חומר רקע
8
ביוני2017
י"ד בסיון התשע"ז
"הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע
ז–
6
201
–
סעיפים שנדונו בוועדה- בחלק ג' להצעת החוק
ב"עקוב אחר שינויים" השינויים שהוסכמו; מודגש ים בצהוב-
עניינים
שטרם הוכרעו:
ישיבה מיום.2016
11
.8
:
חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
פרק א': תחולה והוראות כלליות
תחולה
101
.
(א)
הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (בחלק
זה – ה
יחיד.)
(ב)
לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד ,אלא אם כן מתקיים
לגביו אחד מאלה:
(1
)
מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד
;מוקדם יותר החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל
(2
)
במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או
.שהוא מנהל עסקים בישראל
הרשאים להגיש
בקשה
102
.אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:
(1)
היחיד;
(2)
נושה;
(3)
היועץ המשפטי לממשלה.
הגורם המוסמך
לדון בבקשה
103
.
(א)
בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה', בהתאם להוראות פרק ב .
טרם הוכרע סופית :
העברת הטיפול
ב
חייבים בעלי חוב
בהיקף
נמוך לרשמי
ההוצאה לפועל
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך
חובותיו אינו עולה על
150,000
שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל בהתאם
להוראות פרק י"ב.
(ג)
בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה ,לצו לפתיחת הליכים ,יוגשו
לבית המשפט', בהתאם להוראות פרק ג.
2
פרק ב :'צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד
לחובות העולים על150,000
₪
בקשת היחיד
לממונה
104
.
(א)
היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת
יחיד ,)בהתקיים שניים אלה :
(1)
הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש יסייע כדי למנוע את חדלות
פירעונו;
(2)
סך חובותיו עולה על
150,000
שקלים חדשים.
(ב)
לבקשה יצרף היחיד את אלה:
(1)
תצהיר ,בטופס שקבע השר ,כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;
(2)
דוח המתייחס למועד הגשת הבקשה ולשנתיי
ם שקדמו לו ,הכולל את
הפרטים כמפורט להלן ,כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר
, באישור ועדת
,החוקה ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים :
(א)
פרטים לעניין נכסיו,
הכנסותיו
,הוצאותיו ,חובותיו
והתחייבויותיו ,לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ,ערובות שנתן ,ו
פרטי
זהותם של נושיו ו
של מי שהוא נושה שלו;
(ב)
הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ו
תביעות שהוא מנהל או
המתנהלים נגדו והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;
(ג)
מקצועו והשכלתו;
טרם הוכרעה סוגיית
העברת המידע הנוגע
ל בני זוג
ול ילדים
בגירים
(ד)
פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם
נכסי
ו,
הכנסותיהם
הכנסותי
ו ,הוצאותיהם
הוצאותי
ו ,חובותיהם חובותי
ו
והתחייבויותיהם והתחייבויותי
ו של בן–זוגו ,לרבות פרטי חשבונות
הבנק של בן זוגו
)(ה
מספר
ילדיו הקטינים וגילאיהם ומספר ילדיו הבגירים הגרים
עמו או הסמוכים על שולחנו וגילאיהם, ואם מי מהם משתתף
בהוצאות ביתו של החייב–
גם את החלק בו הוא משתתף בהוצאות
.הבית
של ילדיו הקטינים וכן של ילדיו הבגירים הגרים עמו
/ הסמוכים
על שולחנו ,לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו הגר עמו;
(3)
כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט
בפסקאות שלהלן ומהגורמים כמפורט בהן:
3
(א)
מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו
לישראל –
מכל גורם המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת הראשונה
בעניינים כמפורט בטור ב 'שלצדו.מידע לעניין כתובתו ,נכסיו ,חובותיו,
גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו –
מכל גורם לרבות גוף ציבורי
כמשמעותו /כהגדרתו בסעיף23
בחוק ל
חוק הגנת הפרטיות,
התשמ"א–
1981
,אך למעט רשות המסים וגוף המנוי בטור א 'בחלק א'
לתוספת הראשונה;
(ב)
מידע לעניין כתובתו ,נכסיו ,חובותיו ,גובה הכנסתו ומקורות
הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי
כהגדרתו בסעיף23
ל
חוק הגנת
הפרטיות ,התשמ"א–
1981
,אך למעט גוף המנוי בטור א 'בחלק א'
לתוספת הראשונה ו
רשות המסים;מידע לעניין מצבו הכלכלי וכן מידע
לעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור
א 'בחלק א 'לתוספת הראשונה בעניינים כמפורט בטור ב 'שלצדו.
)(ג במסגרת הדוח רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים
מידע אישי רגיש בעניינו של היחיד אותם הוא מבקש שלא למסור לעיון הנושים לפי
סעיף
107
(ב;)
(גד)
בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום
עסקו העיקרי או נכסיו ,ובהעדר מחוז כאמור –בירושלים ;לעניין זה" ,מחוז "
–
בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף
33
לחוק בתי המשפט [נוסח משולב ,]התשמ"ד–
1984
.
התוספת טרם נדונה
- לבקשת הממשלה
תוספת ראשונה
'חלק א
(סעיף104
()(ב3
)))(ב
'טור א
הגורם
'טור ב
סוג המידע
1.
המוסד לביטוח לאומי
,מידע על מקורות ההכנסה וגובהה
המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב
.תעסוקתי
2.
הממונה
מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים
.לגבי היחיד
3.
רשות האוכלוסין וההגירה
מידע על יציאות מישראל ועל כניסות
.לישראל
4
4.
רשם החברות
מידע על מניות בבעלות היחיד ועל היות
.היחיד נושא משרה בחברה
5.
רשם השותפויות
.מידע על זכויות היחיד בשותפות
6.
הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי
שיט), התש"ך–
1960
מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות
על שם.היחיד
7.
מנהל רשות שדות התעופה או עובד
הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול
,פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס
התשע"א–
2011
, בהתאם להוראות
סעיף169(א) לאותו חוק
מידע על זכויות היחיד לגבי כלי טיס
.הרשומות על שם היחיד
8.
רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם
.היחיד
9.
הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד
הנדסי, התשי"ז–
1957
מידע על ציוד כמשמעותו בחוק האמור
.הרשום על שם היחיד
10
.
רשות מקרקעי ישראל
מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין
.שבניהול רשות מקרקעי ישראל
11
.
רשם המקרקעין
מידע על זכויות היחיד הרשומות בפנקסי
.המקרקעין
12
.
תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות
נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות
המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין
על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד
שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי
והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל
שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם
של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויו ת
כאמור בפנקסי המקרקעין
מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין
.הרשומות אצל התאגיד
13
.
רשם המשכונות
מידע על משכונות הרשומים על נכסי
היחיד או ממושכנים לטובתו.
14
.
בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק
פנים–
ארציים נייחים או למתן שירותי
רדיו טלפון נייד לפי חוק התקש ורת
(בזק ושידורים), התשמ"ב–
1982
מידע על סך התשלומים שחויב בהם
היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן
.הצו לפתיחת הליכים
5
15
.
בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה
,כהגדרתם בחוק משק החשמל
התשנ"ו–
1996
מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת
חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן
.הצו לפתיחת הליכים
16
.
חברת כרטיסי אשראי
מידע על סך הוצאות היחיד במהלך
השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל
הלוואות שהיחיד קיבל מהחברה שטרם
.נפרעו
17
.
תאגיד בנקאי זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי
[
?"האם כולל גם "נהנה בחשבון] ,
ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת
,היחיד
והלוואות
שהיחיד קיבל
.מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו
18
.
מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על
שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–
1981
זכויות היחיד כלפי המבטח, ערבויות
תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות
שהיחיד קיבל מהמבטח ושטרם .נפרעו
19
.
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח
,)על שירותים פיננסיים (קופות גמל
התשס"ה–
2005
זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי
החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל
מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל
.שבניהולה ושטרם נפרעו
[כולל גם ק. השתלמות]?
20
.
הנהלת בתי
המשפט
פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד
,בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות
.ערבונות או פקדונות שניתנו בהן
[
?מה לגבי הליכים תלויים ועומדים]
21
.
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
.ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז
החלטת הממונה
בבקשת יחיד
105
.
)(א לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד ובמידה נדרשת לשם כך, רשאי הממונה
לדרוש מכל גורם המנוי בסעיף104
()(ב3) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו
סעיף, למסור לידיו את המידע.
6
(א)
מצא הממונה לאחר עיון בבקשה ו
במסמכים שצורפו לה
, ובמידת הצורך מידע
שקיבל ,כי מתקיימים התנאים להגשת הבקשה ,
כי
היחיד נמצא בחדלות פירעון או
,שהצו יסייע במניעת חדלות פירעונו
ייתן ,בתוך
30
ימים ממועד הגשתה ,צו לפתיחת
הליכים.
)(ב לצורך החלטתו
)לפי סעיף קטן (א
רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש החייב לפי
סעיף
104
ולקבל מידע,, לרבות באופן מקוון מהגופים המנויים בסעיף
104
(ב()
3
()א )ו-
(ב ,)בהתאם להוראות אותו סעיף ורשאי הוא לדרוש מהיחיד למסור לו מידע נוסף
אודות
נכסי
הם ,הכנסותי
הם ,הוצאותי
הם ,חובותי
הם והתחייבויותי
הם של ילדיו
הבגירים הגרים עמו או הסמוכים על שולחנו אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך ההחלטה
.בבקשה
(בג)
סבר הממונה כי אין די בבקשה, ובמסמכים שצורפו לה
ובמידע שקיבל
מכל
גורם אחר
במידע שבידו ,כדי לקבל החלטה בבקשה ,רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע
נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו ;דרש הממונה כאמור ,ייתן את החלטתו
בתוך
30
ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.
