חומר רקע
8
ביוני2017
י"ד בסיון התשע"ז
"הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע
ז–
2016
–
סעיפים שנדונו בוועדה-
)בחלק א' וב' (עקרונות ופרשנות והליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד
"ב"עקוב אחר שינויים
השינויים שהוסכמו; מודגש ים בצהוב-
:עניינים שטרם הוכרעו
ישיבה מיום.2016
.6
14
:
חלק
א:'
עקרונות ופרשנות
מטרת החוק
1.חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד ,הנמצא או
העלול להימצא במצב של חדלות פירעון ,במטרה –
(1)
להביא ככל האפשר
במידת האפשר
לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2)
להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3)
לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים
הכלכליים.
חדלות פירעון
[טרם הוכרע
]הנוסח
2.חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם
, בין
אם הגיע מועד פירעונם ובין אם לאו
, הכל כאמור בחוק זה.
הכרזה כי חייב הוא
חדל פירעון
3.
(א)
הוכרז ,בצו ,כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון
לפי חוק זה (בחוק זה –
צו לפתיחת הליכים ,)יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו,
במאוחד ,בהתאם להוראות לפי חוק זה ,עד לסיום הליכי חדלות הפירעון .
(ב)
פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת
החייב ,הנושה או היועץ המשפטי לממשלה .
***סעיף4, הוא סעיף ההגדרות, נדון בחלקים, בהתאם לרלוונטיות ההגדרות לכל סעיף .
,בכל מקרה
תתווסף" ההגדרה
ועדת החוקה." לסעיף ההגדרות
פרק ב': הגדרות
הגדרות
4.
בחוק זה–
2
24.7
"אורגנים", של תאגיד– אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא
;תפקיד מקביל בשותפות
""בית משפט–
(1)
לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד–
בית המשפט
המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי
;או נכסיו
(2)
לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד– בית משפט השלום
כאמור בסעיף353
במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מצויים
מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור–
בית משפט השלום
;בירושלים
15.8
""הגנה הולמת–
(1)
לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס
שיש לגביו זכות עיכבון–
שמירת
ה ערך
המובטח לנושה ב
ה,בטוחה, בהתחשב
" ,בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה
ה ערך
המובטח
לנושה ב
ה "בטוחה–
התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית
המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת
ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת
התאגיד לפי פרק ז' לחלק ב' ולעניין חייב שהוא יחיד– שלא במסגרת הפעלת
עסקו כאמור בס עיף158
;
(2)
לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות– הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס
אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו
;במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת
26.4.17
""הוצאות הליכי חדלות הפירעון–
כמשמעותן בסעיף233
;
28.6
""החלטה מינהלית–
,החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ציבורי על פי דין
;לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל
28.6
***רשות המסים
אמורה להעביר
טיוטת הנחיה לעניין
חדלות פירעון.
""הליך גבייה– הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, הליך לפי חוק המרכז לגביית קנסות
או)הליך לפי פקודת המסים (גבייה1 וכל הליך לפי חוק אחר המקנה סמכויות
;גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה
1
)חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע1374
), (א1399
.
3
19.7
""הליך מינהלי– הליך שמנהלת רשות מינהלית, במסגרת מילוי תפקידה הציבורי לפי
;דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית
26.4.17
""הליכי חדלות פירעון– הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת
הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן–
:עד לביטולו
לבדוק: אזכורים של
ההגדרה במהלך
הצעת החוק
(1)
לעניין חייב שהוא תאגיד–
מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או
מועד;חיסולו
(2)
לעניין חייב שהוא יחיד–
;מועד ההפטר
26.4.17
""הסדר חוב–
;'כמשמעותו בחלק י
26.4.17
"הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד–
;'כמשמעותו בפרק ט' לחלק ג
26.4.17
""הפרשי הצמדה וריבית– הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם ובכלל זה
ריבית;פיגורים
26.4.17
""הקפאת הליכים–
לגבי חייב שהוא תאגיד– כמשמעותה בפרק ה' לחלק ב', ולגבי
חייב שהוא יחיד–
כמשמעותה בסעיף121
(3
;)
26.4.17
""חבר התאגיד–
(1)
בחברה–
;בעל מניה
(2)
בשותפות–
;שותף
26.4.17
""חדלות פירעון–
כאמור בסעיף2
;
28.6
""חוב–
חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין
;שטרם הגיע
""חוב בדין קדימה–
כמשמעותו בסעיף234
;
26.4.17
""חוב דחוי–
כמשמעותו בסעיף237
;
26.4.17
""חוב כללי–
כמשמעותו בסעיף235
;
""חוב מובטח–
חוב עבר שלהבטחת פירעונו
שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע
;ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס
28.6
""חוב עבר–
:חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה
(1)
;החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה
4
(2)
הוא נובע ממעשה או
מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת
;הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו
(3)
הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו
לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה
;נובעת מהליכי חדלות הפירעון
(4)
חוב למוסד לביטוח לאומי
הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק
;הביטוח הלאומי
צריך להוסיף
במקביל בכל
המקומות שבהם
נכתב
.""מועד פרעונו
(5)
( הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות1
( ) עד4), עד
למועד פירעונו בפועל;
26.4.17
""חובות שאינם בני הפטר–
חובות כאמור בסעיף175
;
26.4.17
""חוק הביטוח הלאומי– חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–
1995
2;
26.4.17
""חוק ההוצאה לפועל– חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–
1967
3;
26.4.17
""חוק החברות– חוק החברות, התשנ"ט–
1999
4;
26.4.17
""חוק המרכז לגביית קנסות–
,חוק המרכז לגביית קנסות,אגרות והוצאות
התשנ"ה–
1995
5;
26.4.17
""חוק המשכון– חוק המשכון, התשכ"ז–
1967
6;
26.4.17
""חוק העונשין– חוק העונשין, התשל"ז–
1977
7;
26.4.17
""חוק ניירות ערך– חוק ניירות ערך, התשכ"ח–
1968
8;
26.4.17
""חוק פסיקת ריבית והצמדה–
,חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א–
1961
9;
26.4.17
""חייב–
;יחיד או תאגיד החב חוב
26.4.17
""הממונה–
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף266
;
2
'ס"ח התשנ"ה, עמ210
.
3
'ס"ח התשכ"ז, עמ116
.
4
'ס"ח התשנ"ט, עמ189
.
5
'ס"ח התשנ"ה, עמ170
.
6
'ס"ח התשכ"ז, עמ48
.
7
'ס"ח התשל"ז, עמ226
.
8
'ס"ח התשכ"ח, עמ234
.
9
'ס"ח התשכ"א, עמ192
.
5
28.6
""המרשם–
(1)
לגבי חברות–
;מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות
(2)
לגבי שותפויות–
הפנקס המתנהל לפי;פקודת השותפויות
26.4.17
""נאמן–
מי שמונה לפי סעיפים33
או125
;
24.7
""נושא משרה–
כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות– כל הממלא תפקיד דומה
;בשותפות וכן שותף כללי
21.6
""נושה–
;מי שהחייב חב לו חוב
""נושה מובטח–
כמשמעותו בסעיף243
או253
;
24.7
""נכס–
;מיטלטלין, מקרקעין או זכויות
15.8
""נכס הכפוף לשיור בעלות–
כמשמעותו בסעיף251
;
26.4.17
""נכסי קופת הנשייה–
;'כמשמעותם בפרק ב' לחלק ד
26.4.17
""סדר הפירעון–
כמשמעותו בסעיף231
;
26.4.17
""פקודת השותפויות–
,]פקודת השותפויות [נוסח חדש
התשל"ה–
1975
10
;
26.4.17
"צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד– צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו
הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח' לחלק
;'ג
16.5
""קרוב–
(1)
לגבי יחיד–
,בן זוג, הורה, הורה הורה ,סב או סבתא של ההורה
בן או
בת ובני זוגם
, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם,, חותן
,חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה ,נין או נינה
לרבות חורגים או
מאומצים
, או בני זוגם של כל אחד מאלה
, וכל אדם הסמוך על שולחנו של
;היחיד
(2)
לגבי תאגיד–
:כל אחד מאלה
)(א חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם
;הנשלט בידי בעל השליטה בו
)(ב
;נושא משרה בתאגיד או קרובו
10
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש28
', עמ549
.
6
)(ג
לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות–
בעל מניה
;מהותי כהגדרתו בחוק האמור
)(ד
לגבי שותפות מוגבלת ציבורית– שותף כללי וכן שותף מוגבל
,המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה
"שותפות מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף מוגבל" ו"יחידת
"השתתפות–
כהגדרתם בסעיפים1 ו-
65
;א לפקודת השותפויות
)(ה לגבי כל תאגיד שאינו כאמור בפסקאות מ
שנה (ג) ו-
)(ד– חבר
;התאגיד
""רשות מינהלית–
רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים
;אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין
28.6
""הרשם–
רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת
;השותפויות, לפי העניין
26.4.17
""שליטה–
;כהגדרתה בחוק ניירות ערך
15.8
""שעבוד צף– כהגדרתו בפקודת החברות11
;
15.8
""שעבוד קבוע–
;שעבוד שאינו שעבוד צף
28.6
"שיקום כלכלי", של תאגיד–
;שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל
21.6
""השר–
;שר המשפטים
14.6
""תאגיד–
(1)
חברה, כמשמעותה בחוק
החברות, למעט חברה לתועלת הציבור
כמשמעותה בסעיף345
;א לחוק האמור
(2)
;שותפות, כמשמעותה בפקודת השותפויות
26.4.17
""תאגיד בנקאי– כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–
1981
12
;
28.6
"תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד–
תכנית לשיקומו הכלכלי של
תאגיד
;'שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג' לפרק ז' בחלק ב
28.6
""תשלום עונשי– קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי
,רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק אך
למעט ריבית
פיגורים או קנס פיגורים שהתווסף שהתווספו
לחו ב שאינו
ל תשלום
שאינו
.עונשי
11
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש37
', עמ761
.
12
'ס"ח התשמ"א, עמ232
.
7
חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד
פרק א': תחולה
תחולה
5.
(א)
הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד (בחלק זה –
התאגיד.)
(ב)
לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד ,אלא אם כן מתקיים לגביו,
ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,אחד מאלה:
(1)
הוא רשום בישראל כתאגיד;
(2)
הוא מנהל עסקים בישראל;
(3)
יש לו נכסים בישראל.
פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה
הרשאים להגיש
בקשה
6.
אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד:
(1)
התאגיד;
(2)
נושה ;
(3)
היועץ המשפטי לממשלה.
בקשת התאגיד 7.
(א)
התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים שניים אלה :
(1)
הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש
יסייע
למנוע את חדלות פירעונו;
(2)
סך חובותיו עולה על
25,000
שקלים חדשים.
(ב)
בקשת ה
תאגיד
שהוא שותפות
יכול שתוגש גם בידי חבר התאגיד אם חבר התאגיד חב
בחובות התאגיד מכוח חברותו בו
שותף כללי של השותפות.
בקשה להפעלת
התאגיד
במסגרת צו
לפתיחת
הליכים
8.
(א)
תאגיד רשאי ,במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים ,לבקש מבית המשפט להורות על
הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי.
(ב)
בבקשה כאמור בסעיף קטן (א )יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט
את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד.
8
(ג)
השר, באישור ועדת החוקה ,רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה.
בקשת נושה
9.
(א)
נושה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון;
הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה החזק ות
שבסעיף
10
.
[
טרם הוכרע
הנוסח]
(ב)
נושה רשאי לציין במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים ,את העדפתו לעניין פירוק
התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה.
(ג)
נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא
אם כן
:מתקיים אחד מאלה
קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו,
להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו.
(1)
קיים.חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו
(2) קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מקופת הנשייה
.במטרה להבריח נכס מנושיו
(3) מועד פירעון החוב שלטענת הנושה לא יוכל החייב לפרוע חל בתוך
90
.ימים ממועד הגשת הבקשה
ישיבה מיום21.6.16
:
חזקת חדלות
פירעון בבקשת
נושה
10
.
(א)
בבקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה ,חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות
פירעון בהתקיים אחד מאלה:
* טרם נקבע
סכום החוב
המינימאלי
הנדרש לשימוש
בחזקות
(1)
הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על
25,000
שקלים
חדשים , ובה ציין
כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה בכוונתו להגיש בקשה
,לצו לפתיחת הליכים והחוב לא שולם בתוך
30
ימים ממועד מסירת הדרישה ,ובלבד
שמתקיימים כל אלה:
(א)
אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או
עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;
(ב)
הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך
שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;
(2)
מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;
9
(3)
הומצאה לתאגיד
הנושה המציא
אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או
דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה )לתשלום חוב
של הנושה
שסכומו
עולה על
25,000
שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או
בדרישה;
(4)
בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום
העולה על
25,000
שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים ,כולו או חלקו ,
בתוך30
ימים
ממועד המצאתו,לחייב
,או במועד שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר ובלבד שאם פסק
הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על
25,000
שקלים חדשים.
(ב)
בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון ,יפרט הנושה אם
נקט בהליכי גבייה ובאילו הליכים, ו
מדוע אין די בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא
לגביית החוב.
(ג)
חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו
נובע מחדלות פירעון של התאגיד.
)(ד לשם עמידה ב סכום הנדרש לצורך התקיימות אחת
החזק
ות בסעיף-
)קטן (א
, ניתן לצרף
מספר חובות של אותו נושה או
של ,מספר נושים וכן יראו בהתקיימות של מספר חזקות
ב
ם סכו
חוב
כולל
ה עולה על25,000
.שקלים חדשים כאילו התמלאה אחת החזקות
בקשת היועץ
המשפטי
לממשלה
11
.
היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי קיים אינטרס
ציבורי לכך ;על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים
שהגיש נושה.
צירוף מסמכים
לבקשה לצו
לפתיחת
הליכים
12
.
המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת
בקשתו ;השר,
,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש צו לפתיחת
הליכים לצרף לבקשתו לצורך הוכחת
מילוי
התנאים להגשתה.
פרסום הודעה
על הגשת בקשה
ומשלוח העתק
ממנה
13
.
(א)
הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע
השר
, באישור ועדת החוקה.
(ב)
מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה ,ואם
המגיש הוא הנושה – גם לתאגיד.
[בקשה במעמד
צד אחד לא
]תאושר
(ג)
כל אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי לעיין בבקשה ולהעתיקה ;השר
יקבע,, באישור ועדת החוקה הוראות לעניין זכות אופן העיון לפי סעיף קטן זה.
10
הגשת התנגדות
לבקשה
14
.
(א)
אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות
לבקשה לצו לפתיחת הליכים.
(ב)
השר,
,באישור ועדת החוקה
יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות ,ובכלל זה לעניין
הפרטים שייכללו בה ,מועד הגשתה ואופן המצאתה.
חיוב בשל
הגשת בקשה
בחוסר תום לב
15
.
שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ,רשאי הוא לחייב את
מגיש הבקשה בכפל הוצאות המשפט, או בהוצאות ל טובת
אוצר המדינה
, או לטובת שניהם,
במסגרת פסיקת ההוצאות.
דיון בבקשה
לצו לפתיחת
הליכים
16
.
דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי ,ובית
המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בה1קדם האפשרי לאחר קיום הדיון.
תיקון בקשת
התאגיד וחזרה
ממנה
17
.
ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלת התאגיד ,כאמור בסעיף 8
,וסבר
בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד ,שהוגש ,כדי להוות בסיס
כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד ,יאפשר לתאגיד לתקן את
המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו ,בתוך התקופה שיורה.
*** סעיף18
– החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים –
נותר לדיון יחד עם סעיפים2 ו-9
החלטה בבקשה לצו
לפתיחת הליכים
18
.
