הודעה לעיתונות
6.6.17
הודעה לעיתונות
יו"ר הכנסת: "במדינת ישראל חיים כמעט 3 מיליון איש שספק אם היו חיים אלמלא הניצחון במלחמת ששת הימים". יו"ר ועדת הקליטה: "הלוואי שהקליטה בכל מדינת ישראל הייתה טובה כמו ביהודה ושומרון"
היום (ב') התקיים דיון מיוחד בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לציון מלחמת ששת הימים וההתיישבות ביהודה ושומרון, בנושא קליטת העלייה ביהודה ושומרון בהשתתפות ראשי הרשויות ביהודה ושומרון ועולים חדשים שעלו לישובים ביהודה ושומרון. בדיון המיוחד השתתף גם יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין.
יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה (ליכוד): "הכנסת מציינת היום את יום היובל להתיישבות ביהודה ושומרון. הוועדה שלנו שעוסקת בקליטת העלייה מציינת לטובה את יהודה ושומרון - מקום חשוב מאוד בקליטת העלייה. אני מכיר מקרוב את הפעילות בתהליך הקליטה של העולים באיו"ש, את החממה שהציבור נותן לעולים, מחבק ועוטף אותם, בתחום החינוך התעסוקה ובתחום החברתי והלוואי שהקליטה במדינת ישראל הייתה כמו שעושים זאת ביהודה ושומרון"
יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד): "אני בא עכשיו מדיון בוועדת החוץ והביטחון. אנחנו שומעים בכל פעם סביב יום ירושלים שהניצחון הביא לאסון ואיך מתמודדים עם האסון הזה. במדינת ישראל חיים כמעט 3 מיליון איש שספק אם היו חיים כיהודים או חיים בכלל אלמלא הניצחון הזה.
אדלשטיין , שעלה לגוש עציון סיפר גם על שיחה עם עיתונאי ישראלי ששוחח איתו לאחר שחרורו ועל כך שהיה מופתע על בחירתו לעלות לגוש עציון. עוד הוסיף כי "לצד כל הבעיות והמשימות הקשות, הישובים והתושבים ביו"ש הצליחו לראות את התמונה הגדולה ועם היחס וסבר הפנים היפות הצליחו להזמין ולחבק עשרות אלפי עולים בכל רחבי העולם. זה לא רק כטוב לעולים אלא פרויקט לאומי שהמתיישבים הללו תרמו את חלקם באופן מרשים ומגיע להם יישר כוח גדול על המאמץ הזה"
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אני חושב שמפעל הקליטה ביו"ש הוא מהמוצלחים בישראל. משנות ה2000 ועד שנת 2014 ממוצע העולים בשנה היא 18 אלף בשנה, מאז 2014 התחיל שינוי מגמה ואנחנו מגיעים לסדר גודל של 30 אלף בשנה אבל זה לא מספיק. 14 מיליון יהודים חיים בעולם ורק 6 מיליון בישראל וזה לא מספיק. צריך לראות איך מעלים מיליונים לארץ. הממשלה צריכה להציב יעד אסטרטגי שיחיו בישראל 9 מיליון יהודים". עוד ציין ח"כ פורר, בעבר מנכ"ל משרד הקליטה כי העולים שבאים היום מקבלים שירות טוב יותר ממה שקיבלו לפני 10 שנים.
ח"כ פורר ביקר את העלייה המצומצמת של שארית היהודים מאתיופיה. לדבריו: "עלייה מאורגנת בקבוצות קטנות זה הכי גרוע לדעתי. יושבת שם קבוצה של אלפי יהודים שצריך להעלות את כולם באחת. מדינת ישראל מסגולת להתמודד גם עם עשרת אלפים עולים שיגיעו כקבוצה ללא שום בעיה"
ראש מועצה מקומית בית אל, שי אלון: "אני רוצה לאחל לכולם חג שמח, חוגגים 50 שנים לשחרור הארץ המובטחת. 2000 שנים התפללנו לחזור אליה. יהודה ושומרון הן חלק אינטגרלי ממערך קליטה בישראל. המועצות האזורית ביו"ש קולטת באחוזים הרבה יותר מרוב המועצות בארץ. הקליטה יותר קלה כי המרקם הוא קהילתי – חברתי וזה מה שהעולים צריכים"
ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן: אני עליתי מבירוביג'ן - אוטונומיה יהודית בבירת המועצות לכרמי צור שם אני חי עד היום. השבת הראשונה ששמרתי הייתה שם, הפסח הראשון, שם נולדתי. ביהודה ושומרון יש דבר מיוחד- קהילה קולטת. כל הישוב הוא משפחה וזה יתרון עצום כי כשעולה נקלט במשפחה זה עוזר מאוד כי עלייה זה קשה. כשיש משפחה דואגים לך לכל דבר. ללמוד שפה יותר קל. גיור יותר קל. המרחב מזמין ועוזר. לא בסיפורים אלא בידיים ומעשים. בעיניי זה ההתיישבות". נאמן קרא לממשלה להפסיק את הקפאת הבנייה באומרו "אנחנו צריכים עוד בתים. העולים רוצים לבוא ואין איפה ליישב אותם. תנו לנו את האפשרות ואנחנו נבנה"
ראש העיר אריאל, אליהו שבירו: "אין ספק שזהו יום חג, שחרור ירושלים ויהודה ושומרון. אצלנו באריאל העולים הגיעו לסדר גודל של 50% מתושבי העיר ואנחנו רואים איך הם השתלבו בעיר ובאוניברסיטה והם אף מהווים חלק גדול מהסגל האקדמי. זאת הצלחה גדולה של ההתישבות וגאווה גדולה לכל מדינת ישראל".