פרסום הודעה על
מתן הצו ומשלוח
העתק
106
.
(א)
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד
שיקבע השר
, באישור ועדת החוקה.
(ב)
הממונה ישלח העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו.
עיון בצו ובבקשת
היחיד
107
.
(א)
פורסמה הודעה על מתן
ניתן
צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 5
10
106
,רשאי נושה
לעיין בצו וכן בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד
שצורפו לבקשה ,ולהעתיקם.
)(ב
צוין בדוח היחיד כי פרטי מידע מסוימים מכילים מידע רגיש בעניינו של היחיד
אותם הוא מבקש שלא למסור לעיון הנושים נושים לפי סעיף
104
(ג ,)יעבירם הממונה
לעיון הנושים רק אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לצורך הגשת בקשה לביטול הצו
לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך ורשאי
הוא למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים; הממונה יקבע הנחיות
.לעניין זה
כפוף להכרעה בעניין
מסירת מידע על בן
הזוג או ילדיו של
היחיד
(ב)
הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים
שצורפו לבקשה הנוגעים לעניינם של
,היחיד
בן–זוגו של היחיד או של ילדיו,
ולהעתיקם ,אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לצורך הגשת בקשה לביטול הצו
לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.
(ג)
השר רשאי לקבוע
,יקבע, באישור ועדת החוקה
הוראות לעניין זכות העיון לפי
סעיף זה.
7
בקשה לביטול צו
לפתיחת הליכים
108
.
(א)
הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט,
בתוך
45
ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף
106
,בקשה לביטולו;
המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה.
(ב)
הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים ,לפי הוראות סעיף קטן (א ,)יחליט
בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו ,כולן או חלקן ,עד להחלטה
בבקשה ;החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד
אחד ,יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ,ולא יאוחר מ-
14
ימים מיום
ההחלטה.
(ג)
דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט
בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד ,יקיים דיון
במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ,ולא יאוחר מ-
14
ימים מיום ההחלטה.
(ד)
שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום
לב ,רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט
, או בהוצאות לטובת
,אוצר המדינה, או לטובת שניהם במסגרת פסיקת ההוצאות.
(ה)
השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול
צו לפתיחת הליכים ,ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.
פרק ג :'צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה
בקשת נושה לבית
המשפט
ההכרעה בענין נוסח
סעיף זה כפופה
להכרעה בעניין סעיף
9
109
.
(א)
נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה –
בקשת נושה ,)אם היחיד נמצא בחדלות פירעון ;הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד
יכול שתיעשה באמצעות החזק
ות שבסעיף
110
.
(ב)
נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת
הליכים ,אלא אם כן
:מתקיים אחד מאלה
קיים חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה
להונות את נושיו ,להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו.
(1)
קיים חשש ממשי כי
החייב
.פועל במטרה להונות את נושיו
(2)
קיים חשש ממשי כי ה
חייב פועל לגריעת נכס מקופת הנשייה במטרה
.להבריח נכס מנושיו
(3)
מועד פירעון החוב שלטענת הנושה לא יוכל החייב לפרוע חל בתוך90
.ימים ממועד הגשת הבקשה
8
חזקת חדלות פירעון
בבקשת נושה
110
.
(א)
בבקשת נושה ,חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד
מאלה:
ההכרעה בענין נוסח
סעיף זה כפופה
להכרע ות בענין
הסכום המינימאלי
שנותרו ב סעיף10
(1)
הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על
25,000
שקלים חדשים ,
,כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר
ובה ציין כי אם לא ישולם
החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה ל
פתיחת הליכים והחוב
לא שולם בתוך
30
45
ימים ממועד מסירת הדרישה ,ובלבד שמתקיימים כל
אלה:
(א)
אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה
אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב ;
(ב)
הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה
חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;
(2)
הומצאה הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7
לחוק ההוצאה
לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה ,)לתשלום חוב
שסכומו עולה על
25,000
שקלים חדשים ,והחוב לא שולם בתוך התקופה
שנקבעה באזהרה או בדרישה;
(3)
בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה
,מגיש הבקשה
סכום העולה על
25,000
שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים ,כולו או חלקו,
בתוך30
ימים ממועד המצאתו לחייב, או במועד שנקבע בפסק הדין, לפי
,המאוחר
ובלבד שאם פסק הדין קויים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה
על
25,000
שקלים חדשים.
(ב)
בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט בהליכי
גבייה ובאילו הליכים, ו
מדוע אין די בהליכי ה
גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית
החוב.
(ג)
חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי–תשלום
החוב אינו נובע מחדלות פירעון של היחיד.
)(ד לשם עמידה בסכום הנדרש לצורך התקיימות אחת החזקות בסעיף קטן
,)(א
ניתן לצרף מספר חובות של אותו נושה או של מספר
נושים ,וכן יראו בהתקיימות של
מספר חזקות בסכום כולל העולה על
25,000
שקלים חדשים כאילו התמלאה אחת
החזקות.
צירוף מסמכים
לבקשת צו לפתיחת
הליכים
111
.לבקשת הנושה יצרף הנושה תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו;
השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו לצורך הוכחת מילוי
התנאים להגשתה.
9
משלוח העתק
מהבקשה
112
.נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם
הגשתה.
הגשת התנגדות
לבקשה
113
.
(א)
אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט
התנגדות לבקשת הנושה.
(ב)
השר,, באישור ועדת החוקה יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות ,ובכלל זה
לעניין הפרטים שייכללו בה ,מועד הגשתה ואופן המצאתה.
חיוב בשל הגשת
בקשה בחוסר תום
לב
114
.שוכנע בית המשפט כי בקשה בקש
ת הנושה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום
לב ,רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט ,או בהוצאות לטובת
אוצר
,המדינה, או לטובת שניהם
במסגרת פסיקת ההוצאות.
ישיבה מיום.2016
12
.6
:
דיון בבקשת נושה
לצו לפתיחת הליכים
115
.
(א)
דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי.
(ב)
בית המשפט רשאי ,מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה ,להזמין את היחיד
להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט.
(ג)
בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה
ובהתנגדויות לה.
החלטת בית המשפט
בבקשת נושה
ממתין להכרעה
בעניין סעיף18
116
.
(א)
מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשת נושה החייב נמצא
בחדלות פירעון או שיש
ב
מתן הצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעון ,ייתן צו לפתיחת
הליכים.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)מצא רשאי בית המשפט כי מתקיימים שניים
אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם שוכנע: כי יש אפשרות
לשקם את היחיד, וכי
מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של
היחיד ;לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן
את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד.
(1)
מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע
באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד ;לעניין זה רשאי בית המשפט
להביא בחשבון ,בין השאר את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד;
(2)
אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים.
10
פרסום הודעה על מתן
הצו ,משלוח העתק
ועיון בו
117
.
ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה ,יחולו הוראות סעיפים
106
ו-
107
לעניין
פרסום הודעה על מתן הצו ,משלוח העתק ממנו ועיון בו.
בקשת היועץ
המשפטי לממשלה
118
.
היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם
מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך ;על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות
לגבי בקש
הת ל
צו ל
פתיחת הליכים שהגיש נושה.
פרק ד :'סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
סעד זמני במסגרת
בקשת נושה
119
.
(א)
הוגשה בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט ,לבקשת
נושה או היחיד ,לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה ,אם שוכנע כי קיימות
ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף
116
:
(1)
איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית
ביצוען
של עסקאות אלה
באישור מאת בית המשפט;
(2)
איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד;
ניתן סעד זמני כאמור –
)(א ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד ;על מינוי נאמן
כאמור יחולו הוראות סעיף
125
;בית המשפט יקבע את תפקידו
וסמכויותיו של הנאמן הזמני ;
(ב)
יראו את מועד מתן הסעד הזמני ,לעניין הליכי חדלות הפירעון
של היחיד ,כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
(ג)
יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א 'לפרק ז ;'בית
המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי
ההגבלה אינה נחוצה לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד
להגדיל את חובותיו.
(ב)
על סעד זמני יחולו הוראות סעיפים
20
(ב )עד (ד ,)ו-
21
,בשינויים המחויבים.
עיכוב זמני של הליך
שיפוטי תלוי ועומד
120
.
(א)
הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה
השעה הליך נגד היחיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה ,רשאים היחיד או נושה ,
לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך ,לעכבו עד להחלטה
בבקשה. בסעיף זה, "בית משפט " כהגדרתו בסעיף1 לחוק-
.יסוד: השפיטה
11
(ב)
בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה ,ישקול בית המשפט או בית הדין
לעבודה ,בין השאר:
,את השיקולים המנויים בסעיף
20
(ב.)
(1
)
את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין, אם לא יינתן הסעד הזמני
לעומת הנזק שייגרם למשיב ול
בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
(2
)
אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ,
ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים .
פרק ה :'תוצאות צו לפתיחת הליכים
תוצאות צו לפתיחת
הליכים
121
.
