חומר רקע
1
25
במאי
2017
כ"ט באייר תשע"ז
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-
2016
הקבוע ליום17
.5.9
2 –
סעיפים230
-
242
(נשייה):
חלק ד' הנשייה- המשך:
חלק ד :'הנשייה
פרק ה :'חלוקת נכסי קופת הנשייה
סימן א': כללי
סעיף230
המוצע: חלוקת נכסי קופת הנשייה
חלוקת נכסי קופת
הנשייה
230
.ניתן צו לפתיחת הליכים יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע בסימן
ב 'ובאופן הקבוע בסימן ג ,'ואולם אם אושרה לגבי ייב ח שהוא תאגיד תכנית לשיקום
כלכלי ,תעשה החלוקה לפי הוראות התכנית.
הערות :
בס עיף מוצע לקבוע כי לגבי יחיד ולגבי תאגיד במסלול של פירוק יחולקו נכסי קופת הנשייה בהתאם לסדר הפירעון
'הקבוע בסימן ב שלהלן
; ו
לגבי תאגיד ב מסלול של שיקום ,כלכלי
החלוקה תיעשה בהתאם לתו.כנית השיקום
סימן ב': סדר הפירעון
.סימן זה קובע את סדר הפירעון בין הנושים ,סדרי הנשייה בהליכי חדלות פירעון מבוססים על שני עקרונות יסוד
:שביניהם מתח מובנה עקרון השוויון–
הקובע כי הנושים השונים לא יועדפו זה על פני ;זה בפירעון חובותיהם ועקרון
העדיפות
המוחלטת –
לפיו ככל שקיימת לנושה עדיפות, היא מוחלטת ולכן יש לפרוע את החובות אליו במלואם טרם
.פירעון חובות של נושה אחר דיני חדלות הפירעון בישראל קובעים שתי קטגוריות עיקריות של עדיפות: לנושים
המחזיקים בבטוחות מסוגים שונים, ולחובות מסוימים שנקראים חובות בדין ק .דימה
,על פי דברי ההסבר החוק המוצע מבקש לחולל שינוי מהותי בדיני הקדימה כדי להגדיל את השוויון בין הנושים
ולחזק את מעמד הנושים הכלליים
)(הלא מובטחים .
כמפורט ,להלן
במסגרת ההצעה,
מוצע לצמצם את דיני הקדימה
,ובפרט את דין הקדימה שניתן לרשויות שלטוניות ובמקביל
ל העביר חלק מהעדיפות הניתנת
לבעל
י שעבוד צף
לטובת
הנושים הכלליים הלא מובטחים .
סעיף231
המוצע: סדר הפירעון
סדר הפירעון
231
.חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר הזה:
2
(1)
חובות מובטחים – בהתאם להוראות סימן א 'לפרק ו;'
(2)
הוצאות הליכי חדלות הפירעון – בהתאם להוראות סעיף
233
;
(3)
חובות בדין קדימה – בהתאם להוראות סעיף
234
;
(4)
חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף – בהתאם להוראות סימן
א 'לפרק ו;'
(5)
חובות כלליים;
(6)
ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון – בה
תאם להוראות סעיף
236
;
(7)
חובות דחויים – בהתאם להוראות סעיף
237
.
הערות :
ה סעיף המוצע מבקש לקבוע את הסדר שבו ייפרעו חובות הנושים. סדר הפירעון המוצע זהה לסדר הפירעון בדין
הקיים עד לקטגוריה החמישית (חובות כלליים), אך נערכו שינויים מסוימים בכל הנוגע לשתי הקטגוריות
)האחרונות (ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון וחובות דחויים–
כמפורט להלן. בנוסף, כמפורט בהרחבה
,להלן נערכו שינויים לא מבוטלים
בתוך
חלק מהקטגוריות, בפרט
צמצום ה חובות" שייכנסו במסגרת
דין קדימה "
( (ס"ק3
)) וצמצום ה שעבוד
ה צף( (ס"ק4
))כדי להיטיב את מצ
בם של הנושים הכלליים הלא מובטחים
( (ס"ק5
)).
כאמור, גם :לפי הדין הקיים, סדר הפירעון הוא כדלהלן(1) חובות מובטחים
של נושים המחזיקים בבטוחות
;שונות, שנהנים מעדיפות1 (2
)
הוצאות
הליכי חדלות הפירעון;
2 (3
)חובות בדין קדימה –
כוללים רשימה של חובות
:שנהנים מעדיפות ,שכר עבודה עד סכום מסוים, סכום שנוכה במקור משכר עבודה וטרם הועבר לרשויות המס
1
סעיף20(ב) לפקודת פשיטת הרגל" :
20
.
( :פעולת צו כינוס
א )מ
שניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית ה משפט הכונס של
נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד
החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח
שום נושה
.בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע
(ב )ה
וראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכו
ח
ו של נוש ה."מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת
2
סעיף354(ד) לפקודת החברות :
"
354
. (
)ד
החובות לפי סעיף זה ][חובות בדין קדימה
ישולמו מיד, ככל שיש בנכסים כדי
,פרעונם
ובלבד שיעוכבו הסכומים הדרושים
לכיסוי הוצאות הפירוק.".
סעיף77
לפקודת פשיטת הרגל :
77
.
:הוצאות ראשונות
הו צאות הניהול של נכסי פושט רגל, לרבות אגרות בית משפט, יהיו שעבוד
ראשון על הנכסים, ואם לא שולמו בפועל לפני כל חוב ייש מר סכום מספיק לשילומן מתוך הנכסים העומדים לחלוקה; בכפוף לכך
ישולמו החובות המפורטים בסעיף ה
בא ללא דיחוי, כאשר יהיה בנכסי החייב כדי לשלמם."
3
תשלומי חובה לרשויות שונות, מסים של שנת המס האחרונה, דמי שכירות של שנה אחת, ולגבי חייב שהוא יחיד
גם פיגורים בתשלום דמי מזונות;
3 (4) שעבוד צף;
4 (5)
ולבסוף– חובות כלליים .
