חומר רקע
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
1. מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.
מיום 31.3.2016
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)
1. מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.
2. הלשכה –
(1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;
(2) תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;
(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א';
(3) תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;
(4) תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק;
הכל בהתאם לחוק זה.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)
2. הלשכה –
(1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;
(2) תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;
(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א';
(3) תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;
הכל בהתאם לחוק זה.
מיום 8.1.2015
תיקון מס' 34
ס"ח תש"ע מס' 2215 מיום 26.11.2009 עמ' 248 (ה"ח 280)
הוספת פסקה 2(4)
3. הלשכה רשאית, בין השאר –
(1) לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה;
(2) (נמחקה);
(3) לשמש בורר ולמנות בוררים;
(3א) לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;
(3ב) לעסוק בהליכי גישור;
(3ג) לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;
(3ד) לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;
(4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
(5) לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
(5א) לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;
(6) ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;
(7) לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.
מיום 8.1.2015
תיקון מס' 34
ס"ח תש"ע מס' 2215 מיום 26.11.2009 עמ' 249 (ה"ח 280)
מחיקת פסקה 3(2)
הנוסח הקודם:
(2) לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים;
מיום 31.3.2016
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)
(1) לחוות דעתה על הצעות חוק בעניני בתי המשפט וסדרי דין וחקיקת משנה;
(2) (נמחקה);
(3) לשמש בורר ולמנות בוררים;
(3א) לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;
(3ב) לעסוק בהליכי גישור;
(3ג) לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;
(3ד) לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;
(4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
(5) לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
(5א) לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;
4. הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
4א. מקום מושבה של הלשכה הוא ירושלים.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
הוספת סעיף 4א
5. הלשכה תעמוד לבקרתו של מבקר המדינה.
. . . . .
מיום 31.3.2016
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 671 (ה"ח 937)
הוספת סעיף 19ה
19ו. (א) ללשכה יהיה מבקר פנימי, שיהיה עובד הלשכה ותמנה המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.
(ב) לא יכהן כמבקר פנימי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, "בעל עניין" – כפי שייקבע בכללים.
(ג) המבקר הפנימי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
(ד) המבקר הפנימי יהיה כפוף ארגונית למועצה הארצית ויגיש לה את דוחותיו והמלצותיו.
(ה) המבקר הפנימי יגיש דוח על ממצאיו, ובכלל זה דוח שנתי, למועצה הארצית, למנהל הכללי ולוועדת הביקורת.
(ו) המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית לצורך בחינתה לפי סעיף 10א(א)(4); ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה.
(ז) המועצה הארצית רשאית, לפי המלצת ועדת הביקורת ובשים לב לתכנית העבודה המאושרת כאמור בסעיף קטן (ו), להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על המשימות הקבועות בתכנית העבודה.
(ח) לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), אלא לפי המלצת ועדת המינויים.
(ט) הוראות חוק הביקורת הפנימית יחולו, בשינויים המחויבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה.
(י) המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.
(יא) המבקר הפנימי רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי; המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.
(יב) (1) המבקר הפנימי יהיה נוכח בישיבה שבה תחליט המועצה הארצית על מינוי רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי; המועצה הארצית תודיע למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה;
(2) מצא המבקר הפנימי ליקוי מהותי במינוי של רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי, יודיע על כך, בלא דיחוי, לשם המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.
מתום תקופת כהונתה של המבקרת הפנימית
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 672 (ה"ח 937)
הוספת סעיף 19ו
19ז. (א) לא ימונה למנהל הכללי, לרואה חשבון מבקר, ליועץ משפטי או למבקר פנימי (בחוק זה – בעל תפקיד), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כבעל תפקיד, לפי העניין, ולא תלויים ועומדים נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, לפי העניין.
(ב) לא תמונה חברה או שותפות לרואה חשבון מבקר או ליועץ המשפטי של הלשכה אם מתקיים בבעל מניה או בשותף האמור בסעיף קטן (א).
מיום הבחירות הבאות למוסדות הלשכה לעניין מנכ"ל
מתום תקופת כהונתה של המבקרת הפנימית לעניין מבקר פנימי
מתום תקופת כהונתו של רואה חשבון מבקר לאותו עניין
מתום תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לאותו עניין
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)
הוספת סעיף 19ז
19ח. על אף האמור בסעיפים 19א(ג), 19ד(ג), 19ה(ג) ו-19ו(ח), בעל תפקיד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 19ז, ולעניין חברה או שותפות – גם אם הורשע בעל מניה או שותף בעבירה כאמור.