עם מתן צו לפתיחת הליכים –
(1)
נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי
חדלות הפירעון ,בלבד;
(2)
לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם
להוראות חוק זה;
( הוספת ס"ק4) נדונה
בישיבה מיום4.4.17
להוסיף הגדרה של
"הגבלות" לסעיף
ההגדרות –
צריך
להפנות להגבלות
שבחוק ההוצל"פ
ושבחוק המרכז
לגביית קנסות
ובסעיף194א לפקודת
.מס הכנסה
(3)
יוקפאו ההליכים נגד היחיד בהתאם להוראות פרק ה 'לחלק ב ,'בשינויים
המחויבים ,ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;
(4
)
לא
יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על החייב לפי סעיף
71
לחוק העונשין ,התשל
"ז-
1977
או לפי סעיף129
א לחוק
סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב ,]תשמ"ב-
1982
;
(5
4)
הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד ,בהתאם
להוראות פרק ו;'
(6
5)
תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד ,כאמור בפרק ז ,'
שבמהלכה –
(א)
יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א 'לפרק ז 'בהתאם להוראות
אותו סימן ;
12
)(ב הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות
.'שהובילו למצבו בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז
הממונה על ניהול
הליכי חדלות הפירעון
122
.
עם מתן צו לפתיחת הליכים ,בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה ,יהיה הממונה ממונה
על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.
הגבלה על נטילת
אשראי בידי היחיד
הנוסח נדון בשנית
בוועדה ביום4.4.17
123
.
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה בעסק
ת אשראי או יבצע
פעולה הכרוכות הכרוכ
ה בקבלת אשראי ,ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות
הפירעון ,אלא באישור הממונה. אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה
מסוימת ורשאי ו
הממונה לקבוע
יקבע
כללים לעניין ה
הוצאות
הנחוצות
להתנהלות
שוטפת של למחיית
היחיד
לגביהן
יוכל להתקשר בעסקת אשראי, בסכומים שיקבע,
ללא אישור הממונה. .
ציון הליכי חדלות
הפירעון
124
.
(א)
הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת
תפקידו ,כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.
הנוסח נדון בשנית
בוועדה ביום4.4.17
(ב)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה
הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון,
הממונה רשאי לקבוע סוגי עסקאות לגביהן לא חלה חובה לציין את הליכי חדלות
הפירעון ,בסכומים שייקבע.
פרק ו :'הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותיו
:'סימן א
מינוי הנאמן
מינוי נאמן
125
.
(א)
הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת
הליכים .
(ב)
הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף
126
,על פי אמות מידה
שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו .
(ג)
הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו
כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו
קשרים אישיים או כלכליים ,ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן
לבעל עניין או לבא כוח
אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.
(ד)
הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים
מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך ;מינה הממונה כמה נאמנים ,יקבע את
חלוקת הסמכויות ביניהם.
(הו )הממונה יפרסם באופן שוטף ,באתר האינטרנט שלו ,מיה
ו הנאמ
ן
אותו
בחר.
13
רשימת הנאמנים
126
.
(א)
רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם:
טרם הוכרע
(1)
שופט בדימוס של בית משפט מחוזי ,והוא יהיה היושב ראש;
(2)
שני נציגים של הממונה;
(3)
נציג מנהל רשות האכיפה והגביה;
(4)
נציג לשכת עורכי הדין;
(5)
נציג מנהל הסיוע המשפטי המייצג בעיקר חייבים בהליכים דומים.
(ב)
כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין
, או מי שבידו
רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-
1955
, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה
במקצועו ,או
,אדם בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון
ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה ,חומרתה או
נסיבותיה ,אין הוא ראוי ,לדעת הממונה ,לכהן כנאמן .
(ג)
השר יקבע ,בהמלצת הממונה,
,ובאישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות
לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה ובכלל זה בעניינים אלה:
(1)
תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים
להכללה כאמור ,ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה
מקצועית ,ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי
חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם;
(2)
סדרי עבודתה של הוועדה ,ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה
ושינוייה לרבות גריעה ממנה
מהרשימה.
ישיבה מיום3.1.2017
:
ערובה
127
.הנאמן יפקיד ערובה
או יתקשר בחוזה לביטוח
להבטחת אחריותו למילוי תפקידו,
להנחת דעתו
כפי שיורה
של הממונה.
שכר הנאמן
128
.
(א)
השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן
והוצאותיו ,ובכלל זה ההליך לקביעתם.
(ב)
השר ,בהתייעצות עם
בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה ,רשאי לקבוע
כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה.
:'סימן ב
תפקיד הנאמן וסמכויותיו
כפיפות הנאמן
129
.
(א)
הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
14
נדון בשנית בוועדה
ביום4.4.17
(ב)
הנאמן רשאי לפנות לממונה או לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע
למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו
בהתאם להוראות
הבאות:
.הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או
להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ,בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק
זה לממונה ,ורשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור ,בעניינים
שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לבית המשפט ;פנה הנאמן לבית
המשפט בבקשה למתן הוראות ,ישלח לממונה העתק מהבקשה.
(1)ב
בבקשה למתן הוראות בנושאים הנוגעים ל
סעיפים
132
,
137
,
143
,
152
)(א,
153
,
156
)(א-
)(ב
ו-
)(ה,
158
)(א
ו-
,)(ב160
,
165
,)(א
169
,
172
,
173
,
226
,
239
,
258
,)(ב
260
,
261
,
263
ו-
265
)(ב- לממונה;
(2)ב
בבקשה למתן הוראות
בנושאים אחרים– לבית המשפט.;
)(ג פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות
()לפי סעיף קטן (ב2) ,ישלח
לממונה העתק מהבקשה.
)(ד
נגעה בקשת נאמן לבית המשפט)לפי סעיף קטן (ב(2
)לזכויותיו של מי שאינו
החייב או הנאמן (בסעיף זה– צד שלישי), ואין מדובר בתביעת חוב המוגשת לפי פרק
א' לחלק ד', יידון העניין במסגרת בקשה למתן הוראות, אם מצא בית המשפט כי
:התקיימו כל אלו
(1)
בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של
תפקיד הנאמן ;
(2)
;העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב
(3)
אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה
.מהותית בזכות דיונית של בעל דין
)(ד בית המשפט לא יכריע בעניין פלילי או מינהלי במסגרת בקשה למתן הוראות,
שאינו
נוגע להכרעה ב
תביעות חוב
'לפי פרק א' לחלק ד.
תפקיד הנאמן
""בין היתר–
האם
?נדרש
130
.
(א)
תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי
ליחיד ,לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי ,תוך
שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם
זכויותיהם
של הנושים.
(ב)
במסגרת תפקידו ,הנאמן –
(1)
יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש
על כך דוח לממונה ,בהתאם להוראות סימן ב 'לפרק ז;'
15
(2)
יכריע בתביעות החוב לפי פרק א 'לחלק ד;'
(3)
יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג 'לחלק ד;'
(4)
יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה
בחובת התשלומים ,כאמור בסעיף
168
;
(5)
יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד 'לחלק ד ,'בכפוף להוראות
סעיף
160
ובהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי;
(6)
יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה 'לחלק ד,'
ובכפוף להוראות סעיף
160
.
הקניית סמכויות
היחיד בנכסי קופת
הנשייה ,לנאמן
משרד המשפטים
בודק את האפשרות
לרשום הערה בטאבו
על כך שהחייב חדל
פירעון כדי לתת מענה
לשינוי מהדין הקיים
(המעבר מ ""הקניית
נכסי
היחיד למתן
הסמכה לפעולה
.)בנכסים
131
.הנאמן מוסמך לצורך מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה
רשאי לעשותה ,וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור,
אלא באישור מראש מאת הנאמן ;אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של
פעולות .
סמכויות שהפעלתן
טעונה אישור של
הממונה
132
.
(א)
הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור הממונה בלבד:
(1)
תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד;
(2)
העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו בניהול הליכי
חדלות הפירעון;
(3)
פירעון
חוב
עבר לנושים מסוג מסוים;
(4)
פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו,
שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
16
(5)
כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי
הנחיות הממונה.
(ב)
אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א )יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.
דרישת נכסים
ומסמכים של היחיד
133
.
(א)
הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך
הנוגע
להליך
חדלות הפירעון
שברשותו
וה מצוי
ברשותו ,שלדעת הנאמן ליחיד זכות בו
לקבלו ,ואותו
אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
נראה כי השינוי
בס"ק (א) "ליחיד
זכות לקבל ו" נותן
מענה לסוגית המשכון
המופקד
שעלתה
בוועדה
(ב)
היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א ,)יימסר הנכס
או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף
254
.
(ג)
מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו
תתברר בבית המשפט בבית המשפט אם התקיימו התנאים שב סעיף129
)(ד(1
( ) עד3).
בדיקת נכסי היחיד
המוחזקים בידי אחר
134
.היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר ,רשאי הנאמן לבדוק את הנכס ,לאחר
שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן .
דרישת מידע
135
.לצורך ביצוע תפקידו מוסמך הנאמן לדרוש מידע בהתאם להוראות סעיפים
146
ו-
180
.
שמירה על סודיות
136
.הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי
תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר ,אלא במידה הדרושה לביצוע
תפקידו ,תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו ,או על
פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף
258
(ב )או
265
(ב.)
דוחות הנאמן
137
.
(א)
הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה ,תביעות החוב
שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות ,הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו
ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי .
(ב)
הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך
הממונה ;הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום ששה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי
הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף
153
.
(ג)
הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע
להליכי חדלות הפירעון
. הממונה יקבע הנחיות לעניין אירועים מהותיים המחייבים
הגשת דוח מ
ידי י לפי סעיף קטן זה.
17
(ד)
הממונה
יקבע
הוראות לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת
הדוחות והפרטים שייכללו בהם.
(ה)
כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם;
השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן
זה.
)(ו
בהכנת הדוח
יי
תן הנאמן דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ו
יימנע
מלכלול
מידע אישי רגיש שגילויו
אינו
נדרש להליך;
.הממונה יקבע הנחיות לעניין זה
שיתוף פעולה עם
הנאמן
138
.
(א)
היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו ובכלל
זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים וייעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה
וחלוקתם בין הנושים.