3
חובות בדין קדימה מוסדרים בסעיף78
לפקודת פשיטת הרגל, ובסעיף354
לפקודת
החברות:
"
78
. דין קדימה :לח
ובות המפורטים להלן
:יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה
(1)
(
)א ש
כר עבודה
,כמשמעותו בחוק הגנת השכר ת
שי"ח-
1958
, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים
עם מוגבלות המועסקים
)כמשתקמים (הוראת שעה, התשס"ז-
2007, שמגיע למשתקם כה
גדרתו בחוק האמור , בעד
התקופה שלפני הג
שתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-
כל השכר
או גמול התעסוקה, לפי העניין , שיש לו דין
קדימה לא יעלה על21,000
;שקלים חדשים
(ב)
א ם לאחר תחילתה של שנת מס חל
פי
צוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפ ;יצוי
ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד31
;בדצמבר שלאחריה
לע נין זה,"שנת
מס "", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי– כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-
1968
(
להלן
–
;)חוק הביטוח
(ג)
ה
סכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר ה ממוצע כמשמעותו בחוק
;הביטוח
(ד)
ש
ר העבודה והרווחה3 יפרסם ברשומות הודעה ב דבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות
משנה (ב) ו-
;(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים
(2)
ס
כום שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא שילם לפקיד ה;שומה
(3)
ה
חובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במ
לו אם, ואם אין בנכסיו של פושט הרגל כדי תשלום מלא
:לכולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה
(א)
ת
שלומי חובה
שהגיעו מאת פושט הרגל ביום שניתן צו הכינוס והוא נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, תוך12
החדשים שקדמו לאותו יום; "תשלומי חובה", לענין זה–
מסים עירוניים, מסים
של
מועצות מקומיות ותרומות שהן
;)בבחינת מסים המוטלות על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן
(ב)
מ
סים המשתלמים לאוצר המדינה
שנשומו והוטלו על פושט הרגל עד31
בדצמבר האחרון שלפני יום מתן צו הכינוס
וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר ה
מד ,ינה שפושט הרגל נתחייב בהם
או שזמן פרעונם הגיע, במשך12
;החדשים שקדמו לאותו יום
(ג)
ד
מי שכירות של שנה אחת , לכל היותר, שלפני יום מתן ההכרזה, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכר פושט
הרג;ל
(ד)
כ ל כסף המגיע בעד
פיגורים במילוי צווי מזונות שבית משפט מוסמך נת
נם
.או מוציאם לפועל
(4)
ב,ית המשפט רשאי, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו מצא זאת לצודק בנסיבות הענין
להורות שלא לתת עדיפות לחובות
( האמורים בפסקאות1) ו-(3), כולם או מקצתם.".
"
354
. חובות בני קד
ימה :
(
:א) לחובות המפורטים להלן יהיה בפירוק דין קדימה לכל שאר חובות, לפי סדר עדיפות זה
(1)
)(א ש
כר עבודה
,כמשמעותו בחוק הגנת השכר ת
שי"ח-
1958
,
שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות
לאנשים עם מוגבלות המועסקים
)כמשתקמים (הוראת שעה, התשס"ז-
2007, שמגיע ל
משתקם כהגדרתו בחוק האמור
בעד
התקופה שלפני התאריך הקובע, ובלבד שסך כל השכר
או גמול התעסוקה, לפי העניין , שיש
לו
דין קדימה לא יעלה על24,538
;שקלים חדשים בעד שכר עבודה
(
)ב אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצו י מיום תחילת
הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד31
"בדצמבר שלאחריה; לענין זה, "שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי-
כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-
1968
(להלן-
;)חוק הביטוח
(
)ג הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1 בינואר לפי שיע ור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו
;בחוק הביטוח
(
)ד שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפ
ס קת משנה (א) שיחולו מכוח
פסקאות משנה (ב) ו-
;(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים
(2)
סכום שהחברה ניכתה במקור
משכר העבודה , על פי פקודת מס;הכנסה, ולא שילמה לפקיד השומה
(3) החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסים כדי תשלו
ם
מלא של כולם
:יופחתו התשלומים בשיעור שווה
(
)א תשלומי חובה שהגיעו מאת החברה בתאריך הקובע והיא נתחייבה בהם
, או שזמן פרעונם הגיע תוך ש נים עשר
החדשים שקדמו לאותו תאריך; "תשלומי חובה", לענין זה-
מסים עירוניים, מסים של מועצות מקומיות, תרומות שהן
בבחינת מסים ע
ל
;פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן) ואגרות המשתלמות לרשם על פי פקודה זו
(ב )
מסים המשתלמים לאוצר המדינה
שנשומו והוטלו על החברה עד31
בד
צמבר האחרון
שלפני התאריך הקובע וסך
,כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שהחברה נתחייבה בהם
או שזמן
;פרעונם הגיע, במשך שנים עשר החדשים שקדמו לאותו תאריך
(
)ג דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני התאריך הקובע, המגיעים למשכ יר בעד בתים וקרקעות ששכרה
;החברה
(4)
בית המשפט רשאי, אם-
מטעמים מיוחדים שיירשמו-
מצא זאת לצודק
ב,נסיבות הענין
להורות שלא לתת עדיפות לחובות
( האמורים בפסקאות1) ו-(3), כולם או מקצתם.
(
)ב הלווה אדם לחברה כספים לשם תשלום משכורת או שכר לעובד החברה, יהיה לו ב פירוק דין קדימה לגבי הכספים שהולוו ושולמו
כאמור, כדי הסכום שבו הופחת הסכום שלגביו היה לעובד דין
ק
דימה
.בפירוק
(
)ג
מקום שנכסי החברה שמתוכם ניתן לשלם לנושים כלליים אינם מספיקים לפרעון החובות לפי סעיף זה, יהיה לחובות אלה דין
קדימה לפני תביעותיהם של בעלי איגר ות חוב מכוח
שעבוד צף שיצרה החברה , והם ישולמו לפי זה מתוך הנכסים הכלולים בשעבוד
.או הכפופים לו
(
)ד החובות לפי סעיף זה ישולמו מיד, ככל שיש בנכסים כדי
פרעונם, ובלבד שיעוכבו הסכומים הדרושים
לכיסוי הוצאות הפירוק.
(
)ה לענין סעיף זה, "התאריך הקובע" הוא, לגבי חב רה שהיא בפירוק בידי בית המשפט ולא התחילה קודם לכן בפירוק מרצון-
תאריך
צו הפירוק, ובכל מקרה אח
ר -
".תאריך תחילת הפירוק
4
לדיון:
1.
לפ י הדין הקיים, לגבי כל החובות בדין קדימה (למעט סכום שהחייב ניכה במקור) בית המשפט רשאי להורות כי
הם לא ייהנו מעדיפות, אם מצא שהדבר צודק בנסיבות העניין, ומטעמים מיוחדים שיירשמו
(סעיף78
(4
) לפקודת
)פשיטת הרגל ?. מה היקף השימוש שנעשה בסמכות זו מדוע מוצע
לשלול גמ ישות זו?בהצעת החוק
2.
בהצעת החוק מוצע לקבוע"חובות דחויים "כ אחרונים
בסדר הפירעון
. כיצד מתייחסים לחובות מסוג זה יום כ ?
סעיף232
:המוצע
שוויון
שוויון
232
.החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה פי ל
סכומיהם ובלי כל העדפה.
הערות :
סעיף זה קובע את עקרון השוויון בין הנושים שבאותה דרגת פירעון. בהתאם לעקרון זה ייפרעו החובות שבאותה דרגה
.בשיעור שווה
סעיף233
המוצע: הוצאות הליכי חדלות הפירעון
הוצאות הליכי
חדלות הפירעון
233
.
(א)
הוצאות הליכי חדלות הפי
רעון הן :
(1)
כל החובות הנובעים מפעולות שעשה הנאמן או מי מטעמו במסגרת
הליכי חדלות הפירעון ,לרבות אגרות ושכר הנאמן;
(2)
ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים;
(3)
לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר – הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן
הוצאות העיזבון וניהולו;
(4)
כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי
חדלות הפירעון.
(ב)
הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או
הסכם.
(ג)
אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי
חדלות הפירעון ,ייפרעו ההוצאות מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף .
הערות :
מוצע לקבוע מהם החובות שיהיו בגדר הוצאות הליכי ח
דלות פירעון: ה וצאות הנובעות מפעולות הנאמן, הוצאות
הכוללות את
כינוס ו
ניהול ועדת הנושים (לפי חלק ה' להצעה) וכן הוצאות ש לגביהן ייקבע
ב חוק באופן ספציפי כי
הן נ חשבות להוצאות חדלות פירעון (למשל, הוצאות הקשורות בחוזים שהנאמן מבקש להמשיך ולקיימם במהלך
4
לפי סעיף354(ג) לפקודת החברות ., שקובע עדיפות של חובות בדין קדימה על שעבוד צף
5
)הליכי חדלות הפירעון . לגבי חייב שהוא יחיד שנפטר יכללו גם
הוצאות סבירות לה
לווי
י תו והוצאות העיזבון
.וניהולו
הוצאות הליכי חדלות הפירעון מדורגות גבוה בסדר הפירעון במטרה לה בטיח לנאמן ולמי שמתקשר עם החייב
לאחר מתן צו לפתיחת הליכים
ודאות יחסית כי ה כספים המגיעים לו ישולמו במועדם. הדבר נועד לאפשר המשך
התנהלות כלכלית תקינה של החייב בתקופת הליכי חדלות הפירעון, וזאת כדי להשיא את ערך קופת הנשייה
שתחולק ל .כלל הנושים
התכלית של ההוראות הנוגעות ל יחיד שנפטר היא שמירה על
כבוד
ו .
.על הוצאות הכרוכות בהליכי חדלות הפירעון להיות משולמות כסדרן ובמועד שנקבע לתשלומן
לדיון :
1.
ל מה מקובל להתייחס בדין הקיים כהוצאות של הליכי חדלות הפירעון? האם
יש ב הצעת החוק כדי לשנות את הדין
הקיים בעניין זה?
2.
לסעיף קטן )(ג–
מדוע נדרש לציין
גם כאן את העדיפות על השעבוד הצף ? האם לא די בסעיף231
שקובע את סדר
העדיפות? בנוסף, ההוצאות גוברות גם על דין קדימה ולא רק על שעבוד צף,
אך אין לכך ביטוי
בנוסח.
סעיף234
המוצע: חובות בדין קדימה
חובות בדין קדימה
234
.
(א)
החובות המפורטים להלן הם חובות בדין קדימה והם ייפרעו לפי סדר עדיפות
זה:
(1)
סכום שהחייב ניכה במקור לפי סעיפים
164
או
170
לפקודת מס
הכנסה5
,לפני מתן הצו לפתיחת הליכים
וטרם העביר לרשות המסים ,וכן
סכום שהחייב ניכה לפי סעיף
342
(ג )לחוק הביטוח הלאומי וטרם העביר
למוסד לביט
וח לאומי ;
(2)
חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ושמועד פירעונו חל לפני מתן
הצו לפתיחת הליכים.
(3)
קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב–
12
החודשים שקדמו
למתן הצו לפתיחת הליכים;
(4)
חוב מס שרשות המסים פרסה את תשלומו ,בהסכמת לבקשת החייב,
ני לפ מתן הצו לפתיחת הליכים... , ושאינו עולה על.
(ב)
אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין
קדימה ,ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל השעבוד הצף .
הערות :
במסגרת הסעיף המוצע מפורטים סוגי החובות שאמורים ליהנות מדין קדימה ,
,ואולם ,לצד האמור
ב
מסגרת ה סעיף
מוצע לבטל דין קדימה למספר סוגי חובות הנהנים מדין קדימה על-
,פי הדין הקיים הכל
כמפורט להלן:
5 דיני
מדינת ישראל, נוסח חדש6
', עמ120
.
6
סוג החוב ההצעה ה
נימוק
שכר עבודה להסיר מתן רשת ביטחון לעובדים מקובלת בדינ
י חדלות פירעון בעולם ,
בעיקר בשל
חול.שתו של העובד ביחסיו מול המעסיק
הדין הקיים קובע זכות קדימה לחובות בשל שכר עבודה. תקרת החוב שחל
עליו דין קדימה כיום היא
כ-
36,000
₪
(סעיף78
(1
;)(א) לפקודת פשיטת הרגל
סעיף354
(1)(א) ל.)פקודת החברות
ואולם, לצד זכות זו, זוכים העובדים גם לגמלה מהביטוח הלאומי מכוח
ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רג ל ובפירוק תאגיד (לפי פרק ח' לחוק הביטוח
)הלאומי וזאת עד לתקרה
של כ-
112,000
₪
(
,כפי שנמסר מנציגי הממשלה
מדובר ב .)תקרה הגבוהה משמעותית מהמקובל בעולם
לפי דברי ההסבר ,להצעה
וההסברים שנמסרו בעל-פה על-
,ידי נציגי הממשלה
בפועל, ברוב המכריע של המקרים (למעלה מ-
90%
)
,משכורתם של העובדים
וכן פיצויי הפיטורין שהם זכאים להם, משולמים על-
ידי המוסד לביטוח
לאומי. בעקבות כך, מדין הקדימה המוענק לשכר העבודה נהנה בפועל
המוסד לביטוח לאומי
"הנכנס בנעלי" העובדים ומבקש שיפוי עבור הכספים
ששילם כגמלה לעובדים (ראו, סעיף192
לחוק הביטוח
הלאומי6.)
יוער, כי סעיף375
להצעת החוק כולל תיקון לחוק הביטוח הלאומי , הקובע
בהוראת שעה לשלוש שנים גמלה לעובדים גם במקרה של הפעלת התאגיד
לצורך שיקומו הכלכלי ולא רק במצב של פירוק כפי שקיים היום
(אך הוא
כולל סייגים אחרים , וביניהם הגבלת השכר
שיקבל
הגנה
לפי שני ים מהשכר
הממוצע במשק) –
תיקון זה הוא אמנם חלק מהאיזון שנערך במסגרת ההצעה
לבטל את ההגנה שניתנת לשכר העבודה במסגרת דין קדימה, אך הוא טעון
דיון נפרד .
יצוין כי בעת הדיון בסעיף375
המוצע, תידון גם הצעת חוק פרטית
בנושא דומה שהוגשה על ידי חה"כ ניסן סלומינסקי ויוא ב בן צור
/(פ2010/20
.)