מיום הבחירות הבאות למוסדות הלשכה לעניין מנכ"ל
מתום תקופת כהונתה של המבקרת הפנימית לעניין מבקר פנימי
מתום תקופת כהונתו של רואה חשבון מבקר לאותו עניין
מתום תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לאותו עניין
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)
הוספת סעיף 19ח
19ט. הוגשו נגד בעל תפקיד, ולעניין חברה או שותפות – גם נגד בעל מניה או שותף, כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור בסעיף 19ז(א), יושעה בעל התפקיד מתפקידו עד למתן פסק דין בעניינו.
מיום הבחירות הבאות למוסדות הלשכה לעניין מנכ"ל
מתום תקופת כהונתה של המבקרת הפנימית לעניין מבקר פנימי
מתום תקופת כהונתו של רואה חשבון מבקר לאותו עניין
מתום תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לאותו עניין
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)
הוספת סעיף 19ט
19י. התקיימו ברואה חשבון או בעורך דין שמועסק על ידי חברה או שותפות הוראות סעיף 19ז(א), ויש לו השפעה של ממש על השירות שהחברה או השותפות אמורים לתת ללשכה כרואה חשבון מבקר או כיועץ המשפטי שלה, לא ייתן אותו אדם כל שירות במסגרת פעילותה של החברה או השותפות כרואה החשבון המבקר או כיועץ המשפטי של הלשכה, ויחולו עליו הוראות גם סעיפים 19ח ו-19ט, בשינויים המחויבים.
מתום תקופת כהונתו של רואה חשבון מבקר לאותו עניין
מתום תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לאותו עניין
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)
הוספת סעיף 19י
פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו
20. הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;
(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני –
משרד ההוצאה לפועל;
לשכת רישום הקרקעות;
הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג– 1952;
רשם החברות;
רשם השותפויות;
רשם האגודות השיתופיות;
רשם הפטנטים והמדגמים;
רשם סימני המסחר;
פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;
המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949;
מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949.
(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
21. הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:
(1) סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;
(2) ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים;
(3) ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה;
(4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;
(5) זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;
(6) ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה;
(7) חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;
(8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
הוספת פסקה 21(8)
22. אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים צבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.
23. אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה, לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
23. אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה, לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י–1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י–1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.
פרק רביעי: הכשרה למקצוע
24. אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
(2) עבר תקופת התמחות;
(3) עמד בבחינות הלשכה;
הכל לפי המפורט בפרק זה.
25. אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף 24:
(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו תכנית משפטים לתואר ראשון במוסד להשכלה גבוהה שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכר שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;
(2) בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12
(2) בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;
(2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);
מיום 19.3.1998
תיקון מס' 25
ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 176
הוספת פסקה 25(2א)
(3) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145
החלפת פסקה 25(3)
הנוסח הקודם:
(3) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין לפחות שנתיים.
(4) מי שסיים לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לעניין זה על-פי האמור בסעיף 25ב.
מיום 4.4.1990
תיקון מס' 17
ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 119
הוספת פסקה 25(4)
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
החלפת פסקה 25(4)
הנוסח הקודם:
(4) מי שסיים לימודיו במוסד שהוכר לענין זה על-ידי לשכת עורכי-הדין או על-ידי מוסד להשכלה גבוהה המקיים במשך חמש שנים לפחות פקולטה למשפטים, ובלבד שמשך הלימודים במוסד שהוכר כאמור לא היה קצר משלוש שנים, ואותו מוסד קבע אמות מידה לקבלת תלמידים.
25א. (א) שר המשפטים ימנה ועדה של אחד עשר חברים (להלן – הועדה להכרה) לשם הכרה במכללה חוץ-תקציבית למשפטים (בסעיף זה ובסעיפים 25ב עד 25ה – מכללה למשפטים); וימנה לה יושב ראש כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב) אלה חברי הועדה:
(1) שני חברים שימנה שר המשפטים, שאחד מהם יהיה היושב ראש, והם ייקבעו מבין – היועץ המשפטי לממשלה, המנהל הכללי של משרד המשפטים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) שני פרופסורים למשפטים מתוך רשימה שיגישו הדיקנים של הפקולטות למשפטים;
(3) שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון;
(4) חבר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות שימנה שר החינוך והתרבות;
(5) שני חברים של לשכת עורכי הדין שיקבע הועד המרכזי של הלשכה;
(6) רואה חשבון שתקבע לשכת רואי חשבון בישראל;
(7) כלכלן שיקבע נגיד בנק ישראל;
(8) חבר שיקבע מרכז השלטון המקומי בישראל.
(ג) לא נקבע אחד מהאמורים בסעיף קטן (ב) לועדה, תוך שלושה חדשים מתחילתו של סעיף זה או מיום פקיעת תוקפו של המינוי, יקבע שר המשפטים את החבר, כאמור בסעיף קטן (ב), במקום אותו גוף.
(ד) תקופת כהונתה של הועדה להכרה תהיה חמש שנים.
(ה) נתפנה מקומו של חבר הועדה או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ימונה חבר אחר במקומו לתקופת הכהונה של אותה ועדה.
(ו) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ונהלי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על-פיו.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25א
מיום הבחירות הבאות למוסדות הלשכה
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)
(5) שני חברים של לשכת עורכי הדין שיקבע הועד המרכזי של הלשכה שתקבע המועצה הארצית;
25ב. (א) הועדה להכרה רשאית להכיר במכללה למשפטים לענין סעיף 25(4), ובלבד שנתקיימו בה כל אלה:
(1) משך הלימודים אינו קצר משלוש שנים;
(2) נקבעו אמות מידה לקבלת תלמידים;
(3) היקף הלימודים דומה לנהוג בפקולטה למשפטים של מוסד להשכלה גבוהה;
(4) המכללה תקיים, שלא ממקורות של תקציב המדינה, קרן מילגות או תעניק בפועל מילגות, לסיוע לתלמידים הזקוקים לכך, לתשלום שכר הלימוד; הסיוע יינתן ל-20% לפחות מן התלמידים בשיעור של 25% לפחות משכר הלימוד המקובל במכללה.
(ב) ביטול הכרה שניתנה למכללה למשפטים, לרבות מפאת שהפרה או שחדל להתקיים בה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ייעשה בידי הועדה להכרה על-פי ההליכים והכללים לביטול הכרה במוסד מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, בשינויים המחוייבים, ובלבד שלא תהיה הגבלה של חופש הדעה והמצפון.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25ב
25ג. (א) מכללה למשפטים שהוכרה לענין סעיף 25, רשאית להגיש בקשה להכרה כמוסד מוכר על-פי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958.
(ב) ניתנה הכרה למכללה למשפטים לענין סעיף 25, ולצורך הכרתה כמוסד מוכר כאמור בסעיף קטן (א), היא שינתה את צורת התאגדותה, או התמזגה עם תאגיד אחר, בין קיים ובין חדש, רואים את ההכרה שניתנה לה כמכללה למשפטים לענין סעיף 25, כאילו ניתנה להתאגדות החדשה, ובלבד שלא היה כרוך בשינוי זה כל דבר אחר שיכול היה להשפיע על הכרה זו.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25ג
25ד. (א) מוסד שהוכר לעניין סעיף 25 לפני תחילתו של סעיף 25ב, בין באורח זמני ובין דרך קבע, דינה של ההכרה בו יהא לכל דבר וענין, עד תום ארבע שנים מתחילתו של סעיף 25ב, כדין הכרה בלתי מסוייגת במכללה למשפטים; ביטול ההכרה במוסד כאמור יהיה בידי הועדה להכרה על-פי הוראות סעיף 25ב(ב).
(ב) מוסד כאמור בסעיף קטן (א), שלא קיבל הכרה בידי הועדה להכרה על-פי האמור בסעיף 25ב עד תום ארבע השנים האמורות, יפקע תקפה של ההכרה שניתנה לו; ואולם ימשיכו לראות בו מוסד שהוכר כאמור, לגבי מי שהחל את לימודיו במוסד לפני שפקע תקפה של ההכרה.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25ד
25ה. דינם של תלמידי מכללה למשפטים אצל רשויות המדינה ומוסדות ציבוריים, יהיה כדין תלמידים במוסד מוכר להשכלה גבוהה.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25ה
26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1) מי שקיבל בפקולטה במוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר בתכנית משפטים כאמור באותו סעיף, או אישור שמילא אחר הדרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר כאמור או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה המוסד לקבלת תעודת בוגר. בפסקה זו, "פקולטה" – לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1);
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;
(3א) (1) מי שמתקיים בו אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) ונוסף על כך מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
(א) הוא בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד שקיבל הכרה, תעודת היתר או אישור לפי סעיפים 9 או 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, לפי העניין;
(ב) הוא בעל תואר מוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(ג) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שהלשכה הכירה בו כשווה ערך לתואר מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, בהתאם לתקנות שייקבעו.