(ב)
היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי
שדיווח עליו לפי חלק זה.
פנייה לבית המשפט
או לממונה בידי מי
שנפגע מפעולת הנאמן
139
.
(א)
היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה
שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן ,רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל
או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
(ב)
אדם אחר הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או
מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן ,רשאי לפנות לבית המשפט
בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה
לנכון ;העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד.
התפטרות הנאמן או
העברתו מכהונתו
140
.
(א)
בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן ,
,מיוזמתו,ביוזמת הממונה
לבקשת הנאמן או אם מצא,
,לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון אם מצא
כי
מתקיים אחד מאלה:
(1)
הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
(2)
נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
(3)
חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
(ב)
החלטת בית ה המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את
עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
התפנתה משרתו של הנאמן ,ימנה הממונה אחר במקומו ,בהתאם להוראות
סעי ף125
.
סיום כהונתו של
נאמן
141
.
(א)
סיים הנאמן לבצע את תפקידו ,יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו.
18
(ב)
נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו ,יורה על סיום כהונתו של
הנאמן.
פרק ז :'תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים
עד מתן צו לשיקום כלכלי
סימן א': הגבלות
ההגבלות
142
.בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק
זה – תקופת הביניים )יחולו על היחיד הגבלות אלה :
(1)
הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק
הדרכונים ,התשי"ב–
1952
,ומהארכת תוקפם ,ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה
לישראל ;
(2)
עיכוב יציאת היחיד מן הארץ ;
(3)
הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד ,כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי ,התשמ"א–
1981
;
(4)
הגבלת היחיד משימוש בכרטיס חיוב ,בעצמו או באמצעות אחר ;לעניין
הגבלה זו –
(א)
"כרטיס חיוב "
– כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב ,התשמ"ו-
1986
,למעט
– כרטיס חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד ;
(1)
כרטיס בנק כהגדרתו בחוק האמור, המיועד למשיכת כסף
באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שה
חיוב בו מיידי;
(2)
כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי.
(ב)
דין ההגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד ,למעט
לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה
של תקופת השימוש בכרטיס החיוב ;הודעה על תחולת ההגבלה תינתן למנפיק
בדרך שיקבע השר ,ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(5)
הגבל
ת
היחיד
מהקמ ה או השתתפות בהקמה
של תאגיד חדש, למעט הקמה או
.השתתפות בהקמה שנעשתה באישור הנאמן
19
הסרת הגבלות
143
.
(א)
הממונה רשאי ,מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים
הזדמנות להשמיע את טענותיהם ,להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף
142
או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה ,)אם מצא כי
הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב)
הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת
ערבות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א ,)סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן
מיידי ,רשאי הוא להסירה
לזמן שיקבע
גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את
טענותיהם ;הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה ,יודיע על כך לנושים בהקדם
האפשרי.
סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד
בדיקת המצב הכלכלי
של היחיד
144
.עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד ובכלל זה בעניין
הכנסותיו ,הוצאותיו ,חובותיו ,התחייבויותיו ונכסיו ,לרבות נכסים שהיו ברשותו
בעבר ,בעניין הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ו
תביעות שהוא מנהל או המתנהלים
נגדו ו
הליכי גבייה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו ,ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו
הכלכלי ,הכל בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה – בדיקת המצב הכלכלי.)
דוח היחיד על
מצבו הכלכלי
145
.
(א)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה ,יגיש לנאמן ,בתוך
14
21
ימים ממועד מתן הצו ,דוח על מצבו הכלכלי במועד מתן הצו ובשנתיים שקדמו לו;
הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו כל
הפרטים המנויים בסעיף104
()(ב2
.)
:
נכסיו ,הכנסותיו ,הוצאותיו ,חובותיו והתחייבויותיו של היחיד ,לרבות פרטי חשבונות
הבנק שלו ,ערובות שנתן ,פרטי זהותם של נושיו ושל מי שהוא נושה שלו ,הליכים לפי
חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים המתנהל
ות נגדו והליכי
גבייה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו
ופרטים לעניין מקצועו והשכלתו ,
)(ב במסגרת הדוח רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים
מידע אישי רגיש אותם הוא מבקש שלא למסור לעיון הנושים ויחולו לעניין זה הוראות
סעיף
107
(ב;)
(בג)
הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה הקבועה בסעיף קטן
(א) אם מצא
כי.הדבר מוצדק בנסיבות העניין
(בד)
נושה רשאי לעיין בדוח שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם ;השר,
,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע
יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
20
דרישת מידע
בידי הנאמן
146
.לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך ,רשאי הנאמן לדרוש
מכל גורם המנוי בסעיף
104
(ב()
3
)שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף,
למסור לידיו את המידע.
דרישת מידע
בידי הממונה
147
.מצא הממונה ,מיוזמתו או לבקשת הנאמן ,כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי
להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ,רשאי הוא ,אם סבר כי המידע נחוץ
לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי בטור א 'בחלק
ב 'בתוספת הראשונה למסור ליד
יו הממונה מידע בהתאם למפורט בטור ב 'שלצדו
[מדובר בפירוט תנועות בחשבון הבנק וחיובי כרטיסי האשראי של היחיד בשנה
]שקדמה למתן הצו.
העברת מידע לממונה
ממערכת ההוצאה
לפועל
148
. מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד המצוי
בלשכות ההוצאה לפועל ;לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על
מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד.
149
.
(א)
מידע
שנמסר לממונה
לפי סימן זה,
למעט לפי
סעיף
145
)(ב, יעבירו הממונה
;לנאמן אם שוכנע כי המידע דרוש לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעביר הממונה
מידע שעשוי להיות
מידע
אישי
רגיש אלא לאחר שנתן ליחיד הזדמנות להשמיע את עמדתו ביחס להעברת
המידע ורק אם נוכח כי מסירת המידע לנאמן אינה פוגעת בפרטיות היחיד במידה
העולה על הנדרש.
1.
149
50
.
(א)
על אף האמור בכל דין ,רשאי בית המשפט ,לבקשת הנאמן ,להורות לתאגיד
בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן ,אם שוכנע כי מסירת
המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד ,והתועלת
שבמסירת המידע עולה על הפגיעה
בפרטיות
ו של אדם אחר:
(1)
לעניין תאגיד בנקאי – מידע הנוגע לענייניו של היחיד ,הנוסף על המידע
שניתן לקבל לפי סעיפים
146
ו-
147
,כפי שיפורט בצו;
(2)
לעניין רשות המסים – מידע כמפורט להלן:
(א)
מידע בדבר נכסי היחיד;
(ב)
מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר
בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי ליחיד וחי יחד עמו.
21
(ב)
בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים
מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת
ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות
המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו ,או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות
המסים.
(ג)
בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים,
בדלתיים סגורות ,ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן ,וכן לקבוע כי המידע
יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
(ד)
מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד ,בדרך
שהורה בית המשפט ,אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו
גם לנושים או ליחיד.
(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ד ,)רשאי בית המשפט להורות כי המידע יימסר
לממונה בלבד ,אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד.
(ו)
השר ושר האוצר
בהתייעצות עם
נגיד בנק ישראל רשאים לקבוע בתקנות
הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה;
לא נקבעו תקנות – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.
(ז)
בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות
המסים ,לפי העניין ,הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.
העברת מידע
מהממונה לנאמן
151
.מידע שנמסר לממונה לפי סימן זה ,יעבירו הממונה לנאמן אם שוכנע כי המידע דרוש
לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד .
חובת מסירת מידע
15
150
1.
מי שהתבקש למסור מידע לפי סימן זה לנאמן או לממונה ,חייב על אף האמור בכל
דין ,למסרו לידיו.
ישיבה מיום18.1.2017
:
סמכות בירור
בידי
נאמן
152
.
(א)
הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי ,אלא אם כן סבר
הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו הו אינ דרוש
ה; הממונה
רשאי לבצע את הבירור
בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם מצא כי
מתקיימות
נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(א1ב ) בהודעת הזימון יצוין מועד
הבירור
, מ
י
קומ
ו- וזכויותיו של היחיד
ובכללן,
לרבות זכותו ל ייצוג
על ידי עורך-דין ו כן זכויותיו לפי סעיף47
לפקודת הראיות ;קבע
השר טופס לעניין זה – יישלח הזימון ב
התאם לטופס.
22
(בג)
בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד ,אך רשאי הנאמן אם
מצא כי הדבר דרוש
לחקירה
לבירור ,למסור ליחיד את הפרוטוקול רק לאחר סיום
הבירור ,אף ו ו
לאחר שהסתיימו החקירות המתנהלות לפי סעיף
281
הנוגעות להליך
חדלות הפירעון לגבי היחיד .
(גד)
השר
, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע
יקבע
הוראות לעניין אופן ניהול
הבירור לפי סעיף זה , ובכלל זה מועדי
הבירור, מיקומו ואופן תיעודו .
(דה)
הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים
, ובכלל ז
ה יבצע בדיקות
תקופתיות לשם כך.
(הו)
סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור
בסעיף
281
רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף.
(חז)
היחיד יהיה
רשאי ל פנות לממונה בבקשה
ש
יחקור את התנהלות הנאמן
בבירור בהתאם
ל
סעיף
274
.
ישיבה מיום.2016
02
.
07
:
דוח ממצאי
הבדיקה
153
.
(א)
עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים
ממועד מינוי הנאמן ,יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של
היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה.)
(ב)
הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש
הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי–שיתוף פעולה מצד היחיד ,לרבות בשל
אי–הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף
145
.
