  התערבות סקטורים פרטיים וממשלתיים הפועלים בשיתופי פעולה.  קיימת עלייה בשיעורי יזמות לרפורמולציה בעולם ,אשר מת מק דות בעיקר בהפחתת מלח, אך לאחרונה גם בסוכר ושומן.  על הממשלות לפעול לעידוד תהליכים אלה במטרה לעודד ייצור של מוצרים בריאים יותר.  הניסיון מצביע על כך שרגולציה ממשלתית היא בעלת תפקיד חשוב בקביעת מדיניות ברורה ,קביעת סטנדרטים ויעדים להפחתת מלח, שומן וסוכר.  תהליך זה נלווה למגוון תהליכים הקשורים לאב טחת אספקת שרשרת מזון בריאה יותר ,הכוללת גם הגברת הנגישות למזון בריא בצורתו הגולמית הטבעית כמו ירקות ,פירות ,דגנים מלאים ,קטניות ועוד . 49 :להלן דוגמאות לרפורמולציה בנושא הורדת כמות המלח מדינה פעולות שננקטו תוצאות תוצאות בריאותיות אנגליה (2003) הורדה וולו נטרית של המלח עם התעשייה ירידה בצריכת מלח מ- 9.5 ל- 8.1 גרם ליום ירידה תחלואהCVD דוגמה בשקופית הבאה פינלנד ( 1970 ) התוויה מנדטורית לסימון מזונות עשירים במלח ירידה בצריכה מלח מ- 12 גרם ל- 6.5 גרם ליום ירידה של10% בלחץ דם ירידה של85-75% בשבץ מוחי ומחלות לב וכלי דם פורטוגל ( 2004 ) תכנית קידום בריאות התערבותית כוללת שיתוף ארגוני בריאות, צרכנים ותעשייה הפחתה משמעותית בתכולת המלח במזונות מפתח כמו לחם ירידה בשיעורי לחץ הדם ב- 3.6/5 מ"מ כספית בשנה ו- 5/5.1 מ"מ תוך שנתיים נור וו גיה ( 2007 ) תכנית לאומית להפחתת צריכת המלח מודעות הציבור עלתה וחלה ירידה בתכולת המלח במזונות רבים (גם בעקבות הקי- )הול בהשוואה לשנות השמונים, חלה ירידה בצריכה מ- 11.3 ל- 7.9 גרם מלח ליממה הולנד ( 2008 ) תכנית לאומית כנ"ל עלייה במודעות הציבור ובתכולת המלח במזונות אין עדיין נתונים להלן כמה דוגמאו:ת בנושא הפחתת שומן טרנס במזונות מדינה פעולות שננקטו תוצאות תוצאות בריאותיות דנמרק 2004 טרנס לא יותר מ- 2% מהשומן ב- 2006 ירדה תכולת הטרנס מ- 30% ל- 1% . ירידה בתמותה ממחלות לב וכלי דם ארה"ב ניו יורק ומסצ'וסטס אסרו על שימוש בשומן טרנס במזונות עד2018 איסו ר גורף בכל המדינות על שומן טרנס כמות טרנס ב ארוחות ובמזונות ירדה מ-3 גרם ל- 0.5 גרם במסעדות ירידה מובהקת באחוזי השמנה בילדים בגילאי 6-5 : מ- 20.2 ל- 18.3 קנדה סימון חובה על כל המזונות לתכולת שומן טרנס וקביעת מקסימום לתכולת שומן זה מתוך כלל ירידה ח דה בשיעורי שומן ,טרנס במזונות רבים עלייה של עשרות אחוזים בשיעורי המזונות שאינם עוברים את ערך מדד שיעורי חומצות שומן טרנס בחלב אם ירד מ- 6.2 ל- 4.6 גרם מתוך הפרקציה של100 גרם חומצות שומן בין 50 ( השומן5% ) המקסימום 2006-2004 קולומביה הבריטית בקנדה איסור על ה י מצאות שומן ט רנס במסעדות ( 2009 ) בשיעור של מעל 5% ולאחר מכן הורדה ל- 2% )(מסך השומנים שיעורי ה י ענות גבוהים במסעדות- 92%, הגבלה נוספת ל- 2% הביאה לשיעור ה י ענות של95% ב- 2012 נמדד השיעור הנמוך ביותר של השמנה בקנדה בקולומביה הבריטית באופן דומה קיימות גם תכניות להפחתת כמויו ת הסוכר במזונות, ל דוגמה: • הולנד - .במסגרת תכנית בעידוד ממשלתי (צ'ויסס), רפורמולציה של מזונות רבים התכנית מיושמת בהצלחה גם במדינות נוספות33 . • צרפת - תכנית לאומית רחבה הכוללת רפורמולציה. ל דוגמה בין השנים2008-2001 חלה הפחתה של % 10 בתכולת סוכר, בדגני בוקר.שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת . • אנגליה - בעקבות הקריאה של שירותי בריאות הציבור בבריטניה להפחתת צריכת הסוכר לעד5% ,מסך הקלוריות יצ הו א איגוד המזון והמשקאות הבריטי, מדריך לתעשייה בנושא, באוגוסט2016 41 . א. חלופו ת – לא קיימות חלופות בעולם פרט להמלצות ועדת האסדרה המצדדות ברפורמולציה של מזונות מעובדים כפי ש אפשר לראות בסקירת המדינות השונות .שעשו זאת מרבית המדינות נוקטות בגישה של רפורמולציה, החלופה האפשרית היא לא לנקוט בגישה זו של שינוי פני המזון, מה שיוביל לעלייה נוס פת בשיעורי השמנה .ותחלואה ב. בחירה – :הוחלט על קידום מהלך מקיף וכולל של רפורמולציה במרכיבים הבאים סוכר, נתרן שומן רווי ושומן וטרנס :מהנימוקים הבאים 1. בקשה מ ן הציבור 2. מומלץ ע ל-יד י מומחים 3. תמיכה של רוב חברי הוועדה, כבר החלה רפורמולציה 4. משרד התעשייה עושה צעדים וולונטריים לקידום רפורמולציה של מזון 51 ג. מיסוי מזון מזיק– לבחינה בהמשך המלצות הוועדה 1. קיימות עדויות על כך שמיסוי ע ל מזון מזיק, ובמיוחד מיסוי ע ל משקאות המכילים סוכר, מביא ים .לירידה בצריכת הסוכר 2. הוועדה סברה כי מיסוי מזון מזיק, עשוי להיות כלי אפקטיבי לצמצום צ ריכת מזון .מסוג זה 3. במ קר ה שאמצעים אחרים לא יובילו לירידה המצופה בצריכת מזון מזיק, ויובאו עדויות מדעיות נוספות ליעילותה של שיטה זו, במקומות בהם היא תאומץ, מומלץ ל בחון בחיוב .גישה זו גם בישראל 4. לפיכך, יש להמשיך בדיונים ולבחון לעומק את נושא המיסוי, במסגרת הו ועדה המלווה, כחלק משלים לקידום תכנית אינטגרטיבית כוללת, לקידום תזונה בריאה .בישראל מה נעשה בעולם בנושא זה?  במקסיקו כפי שצוין בתחילת המסמך, העלו לפני שנתיים את מחירי השתייה המתוקה ב- 8% , ו בכך הצליחו ב הורד ת צריכה של שת י יה מתוקה במדינה ב- 6% וב העל א ת צריכה של מים ב- 4% .בקרב שכבות חלשות ירדה צריכה של שת י יה מתוקה ב- % 17 . ,בנוסף החילו מיסוי על מזונות לא בריאים ו על חטיפים42 .  בפילדלפיה ו ב ברקלי באר צות-הב רית העלו מסים על שתי י ה מתוקה ב- 2016 . בברקלי חלה ירידה של כ- 8.5% בצריכת שתי י .ה מתוקה בעקבות המיסוי הדוגמאות המצוי נות לעיל הן ממדינות ש עשו הערכה של אפקטיביות המיסוי. מדינות נוספות, כפי שהראינו, השתמשו באמצעי המיסוי אבל לא הראו אפקטיביות או שלא נעשתה בהן .הערכה של השינוי בצריכת המזונות א. חלופות– המלצת המומחים על סמך הניסיון בעולם, היא כי כאשר רוצים מיסוי אפקטיבי, יש ל מסות ברמה של30-20% לפחות מ ן.