יו"ר וועד הישוב עלי, עידו מאושר, הצטרף לשאר ראשי הרשויות בהדגשת הצד הקהילתי של הקליטה ביהודה ושומרון ובדרישה מהממשלה לאפשר למועצות להרחיב את הבנייה. לדבריו: "קליטת עלייה היא חובה שהיא גם זכות. זאת משימה לאומית שכל ישוב צריך לקחת חלק בנטל כי זה נטל של משאבים, זמן, כסף, כוח אדם. האחוזים הגבוהים של קליטה ביהודה ושומרון הם בגלל הקליטה הקהילתית - גם בלי כסף, כי הסיוע הקהילתי זה מה שהכי חשוב וההירתמות של הישוב היא מה שגורמת לזה להיות מוצלח".
מזכיר הישוב עפרה, סמי קרסנטי: "אחד המשימות שעפרה לקחה על עצמה זה קליטת עלייה ולכן אפשר למצוא בעפרה את כל המגוון, הצבעים והמינים. אחת ההצלחות בעופרה זה שאף משפחה שנקלטה בישוב לא חזרה לגולה". קרסנטי, בעצמו עולה מצרפת, דיבר על הקשיים של העולים שמגיעים לערים הגדולות. לדבריו: "עליתי בגיל 5 מצרפת לגבעת המורה ואני זוכר שהייתה תקופה קשה מאוד. זה לא חממה שאתה עטוף בה".
אביטל מנולון, עולה מהודו מקהילת בני המנשה סיפרה על הקשיים של הקהילה בישראל. לדבריה: "מדברים על סל הקליטה שכל עולה מקבל אבל אנחנו נפלנו בין הכיסאות. אין לנו מעמד מוחלט של עולה. כל אחד עלה איך שהוא יכל ולא לנו סל קליטה. כל אחד שהגיע היה צריך לדאוג לעצמו איך להסתדר. הבקשה הקטנה שלי היא שאם המעמד שלנו ייקח זמן לקבל אותו – שנקבל מלגה לימודית לפחות כדי שנוכל להשכיל ולהתפתח".
עולה אחרת, בת אל וייס - גמזו: "אנחנו הגענו מפרו לפני 25 שנים והיום אנחנו חיים בבית אל. יש הרבה עולים דוברי ספרדית ממדינות אמריקה הלטינית ואנחנו מצאנו קהילה מאוד מאוד חמה שדאגה לנו מכל הבחינות. אני מודה למועצה על המאמצים שלה לעזור לנו ויחד עם זאת יש שתי נקודות שאשמח לשים על שולחן: אולפנים לעולים שהגיעו יחד עם משפחות וילדים וצריכים אולפנים בשעות הערב וגם עזרה לדיור עם תנאים מיוחדים לעולים. בבית אל יש הבטחות לבניה שלא יוצאות לפועל ואנחנו נשמח אם יו"ר הוועדה יהיה הקול שלנו בממשלה".
יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה סיכם את הדיון ובירך את ראשי הרשויות על קליטה קהילתית, מחבקת ועוטפת כמודל לקליטה טובה. נגוסה גם קרא לשרת הקליטה להוביל להחלטת ממשלה להשוואה של תנאי עולי בני המנשה (הודו), בני משה (פרו) ותימן לתנאי העולים מאתיופיה, בתחומי הזכאות לדיבור והלימודים האקדמיים. הוא גם קרא למשרד השיכון לבנות בתים לזכאים העולים ביהודה ושומרון על מנת שיוכלו להישאר שם כתושבים קבועים ולא רק כארעיים.