חומר רקע

2016 מרץ- אדר ב׳ תשע"ו 5 ’נייר מדיניות מס תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה יואב מזא"ה *ד"ר יואב מזא"ה חבר בפורום קהלת ראש מכון המחקר למשפחה, משפט ושוויון; מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. 2016 מרץ- אדר ב׳ תשע׳׳ו 5 ’נייר מדיניות מס תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה יואב מזא"ה תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה יואב מזא"ה © כל הזכויות שמורות לפורום קהלת (ע"ר) 2016 מרץ- נדפס בישראל, אדר ב׳ תשע"ו ISBN 978-965-7674-28-4 מסת"ב ,וַיְהִ י ַאחַ ר הַ דְ בָ רִ ים הָ אֵ ּלֶ ה וַתִ שָ א אֵ ּשֶ ת אֲ דֹנָ יו ּאֶ ת עֵ יּנֶ יהָ ּאֶ ל יֹוסֵ ף וַתֹאּמֶ ר שִ כְ בָ ה עִ מִ י.וַיְמָ אֵ ן... וַיָבֹא הַ בַ יְתָ ה לַ עֲ ׂשֹות מְ לַ אכְ תֹו וְאֵ ין אִ יש מֵ ַאנְ שֵ י הַ בַ יִת שָ ם בַ בָ יִת. וַתִ תְ פְ ׂשֵ הּובְ בִ גְ דֹו לֵ אמֹר שִ כְ בָ ה עִ מִ י, וַיַעֲ זֹב בִ גְ דֹו בְ יָדָ ּה וַיָנָ ס וַיֵצֵ א הַ חּוצָ ה. וַיְהִ י כִ רְ אֹותָ ּה כִ י עָ זַבבִ גְ דֹו בְ יָדָ ּה וַיָנָ ס הַ חּוצָ ה. וַתִ קְ רָ א לְ ַאנְ שֵ י בֵ יתָ ּה וַתֹאּמֶ ר לָ ּהֶ ם לֵ אמֹר רְ אּו הֵ בִ יא לָ נּו אִ ישעִ בְ רִ י לְ צַ חּ ֶ ק בָ נּו בָ א אֵ לַ י לִ שְ כַ ב עִ מִ י וָּאֶ קְ רָ א בְ קֹול גָ דֹול. וַיְהִ י כְ שָ מְ עֹו כִ י הֲ רִ ימֹתִ י קֹולִ יוָּאֶ קְ רָ א וַיַעֲ זֹב בִ גְ דֹו ּאֶ צְ לִ י וַיָנָ ס וַיֵצֵ א הַ חּוצָ ה ]...[ וַיִקַ ח אֲ דֹנֵ י יֹוסֵ ף אֹתֹו וַיִתְ נֵ הּו ּאֶ ל בֵ יתהַ סֹהַ ר מְ קֹום אֲ ּשֶ ר אֲ סִ ירֵ י הַ ּמֶ ּלֶ ְך אֲ סּורִ ים וַיְהִ י שָ ם בְ בֵ ית הַ סֹהַ ר. בראשית ל"ט, ז v תוכן תוכן העניינים 5.....................................................................................................................................תקציר 7........................................................................................................................................מבוא 10................................................................................................פרק א': היקף התופעה 10............................................................................................... הקושי בכימות התופעה1 11............................................................................. מחקרים שבדקו את היקף התופעה2 11.................................................(א) מחקרים על תלונות שווא בגין פגיעה בילדים 12..................................................................(ב) מחקרים על תלונות שווא בגין אונס 15.................................................................................................................... סקרי עמדות3 16.................................................................................................................. סיכום ביניים4 17...................................................................................................פרק ב': נזקי התופעה 17................................................................................................................. הפגיעה בנילונים1 24............................................................................... נזקים מערכתיים בגין תלונות שווא2 27............................................פרק ג': הכלים לטיפול התופעה בחוק הישראלי 27................................................................................................................... עברות פליליות1 27..................................................................................................................... חיוב בהוצאות2 29..................................................................................................... עילות תביעה אזרחיות3 תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחהvi 29......................................................................................פרק ד': התנהלות המשטרה 30.............................................................. היעדר סמכות שלא לפתוח תיק בגין התלונה1 33..................................................................................................................... היעדר חקירה2 35................................................................................................................................ מעצרים3 41................................................................................פרק ה': התנהלות הפרקליטות 41......................................................................................................................2.5 . הנחיה1 43..............................................................................................2.5 . ההשפעה של הנחיה2 44................................................................... מדיניות הפרקליטות לגבי העמדה לדין3 49...................................................................................פרק ו': קביעות בתי המשפט 50..................................... חיוב בהוצאות במסגרת ההליך הפלילי שבו זוכה הנילון1 51..................................... לחוק העונשין80 (א) חיוב המדינה בהוצאות לפי סעיף 51..................................... לחוק העונשין81 (ב) חיוב המתלונן בהוצאות לפי סעיף 52................................. חיוב המתלונן בהוצאות בגין בקשה לא מוצדקת לצו הגנה2 56................................... חיוב המתלונן בפיצוי במסגרת תביעה אזרחית של הנילון3 63................................................................................ אישום פלילי נגד מתלונן השווא4 69..........................יתר-פרק ז': פרסום שמות המתלוננים והחשש מהרתעת 74........................................................................................פרק ח': ממצאים ומסקנות 75................................................................................................. השתלמויות מקצועיות1 76............................................................................... אזהרה מפני מסירת תלונת שווא2 77....................................................................................................... התנהלות המשטרה3 78............................................................................................... תפקידם של עורכי הדין4 78..................................................................................................... מדיניות הפרקליטות5 79.................................................................................................... דרישת היסוד הנפשי6 82........................................................................................... סכומי הפיצויים הנפסקים7 83............................................................................. השלכות החיסיון על שם המתלונן8 vii תוכן 86...........................................................................פרק ט': המלצות לתיקוני חקיקה 86.....................................................................................................................2.5 . הנחיה1 86............................... קביעת נוהלי השתלמויות לשוטרים, לפרקליטים ולשופטים2 86................................................................................ חובה הזהרה מפני תלונות שווא3 86.................................