המחיר של המוצר המוגמר העלאת המיסוי ברמות אלו יכולה לעורר התנגדות רבה, בעיקר בקרב השכבות הנמוכות. הללו הם צרכני המזונות והשתי י ה של דברים מזיקים(שיקבלו ל פ י המודל הזה מיסוי) . עם ז,את במקביל , יש ליצור חלופות בדמות סל מזון בריא מו זל המהווה חלופה בריאה .וזולה יותר זאת בשונה מעישון - .מוצר אשר גוף האדם יכול להתקיים בלעדיו ב. ניתוח חלופות - סימון בחזית האריזה, ש י ווק חברתי וקמפיין משמעותי של הדגשת אכילה של תזונה ים תיכונית, ו הימנעות ממזונות מזיקים שיסומנו, יכולים להיות השלמה לתהליך של מיס וי או חלופה . 52 ג. בחירה – במ קר ,ה שאמצעים אחרים לא יובילו לירידה המצופה בצריכת מזון מזיק ,ויובאו עדויות מדעיות נוספות ליעילותה של שיטה זו במקומות בהם היא תאומץ .מומלץ להתחיל בגישה זו גם בישראל ד. לאור כל זאת, הוועדה המלווה תמשיך לעקוב אחר הנעשה בעולם, באשר ל צעדים הננקטים לקידום התזונה הבריאה, והמלצות ארגון הבריאות העולמי , ותשקול בהמשך את התוצאות נוכח האפקטיביות עם הזמן . 53 ד. עידוד ייצור של מזון בריא המלצות הוועדה 1. /הקמת ועדה לעידוד יצרנים קטנים בינוניים לייצור מזון בריא בראשות ראש שירותי בריאות הציבור לנושא, בהש תתפות נציגי משרדי: ה ,בריאות ה ,אוצר ה כלכלה, השלטון המקומי והתעשייה 2. בחינת תמיכות ותמרוץ מענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא , בהובלת ה מדען הראשי של משרד הבריאות בשיתוף ה ,כלכלה ה ,אוצר ה חקלאות ו ה .מדע רציונל הייצור המתועש של מזון הביא לכך שנוצר ריכוז של ייצור המ זון בתאגידים וחברות גדולים, רובם גלובליים. במצב זה, נוצרו מספר בעיות ובהן יצירת מוצרים אחידים, קושי לשינוי בשל המבנה הגלובלי של החברות, וצורך בשינוע גדול של מזון בין מדינות ובתו כן . אחד הפתרונות ה יכולים להביא לעלייה בייצור של מזון בריא, הוא עידוד של ייצור מ קומי :הקרוב למקום הצריכה, בסגנון שלFrom farm to Fork. לעתים, יצרנים קטנים ובינוניים נתקלים בקשיים מול משרד הבריאות בעמידה בדרישות התברוא ת יות של המשרד. מטרת הוועדה הבין- משרדית תהיה לגבש סטנדרטים מתאימים שא ר יאפשרו למפעלי מזון קטנים ובינוניים להתפתח בקרבת א תרי הצריכה, ולבחון תמיכה ממשלתית תש.אפשר לאותם מפעלים לעמוד בצורה טובה בקריטריונים אילו איגום משאבים של כל המדענים הראשיים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, לצביעת תקציב לעידוד לפיתוח וייצור מזונות בריאים, תוך בדיקת הרכיבים שלהם והפיכתם לזולים וזמינים לאוכלוסיי ה. נכון להיום, תעשיית המזון משקיעה משאבים מוגבלים בפיתוח מוצרים בריאים. המדען הראשי של משרד הבריאות יקדם שיתופי פעולה מדעיים בין האקדמיה לתעשייה ולמשרד הבריאות, לקידום מחקר שיוביל לפיתוח מוצרי מזון בריאים, תוך בדיקתם ויישומם בשטח. כמו-כן, כבר החלה עבודה מו ל משרד החקלאות לקידום פיתוח של פירות וירקות ושאר מוצרי חקלאות בעלי ערך תזונתי גבוה בשיתוף .משרד הבריאות הצורך באסדרה של תקצוב לקידום תזונה בריאה של המדענים השונים במשרדי הממשלה השונים, יי בחן בהמשך, .בשיתוף פעולה עם המדענים השונים 54 ה. הנגשה כלכלית של מזון בר יא המלצות הוועדה 1. לחם מדגן מלא– יש לבחון מנגנון מתאים להורדת מחיר הלחם מדגן מלא, בין היתר באמצעות תקינה של לחם סטנדרט מדגן מלא והוספתו לרשימת המוצרים בפיקוח .מחירים 2. בחינת עדכון רשימת המוצרים המצויים בפיקוח מחירים, כך שיתוספו מזונות בריאים נוספים לרשי מת המוצרים בפיקוח ו/או יוצאו מ ן הרשימה מוצרים לא בריאים המצויים .בפיקוח רציונל בעשור האחרון מתרבות העדויות במחקרים רחבי היקף ,התומכות בצריכת קמח מדגן מלא על פני הקמח )הלבן (המנופה .מחקרים רבים פורסמו על ההשפעה המגנה של לחם מחיטה מלאה בהשוואה ללחם ,לבן המ תבטאת בהפחתת הסיכון לתחלואה במחלות .רבות בגרעין החיטה השלם נמצאות שפע תרכובות ייחודיות. תרכובות אלה חיוניות לבריאות ולמניעת מחלות: סיבים ,פיטוכימיקלים ,אנטיאוקסידנטים, ויטמינים, מינרלים ועוד . בהשוואה לקמח לבן ומוצריו, צריכת קמח מלא מקטינה את הסיכונים היח סיים לתחלואה בשיעורים משמעותיים ביותר, ל דוגמה:  גידולים ממאירים במערכת העיכול :ב- 22%  תחלואת לב וכלי דם :ב- 25%  יתר לחץ-דם :ב- 21%  תמותה ל אחר התקפי לב ב- 31% מבירור שערכנו עולה, כי במהלך השנים ,איכות הלחם האחיד השתנתה לרעה ,כך שכיום תכולת הלחם האחיד דומה לזו של לחם לבן. בלחם האחיד והלבן אין אפשרות למצוא את .שלל החומרים החיוניים שציינו לעיל צריכת מוצרי חיטה מהווה לפחות30% מצריכת האנרגיה מ ן התפריט הישראלי .מוצרי החיטה ים וו המ פריט מזון עיקרי בתזונה, לכן השפעתם על בריאות הציבור היא בעלת משמעות .מכרעת היבטים כל כליים בישראל מחירו של לחם מחיטה מלאה אינו מפוקח והוא נמכר ב עלויות גבוה ות , הנע ות בין 20-14 ₪ לכיכר. לעומת זאת, במשך שנים רבות נמכר לחם אחיד במחיר מפוקח, לצד פיקוח על מחירם של לחם לבן וחלה . מחיר כיכר לחם אחיד רגיל ופרוס כיום הוא 5.07 ₪ ו- 7.02 ₪ , .בהתאמה 55 כתו צאה מכך, אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך, וכן כל הארגונים הציבוריים (כגון בתי- חולים ,צבא ,משטרה), בוחרים לרכוש את הלחם האחיד הדל ברכיבים התזונתיים החיוניים. זאת ועוד: אוכלוסיות מן המגזר הערבי צורכות פיתות, האפויות אף הן מקמח לבן. ידוע, כי אוכלוסיות במצב חב רתי-כלכלי נמוך, נוטות לסבול באופן משמעותי משיעורים גבוהים בהרבה של מחלות כרוניות רבות, ביניהן השמנה, סוכרת, יתר לחץ- .דם, סרטן ודמנציה .עלויות הטיפול במחלות אלה מהוות נטל כלכלי כבד על מדינת ישראל פעולות ש נעש ו בשנים האחרונות לעידוד הצריכה של לחם מחיטה מלאה במהלך השנים האחרונות שוקדים במשרד הבריאות על עידוד הצריכה של לחם מחיטה :מלאה. פעולות אלה מתמקדות בשלושה מישורים עיקריים  סימון לחמים מלאים העומדים בקריטריונים שקבע משרד הבריאות, באמצעות תו "אפשרי בריא". קיימים כיום למעלה מ- 70 לחמים הנושאים את התו, אך הם נר כשים בעיקר על- ידי אוכלוסיות מרמות חברתיות-כלכליות בינוניות ומעלה, עקב מחירם הגבוה. סימון זה מבוסס על מחקר שיווקי-חברתי ש נעשה, כדי להעריך כיצד להשפיע על הציבור לצרוך לחם מחיטה מלאה.  