(2) בסעיף קטן זה "בעל תואר" – לרבות מי שזכאי לתואר כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) או מי שהוא בעל אישור שמילא אחר דרישות המוסד להשכלה גבוהה לקבלת התואר או אם היה התואר תואר מוכר, הוא בעל אישור שסיים את תקופת לימודיו לתואר ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר הדרישות לקבלת התואר ולעניין תואר כאמור שהוא תואר מוסמך במסלול מחקרי, אישור שסיים את תקופת לימודיו ונותרו לו לא יותר מבחינה אחת והגשת עבודת גמר כדי למלא אחר הדרישות לקבלת התואר;
(3ב) מתקיים בו אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) ותואר הבוגר שלו במשפטים הוא במשפטים ובחוג נוסף, ולעניין החוג הנוסף הוא קיבל מהמוסד להשכלה גבוהה שבו למד, אישור על תואר כאמור או אישור שמילא אחר דרישות המוסד לסיום התואר וקבלתו או אם היה התואר תואר מוכר מאת מוסד מוכר, אישור שסיים את תקופת לימודיו לתואר ונותרו לו לא יותר משתי בחינות בחוג הנוסף כדי למלא אחר כל הדרישות לקבלת התואר;
(4) מי שקיבל במכללה כאמור בסעיף 25(4) אישור שסיים את תקופת לימודיו במכללה ועמד בדרישות לקבלת תעודת סיום הלימודים.
מיום 21.3.1963
תיקון מס' 2
ס"ח תשכ"ג מס' 391 מיום 21.3.1963 עמ' 66 (ה"ח 554)
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 26
הנוסח הקודם:
26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה.
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) ומי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3)- לאחר שהוכיחו ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמדו בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטרו מהן בהתאם לתקנות.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה או אישור שהוא זכאי לעבור לשנת לימודיו האחרונה ועמד בכל הבחינות של שנות לימודיו הקודמות;
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר.
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית.
מיום 4.4.1990
תיקון מס' 17
ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 119 (ה"ח 1983)
הוספת פסקה 26(4)
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 173 (ה"ח 2043)
26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר. בפסקה זו, "פקולטה"- לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1).
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;
(4) מי שקיבל במוסד במכללה כאמור בסעיף 25(4) אישור שסיים את תקופת לימודיו במוסד במכללה ועמד בדרישות לקבלת תעודת סיום הלימודים.
מיום 19.3.1998
תיקון מס' 25
ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 176 (ה"ח 2667)
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
26א. על אף האמור בסעיף 26 רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 22
ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 272 (ה"ח 2200)
הוספת סעיף 26א
27. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
27. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.
28. (בוטל).
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
ביטול סעיף 28
הנוסח הקודם:
ערעור
28. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב, והמועמד רשאי לערער על סירובה לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה המנומקת.
29. (א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:
(1) שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;
(1א) שופט של בית דין לעבודה;
(2) שופט בית משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3א) רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;
(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;
(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
(ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)
הוספת פסקה 29(1א)
מיום 25.11.1976
תיקון מס' 10
ס"ח תשל"ז מס' 830 מיום 25.11.1976 עמ' 7 (ה"ח 1222)
הוספת פסקה 29(2א)
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 272 (ה"ח 2201)
29. (א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:
(1) שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;
(2) שופט בית משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;
(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
(ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 22
ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 273 (ה"ח 2200)
(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
מיום 17.2.2011
תיקון מס' 35
ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 353 (ה"ח 529)
הוספת פסקה 29(א)(3א)
30. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לו לפי סעיף 29(א)(4) וכן לפסול אותו מלקבל אישור חדש לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים מיום ביטול האישור כאמור, אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) הלשכה נוכחה, על פי קובלנה של ועד מחוזיתלונה של נציב הפיקוח על ההתמחות לפי סעיף 41ב, ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;
(2) החבר הורשע על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)
החלפת סעיף 30
הנוסח הקודם:
ביטול אישור
31. (בוטל).
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
ביטול סעיף 31
הנוסח הקודם:
ערעור
31. על סירוב למתן אישור לפי סעיף 29(4) ועל ביטול אישור לפי סעיף 30 רשאי חבר הלשכה לערער לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת הודעת הסירוב או הודעת הביטול.
32. מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.
33. לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.
34. מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.
35. (א) תקופת ההתמחות תהיה שניםשמונה-עשר חודשים.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת ההתמחות של מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(3א) או (3ב) תהיה שנים־עשר חודשים, ובלבד שהשתתף בקורס במקצועות מעשיים כאמור בסעיף 35א.
(ב) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים – רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
(ג) (בוטל).
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 35
הנוסח הקודם:
35. תקופת ההתמחות תהיה שתי שנים, מהם לפחות ששה חודשים במשרד עורך דין פרטי.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
35. (א) תקופת ההתמחות תהיה שתי שנים.
(א) תקופת ההתמחות תהיה 18 חודשים.
(ב) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים — רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי או בלשכה של פרקליטות המדנה או פרקליטות מחוז.
(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי, בלשכה של פרקליטות המדינה או של פרקליטות מחוז, או בלשכת סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972, או במשרד חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שעיקר עיסוקו בייצוג לפני בתי המשפט וששר המשפטים אישרו לענין זה.
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 22
ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 273 (ה"ח 2200)
(א) תקופת ההתמחות תהיה 18 שנים-עשר חודשים.
מיום 2.8.1994
תיקון מס' 23
ס"ח תשנ"ד מס' 1482 מיום 5.9.1994 עמ' 364 (ה"ח 2302)
ביטול סעיף 35(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי, בלשכה של פרקליטות המדינה או של פרקליטות מחוז, או בלשכת סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972, או במשרד חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שעיקר עיסוקו בייצוג לפני בתי המשפט וששר המשפטים אישרו לענין זה.
35א. (א) מוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 25(1) רשאי, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, לקיים קורס במקצועות מעשיים; קורס כאמור לא יזכה בנקודות זכות אקדמיות ולא יהווה חלק מהדרישות לתואר אקדמי.
(ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, הוועדה הבוחנת בכתב כמשמעותה בסעיף 40(ב) (בסעיף זה – הוועדה הבוחנת) והמוסדות להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 25(1) יקבעו הוראות לעניין הקורס במקצועות מעשיים ובכלל זה לעניין:
(1) הנושאים שיילמדו בו;
(2) עלות ההשתתפות בו;
(3) פריסתו הכלל־ארצית שתיקבע, בין השאר, בשים לב למספרם של המוסדות למשפטים בישראל שבהם ניתן להשתתף בקורס כאמור;
(4) תדירותו, משכו, היקף שעות הלימוד בו ועיתויו שיהיה במהלך לימודי המשפטים או לאחריהם;
(5) היחס בין מספר התלמידים למספר המרצים בכיתת לימוד ותנאי הלימוד בכיתות הלימוד;
(6) המטלות שיוטלו על התלמידים במסגרתו.
(ג) מוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 25(1) המקיים קורס במקצועות מעשיים, יגבש, בתיאום עם הלשכה, את תכנית הלימודים של הקורס במקצועות מעשיים, לרבות את מערך השיעורים בקורס כאמור וכן את זהות מרצי הקורס ומרכזיו, ויקבל עליה אישור מאת הוועדה הבוחנת.
(ד) אישור מאת הוועדה הבוחנת יכול להינתן גם לתכנית לימודים בקורס במקצועות מעשיים כאמור בסעיף קטן (א) שמקיים גוף אחר שאינו מוסד למשפטים בישראל, לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים (בסעיף זה – גוף אחר).
(ה) מוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 25(1) או גוף אחר המקיים קורס במקצועות מעשיים יאפשר, בהתאם להוראות לפי סעיף זה, לכל בעל השכלה משפטית כאמור בסעיף 25 או למי שעתיד להיות בעל השכלה כאמור, להשתתף בקורס כאמור; משתתף בקורס יישא במלוא עלות השתתפותו בקורס ואולם אם היה המשתתף תלמיד המוסד המקיים את הקורס, יישא המוסד במלוא עלות השתתפותו לרבות בחומרי הלימוד הנדרשים.
36. (בוטל).
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)
ביטול סעיף 36
הנוסח הקודם:
קיצור תקופת ההתמחות
36. הלשכה רשאית להפחית תקופת התמחותו של אדם ששימש עורך דין בחוץ-לארץ, ובלבד שתקופת ההתמחות לא תפחת מששה חדשים.
37. בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.
37א. מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3) חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)
הוספת סעיף 37א
38. (א) בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה פטור מבחינה זו.
(ב) מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1), (3א) או (3ב) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטהכאמור באותן פסקאות, לא ייבחן בבחינת ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת תעודה, תואר בוגר או אישור שמילא אחר הדרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגרתעודה או תואר כאמור בפסקאות אלה; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.
