חומר רקע

פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 02-6312720 [email protected] www.kohelet.org.il 1 'כ בסיוון תשע"ז 14 ביוני2017 [מספרנו אא370 ] ה"צעת חוק להסדרת הצבת כוורות וייצור דבש, התשע ו- 6 201 ניתוח העקרונות ה ראויים להסדרת משק הדבש בחקיקה עו"ד אריאל ארליך בהמשך למחקר בנושא משק הדבש בישראל שפרסמנו בקיץ2013 , להצעת החוק מטעם משרד החקלאות שעברה בקריאה ראשונה ולדיונים שהיו בוועדת הכלכלה אשתקד, נבקש להציג בקצרה עקרונות שיש לבחון לקראת גיבוש מתווה ראוי ל.חקיקה תמצית הדברים היא כי משטר היתרי הרעייה הנוהג כיום הוא ייחודי למדינ ת ישראל, ולמיטב ידיעתנו אין לו אח ורע במדינות העולם, גם לא בין הצפופות שבהן. משטר זה פוגע פגיעות קשות בזכויות ,חוקתיות יש בו כשלים מינהליים, ו הוא יוצר כשלים כלכליים. ההצדקות למשטר הנוהג חלשות ואינן .מוכחות במסגרת התקדמותה של כלכלת ישראל לסטנדרט המקובל בעול ם, יש לשנות את המשטר הזה. יש להותיר משטר של היתרי רעייה אך ורק במקרקעין שהם משאבים ציבוריים באופן אמיתי, כלומר שטחי מרעה, שמורות טבע, שטחי אש וכדומה, להבדיל ממקרקעין הנתונים לעיבוד חקלאי פרטי. בד בבד, יש להקים מנגנון חזק , ,יעיל ושקוף של סימון ורישום כוורות ולהעניק לרשויות הווטרינריות כלים .אפקטיביים לפיקוח, ניטור וטיפול במחלות זיהומיות :נתייחס בקצרה להיבטים שלהלן א. היבטים חוקתיים ב. היבטים מינהליים ג. היבטים כלכליים ד. תכליות ראויות ל)חקיקה (על מה יש להגן א. היבטים חוקתיים 1. פגיעה ב חופש העיסוק משטר היתרי הרעייה הנוהג כיום פוגע פגיעה חמורה בחופש העיסוק, בשלל מובנים. הפגיעה החמורה ביותר היא כמובן עצם שלילת החופש מאדם לבחור כרצונו לעסוק בגידול דבורים, בייצור דבש או בשיווק דבש. נחוצה הצדקה כבדת משקל לפגיעה כזו בחופש העיסוק, ולהלן נבחן אם .הצדקה כזו אמנם ישנה בנוסף לכך, ההס דרים הללו מגבילים את יכולתו של דבוראי לבחור כרצונו כיצד לנהל את עסקו– מבחינת הגדלת מספר הכוורות, מקום ומועד הנחתן ויכולתו להתקשר עם .חקלאים לצרכי האבקה. גם בכך יש משום פגיעה חמורה בחופש העיסוק 2. פגיעה ב זכויות קניין משטר היתרי הרעייה הנוהג במשק הדבש פוגע פגיעה חמורה בזכויות קנייניות של בעלי קרקע או ,בעלי זכויות שימוש בקרקע שכן הוא מפקיע את הבעלות על הצוף הצומח מן הקרקע מבעל זכויות פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 02-6312720 [email protected] www.kohelet.org.il 2 .הקניין או השימוש בקרקע, וכן מופקעת ממנו הזכות להחליט האם והיכן יונחו כוורות על גביה בעל זכויות בקרקע שהוא גם מגדל דבורים אינו רשאי להניח את כוורותיו בנחלתו, ואף לא לרעות את דבוריו בנחלתו, אלא אם המועצה מאשרת לו לעשות כן. יתר על כן, המועצה רשאית להעניק היתרי רעייה לדבוראי אחר לרעות את דבוריו בנחלתו של המחזיק בקרקע, אף בניגוד לרצונו של בעל הזכ ויות . ,יש להדגיש כי הפקת הצוף היא פועל יוצא ישיר של עיבוד הקרקע על ידי המחזיק בה .ולפיכך הכרחי לראות בצוף משום קניינו כמו יתר תנובת הקרקע עוד יש להדגיש כי לעניין זה אין הבדל בין קרקע פרטית לבין קרקע שנמסרה בחכירה ארוכת טווח לצורך עיבוד חקלאי. דינה של האחר ונה הוא כקרקע פרטית לחלוטין בכל הנוגע לדרך השימוש בה .ולבעלות על התנובה המופקת ממנה. לפיכך דינה צריך להיות שווה גם לעניין זכויות הרעייה בה 3. פגיעה ב חופש ההתקשרות משטר היתרי ההאבקה פוגע אף הוא בזכויות קניין, שהרי אף לצורך האבקה מנוע בעל זכויות הקניין .או השימוש בקרקע מלהניח את כוורותיו בנחלתו, והוא זקוק לאישור המועצה בנוסף לכך, משטר זה פוגע גם בחופש ההתקשרות, המוכר כמשקף זכות חוקתית, שכן בעל הזכויות בקרקע אינו רשאי להתקשר כרצונו עם דבוראי ולשכו .ר ממנו שירותי האבקה כרצונו, אלא לפי אישורה של המועצה .בכך נפגע גם חופש התחרות, שאף הוא משקף זכות חוקתית ב. היבטים מינהליים 1. זהות הרגולטור ,במשטר הקיים כיום מועצת הדבש אשר .בידיה סמכויות ביצוע ואכיפה, היא חברה פרטית מינהל תקין מחייב כי אסדרה תיקבע ותיאכף על- ידי גוף ממשלתי, רשות, או תאגיד סטטוטורי שהוקמו לשם כך , ובשום אופן לא על ידי חברה פרטית . אף אם מדובר בחברה לתועלת הציבור, שלגופי ,הממשלה רוב בקרב חברי הדירקטוריון, ואף אם תוכפף החברה לסטנדרטים גבוהים של שקיפות עדיין העובדה שניהולה מושפע מגורמים בעלי אינט רס בענף שוללת באופן מוחלט את האפשרות כי .חברה זו תהיה בעלת סמכויות רגולציה על הענף כ.ל עירוב בין בעל אינטרס לבין הרגולטור יוצר ניגוד עניינים שלא ניתן לריפוי 2. חברי הוועדות ו ו עדות הערר בדומה לכך, אין ל אפשר מצב שבו בוועדות ה היתרים או בוועדות ה ערר יש מעמד פור מאלי כלשהו לבעלי עניין, לא כחברים ולא כמשקיפים. גוף המחלק משאבי ציבור צריך להיות חף מהשפעות מסוג .זה, ואין להתפשר על כך לצורך זה, בעלי עניין הם גורמים הפועלים פעילות כלכלית בענף או גורמים .המייצגים אותם ארגונים יציגים,, המייצגים את החברים בהם בלבד אמורים להיות בעלי השפעה מ כח היותם מייצגים ציבור, ולא מכוח חוק הכופה את עמדתם על כלל העוסקים בענף., ולו בדרך עקיפה פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 02-6312720 [email protected] www.kohelet.org.il 3 ג. היבטים כלכליים 1. מניעת תחרות משטר היתרי הרעייה הקיים כיום יוצר מבנה קרטלי בשוק הדבש, בייצור ובשיווק, ומונע כניסה חופשית של שחקנים חדשים בתח ום. תחרות בין יצרנים מקומיים יכולה להביא לידי הוזלה במחירי .הדבש לצד הרחבה של מגוון מוצרי הדבש המוצעים לצרכנים 2. פגיעה בדבוראים קטנים משטר היתרי הרעייה הקיים כיום פוגע כלכלית בדבוראים קטנים, שכן הוא פוגע ביכולתו של .דבוראי להגדיל את היקף הייצור שלו 3. פגיעה ביעילות הייצור ויעילות עסקאות האבקה נכון ויעיל לקשור בין המחזיק בשטח, הריבון להחליט איזה שימוש יעשה בו, לבין התוצרת החקלאית על כל רבדיה (ובכלל זה צוף). לצוף ישנו ערך כלכלי, וחקלאי שהזכויות בצוף יהיו שלו יוכל לשקלל את ערכו בהחלטתו אילו גידולים לגדל בשטחו ו אילו נטיעות לנטוע. זכויות השימוש בצוף והיכולת לעשות בהן עסקאות (רעייה תמורת האבקה, או בתמורה כלכלית אחרת) הן התמריץ הטוב ביותר להגדלת כמות הצוף ולנטיעות צופניות (הרבה יותר מאשר גביית אגרות למועצת הדבש .)כדי שזו תיטע נטיעות צופניות 4. האמרה מלאכותית של מחירי נקודות הרעייה האסדרה הקיימת בתחום הפכה את נקודות הרעייה .למשאב מוגבל. כתוצאה מכך האמיר ערכן כיום מוערך ערכה של נקודה בכ- 1000 ₪ לכל כוורת (!). נקודת מרעה יכולה כ לה יל40 כוורות. הואיל והמועצה אינה מאשרת נקודות חדשות, דבוראי המבקש להרחיב את עסקו ולזכות בנקודת מרעה נוספת, או דבוראי חדש המבקש להיכנס לתחום, חייב לרכוש נקודה מדבוראי אחר. כך התפתח בין הדבוראים שוק של סחר בנקודות רעייה . התוצאה היא שמגדלים וותיקים אשר לא קנו נ קודות מרעה, אלא אך שילמו במהלך השנים אגרות בגין השימוש בהן, זוכים מן ההפקר בנכס יקר ערך. לא זו בלבד, אלא שהתמורה עבור נקודת מרעה .מגיעה לידיו של בעל הזכויות בנקודה ולא לבעל הקניין בקרקע, ויהא זה אדם פרטי או הציבור האמרת ערכן הכלכלי של נקודות המרעה היא תוצא ה ישירה ומלאכותית לחלוטין של מדיניות הגבלת נקודות ה רעייה . מדיניות זו מיטיבה עם דבוראים וותיקים בעלי נקודות רעייה ובייחוד עם דבוראים גדולים שיש להם נקודות רעייה .רבות ד. ה תכליות ה ראויות כבסיס לגיבוש ה)חקיקה (על מה יש באמת להגן 1. האבקה איננה מצדיקה משטר היתרים בסעיף המטרה של החקיקה המוצעת וכן בדברי ההסבר מוצג משטר היתרי הרעייה כהכרחי לצורך קיומה של האבקה סדירה ומספיקה בישראל, לחקלאות וטבע. ניתוח כלכלי פשוט שפרסמנו בעבר מראה כי זו טענה בלתי מבוססת לחלוטין .ב שום מדי נה ב עולם אין משטר של היתרי רעייה. משטר של היתרים מטבעו מקטין את מצאי הדבורים בטבע, שכן הוא מגביל את כמויות הדבורים. ככל שיש ממש בטענה כי העדר משטר היתרים יגרום לכך שייצור דבש לא יהיה משתלם, הרי שחקלאים פורום קהלת (ע"ר ) עם ועולמו 8 ירושלים משרד 02-6312720 [email protected] www.kohelet.org.il 4 ישלמו מעט יותר כדי לקיים די כוורות לצרכי ההאבקה. הכלל הבסיסי הוא שדבר שיש בו צורך יתקיים, ואין צורך בעי.וותי שוק מלאכותיים כדי לשמרו אם בכל זאת יתעורר צורך בהאבקה מטעם המדינה, המדינה תסבסד זאת . כידוע, וכפי שמדגיש ארגון ה- OECD באופן תדיר, סובסידיות ישירות עדיפות על משטרי מכסות וזיכיונות מעוותי-סחר. המסקנה היא שהצורך (שאין עליו מחלוקת) בדבורים לצורך האבקה אינו מצדיק את משטר היתרי .הרעייה הנוכחי ואת זה שמוצע בחקיקה 2. בריאות הדבורה אין ספק כי ההתמודדות עם מחלות זיהומיות בקרב הדבורים הוא אתגר שיש ל יתן .עליו את הדעת לשם כך יש לאפשר ניטור, פיקוח ואכיפה אפקטיביים בידי השירות הווטרינרי. הדרך המקובלת בעולם, גם במדינ .ות צפופות, היא באמצעות הטלת חובת סימון ורישום יעילים יש לאמץ שיטה זו ,גם בישראל ומומלץ כי לשם כך יוקם מרשם גלוי באינטרנט, על בסיס מערכת נתונים גיאוגרפיים .שיהיה נגיש לכל אדם ,עם זאת, אתגר זה אינו מבסס צורך במשטר של היתרים. גם בארצות הברית אשר הכריזה על תכ נית חרום פדרלית להתמודדות עם מחלות הדבורים, רעיון של משטר היתרים אינו עולה על הדעת ונבחרו.פעולות אחרות הקשורות בסימון ומעקב, בפיקוח על ריסוס וכדומה 3. זמינות המידע בנוסף לשיקולים הנ"ל, ישנה גם תועלת ציבורית רבה בכך שהמידע על מיקומן של כוורות יהיה נגיש ,לכל ובייחוד לדבוראים אחרים שעליהם לכלכל את צעדיהם ולבחור היכן להניח את כוורותיהם. גם .משום כך יש צורך במרשם גלוי כנ"ל 4. חלוקה הוגנת של משאבי הציבור .שטחים פתוחים שאינם נתונים לעיבוד חקלאי הם משאב ציבורי. הצוף שהם מניבים שייך לציבור בשטחים כאלה ראוי ליצור מגנון חלוקת היתרים או זיכיונות, באופן שקוף ושוויוני. ייתכן כי מנגנון .של מכרז יהיה השוויוני והיעיל ביותר 5. מניעת מטרדים למיקומן של כוורות בסמוך למבני מגורים ולדרכים עלולה להיות השפעה על בני אדם ויש לתת לכך .מענה בחוק 6. איכות הדבש יש צורך להגן על הצרכן מפני דבש.מזויף או דבש שיוצר ממי סוכר, וכן על בריאות הציבור 7. שמירה על זכויות דבוראים קיימים כל רפורמה בתחום צריכה לקחת בחשבון את המצב הקיים, ואת אינטרס ההסתמכות של דבוראים ותיקים על המשטר הקיים. לפיכך יש ליצור מנגנוני ביניים כדי למתן כל שינוי ולמנוע טלטלה פתאומית ש.תפגע בדבוראים עצמם ובמשק הדבש כולו