חומר רקע
22.6.2017
נייר עמדה בנושא
זכות הילד לקשר עם הוריו על רקע חזרת הורה בשאלה
לקראת דיון בועדה לזכויות הילד- קבוע ל יום.2017
6.
26
מרכז רקמן מברך על קיום
ה דיון
בוועד
ה
המיוחדת לזכויות הילד בנושא זכות הילד
.לקשר עם הוריו על רקע חזרת הורה בשאלה
אנו סבורות
כי
הורה שחזר בשאלה מצוי ב
מצב של נחיתות
כאשר הוא מתייצב בפני בית
דין דתי וזה אמור להכריע בשאלת משמורת הילדים או חינוכם .
.בשל אופי הפעילות במרכז נתמקד בבתי הדין הרבניים ,לעיתים תכופות מידי
בת י הדין
הרבניים אינם פוסקים בענייני משמורת בהקשרים אלה רק על פי 'טובת הילד' כפי
שמתפרשת על פי החוק האזרחי ופסיק
ת בית המשפט העליון , אלא לעיתים גם על פי
עמדתם ההלכתית, החוששת גם לעתידו הרוחני של הילד. מסיבה זו ניתן למצוא החלטות
של בתי הדין
ה
קובעות כי משמורת ה ילדים תועבר דווקא להורה ,השומר תורה ומצוות
גם שטובתו היא הפוכה מזו, בהתאם ל קביעת הגורמים המקצועיים(ת
סקירי
פקידות
הסעד וחוות דעת המומחים)
. כן לעיתים בתי הדין הרבניים מבכרים כי קטין שהתחנך
בחינוך חילוני משך כל חייו יעבור לחינוך בעל אופי דתי אך בשל חזרה בתשובה של אחד
מהוריו1 .
ניתן למצוא פסקי דין בהם שיקולים דתיים
מנחים
בהחלטות הנוגעות להיבטים
שונים בחיי הילדים2
.כך לדוג
מא
מקרה בו
בית הדין הוציא צווים האוסרים על
מגורים
משותפים ועל מפגשים בין
ילדים לבת זוגתה של האם3.
החלטות מסוג זה לא רק שמנוגדות לדין החל, אלא יש בה
ן פגיעה של ממש בילדים.
בבג"צ5227/97
דויד נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים(, פ''ד נה1
)
453
נקבע כי
העדפה ערכית של בית הדין כי הילד יגדל בסביבה דתית הינה שיקול זר
שאין להתחשב
בו :
"על בית-המשפט להכריע בטובתו של הילד הספציפי העומד לפני בית-
המשפט: ללא הנחות נוקשות, ללא דעות קדומות וללא כפיית עקרונות-
מלבר, והכול, כמובן, בהיעדר הוראות-
חוק מפורשות. רק אם יעשה כך
,לא יחטא שופט לטובתו של הילד: לשלומו הגופני ולבריאות נפשו. כך
,למשל אמירה כי ראוי ורצוי לו לילד יהודי–
באשר יהודי הוא–
כי יזכה
לחינוך דתי, או כי יימצא בסביבה דתית דווקא, הינו שיקול זר : זר
לטובת הילד וזר למשפט. אכן, יש מקרים שבה ם יהיה ראוי כי קטן יזכה
לחינוך דתי, ואולם לעולם תיגזר מסקנה זו משיקול-
העל של טובת הילד
."בנסיבותיו של עניין פלוני
אנו קוראות למחוקק לקבוע כי הסמכות הבלעדית בענייני משמורת תינתן לבית
המשפט לענייני משפחה
שלו הסמכות הראשית והשיורית בענייני משפחה . לבתי הדין
ה
דתיים, באופן טבעי, יש עמדה ערכית, מעצם מהותם,
ביחס לשאלת הסביבה העדיפה
לילד ולכן הם אינם הערכאה המתאימה לבירור סוגיית המשמורת. המשמעות בפועל של
קריאה זו היא ביטול האפשרות לכרוך תביעת משמורת לתביעת גירושין. המצב המשפטי
כיום הינו כעצם הגשת תביעה גירושין לבית
הדין מעניקה את הסמכות לבית הדין בענייני
משמורת (אפילו ללא כריכה מפורשת היות וההלכה הפסוקה היא שנושא המשמרות
1
בג"ץ4238/03
לוי נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים(, פ''ד נח1
)
481
, בגץ7395/07
פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול
לערעורים (פורסם בנבו ,
21.1.08
).
2 בג"ץ
8533/13
( פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול
פורסם בנבו,
29.6.14
)-
בית הדין חייב את העותרת לעורך ברית
מילה לבנה משיקולים דתיים.
3 בג"
ץ5501/14
פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים , החלטה מיום7.9.14, פורסם בנבו.
כרוך מעצם טיבעו לנושא הגירושין). אין להסכין עם השארת מצב זה על
כנו ולכל הפחות
יש לבטל את הכריכה האוטומטית מעצם פתיחת תיק גירושין.
,המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן
נוסד בשנת2001
. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, באמצעות
תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית. המרכז פועל לאור חזונ ו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות
.הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית