חומר רקע
הנדון: אי שוויון בתשלומי הכשרות – נייר עמדה
רקע
שירותי כשרות במדינת ישראל ניתנים כיום, על פי חוק איסור הונאה בכשרות תשמ"ג-1983, על ידי הרבנות הראשית או הרבנויות המקומיות בלבד באמצעות המועצות הדתיות (ובצה"ל – על ידי הרב הצבאי הראשי). זאת בניגוד למצב בארה"ב, שם פועל שוק כשרות חופשי, במסגרתו התאחדו גופי הכשרות הפרטיים הגדולים תחת רגולציה מתואמת ומוסכמת כגון ארגון ה-OU.
מערך הכשרות הממלכתי נגוע בכשלים רבים כגון אי שקיפות מחירים וחוסר בסטנדרטים קבועים אשר באים לידי ביטוי באינטראקציה עם מושאי ההשגחה- בעלי מסעדות, אולמות אירועים ומסעידי קייטרינג, בתי מלון, רשתות קמעונאיות ומפעלים.
יתרה מכך, מערך הכשרות פועל במבנה ארגוני לקוי. דוחות מבקר המדינה 59ב' ו-67ב' (שהתפרסם לאחרונה) הצביעו על ניגודי עניינים מבניים במערכת הכשרות: המשגיח מועסק ע"י המושגח, מפקחים מועסקים כמשגיחים, היעדר אחידות בנותני הכשרות, היקף העסקה משתנה, פיקוח שונה מעיר לעיר, מינויי קרובים ומקורבים, דיווחים כוזבים של משגיחים והעסקת עובדים במערך אשר משמשים כנותני כשרות בגופים פרטיים (בד"צים). לבד מאלו, המצב כיום הוא שכשלים אלו במערך הכשרות מביאים לנטל כלכלי על שוק המזון, החל ממסעדות וכלה במפעלים. עובדה זו גורמת לייקור מוצרי המזון המיובאים והמקומיים ומהוות נטל על כלל אזרחי המדינה.
אי-שוויון בתשלומי כשרות
סוגיית התשלומים בעבור השגחה על הכשרות מתחלקת לרוב לשניים. תשלום אחד הוא אגרה שנתית אשר גובהה נקבע בהתאם לאמור בתקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים), תשע"ד-2013 (להלן – "התקנות") כאשר לא ניתן לתת הנחות על סכומה. תשלום שני הוא שכר משגיח הכשרות שמועסק לרוב על ידי בעל העסק. שכר המשגיח על פי התקנות אמור לעמוד על 37 ₪ לשעה. נוהל הפעלת מערך הכשרות במועצות הדתיות שנקבע בחוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת, התש"ע/1 קובע כי תשלום האגרה מהווה תנאי הכרחי להנפקת תעודת הכשר. במסגרת תשלום האגרה, אמורים להינתן גם שירותי פיקוח מטעם המועצה הדתית כשאת שכר המשגיח משלם כאמור בית העסק המושגח. המועצות הדתיות אינן רשאיות לגבות מבעלי עסקים תשלומים נוספים.
לפי דו"ח מבקר המדינה 67ב', בפועל ישנם כשלים רבים ביישום ההנחיות באשר לגביית תשלומים בנושא הכשרות. המועצה הדתית בירושלים, בתקופה הנבדקת, נתנה הנחות ניכרות על תשלום האגרה וכן גבתה תשלומים נוספים מחנויות לממכר ירקות ופירות עבור שירותי פיקוח. למשל, במתחם שוק מחנה יהודה גבתה המועצה תשלום בסך 3,210 ₪ עבור שירותי פיקוח בנוסף לתשלומים עבור ההשגחה.
הרבנות לכשרות ארצית, גוף שסמכויותיו אינן מוסדרות אך מטפל באזורים שבהם אין מועצות דתיות, גובה דמי השגחה שלא כלולים ברשימת התשלומים המותרים לגבייה.
עוד עולה מדו"ח מבקר המדינה 67ב' שבמסגרת כנס שערך ביוני 2016 אגף הבקרה במשרד לשירותי דת למועצות הדתיות הוצג ליקוי מרכזי בתחום האגרות- ב48% מהמועצות הדתיות גובה האגרה הנגבה לא היה על פי הנוהל.
בכל הנוגע לאי שוויון בדמי ההשגחה, מדו"ח המבקר 67ב' עולים ממצאים חמורים ביותר הכוללים גביית תשלום שונה בין בתי עסק בעלי מאפיינים דומים באותו יישוב, פערים בין גביית תשלומים במועצות דתיות שונות, פערים בגביית תשלום ובדרישות השגחה בין בתי עסק דומים המשתייכים לאותה רשת. לדוגמא, המועצה הדתית באשדוד דרשה מבית קפה מסוים חצי שעת השגחה ביום, ולעומת זאת בבית קפה מאותה רשת בתל-אביב חייבה המועצה הדתית השגחה של רבע שעה בלבד.
הצעת תנועת "נאמני תורה ועבודה" להסדרת מערך הכשרות ותאגידי הכשרות הפרטיים
הצעת תנועת "נאמני תורה ועבודה" היא לייעל את מערך הכשרות הממלכתי ולהסדיר חוקית את מעמד הבד"צים כך שיינתן מענה לבעיות שהוצגו לעיל.
להלן עיקרי ההצעה:
• הרבנות הראשית תהפוך מגוף נותן כשרות לגוף רגולטורי כמקובל במשק.
• מינוי ממונה שיהיה אמון על מתן רישיונות לתאגידים פרטיים המעוניינים לתת כשרות.
• הרגולטור, קרי הרבנות הראשית, ישמש כגוף המפקח על התאגידים נותני הכשרות.
• תאגיד כשרות יפעל כמוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) בלבד ויחויב בדיווח לממונה.
• גביית האגרות תשולם ישירות למשרד לשירותי דת באופן אחיד ושוויוני.
• שקיפות - על התאגידים יהיה לפרסם את הקריטריונים ההלכתיים לפיהם הם פועלים וכן את סכום דמי ההשגחה ושעות ההשגחה.
• נושאי משרה ברבנות (הרגולטור) לא יוכלו לשמש במשרות בתאגידים פרטיים.
• תאגידי הכשרות יוכלו לספק שירותים מותאמים לכלל האוכלוסייה שתחפוץ בשירותים אלה.
• שוק נותני הכשרות ייפתח לתחרות בכפוף לפיקוח שיוסדר בחוק.
הצעת תנועת "נאמני תורה ועבודה" נוסחה כהצעת חוק שהונחה על שלחן הכנסת על ידי ח"כ רחל עזריה. ההצעה תביא לניהול ולפיקוח ציבורי רחב על מערך הכשרות כולו ותתן אפשרות בחירה בפן ההלכתי בין סוגי כשרויות שונות. הפתרון המוצע ישים את צרכני הכשרות במרכז ובכך יתחזק אופייה היהודי של המדינה ותעוגן שקיפות הוגנת הנדרשת לשוק הכשרות בבחינת "והייתם נקיים מה' ומישראל".