מיום 21.3.1963
תיקון מס' 2
ס"ח תשכ"ג מס' 391 מיום 21.3.1963 עמ' 66 (ה"ח 554)
38. בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים. ואולם מי שנרשם כמתמחה על פי אישור כאמור בסיפה לסעיף 26(1), לא ייבחן בבחינות אלה אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור כאמור ברישה לסעיף 26(1).
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 38
הנוסח הקודם:
38. בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים. ואולם מי שנרשם כמתמחה על פי אישור כאמור בסיפה לסעיף 26(1), לא ייבחן בבחינות אלה אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור כאמור ברישה לסעיף 26(1).
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
(ב) מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה או על פי אישור שהוא זכאי לעבור לשנת לימודיו האחרונה ועמד בכל הבחינות של שנות לימודיו הקודמות, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא את דרישת הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.
מיום 31.3.2016
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)
(א) בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה פטור מבחינה זו.
39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן לרבות ערר על תוצאות הבחינות ייקבעו בתקנות.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 39
הנוסח הקודם:
39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2) ו-38 וסדריהן ייקבעו בתקנות.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)
39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א ו-38 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן ייקבעו בתקנות.
מיום 31.3.2016
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)
39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן לרבות ערר על תוצאות הבחינות ייקבעו בתקנות.
40. (א) הבחינות לפי סעיף 38 יהיו, אם הן נערכות בעל-פה, בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך דרך כלל או לעניין מסוים, מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.
(ב) הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:
(1) שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(2) ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;
(3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.
(ג) מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.
(ד) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).
(ה) חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.
(ו) לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.
מיום 31.3.2016
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)
40. (א) הבחינות לפי סעיף 38 יהיו, אם הן נערכות בעל-פה, בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך דרך כלל או לעניין מסוים, מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.
(ב) הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:
(1) שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(2) ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;
(3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.
(ג) מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.
(ד) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).
(ה) חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.
(ו) לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.
41. בתקופת התמחותו ועד להכרעה סופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת משמעת רשאי בית דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות – גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 62 עד 74.
41א. (א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו שדל המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.
41ב. (א) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ימנה שופט בדימוס לנציב הפיקוח על ההתמחות (בחוק זה – הנציב) שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה לפי חוק זה.
(ב) הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות וכן יברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002, ותבורר בידו בהתאם להוראות החוק האמור; בסעיף זה, "שופט" – שופט או רשם כאמור בסעיף 29(א)(1) עד (3א).
(ד) לצורך ביצוע תפקידיו יסתייע הנציב, ככל הנדרש, בעובדי הלשכה שיפעלו בהתאם להוראותיו.
(ה) מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, הוא יהיה רשאי להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא, וכן הוא יהיה רשאי להורות, לעניין מאמן שאינו שופט, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי הוא לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שמונה עשר חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים; הנציב יודיע ללשכה על החלטה לפי סעיף קטן זה.
(ו) הנציב יגיש לשר המשפטים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וללשכה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ה).
(ז) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש תלונה לפי סעיף 30 או מהסמכות להגיש קובלנה נגד מאמן לפי סעיף 63 או לפי כל דין.
(ח) תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
(ט) שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.
(י) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)
הוספת סעיף 41א
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 37
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו שדל המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעבידו כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.
פרק חמישי: חברות בלשכה
42. אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.
מיום 15.1.2002
תיקון מס' 28
ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)
42. אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ומלאו לו 23 שנים ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.
43. שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)
43. שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.
44. (א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
(3) (נמחקה).
(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.
מיום 15.7.2002
תיקון מס' 28
ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)
מחיקת פסקה 44(3)
(3) אם המועמד עוסק באחד העיסוקים האסורים על עורך דין לפי סעיף 60.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
(3) (נמחקה).
(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.
45. (בוטל).
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
ביטול סעיף 45
הנוסח הקודם:
ערור
45. החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב, והמועמד רשאי לערער על סירובה לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה המנומקת.
46. החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת דין.
47. בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
47. בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 45 70.
48. חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;
(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה; על החלטה זו של הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;
(3) הוכרז פושט רגל;
(4) נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.
49. חברותו של חבר הלשכה תושעה –
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין – כל עוד לא בוטלה ההחלטה.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לדאוג לעניניו לשמש כעורך דין- כל עוד לא בוטלה ההחלטה; על החלטת הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין- כל עוד לא בוטלה ההחלטה; על החלטת הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;
(2) אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה – למשך תקופת ההשעיה.
50. מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134
50. מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת או הושעתה, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות או השעייתה; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.