בניית מנגנון אשר ישכנע את ממשלת ישראל לפקח על המחיר של לחם מחיטה מלאה במקום לחם לבן-אחיד. ,המטרה היא לפקח בשלב הראשון על שני סוגי הלחמים ולאחר מכן להוריד בהדרגה את הפיקוח על מחירו של הלחם האחיד, ולהשאיר בפיקוח רק את מחירו של הלחם המלא. פעולה זו תהפוך לחם זה לאטרקטיבי גם עבור אוכלוסיות מעוטות יכולת, דבר אשר יסייע בהפחתת שיעורי התח לואה באוכלוסיות אלה. מניתוח כלכלי אשר נעשה על- ידי המשרד עולה, כי אין בסיס לטיעונים אלה וכי אין הבדלים משמעותיים בעלות הייצור של לחם מחיטה מלאה לעומת לחם לבן.  .בניית "לחם סטנדרט מחיטה מלאה", אשר יגדיר מהו הלחם המלא שמחירו יפוקח לחם זה צריך להכיל לפחות80% .דגן מלא ללא תוספים  חשוב שהפיקוח יהיה על לחם מדגן מלא, פיתות, לחמניות וחלות מחיטה מלאה, כך שיגיע לכל שכבות האוכלוסייה ומגזרי ה. הסבת הפיקוח מ ן הסל הנוכחי לסל מזון בריא - הרציונל הוא להעביר את הפיקוח של המזון לסל מזון בריא, .כך שיונגש לאוכלוסייה הענייה ב יטחון תזונתי הוגדר בפסגת המזון העולמי ברומא בשנת1996 "כמצב בו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם וצ ו רכיהם התזונתיים, ."ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים 56 חוסר ביטחון תזונתי הוגדר בו ו עדה זא ת כ"ה י עדר נגישות סבירה למזון מזין בדרכים ."מקובלות ובכמות מספקת ב דרכים מקובלות הכוונה , רכישת המזון הנדרש ולא קבלת מזון מגופים פילנטרופיים או איסוף תרומות בקבצנותworld food summit 1996) .) בישראל8.3% מ ן האוכלוסיי ה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי בינוני, ו- 10.6% ממנה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור. בקרב אוכלוסיי ה זאת, שכיחות השמנה ותת-משקל, גבוהים .ביותר מתפקידנו להנגיש לאוכלוסיי ה סל מזון בריא ומזין, .במחיר השווה לכל כיס היא דרך חשובה ,לכלל האוכלוסייה קיימה-פיקוח על מוצרי מזון בריאים והפיכתם לברי .לדאגה לביטחון התזונתי של האזרחים בבחינת רשימת המוצרים הנמצאים בפיקוח, אפשר לראות, בין היתר, לחמים שונים המבוססים על קמח לבן, מלח, שמנת חמוצה, חמאה וגבינות עתירות שומן. החלפת חלק ממוצרי המזון אשר בפיקוח והחלפתם במזונות המהווים חלופה בריאה יותר, משמעותה- עידוד האוכל וסיות החלשות כלכלית (והסובלות משיעורים גבוהים יותר של השמנה ותחלואה) לשנות לסל מזון בריא, ולשפר את הרגלי התזונה. שינוי הרגלי תזונה אלה יבואו לידי ביטוי בח י סכון משמעותי לקופת המדינה על הוצאות הקשורות בטיפולים רפואיים ובכך .נשיג מטרה חשובה מאין כמוה המלצות עיקריות בתחום זה: 1. להוציא מפיקוח: חמאה, שמנת חמוצה ומתוקה, גבינה צהובה עשיר ה ב שומן, לחם לבן .(הוצאה הדרגתית), אשל, מלח נטול יוד 2. להכניס לפיקוח : לחם מדגן מלא, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות עונתיים, יוגורט 1-0.5% שומן, טחינה גולמית משומשום מלא, שמן קנולה ו זית, דגים (ספציפיים), אגוזי מלך ושקדים, כרעיים של עוף, חזה עוף והודו אדום ארוזים, גבינת קוטג', גבינה צהובה דלת שומן% 5-9 . 3. להשאיר ללא שינוי : לחם אחיד (לתקופת מעבר), חלה, חלב, גיל, גבינה% 5 ., ביצים 57 להלן טבלה המסכמת את הצעת ה"שחלוף" של חלק מן המוצר ים אשר בפיקוח במוצרים אחרים ותעדופם תעדוף שם המצרך ותיאורו משקל ואריזה המלצות משרד הבריאות חלופה להכנסה לפ י קוח לחם אחיד )(כהה כיכר750 גרם להוציא מפיקוח בצורה הדרגתית לאחר כניסת לחם סטנדרט מדגן מלא לפיקוח לחם לבן כיכר750 גרם להוציא מפיקוח חלה או מאפה שמרים כיכר500 גרם ללא שינוי לחם אחיד (כהה) פרוס וארוז כיכר750 גרם להוציא מפיקוח לחם לבן פרוס וארוז כיכר500 גרם להוציא מפיקוח 1 לחם מקמח מלא (דגן )מלא כהגדרתו בתקן ללחם כיכר750 גרם להכניס לפיקוח חלה או מאפה שמרים מדגן מלא כיכ ר500 גרם להכניס לפיקוח 2 דגנים מלאים להוסיף לפיקוח ,דגנים מלאים: אורז מלא קמח מלא, כוסמת חיטה וסולת מחיטה מלאה, שיבולת שועל, פסטה מדגן מלא 2 קטניות להוסיף לפיקוח ,שעועית, חומוס, פול ,עדשים, פולי סויה, תורמוס פול, לוביה, מש וטופו 58 תעדוף שם המצרך ותיאורו משקל ואריזה המלצות משרד הבריאות חלופה להכנסה לפ י קוח 2 ירקות ופירות יש להכניס לפיקוח מחיר מקסימלי של4 ירקות ו-3 פירות עונתיים, אחת .לרבעון מלח מטבח רגיל, מלח מטבח מעולה 1 ק"ג להוציא מפיקוח יש להוציא את המלח מפיקוח על- מנת להעלות את מחירו ולצמצם שימוש בו בקרב הציבור כחלק מ ן התכנית הלאומית. לאחר בדיקה של צריכת היוד של האוכלוסיי ה, יש לשקול לפקח על מלח מועשר ביוד במקום המלח שיצא עכשיו מפיקוח מלח שולחן מעולה ומלח שולחן מעולה גס 1 ק"ג להוציא מפיקוח חלב טרי3% )שומן (רגיל שקית1 ליטר ללא שינוי חלב טרי1% )שומן (רגיל שקית1 ליטר ללא שינוי חלב טרי3% שומן )(רגיל פקק+קרטון 1 ליטר ללא שינוי חלב טרי1% )שומן (רגיל פקק+קרטון 1 ליטר ללא שינוי אשל4.5% שומן גביע200 מ"ל להוציא מפיקוח גיל3% שומן גביע200 מ"ל ללא שינוי שמנת חמוצה15% שומן רגילה גביע200 מ"ל להוציא מפיקוח 3 יוגורט0% שומן ו- 1.5% שומן להכניס לפיקוח שמנת מתוקה גביע250 מ"ל להוציא מפיקוח 59 תעדוף שם המצרך ותיאורו משקל ואריזה המלצות משרד הבריאות חלופה להכנסה לפ י קוח 38% חמאה רגילה חבילה100 גרם להוציא מפיקוח גבינה קשה חצי שמנה עמק רגילה חריץ1 ק"ג להוציא מפיקוח גבינה קשה שמנה גלבוע עד16% שומן חריץ1 ק"ג להו ציא מפיקוח גבינה קשה צהובה עד 9% חריץ1 ק"ג להוסיף לפיקוח 3 גבינה לבנה 'קוטג 5%-3% גביע250 גרם להוסיף לפיקוח גבינה לבנה 5% גביע250 גרם ללא שינוי ביצי מאכל ללא שינוי 2 דג ים מסוג בקלה */אמנון קפוא להוסיף לפיקוח 2 טונה קופס ה 160 גרם להוסיף לפיקוח 3 טחינה משומשום מלא גביע500 גרם להוסיף לפיקוח 2 /שמן קנולה ושמן זית בקבוק1 ליטר להוסיף לפיקוח 60 תעדוף שם המצרך ותיאורו משקל ואריזה המלצות משרד הבריאות חלופה להכנסה לפ י קוח 2 אגוזי מלך ארוזים לא קלויים או שקדים (תוצרת )הארץ שקית150 גרם להוסיף לפיקוח 3 עוף כרעיים /חזה/ הודו אדום ז ארו להוסיף לפיקוח מה נעשה בעולם בנושא זה? 1. מדינות רבות מעודדות שימוש בדגנים מלאים באמצעות הנגשה כלכלית באופנים .מגוונים 2. לגבי סל מזון בריא, קיימות דרכים שונות שמדינות נוקטות ,בהן כדי להנגיש מזון בריא לאוכלוסייה. באר צות-הב רית קיימ ו ת תכני ו ת ה- STAMP, וה- WIC , אחד מתוך שבעה אמריקאים מקבל תלושים לרכישת מזון. בשנים האחרונות נעשה שינוי דרמטי בעקבות מפת התחלואה של מקבלי התלושים לכיוון של אפשרות רכישה של מזונות בריאים בלבד .בשתי התכניות הללו 3. כמו-כן, בתכנית ה- WIC, מקבלי המזון מקבלים גם הדרכה והכוונה תזונתית על- ידי ד .יאטניות 4. ברומניה קיים סל מזון מוזל לאוכלוסייה. א. חלופות– אפשר ,לתת תלושי מזון ל.חלק מזון לאוכלוסיות עניות ועוד ב. ניתוח חלופות – פיקוח מחירים על סל מזון בריא אוניברס,לי מאפשר ש ו ויוניות י וה עדר סטיגמה על אוכלוסיות עניות. פיקוח אינו מחייב עלויות למדינה ו עם זאת .מאפשר שמירה על מחיר נמוך של מוצרי מזון חיוניים ברוח התזונה הים תיכונית הנושא עלה בצורה נרחבת בתהליך שיתוף הציבור. נאמר כי "מזון בריא יקר, ולכן ."בוחרים במזון חלופי לא בריא ג. בחירה – לחם מהווה מוצר יסוד ולאור המחקר הרב בתחום, אין ספק שהחלפת הלחם הלבן בלחם מדגן מלא, תשפר באופן משמעותי את בריאות האוכלוסייה. זה יבוא לידי ביטוי בעיקר בקרב אוכלוסייה ענייה שא ינה נגישה לסוג הלחם הזה, בשל עלותו הנוכחית הגבוה ה . החלפת סל המזון בפיקוח בסל מזון בריא, תנגיש לכלל האוכלוסייה מזונות בריאים מזינים ומשביעים ברוח התזונה הים ת .יכונית 61 ו. מזון בריא לאוכלוסיות המוזנות על-ידי המדינה ובמפעלים גדולים המלצות הוועדה 1. קידום תזונה בריאה במשרדי ממשלה השונים ,, צה"ל, משטרה, שב"ס נציבות, הסתדרות .ובקרב מעסיקים גדולים במשק 2. חידוש"שולחן עגול" עם המוסדות הממשלתיים לתזונה בריאה מונגשת לאוכלוסייה, והעברת ק ו וים מנחים על- ידי.משרד הבריאות 3. פגישה בראשות שר הבריאות עם תעשיינים ומעסיקים מרכזיים במשק, לטובת קידום הנגשת מזון בריא לעובדים לקידום שת"פ לתזונה בריאה .  ניסיון בתחום בישראל : ממחקר שהובל על- ידי פרופ' איריס שי, 2012 43 , בכור הגרעיני בדימונה, נמצא כ י שינוי התזונה לתזונה ים-תיכונית במקום העבודה, שיפר באופן משמעותי את בריאותם של העובדים. הדבר התבטא הן בבדיקות מעבדה הן .בבדיקות של כלי דם שהראו נסיגה בתהליך טרשתי  משרד הבריאות רואה זאת כחלק ממחויבות המד י נה והמעסיקים כלפי העובדים . 62 ז. חינוך תזונתי והסברה לא ומית המלצות הוועדה 1. חינוך תזונתי מ תכנון הה י ריון ,י הה ריון, ה שנתיים ה( ראשונות לחיים1000 הימים )הראשונים ו גיל הגן , בסיוע משרד הבריאות- יצירת ערכות הדרכה חדשניות מותאמות גיל ואוכלוסייה, י ול ווי תזונתי של הגננות להורים ולהורים לעתיד . 2. הצעה למשרד החינוך לקדם ש עת חינוך תזונתי, אחת לשבוע ב סמסטר אחד בכל שנה, על-ידי תזונאים לאורך הילדות או באמצעות יצירת מודול במדעים/ מסלול בתזונה בתיכונים ובחינת בגרות בנושא ועוד . 3. תכנית הסברה מתכללת בהתאם לה דגש:ים הבאים א. הסבר על התו השיפוטי בחזית האריזה ב. בחירה מושכלת של עקרונות הת זונה "הים תיכונית" לאורך מעגל החיים ג. .הסבר על תהליך האסדרה רציונל ?מדוע קיים צורך בחינוך תזונתי אפשר להשוות את החינוך התזונתי לחינוך הגופני: כיום לא היה עולה בדעתנו לדון בחיוניות החינוך לפעילות גופנית, ולעידוד ביצוע של פעילות גופנית סדירה, מאחר הזש מהוו ה חלק .אינטגרלי מליבת תכניות הלימודים במערכת החינוך לאורך כל השנים הקריאה להחזרת החינוך התזונתי, כחלק מתכנית הלימודים הסדירה בארצות-הברית, קיימת כבר כמה שנים. כך ל,דוגמה Lichtenstein ו- Ludwigקראו כבר ב- 2010 להחזיר את החינוך התזונתי תחת מאמר שכותרתו" "Bring Back Home Economics Education , כחלק ממיגור תופעת ההשמנה בארצות-הברית44 . הכותבים מציינים, כי לא די באספקת ארוחות בריאות ובעידוד בחירות מזון בריאות בבתי- הספר, יש להתייחס גם לסביבה שמחוץ למסגרת זו. סביבה ( יוצרת השמנה אובסוגנית) זו, מאופיינת בזמינות גבוהה של מזונות ומשקאות מזיקים, לצד פרסומות ומסרים המעודדים את צריכתם. בנוסף לכך, הורים רבים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, ולא רק, הסובלים מאי- ,ביטחון תזונתי הם חסרי ידע בסיסי הקשור להכנה ובישול של ארוחות ביתיות מחומרי גלם בריאים וזולים. הדבר נובע מכך שמערכת החינוך לא ד אגה ללמדם מהי תזונה בריאה, וכיצד ליישמה כחלק מאורח החיים היומיומי. הורים וילדיהם מתפתים לבחור באלטרנטיבות של מזון מהיר. ידוע זה מכבר, כי צריכת חטיפים ו מזון מוכן מחוץ לבית, מפחיתה את האיכות התזונתית של המזון הנצרך, ומעלה את הסיכון לעלייה במשקל45 46. לעומת זאת , נמצא כי הכנה ביתית של ארוחות על- ידי מתבגרים וצעירים, היא בעלת אפקט הפוך, מקדם תזונה בריאה, מפני שארוחות ביתיות אלה מחליפות את הארוחות המתועשות47 48 . 63 עוד מזכיריםLichtenstein ו- Ludwig ,כי דור מושכל של ילדים, אשר קיבלו חינוך תזונתי יכול להשפיע גם על הרגלי האכילה של משפחותיהם, בדיוק כפי שילדים יכולים להשפיע על הרגלי העישון של הורי ה ם. דור זה, בהתבגרותו, יכול לשמש כמודל לחיקוי עבור דורות ההמשך, ולהבטיח הרגלי רכישת מזון בריא והכנת ו בכל המסגרות - הן ברשתות השיווק הן במסעדות. בתי-ספר רבים מספקים מידע והדרכה בנוש אים כמו טבק, אלכוהול, סמים ומחלות שונות המועברות במגע מיני; במידה דומה חשוב שבבתי- הספר ילמדו וידריכו ילדים בנושא בסיסי וחשוב כל כך בחיים: בחירת מזון בריא ואכילה. תכניות לימודים בנושא תזונה וכלכלת בית, יסייע ו להכשיר צעירים ולצייד אותם בידע חשוב החיוני לבריא ותם. אין מדובר בתכניות כלכלת בית מ ן הסוג המגדרי הישן, אשר התמקד בעבר בחינוך נשים להיות "עקרות בית"; הכוונה היא לכלול תכנית לחינוך תזונתי של ילדים ומתבגרים משני המינים, מן ההיבט הרחב יותר של בריאות ושלמות. תכניות אלה יסייעו להוביל לחיים בריאים, עם שיעורי הש מנה ותחלואה נמוכים. הוראה זו בתחום התזונה, תסייע גם בחידוש מערכת יחסים בריאה עם מזון, נה הג בו על הילדים ובני הנוער מפני המתקפה המתמדת של דיאטות הרזייה למיניהן44 . 'פרופ רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה, הי יתה שותפה להערכה שנעשתה במדגם י מי צג של בתי- ספר מקדמי בריאות בארץ. אחת המסקנות המרכזיות של ההורים והצוותים הייתה , שחסר חינוך תזונתי. כמו-כן, המחלקה לתזונה מקבלת כמעט כל שבוע פני י ה של .הורים בנושא דוגמאות חיוביות להצלחת תכניות חינוך תזונתי Hand ועמיתיו מד ווחים על תכנית מוצלחת המיושמת בארצות- הברית, המשלבת הדרכה של דיאטנים להורים במסגרת בתי- הספר. התכנית מתמקדת בהורים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים סדנאות הדרכה ולימוד לתזונה, ומיישמים אותה בבית49 ,. דוגמה נוספת המתמקדת בחינוך ילדים בגיל שלפני בית-הספר, והוריהם ממעמד חברתי-כלכלי נמוך בארצות- הברית, היא סדרת הדרכות אשר נעש ו על- ידי דיאטניות בשנים עשר מרכזים, לעומת שנים עשר מרכזים אשר שימשו כקבוצת ביקורת (בהם לא בוצעו הדרכות). השפעה חיובית נצפתה על מדדי צריכת ירקות ומוצרי חלב דלי שומן50 . דוגמה טובה לחינוך תזונתי על- ידי דיאטנים נעשי ת בקנדה, בבתי- הספר הציבוריים של נובה סקוטיה. בתי- ספר אלה מקדמים בריאות באמצעות שילוב של סטנדרטים ונגישות למזון ,בריא בתוספת של חינוך תזונתי כחלק ממדיניות מזון ותזונה כוללת. המדיניות הזו פותחה על-ידי צוותים, הכוללים גם דיאטניות51 52 . 64 ביפן החי נוך התזונתי בבתי- הספר נעשה על- ידי מורים בעלי הכשרה לעסוק הן בחינוך הן בתזונה, המבוסס בין היתר על חוק הדיאטנים53 54 55 . מטא-אנליזה ש נעשת ה בנושא, אשר כללה כ- 8500 ילדים ומתבגרים, מצביעה על כך שתכניות התערבות לחינוך תזונתי בבתי-ספר, הן יעילות בהפחתת BMI באוכלוסי ות אלה56. כמו-כן, סקירת ספרות ש נערכ ה, מצביעה על כך שחינוך תזונתי בבתי- ספר, הכולל שיעורי גינון, מגביר צריכת ירקות57 . עמדות ודוגמאות מגופים שונים בעולם בנושא חינוך תזונתי משרד החקלאות באר צות-הב רית הוציא לקונגרס מסמך העוסק בנושא חינוך תזונתי לאנשים ממעמד חבר תי-כלכלי נמוך. המסמך מזכיר, בין היתר, כי חינוך תזונתי יכול לתרום באופן משמעותי לשיפור הרגלי תזונה: מערך חינוך תזונתי מתוכנן היטב, יכול להעלות את המוטיבציה של המשתתפים בו לשנות דפוסי אכילה, ולצייד אותם בידע ובמיומנויות הנדרשות לבחירות מזון בריא בהקשר של סגנ ון חיים ומשאבים כלכליים. המסמך מתמקד במישורים שונים הקשורים להצלחת החינוך התזונתי, בין היתר בהקדשת משאבי זמן ללימודי תזונה, איגום משאבים מקצועיים ובהתמקדות בכל התחומים הנוספים הקשורים לצריכת מזונות בבית, בבית-הספר ובכל המסגרות האחרות בה ן שוהים התלמידים58 . איגום משאבים לחינוך תזונתי, הכולל את אנשי המקצוע - ,דיאטניות מהווה שלב הכרחי :וחיוני בשיפור התזונה של התלמידים נייר העמדה המשולב של האיגוד האמריקאי הדיאטטי, האיגוד לתזונה בבתי-ספר והחברה לחינוך תזונתי בארצות-הברית, מפרט את מגוון הפעילויות הקשורות זו בזו על- מנת לפתח מדיניות חינוך תזונתי כחלק מקידום בריאות59. נייר העמדה מציין, כי שירותי תזונה מקיפים בבתי- ספר כוללים כמה רכיבי מפתח: חינוך תזונתי מקצועי וקידום תזונה בריאה, תכניות לתזונה ואספקת מזונות בשטחי בית-הספר, שותפויות בין בתי-הספר, הבית ו הקהילה וכן, שירותי .בריאות הקשורים לתזונה התייחסות מקיפה ומערכתית מסוג זה, יכולה להביא לשינוי בהרגלי התזונה של התלמידים .ולתמוך בהמשכיותם הארגון הבי ן-לאומי לחקר הסרטן, בשיתוף הארגון האמריקאי לחקר הסרטן , WCRF/AICR ( World Cancer Research Fund/American Institute for Cancer Research ,) קורא להנהיג חינוך תזונתי כמרכיב משמעותי במניעת סרטן, ועם זאת הכין במרץ2016 טבלה מרוכזת, ובה דוגמאות למגוון פעילויות המתבצעות במדינות שונות ברחבי .העולם בנושא חינוך תזונתי :החינוך מתמקד בתחומים שונים כגון  עקרונות התזונה הבריאה והכרת רכיבי התזונ ה ותרומתם לבריאות  בישול והכנת מזון בבית, בבית-הספר, במסגרות מחוץ לבית-הספר (ל,דוגמה בטיולים )ומחנות 65  תכנון ארוחות בריאות ומאוזנות במגבלות תקציביות  גינון בבית-הספר ובקהילה, כחלק מפעילות מקדמת בריאות וקיימות  הכרת מקורות המזון, תהליכי העיבוד שהוא עובר וכן, נוש.אים רבים נוספים מה נעשה בעולם בנושא זה? דוגמאות למדינות בהן חינוך תזונתי הוא חלק אינטגרלי מתכנית הלימודים הארצית שם המדינה ושנת תחילת הפעילות תיאור הפעילות אוסטרליה 2014 חינוך תזונתי בבתי-ספר ציבוריים - נושאים כמו ייצור מזון, אכילה בריאה והכנת מזון ברי א ברזיל 2009-2007 חינוך תזונתי תוך ניטור מצב בריאות התלמידים מגן הילדים ועד מוסדות להשכלה גבוהה פינלנד מערך חינוך מקיף הכולל שיעורי חובה בכלכלת בית, בישול והכנת .מזון, תכנון ארוחות בריאות, קריאת תוויות מזון יפן2005 ,כמו בפינלנד נעשה על-ידי תזונאים בעל י תעודת הוראה מקדוניה2014-2009 מערך מקיף המתחיל עוד בגיל הגן מקסיקו מערך לימוד הכולל גם פעילות גופנית סלובניה כמו בפינלנד ובנוסף, כולל גם את הצד המדעי של המזון דרום אפריקה "מערך חובה כחלק מלימודי "הכנה לחיים וייטנאם מערך איטגרלי במדיניות התזונה הל אומית אנגליה2014 תכנית חובה בבתי- הספר עד השנה התשיעית למיומנויות בישול והכנת מזון ותזונה בריאה דוגמאות למדינות בהן יש תכניות חינוך תזונתי מבוססי קהילה אוסטרליה1995 תכנית המכוונת אזרחים לרכישה נבונה של מזונות בריאים והכנה עצמית שלהם (ניהול נכון של משק )בית בריא ארצות-הברית תכניות לאומיות לקידום תזונה בריאה וחינוך תזונתי לבעלי משאבים מוגבלים פרו תכנית חינוך לתזונה בריאה בקהילות עניות, צמצום השימוש במזונות מזיקים והגברת השימוש במזונות בריאים סינגפור תכניות מקיפות ללימודי בישול בריא ובריאות בשירותי הס עדה 66 המספקים ארוחות לבתי- ספר דוגמאות ל תכניות חינוכיות לגידול מזון וגינות ירק בבתי-הספר בליז (מדינה במרכז )אמריקה גינון קהילתי בבתי- הספר בשיתוף סוכנויות ממשלתיות בוטאן2002 גינון קהילתי בבתי- הספר בעידוד שלWorld Food Programm דרום אפריקה שיעורי גינון כחלק מתכנית לימודים של משרד החינוך אוגנדה שיעורי גינון אינטנסיביים כחלק מתכנית הלימודים ארצות- הברית1995 , 2013 לימודי גינון בחלק מבתי-הספר בקליפורניה ובניו יורק, בעידוד הרשויות הלאומיות דוגמאות לתכניות חינוכיות לגידול מזון וגינות ירק במקומות העבודה ובשי רותי הסעדה שם המדינה ושנת תחילת הפעילות תיאור הפעילות סינגפור תכניות מקיפות ללימודי גינון, סביבה, קיימות ובריאות במקומות עבודה ארצות- הברית מדינת קולורדו פיתחה מערך הדרכה לבישול בריא בשירותי הסעדה המספקים ארוחות לסיכום: אנחנו ממליצים על חשיבה מחדש של נושא החינוך התזונתי בבתי-הספר, כך שיקצו לנושא הזה שעה בשבוע. .הנושא נבדק כעת במשרד החינוך לצורך לימוד תזונה יוקמו גינות ל גידול ירקות גינה, במסגרת הבית- ספרית. הרעיון הוא שתזונאים ילמדו לתעודת הוראה וישל י מו הכשרה בתחום הקיימות ובריאות הציבור. כך יוכלו לש מש מקור מידע תזונתי .לתלמידים ולסגל ההוראה כמו-כן נדרש שינוי של סביבת בית-הספר, כך שכל בתי-הספר יוכלו להגיש ארוחות צהרי י ם בחדר אוכל, ותתאפשר הקמת מטבח מבשל שהילדים לוקחים בו חלק פעיל . מסגרת זאת יכולה להיות מסגרת ללימוד ערכים כגון אכילה סביב שולחן, נימוסי שולחן, דפוסי תקשורת תקינים ,דוגמ ה .אישית של המורים ועוד א. חלופות חינוך תזונתי הניתן ע ל-יד י מורים שוני ם במסגרת תכנית הלימוד, נוטה לה י בלע בשאר התחומים, ועל- כן אינו מוטמע בקרב התלמידים. ב. בחיר ת לימ וד תזונתי- מקצועי ת אפשר עדכון ט שו ף של החומרים הנלמדים, תוך חס ייתה ות לדימוי גוף, ,מניעת הפרעות אכילה, הקניית תזונה בריאה לאורך מעגל החיים 67 הכנת מזון, קיימות תזונתית, פיתוח גינות מאכל, ה י כרות עם רזי הכ נת מזון בריא, הבנה ביקורתית של סביבת המזון וש י ווק מזון , .בחירה מושכלת של מזון בריא ועוד 68 סיכום ועדת האסדרה התזונתית נועדה לתת מענה לתהליכים של מדיניות וחקיקה לקידום תזונה בריאה באמצעות יצירת סביבת מזון בריאה. שיתוף הפעולה בין החוקרים המוב י לים בישראל ובעולם, סקירת הספרות על הנעשה בעולם ב תוספת תובנות שהגיעו מ ן הציבור בישראל, חברו ליצירת המלצות המותאמות לצרכים של האוכלוסייה בישר .אל אסדרה במקומות הנדרשים ו שיתוף פעולה עם התעשייה, יאפשרו לאוכלוסיית ישראל בחירה .קלה יותר של תזונה בריאה תוך קידום של שינוי נורמטיבי בהתנהגות התזונתית שינויים אלו נדרשים וזה צו השעה העונה על המשמעויות של תזונה לקויה והשפעתה על הפרט והחברה . התגייסות המער כות השונות, ובהם מערכת הבריאות, מערכת החינוך, מקומות עבודה וגורמים נוספים, בהובלת משרד הבריאות, לשיפור סביבת המזון, המידע, הידע ו ה התנהגות התזונתיים של האוכלוסייה לאורך מעגל החיים, עשויים להיות משני פני מציאות ולשפר את .מפת התחלואה בישראל משרד הבריאות רואה לנכון לקדם את המלצות ה ו ועדה באמצעות המשך קיום ועדת האסדרה כגוף מפקח וקידום צוותי עבודה לקידום המלצות הו ו.עדה נספחים את כלל החומרים הקשורים לעבודת הוועדה אפשר למצוא באתר הוועדה בכתובת הבאה :ובקישורים המופיעים בה https://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Pages/d efault.aspx מצ"ב צילום מסך של אתר הוועדה כמו- :כן מצורף נספח אמדן השפעת הפחתת צריכת סוכר על תמותה והוצאות בריאות של מחלות מקו שרות לצריכת סוכר , על בסיס תחשיב ש נעשה על- ידי ד"ר גרי גינסברג משירותי בריאות הציבור 69 70 אמדן השפעת הפחתת צריכת סוכר על תמותה, והוצאות בריאות של מחלות .מקושרות לצריכת סוכר :רקע צריכת סוכר מהווה את אחד הגורמים להשמנת יתר וגורם עיקרי של עששת. שיעור ההשמנה בי שראל ה וא מ ן הגבוהים בעולם– 1. ( עודף משקלOVERWEIGHT ( ) 30 > BMI => 25 ) – כ- 30% מגילאי64-20 וכ- 38% בקבוצת הגיל מעל65 2. ( השמנת יתרOBESITY ( ) BMI => 30 ) - כ- 22% מגילאי64-20 וכ- 30% בקבוצת הגיל מעל65 . ( לבעלי עודף משקל קיים סיכון יחסיRelative Risk- RR) גבוה בי ן השאר ל- 1. סוכרת סוג2 ( RR = 3.0 ) 2. ( מחלות לבRR = 1.5 ) 3. יתר לחץ- ( דםRR = 1.4 ) ( לבעלי השמנת יתר סיכון יחסיRelative Risk- RR) גבוה בין השאר ל- 1. סוכרת סוג2 ( RR = 8.5 ) 2. ( מחלות לבRR = 2.2 ) 3. יתר לחץ- ( דםRR = 2.1 .) השמנת יתר מהווה את הגורם לכ- 57% מחולי הסוכרת סוג2 , 36% מחולי ,אוסטאוארטריטיס30% מבעלי יתר לחץ- ,דם29% ,מחולי אי ספיקת לב24% מחולי מחלות לב כליליות ו- 16% מחולי שבץ מוחי (ועוד מחלות רבות אחרות). השמנת יתר בתוספת עודף משקל, אחראית לכ- 6,400 .פטירות לשנה עלויות כלכליות של משקל עודף והשמנת יתר: בשנת2016, העלוי ות השנתיות הישירות והעקיפות הנובעות מטיפול במחלות הקשורות לעודף משקל והשמנת יתר, הגיעו לכ- 5,486,000,000 ₪. רוב העלויות נובעת מ- 267,000 ימי .אשפוז בילדים מתחת גיל18 , כ- 71% ממקרי העששת נגרמו על-ידי צריכת סוכר. עלות הטיפול ב- 1,200,000 סתימות הי א 264,000,000 ₪ .מדי שנה משמעויות כלכליות של תכנית להפחתת צריכת הסוכר – א) תכנית אשר תפחית את כמות הקלוריות מסוכר מ- 12.45% היום ל- 10% בתוך5 ,שנים תפחית תחלואה מהשמנת יתר ועודף משקל ב- 3.7% . 1) תכנית כזו תחסוך מדי שנה237 ,פחות פטירות9,889 פחות ימי אשפוז ו- 180,000 פחות .סתימות 2) סה"כ חיסכון שנתי של242,000,000 ₪ (כולל40,000,000 ₪ מירידת כמות של סתימות) או0.18% .של תוצר לאומי מקומי ב) הפחתה ל- 5% בתוך15 שנים, תביא להפחתת תחלואה מהשמנת יתר ועודף משקל ב- 11.2% 1) תכנית כזו תחסוך מדי שנה4947 ,פחות פטירות20,641 פחות ימי אשפוז ו- 336,000 .פחות סתימות 2) סה"כ חיסכון שנתי של497,000,000 ₪ (כולל75,000,000 ₪ מירידת כמות של סתימות) או0.36% .של תוצר לאומי מקומי ,ד"ר גרי גינסברג יש רות בריאות הציבור, אוגוסט2016 71 מקורות 1 "התכנית הלאומית "אפשריבריא http://www.health.gov.il/Subjects/KHealth/National_prog/Pages/default.aspx 2 כתב המינוי לו ו :עדת האסדרה לתזונה בריאה http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/13131716.pdf 3 OECD Obesity and the Economics of Prevention Fit not Fat http://www.oecd.org/els/health- systems/obesity-and-the-economics-of-prevention-9789264084865-en.htm 4 2013 ,סקר ידע, עמדות והתנהגויות בריאות בישראל (KAP 2013) 5 McKinsey Global Institute: Overcoming obesity: An initial economic analysis http://www.mckinsey.com/industries/healthcare-systems-and-services/our-insights/how-the-world- could-better-fight-obesity 6 כנס משרד הבריאות הצגה שלJOAO, מהWHO 2012 7 Ginsberg G. Economic effects of interventions to reduce obesity in Israel Israel Journal of Health Policy Research 2012, 1:17 8 WHO calls on countries to reduce sugars intake, MARCH 2015 : http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ 9 Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Health Behaviors in School-Aged Children (HBSC) A World Health Organization Cross-National Study. Bar Ilan University 2014 10 OECD report "OBESITY, NUTRITION AND PHYSICAL ACTIVITY: PROGRESS OF WORK AND NEXT STEPS, DIRECTORATE FOR EMPLOYMENT", LABOUR AND SOCIAL AFFAIRS HEALTH COMMITTEE, DELSA/HEA(2016)23 11 Report of the commission on ending childhood obesity: http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/204176/1/9789241510066_eng.pd 12 Public Health England (2015). Trens in Obesity Prevalence. Retrived from http://www.noo.org.uk/NOO_about_obesity /trends 13 Mapping of National School Food Policies across the EU28 plus Norway and Switzerland http://publications.jrc.ec.europa.eu/repository/bitstream/JRC90452/lbna26651enn.pdf 12 https://www.parliament.uk/documents/commons-committees/Health/Government-response- childhood-obesity-cm9330.pdf 14 15 Puska P, Ståhl T. Health in all policies-the Finnish initiative: background, principles, and current issues. Annu Rev Public Health. 2010;31:315-28 3 p 16 The Fat’s on Fire: Curbing Obesity in Japan http://www.bu.edu/themovement/2011/05/29/the-fats-on- fire/ 17 School Lunch Program in Japan https://www.nier.go.jp/English/educationjapan/pdf/201303SLP.pdf 18 http://www.mext.go.jp/english/elsec/1303534.htm 19 What We Know From Shokuiku The Japanese Spirit -Food and Nutrition Education in Japan http://www8.cao.go.jp/syokuiku/data/eng_pamph/index.html 20 Oliver T Mytton Taxing unhealthy food and drinks to improve health BMJ 2012;344:e2931 doi: 10.1136/bmj.e2931 (Published 15 May 2012) 21 World Health Organisation POLICY BRIEF: PRODUCING AND PROMOTING MORE FOOD PRODUCTS CONSISTENT WITH A HEALTHY DIET.December 2014 HTTP://WWW.WHO.INT/NMH/NCD-COORDINATION-MECHANISM/POLICYBRIEF32.PDF 22 משרד הבריאות, התכנית הלאומית להפחתת צריכת המלח http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/Na- reduce.aspx 23 Salt Reduction Initiatives around the World – A Systematic Review of Progress towards the Global Target http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4511674/pdf/pone.0130247.pdf 24 Willett WC, Stampfer MJ, Manson JE, et al, Intake of trans fatty acids and risk of coronary heart disease among women. Lancet. 1993;341:581-85. 25 Ascherio A, Hennekens CH, Buring JE et al, Trans-fatty acids intake and risk of myocardial infarction. Circulation. 1994;89:94-101. 26 Ascherio A, Rimm EB, Giovannucci EL et al, Dietary fat and risk of coronary heart disease in men: cohort follow up study in the United States. BMJ 1996; 313:84-90. 27 Hu FB, Willett WC, Optimal diets for prevention of coronary heart disease. JAMA. 2002;288(20):2569–2578. 72 28 Mozaffarian D, Katan MB, Ascherio A, et al, Trans fatty acids and cardiovascular disease. N Engl J Med. 2006; 354:1601-13. 29 WHO, Prevention of cardiovascular disease : guidelines for assessment and management of total cardiovascular risk. World Health Organization, 2007. http://www.who.int/cardiovascular_diseases/guidelines/Full%20text.pdf accessed: 22.8.2011 30 Mensink RP, Zock PL, Kester AD et al, Effects of dietary fatty acids and carbohydrates on the ratio of serum total to HDL cholesterol and on serum lipids and apolipoproteins: A meta-analysis of 60 controlled trials. Am J Clin Nutr 2003;77:1146-55. 31 Ascherio A, Katan MB, Zock PL et al, Trans fatty acids and coronary heart disease. N Engl J Med 1999;340:1994-8. 32 Hu FB, Stampfer MJ, Manson JE et al, Dietary fat intake and the risk of coronary heart disease in women. N Engl J Med 1997;337:1491-99. 33 Curbing global sugar consumption: Effective food policy actions to help promote healthy diets & tackle obesit http://www.wcrf.org/sites/default/files/Curbing-Global-Sugar-Consumption.pdf MEDIUM TO SMALL FOR SUGARS ON SPOTLIGHT GUIDE REFORMULATION 34 SIZED COMPANIES https://www.fdf.org.uk/corporate_pubs/Reformulation-Guide-Sugars- Aug2016.pdf 35 WCRF (World cancer research fund/ AICR American institute of cancer research/ INTERNATIONAL NOURISHING FRAMEWORK Offer healthy foods and set standards in public institutions and other specific settings http://www.wcrf.org/sites/default/files/2_Offer%20Healthy%20Food_Final.pdf 36 משרד החינוך, לקראת פתיחת שנת הלימודים התשע"ו http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Pniyot/Templates/RegularText.aspx?NRMODE=Pub lished&NRNODEGUID=%7b8E427E8B-5E45-43FD-A59B- CA38D1B4195B%7d&NRORIGINALURL=%2feducationcms%2funits%2fpniyot%2flikratshnat&NR CACHEHINT=NoModifyGuest#43 37 משרד הבריאות, שרות המזון הארצי, חקיקה בתחום המזון http://www.health.gov.il/UNITSOFFICE/HD/PH/FCS/Pages/legislation.aspx 38 Bix L, Sundar RP, Bello NM, Peltier C et al, To See or Not to See: Do Front of Pack Nutrition Labels Affect Attention to Overall Nutrition Information? PLoS One. 2015 Oct 21;10(10):e0139732. doi:10.1371/journal.pone.0139732. 39 WCRF INTERNATIONAL NOURISHING FRAMEWORK Restrict food advertising and other forms of commercial promotion http://www.wcrf.org/sites/default/files/4_Restrict%20advertising_March%202016_FINAL.pdf 40 POLICY BRIEF: PRODUCING AND PROMOTING MORE FOOD PRODUCTS CONSISTENT WITH A HEALTHY DIET December 2014 http://www.who.int/nmh/ncd-coordination-mechanism/Policybrief32.pdf 41 https://www.fdf.org.uk/corporate_pubs/Reformulation-Guide-Sugars-Aug2016.pdf 42 Batis C, Rivera JA, Popkin BM, Taillie LS )2016(First-Year Evaluation of Mexico’s Tax on Nonessential Energy-Dense Foods: An Observational Study. PLoS Med 13(7): e1002057. doi:10.1371/ journal.pmed.1002057 43 Schwarzfuchs D, Golan R, Shai I. Four-year follow-up after two-year dietary interventions. N Engl J Med. 2012 Oct 4;367(14):1373-4. 44 Lichtenstein AH, Ludwig DS. Bring back home economics education. JAMA. 2010 May 12;303(18):1857-8. 45 Taveras EM, Berkey CS, Rifas-Shiman SL, Ludwig DS, Rockett HR, Field AE, Colditz GA, Gillman MW. Association of consumption of fried food away from home with body mass index and diet quality in older children and adolescents. Pediatrics. 2005 Oct;116(4):e518-24. 46 Thompson OM, Ballew C, Resnicow K, et al. Food purchased away from home as a predictor of change in BMI z-score among girls. Int J Obes Relat Metab Disord. 2004;28(2):282-289 47 Larson NI, Perry CL, Story M, Neumark-Sztainer D. Food preparation by young adults is associated with better diet quality. J Am Diet Assoc. 2006;106(12):2001-2007 48 Laska MN, Larson NI, Neumark-Sztainer D, Story M. Does involvement in food preparation track from adolescence to young adulthood and is it associated with better dietary quality? Findings from a 10-year longitudinal study. Public Health Nutr. 2012 Jul;15(7):1150-8. 49 Hand RK, Birnbaum AS, Carter BJ, Medrow L, Stern E, Brown K. The RD parent empowerment program creates measurable change in the behaviors of low-income families and children: an intervention description and evaluation. J Acad Nutr Diet. 2014 Dec;114(12):1923-31. 73 50 illiams PA, Cates SC, Blitstein JL, Hersey J, Gabor V, Ball M, Kosa K, Wilson H, Olson S, Singh A. Nutrition-education program improves preschoolers' at-home diet: a group randomized trial. J Acad Nutr Diet. 2014 Jul;114(7):1001-8. 51 Nova Scotia Department of Education and Nova Scotia Department of Health Promotion and Protection.Food and Nutrition Policy for Nova Scotia Public Schools. https://www.ednet.ns.ca/sites/default/files/pubdocs-pdf/foodnutritionsummarybackground.pdf 52Dietitians Canada: School Nutrition: http://www.dietitians.ca/Dietitians-Views/Children-and- Teens/School-Nutrition.aspx 53 School Lunch Program in Japan https://www.nier.go.jp/English/educationjapan/pdf/201303SLP.pdf 54 School Health Education http://www.mext.go.jp/english/elsec/1303534.htm 55 What We Know From Shokuiku, The Japanese Spirit -Food and Nutrition Education in Japan http://www8.cao.go.jp/syokuiku/data/eng_pamph/index.html 56 Silveira JA, Taddei JA, Guerra PH, Nobre MR. The effect of participation in school-based nutrition education interventions on body mass index: a meta-analysis of randomized controlled community trials. Prev Med. 2013 Mar;56(3-4):237-43. 57 Gail A. Langellotto and Abha Gupta, Gardening Increases Vegetable Consumption in School-aged Children: A Meta-analytical Synthesis HortTechnology August 2012 22:430-445 58 USDA Food And Nutrition Services: Nutrition Education and Promotion: The Role of FNS in Helping Low-Income Families Make Healthier Eating and Lifestyle Choices - A Report to Congress http://www.fns.usda.gov/nutrition-education-and-promotion-role-fns-helping-low-income-families- make-healthier-eating-and 59 Briggs M, Mueller CG, Fleischhacker S; American Dietetic Association; School Nutrition Association; Society for Nutrition Education. Position of the American Dietetic Association, School Nutrition Association, and Society for Nutrition Education: comprehensive school nutrition services. J Am Diet Assoc. 2010 Nov;110(11):1738-49.