מוצע סדר
:אלטרנטיבי
(ג)
דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:
(2)
(1)
נכסי קופת הנשייה , לרבות הצעה באשר
ל
אופן מימוש הנכסים שיש
לממשם;
(4)
(2)
תביעות החוב שאישר הנאמן ,ותביעות חוב תלויות ועומדות;
(3)
(3)
פעולות שביצע הנאמן במהלך תקופת הבדיקה ;
(7)
(4)
פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים ,לגריעת
נכסים מקופת הנשייה או הל
ברחת נכסים ,כמשמעותן בסימן ב 'לפרק ב'
בחלק ד;'
(5)
(5)
פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;
(6)
(6)
התנהלות היחיד במהלך התקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי.
23
(1)
(7)
מקצועו והשכלתו של היחיד.
(8)
(8)
אם היה ליחיד עסק-
המלצה לעניין המשך הפעלת
העסק לפי סעיף
158
.
(ד)
הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו ;כל נושה רשאי
לעיין בדוח , למעט בחלקים אותם יגדיר הנאמן
כ
כוללים מידע אישי רגיש
פרטיים .
(ה)
היחיד
והנושים
רשאי
ם להעביר לממונה את התייחסות
ם לדוח
בתוך30
ימים
ממועד מסירת הדוח או העמדתו לעיון הנושים, לפי העניין .
(ו)
השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע
יקבע
הוראות לעניין דוח ממצאי
הבדיקה ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו ,ולעניין ההודעה
לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו.
סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום
כלכלי והדיון בה
הצעת הממונה
154
.
(א)
הממונה יגיש לבית המשפט ,בתוך
60
ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח
ממצאי הבדיקה ,הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה –
הצעת
הממונה.)
(ב)
הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי
לפי פרק ח ,'וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה –
(1)
הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה ;
(2)
התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על החייב חובת תשלומים לפי
סימן ב 'לפרק ח 'או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג 'לפרק האמור;
(3)
התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת
התשלומים לפי סעיף
163
.
(ג)
הממונה ימסור ליחיד את הצעתו ,יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה
לעיונם ;השר,, באישור ועדת החוקה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן
זה.
תגובת היחיד
והנושים להצעת
הממונה
155
.היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד
ובאופן שיקבע השר.
סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים
24
תשלום דמי מחיה
בתקופת הביניים
156
.
(א)
עם מתן צו לפתיחת הליכים או בהקדם האפשרי לאחר מכן יקבע הממונה דמי
מחיה כהגדרתם בסעיף
162
(א )שיוקצו ליחיד מעת לעת במהלך תקופת הביניים,
מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר.
(ב)
הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר
שממנה משולמים דמי המחיה ,כולה או חלקה ,לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה
וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים
באופן שיורה הממונה .
(ג)
אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים
303
או
311
לחוק הביטוח
הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר
דומה להסדר הקבוע בהם.
(ד)
בית המשפט רשאי ,לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם,
לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים
ליחיד או לתלויים בו ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה)
הממונה רשאי ,מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה ,לשנות את גובה דמי
המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות
המצדיקות זאת.
כללי דמי מחיה
בכבוד
נותר לדיון–
הגדרה
ברורה יותר של דמי
המחיה; למעקב
בהמשך לפי תוצאות
הפיילוט.
יתכן וכדאי לכלול
את הסעיף במסגרת
סעיף162
157
.השר,, באישור ועדת החוקה יקבע כללים לחישוב דמי המחיה בהתאם להוצאות
המחיה הבסיסיות הדרושות ליחיד ולתלויים בו כדי להתקיים בכבוד (בחלק זה –
כללי המחיה בכבוד.)
הפעלת עסקו של
היחיד במהלך
תקופת הביניים
158
.
(א)
הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים ,לבקשת
היחיד או בהסכמתו ,אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד
או בנושיו ,ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו
כדי להבטיח את עניינם של הנושים.
(ב)
הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים,
בידי הנאמן או מי מטעמו ,גם בלא הסכמת היחיד ,אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את
שיעור החוב שייפרע לנושים.
25
(ג)
על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב 'לפרק ז 'בחלק ב ,'בשינויים
המחויבים .
זכות הנאמן לבטל
חוזה קיים שאין
עילה לביטולו
159
.
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף158
)(ג ,לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים
כהגדרתו בסעיף
66
שהיחיד הוא צד לו ,בהתאם להוראות סעיף
67
,ויחולו לעניין זה
הוראות סעיפים
69
,
70
,
73
ו-
74
(א ,)בשינויים המחויבים.
מימוש נכסי קופת
הנשייה וחלוקתם
באישור הממונה
160
.במהלך תקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת
הנכסים כאמור אלא באישור מראש מאת הממונה.
פרק ח :'צו לשיקום כלכלי
סימן א': תוכן הצו
צו לשיקום כלכלי
161
.
(א)
לאחר הגשת הצעת הממונה לפי סעיף
154
,ולאחר שקיים דיון בהצעתו ,יקבע
בית המשפט ,בהקדם האפשרי ,בצו לשיקום כלכלי שייתן ,תכנית לפירעון חובותיו של
היחיד ולשיקומו הכלכלי.
)(ב בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט ,בין השאר ,הוראות בעניינים אלה:
(1)
חובת תשלומים שתחול על היחיד ותיקבע בהתאם להוראות סימן ב'
(בחלק זה –
חובת התשלומים ,)ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים
והתקופה שבה תחול חובת התשלומים (בחלק זה –
תקופת התשלומים,)
ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג ,'יורה
בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד;
(2)
הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף
164
,
ובהפטר לאלתר – בהתאם להוראות סעיף
167
(ב;)
(3)
אופן מימוש נכסי קופת הנשייה ;
(4)
הגבלות כאמור בסימן א 'לפרק ז 'או חלקן ,שיחולו על היחיד לתקופה
שיורה בית המשפט ,אם מצא כי ההגבלות נחוצות לצורך הגנה על הנושים או
כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו;
להמשך מעקב: מה
?יהיה אופי ההכשרה
?על ידי מי תמומן
(5)
הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד ,אם מצא בית
המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך ש
הכשרה
כאמור נחוצה
תסייע
לצורך שיקומו הכלכלי של היחיד; הכשרה כאמור תבוצע
בהתאם לכללים שיקבע
ה
שר, באיש.ור ועדת החוקה
(6)
חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף
175
.
26
סימן ב': חובת תשלומים
חובת התשלומים
וגובהם
162
.
(א)
בסעיף זה –
למעקב: יישום דוח
חריס
"כושר השתכרות ,"של היחיד – כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר,
המחושב על בסיס כללים שיקבע השר , באישור ועדת,החוקה ובהתאם
לנסיבותיו האישיות של היחיד;
משרד המשפטים
יוודא ש אין סתירה
עם דיני המס
בהתחשבות ב
הכנס
ת
בן-זוג ה
"דמי המחיה "
–
הסכום הדרוש ליחיד לצורך מחיה בכבוד ,שלו ושל התלויים בו,
המחושב על בסיס כללי המחיה בכבוד ובהתאם לנסיבותיו האישיות של
היחיד .השר
יקבע כללים לענין זה, ובכלל זה לעניין ההתחשבות
בהכנסתו של
בן זוגו של היחיד וכן ילדיו הקטינים ו
ילדיו הבגירים הגרים עמו או הסמוכים
על שולחנו.
(ב)
בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה ,בהתאם להוראות
אלה:
(1)
גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר
שהופחתו ממנו דמי המחיה;
כפוף להכרעה בעניין
סעיף175
(2)
על אף הוראות פסקה (1
,)לא היו ליחיד חובות שאינם בני הפטר , לא
היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף175
()(א1
,)
רשאי בית
המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של
היחיד ,גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה ,אם מצא כי יהיה
בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו;
(3)
אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים
303
או
311
לחוק
הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים
או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
תקופת התשלומים
163
.
(א)
תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)רשאי בית המשפט לקבוע ,בצו לשיקום כלכלי,
מטעמים שיירשמו ,תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו בחייב נסיבות
אישיות המצדיקות זאת.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א )רשאי בית המשפט לקבוע ,בצו לשיקום כלכלי,
תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
במהלך הליכי חדלות הפירעון ,היחיד עשה אחד מאלה :
27
(א)
נהג בחוסר תום לב ,במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
(ב)
לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
(ג)
הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך
חדלות הפירעון או בקופת הנשייה;
(2)
ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
הוא נוצר כתוצאה מהתחייבות או התקשרות בעסקה בהיקף
משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי קיים סיכוי
גבוה
סביר שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(ב)
הוא נוצר כתוצאה מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים
של היחיד
, שנעשתה בחוסר תום לב;
(ג)
מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף
77
לחוק העונשין;
(3)
היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים
219
עד
221
במטרה להעדיף נושה
על פני נושים אחרים ,לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
(4)
ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו
לתחילת הליכי חדלות הפירעון.;
(ד)
מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים
כאמור בסעיף קטן (ג()
1
)עד (3
,)בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או
בחוסר תום לב ,רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
(ה)
מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות
וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד ,וכי
תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם לבין הצורך
בשיקומו הכלכלי של היחיד ,רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם
לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג.)
הכללת נכסי היחיד
בקופת הנשייה
בתקופת התשלומים
164
.
(א)
כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה ,למעט
נכס כאמור בסעיף
217
.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)השתכרות הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור
אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים כאמור בסעיף
162
(ב ,)לא יראו אותה כחלק
מנכסי קופת הנשייה.
(ג)
בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם
יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים .
28
העברת סכומים
נוספים או נכסים
לידי היחיד
165
.