מס
חובות
ותשלומי חובה
אחרים
להסיר
חלקית
,תשלומי מס זוכים לדין קדימה במדינות רבות
בנימוק
שהרשויות הן נושה
לא רצוני ונוכח ה תכלית הציבורית של הכספים. הנימוק העיקרי לביטול או
לצמצום דין הקדימה לחובות למדינה הוא
ש המדינה"מפזרת"
את הנזק
בצ ורה טובה יותר ומן הראוי"לפזר"
את הנזק הנובע מאי תשלום החוב על
.כלל הציבור ולא רק על נושי החייב
:באיזון בין השניים מוצע בהצעת החוק להותיר מספר חובות בדין קדימה
6 "
192. תביעות ה:מוסד כלפי המפרק (א) ש
ילם המ
וס
ד גמלה ל
פי פרק ז
ה, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גביית ה
מהמפרק
, ו
אולם -
(1) א ם עלה
סכ
ום חוב ש
כר העב
וד
ה ופיצויי הפיטורים גי מה
ע ל
עו
בד ממע
בי דו על
הס
כום המרבי של הגמלה האמו
ר ב סעיף183
(להפרש
האמור ייק
אר להלן בסעיף הז - תי ,)רת החוב
יע
בר ו למוסד זכויותיו של העובד בדין קדימה רק לגבי
הסכום שב
ו ו ע לה הסכום המרבי
ל ד ש ין
הקדימה ע
ל יתר
ת וב חה;
(2) ה
מוסד ל א
יהיה ז
כא
י לגבו ת
מהמפר ק
את הפר
שי ההצ מדה
ששילם לז
כאי לגבי ה
תקופה שלאח
ר יום מתן צו הכי
נ
וס כמש
מעותו
פק ב
וד
ת פשי
טת הרגל, או לג
ב
י התקופ
ה
שלאחר
י ום מתן
צ ו כאמור בסעיף182
(2
( ) עד4), לפי ה
ענין, אלא ב
מידה ש
המ
ק פר החל יט
לשלם ר
בית י
, ה
פרשי ה
צמ
דה או שי רפה הצ
מד
ה ורי
בי לג ת
בי התקופה האמ
ו רה
םג לית
ר הנושי
ט שי פ ם ב גרה ת ,ל או בפירוק התאגיד
.לפי הענין
(ב) ב
סעיף ז" ,ה
ן די ימ קד "ה- כוי ז
ות
יו של עובד
לפי סעיף78
(1
) לפקודת פשיטת הרגל, לפי סעיף354
()(א1) לפקודת החברות, לפי ס עיף
54
לח
וק העמות
ות
, לפי תקנ
ות מכוח פקודת דו אג ה
ות השית
יו פו ת
הנו
תנות די
ן מה ידק לש
כר עבודה או לפיצ
וי
י פי
ט
ורים, או לפי סעי
ף
27
ל
חוק פיצויי פיטור
ים.
."
7
-
חובות בשל ניכויים במקור לפי דיני המס או הביטוח הלאומי–
זאת בשל
התפיסה כי כספים שנוכו במקור מהעו בדים נמצאים במעין נאמנות אצל
המעביד (סעיף234
()(א1
;)) להצעת החוק
-
קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצרה ב-
12
החודשים שקדמו
למתן הצו לפתיחת הליכים (סעיף234
()(א3
)). גם ביחס לחובות אלו נטען
ש
הם מוחזקים בידי המוכר
)(שמנכה את המס
;במעין נאמנות
-
חובות מס
ש
רשות המסים פרסה את תשלומם, בהסכמת החייב , לפני
מתן הצו לפתיחת הליכים
(סעיף234
()(א4
)). חריג זה נועד, כך לפי דברי
ההסבר, למנוע את החשש כי רשות המסים תימנע מפריסת תשלומים של
.חייב שנכנס לקשיים כלכליים
המשמעות היא ש חובות
מס
לרשויות המקומיות לא ייהנו מדין קדימה
וכך גם חובות ל מס הכנסה)(אלא אם נפרסו .
דמי שכירות של
שנה אחת
להסיר
על פי דברי ההסבר אין הצדקה להחלת דין קדימה על חוב זה ולכן אין סיבה
.להשאירו
חוב מזונות לפי
פסק דין
להשאיר
בשל הערך החברתי המוגן מוצע להותיר חוב זה בדין קדימה. החוב מתייחס
רק לחוב מזונ ות שהחבות בו לפי פסק דין וכן שמועד פירעונו לפני מתן הצו
למתן הליכים (סעיף234
()(א2
.))
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים, כדי לפרוע את חובות הדין
.קדימה, ייפרעו אלה מהנכסים שחל עליהם שעבוד צף
הצמצום המוצע בדין הקדימה נועד לקדם את
עיקרון השוויון בין הנושים , שהוא כאמור אחד מעקרונות היסוד
של דיני חדלות הפירעון. לאורה של תכלית זו, מוצע בהצעת החוק מהלך משלים–
של העברת חלק מהנכסים
.המשועבדים בשעבוד צף לטובת פירעון חובם של הנושים הכלליים הבלתי מובטחים
כך, לפי סעיף244
להצעה ,
נושה המובטח בשעבוד צף יהיה רשאי להיפרע מנכסי השעבוד הצף רק עד%
75
מערכם
של נכסים אלה . החלק הנותר, בשווי של%
25
מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף ישמש לפירעון חובותיהם של
.הנושים הבלתי מובטחים
כאמור בדברי ההסבר, צמצום דין הקדימה לבדו עלול היה להביא להגדלת שיעו ר החוב שייפרע לנושים בעלי
השעבוד הצף בלבד ולא"לחלחל"
עד לקטגוריה ,של הנושים הכלליים, שנמצאים נמוך יותר בסדר הנשייה. לפיכך
המהלך המשלים של הקטנת שיעור החוב שייפרע לבעלי השעבוד הצף נדרש כדי שצמצום דין הקדימה יגשים את
מטרתו וישמש להגדלת חלקם של
הנושים הכללים בקופת הנשייה .
יצוין כי ההסדר המוצע לעניין השעבוד הצף
מורכב וכולל שאלות נוספות שמוצע כי הוועדה תידרש אליהן באופן מסודר בדיון בסעיף244
.להצעה
לדיון:
1.
ביטול דין קדימה על שכר עבודה:
,מוצע לדון במשמעויות של ביטול דין הקדימה המוענק לשכר העבודה
והסתפקות בהגנה
הניתנת באמצעות הביטוח הלאומי:. בפרט
א.
?מה שיעור העובדים שיושפעו מביטול דין הקדימה
ב.
האם במקרים (המועטים יחסית ככל הנראה ) שבהם החובות לעובד בגין שכר עבודה
עולים
על התקרה של
הביטוח הלאומי אין בתיקון המוצע משום פגיעה בעובדים (למשל, ביחס לעובדים שהועסקו עשרות שנים
במקום עבודה וזכאי
ם
?לפיצויי פיטורין בסכומים גדולים)? האם ניתן לתת מענה לכך
8
ג.
האם קבועי הזמן שבהם משולמת הגמלה לעובדים בידי הביטוח הלאומי אינם ארוכים מדי? האם ניתן לתת
מענה זמני לעובדים בפרק הזמן שבין תחילת הליכי חדלות הפירעון ועד לתשלום הגמלה בידי הביטוח הל?אומי
ד.
.מעמד העובדים כבעלי זכות בדין קדימה מעניק להם גם ייצוג במסגרת אסיפות הנושים כאסיפת סוג נפרדת
האם ביטול מעמד זה עלול לפגוע בזכויותיהם בדרך כלשהי?
ה.
האם ביטול דין הקדימה משפיע בדרך כלשהי על התחייבותה של ישראל באמנה הבינלאומית להגנת השכר
משנת1949
?
7 על פ י סעיף11
לאמנה: חוב לעובדים עבור שכר עבודה יזכה למעמד גבוה יותר ממעמד החובות
.הכלליים, לפי החוקים שייקבעו על ידי המדינה8
2.
צמצום דין קדימה על מסים:
א.
חובות המס
)שמעמדם בדין קדימה יבוטל לפי ההצעה כאמור הם: חובות מס לרשויות המקומיות (כגון ארנונה
וחובות למס הכנ.)סה (שלא במסגרת ניכוי במקור משכר עבודה
האם ניתן לקבל
נתונים בדבר
ההיקף
הכספי
?המוערך של חובות אלה שנגבים היום בדין קדימה
ב.
כאמור, האיזון
המוצע
יעביר חלק גדול יותר מהנטל מן הנושים הכלליים אל הציבור בכללותו (כמפזר נזק
.)יעיל יותר
מדובר בהכרעה ערכית שמוצע כי ה וועדה
תדון בה.