50א. הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב, ככל שאין בסעיפים 59ד ו-97 הוראות מיוחדות לענינו.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
הוספת סעיף 50א
51. מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.
52. על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.
52א. (א) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין זה, "שופט" –
(1) שופט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל;
(3) שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם" –
(1) רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;
(3) רשם לפי סעיף 2(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ה) בסעיף זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.
מיום 7.12.1961
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 15 (ה"ח 482)
הוספת סעיף 52א
מיום 17.2.2011
תיקון מס' 35
ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 353 (ה"ח 529)
הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים או כדיינים כשופטים, כדיינים או כרשמים
52א. (א) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין זה, "שופט" –
(1) שופט כמשמעותו בחוק השופטים, תשי"ג-1953 כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל;
(3) שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם" –
(1) רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;
(3) רשם לפי סעיף 2(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ה) בסעיף זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.
52ב. חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין – אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה – רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת סעיף 60 בשינויים אלה:
(1) לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף 96;
(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;
(3) אינו חייב בדמי חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
הוספת סעיף 52ב
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
52ב. חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין - אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה - רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראות סעיף 60 בשינויים אלה:
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)
(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;
. . . . .
פרק עשירי: הפעלת החוק
108. הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לסעיף 19 לפקודת הפרשנות, יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי הדין ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של סעיף 52א ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (23 בנובמבר 1961); לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת בחירות מבין חברי המועצה המשפטית.
מיום 7.12.1961
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 16 (ה"ח 482)
108. הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; זכות הבחירה בבחירות אלה תהיה למי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין; לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת בחירות מבין חברי המועצה המשפטית. לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לסעיף 19 לפקודת הפרשנות, יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי הדין ביום ט"ז בכסלו תשכ"ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של סעיף 52א ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (23 בנובמבר 1961).
109. המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים (בחוק זה - כללים) בכל ענין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק זה לשר המשפטים, ולרבות ענינים אלה:
(1) בחירתם, הרכבם וסדרי עבודתם של מוסדות הלשכה, וחלוקת סמכויות הלשכה ביניהם;
(1א) אופן קביעת דמי חבר ואגרות למימון לפי סעיף 93, ואופן קביעת תקציב הלשכה לפי סעיף 95;
(2) סדרי קבלתם של מתמחים ורישומם, סדרי ההתמחות ודרכי הפיקוח על התמחותם עליה;
(3) סדרי קבלת חברים ללשכה, לרבות חידוש החברות לפי חוק זה;
(4) כללי האתיקה המקצועית;
(5) סדרי הדין לפני בתי הדין המשמעתיים;
(6) מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים;
(7) מדי עורכי הדין וסדרי לבישתם;
(8) חובותיהם וזכויותיהם של עורכי דין בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים;
(9) חובת עורכי דין לבייל יפויי כוח הניתנים להם בבול הלשכה בסכום שייקבע;
(10) תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות;
(11) תשלום לחברי הוועדה הבוחנת וחבר הבוחנים;
(12) תנאים נוספים לעניין כשירותם למינוי וכהונתם של בעלי תפקידים, כמשמעותם בסימן ב' בפרק השני, או הוראות בדבר דרכי פעולתו ותנאי העסקתו של כל אחד מבעלי התפקידים, לרבות הוראות בדבר מילוי מקומו.
כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים בענין מן הענינים האמורים בסעיף זה, רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו ענין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור השר, תתקין כללים במקומן; כל עוד גם תקנות כאמור לא הותקנו, תנהג הלשכה, ככל האפשר כפי שנהגה המועצה המשפטית.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
הוספת פסקה 109(9)
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 601 (ה"ח 388)
הוספת פסקה 109(10)
מיום הבחירות הבאות למוסדות הלשכה
תיקון מס' 38
ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 676 (ה"ח 937)
הוספת פסקאות 109(1א), 109(11), 109(12)
109א. המועצה הארצית של הלשכה תתקין, באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כללים לעניין אמות המידה למתן סעד משפטי למעוטי אמצעים ויכול שייקבעו אמות מידה גם לפי תחומי משפט או סוגי הליכים; הוראות סעיף 109 יחולו בשינויים המחויבים; הלשכה תפרסם את הכללים לפי סעיף זה, בין השאר, באתר האינטרנט שלה.
מיום 8.1.2015
תיקון מס' 34
ס"ח תש"ע מס' 2215 מיום 26.11.2009 עמ' 249 (ה"ח 280)
הוספת סעיף 109א
110. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בכפוף להוראות סעיף 109.