(א)
מצא בית המשפט כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ,או ,אם הבקשה לצו
לפתיחת הליכים הוגשה על ידי התאגיד,
הצו
יסייע
במניעת
חדלות
פירעונו
מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ,ייתן צו לפתיחת
הליכים.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)מצא רשאי בית המשפט כי מתקיימים
שניים אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים: אם שוכנע
כי
יש
אפשרות לשקם את התאגיד, וכי
מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא
לשיקומו הכלכלי של התאגיד .לעניין
זה
יבחן בית המשפט
, בין השאר אם דחיית
הבקשה תפגע בנושים וכן
את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.
(1)
מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע
באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד ;לעניין זה רשאי בית
המשפט להביא בחשבון ,בין השאר את יכולתו הכלכלית הכוללת של
התאגיד;
(2)
אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים.
11
פרק ג: הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
ביצוע עסקאות
חריגות ממועד
הגשת הבקשה
עד להכרעה בה
19
.
תאגיד שהוגשה לגביו שהגיש
בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה
.בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט
ישיבה מיום28.6.2016
:
סעד זמני
20
.
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים ,רשאי בית המשפט,
לבקשת התאגיד או נושה ,לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק
זה – סעד זמני ,)אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים
למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף
18
:
(1)
איסור לבצע חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, לבצע עסקאות
מסוימות
או
סוג מסוים של עסקאות או התניית
להתנות
ביצוען של
עסקאות אלה
באישור מאת בית המשפט;
(2)
מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד
ושמירה על נכסיו ;על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סעיף סעיפים
33
,
35
ו-
36
; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;
(3)
איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד
התאגיד ;ניתן סעד זמני כאמור –
(א)
ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2
;)
(ב)
רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב 'לפרק ז,'
כולן או חלקן ,לעניין הפעלת התאגיד;
(ג)
יראו את מועד מתן הסעד הזמני ,לעניין הליכי חדלות
הפירעון של התאגיד ,כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו
תאגיד.
(ב)
בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד ,היקפו ותנאיו,
לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא ,ישקול בית המשפט בין השאר:
(1)
את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך, אם לא
יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין
בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
(2)
אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי
בנסיבות העניין ,ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
12
(ג)
סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על
30
ימים ;בית המשפט רשאי,
לאחר שמיעת הצדדים להליך ,להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת
נוספת שלא תעלה על
30
ימים.
(דג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני
אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד–
1984
13
.
(ד)
סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על
30
ימים ;בית המשפט רשאי ,
להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על
30
ימים.
סעד זמני במעמד צד
אחד
21
.
(א)
בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים ,ואולם רשאי בית המשפט,
אם שוכנע ,על בסיס ראיות מהימנות לכאורה ,כי קיים חשש סביר שהשהיית
הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק
חמור ,לתת במעמד צד אחד –
(1)
לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף
20
(א()
1
)עד (3
;)
(2)
לבקשת נושה –
סעד זמני שעניינו איסור על ביצוע חלוקה
כהגדרתה בחוק החברות, איסור על ביצוע עסקה מסוימת ,איסור על
ביצוע כל עסקה חריגה
כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצועה
ביצוע
ן באישור מאת בית המשפט ,כאמור בסעיף
20
(א()
1).
(ב)
הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל
אדם העלול להיפגע מכך ,באופן ובמועד שיקבע השר.
(ג)
ניתן סעד זמני במעמד צד אחד ,יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים
בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-
14
ימים מיום נתינתו.
עיכוב זמני של הליך
שיפוטי תלוי עומד
22
.
(א)
הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה
השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה ,רשאים התאגיד או
נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה – בקשה לעיכוב.)
בסעיף זה, "בית משפט" כהגדרתו בסעיף1 לחוק-יסוד: השפיטה.
(ב)
היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי
, בבית הדין
הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון ,תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט
שבו מתנהל אותו הליך ;היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית
הדין לעבודה בבית משפט אחר –
תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו
מתנהלים הליכי חדלות הפירעון .
(ג)
בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה ,ישקול בית המשפט ,בין השאר,
את השיקולים המנויים בסעיף
20
(ב.)
13
ק '"ת התשמ"ד, עמ2220
.
13
כפוף להכרעה בעניין
סעיף31
.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים .
:'פרק ד
תוכנו של צו לפתיחת
הליכים ותוצאותיו
החלטה על פירוק
התאגיד או על הפעלתו
לשם שיקומו הכלכלי
23
. (א)
בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה :
(1)
הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל
אלה:
(א)
יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;
(ב)
קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד;
(ג)
אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;
(2)
פירוק התאגיד –
אם מצא כי לא מתקיים לפחות אחד התנאים
האמורים בפסקה (1
.)
(ב)
הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים ,כפי שיורה
בית המשפט ;בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות
שלא יעלו על שלושה חדשים כל אחת ,אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת
התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.
החלטה על הפעלה
זמנית של התאגיד
24
.
(א)
סבר בית המשפט כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת
התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים ,אך אין בפניו את המידע
הדרוש
מידע מספק כדי להחליט האם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד,
יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלתו הזמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן
חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.
(ב)
חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך
30
;ימים
השר,
באישור ועדת החוקה ,רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו.
(ג)
בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר
קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן .
תוצאות צו לפתיחת
הליכים
25
.
(א)
עם מתן צו לפתיחת הליכים –
(1)
נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות
הליכי חדלות הפירעון ,בלבד;
14
(2)
לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם
להוראות חוק זה;
(3)
יוקפאו ההליכים נגד התאגיד בהתאם להוראות פרק ה;'
(4)
בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד
בהתאם להוראות פרק ו .'
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד
מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית ,למעט חובה לתשלום
חוב עבר , אלא בהתאם להוראות סעיף31
.
פרסום הודעה על
מתן הצו ומשלוח
העתק
26
.
(א)
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד
שיקבע השר באישור ועדת החוקה.
(ב)
מבקש הצו
הנאמן
ימציא העתק מהצו לממונה ,וכן לכל אדם אחר שיורה בית
המשפט ,בדרך ובמועד שיורה.
ציון ההליכים
במסמכי התאגיד
27
.
ניתן צו לפתיחת הליכים יצוין ין י יצ
התאגיד בסמוך לשמו את הביטוי"ב
שיקום" או
"בפירוק
", לפי העניין, הדבר בכל מסמ
ך מטעם התאגיד ,כל עוד מתקיימים לגבי התאגיד
הליכי חדלות פירעון.
הודעה לרשם
28
.
מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים ,ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם ,והרשם ירשום על כך
הערה במרשם.
:'פרק ה הקפאת הליכים
הקפאת הליכים
נגד התאגיד
29
.
הקפאת ההליכים נגד התאגיד עם מתן צו לפתיחת הליכים משמעה כי –
(1)
לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד –
או להמשיך
בהליכי גבייה שטרם הושלמו ;לעניין זה ,יראו הליך גבייה כהליך שהושלם ,לגבי נכסים –
בקבלת
מלוא
התמורה בעד מכירתם בידי הנושה ,ולגבי עיקול חוב –
בתשלום החוב
לנושה ;
(2)
מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף ,שנעשו
להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד ,וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות
מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון ,יהיו כפופים למגבלות
ולהוראות הקבועות בפרק ו 'לחלק ד ,'והכל גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו
לפתיחת הליכים;
15
(3)
לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר
של התאגיד ,או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד ,לפי דין ,תוקף כלפי צדדים
שלישיים ;
(4)
לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה ;
,וכל עיקול שהוטל על
נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים – בטל ,למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי
סעיף
12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל;;
(5)
לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד ,אלא באישור בית
המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים ;אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי
מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי
ל או ניהולם היעיל של
ההליכים ,שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי
חדלות הפירעון.
הקפאת הליכים
נגד אדם שלישי
30
.
הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד ,ואולם רשאי בית המשפט ,בנסיבות
חריגות ומטעמים שיירשמו ,להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף
29
גם נגד
מי שאינו התאגיד ,ובכלל זה נושא משרה בתאגיד ,בהתקיים כל אלה :
(1)
בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי
והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום;
(2)
ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב
התאגיד.
ישיבה מיום19.7.2016
:
מינוי נאמן
33
.
(א)
בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת
הליכים.
[הנוסח טרם סוכם –
ראו תוספת לס"ק
)(ב ו-
)(ו]
(ב)
הנאמן ימונה מתוך
לפי המלצת
הממונה או לפי המלצת התאגיד או נושה,
בהתאם ל)סעיף קטן (ג, מת וך
רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף
37
(בסימן זה –
רשימת הנאמנים)
או לפי סעיפים35
או36
.
(ג)
הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה
מספר
מועמדים לתפקיד הנאמן ,לא ש
,יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה מתוך רשימת הנאמנים ;הממונה יבחר את
המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר
האינטרנט שלו ;התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים
לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים ,, ואולם אם מינה בית המשפט
נאמן שלא
,הומלץ על ידי הממונה ייפרט בהחלטתו הטעמים
יתייחס לכך בהחלטתו .
16
(ד)
בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין
תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר
שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים ,ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות
שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי
חדלות הפירעון.
(ה)
בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים
מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך ;מינה בית המשפט כמה נאמנים ,יקבע
את חלוקת הסמכויות ביניהם.
)(ו
,הממונה יפרסם ,באופן שוטף באתר האינטרנט
שלו,
את
רשימת הנאמנים
,עליהם המליץ
ו.מיהו הנאמן שנבחר
רשימת הנאמנים
37
.
(א)
רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם:
[הנוסח טרם סוכם]
(1)
שופט בדימוס של בית משפט מחוזי ,והוא יהיה היושב ראש;
(2)
שני נציגים של הממונה
, שייבחרו על-ידו;
(3)
נציג לשכת עורכי הדין
, שייבחר על-ידה;
(4)
נציג לשכת רואי החשבון
, שייבחר על-ידה.
(ב)
כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו
רישיון לפי חוק רואי חשבון ,התשט"ו–
1955
,והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה
במקצועו ,
או אדם בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח
ב ניהול תאגידים
בהליכי
חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה,
חומרתה או נסיבותיה ,אין הוא ראוי ,לדעת הממונה ,לכהן כנאמן.
(ג)
השר רשאי
ייקבע ,בהמלצת הממונה ,
ולאחר שנועץ ובאישור
בוועדה
ועדת
החוקה ,לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה ובכלל זה בעניינים
אלה :
(1)
תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים
להכללה כאמור ,ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה
מקצועית ,ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי
חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם;
(2)
סדרי עבודתה של הוועדה ,ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה
ושינויה לרבות גריעה ממנה.
***ממתינים להתייחסות משרד המשפטים לסוגיית הייצוג ההולם שתבוא לאחר ההחלטה לגבי נוסח הסעיף בכל הנוגע
להרכב.הוועדה
17
ישיבה מיום.2016
.7
4
2
:
סייג לתחולה
על הליכים
פליליים
ומינהליים
מבחינת נוסח–
תישקל העברת
הסייפא כפסקה
נוספת לסעיף
29
(בנוסח-
רשות מנהלית
אינה רשאית
להימנע מלנקוט
פעולה
לשם
גביית חוב עבר) .
רלוונטי גם
סעיף324
לפקודת
העיריות .
31
.
)(א הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים למעט הליכי גבייה,
וכן
למעט
פעולה או הימנעות מפעולה ש
ל רשות מנהלית לשם
מטרתם גביית חובות עבר.
[
סוכם–
משרד
המשפטים
צריך להתייחס
לכך בדיון ]
)(ב על
,)אף האמור בסעיף קטן (א
בית
המשפט רשאי
להורות על הקפאת הליכים בהליך
פלילי או הליך אכיפה מינהלי בנסיבות חריגות ו
לתקופה שיקבע.
[טרם סוכם –
יש התנגדות
של משרד
המשפטים]
)(ג בית המשפט רשאי לבקש מר שות מינהלית שבה מתנהל הליך מינהלי
הנוגע ל
תאגיד,
לדווח לבית המשפט במועד שי
י.קבע אודות התקדמות הליכים אלה
הקפאת
עצירת
תקופת
מירוץ
ההתיישנות
32
.
התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק
ההתיישנות ,התשי"ח–
1958
.
פרק ו :'הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותיו
סימן א': מינוי הנאמן
18
נאמן זמני
34
.לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים ,ימנה בית המשפט נאמן זמני,
מתוך רשימת הנאמנים בהתאם להוראות סעיפים33
,
35
ו-
36
,שיכהן עד למינוי
הנאמן.
מינוי הממונה לנאמן35
.בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך.
מינוי התאגיד או
נושא משרה
בתאגיד
לנאמן
36
.
(א)
בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול
ברשימת הנאמנים ,אם שוכנע ,לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם ,כי
יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים ;בית
המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב ,בין השאר ,בכך
שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד.
(ב)
מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן ,ימנה נאמן נוסף מתוך
רשימת הנאמנים ,ויקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם.
ערובה
38
.הנאמן , למעט מי שמונה לפי סעיף35
, יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח
להבטחת אחריותו למילוי תפקידו ,
כפי שיורה
להנחת דעתו של בית המשפט .
שכר הנאמן
טרם הוכרע האם
החוק ייכנס לתוקף
רק לאחר אישור
התקנות
39
.השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו,
ובכלל זה את ההליך לקביעתם.
הודעה לרשם
40
.מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם.
סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו
כפיפות הנאמן
41
.
(א)
הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
[
במקום סעיף זה–
סוכם להוסיף סעיף
נפרד העוסק בבקשה
למתן הוראות –
ראו
להלן]
(ב)
הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע
למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
בקשה למתן הוראות
(סוכם ב ישיבה מיום
1.11.16
)
'עמ42
לפרוטוקול
***
.
(א)
הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע
ל הליכי חדלות הפירעון
מילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
19
(ב)
נגעה הבקשה לפי סעיף (א) לזכויותיו של מי שאינו החייב או הנאמן
(בסעיף
זה–
)צד שלישי
, ואין המדובר בתביעת חוב המוגשת לפי פרק א' לחלק ד', יידון העניין
במסגרת בקשה למתן הוראות
רק
:אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלו
(1)
בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של
תפקיד הנאמן;
(2)
העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;
(3)
אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה
.מהותית בזכות דיונית של בעל דין
)(ג
בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך.מינהלי
תפקיד הנאמן
42
.
(א)
תפקיד הנאמן להפעיל את התאגיד ו
לפעול
לשיקומו הכלכלי או
לפירוק
ו
התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי ,הכול בהתאם לצו לפתיחת
הליכים.
(ב)
במסגרת תפקידו ,הנאמן –
(1)
יכריע בתביעות החוב לפי פרק א 'לחלק ד;'
(2)
יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג 'לחלק ד;'
(3)
אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי –
יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו ,כאמור בסעיף
58
,ויפעל ליישומה;
(4)
אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – יפעל למימוש נכסי קופת
הנשייה לפי פרק ד 'לחלק ד ,'ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה 'לחלק ד.'
הקניית סמכויות
האורגנים ונושאי
המשרה ,לנאמן
43
.עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי
המשרה בו ,והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לצורך ביצוע תפקידו.
"אורגנים", של תאגיד– אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא
;תפקיד מקביל בשותפות
""נושא משרה–
כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות– כל הממלא תפקיד דומה
;בשותפות וכן שותף כללי
-
סמכויות שהפעלתן
טעונה אישור בית
משפט
44
.
(א)
הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור בית משפט בלבד:
(1)
תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד;
20
[נוסח החוק -
אין
הכוונה לדרוש אישור
לכל העסקה הנוגעת
לחברה אלא רק
לגורמים המסייעים
לנאמן בניהול
ההליכים]
(2)
העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו
בניהול הליכי
חדלות הפירעון;
(3)
פירעון חוב
עבר
לנושים מסוג מסוים;
(4)
פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו,
שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה ;
(5)
כל סמכות אחרת הטעונה אישור בית המשפט לפי חוק זה או לפי
הנחיות בית המשפט.
(ב)
אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א )יכול שיינתן דרך כלל או לעניין
מסוים.
דוח על מצב עסקי
התאגיד
45
.הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד ,להגיש לו ,בתוך תקופה שיורה,
דוח על מצב עסקי התאגיד ;בדוח יפורטו נכסי התאגיד ,חובותיו והתחייבויותיו ,פרטי
זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן ,הדרוש לו לשם מילוי תפקידו ;דין
ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח ,כפי שיורה הנאמן ,כדין הוצאות הליכי חדלות
הפירעון.
53
.
על
מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע ל
סייע לנאמן וישתף לו
שתף עמו פעולה ככל
הדרוש לצורך מילוי תפקידו.
שיתוף פעולה עם
הנאמן
[איחוד של סעיפים
45
ו-
53
]
45
.
)(א
על
מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע ל
סייע לנאמן וישתף
ולשתף
עמו פעולה
ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו.
)(ב הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד ,להגיש לו ,
,יגיש לנאמן
,לבקשתו
בתוך תקופה שיורה ,דוח על מצב עסקי התאגיד ;בדוח יפורטו נכסי
התאגיד ,חובותיו והתחייבויותיו ,פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה
הנאמן ,הדרוש לו לשם מילוי תפקידו ;דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח ,כפי
שיורה הנאמן ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
דרישת נכסים
ומסמכים של
התאגיד
46
.
(א)
הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו ,שלדעת
הנאמן יש לתאגיד זכות בו ,ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
21
(ב)
היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א ,)יימסר הנכס
או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף
254
.
(ג)
מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו
תתברר
בהתאם להוראות סעיף]?? [הסעיף העוסק בבקשה למתן הוראות
בבית
המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.
בדיקת נכסי התאגיד
המוחזקים בידי אחר
*** אפשרות לקבל צו
,במעמד צד אחד
כאשר ההודעה
מראש עלולה לסכל
את הבדיקה. יש
להסדיר בסעיף283
.
47
.היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר ,רשאי הנאמן לבדוק את הנכס ,לאחר
שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן .
דרישת מידע
48
.לצורך ביצוע תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד,
שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.
מידע מתאגיד בנקאי
ומרשות המסים
האם להוסיף לגבי
תאגיד בנקאי–
"
מבלי לגרוע
מהאמור בסעיף
281
"
?
49
.
(א)
על אף האמור בכל דין ,רשאי בית המשפט ,לבקשת הנאמן ,להורות לתאגיד
בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור לנאמן מידע כמפורט להלן ,גם אם לא
מתקיים האמור בסעיף
48
,אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר
את מצבו הכלכלי של התאגיד ,
והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה
בפרטיות
ו
של אדם אחר:
האם כדאי להרחיב
גם לגופים פיננסיים
?אחרים
(1)
לעניין תאגיד בנקאי –
מידע הנוגע לנכסיו ,חובותיו ועסקיו של
התאגיד ,כפי שיורה בית המשפט ;
(2)
לעניין רשות המסים – מידע בדבר נכסיו של התאגיד .
22
(ב)
בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים
מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת
ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות
המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו ,או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות
המסים.
(ג)
בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים,
בדלתיים סגורות ,ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן ,וכן לקבוע כי המידע
יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
(ד)
מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד ,בדרך
שהורה בית המשפט ,אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו
גם לנושים.
(ה)
השר ושר האוצר ,
,באישור ועדת החוקה
רשאים לקבוע בתקנות הוראות
לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה ;לא נקבעו
תקנות – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.
(ו)
בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות
המסים ,לפי העניין ,הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.
סמכות חקירה
50
.הורה בית המשפט לפי סעיף
281
(ד )כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות
הנאמן ,תהיה נתונה לנאמן סמכות החקירה כאמור ,הכול בכפוף להוראות אותו סעיף
ולאופן ולתנאים שהורה בית המשפט .
חקירה בבית המשפט
(ישיבה
מיום
1.11.16
)
281
.
(א)
היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו,
הוצאותיו ,חובותיו ,התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות
פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית ,או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב
כאמור או חב לו חוב ,רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה ,אם
סבר כי החקירה דרושה לצורך הליכי חדלות הפירעון ;סמכויות החקירה לפי סעיף
קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.
(ב)
בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו ,בלשון המובנת לו ,כי עליו להעיד
את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא
יעשה כן ;הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן.
(ג)
בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו ;על הנחקר להשיב על
כל שאלה ששאל בית המשפט.
(ד)
בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן ;באופן ובתנאים
שיורה.
23
(ה)
חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד ,)תתועד בפרוטוקול
שיימסר לנחקר ,ואולם רשאי הנאמן ,, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה
לדחות את
מסירת הפרוטוקול עד לסיום כל החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון של
התאגיד. והבירורים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון.
)(ו על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף
47
לפקודת הראיות
[נוסח
חדש]
התשל"א-
1971; בוצעה החקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן (ד) וביקש הנחקר להימנע
ממסירת ראיה בהתאם להוראות סעיף47
)(א
לפקודה האמורה יכריע בית המשפט
בבקשה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף
47
)(ב לפקודה האמור
ה .
)(ז הנחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
שמירה על סודיות
51
.הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי
תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר ,אלא במידה הדרושה לביצוע
תפקידו או על פי צו של בית משפט .
דוחות הנאמן
52
.
(א)
הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה,
תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות ,והפעולות שביצע במסגרת
תפקידו .
(ב)
הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך
בית המשפט או הממונה.
(ג)
בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע
מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
(ד)
הממונה רשאי לקבוע כללים לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת
הדוחות והפרטים שייכללו בהם.
(ה)
כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם;
השר
באישור ועדת החוקה
רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
)(ו
בהכנת הדוח
יתן הנאמן דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ו
יימנע
מלכלול פרטים
אישיים שגילויים אינו נחוץ להליך.
***
סעיף53
צורף לסעיף45
לעיל
סעיפים
שנדונו
ב יום15.8.2016
:
24
פנייה לבית
המשפט בידי מי
שנפגע מפעולת
הנאמן
54
.
מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות
מ או
מחדל של הנאמן ,רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה
או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
התפטרות הנאמן
או העברתו
מכהונתו
55
.
(א)
בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן ,
,מיוזמתו
לבקשת הנאמן או
אם מצא,
,לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון אם מצא
כי מתקיים אחד מאלה :
(1)
הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
(2)
נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
(3)
חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
(ב)
החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת
הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
התפנתה משרתו של הנאמן ,ימנה בית המשפט אחר במקומו לפי הכללים
שבסעיפים...
33
,
35
ו-
36
.
סיום כהונתו
של נאמן
56
.
(א)
סיים הנאמן לבצע את תפקידו ,יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של
פעילותו.
(ב)
נוכח בית המשפט ,לאחר קבלת עמדת הממונה ,כי הנאמן סיים לבצע את
תפקידו ,ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף
99
– כי החיסול נרשם
במרשם ,יורה על סיום כהונתו של הנאמן .
(ג)
הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו .
פרק ז :'הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי
סימן א': כללי
הפעלת התאגיד בידי
הנאמן
57
.
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו (בפרק זה
–
תאגיד בהפעלה ,)יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו
כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי ,ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן ב.'
(ב)
הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי סעיף
24
,יורה בית
המשפט על ההוראות לפי סימן ב 'שיחולו לעניין ההפעלה ,בהתחשב במידת נחיצותן
להפעלה הזמנית.
25
דרכי השיקום
הכלכלי
58
.
(א)
במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי השיקום הכלכלי של
התאגיד .
(ב)
שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי ,בדרך
של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור ,או שילוב ביניהן.
סימן ב': הפעלת התאגיד
סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה
עסקאות חריגות
59
.
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף62
,הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד
בהפעלה ,שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות ,אלא אם כן אישר בית
המשפט כי העסקה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד ;אישור כאמור יכול
שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.
הגדרת "עסקה חריגה" בחוק החברות:
"עסקה חריגה" – עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה, עסקה שאינה
בתנאי שוק או
עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או
התחייבויותיה;
הגבלות על נושים
בעלי זכויות פירעון
מיוחדות
60
.היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע ,גיבוש שעבוד
צף ,מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור
בעלות ,המגבלות הקבועות בסעיפים
245
,
252
, ו-
253
ו-
254
.
""שעבוד צף– כהגדרתו בפקודת החברות;
"
)שעבוד" (כהגדרתו בפק' החברות-
;משכנתה וכל צורה אחרת של מתן נכסים כערובה
"
)שעבוד צף" (כהגדרתו בפק' החברות- שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה ,כפי
;מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם
""שעבוד קבוע–
;שעבוד שאינו שעבוד צף
""נכס הכפוף לשיור בעלות–
כמשמעותו בסעיף251
;
"
'נכס הכפוף לשיור בעלות" (לפי ס251
)להצעת החוק–
נכס הנמכר
לחייב והועבר לחזקתו לפני מתן הצו לפתיחת
הליכים, אך הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר, לפי הסכם המכירה, עד לתשלום התמורה בעדו (ושלא חל עליו
.)שעבוד מכוח חוק המשכון
26
נכס משועבד ונכס
הכפוף לשיור
בעלות – שימוש ,
השכרה ומכירה
במהלך ה
עסקים
ה
רגיל
61
.
(א)
הנאמן רשאי ,במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה –
(1)
לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד
קבוע ,נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות ,או להשכירו ,אלא
אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
(א)
השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לצורך שיקומו הכלכלי של
התאגיד;
(ב)
לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה
הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס ,ולא נקבעו דרכים אחרות
להבטחת הגנה כאמור;
(2)
למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס
הכפוף לשיור בעלות ,ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת ,אלא אם
כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1
()א )או (ב;)
(3)
למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע,
ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת ,בהתקיים אחד מאלה :
(א)
הנושה המובטח הסכים לכך;
(ב)
בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים
שניים אלה:
(1)
המכירה נדרשת לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;
(2)
יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש
בתמורה כאמור (בסימן משנה זה – נכס חלופי ,)כדי להבטיח
הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות
להבטחת הגנה כאמור.
(ב)
אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א()
3
()ב )יכול שיינתן מראש ,דרך כלל או לגבי
סוגים של נכסים משועבדים.
27
נכס משועבד ונכס
הכפוף לשיור בעלות –
שימוש ,השכרה
ומכירה שלא במהלך
ה
עסקים ה
רגיל
62
.
(א)
הנאמן רשאי ,שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה ,לעשות שימוש
בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע ,נכס שחל עליו שעבוד
צף או נכס הכפוף לשיור בעלות ,להשכירו או למכרו ,ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל
שעבוד או זכות אחרת ,בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך;
(2)
בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות
(1
)ו-(2
)של סעיף
61
(א()
3
()ב.)
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה
לפי סעיף
59
.
תשלום באמצעות
נכס משועבד
שהוא מזומנים ,
פיקדונות או ניירות
ערך סחירים
63
.תשלום באמצעות נכס ה
משועבד בשעבוד קבוע או שחל עליו שעבוד צף ,שהוא זכות
לקבלת תשלום באמצעות
מזומנים ,פיקדונות כספיים ,ניירות ערך סחירים או נכס
דומה ,יראו אותו לעניין סעיפים
61
ו-
62
כמכירה.
עקיבת זכויות
64
.נמכר נכס לפי סעיפים
61
או
62
(בסעיף זה – הנכס המקורי ,)כשהוא נקי מכל שעבוד
או זכות אחרת ,יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי ,הניתנים לזיהוי או לעקיבה,
משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים
לשיור בעלות ,לפי העניין ,ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת
תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות ,ואולם הנושה או הבעלים של הנכס
לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שוויו של הנכס המקורי.
אשראי חדש
65
.
(א)
בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם
מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה ,או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי
ליטול לשם מימון הפעילות כאמור ,והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט
(בסעיף זה – אשראי חדש.)
(ב)
דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש שניתן באישור בית המשפט לפי
הוראות סעיף קטן (א ,)כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון ,אלא אם כן קבע בית
המשפט אחרת.
28
(ג)
שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות
העניין ,שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ב ,)רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול
אשראי חדש בסכום שיקבע ,שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה
שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות,
ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי-
תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.
(ד)
שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות
העניין ,שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג ,)וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו
הכלכלי של התאגיד ,רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע,
שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה ,שהוא נכס משועבד או נכס
הכפוף לשיור בעלות ,באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של
הנכס ,לפי העניין.
(ה)
בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד ,)אלא
אם כן ,לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן ,יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף
לשיור בעלות ,לפי העניין ,כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של
הנכס ,או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור .
(ו)
הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד ,כולם או
חלקם ,כפי שיורה בית המשפט.
סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה
הגדרת חוזה קיים
66
.בסימן משנה זה" ,חוזה קיים "
– חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו ,שמועד כריתתו
קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ושביצועו טרם הושלם בידי
הצדדים לו עד אותו מועד.
תחולה על חוזה
שבוטל בסמוך
לפני מתן הצו
לפתיחת הליכים
76
.ההוראות החלות לפי סימן משנה זה על חוזה קיים יחולו ,בשינויים המחויבים ,גם
על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו ,שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו
לפתיחת הליכים ושביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו.
זכות הנאמן לבטל
חוזה קיים שאין
עילה לביטולו
67
.הנאמן רשאי ,באישור בית המשפט ,לבטל חוזה קיים ,גם אם אין לו עילה לביטולו,
לפי הוראות סימן משנה זה.
29
סעיפים שנדונו ביום.16
.9
6
:
הליכים לביטול חוזה
קיים שאין עילה
לביטולו
בידי הנאמן
70
.
(א)
ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו לנאמן עילה לביטולו ,כאמור בסעיף
67
,יודיע על כך לצד השני לחוזה.
(ב)
לא הסכים הצד השני לביטולו של החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן
כאמור בסעיף קטן (א ,)רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול
(בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול ,)ובלבד שהבקשה תוגש בתוך
90
ימים ממועד מתן
הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה
(בסעיף זה–
)תקופת ההארכה
,לכלל החוזים של התאגיד, או לסוג מסוים של חוזים
אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מורכבות הליכי חדלות הפירעון
, ובלבד שהבקשה
להאר
כת
יך את התקופה תוגש בתוך
90
ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או
במהלך תקופת ההארכה.
(ג)
לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך התקופה האמורה
בסעיף קטן (ב ,)רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו
הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ד)
בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה
הזדמנות להשמיע את עמדתו ,אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של
התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים
, ו כן
רשאי הוא, לבקשת הצד
השני לחוזה, להורות על
ביטולו של
ביטולו של
חלק
מ החוזה
בלבד, באופן חלקי
בלבד אם מצא כי די בכך לשם
שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב
שייפרע לנושים.
(ה)
משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה ,יחדלו ממועד זה כל הזכויות והחיובים של
התאגיד לפי החוזה ,ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם
אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.
ביטול חוזה קיים
בהסכמה
69
.הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון
על ביטולו של חוזה קיים.
הגבלת זכות
הביטול של הצד
השני לחוזה קיים
68
.
(א)
חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד ,אלא
לפי הוראות סימן משנה זה.
30
(ב)
אין
פתיחה ב
פתיח
ת ב
הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות
פירעון כדי להביא להתבטלות
לביטולו
של חוזה קיים ולא יקנו
או להקנות לצד השני
לחוזה זכות לבטלו ,גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל אם יהיה התאגיד חדל
פירעון או אם יהיה התאגיד בחדלות פירעון בנסיבות אלה ,או שנקבעה בו הוראה
המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו
ביטול בנסיבות אלה
בנסיבות אלה.
הליכים לביטול חוזה
קיים בידי הצד השני
לחוזה
71
.
(א)
היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד ,וביקש
לבטלו ,יודיע על כך לנאמן.
(ב)
מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א ,)וסבר
הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד ,רשאי
הנאמן לבקש מבית המשפט ,בתוך
45
ימים ממועד מסירת ההודעה ,כי יורה על
המשך קיום החוזה לפי סעיף
72
(בסעיף זה –
בקשה להמשך קיום החוזה ;)בית
המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק
בנסיבות העניין.
(ג)
הנאמן
אינו
רשאי
להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה
למתן
שירות אישי, או חוזה למתן אשראי
, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.
(ג )
)(ד
לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה
האמורה בסעיף קטן (ב ,)יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.
החלטת בית המשפט
בבקשת הנאמן
להמשך קיום החוזה
ותוצאותיה
72
.
(א)
הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה ,לפי סעיף
71
(ב ,)רשאי
בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי
המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת
שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת
בית המשפט על המשך קיומו ואילך ;בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום
החיובים לפי חוזה קיים כאמור ,ובכלל זה מתן ערובה.
(ב)
בית המשפט לא יורה על המשך קיומו של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה ,חוזה
למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי.
(גב)
הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים ,לא יבוטל החוזה בידי הצד
השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן ;דחה בית המשפט את בקשת הנאמן
להמשך קיום החוזה –
יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט, או במועד אחר
שיקבע בית המשפט.
31
דין ההוצאות לקיום
חיובי התאגיד לפי
חוזה קיים לאחר
מתן צו לפתיחת
הליכים
73
.
(א)
לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה ,לרבות אם הורה בית המשפט
על המשך קיומו לפי סעיף
72
,יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה,
ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ב)
בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה ,יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי
התאגיד לפי החוזה ,ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו ,כדין חוב
עבר ,ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי
חדלות הפירעון.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב ,)פנה הצד השני לחוזה קיים ,לנאמן ,בבקשה
שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה ,או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן
כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף
71
(א ,)יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד
לפי החוזה ,ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או
המשך קיומו ,לפי העניין ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
פגיעה בשל הפרת
חוזה קיים שקדמה
להחלטה על ביטול
או המשך קיום
74
.
(א)
בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני
ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה ,והסכום
האמור ייחשב לחוב עבר.
(ב)
הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף
72
ונפגע הצד
השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,יראו
אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה ,והסכום האמור ייחשב לחוב עבר ,ואולם
רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות
הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים
לאחריה ,אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין ,וכי הצד השני לחוזה מקיים את
חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.
המחאת זכויות
וחבויות לפי חוזה
קיים
75
.
(א)
על אף הוראות חוק המחאת חיובים ,התשכ"ט–
1969
,
ובכפוף לסעיפים61
עד
63
ו-
65
,רשאי בית המשפט לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה
שיאשר ,גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור ,ולעניין המחאת
חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה ,ובלבד שההמחאה דרושה לצורך שיקומו
הכלכלי של התאגיד
או
להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד
השני לחוזה.
(ב)
בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה ,לרבות דרכים
להבטחת קיום החיובים שהומחו ,בידי הנמחה ,ובכלל זה מתן ערובה.
32
סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה
*** סעיף76
– נדון בישיבה הקודמת –
לאחר סעיף66
לעיל
הספקת שירותי
תשתית
77
.
(א)
בסעיף זה –
"ספק תשתיות "
– מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית ;
"שירותי תשתית "
– שירותי
אספקת
חשמל ,שירותי
אספקת
מים או שירותי תשתית
אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום
אותה
ה
תשתית.
(ב)
סיפק ספק תשתיות ,שירותי תשתית ,לתאגיד ,לרבות מכוח חוזה קיים
כהגדרתו בסעיף
66
,ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,או בסמוך לפני המועד
האמור גם אם הפסיק לספקם ,והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה ,ימשיך ספק התשתיות
לספק את שירותי התשתית לתאגיד .
(ג)
הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב )תהיה בתמורה ,בתנאי
התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים
,ובהתאם להוראות הדין
או כפי
שיורה בית המשפט ,ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית
שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ב ,)רשאי בית המשפט להתיר לספק תשתיות שלא
לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש
לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד.
(ה)
לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג )בעד
שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע
בית המשפט כי קיים חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף
הקטן האמור ,רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור,
ובכלל זה מתן ערובה ,ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות שלא לספק את
שירותי התשתית.
33
הספקת שירות או
מצרך חיוני
78
.
(א)
בסעיף זה" ,שירות או מצרך חיוני "
–
שירות או מצרך הדרושים להמשך
פעילותו של תאגיד בהפעלה ,למעט שירותי תשתית כהגדרתם בסעיף
77
.
(ב)
סיפק אדם לתאגיד ,שירות או מצרך חיוני ,שלא מכוח חוזה קיים כהגדרתו
בסעיף
66
,ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,או בסמוך לפני המועד האמור
גם אם הפסיק לספקו ,והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה ,רשאי בית המשפט להורות
לאותו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני )להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או
המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה :
(1)
המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לצורך שיקומו הכלכלי
של התאגיד
או
השאת שיעור החוב שייפרע לנושים;
(2)
בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן
מיידי ו בתנאים דומים
או שיש קושי מיוחד לעשות כן;
(3)
הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך
החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי
סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק ;לעניין זה יראו בין השאר טעמים
אלה כטעמים בלתי מוצדקים :
(א)
היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;
(ב)
קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;
(ג)
אי-תשלום חוב עבר בידי התאגיד;
(4)
בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך
החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ג ,)ורשאי הוא לקבוע דרכים
להבטחת תשלום התמורה כאמור ובכלל זה מתן ערובה.
(ג)
הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (ב )תהיה לתקופה שיורה
בית המשפט ושלא תעלה על
60
ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,בתמורה,
בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.
(ד)
בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ג,)
לתקופה שלא תעלה על
60
ימים כל פעם ,אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק
החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי ממשיכים להתקיים התנאים
שבסעיף קטן (ב.)
דין התמורה בעד
הספקת שירותי
תשתית או שירות או
מצרך חיוני
79
.
דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סעיפים
77
ו-
78
כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.
34
הכנת תכנית
לשיקום כלכלי
בידי הנאמן
80
.
בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן,
במקביל להפעלת התאגיד ,להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים ,בידי חברי
התאגיד ככל שאישורם נדרש ,ובידי בית המשפט ,הכול בהתאם להוראות סימן זה .
גיבוש הצעות לתכנית
81
.
(א)
לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן ,בין השאר ,לנהל משא
ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון ,וכן לפנות לכל אדם
בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור .
(ב)
בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון ,בין השאר ,את
התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח 'לחוק
הביטוח הלאומי.
סעיפים שנדונו בישיבה מיום13.9.2016
:
הגשת הצעות לבית
המשפט
82
.
(א)
הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה ,אחת או יותר ,לתכנית לשיקום כלכלי,
שגיבש לפי סעיף
81
,וישלח העתק ממנה, או מהן, לממונה .
(ב)
הצעת תכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה
בעניינה ,ותתייחס בין השאר לאלה:
(1)
הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד ,לרבות ארגון
מחדש של מבנה התאגיד ,מיזוגו או פיצולו, ו
המועדים שבהם יבוצעו
האירועים המהותיים הנדרשים לביצוע התכנית;
,וכן ההערכות והנתונים
שעליהם מתבססת התכנית
והמסקנה בדבר עדיפות התכנית על פני המצב
הקיים
, ו
(2)
אם הוצעה יותר מתכנית אחת–
השוואת היתרונות והחסרונות של
התכניות המוצעות; ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית ואם
הוצעה יותר מתכנית אחת–
השוואת היתרונות והחסרונות של התכניות
המוצעות;
(3
2)
התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד
, והויתורים
שיידרשו מהם ,
תוך
ב
השוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או
בחלופות אחרות לתכנית השיקום,
;התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית
פיגורים , אף אם
נצברה לאחר תחילת הליכי חדלות הפירעון.
(4)
אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח
היותם חברי תאגיד– ערכן של הזכויות שיוותרו, ובפרט הזכויות שיוותרו בידי
בעל שליטה והתמורה
ש
נתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפרעון חובות
התאגיד בדרך של
הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים
שלישיים;.
35
(5)
כללה התכני
ת המוצעת הוראה ולפיה הנושים או החברה יהיו מנועים
מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם
אחר (בסעיף קטן זה–
פטור )מאחריות– הערך הכלכלי המשוער של הפטור
מאחריות
למיטב ידיעתו של
.הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור
(ג)
השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעת תכנית לשיקום כלכלי
ומסמכים שיש לצרף אליה .
ה באת הצעה לתכנית
לאישור הנושים
וחברי התאגיד
83
.
)(א הוגשה לבית המשפט הצעת תכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור
.הנושים
)(ב עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי
הצעת התכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה– יורה
בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי.התאגיד
)(ג על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט כי יש ב
עצם ה
באת
ה הצעה לאישור הנושים משום ניצול לרעה של
פגיעה ב
הליכי חדלות הפירעון, לא יורה
.על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד
אסיפות סוג
[
תיבחן בהמשך
שאלת ההתייחסות
לעובדים "כ"סוג
נפרד]
84
.
)(א אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג
של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה– אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית
"המשפט; לעניין זה, "סוג– קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע
לתכנית לשי
קום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי
התאגיד
ואשר מצדיק קיום אסיפה נפרדת.
)(ב לצורך כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל
נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר
.שבו הוא נושה, או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין
הכרעתו של הנאמן נועדה
לשם קביעת כוח ההצבעה בלבד
ואין בה משום הכרעה בתביעת החוב של הנושה
לפי
סעיף211
.
)(ג הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך
.ההכרעה ביניהן, באסיפות
)(ד נושה או חבר תאגיד יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב
.ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו
36
)(ה השר,, באישור ועדת החוקה
,יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה
ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה
.באסיפות הסוג
אישור תכנית בידי
הנושים או חברי
התאגיד
85
.
(א)
הצעת תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי
התאגיד ,אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
(1)
בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;
(2)
המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח
ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
(ב)
בסעיף זה" ,מצביעים "
– למעט מי שנמנעו בהצבעה.
אישור תכנית בידי
בית משפט
86
.
(א)
אושרה הצעת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור
בסעיף
85
,יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
(ב)
בבואו לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט ,בין השאר,
שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ורשאי הוא נוסף על כך לשקול שיקולים
,נוספים
ובהם שיקולים
הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור .
אישור בית המשפט
באין רוב בכל אחת
מאסיפות הסוג
87
.
על אף הוראות סעיפים
85
ו-
86
)(א ,רשאי בית המשפט לאשר הצעת תכנית לשיקום
כלכלי גם אם לא אושרה באסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף
85
,אם מתקיימים
כל אלה:
(1)
בהצעה תמכו ,בכל אסיפות הסוג יחד ,מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר
ממחצית כוח ההצבעה של כלל המצביעים בכל האסיפות ;לעניין זה" ,מצביעים "
–
למעט מי שנמנעו בהצבעה;
(2)
בית המשפט שוכנע , במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד
שהגיש
מומ
ח
ה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי הצעת התכנית לשיקום כלכלי
הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר תאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה
(בפסקה זו – אסיפה מתנגדת ,)ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
(א)
אם לא תאושר ההצעה
תכנית שיקום כלכלי
לא יהיה מנוס מפירוק
התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה
נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;
(ב)
ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד ,ובכלל זה אינה
מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד ,בלי
שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר
שבו הוא נושה;
37
(ג)
לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה
שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת
פירעונו שועבד הנכס ,לפי הנמוך ;תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה
כסף ,בתשלום מיידי או בכמה תשלומים ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת
התשלומים ;לעניין זה" ,שווי הנכס המשועבד "
–
שווי השוק של הנכס
המשועבד לאחר שתאושר ההצעה בידי בית המשפט ,בניכוי ההוצאות שהוצאו
בשמירת הנכס או במימושו ,ואם חל על הנכס משו
בד ע לטובת הנושה ב
שעבוד
צף בלבד – בניכוי נוסף של
%
25
משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף
244
.
סייג לאישור תכנית
בידי בית המשפט
88
.
בית המשפט לא יאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה
לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד,
גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.
סעיפים שנדונו בישיבה מיום1.11.16
:
כוחה של תכנית
לשיקום כלכלי
שאושרה
89
.
(א)
תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד ,את חברי
התאגיד ואת הנושים.
[טרם הוכרעה שאלת
הפטור מתשלום
]עונשי
(ב)
תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה אין בה
כשלעצמה
כדי לפטור את
התאגיד מתשלום עונשי.
יישום תכנית
לשיקום כלכלי
90
.
(א)
הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה ,ובכלל זה
לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים ,בהתאם להוראות
התכנית.
(ב)
בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה
בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.
החזרת סמכויות
לאורגנים ולנושאי
המשרה בתאגיד
91
.אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה ,יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי
סעיף
43
,לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו ,בהתאם להוראות התכנית
ובמועד הקבוע בה ,אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת .
הודעה לרשם
92
.מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי ,ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.
סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי
38
מכירת פעילות
עסקית של תאגיד
93
.
(א)
מכירת פעילותו העסקית של תאגיד
שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים
לצורך
שיקומו הכלכלי ,שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי ,טעונה אישור מראש מאת בית
המשפט; בבואו לאשר את מכירת פעילותו העסקית של התאגיד ישקול
,בית המשפט
בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך.
(ב)
אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א ,)תחולק
התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה 'לחלק ד ,'אלא אם כן אושרה
לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי.
סימן ה': מעבר להליכי פירוק
הפסקת הפעלת
התאגיד ומעבר
להליכי פירוק
94
.
(א)
הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן
כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע
בנושים ,יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו .
(ב)
החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם
של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן ,בהעברת נכס או בתשלום שביצע.
פרק ח :'פירוק
פעולת הנאמן בפירוק
95
.ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד
בפירוק ,)יפעל הנאמן במהירות האפשרית
בהקדם
למימוש נכסי קופת הנשייה
ולחלוקתם לנושים
, בהתאם להוראות חלק
'ד.
זכות הנאמן לבטל
חוזה קיים שאין
עילה לביטולו
96
.לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף
66
שהתאגיד בפירוק
הוא צד לו ,בהתאם להוראות סעיף
67
,ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים
69
,
70
,
73
ו-
74
(א ,)בשינויים המחויבים.
הפעלת התאגיד
בפירוק
97
.
(א)
בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק ,לתקופה
שיורה ,ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים .
(ב)
על הפעלת התאגיד יחולו הוראות סימן ב 'לפרק ז ,'ואולם הסמכויות לפי
הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות
לפירוק.
הפסקת הפירוק
ומעבר להליכי
שיקום כלכלי
98
.הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו
הכלכלי של התאגיד ,כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד
וכי הפעלתו לא
אין חשש סביר שהפעלת התאגיד
תפגע בנושים ,יורה בצו על הפסקת
הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.
39
חיסול תאגיד
99
.
(א)
לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט ,בצו ,על חיסולו ;ממועד
מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.
(ב)
בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן ,ובלבד
שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.
(ג)
מיד עם מתן צו החיסול ,ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם ,והרשם ירשום את
דבר החיסול במרשם ;הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.
ביטול החיסול
100
.על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף
342נב לחוק החברות .