ג.
האם יש הצדקה להותרת דין קדימה לחובות בגין
מס ערך מוסף לרשות המיסים
? יצוין כי ב
נוסח ה תזכיר לא
נכללו חובות אלה במסגרת החובות הנהנים
מדין קדימה. מעבר לכך, בניגוד ל ניכוי במקור לטובת מס הכנסה
,או ביטוח לאומי ספק
ה
אם יש לראות בכספים המו
חזקים על-ידי החייב עבור רשויות מס ערך מוסף
ככספים
המוחזקים על-ידו במעין-
נאמנות (ראו למשל, עמדת כב' השופט גרוניס בע"א4351/01
איתן ארז נ' מדינת
ישראל)
.. בהתאם לכך, קשה יותר להצדיק מתן דין קדימה לכספים אלה
ד.
מוצע לדון בדין הקדימה המוצע לפריסת חובות מס– ראשית , מוצע לקבל נתונים על פריסת החובות שנעשית
היום ברשות המסים–
,אילו חובות נהוג לפרוס, באילו היקפים, לאיזו תקופה וכיוצ"ב. שנית לצד הרצון
לעודד את רשות המסים
לאפשר
,פריסת חובות למתקשים לשלם
יש לשקול את החשש ממתן תמריץ יתר
לרשות לפרוס תשלומים כדי ליהנות מהגנת דין הקדימה. מוצע לדון בדרכים למציאת איזון מתאים לדילמה
.זו ניתן לשקול למשל לקבוע כי הפריסה צריכה להיות "לבקשת" החייב, ולא רק בהסכמתו; ניתן לשקול
להגביל את דין הקדימה רק לפריסת תשלומים מע ל סכום מסוים, מעל תקופה מסוימת
וכיוצ"ב .
3.
ביטול דין קדימה על דמי
שכירות : מוצע לקבל הסבר באשר להצדקה לביטול הקדימות לדמי השכירות, ובאשר
?להשפעה הצפויה מביטולו. האם היום נעשה שימוש בסעיף זה
4.
ביטול דמי קדימה על
כספים שאדם הלווה ל חברה החייבת כספים לשם תשלום
שכר עבודה (
מעוגן כיום בסעיף
354
(ב) לפקודת החבר
ות)
:
האם
נעש
ה שימוש בסעיף?
מדוע
מ
וצע לבטל את ה דין קדימה
ל
חובות אלה?
5.
ל)סעיף (ב – הסעיף מבהיר במפורש שחובות בדין קדימה קודמים לשעבוד צף. האם
אין
די ב
אמור ב סעיף231
שקובע את
סדר הפירעון וממקם את החובות בדין קדי
מה לפני חוב המובטח בשעבוד צף ?
7
95)
ILO Protection of Wages Convention 1949 (No.
.
8 "
1. In the event of the bankruptcy or judicial liquidation of an undertaking, the workers employed therein shall be
treated as privileged creditors either as regards wages due to them for service rendered during such a period prior to
the bankruptcy or judicial liquidation as may be prescribed by national laws or regulations, or as regards wages up to
a prescribed amount as may be determined by national laws or regulations.
2. Wages constituting a privileged debt shall be paid in full before ordinary creditors may establish any claim to a
share of the assets.
3. The relative priority of wages constituting a privileged debt and other privileged debts shall be determined by
national laws or regulations.
."
9
סעיף235
:המוצע
חובות כלליים
חובות כלליים
235
.
(א)
החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים ,אינם חובות בדין
קדימה ואינם חובות דחויים .
(ב)
החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד
הפירעון ן וכ ריבית ובכלל זה ריבית פיגורים שנוספה ,לפי דין או הסכם ,עד למועד מתן
הצו לפתיחת הליכים.
הערות :
חובות( כלליים של הנושים )"ה"רגילים
מוגדרים כ
חובות שאינם מובטחים ., אינם בדין קדימה ואינם דחויים מוצע
לקבוע
:הוראות לעניין ההצמדה והריבית של חובות אלו
o
הפרשי
הצ
מדה –
מוצע כי כל הפרשי ההצמדה שיתווספו לקרן החוב
עד למועד פירעונו
ייחשבו כחוב כללי
(בין אם התווספו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים ובין אם התווספו אחריו ,)
שכן ההצמדה רק
משקפת
את
ערך הכסף .
o
ריבית, לרבות ריבית פיגורים –
מוצע כי ריבית שנצברה
עד למועד הצו לפתיחת הל
יכים ית
חשב כ חוב
כללי ,
וריבית שנצברה לאחר מועד הצו
לא ת
י
חשב כ
חוב כללי
ותידחה עד לאחר תשלום כל החובות
הכלליים
'(מס6
בסדר הפירעון לפי סעיף231
)המוצע . בכך נעשה איזון בין שתי תכליות: הראשונה, קידום
שוויון בין הנושים והבטחה כי כל הנושים יקבלו את קרן חובם לפני ;תשלומי ריבית
והשנ
י יה, מתן ביטוי
להסכמה בין הצדדים ול רמת הסיכון
שקבעו למתן האשראי בעסקה המסוימת.
הצעת החוק משנה את הדין הקיים, שאינו מכיר בכל הריבית ההסכמית שצובר החוב עד למתן הצו לפתיחת
הליכים ו במקום זאת
קובע לכלל ה חובות
ריבית אחידה
לתקופה זו (ראו סעיפים75
9 ו-
134
)(א10
לפקודת פשיטת
הרגל העוסקים בריבית או
הצמדה עד למתן צו הכ.)ינוס וריבית על חובות, בהתאמה
לדיון :
1.
מוצע לדון בשינוי המוצע בהקשר זה, ולפיו כאשר הצדדים הסכימו ביניהם על שיעור ריבית העולה על הריבית
הסטנדרטית הקבועה בחוק, יש מקום לכבד הסכמה זו, ולא לכ פות עליהם שיעור ריבית שונה, זאת כל עוד מדובר
9 "
75
. ריבית או הצמדה עד לצו הכינוס :כל חוב בס כום קבוע שאין לגביו הסכם לשלם ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום, וביום
,מתן צו הכינוס כבר עבר זמן פרעונו והוא בר תביעה בפשיטת רגל
רשאי הנושה לתבוע עליו ריבית או הפרשי הצמדה א ו הפרשי
הצמדה וריבית לתקו
פ
ה שמזמן הפרעון שנקבע במסמך ועד לתאריך הצו
, ואם לא נקבע
במסמך זמן פרעון–
לתקופה שמן היום שבו
נמסרה הודעה לחייב ועד לתאריך הצו, ובלבד שבהודעה נאמר שידרשו ממנו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית
".כאמור
10 "
134
. ריבית על חובות :(א )ה
וכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ר יבית או כל תמורה כספית במקום ריבית– הריב ית
א ו התמורה
,ייחשבו, לענין דיבידנד בשיעור שאינו עולה על השיעור שנקבע לענין סעיף4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-
1961
.
(ב )ע:ל הדיון בתביעת חוב יחולו כללים אלה
(1) כ
ל חשבון בין החייב לבין הנושה שיושב תוך שלוש הש
ני
ם שלפני היום שבו ניתן צו הכינוס ניתן לבדי קה
ו אם נראה שיישוב
החשבון וחוב המגיע לפי הטענה מתוך נכסי החייב מהווים בעיקרם עיסקה אחת, בין בצורת חידוש הלוואה או היוון ריבית או
;בירור מילוות ובין בדרך אחרת, אפשר לפתוח את החשבון ולטפל בכל העסקה כאילו היא אחת
(2) ת ,שלומים ששילם החייב לנושה לפני צו הכינוס
בין
כהטבה ובין בצורה אחרת, וכל סכום שקיבל הנושה לפני צו הכינוס מתוך
מימוש ערובה לחובו, יהיו מיועדים, למרות כל הסכם להיפוכו של דבר, לתשלומי קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום
;המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם
(3) הי
ה החוב מובטח, והערובה מומשה אחרי צו הכינו
ס א
ו
ששוויה הוערך ונכלל בתביעה, הסכום שמומש או הוערך יהיה מיועד
".לתשלום קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם
סעיף4 לחוק פסיקת ריבית" :
(
)א
הריבית לפי סעיפים2 ו-3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראל י
כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור
.ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר
(
,ב) נפסקה ריבית בשיעור הקבוע לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם
.שולם
10
בתקופה
שקדמה
למועד הפתיחה בהליכי חדלות פירעון. נראה כי יש הגיון בכך שמכבדים את הסכמת הצדדים
שלקחה בחשבון את הסיכון במתן האשראי , וכשם שאין מתערבים בשיעור הקרן עבור תקופה זו גם אין מתערבים
.בשיעור הריבית
2.
פקודת פש יטת הרגל כוללת
הגדרות למונחים
""ריבית,
11
""הפרשי הצמדה12
ו-"הפרשי הצמדה וריבית"
13
.
הצעת
החוק מתייחסת גם למונחים "ריבית" או "הפרשי הצמדה" אך כוללת הגדרה:"רק למונח "הפרשי הצמדה וריבית
"""הפרשי הצמדה וריבית – הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם ובכלל זה ר."יבית פיגורים
האם אין צורך להוסיף הגדרות למונחים האחרים?
3.
מוצע להוסיף התייחסות מפורשת לריבית ולהפרשי ההצמדה גם בנוגע לשעבוד הצף (בסעיף244
.)להצעת החוק
סעיף236
המוצע: ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון
ריבית שנצברה
בהליכי
לאחר פתיחת
הליכי חדלות
הפירעון
236
.
(א)
ריבית שנצברה
לאחר
ה
פתיח
ה בהליכי חדלות הפירעון היא הריבית שנוספה
לכל חובות העבר של החייב ,למעט חובות דחויים ,ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים
עד לפירעונם ,לרבות ריבית שנוספה לחובות מובטחים ושלא ניתן לפרוע מהנכסים
המשועבדים.
(ב)
ריבית שנצברה בהליכי ח
דלות הפירעון תיפרע בסדר הזה :
(1)
ריבית בשיעור לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה;
(2)
יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1
.)
הערות :
ריבית ש נצברה בהליכי חדלות הפירעון היא ריבית
על חובות עבר
)(למעט חובות דחויים
שנצברה
לאחר
מתן הצו
לפתיחת הליכים.
,מעמדה, כאמור נמוך מזה של החובות הכלליים. לכן, חוב בשל ריבית זו ייפרע, רק לאחר פירעון
כל החובות הכלליים
)(שכוללים גם הפרשי הצמדה וריבית עד מתן הצו לפתיחת הליכים .
,לפי הצעת החוק הריבית
האמורה
תיפרע באופן:הבא
קודם יקבלו כל הנושים ריבית בשיעור( אחיד
לפי חו ק
פסיקת ריבית והצמדה)
, וככל שיישארו ריביות נוספות– ריב.ית שנוספה לחוב לפי תנאי החוזה
לפי הדין היום, הנאמן רשאי להוסיף ,ריבית והפרשי הצמדה לחובות לאחר מתן צו הכינוס
לפי שיקול דעתו,
14
אך
הריבית תשולם רק לאחר תשלום כל החובות בני התביעה (כלומר החובות, כולל הרי בית לפי סעיף134
או75
.)לפקודת פשיטת הרגל15
לדיון :
1.
האם קיימת הצדקה מספיקה לקביעת רף ריבית אחיד לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה
בתקופה שלאחר מתן הצו
לפתיחה בהליכי חדלות פירעון ?
2.
האם לא ראוי גם בשלב זה
לתת ביטוי, ככל שניתן, להסכמה החוזית שבין הצדדים על גובה הריב ית, שגם לקחה
בחשבון את הסיכון שבמתן האשראי?
אחת האפשרויות לתת לכך מענה הוא באמצעות קביעת הסדר שלפיו ראשית
11
סעיף1
" :לפקודת פשט"ר
ר
יבית "
– ריבית בשיע
ור
שנקבע לענין סעיף4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-
1961
."
12
סעיף1
" :לפקודת פשט"ר
רש פה
י הצמדה "
–
תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה."
13
סעיף1
" :לפקודת פשט"ר
ה
פרשי הצמדה וריבית "
–
הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של%
3
."לשנה
14
"
81. ריבית או הצמדה מיום צו הכינוס :הנ אמן רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבוע כי על כל החובות שנתבעו בפשיטת רגל יתווספו–
החל מיום צו ה
כ
ינוס ועד לת שלומם בפועל–
.ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית."
15
סעיף101
" :לתקנות פשיטת הרגל101. ריבית והצמדה מיום צו הכינוס :הח לטתו של נאמן לפי סעיף81
לפקודה לענין הוספת
הפרשי הצמדה וריבית לא תיעשה אלא לאחר ששולמו במלואם כל החובות
שנ
תבעו בפשיטת הרגל; החלט ה כאמור תינתן תוך ששים
.ימים מיום תשלום הדיבידנד הסופי והעתק ממנה יומצא לכונס הרשמי."
11
ייפרע לכל הנושים חוב של ריבית "רגילה" (זו שהוסכם בין הצדדים כי היא תשולם עד למועד הפירעון הקבוע
בחוזה), ולאחר מכן ייפרע חוב שהוסכם כי ישמש כריבית "פיג ."ורים
סעיף237
המוצע: חובות דחויים
חובות דחויים
237
.החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים והם ייפרעו לפי סדר עדיפות זה :
(1)
תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב;
(2)
לעניין חייב שהוא תאגיד –
חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי
התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית
ש פירעונם
הושעה
לפי סעיף 6(ג)
לחוק החברות או לפי כל דין אחר.
הערות :
:מוצע לקבוע שני סוגים של חובות שייחשבו חובות דחויים
א.
תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב –
מטרת התשלום העונשי להעניש את החייב ולא את נושיו, ולפיכך מוצע
לקבוע כי תשלו מים אלה יהיו אחרונים בסדר הפירעון, כך שלא
יב .ואו על חשבון הנושים האחרים ,עם זאת מאחר
על ש-
,פי ההצעה
תאגיד אינו יכול לקבל פטור מתשלומים עונשיים במסגרת תכנית לשיקום כלכלי
(לפי סעיף89
)(ב
)להצעה
, אזי במקום בו החברה נרכשת, יעברו התשלומים העונשיים לרוכש החדש, שמ
שק לל את מחיר החוב
.העונשי במחיר החברה
כך יוצא ש עלות התשלום העונשי
כן מוטלת לבסוף ע
ל כתפי ה נושים (שכן מחיר החברה
.)הוא למעשה קופת הנשייה בה יוכלו להתחלק
ב.
חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברים בו
וחובות שיש
עילה להשעייתם
לפי סעיף6(ג) לחוק החברות16
או לפי כ .ל דין אחר מדובר בחובות הנובעים מכך שבעל המניות העדיף "להזרים" כסף לחברה בדרך של הלוואה
לחברה ולא בדרך של הון, וזאת בנסיבות שהיה בכך כדי לקפח או להונות את נושי החברה או באופן הפוגע בתכלית
.החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה
הגדר
ת תשלום עונשי נדונה בוועדה בישיבה
מיום4.4.2017
-
""תשלום עונשי–
קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר
שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, למעט ריבית פיגורים או
.קנס פיגורים שהתווסף לחוב שאינו תשלום עונשי
לדיון :
1.
נראה כי
הכו ונה בחובות לחברי תאגיד הנובעים מחברותם בו היא
ל .דיבידנדים האם קיימים חובות נוספים
?הנכללים במסגרת הגדרה זו
מהם אותם"דינים אחרים"
?הרלוונטיים לחובות חברי תאגיד
2.
מוצע תיקון לנוסח שמטרתו להבהיר כי הנאמן יוכל להתייחס לחוב דחוי לפי סעיף קטן (ב) המוצע, רק אם
פיר עונו
הושעה על ידי בית המשפט (שהוא הגורם המוסמך לקבוע כי התקיימו התנאים ל"הרמת מסך" ההתאגדות לפי
סעיף6
לחוק החברות). התיקון נועד להבהיר כי אין זה בסמכות הנאמן לקבוע כי התקיימו התנאים להשעיית
16
"
6. הרמת מסך: (
)א (1
)
,בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן
במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה:באחד מאלה
)(א באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה
;של החברה
)(ב,באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה
ובלבד שבעל המניה
היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים192
ו-
193
ובשים לב ליכולת החברה לפרוע
.את חובותיה
(2
)
( לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה1
)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות
.קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד
... )(ב
)(ג
בית משפט ר
שאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה
עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה
,כלפי נושים אחרים של החברה)אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א".
12
זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה לפי סעיף6(ג) לחוק החברות
ועליו לפנות לבית המשפט אם ברצונו
.לעשות בכך שימוש
סימן ג': אופן החלוקה
סעיף238
המוצע: חלוקת נכסי קופ
ת הנשייה
חלוקת נכסי קופת
הנשייה
238
.חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה ושאינם
נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות סימן זה.
הערה :
הסעיף קובע את העיקרון הכללי שלפיו חלוקת נכסי קופת הנשייה תהיה בדרך של חלוקה בהתאם להוראות
.סימן זה
סעיף239
המוצע: חלוקות ביניים
חלוקות ביניים
239
.
(א)
הנאמן יחלק לנושים ,מעת לעת ובהקדם האפשרי ,כספים שהצטברו בידו
ממימוש נכסי קופת הנשייה (בסימן זה – חלוקת ביניים.)
(ב)
לפני כל חלוקת ביניים ישלח הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן לכל נושה
הידוע לו ,אשר טרם הגיש תביעת חוב ,וכן יפרסם הודעה על כך בדרך שיקבע השר.
(ג)
הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים לאחד
מאלה :
(1)
תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם אושרה;
(2)
מימון הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ד)
נושה שתביעת החוב שלו א
ושרה לאחר חלוקת ביניים ,ישלם לו הנאמן כל
סכום שלא קיבל באותה חלוקה ,וזאת לפני כל חלוקה נוספת.
הערות :
מוצע לקבוע
שעל הנאמן לחלק לנושים,, לפי סדר הנשייה מעת לעת ובהקדם האפשרי כספים ש הצטברו ממימוש
נכסי קופת הנשייה. מדובר בחלוקת ביניים של הכספים, עד השלמת ה מימוש של נכסי קופת הנשייה, שאז תיעשה
.חלוקה סופית של היתרה
כדי שחלוקת הביניים לא תפגע בנושים שטרם
אושרה תביעת החוב שלהם,
מוצע לקבוע שהנאמן ישלח הודעה על
חלוקה לנושים שידוע לו
.לגביהם ושטרם הגישו תביעת חוב
בנוסף
, הנאמ
ן
ישמור סכומים הדרושים
לתשלום חובות עבר שטרם אושרו , וכן סכומים הדרושים למימון הוצאות
ההליכים .
נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים, ישלם לו הנאמן כל סכום שלא קיבל באותה חלוקה–
לפני
.כל חלוקה נוספת
13
ההסדר
ים המקביל
ים הקיימים היום קבוע
ים
בסעיפים130
,
132
ו-
133
.לפקודת פשיטת הרגל17
לדיון:
לסעיף239
()(ג1) המוצע –
סעיף132
(1
) לפקודת פשיטת הרגל קובע כיום כאחד הסייגים לחלוקת דיבידנד ביניים מקרה
בו יש נושים ש"לא היתה להם שהות מספקת להגיש את תביעותיהם, או לבסס אותן...". מוצע לשקול להוסיף
ס ייג
נ
וסף
, כך שהנאמן י
היה רשאי ל עכב גם סכומים שתביעות החוב בגינם
טר
ם הוגשו , ככל שלנאמן יש הערכה באשר
לשיעורם)(ולא רק כאלה שהוגשו אך טרם אושרו.
סעיף240
המוצע: חלוקה סופית
חלוקה סופית
240
.
(א)
לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה אשר לדעת הנאמן אפשר
לממשם ,יחלק הנאמן את היתרה לנושים (בסימן זה – חלוקה סופית.)
(ב)
לפני החלוקה הסופית יודיע הנאמן לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו
ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו ,על כוונתו לחלק חלוקה סופית ,ויקצוב להם
בהודעה
זמן לביסוס תביעותיהם.
(ג)
לאחר שיכריע הנאמן בכלל תביעות החוב, ולאחר שחלף המועד להגשת ערעור
על החלטותיו כאמור בסעיף215
,בטרם ביצוע החלוקה הסופית יפרסם הנאמן הודעה
על כוונתו לעשות כן
לבצע חלוקה סופית ,
;
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין
המועד
והדרך למתן ההודעה בדרך שיקבע השר.
הערות :
מוצע לקבוע שלאחר מימוש כל נכסי קופת הנשייה שניתן לממשם, לדעת הנאמן, יבצע
הנאמן חלוקה סופית של
יתרת הכספים שטרם חולקו. במטרה לאפשר לנושים שלא ביססו לדעת הנאמן את
תביעות החוב
שלהם לעשות
זאת,
מוצע לקבוע כי הנאמן יודיע על כוונתו לבצע חלוקה סופית לכל הנושים שהגישו תביעות חוב
ש
טרם הוכרעו ,
.תוך שהנאמן יקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם
עוד מוצע כי לפני ביצוע החלוקה הסופית יפרסם הנאמן הודעה על.כך, בדרך שייקבע השר בתקנות
לדיון :
)לסעיף קטן (ג–
דומה כי הכוונה בהצעה היא לאפשר רק לנושים
שתביעתם טרם הוכרעה
בשל חוסר ביסוס מספק
הזדמנות נוספת לבססה. כלומר, שאין אפשרות לנושה ש
תביעתו נדחתה
לטעון ,לעניין זה. להבדיל מכך הסעיף
17
"
130. הכרזה וחלוקה של דיבידנדים :(א) ה
נאמן חייב, ב מהירות סבירה, להכריז על דיבידנדים ולחלקם בין הנושים שתביעתם
.הוכרה, ובלבד שיעכב תחת ידו סכומים שהיו נחוצים לכיסוי הוצאות הניהול והוצאות אחרות
(ב)
ל
פני שיכריז על דיבידנד ראשון יפרסם הנאמן ב
רש ומות, בדרך שנקבעה, הודעה על כוונתו לעשות כן, וכן ישלח על כך
מראש.הודעה סבירה לכל נושה שצויין בדו"ח פושט הרגל ולא תבע את חובו
132
. סייגים לחלוקת דיבידנד :כל כסף שבידי הנאמן יחולק כדיבידנד, אולם בחישובו ו
בח לוקתו יביא הנאמן בחשבון–
(1)
ח ובות בני תביעה שלפי הצהרותיו של פושט הרגל או ראיה אחרת מגיעים לאנשים שמקומות מגוריהם
רחו
ק ים
,ממקום פעולתו של הנאמן עד כדי כך שבדרכי התקשורת הרגילות לא היתה להם שהות מספקת להגיש את תביעותיהם
;או לבסס אותן אם היו חולקים עליהן
(2)
ח;ובות בני תביעה בפשיטת רגל שהם נושא לתובענות שעוד לא הוכרע בהן
(3)
ח
ובות בני תביעה ותובע
נ;ות שיש לגביהן סכסוך
(4)
ה.וצאות נחוצות לניהול הרכוש והוצאות אחרות
133
. זכות נושה שלא הוכר חובו :נו
שה שלא הוכר חובו אלא אחרי שהוכרז על דיבידנד אחד או אחדים יה
יה
זכאי שישלמו לו, מתוך
הכסף המצוי אותה שעה בידי הנאמן, כל דיבידנדים שלא קיבל, וזאת לפני שהכסף ישמש לתשלום כל דיבידנד עתי ד, אולם את חלוקת
.".הדיבידנד שהוכרז עליו לפני שהוכר חובו אין לשנות משום כך בלבד שהוא לא השתתף בה
14
המקביל בדין היום–
סעיף135
לפקודת פשיטת הרגל18
–
קובע כי בטרם יחלק הנאמן דיבידנד סופי, תינתן אפשרות
לנושים שתביעתם לא בוססה די הצורך
לפנות לבית המשפט.
?מדוע לא ניתנת אפשרות דומה גם בהצעת החוק
מוצע לשקול להבהיר כי הנאמן לא יבצע חלוקה סופית לפני חלוף המועד להגשת ערעור על החלטתו לבית המשפט
.בעניין תביעת החוב
סעיף241
המוצע: אופן ביצוע החלוקות
אופן ביצוע החלוקות241
.השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים
והחלוקה הסופית.
הערות :
מוצע להסמיך את השר לקבוע תקנות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים והחלוקה הסופית. כיום קבועות הוראות
בנושא זה בסימ:ן ו' לפרק ד' לתקנות פשיטת הרגל
"סי
מן ו': חלוקת נכסים
97
. פרסום הודעה על דיבידנד ראשון :הו דעה על כוונה להכריז דיבידנד ראשון תפורסם ברשומות לפי טופס22
.
98
. הודעה לפני ד
יבידנד סופי :הו דעה לפני הכרזת דיבידנד סופי לענין סעיף135
(ב) לפקודה תיערך לפי טופס
23
.
99
. הפרשה להוצאות ולדיבידנד: הג יש נושה ערעור על החלטת הנאמן הדוחה את תביעת חובו כולה
או
,חלקה
והוכרזה כוונה לחלוקת דיבידנד, יפריש הנאמן סכום כסף בעד ההוצאות המשוערות של הערעור ובעד הדיבידנד
.שיהיה צורך לשלמו לנושה המערער אם יזכה בערעורו
100
. סימון מסמכים סחירים והצגתם: הנ אמן ירשום על גבי שטר או על גבי כל מסמך סחיר אחר המשמש יסוד
לתביעת חוב ש ל הנושה את סכום הדיבידנד שהוא עומד לשלם, ולמטרה זו חובה על הנושה להציג את המסמכים
.הללו בפני הנאמן לפי דרישתו, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת
101
.ריבית והצמדה מיום צו הכינוס :הח לטתו של נאמן לפי סעיף81
לפקודה לענין הוספת הפרשי הצמדה
וריבית לא תיעשה אלא לאחר ששולמו במלואם כל החובות
שנ תבעו בפשיטת הרגל; החלטה כאמור תינתן תוך
ששים ימים מיום.תשלום הדיבידנד הסופי והעתק ממנה יומצא לכונס הרשמי
102
.
:חישוב החוב במטבע חוץ חו ב או חבות במטבע חוץ לענין סעיף71
לפקודה, יחושב ערכם במטבע ישראלי
".לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע לאחרונה לפני יום מתן צו הכינוס
לדיון :
1.
מה צפויות לכלול התקנות הח ?דשות? מה בכוונת משרד המשפטים לשמר ומה לשנות
2.
האם יש כוונה
ל חייב
פרסום ברשומות או שניתן לפרסם באינטרנט או בעיתונים ?
ס עיף242
המוצע: זכות החייב ליתרה
זכות החייב ליתרה
242
.נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר פירעון מלוא החובות לנושים והוצאות הליכי
חדלות הפירעון ,תועבר היתרה בהתאם להוראות אלה:
(1)
בהליכי חדלות פירעון של יחיד – ליחיד;
18 "
135
.דיבידנד סופי :
(א) מ
ימש הנאמן את כל נכסיו של פושט הרגל, או כל הנכסים אשר לדעתו ול
דע
ת ועדת הבקורת אפשר לממשם
בלי הארכת הנאמנות ללא צורך, יכריז הנאמן על.דיבידנד סופי
(ב) ל פני שיכריז על דיבידנד סופי יודיע הנאמן, בדרך שנקבעה, לכל הטוענים שהם נושים של החייב אבל לא ביססו את
טענותיהם להנחת דעתו, שאם לא יעשו כן להנחת דעת בית המשפט תוך הזמן ש
הו גדר בהודעה, יקבע הנאמן דיבידנד סופי בלי שיתחשב
.בטענותיהם
(ג) ע
ם תו ם הזמן שהוגדר בהודעה–
או זמן נוסף שהתיר בית המשפט לטוען לפי בקשתו–
יחולקו נכסי פושט הרגל בין
."הנושים שתביעותיהם הוכרו, בלי להתחשב בטענות של אנשים אחרים
15
(2)
בהליכי חדלות פירעון של תאגיד – לחברי התאגיד.
הערות :
מוצע לקבוע כי אם נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר תשלום כל חובות החייב–
הם יוחזרו לחייב (הסדר דומה קיים
היום בסעיף137
)לפקודת פשיטת הרגל19
.
,כאשר החייב הוא תאגיד, יוחזרו הנכסים לחברי התאגיד
שהם בעלי
.האינטרס השיורי בו
19
"
137. זכות פושט הרגל ליתרה: אח
רי שישולם כל המגיע לנושים, עם ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמ
דה ורי בית עד יום
התשלום, וכל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל–
.תשולם היתרה לפושט הרגל."