111. פקודת עורכי הדין, 1938, ופקודת המועצה המשפטית, 1938, בטלות; אולם התקנות שהותקנו לפיהן יעמדו בתקפן, בשינויים הנובעים מחוק זה, כאילו נעשו לפיו, כל עוד לא בוטלו בכללים או בתקנות לפי חוק זה.
112. פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות) - בטלה; מי שקיבל רשיון לפי אותה פקודה לפני כ"ח בניסן תרצ"ה (1 במאי 1935) ורשיונו היה תקף ביום קבלת חוק זה בכנסת, ושר המשפטים או מי ששר המשפטים מינה לכך, אישר בכתב, תוך שלושה חדשים מאותו יום, שהוא עוסק במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, רשאי, על אף האמור בסעיף 20 לחוק זה, להמשיך במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, כאילו לא בוטל אותו סעיף; והוא הדין במי אשר שר המשפטים, או מי ששר המשפטים מינה לכך, אישר בכתב, תוך אותה תקופה, שהוא עסק במתן שירות כאמור מלפני ב' באייר תש"ט (1 במאי 1949) והמשיך לעשות כן עד קבלת חוק זה בכנסת.
113. תחילתו של חוק זה, פרט לסעיף 108, תהא כעבור תשעה חדשים לאחר קבלתו בכנסת.
תוספת
(סעיף 41א)
(1) חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;
(2) חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959;
(3) חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949;
(4) חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959;
(5) חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963;
(6) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970;
(7) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959;
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)
הוספת תוספת
מיום 7.12.1961
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 16 (ה"ח 482)
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000
5. בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –
(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 15
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 738 (ה"ח 77)
(2) ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן - ערעור מינהלי);
(3) תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית);
(4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.
תוספת ראשונה
(סעיף 5(1))
. . . . .
21. הסדרת עיסוק – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
. . . . .
(5) חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, למעט סעיפים 25א עד 25ה, למעט החלטות שר המשפטים לפי החוק האמור;
. . . . .
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002
22. תוצאות הבירור
(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.
(ב) התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א) יודיע השופט הנילון, המנהל או נשיא בית המשפט או בית הדין שבו מכהן השופט, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את הענין לפני הנשיא והשר.
(ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.
(ד) העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא; העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את הענין לידיעת השר והנשיא ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
(ה) הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לועדה לבחירת שופטים, לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט; החליטו הועדה, השר או הנשיא שלא לקבל את המלצת הנציב, ינמקו את החלטתם.
(ו) בלי לגרוע מסמכויותיו של הנציב לפי חוק זה, הנציב רשאי, אם מצא שתלונה של מתמחה אצל שופט, של מתמחה לשעבר אצל שופט או של נציב הפיקוח על ההתמחות כהגדרתו בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, היתה מוצדקת, להורות כי השופט הנילון לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע וזאת לאחר שייתן לשופט הנילון הזדמנות לטעון את טענותיו; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור והוא רשאי לקצר את התקופה אם נוכח כי תוקנו הליקויים.
11. נציב הפיקוח על ההתמחות כמשמעותו בסעיף 41ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה יתמנה לראשונה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
מיום 7.12.1961
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 16 (ה"ח 482)
108. הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; זכות הבחירה בבחירות אלה תהיה למי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין; לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת בחירות מבין חברי המועצה המשפטית. לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לסעיף 19 לפקודת הפרשנות, יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי הדין ביום ט"ז בכסלו תשכ"ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של סעיף 52א ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (23 בנובמבר 1961).
14. (א) סעיפים 26, 35 ו-38 לחוק העיקרי כנוסחם בחוק העיקרי ערב יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ימשיכו לחול על המפורטים להלן:
(1) על מי שהחל את לימודיו להשכלה משפטית לפני יום התחילה, ובלבד שישלים את תקופת התמחותו בתוך 3 שנים מיום סיום לימודיו כאמור;
(2) על מי שסיים את לימודיו להשכלה משפטית לפני יום התחילה, ובלבד שישלים את תקופת התמחותו בתוך 4 שנים מיום התחילה.
(ב) על אף הוראות סעיף 1(3) לחוק זה, יראו את מי שסיים את לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לפי הוראות סעיף 25ב לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, כבעל השכלה משפטית גבוהה לעניין סעיף 24 לחוק העיקרי וכרשאי להירשם כמתמחה כאמור בסעיף 26 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה ויחולו עליו הוראות סעיף 25ה לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה.