חומר רקע
1
8
ביוני2017
י"ד בסיון התשע"ז
"הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע
ז–
2016
–
סעיפים שנדונו בוועדה'בחלקים ד-ז' ו-
'ט
ב"עקוב אחר שינויים" השינויים שהוסכמו; מודגש ים בצהוב-
:עניינים שטרם הוכרעו
ישיבה מיום7
.201
03
.
15
:
חלק ד :'הנשייה
פרק א :'תביעות חוב
זכות הנושה לפי
תביעת חוב שאושרה
209
.תביעת חוב בשל חוב עבר ,שאושרה
שאישר
בידי הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה
לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה.
הגשת תביעות חוב
210
.
(א)
נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב ,בתוך ששה חודשים ממועד
פרסומו של הצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיפים
26
(א ,)
106
או
117
.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים,
ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח 'לחוק הביטוח
הלאומי ,תוגש תביעת החוב בתוך
45
ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה
הקבועה בסעיף קטן (א ,)לפי המאוחר.
(ג)
הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות
נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע
לא יכול היה
מ
הנושה להגיש את התביעה במועד או
ו
כי מן הצדק לעשות כן
, בהתחשב בין היתר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה.
)(ד הנאמן יהיה רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם
סבר שהפרטים נדרשים לצורך.הכרעה בה
(ד)
השר,, באישור ועדת החוקה יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב,
הפרטים שייכללו בה ,ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה,
והמסמכים שיש לצרף אליה.
הסעיף הקטן יבדק
שוב לאחר הדיון
בסעיף244
להצעה
(ה)
תביעת חוב של נושה מובטח תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו
ואומדן שוויו ככל האפשר , למעט כשמדובר בשעבוד צף שחל עליו סעיף194
לפקודת
החברות ;השר רשאי,, באישור ועדת החוקה לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של
הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו .
2
הכרעה בתביעות
החוב
211
.
(א)
הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה .
(ב)
הנאמן רשאי
להגיש בקשה לדחיית
לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו
פסק דין ,אם מצא כי פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום
תרמית או קנוניה או בנסיבות אחרות שבהן ניתן פסק הדין ללא בירור לגופו של
עניין
שבשלהן פסק הדין אינו משקף נכונה את חובו של היחיד ,ובלבד שדחיית תביעת
החוב תיעשה באישור בית המשפט .
(ג)
הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על הכרעתו בתביעת החוב ;היה
החייב יחיד – יודיע הנאמן על הכרעתו גם ליחיד.
(ד)
תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל במסגרת הליך
מינהלי או הליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי
פרק ח 'לחוק הביטוח הלאומי ,תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד
או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף
210
(ד .)
)(ה הממונה יהיה רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי יש
.הצדקה לכך
חוב עבר שמועד
פירעונו לאחר
מתן הצו
לפתיחת
הליכים
212
.חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים ,רשאי הנושה לתבעו כאילו
הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו ;לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית
שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי
חדלות פירעון.
שומת חוב עבר שאינו
קצוב
213
. היה חוב עבר חוב שאינו קצוב ,ישום אותו הנאמן.
זכות עיון
214
.הנושה ,החייב ,ולעניין חייב שהוא תאגיד –
גם חבר התאגיד ,כל בעל עניין בהליכי
חדלות הפירעון
רשאי
ם לעיין בתביעות החוב שהגישו נושים ובהכרעות הנאמן
לגביהן ;השר רשאי,, באישור ועדת החוקה לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף
זה.
ערעור על החלטה
בתביעת חוב
215
.מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת החוב ,רשאי להגיש ערעור על
ההחלטה לבית המשפט.
פרק ב :'קופת הנשייה
סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה
נכסי קופת הנשייה
216
.נכסי קופת הנשייה יכללו –
(1)
לגבי חייב שהוא תאגיד – כל נכס של התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים
וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו ,ואם אושרה לגביו תכנית לשיקום כלכלי
– כל נכס של התאגיד בהתאם להוראות התכנית;
3
(2)
לגבי חייב שהוא יחיד – כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים,
כל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי ,וכל נכס הנכלל בנכסי קופת הנשייה
בהתאם לצו לשיקום כלכלי.
נכסים שאינם חלק
מקופת הנשייה
217
.היה החייב יחיד ,לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה –
(1)
נכסים המנויים בתוספת השנייה;
נדון בשנית ביום
16.5.17
(2)
זכויות לגמלה שחלים עליהן סעיפים
303
או
311
לחוק הביטוח הלאומי
, או
הוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו, או הוראה בחיקוק אחר
הקובעת
הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף303
האמור.
תוספת שנייה
(סעיף217
)
נכסים שאינם כלולים בנכסי קופת הנשי
יה
(1)
;מצרכי מזון הדרושים לצורך מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו
(2)
,חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח
;וכלי בית אחרים, הדרושים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו
(3)
תשמישי קדושה המשמשים את החייב ובני משפחתו הגרים;עמו
(4)
,כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות כלי רכב, וכן בעל חיים
שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם
מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו הגרים עמו
, ובלבד ששוויו המוערך של כל אחד
;מהם אינו עולה על סכום שקבע השר
(5)
היה החייב או בן משפחתו הגר עמו, נכה– כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין
אחרים, לרבות כלי רכב ובעל חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל
;נכותו
(6)
"חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד– בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו
של החייב ואינו משמש;לעיסוק בעל אופי מסחרי
(7)
מיטלטלין כמפורט להלן הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד
:ששווים המוערך אינו עולה על סכום שקבע השר
)(א
"מחשב אישי ומדפסת; לעניין זה, "מחשב–
כהגדרתו בחוק
המחשבים, התשנ"ה–
1995
1
;, אך למעט מערכת מחשבים
)(ב
;מכשיר טלוויזיה ומכשיר רדיו
)(ג
;טלפון נייח או טלפון נייד
1
'ס"ח התשמ"ב, עמ218
.
4
)(ד מכונת כביסה ומייבש כביסה .
(8)
חפ
צים בעל
י
ערך רגשי מיוחד לחייב שהוא יחיד
ובלבד ששווי
ם
המוערך
הכולל
אינו עולה על4,000
שקלים חדשים או על סכום אחר
שקבע השר.
נכס שנתפס בהליך
גביה שטרם הושלם
218
.נתפס נכס
של החייב
במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם
נתקבלה מלוא
התמורה בעד מכירתו בידי הנושה
הושלם ההליך כאמור בסעיף
29
(1),
יחולו הוראות אלה:
לשנות במקביל
בסעיף29
(1) להצעה
(1)
אם הנכס טרם נמכר – ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו
לתפיסתו ול שם
מכירתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס;
(2)
אם הנכס נמכר – תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו ,לאחר ניכוי ההוצאות
שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו ,בנכסי קופת הנשייה.
ישיבה מיום7
.201
04
.
04
:
חלק ה :'מעמד הנושים וזכויותיהם
מעמד הנושים
257
.
(א)
בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט,
הממונה והנאמן ,ככל האפשר ,בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים.
(ב)
עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת
הנושים ;היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים ,תכריע עמדת
האסיפה.
(ג)
בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה
אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם.
זכות עיון במסמכים
258
.
(א)
היה החייב תאגיד ,רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד
או במסמך אחר המצוי בידי הנאמן ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובכלל
זה לאחר
שהביא בחשבון את הפגיעה ב
פרטיותם של יחידים המוזכרים בדוח מגילוי
פרטים אישיים הנוגעים להם, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון
במידע והשימוש בו.
(ב)
היה החייב יחיד ,רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך המצוי בידי
הנאמן ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה
בפרטיות הכרוכה בכך ,ורשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע
והשימוש בו.
5
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן
לפי סעיפים
50
,
152
,
281
או
291
ועל מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות
המסים לפי סעיפים
49
ו-
149, או על פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן
ושנדחה מועד מסירתם לפי סעיף
152(ג) או
281
)(ה.
זכותו של נושה
לפנות לבית המשפט
259
.נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי
חדלות הפירעון.
כינוס אסיפת נושים
260
.
(א)
הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים .
(ב)
הנאמן יכנס אסיפת נושים ,לפי הוראת בית משפט או הממונה או לבקשת
ועדת הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב–
25%
לפ
חות מערך תביעות החוב,
כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים .
אסיפת נושים
ראשונה
261
.
(א)
בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של הנושים בתוך
90
30
ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המשפט ,אלא
אם כן הורה
קבע
בית המשפט או הממונה ,כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה
כאמור תועלת לניהול ההליכים.
(ב)
בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של הנושים
אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים.
(ג)
הנאמן יכין ,עד שבעה ימים לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה ,דוח ראשוני
לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד כינוס
האסיפה ;הדוח יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע השר.
(ד)
באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות
הפירעון. ,ובכלל זה יחליטו בעניינים אלה:
(1)
האם למנות ועדת נושים;
(2)
לגבי חייב שהוא תאגיד – האם לבקש מבית המשפט להורות על החלפת
הנאמן שמינה.
סדרי פעולה של
אסיפת הנושים
262
.
(א)
זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח ,שהגיש
תביעת חוב לפי הוראות חוק זה ,לפי ערך תביעת החוב שהגיש.
(ב)
היה חשש כי תביעת חוב שהגיש נושה
עולה על
אינה תואמת את סכום החוב
שבו הוא נושה בפועל, וכי התביעה הוגשה
וכי הסכום שצוין בה נקבע
מתוך כוונה
להשפיע על זכות ההצבעה שלו, רשאי הנאמן לבחון
ולקבוע
את התביעה לצורך
קביעת זכות ההצבעה של הנושה.
(ג)
החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד
ברוב ערך תביעות החוב ;לעניין זה" ,מצביעים "
– למעט מי שנמנעו בהצבעה.
6
(ד)
נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת
ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
(ה)
השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של
אסיפת הנושים ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים ,ולעניין
הצבעה באמצעות שלוח.
מינוי ועדת נושים
263
.
(א)
אסיפת הנושים רשאית למנות ,באישור בית המשפט
בית המשפט רשאי למנות
ועדת נושים או הממונה ,ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים
מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון.
(ב)
החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על
חמישה ,אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת.
(ג)
בוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים ;בית המשפט רשאי לשנות את הרכב
ועדת הנושים שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי
הנושים.
(ד)
ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך
30
ימים מיום שמונתה או
במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים.
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים ;ועדת
הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר .
שמיעת עמדת ועדת
הנושים
264
.
(א)
ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן ,לפני בית המשפט או לפני
הממונה בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון .
(ב)
מונתה ועדת נושים ,יקבל הנאמן החלטה בעניינים המנויים להלן רק לאחר
שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בתוך פרק הזמן שיורה בהתאם
לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים :
(1)
תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב;
(2)
העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו
בניהול הליכי
חדלות הפירעון;
(3)
שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה;
(4)
נטילת אשראי חדש;
(5)
פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו
שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
)*(
פירעון חוב לנושים מסוג מסוים;
7
(6)
כל עניין שעליו החליט בית המשפט לפי סעיף
257
(ג )כי על הנאמן
לשמוע את עמדת ועדת הנושים לגביו;
(7)
כל עניין נוסף שקבע השר.
)(ג בית המשפט או אסיפת הנושים רשאים לפטור מראש את הנאמן מחובתו
לשמוע את עמדתה של ועדת הנושים קודם לקבלת החלטה באחד או יותר מהעניינים
.)המנויים בסעיף קטן (ב
(גד)
מונתה ועדת נושים ,יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן רק
לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה.
(דה)
בכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים להשמיע את עמדתה לפי
סעיפים קטנים (ב )ו-(ג ,)תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להשמיע את עמדתם.
סמכות ועדת הנושים
לדרוש מידע
265
.
(א)
בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים לדרוש
מהנאמן כל מידע המצוי בידיו והדרוש לה לשם מילוי תפקידה ;נושה מובטח רשאי
לדרוש מהנאמן כל מידע המצוי ב
ידיו והנוגע לחוב של החייב כלפיו.
)(ב סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים
או הנושה המובטח
אינו נחוץ
לה לשם מילוי תפקידה ,עלול לפגוע בתאגיד, לפגוע בפרטיותו של אדם או בהליכי
חדלות הפירעון ,רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת
המידע ;בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע ,ובכלל זה
או
לאסור את
מסירתו.
(בג)
בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד ,רשאי הממונה להורות לנאמן
למסור מידע לוועדת הנושים או לנושה המובטח בכל הנוגע לחוב של החייב כלפיו ,לפי
בקשתה
בקשת
ם ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון
את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך ,ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון
במידע והשימוש בו .
חלק ו :'הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
מינוי הממונה על
הליכי חדלות פירעון
ושיקום כלכלי
266
.
(א)
השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
(ב)
הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות.
הממונה – עובד
המדינה
267
.הממונה יהיה עובד המדינה ,ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה.
תפקידי הממונה
268
.תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות ,היעילות וההגינות של הליכי חדלות
הפירעון ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה ובכלל זה :
8
(1)
לפקח על התנהלות הנאמנים;
(2)
לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לפי חלק ג;'
(3)
לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לצורכי ניתוח ומחקר.
סמכויות הנאמן
נתונות לממונה
269
.כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לנאמן ,תהיה נתונה גם לממונה.
הממונה כצד
להליכים
270
.
(א)
הממונה יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת הליכי חדלות
הפירעון ,ורשאי הוא לנקוט עמדה בכל הליך כאמור.
(ב)
בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח כי הומצאה
הזמנה לממונה.
סמכות לבדוק את
נסיבות חדלות
הפירעון
271
.הממונה רשאי לבדוק את הנסיבות שהובילו את החייב לחדלות פירעון ובכלל זה את
התנהלותו של החייב ,ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם של מי שהיה נושא משרה או
בעל שליטה בו ,ולדווח על כך לבית המשפט.
הנחיות הממונה
272
.הממונה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת
סמכויותיהם לפי חוק זה.
סמכות לדרוש מידע
מנאמן
273
.הממונה רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו
ולהורות על אופן מסירת המידע כאמור.
חקירה בדבר
התנהלות נאמן
274
.
(א)
היה לממונה חשש כי נאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו ,יחקור הממונה
בדבר ,ידווח על כך לבית המשפט וימליץ לבית המשפט על הדרך שאותה ראוי לנקוט,
ובכלל זה על הפחתת שכרו של הנאמן. חייב שהוא יחיד או נושה רשאים לפנות
.לממונה בבקשה כי יערוך חקירה לפי סעיף זה
(ב)
לשם חקירת התנהלות נאמן ,רשאי הממונה לבקש כי בית המשפט יחקור את
הנאמן.
פיקוח על הרישומים
ודוחות הנאמן
275
.הממונה יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים והדוחות שהם מגישים ,ויבקרם.
פנייה לבית המשפט
למתן הוראות
276
.הממונה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי
תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
סיוע לממונה בביצוע
תפקידו
277
.
(א)
נאמן יסייע לממונה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע סמכויותיו .
(ב)
החייב יסייע לממונה וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע
סמכויותיו.
9
עובדי הממונה
ונציגיו
278
.
(א)
הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או באמצעות
עובדי המדינה הכפופים לו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א )רשאי הממונה לבצע תפקיד מתפקידיו או
להפעיל סמכות מסמכויותיו גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה – נציג
הממונה )ולשלם את שכרו.
דרישת הכשירות
כפופה לבדיקה של
משרד המשפטים
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א )ו-(ב ,)סמכויות הממונה לפי סעיפים
105
,
122
,
125
,
129
,
139
(א ,)
143
,
156
(ה ,)
169
, ו-
170
(ג )ו-
179
)(א
יהיו נתונות רק
לעובד הממונה שהשר
שהממונה
הסמיכו לכך
, ושהוא בעל חמש שנות ניסיון כעורך
דין ;השר רשאי לקבוע את תנאי הכשירות לצורך הסמכה כאמור.
(ד)
נציג הממונה יפעל לפי הוראות הממונה ובפיקוחו ,אך אין בכך או בתשלום
שכרו לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין המדינה.
(ה)
הממונה רשאי ,לפני מינויו של נציג הממונה או לאחר מכן ,לדרוש שהנציג
ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו ,ורשאי הוא בכל עת
לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה ,כולה או מקצתה.
(ו)
דינם של נציגי הממונה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
חוק שירות הציבור (מתנות ,)התש"ם–
1979
2;
(2)
חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה ,)התשכ"ט–
1969
3;
(4)
חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב ,]התשכ"ט–
1969
4;
(5)
חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים ,)התשי"ט–
1959
5;
(6)
פקודת הראיות [נוסח חדש ,]התשל"א–
1971
6;
(7)
חוק שירות המדינה (משמעת ,)התשכ"ג–
1963
7 ,בשינויים המחויבים.
2 ס '"ח התש"ם, עמ2.
3 ס '"ח התשכ"ט, עמ144
.
4 ס '"ח התשכ"ט, עמ103
.
5 ס '"ח התשי"ט, עמ190
.
6 דיני
מדינת ישראל, נוסח חדש18
', עמ421
.
7 ס '"ח התשכ"ג, עמ50
.
10
ישיבה מיום7
.201
04
.
26
:
חלק ז': סמכויות בית המשפט
סמכות כללית
279
.
)(א
,בית המשפט מוסמך,בכפוף להוראות לפי חוק זה להחליט בכל שאלה
שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי
הכרעה בה נדרשת לצורך ייעול ההליכים
כאמור, למעט החלטה בשאלה הנוגעת
.להליכים פליליים או מנהליים
)(ב בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבי
ת
משפט אחר
, למעט אם ניתן בערעור לפי חוק זה.
)(ג ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל תובענה
שהגיש החייב או שהוגשה נגדו, התלויה ועומדת בבית משפט אחר ושחלה לגביה
הקפאת הליכים לפי פרק ה' לחלק ב', ולגבי יחיד–
לפי סעיף121
.
)(ד
,בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה
.לבטלו או לשנותו, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת
)(ה
בית
המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר; השר
.רשאי לקבוע הוראות לעניין זה
א
יחוד הליכי חדלות
פירעון של תאגיד
ושל יחיד
280
.
בית המשפט הדן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכי
חדלות פירעון של יחיד שהוא חבר התאגיד, או נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד
המתנהלים בבית משפט אחר
, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים ;בית משפט
כאמור יהיה רשאי לדון במאוחד
בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד,, חבר התאגיד
נושא משרה בו, או ערב לחובות התאגיד, אם הוגשה בקשה כאמור
ב
עת פתיחת
.ההליכים
281
.
[הסעיף על תיקוניו מובא במסמך הנוגע לסעיפים העוסקים
ב
תאגידים כי באותו
]הקשר הוא נדון בוועדה
צו זימון
או מסירה
282
.
,בית המשפט רשאי ,מיוזמתו לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה, לתת צו–
(1)
המורה למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הממונה או הנאמן– להתייצב לפני
;הממונה, הנאמן או בית המשפט
(2)
המורה למי שנדרש למסור נכס, מסמך או מידע לנאמן או לממונה– למסרם
.לנאמן, לממונה או לבית המשפט או להתייצב לפני מי מהם
סמכות להורות על
תפיסה
283
.
בית המשפט רשאי,, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה לתת צו המורה
לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, הנמצא
.ברשות החייב או ברשות אדם אחר
11
צו עיכוב יציאה
מהארץ
284
.
)(א
מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים142
ו-
161
()(ב4
,)בית המשפט רשאי לצוות על
עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב שמתנהלים
לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא
תאגיד– של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית
המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מן הארץ וכי יציאתו עלולה לסכל
את פירעון החובות של החייב או לפגוע בצורה ממשית
בחקירת מצבו הכלכלי של
.החייב והנסיבות שהובילו למצבו היה האדם
תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה
מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים.שיירשמו
סוכם להוסיף ערעור
בזכות
על החלטות
לפי סעיף זה לסעיף
349
(
12
)
להצעת
החוק
)(ב
בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של
חייב
אדם כאמור
בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים
תסכל את מתן הצו; ניתן צו עיכוב יצי
אה מהארץ במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט
דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-
14
.ימים מיום מתן הצו
)(ג
בית המשפט רשאי, במקום לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של
החייב אדם
)כאמור בסעיף קטן (א., להתנות את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו
סמכות מעצר
285
.
בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב שהוא יחיד
שמתנהלים לגביו הליכי
חדלות פירעון ואם הוא תאגיד–
,של יחיד שהוא בעל שליטה בו לתקופה שלא תעלה
על
,עשרה ימים ואם הוא תאגיד– על מעצרו של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה
,בו לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים
אם מצא כי המעצר דרוש כדי למנוע ממנו
להשתמט מ
לפגוע ב,הליכי חדלות הפירעון, להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת
או כדי למנוע הברחת נכס או מסמך של החייב, הסתרתו או השמדתו ,ושוכנע כי
קיימים טעמים מיוחדים לכך
וכי אין כל אמצעי חלופי שניתן לנקוט בו כדי למנוע את
המעש
ים האמורים.
ביטול צו לפתיחת
הליכים בשל אי–
חדלות פירעון
286
.
)(א מצא בית המשפט, לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים, כי החייב אינו בחדלות
פירעון
וכי אין במתן הצו כדי לסייע
למנוע את חדלות פירעונו
, רשאי הוא לבטל את
.הצו
)(ב
בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו
לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה
מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו, לפי סעיפים25
או121
.
)(ג ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או
.פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול
)(ד
ביטל בית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי
חייב שהוא תאגיד, ישלח הנאמן
באופן מיידי העתק מההחלטה לרשם, והרשם יעדכן את המרשם בהתאם; הודעה על
.ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע השר
[טרם נדו 'ן חלק ח(
סעיפים287
-
292
) העוסק באחריות נושא משרה ובעל תפקיד
]בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון
12
חלק ט :'הליכי חדלות פירעון בין לאומיים
פרק א :'הגדרות ותחולה
הגדרות
293
.
בחלק זה –
"בית המשפט "
– כהגדרתו בסעיף 4
,ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה
הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום ,בירושלים ,לפי העניין;
"בעל תפקיד זר "
– מי שהוסמך במסגרת הליך זר ,לנהל את הליכי השיקום או הפירוק
של החייב ,לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני ,וכן מי שהוסמך במסגרת
ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה;
"הכרה ,"בהליך זר – הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג;'
"הליך זר "
– הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה ,לפי דין שעניינו חדלות
פירעון ,ושבמסגרתו מוסדרים , לרבות,באופן זמני יחסיו של החייב עם נושיו,
במאוחד ,ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות
מוסמכת זרה ,למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו ;
"הליך זר משני "
– הליך זר שאינו הליך זר עיקרי ,המתנהל במדינה זרה שבה מקיים
החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים ,הכרוכה
בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;
"הליך זר עיקרי "
– הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב;
לעניין זה ,יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד ,או את מקום מגוריו
של חייב שהוא יחיד ,כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו ,אלא אם כן הוכח אחרת;
"מדינה זרה "
– לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה ,המנוי בתוספת השלישית;
תוספת שלישית
( טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונגHong Kong Special
Administrative Region
.)
"רשות מוסמכת בישראל "
– בית המשפט או הממונה ,ולעניין הליכי חדלות פירעון
לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך – גם רשם ההוצאה לפועל;
"רשות מוסמכת זרה "
– רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך
זר או אחראית לניהולו.
תחולה
294
.
הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה:
(1)
רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת
בישראל או מנאמן ,בקשר להליך זר;
13
(2)
הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או
מבעל תפקיד זר ,בקשר להליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל;
(3)
הליכים זרים והליכי חדלות פירעון
בישראל
מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב
או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים;
(4)
לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח
בהליכי חדלות פירעון
בישראל
או להשתתף בהליכים כאמור.
פרק ב :'גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים
לרשות המוסמכת בישראל
פניית בעל תפקיד זר
לרשות המוסמכת
בישראל
295
.
)(א בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל.
)(ב
.הנאמן רשאי לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה
סמכות שיפוט
מוגבלת
296
.
פנייה של בעל תפקיד זר לפי חלק זה לבית המשפט
לרשות המוסמכת בישראל אין בה
כשלעצמה כדי להקנות לבית המשפט
לרשות המוסמכת
סמכות שיפוט לגבי בעל
התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב ,אלא למטרה שלשמה נעשתה הפנייה.
פתיחה בהליכי
חדלות פירעון בידי
בעל תפקיד זר
והשתתפותו
בהליכים
297
.
(א)
בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי
החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר ,אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה להגשת בקשה
לצו לפתיחת הליכים בידי נושה.
(ב)
בעל תפקיד זר רשאי להשתתף
להיות צד
בהליכי חדלות פירעון המתנהלים
לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר ,אם בית המשפט הכיר בהליך הזר.
מעמדם של נושים
זרים בהליכי חדלות
פירעון
298
.
(א)
מעמדם של נושים ממדינה זרה (בחלק זה – נושים זרים )וזכויותיהם לעניין
פתיחה בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם ,זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים
מישראל.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א )כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון,
ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים ,אלא אם כן
היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל.
יידוע נושים זרים על
החלטה של רשות
מוסמכת בישראל
299
.
(א)
נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות
המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון ,לרבות בדרך של פרסום ההחלטה
לציבור ,תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה ,אלא אם כן הורתה הרשות
המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים ,המתאימה בנסיבות העניין.
14
(ב)
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים
26
,
106
או
117
תכלול לעניין נושה זר גם את אלה:
(1)
המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה;
(2)
הדרישה מנושה מובטח ,לפי חוק זה ,להגיש תביעת חוב לגבי חובו
המובטח.
פרק ג :'הכרה בהליך זר
הגשת בקשה
להכרה בהליך זר
300
.
(א)
בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר (בחלק זה
– בקשת הכרה.)
(ב)
לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה:
(1)
תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו ,המתנהלים
לגבי החייב;
(2)
אחד מאלה:
(א)
עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר
ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר;
(ב)
מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו של
ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר;
)(ג ככל שאין בידי בעל התפקיד הזר מסמכים כאמור ב
פ( סקה)א
,)או (ב ראיה אחרת
המהווה מבחינת בית המשפט הוכחה מספקת
.לניהולו של ההליך הזר ולמינויו של המבקש לבעל תפקיד זר
ה
כרה בהליך זר
301
.
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר ,יכיר בית המשפט בהליך זר
כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני ,אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1)
ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני;
(2)
מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר.
(
)ב
.בהחלטתו יקבע בית המשפט אם מדובר בהליך זר עיקרי או משני
)(ג
לצורך החלטתו, רשאי
בית המשפט להסתמ ך על המסמכים שהוגשו לו לפי
סעיף300
.)(ב
(בד)
בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת ההכרה בהקדם .
15
ישיבה מיום7
.201
05
.
16
:
חלק
ט :'
הליכי חדלות פירעון בין לאומיים- המשך
תוצאות ההכרה
בהליך זר עיקרי
302
.
(א)
(1)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה:
(א)
השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים
נגדו;
(ב)
השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו.
(2)
השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה (1
)יהיו בהיקף
ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות
פירעון לגבי החייב.
(ב)
נוסף על הוראות סעיף קטן (א ,)רשאי בית המשפט ,לאחר שהכיר בהליך זר
עיקרי ,לבקשת בעל התפקיד הזר ,לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או
שמירה על ערכם של נכסי החייב ,ובכלל זה –
(1)
להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות
פירעון ;
(2)
למנות
להסמיך
נאמן
,את בעל התפקיד הזר, או אדם אחר
לניהול לנהל
את
נכסי החייב בישראל ,
כולם או חלקם
ורשאי בית המשפט למנות את בעל
התפקיד הזר לנאמן;
(3)
להורות על קיום חקירה ו
מסירת מידע בעניין נכסי החייב ,התנהלותו,
עסקיו ,התחייבויותיו וחובותיו ,בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה;
(4)
לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון.
(ג)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,רשאי הוא ,לבקשת בעל התפקיד הזר,
להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל,
,כולם או חלקם ולפעול לחלוקתם ,ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים
בישראל.
תוצאות ההכרה
בהליך זר משני
303
.הכיר בית המשפט בהליך זר משני ,רשאי הוא ,לבקשת בעל התפקיד הזר ,לתת כל
סעד כאמור בסעיף
302
(א )עד (ג ,)אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו
במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך ,וכי הסעד נדרש לשם
הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב.
16
סעדים זמניים
304
.
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה ,רשאי בית המשפט ,לבקשת בעל התפקיד
הזר ,לפני החלטתו בבקשה ,לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים המנויים בסעיף
302
(א )עד (ג )או על סעד זמני אחר שניתן לתתו לפי סעיפים
20
או
119
,לפי העניין
(בחלק זה – סעד זמני.)
(ב)
על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים
20
(ב )ו-(ד )ו-
21
.
(ג)
בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה ,אם יש במתן
הסעד כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי.
הוראות לעניין סעד
זמני או סעד הניתן
לפי שיקול דעת בית
המשפט
305
.
(א)
בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני ,לעניין מתן סעד לפי
סעיפים
302
(ב )או
303
(בחלק זה –
סעד שבשיקול דעת )או לעניין שינוי של סעד
כאמור ,אלא לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים,
החייב ובעלי עניין אחרים בהליך .
(ב)
בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת אם
מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)
בעל תפקיד זר כל ו מי שרואה את עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד שבשיקול
דעת רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו.
השתתפות בעל
תפקיד זר בהליך
שהחייב צד לו
306
.הכיר בית המשפט בהליך זר לפי פרק זה ,רשאי בעל התפקיד הזר להיות צד לכל הליך
שהחייב צד לו ושיש בו כדי להשפיע על ההליך הזר ,למעט הליך שהקפאת הליכים לא
חלה עליו לפי חוק זה הליכים לפי סעיף31
.
עדכון על שינויים
307
.בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט ,בהקדם האפשרי ,על כל שינוי מהותי שחל בהליך
הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה ,לרבות שינוי הנוגע למינויו ,וכן על ניהולו של הליך
זר נוסף הנוגע לחייב ,שנודע לו עליו.
פרק ד :'שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר
שיתוף פעולה בין
הרשות המוסמכת
בישראל והנאמן לבין
רשות מוסמכת זרה
ובעל תפקיד זר
308
.
(א)
הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה
ועם בעל תפקיד זר ,ישירות או באמצעות הנאמן ,בכל עניין מהעניינים המפורטים
בסעיף
294
.
(ב)
הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר
בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף
294
,במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף
להוראות הרשות המוסמכת בישראל.
קשר ישיר
309
.
(א)
הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל
תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
17
(ב)
הנאמן רשאי ,במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת
בישראל ,לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם
ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
דרכים לשיתוף
פעולה
310
.לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעיפים
308
ו-
309
,רשאית הרשות המוסמכת
בישראל ,בין השאר –
(1)
למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה;
(2)
לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר;
(3)
לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם;
(4)
לפעול לתיאום בין הליכי חדלות הפירעון והליכים זרים המתנהלים במקביל
לגבי אותו חייב ,או בין כמה הליכים זרים המתנהלים לגביו במקביל.
פרק ה :'הליכים מקבילים
הגבלת הליכי חדלות
פירעון עם הכרה
בהליך זר עיקרי
311
.הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,יחולו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות פירעון
לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי :
(1)
לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים בישראל;
(2)
הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או לנכסים
אחרים של החייב כפי שיורה בית המשפט ,ככל שהדבר דרוש לצורך שיתוף פעולה
ותיאום כאמור בפרק ד.'
הכרה בהליך זר
עיקרי – חזקת
חדלות פירעון
בהליכי חדלות
פירעון
312
.הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון לעניין
התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 9 או
109
;חזקת חדלות
הפירעון כאמור ניתנת לסתירה.
סעדים בהליכי
חדלות פירעון
ובהליך זר
המתנהלים במקביל
313
.
(א)
הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון ,לא יורה
בית המשפט על מתן סעד לפי סעיפים
302
עד
304
אם יש בכך כדי לפגוע בניהול הליכי
חדלות הפירעון.
(ב)
נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר ,יבחן בית
המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים
302
עד
304
ויתאימם או יבטלם אם יש בהם
כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
18
סעדים בהליכים
זרים המתנהלים
במקביל
314
.התנהלו הליכים לפי חלק זה ,לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב ,יחולו
הוראות אלה :
(1)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי –
(א)
יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה
בהליך זר משני ,לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי ,ורשאי הוא לשנותו או לבטלו
אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי;
(ב)
לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר
משני ,לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי ,אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך
הזר העיקרי;
(2)
הכיר בית המשפט בהליך זר משני ,ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף,
רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לצורך תיאום בין ההליכים,
ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן ,לצורך תיאום כאמור.
פירעון חובות בהליכי
חדלות פירעון
ובהליך זר
המתנהלים במקביל
315
.
(א)
נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר ,לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל
אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב ,כל עוד שיעור החוב
שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו
נושה במסגרת ההליך הזר.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א )כדי לגרוע מזכויותיו של נושה מובטח בעל זכויות
פירעון מיוחדות
או נושה בעל זכות קניינית.
פרק ו :'שונות
סייג תקנת הציבור
316
.על אף הוראות חלק זה רשאית הרשות המוסמכת בישראל להימנע מהפעלת סמכות
לפי חלק זה ,ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי סעיף
301
ומתן סעד לפי סעיפים
302
עד
304
,אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או הוכח לבית המשפט כי
מתקיים אחד מאלה:
(1)
ההליך הזר התנהל במרמה;
(2)
האפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר
לא היתה סבירה לדעת בית המשפט.
סיוע לפי דין אחר
317
.אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן לסייע
לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר ,לפי כל דין.
19
חלק
ד :'
הנשייה- המשך
(תחילת הדיון בחלק זה הייתה בישיבת הוועדה מיום15.3.2017
)
חלק ד :'הנשייה
סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה
ביטול פעולה
להעדפת
המעניקה
עדיפות ל
נושים
219
.
(א)
(1)
בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב
לנושה או לקידומו בסדר הפירעון ,ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים,
לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת בעלות ב
נכס או
שעבוד נכס ,בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה להעדפת המעניקה עדיפות
ל
נושה:)
(א)
מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים
לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,ולגבי נושה שהוא קרוב
של החייב – שנה לפני המועד האמור ,ושסיומה במועד מתן הצו;
(ב)
במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון;
(ג)
בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת
החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון.
(2)
לעניין סעיף זה ,חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה
האמורה בפסקה (1
()א ,)אלא אם כן הוכח אחרת.
(ב)
בית המשפט לא יבטל פעולה לפי סעיף קטן (א )בהתקיים אחד מאלה:
(1)
החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת
בנסיבות העניין לפעולה שביצע . לעניין זה, לא יראו ,שהיא מעבר בל
פירעון
החוב כשלעצמו כ
תמורה הולמת;
(2)
ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע
בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב;
(3)
לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב
מזונות
שהחבות בו היא
לפי פסק דין
או חוב
לאדם שאינו קרובו של החייב ,וגובה החוב
שנפרע
אינו
עולה על
5,000
שקלים חדשים
(להלן–
)גובה החוב המירבי
או חוב מזונות
שהחבות בו היא לפי פסק דין.
;
היה החוב שנפרע חוב בגין שכר דירה או
שירות
,מתמשך
יחושב גובה החוב המירבי בהתאם ל שיעור התשלום
התקופתי
הקבוע ב.הסכם בין החייב ובין נותן השירות
(ג)
הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים ,ובשל ההמחאה
היה הנמחה ,לעניין אותו חוב ,לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות שחלות עליו הוראות
פרק ו ,'רשאי בית המשפט להורות כי לא יוקנו לנמחה ,לגבי אותו חוב ,זכויות הפירעון
המיוחדות לפי אותו פרק ,ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן
(א) .
20
ביטול פעולה לגריעת
הגורעת
נכסים
מקופת הנשייה
220
.
(א)
בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת
הליכים ,שבשלה נגרע נכס,, או חלקו מנכסי קופת הנשייה ,בהתקיים כל אלה (בסימן
זה – פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה:)
(1)
הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת
כלל
בנסיבות
העניין;
(2)
מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת
הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,ולגבי פעולה לטובת קרוב –
ארבע שנים לפני
המועד האמור ,ושסיומה – במועד מתן הצו;
(3)
במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה
הביא אותו לחדלות פירעון.
(ב)
לעניין סעיף זה ,חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף
קטן (א()
2
,)אלא אם כן הוכח אחרת.
ביטול פעולה
להברחת נכסים
221
.בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה
במטרה להבריח את הנכס מנושים ,גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב
בחדלות פירעון ,ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני
מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו (בסימן זה –
פעולה להברחת נכס.)
שמירת זכויותיו של
אדם שלישי
222
.ביטול פעולה להעדפת נושה ,פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת
נכס ,לפי סימן זה ,אין בו כדי לגרוע מזכויותיו של אדם שלישי שרכש ,לאחר ביצוע
הפעולה ,זכות בנכס שלגביו בוצעה ,בתום לב ובתמורה.
תוצאות ביטול
פעולה
223
.
(א)
ביטל בית המשפט לפי סימן זה פעולה להעדפת נושה ,פעולה לגריעת נכס
מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס ,ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת
הנשייה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א )הייתה השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי
אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין ,או נרכש הנכס בידי אדם שלישי כאמור
בסעיף
222
– ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס כפי שיורה בית
המשפט.
פרק ג :'כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם
כ
ינוס נכסי קופת
הנשייה
224
.
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים ,יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי פרק ו 'לחלק
ב 'ופרק ו 'לחלק ג 'כדי לקבל לידו או לפיקוחו את כל הנכסים והמסמכים הנוגעים
,להליך חדלות הפירעון
שלחייב זכות בהם
לקבל לידיו.
21
(ב)
במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תקפם של
שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב
שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה.
הודעה על נכסים
ומסמכים של החייב
225
.נושה שבידו נכס או מסמך הנוגע להליך חדלות הפירעון שלחייב זכות בו ונודע לו על
מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב ,יודיע לנאמן , בתוך21
ימים מהמועד בו נו
דע לו
,על מתן הצו על קיומו של הנכס או המסמך כאמור ,ויפעל בהתאם להוראות הנאמן;
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה ,ובכלל זה לעניין מועד מסירת
ההודעה ו
אופן מסירתה
מסירת ההודעה.
ניהול נכסי קופת
הנשייה
226
.
(א)
הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם
ולהשבחתם ,בהתאם לכללים שיקבע הממונה.
(ב)
היה החייב יחיד ,רשאי הנאמן ,באישור הממונה ,להסתייע ביחיד לצורך ניהול
נכסי קופת הנשייה.
(ג)
הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים
לחלוקה לנושים ,במקום ,בדרך ובמועדים שיורה הממונה ;השר
הממונה
רשאי לקבוע
הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים.
(ד)
עיכב הנאמן כספים תחת ידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ג ,)ישלם הפרשי
הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב.
(ה)
הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי
חדלות הפירעון.
פרק ד :'מימוש נכסי קופת הנשייה
מימוש נכסי קופת
הנשייה
227
.ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא
תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו ,יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן
שישיא את ערכם ;השר רשאי לקבוע,, באישור ועדת החוקה הוראות לעניין הדרכים
למימוש נכסי קופת הנשייה.
משיכת כספים
מקופת גמל
228
.משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על
שירותים פיננסיים (קופות גמל ,)התשס"ה–
2005
8
,טעון אישור בית המשפט ;בית
המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים ,כולם או חלקם ,למעט כספים
המיועדים למטרת קצבה ושטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה .
הגנת בית מגורים
229
.
(א)
העברת זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין המשמשים ,כולם או חלקם ,למגורי
חייב שהוא יחיד ,
,במסגרת הליכי חדלות פירעון
טעונה אישור של בית המשפט .
8 ס '"ח התשס"ה, עמ889
.
22
(ב)
בית המשפט יאשר העברת זכות כאמור בסעיף קטן (א ,)אם שוכנע כי יהיה
לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו ,מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור
חלופי ;בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלופי יהיה בהמצאת דירת מגורים
אחרת ,בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב ,)לעניין מימוש של משכנתה או משכון של
מקרקעין המשמשים ,כולם או חלקם ,למגורי החייב ,יחולו הוראות סעיף
38
(ג )לחוק
ההוצאה לפועל ,בשינויים המחויבים.
(ד)
הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם ,ואין
בהן כדי לפגוע בדינים אלה.