חומר רקע

,יוני2017 חמישים אחוז מהצעירים נמצאים מחוץ לאקדמיה כניסה לאקדמיה כמפתח למוביליות חברתית 309,870 סטודנטים למד ו בישראל במוסדות להשכלה גבוהה בשנת תשע"ו . כמחצית מכל שנתון בוחרים להמשיך ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה1 .נתון זה מצביע על עליה ב רמת הנגישות להשכלה מח ד, אך גם על אי השוויון המשמעותי בין צעירים שנכנסים בשערי .ההשכלה הגבוהה לעומת צעירים שלא האחרונים מהווים כמובן גם הם מחצית מהשנתון. דו"ח כישורי מבוגרים של ה- OECD הבוחן מיומנויות קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות, ממקם את ישראל בתחתית הדירוג של מדינות ה- OECD2 ומצ ביע על פערים גדולים במיומנויות בין בעלי רמת השכלה תיכונית ומטה ובעלי רמת השכלה על תיכונית וגבוהה, אשר משפיעים באופן ישיר .על השכר של הפרט. ככל שהמיומנויות גבוהות יותר כך השכר גבוה יותר השכ לה אקדמית היא מפתח חשוב להשתלבות בשוק העבו דה, ומכאן גם ליציאה ממעגל העו ני, ולכן נתונים אלו מציירים תמונה עגומה עבור החברה והמשק הישראלי ובעיקר עבור עתידם של 50 אחוז .הצעירים אשר נותרים מחוץ לאקדמיה פערים ב השכלה התיכונית כמרכיב מכריע בכניסה להשכלה גבוהה: אחד המרכיבים העיקרים המשפיע על כניסה להשכלה הגבוהה בישראל הוא המתאם ה גבוה בין פערים כלכלים- .חברתיים ובין הצלחה בבחינות הבגרות בדוח "מצב המדינה" של מרכז טאוב נבדק ונמצא קשר ברור בין מדד הטיפוח של משרד ה חינוך הבודק את הרמה הכללית- חברתית של בית ספר יסודי ועל יסודי .לבין אחוזי הזכאות לבגרות3 קשר זה מקבל אישוש נוסף כאשר 46.3% מב ני ה- 17 בארץ בשנת2007 ,היו זכאים לתעודת בגרות מתוכם 13% לא עמדו בתנאי הסף לקבלה למוסדות השכלה גבוהה. שיעור הזכאות בשנת2007 ביישובים מבוססים עמד על68% , בעוד שיעור הזכאות בעיירות פיתוח רק47.8% ,. ביישובים המבוססים47.6% מהזכאים לתעודת בגרות המשיכו לאקדמיה . בעיירות הפיתוח רק15.1% מהזכאים המשיכו .לאקדמיה4 על פי נתונים אלו ניתן לקבוע כי כיום צעירים אשר מתחנכים בבתי ספר שמדורגים במדד החברתי-כלכלי נמוך ומתגוררים בפריפריה החברתית-גיאוגרפית זוכים ב הכרח לנגישות .פחותה להשכלה גבוהה :פערים בין כתלי האקדמיה ,לצערנו גם הצעירים ממדרג חברתי-כלכלי נמוך ,שהצליחו להיכנס בשערי האקדמיה אינם זוכים לממש את מלוא התשואה של ההשכלה הגבוהה. רובם מגיעים ל תחומי לימוד בעלי ביקוש נמוך במשק ו/או רשומים ב מוסדות אקדמי ים היוצרים מוביליות נמוכה יותר. סטודנטים המשתייכים לאשכולות גבוהים נוטי ם יותר ללמוד באוניברסיטאות בהשוואה לסטודנטים המשתייכים לאשכולות נמוכים. כמו כן, ככל שהרמה החברתית- כלכלית של הסטודנטים גבוהה יותר, כך הם נוטים יותר ללמוד במכללות לא מתוקצבות. מנגד, ככל שהרמה החברתית- כלכלית נמוכה יותר, עולה הנטייה ללמוד במכללות לחינוך5 .ראוי לציין כי באשכולות הנמוכים נכללות קבוצות אוכלוסייה שהמועצה להשכלה גבוהה רואה בהן קבוצות יעד– החברה 1 ,המועצה להשכלה גבוהה מערכת ההשכלה הגבוהה 2 יש ראל מדורגת במקום ה29 מתוך34 במיומנויות מתמטיות, במקום ה28 מתוך34 במיומנויות קריאה ובמקום24 מבין29 מדינות ב פתרון בעיות בסביבה טכ ,נולוגית. מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2016 . http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201606198 3 ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות2015 ,, עורכים: אבי וייס ודב צ'רניחובסקי עמוד 432 . 4 נוגה דגן- ,בוזגלו, הזכות להשכלה גבוהה בישראל: מבט תקציבי ומשפטי, מרכז אדוה2007 . 5 ( .וינינגר, אסף2016). נתונים על סטודנטים לתואר ראשון בפילוח לפי תחום לימודים ומצב חבר תי- כלכלי. מרכז המחקר והמידע של .הכנסת החרדית , האוכלוסייה הערבית ויוצאי אתיופיה– והיא פועלת להגברת נגישות מערכת ההשכלה הגבוהה עבורן לצורך שילובן בתעסוקה ובחברה בישראל . ו הו עדה לעדכון מערכת ההשכל ה הגבוהה בישראל, שפעלה ב2016 ביוזמת התאחדות הסטודנטים, המליצה לראשונה על גיבוש תוכנית חומש ייעודית לפריפריה הגאו- חברתית בישראל6. המלצות הו ו עדה כללו היבטים נוספים להגברת הנגישות לאקדמיה והגברת שוויון ההזדמנויות כיעד אסטרטגי מערכתי, לרבות מכינות מדעיות מואצ ות מסובסדות, חממות "מבוא לאקדמיה" ופיתוח שיטת מיון אלטרנטיבית שאינה רגישה למשאבי המועמד הכלכליים או הסביבתיים. עם זאת, אין בנמצא תוכנית מקיפה והוליסטית להנגשת המערכת האקדמית .לצעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית קיום אפשרויות תעסוקה ומוביליות חברתית מחוץ לאקדמיה ?עולה השאלה, מהן האפשרויות העומדות בפני צעירים שאינם נכנסים בשערי האקדמיה ,לצערנו התשובה לכך היא .קצרה וצרה מדי כיום היא מתחלקת בין שני אפיקים עיקריי ם : .לימודי הנדסאות ומסלולי הכשרה מקצועית אפיקים אלו אינם מגשימים את הפוטנציאל הגלום בהם וזוכים לתמי כה ממשלתית מצומצמת ביחס למדינות הOECD . מחקרים מוכיחים כי במערכות השכלה טכנולוגית ומקצועית איכותיות בעולם, התשואה של שנת השכלה טכנולוגית לפרט ולמשק זהה לתשואת שנת השכלה אקדמית . כמו כן נתוני משרד הכלכלה מראים כי עובדים בעלי ניסיון אשר עברו הכשרה מקצועית במק צוע שלהם הצליחו לשפר את השכר ב 22% ו אילו עובדים בעלי ניסיון אשר עברו הכשרה מקצועית במקצוע אחר הצליחו לשפר את השכר ב16% . 7 שני אפיקים אלה יחד מעניקים הכשרה והשכלה ל כ70,000 איש בלבד .בשנה בהינתן שבמערכת ההשכלה האקדמית לומדים כ300,000 סטודנטים מדי שנה, מספרים אלו .זעומים בהקשר זה יש לציין גם את יכולת הניעות והאקרדיטציה המוגבלת הקיימת בין מערכות ההשכלה וההכשרה השונות לרבות צה"ל, אשר הינו ייחודי לישראל כמערכת המכשירה צעירים בתחומים ייחודיים, שחלקם יכולים להוות בסיס ראשוני ואיתן לקרייר ה אזרחית. כיום, המערכות השונות אינן יודעות כיצד ואיך להכיר בידע, המיומנויות והכישורים שמעניקה האחת, בעת .הצטרפותו של צעיר למערכת שניה כך נוצרת חפיפה וכפל בין ההכשרות השונות, בזבוז זמן .יקר של הצעיר בישראל בהכשרה חוזרת ודחיית השתלבותו במשק הישראלי ראוי לציי ן כי 'כחלק מהחלטת ממשלה מס147 מיום28.6.2015 בנושא "טיפוח ומיצוי ההון האנושי" הוקם צוות בי ן- משרדי בראשות משרד רה"מ לשיפור מערך האקרדיטציה בין מערכות הכשרה השונות ,לשיפור הניעות של תלמידים, חיילים וסטודנטים בין ערכות החינוך, צה"ל, ההשכלה האקדמית הטכנולוגית .וההשכרה המקצועית המלצותיו של הצוות שא ר הוגשו באוגוסט2016 , עדיין .ממתינות לאישור הממשלה את יישומן הצורך ב יצירת מגוון השכלתי השכלה על-תיכונית על גווניה מפתחת מיומנויות וכישורים אשר נושאים תשואה גבוהה עבור הפרט מבחינת יכולת ההשתכרות וההתפתחות המקצועית שלו והן עבור המשק והחברה מבחינת צמצום ה .פערים, אי השוויון והעלאת הפריון מובן ש האקדמיה אינה צריכה להכיל בתוכה את כלל הצעירים בישראל, אך על המדינה לאפשר לכל הצעירים את הזכות לרכוש השכלה כלשהי שתקנה להם ,מיומנויות וכישורים לפי בחירתם ויכולותיהם אשר יבטיחו בצידם תשואה אמיתית להם .כפרטים ולמשק 6 (.התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל2016 .)דו"ח הועדה לעדכון מערכת ההשכלה הגבוהה 7 .צבי אקשטיין, אביחי ליפשיץ, קרן שגיא ותום טרילניק( 2016 .)ה שכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית. מכון אהרן למדיניות כלכלית, המרכז .הבינתחומי הרצליה חשיבות ו של מגוון השכלתי ו של קיום אפשרויות ל למידה לאורך החיים, גדל ים שבעתיים בשנים האחרונות .לאור השינויים בשוק התעסוקה הגלובלי והמקומי לפיכך התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות סבור ה כי על מדינת ישר אל לייצר מגוון השכלתי רחב יותר ל צד ביסוס ניעות גבוהה יותר בין מערכות ההכשרה וההשכלה .בישראל להלן שלוש המלצות למימוש שאיפה זו : 1 . גיבוש תוכנית חומש במועצה להשכלה גבוה לשילובם באקדמיה של צעירים מהפריפריה הגאו-חברתית למען איזון הייצוג של היישובים והפלחים השונים בחברה הישראלית. הגדלת מספר הבו גרים מהפריפריה הגאו- חברתית באקדמיה בכלל ובמקצועות סלקטיביים בפרט, תיתן מענה אמיתי למי שכיום נמנעת ממנו הזדמנות שווה .להשכלה גבוהה 2 . יצירת מערכת אקרדיטציה בין מערכות ההכשרה וההשכלה השונות אשר יאפשרו לצעירים להתקדם ולהתנייד בקלות רבה יותר בין המערכות ויצירת ה משכיות תחומית .ומקצועית רלוונטית לאורך הקריירה של הפרט 3 . שיפור והרחבת ההשכלה הטכנולוגית הגבוהה ומערך ההכשרות המקצועיות - יש לעודד צעירים וצעירות ללמוד הנדסאות במקצועות הטכנולוגיים בד בבד עם שיפור מערכת הה שכ לה הטכנולוגית ומיצובה כחלופה אמיתית למערכת ההשכלה ה .אקדמית כמו כן, יש להרחיב משמעותית את היקף ההכשרות המקצועיות עבור צעירים, אשר יאפשרו להם להתפתח ולה ת .קדם מקצועית לאורך זמן