(א)
הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד ,נוסף על דמי המחיה כאמור
בסעיף
162
(ב()
1
,)סכומים נוספים מתוך השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר,
הדרושים ליחיד או לתלויים בו ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב)
בית המשפט רשאי ,לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם,
לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה ,אם
הם דרושים ליחיד או לתלויים בו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
העברת הכנסה
שוטפת ישירות
לנאמן
166
.
(א)
לא העביר היחיד תשלום מהתשלומים במועד ,רשאי בית המשפט ,לבקשת
הנאמן ,להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה על היחיד לשלם את
התשלומים ,להעבירה ,במהלך תקופת התשלומים ,ישירות לנאמן.
(ב)
הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א ,)יעביר הנאמן לקופת הנשייה את
התשלומים בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד;
אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים
303
או
311
לחוק הביטוח הלאומי
או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים.
סימן ג': הפטר לאלתר
הפטר לאלתר
167
.
(א)
יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה ולא מתקיים לגביו
תנאי מהתנאים שבשלהם ניתן להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף
163
(ג ,)לא
יטיל עליו בית המשפט חובת תשלומים וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט ,'לאלתר,
;
ואולם
ליחיד ש
מתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם ניתן להאריך את תקופת
התשלומים לפי סעיף
163
(ג) לא יינתן הפטר לאלתר ,
אלא אם התקיימו נסיבות
מיוחדות
המצדיקות זאת.
(ב)
נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר ,רשאי הוא להורות כי כל הנכסים
שיוקנו ליחיד , למעט
השתכרותו
הכנסתו
,מעבודה או מכל מקור אחר בתקופה
שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי ,או חלק
מהנכסים כאמור, ובנסיבות חריגות, ולגבי נכסים מסוימים, גם
לתקופה העולה על
,שלוש שנים ייכללו בנכסי קופת הנשייה ,בכפוף למגבלות שבסעיף
164
(א )ו-(ב.)
(ג)
הפטר לאלתר
לא
יינתן ליחיד
אשר ניתן לו הפטר
לא יותר מפעם אחת בשבע
ה
שנים שקדמו למועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
(ד)
בסעיף זה" ,כושר השתכרות "ו"דמי המחיה "
– כהגדרתם בסעיף
162
(א.)
סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו
יישום הצו
לשיקום כלכלי
168
.הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו.
29
הסרת הגבלה
באופן זמני
169
.
(א)
הממונה רשאי ,לבקשת
הנאמן או
היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות
להשמיע את טענותיהם ,להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו
בצו לשיקום כלכלי ,
או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה–
הסרת
)מגבלה זמנית
אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין .
(ב)
הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה
בהפקדת ערבות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א ,)סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן
מיידי ,רשאי הוא להסירה
לזמן שייקבע
גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את
טענותיהם ;הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה ,יודיע על כך לנושים בהקדם
האפשרי.
שינוי הצו לשיקום
כלכלי
170
.
(א)
בית המשפט רשאי ,לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין ,לשנות
את הצו לשיקום כלכלי ,אם נשתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ,ובכלל זה
רשאי הוא –
(1)
לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד
נסיבות אישיות מיוחדות כאמור בסעיף
163
(ב;)
(2)
להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת
התשלומים לא תהיה קצובה בזמן ,אם מצא כי מתקיימים התנאים
שבסעיף
163
(ג )או (ד ;)
(3)
לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף
167
.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א ,)רשאי בית המשפט להאריך את תקופת
התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה
אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א ,)בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי
הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה ,והוא מוסמך להחליט בה .
(ד)
יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים ,לא ימירם בתשלום חד–פעמי או
בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים במהלך תקופה הקצרה מתקופת התשלומים
שנקבעה בצו לשיקום כלכלי ,אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט;
בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום
אינו מנכסי קופת הנשייה .
(ה)
בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים
הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
30
ישיבה מיום21.2.2017
:
בקשה לקיצור
תקופת התשלומים
171
.
(א)
נקבעה ליחיד תקופת תשלומים העולה על שלוש שנים או שאינה קצובה בזמן,
רשאי בית המשפט ,לבקשת היחיד ,בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי,
לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה
מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים.
(ב)
בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א )לאחר שנתן לנושים
הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין.
דוח מסכם של
הנאמן
172
.
(א)
שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם
לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים.
(ב)
הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד והוא יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע
השר.
הארכת תקופת
התשלומים בשל
אי–עמידה בתנאי
הצו לשיקום כלכלי
173
.
(א)
מצא הממונה ,לאחר קבלת הדוח המסכם ,כי היחיד לא עמד בתנאי הצו
לשיקום כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינויים ,יגיש לבית המשפט בהקדם ,לא ו
יאוחר מתום תקופת התשלומים ,בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור בסעיף
170
,וימסור
ליחיד ולנושים הודעה על כך.
(ב)
הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף
קטן (א ,)תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה
, אשר תיעשה
בהקדם האפשרי.
(ג)
דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א ,)רשאי הוא
להורות
יורה
לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה
בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב) אלא אם מצא כי קיימת הצדקה להימנע מהשבה
כאמור בנסיבות העניין.
פרק ט :'הפטר
הפטר
174
.
(א)
בתום תקופת התשלומים ,ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף
167
– עם
מתן הצו לשיקום כלכלי ,יהיה היחיד ,והוא בלבד ,פטור מחובות העבר שלא ניתן
לפרוע מנכסי קופת הנשייה.
(ב)
אין בהפטר –
(1)
כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו
לפי סעיף
131
;
31
(2)
כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף
138
ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.
(ג)
הממונה יתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.
חובות שאינם
בני הפטר
175
.
(א)
ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:
אך למעט ריביות
וקנסות על איחור
בתשלום –
לוודא
שנכלל בהקפאת
ההליכים
(1)
תשלום עונשי;
(2)
חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או
אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה ,התשס"א–
2001
1;
(3)
חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א )
–
ממתין לנוסח
ממשרד המשפטים
באשר להחרגת
עיצומים מינהליים
וריביות על חובות
שנצברו לפני הכניסה
להליך
(1)
רשאי בית המשפט ,בנסיבות חריגות המצדיקות זאת ,להורות כי
ההפטר יחול על חוב מזונות
ועל)חוב המנוי בסעיף קטן (א
.... שהוא, כולו או
חלקו ,ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור ,בתנאים;
(2)
רשאי בית המשפט להורות כי ההפטר לא יחול על חוב שמקורו בחובת
תשלום פיצויים לפי סעיף
77
לחוק העונשין ,
אף
אם אינה נובעת מעבירה לפי
()סעיף קטן (א2) ,אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מהות העבירה שבשלה הוטלו
הפיצויים ,חומרתה או נסיבותיה.
ביטול ההפטר
176
.
(א)
בית המשפט רשאי ,בכל עת ,להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי
הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים ,בהתקיים אחד מאלה:
1 ס '"ח התשס"א, עמ183
.
32
(1)
התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד
ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף
163
(ג)
עד (ה ;)
(2)
היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור בסעיף
174
(ב()
2)
או הפר ,לאחר מועד ההפטר ,תנאי
מהותי
מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור
באותו סעיף.
(ב)
ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה ,העברה ,תשלום או פעולה
משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.
פרק י :'הוראות לגבי יחיד שנפטר
יחיד שנפטר כשהוא
בחדלות פירעון
177
.
(א)
נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יחולו
לעניין העיזבון הוראות אלה:
(ב)
מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות
סעיף זה (בסעיף זה – בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון ,)ובלבד שחובו עולה
על25,000
.שקלים חדשים
(ג)
נושה של הנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך
חדלות פירעון – אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סעיף
109
.
(ד)
על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות
פרקים ב 'ו-ג ,'בשינויים המחויבים.
(ה)
ניתן צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון ,לפי בקשה כאמור בסעיפים
קטנים (ב )או (ג ,)יחולו לגביו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים
שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו ,בשינויים המחויבים ובכפוף
להוראות אלה:
(1)
הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים
שניתן לגבי יחיד;
(2)
הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן;
(3)
הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול העיזבון,
יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון .
יחיד שנפטר לאחר
מתן צו לפתיחת
הליכים
178
.נפטר יחיד לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יימשכו הליכי חדלות הפירעון
בהתאם להוראות סעיף
177
(ה.)
33
פרק י"א :שונות
הקצבה לזכאי
מזונות
179
.
)(א היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר
מתן צו לפתיחת הליכים,
יורה
הממונה,
,עם מתן הצו לפתיחת הליכים
כי יוקצב
לאדם
הזכאי למזונות סכום שישולם לו, מעת לעת, מהשתכרותו של היחיד מעבודה
או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, וזאת עד להכרעת בית המשפט בעניין
.זה
הסכום יהיה זה ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם
.מצא הממונה כי יש הצדקה להפחית מסכום זה
(אב)
מיד
,לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים
יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה כי
יקציב לאדם הזכאי למזונות סכום שישולם לו ,מעת לעת ,מהשתכרותו של היחיד
מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה ,
וזאת
עד לסיום תקופת
התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.
(ב)
בית המשפט רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א )אף אם לאחר
ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף
156
או סעיף
162
(ב )יפחתו
מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר ,התשי"ח–
1958
2.
(ג)
הקצבה לפי סעיף קטן (א) ו-
)(ב ,דינה כדין תשלום על פי פסק דין.
סמכויות לדרישת
מידע ובירור וסמכות
לביטול חוזה קיים ,
לאחר תקופת
הביניים
180
.סמכויות הממונה והנאמן לפי סימן ב 'לפרק ז 'ולפי סעיף
159
יהיו נתונות להם גם
לאחר תקופת הביניים ,ככל הנדרש לצורך המשך הליכי חדלות הפירעון.
העברת ניהול
ההליכים מהממונה
לבית המשפט
181
.
(א)
על אף האמור בסעיף
122
הממונה ,מיוזמתו או לבקשת היחיד ,נושה או
הנאמן ,רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי
חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט.
(ב)
נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א )או שופט אחר
של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך ,רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות
הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל
ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
(ג)
הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה –
(1)
יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות
הפירעון לפי חלק זה ;
2 ס '"ח התשי"ח, עמ86
.
34
(2)
הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו,
והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף
129
.
הותרת סמכות בידי
הממונה לניהול
הליכי חדלות פירעון
בשל חובות
שהתבררו כחובות
בהיקף נמוך
182
.נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי
סך חובותיו של היחיד נמוך מ-
150,000
שקלים חדשים ,ימשיך הממונה בניהול הליכי
חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד.
ביטול צו לפתיחת
הליכים בשל
התנהלות היחיד
183
.
(א)
מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד ,כי מתקיים
תנאי מהתנאים שבסעיף
163
(ג()
1
)או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי
וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון ,רשאי הוא,
לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם ,לבטל את הצו לפתיחת
הליכים ;
הורה בית המשפט על ביטול
הצו לפתיחת הליכים ,
יורה כיצד לנהוג בנכסי
קופת הנשייה.
(ב)
בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה
מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף
121
.
(ג)
ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה ,העברה ,תשלום או
פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צו לפתיחת
הליכים לפי סעיף
286
.
הליך חדלות
פירעון נוסף
184
.
(א)
אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד (בסעיף זה – הצו הראשון )כדי למנוע
מתן צו לפתיחת הליכים נוסף לגביו (בסעיף זה –
הצו הנוסף )בשל חובות שאינם
חובות עבר בהליך חדלות הפירעון הראשון.
(ב)
הוגשה בקשה למתן צו נוסף ,יימנע הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון
הראשון ,ככל האפשר ,מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה עד להכרעה בבקשה לצו
הנוסף.
(ג)
משניתן צו נוסף יאוחדו הליכי חדלות הפירעון של היחיד ויימשכו בהתאם לצו
הנוסף ;בית המשפט או הממונה שנתנו את הצו הנוסף רשאים לקבוע במסגרתו
הוראות לעניין איחוד ההליכים ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
הכרה בתביעות חוב שהוגשו במסגרת הליך חדלות הפירעון הראשון;
(2)
העברת סמכויות הנאמן שמונה עם מתן הצו הראשון לנאמן שמונה עם
מתן הצו הנוסף;
35
(3)
כל הוראה אחרת שיש בה כדי לסייע לניהול הליך חדלות הפירעון
הנוסף.
(ד)
אין במתן צו נוסף כדי לפגוע בתוקפה של כל פעולה שעשה הנאמן בהליך
חדלות הפירעון הראשון.
הסדר חוב
185
.
(א)
אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש
הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י .'
(ב)
עם אישור הסדר חוב לפי הוראות חלק י ,'יבוטל הצו לפתיחת הליכים שניתן
לגבי היחיד ;אין בביטול הצו כדי לפגוע בתוקפם של מכירה ,העברה ,תשלום או פעולה
משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
ישיבה מיום7.3.2017
:
פרק י"ב :הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך
סימן א': כללי
יחיד בעל חובות
בהיקף נמוך
186
.
(א)
על אף הוראות סעיף
104
,יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם
סך חובותיו אינו עולה על
150,000
שקלים חדשים ,בהתאם להוראות פרק זה ,ובלבד
שמתקיימים בו שניים אלה (בפרק זה – יחיד בעל חובות בהיקף נמוך :)
(1)
הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש
יסייע
כדי למנוע את חדלות
פירעונו;
(2)
סך חובותיו עולה על
25,000
שקלים חדשים.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א()
2
)רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי יחיד
ייחשב לעניין פרק זה כבעל חובות בהיקף נמוך גם אם סך חובותיו נמוך מ-
25,000
שקלים חדשים ,אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
פתיחת הליכים בידי
יחיד בעל חובות
בהיקף נמוך
187
.פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יכול שתהיה באחת מאלה:
36
סוכם לערוך שינוי
בתיקון העקיף
לסעיף7א1
לחוק
ההוצאה לפועל -
( להשמיט את ס"ק1
)
ולערוך התאמות
( בס"ק2
)
–
כך
"ש"המדרגה
הראשונית
לפריסה
שתיחשב לבקשה
לפתיחה בהליכי
חדלות פירעון תהיה
,פריסה לשלוש שנים
אם סכום החוב אינו
עולה על100,000
₪
(א)
הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם
את החוב הפסוק ,לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל שרואים אותה לפי הסעיף
האמור כבקשה לצו לפתיחת הליכים;
(ב)
הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל ;הבקשה יכול שתוגש
לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות
פירעון כאמור בסעיף
189
;לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים בסעיף
104
(ב.)
ניהול הליכי חדלות
הפירעון לפני רשם
ההוצאה לפועל
188
.
(א)
הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו לפני
רשם ה
הוצאה לפועל
ייעודי לחדלות פירעון העומד בתנאים שנקבעו)בסעיף קטן (ג
(להלן– ם רש
)חדלות פירעון ,ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית
המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד ,הכול בכפוף להוראות פרק זה.
(ב)
על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל יחולו הוראות
סעיפים 3א ,
3ב ו-
73א לחוק ההוצאה לפועל.
)(ג
רשם חדלות:פירעון יהיה רשם הוצאה לפועל, אשר מתקיימים בו אלה
(1)
,מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהתייעצות עם הממונה על הרשמים
ה
סמיך אותו לשמש כרשם חדלות פירעון ,לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לשם
כך;
(2)
עיקר
עיסוקו בניהול הליכי חדלות פירעון;
37
לשכת ההוצאה
לפועל שבה יתנהלו
הליכי חדלות פירעון
189
.
(א)
הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו
בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון ,במחוז שבו נפתחו מרבית
תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד ;בהעדר מחוז כאמור – יתנהלו ההליכים במחוז שבו
מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו ,ובהעדר מחוז כאמור –
בירושלים .
(ב)
מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם
בסעיף 2(ג )לחוק ההוצאה לפועל ;השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה
לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון.
)(ג
ניתן
יהיה להגיש בקשות ומסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון, ולקבל
מידע בעניין הליך זה, בכל לשכת הוצאה לפועל.
סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים
החלטת רשם
ההוצאה לפועל על
הליכים לגיבוש
הסדר תשלומים
190
.
(א)
מצא רשם ההוצאה לפועל ,לאחר עיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש
יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, ו
במסמכים שצורפו לה ובמידת הצורך במידע שקיבל
מגורם אחר, כמפורט בסעיף104
()(ב3) ,כי מתקיימים התנאים להגשת הבקשה היחיד
נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע ב מניעת
חדלות פירעונו ,יורה ,בתוך
30
ימים
ממועד הגשתה ,על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.
(ב)
סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה ובמידע
,שקיבל מכל גורם אחר
כדי לקבל החלטה בבקשה ,רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע
נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו ;דרש הרשם כאמור ,ייתן את החלטתו
בתוך
30
ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.
קיום ישיבה לגיבוש
הסדר תשלומים
191
.
(א)
הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים ,ישלח
עובד מערכת ההוצאה לפועל שהרשם הסמיכו לכך שהוסמך לכך על ידי מנהל מערכת
ההוצאה לפועל(בפרק זה – נציג הרשם )הזמנה לישיבה ,ליחיד ולנושים שציין היחיד
בבקשתו לצו לפתיחת הליכים .
(ב)
הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה,
ובלבד שתתקיים בתוך
30
ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה ;נציג
הרשם ינהל את הישיבה.
(ג)
על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם.
(ד)
לצורך גיבוש הסדר התשלומים ,ובמידה הנדרשת לכך ,רשאי נציג הרשם לעיין
במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפתיחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי בסעיף
104
(ב()
3
)שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף ,למסור לידיו את המידע.
38
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם ,ורשאי
הוא ,באישור ועדת החוקה, ו
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)לקבוע כי הסמכות הנתונה
לפי סימן זה לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה ,ולקבוע הוראות
לעניין כשירותו ושכרו.
)(ו
בתחילת הישיבה יסביר נציג
הרשם לצדדים את מהות הליך גיבוש הסדר
התשלומים ואת
זכויותיהם וחובותיהם במסגרתו
, ובכלל זה יבהיר נציג הרשם לחייב
מה יהיו זכויותיו וחובותיו במסגרת הליך חדלות פירעון לרבות לעניין זכותו להותיר
בידו דמי מחייה בכבוד.
(ז)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע נהלים בכל
הנוגע לזימון לישיבות גיבוש
הסדרי התשלומים, מועד
ן ואופן ניהולן,, ויפקח על העמידה בהם
לרבות
באמצעות
ביצוע
בדיקות תקופתיות .
הסדר תשלומים
מוסכם
192
.
גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי סעיף
191
,הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד
וכל הנושים שהם צד להסדר ,יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים ,ורשם
ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל,
ביחס לחובות היחיד שלגביהם חל ההסדר ,הכול בהתאם להוראות ההסדר.
העברת הסדר
תשלומים לדיון בפני
רשם ההוצאה לפועל
באין הסכמה
193
.גיבש נציג הרשם ,בישיבה שזומנה לפי סעיף
191
,הסדר תשלומים ,אך לא הסכימו
להסדר כל הנושים שהם צד להסדר המוצע ,וקיים לדעת נציג הרשם סיכוי סביר
לאישור ההסדר בהתאם להוראות סימן זה ,יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה
לפועל ,ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(1)
היחיד הסכים להסדר התשלומים;
(2)
ההסדר אינו חל על חובות מובטחים.
זימון אסיפת נושים
ודיון בהצעה להסדר
תשלומים
194
.
(א)
העביר נציג הרשם לרשם ההוצאה לפועל את הסדר התשלומים שגיבש ,רשאי
רשם ההוצאה לפועל ,אם מצא כי יש סיכוי סביר לאישור ההסדר בהתאם להוראות
סימן זה ,לזמן אסיפת נושים שתתקיים לפניו לשם דיון בהסדר והצבעה עליו .
(ב)
רשם ההוצאה לפועל יזמן לאסיפת הנושים את הנושים שהם צד להסדר
המוצע
ואת היחיד ,ויצרף לזימון העתק מההסדר ;קיבל היחיד זימון כאמור ,יתייצב
לאסיפת הנושים.
(ג)
באסיפת הנושים יקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בהסדר התשלומים שגיבש
נציג הרשם ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד בהתאם להוראות
חוק ההוצאה לפועל ,במעמד הנושים.
(ד)
בתום הדיון בהסדר התשלומים ו אם
מצא כי היחיד מסכים להסדר וכי אין בו
משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון ,יביא רשם ההוצאה לפועל את ההסדר
לאישור הנושים באסיפה .
39
אישור הסדר
תשלומים באסיפת
הנושים
195
.
(א)
הסדר תשלומים יראו הסדר תשלומים אותו כהסדר שאושר בידי הנושים
באסיפת הנושים אם מתקיימים שניים אלה:
(1)
בהסדר תמכו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל
שהם צד להסדר המוצע ,הנושים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות
כאמור ;
(2)
בהסדר תמכו כל הנושים
שהם צד להסדר המוצע
שלהם חובות שאינם
חובות הוצאה לפועל.
(ב)
נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע
מניצול לרעה של כוחו.
(ג)
בסעיף זה –
"חובות הוצאה לפועל "
–
חובות שנפתח לגביהם הליך לפי חוק ההוצאה לפועל וכן
חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור ,גם אם טרם נפתח;
"מצביעים "
– למעט מי שנמנעו בהצבעה.
אישור הסדר
תשלומים בידי רשם
ההוצאה לפועל
196
.
(א)
אושר הסדר תשלומים בידי הנושים ,באסיפת הנושים ,טעון ההסדר אישור
של רשם ההוצאה לפועל.
(ב)
בבואו לאשר הסדר תשלומים ,ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר,
שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ,ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר
בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד ,אם מצא כי הנסיבות
שהובילו את היחיד לחדלות הפירעון מצביעות על כך ש
ההכשרה נחוצה תסייע
ל
צורך שיקומו הכלכלי. הכשרה כאמור תבוצע בהתאם לכללים שיקבע השר
באיש.ור ועדת החוקה
(ג)
רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה
שהוצעה לנושה שלא תמך בהסדר ,נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל
אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי.
כוחו של הסדר
תשלומים שאושר
197
.
(א)
אושר הסדר תשלומים בידי הנושים ,באסיפת הנושים ,ובידי רשם ההוצאה
לפועל ,לפי הוראות סימן זה ,יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים .
(ב)
הסדר תשלומים שאושר כאמור בסעיף קטן (א ,)אין בו כדי לפטור את היחיד
מהחובות שאינם בני הפטר.
40
(ג)
אושר הסדר תשלומים כאמור בסעיף קטן (א )יורה רשם ההוצאה לפועל על
השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל ,ביחס לחובות
היחיד שלגביהם חל ההסדר ,הכול בהתאם להוראות ההסדר.
שמירת זכות היחיד
לגיבוש הסדר חוב
198
.אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי
הוראות חלק י.'
סימן ג': צו לפתיחת הליכים
מתן צו לפתיחת
הליכים בידי רשם
ההוצאה לפועל
199
.לא גובש הסדר תשלומים מוסכם או הסדר שאושר בידי הנושים ורשם ההוצאה
לפועל ,בהתאם להוראות סימן ב ,'ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים לגבי
היחיד בעל החובות בהיקף נמוך .
בקשה לביטול צו
לפתיחת הליכים
200
.
(א)
הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל
לפי סעיף
199
,לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך ,רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל,
בתוך
45
ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו ,בקשה לביטולו.
(ב)
על בקשה לפי סעיף קטן (א )והדיון בה יחולו הוראות סעיף
108
,בשינויים
המחויבים.
תחולת הוראות
החוק
201
.עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך ,לפי סעיף
199
,יחולו
על הליכי חדלות הפירעון של היחיד ,המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל ,ההוראות
לפי חוק זה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת
הליכים שנתן הממונה ,בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה.
הקניית סמכויות
הממונה לרשם
ההוצאה לפועל
202
.
)(א הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה ,לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד
המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן ,יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי
הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך ,המתנהלים אצלו ,למעט
הסמכויות כמפורט להלן :
(1)
הסמכות לקבוע כללים ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה;
(2)
הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט;
(3)
הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר ,לפי פרק י;'
(4)
הסמכות למנות חוקרים לשם הפעלת סמכויות אכיפה לפי פרק ב 'לחלק י"א.
(5)
הסמכות לחקור בדבר התנהלות הנאמן לפי סעיף274, ורשאי הממונה לבקש
כי רשם ההוצאה לפועל
יחקור את הנאמן; מצא הממונה כי המידע שאסף לפי סעיף
274
עשוי להשליך על ההליך המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל, יעביר לרשם את
המידע.
41
סמכות רשם
ההוצאה לפועל לתת
צו שיקום כלכלי
203
.
(א)
הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח ,'לגבי יחיד בעל חובות בהיקף
נמוך שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי סעיף
199
,תהיה נתונה לרשם ההוצאה
לפועל.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח
ממצאי הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי סעיף
153
,
אליו הוזמנו ,היחיד והנושים
ולא
יחולו הוראות סימן ג 'לפרק ז.'
הקניית סמכויות בית
המשפט לרשם
ההוצאה לפועל
204
.הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה כמפורט להלן ,יהיו נתונות לרשם
ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך,
המתנהלים אצלו:
(1)
הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי סעיף
140
;
(2)
הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי ,לפי פרק ח'
,למעט הסמכות לאשר
לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה לפי סעיף
165
(ב);
(3)
הסמכויות לעניין תחולת ההפטר וביטול ההפטר לפי סעיפים
175
ו-
176
;
(4)
הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד ,לפי סעיף
183
;
(5)
הסמכות לאשר דחיית תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין ,לפי סעיף
211
(ב ;)
(6)
הסמכות לאשר משיכת כספים מקופת גמל לפי סעיף
228
,והסמכות לאשר
העברת זכות במקרקעין המשמשים למגורי היחיד לפי סעיף
229
;
(7)
הסמכויות לעניין מימוש נכס משועבד לפי סעיף
248
;
(8)
סמכות חקירה לפי סעיף
281
;
(9)
הסמכות לתת צו המורה למי שזומן לבירור או לחקירה להתייצב ,לפי סעיף
282
;
(
10
)
הסמכות לתת צו המורה על תפיסת נכס או מסמך של היחיד ,לפי סעיף
283
;
(
11
)
הסמכות לתת ליחיד צו עיכוב יציאה מהארץ ,לפי סעיף
284
;
(
12
)
הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל אי–חדלות פירעון ,לפי סעיף
286
.
סמכויות נוספות
בידי הממונה
.***
)(א
הסמכויות הנתונות לבית המשפט לעניין
הקצבה לאדם הזכאי למזונות לפי
סעיף279
,, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל אשר יתן החלטה בעניין
עם מתן הצו
לפתיחת הליכים.
42
)(ב רשם ההוצאה לפועל יתן ליחיד אישור על מתן
הפטר כאמור
בסעיף174
)(ג.
סימן ד': שונות
סמכות רשם הוצאה
לפועל שלא למנות
נאמן
205
.רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות
העניין ומנימוקים שיירשמו ;החליט הרשם כאמור ימלא הוא את כל תפקידי הנאמן
לפי חוק זה.
זכותו של נושה
לפנות לרשם
ההוצאה לפועל
206
.על אף הוראות סעיף
259
,יפנה נושה לרשם ההוצאה לפועל בכל שאלה הנוגעת
לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון בעניינים שבסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפי
פרק זה.
העברת ניהול
ההליכים מרשם
ההוצאה לפועל לבית
משפט
207
.
(א)
רשם ההוצאה לפועל ,מיוזמתו או לבקשת היחיד ,נושה או הנאמן ,רשאי בכל
עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של
יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט ;
הוסכם כי הערעור על
החלטה לפי סעיף זה
יהיה ערעור בזכות–
יש להוסיף זאת
לסעיף351
.להצעה
(ב)
נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (אב )או שופט אחר
של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך ,רשאי להעביר את ניהול ל
הליכי חדלות
הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל
ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
(ג)
הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה –
(1)
יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות
הפירעון לפי פרק
חלק
זה;
(2)
הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו
והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
העברת ניהול
ההליכים מרשם
ההוצאה לפועל
לממונה
208
.התקיים אחד מאלה ,יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות
הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך ,לממונה:
(1)
רשם ההוצאה לפועל מצא ,במהלך הליכי חדלות הפירעון ,כי סך חובותיו של
היחיד עולה באופן משמעותי על
150,000
שקלים חדשים;
(2)
הוגשה לבית משפט בקשה לפי סעיף
133
,לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד
בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו;
43
(3)
הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה ,פעולה לגריעת נכס
מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס ,לפי סימן ב 'לפרק ב 'בחלק ד.'