(א) נוהל קבלת תלונה על עברת מין או אלימות במשפחה 87...................................)(ב) תיקון התקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין 87..................................................................1977-. תיקונים לחוק העונשין, התשל"ז4 88..........1996-. תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה — מעצרים), התשנ"ו5 88.......................................... 2001-. תיקון לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב6 89.....................................1991- .תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א7 89...........................................1998- .תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח8 1 תקציר תקציר מחקר זה בוחן את תופעת תלונות השווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה ואת התייחסות המערכת המשפטית לתופעה זו. פרק א' סוקר את המחקרים שנעשו בנוגע להיקף התופעה. הנתונים ממחקרים אלה מלמדים כי היקף תלו ו נות השווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה רחב למדי. פרק ב' עומד על היקף הפגיעה הנגרמת למי שהוגשה נגדו תלונת שווא ("נילון"). כפי שפרק זה מראה, הפגיעה בנילונים כוללת את הפיכתם לחשודים בעברות פליליות, את עלות ההגנה המשפטית שהם נאלצים לשלם, את הפגיעות הקשות בשמם הטוב ובמקרים רבים בתעסו ו קתם, שלא לדבר על מעצרים והגבלות אחרות המוטלות עליהם. במקרים רבים הנילונים מור ו חקים מביתם ומילדיהם ונאלצים לקיים קשר עם ילדיהם במרכז קשר או תחת הגבלות קשות אחרות. גם אם יתברר בדיעבד שדובר בתלונת שווא, נזקים אלה אינם ניתנים לתיקון. פרק ג' מראה כי יש בחוק כלים לטפל בתו ו פעה, לפצות את הנילונים ולהעניש את מתלו ו נני השווא; אולם בחינה של התנהלות הרשויות מעלה כי השימוש בכלים אלה מצומצם מאוד. פרק ד' בוחן את התנהלות המשטרה ומראה כי פעמים רבות המשטרה אינה מנהלת חקירה מהותית בנוגע למידת האמת שבתלונה, ובמקום זאת מטילה על הנילונים הגבלות באופן כמעט אוטומטי. במקרים רבים הגבלות אלה עשויות לכלול מעצרים, גם כשפעולות חקירה פשוטות היו יכולות לגלות שמדובר בתלונות שווא. פרק ה' בוחן את התנהלות הפרקליטות בהקשר 2.5 זה. הפרק מראה את השלכותיה של הנחיה להנחיות פרקליט המדינה, המציבה סייגים להעמדה לדין של מגישי תלונות שווא. ניתוח הממצאים מלמד כי בעקבות נוסח ההנחיה עלה כפי הנראה מספרן של תל�ו2006משנ ת נות השווא, אך הגשת כתבי האישום נגד התו ו פעה הצטמצמה במידה ניכרת; מצאנו כי ברוב המקרים הפרקליטות אינה מגישה כתבי אישום נגד מתלונני שווא. במקרים המעטים שבהם הפרקליטות מגישה כתבי אישום היא מבקשת ענישה מקלה מאוד, בדרך כלל עבודות שירות או מאסר על תנאי. פרק ו' בוחן את קביעות בתי המשפט בנושא. בתי המשפט עשויים להיתקל בתלונות שווא בכמה מצבים. בחלקם מדובר בהליך שהוגש נגד הנילון בעקבות תלונת השווא, אך הנילון הצליח להוכיח כי מדובר בתלונת שווא. אמנם החוק מעניק לבתי המשפט סמכות לחייב הן את המדינה והן את המתלונן בפיצוי הנילון, אולם תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה2 — בפועל — כשמדובר בהליך פלילי נגד הנילון בתי המשפט נמנעים מלחייב את מתלונן השווא בהוצאות כלשהן, למעט במקרים יוצאי דופן. כאשר תלונת השווא מתבררת במסגרת בקשה לצו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה, לפע ו מים בתי המשפט מחייבים את מתלונן השווא בהוצאות, בדרך כלל נמוכות מאוד. רק בפסקי דין חריגים בתי המשפט מחייבים את המת ו לונן בהוצאות ניכרות. עוד עולה מפרק זה, כי כאשר נילונים מגישים תביעה אזרחית נגד מתלונן השווא, בדרך כלל בתי המשפט נמנעים מלחייב את מתלונן השווא בנזקי הנילון. במק ו רים שבהם הוגש כתב אישום נגד מתלונן שווא הסתפקו בתי המשפט בעונשים סמליים — כמה חודשים של עבודות שירות ופעמים רבות אף פחות מכך. פרק ז' דן בשאלה אם ראוי לפרסם את שמות מתלונני השווא. בפרשת יאנוס קבע בית המשפט העליון שאין לפרסם את שמות המת ו משמעית -לוננים בעברות אלה גם אם נקבע חד שהגישו תלונת שווא. הפרק שוטח את ההצ ו דקות לפרסום שמותיהם של מתלונני השווא במקרים שבהם נמצא פוזיטיבית כי מדובר בתלונת שווא; הפרק בוחן את הטענה שהטלת סנקציות על מתלונני שווא עלולה לגרום להר ו תעת יתר של מתלוננים ומגיע למסקנה שאין בה ממש. פרק ח' מביא את סיכום הממצאים והמסקנות, ופרק ט' מפרט את ההמלצות והנוסח לתיקוני חקיקה שאלה עיקריהם: • להנחיות 2.5 יש לבטל את הנחיה .1 פרקליט המדינה ובמקומה יש לקבוע כי במקרים שבהם נמצא כי מתלונן הגיש תלונת שווא, או שיש חשד ממשי לכך, תגיש הפרקליטות כתב אישום בגין מעשים אלה, למעט במקרים חריגים שיאושרו על ידי פרקליט המדינה. אם הוגשה תלונת השווא עקב שידול מטעם עורך הדין של המתלונן, יוגש כתב אישום אף נגד עורך הדין. • יש לקבוע כי אדם המגיש תלונה על .2 עברת מין או אלימות במשפחה, או מבקש צו נגד הנילון בעניינים אלה, יידרש להצהיר כי הוא מודע לכך שתלונת שווא היא עברה פלילית, ושאם יימצא כי מסר תלונת שווא יינקטו נגדו צעדים והוא יהיה חשוף לתביעה של הנילון בגין הנזקים שנגרמו לו. • יש לקבוע כי השתלמויות מקצועיות .3 לשוטרים, לפרקליטים ולשופטים יהיו מאוזנות ויציגו למשתתפים הן תופעות של עברות מין ואלימות במשפחה והן תופעות של תלונות שווא בנושאים אלה. • יש לקבוע בחקיקה כי אם קבע בית .4 משפט שאדם הגיש תלונת שווא, יהיה הנילון זכאי לפיצוי סטטוטורי מהמתלונן, 70,000 ללא הוכחת נזק, בסכום שבין ש"ח. 140,000-ל • יש לקבוע בחקיקה כי אם קבע בית .5 המשפט שמתלונן הגיש תלונת שווא, יפו ו רסם שמו במרשם שיהיה פתוח לעיון הצי ו בור ויכונה "מרשם מתלונני השווא". • 50,000 יש לקבוע בחוק פיצוי של .6 ש"ח, ללא הוכחת נזק, שאותו יקבל הנילון אם המשטרה לא תמלא תוך זמן סביר את 3 מבוא מבוא שניים מתפקידיה של מערכת המשפט הם קביעה של כללי התנהגות (נורמות) והגנה על אזרחים שומרי חוק מפני פגיעה בהם על ידי אלה שאינם מצייתים לנורמות שנקבעו. במסגרת זו יש חשיבות גדולה לנורמות הקבו ו עות בחוק בנוגע לעברות מין ואלימות במש ו פחה. כללים משפטיים אלה נועדו לקבוע כי פגיעות מיניות בזולת ואלימות במשפחה הן עברות פליליות חמורות — "פשעים" — ותפקידה של מערכת המשפט הוא לאכוף כללים אלה. בעשורים האחרונים גברה המודעות להיקף של עברות המין והאלימות במשפחה, ומודעות זו הובילה להחמרה ניכרת בנהלים בנוגע לתלונות על עברות אלה. על פי הנהלים שנקבעו, כשמו ו גשת למשטרה תלונה נגד גבר בגין פגיעה בבת הזוג או בילדים, בדרך כלל יורחק הגבר מהבית ובחלק גדול מהמקרים, כפי שנראה בהמשך, יוגש נגדו כתב אישום. החוק 1991 נוסף על פנייה למשטרה, מאז שנת למניעת אלימות במשפחה מאפשר להגיש בקשה לצו הגנה במעמד צד אחד (כלומר: כשהצד שנגדו מבוקש הצו אינו נוכח בדיון בקשות אלה מאפשרות 1.)בבית המשפט להרחיק את הנילון מביתו ומילדיו (בלי שיש לו אפשרות להתנגד לכך), ובתוך שבעה ימים לכל היותר יקיים בית המשפט דיון בנוכחות שני מטרת החוק —עידוד נפגעים לבקש 2.הצדדים צו הגנה — אף הביאה לכך שצווים אלה נהפכו פשוטים להגשה. הם פטורים מאגרה, אפשר להיעזר בסיוע המשפטי להגשתם, ויש שופטים המעניקים בקלות רבה — לכל הפחות את הצו 3.הראשוני — במעמד צד אחד בעשורים האחרונים גברה המודעות להיקף של עברות המין והאלימות במשפחה, ומודעות זו הובילה להחמרה ניכרת בנהלים בנוגע לתלונות על עברות אלה. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה4 ,יתרה מזו: כדי להקל על הגשת בקשות אלה החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר להגיש בקשות לצו הגנה לכל בית משפט שלום. כתו ו צאה מכך, גם אם בני זוג נתונים בהליך גירושין לפני שופט משפחה שמכיר את התיק היטב, אחד הצדדים יכול להגיש בקשה לצו הגנה לבית משפט אחר שכלל אינו מכיר את התיק 4.ועלול להגיע למסקנה שגויה הרקע לנהלים האמורים, כמו גם הצורך לחוקק את החוק למניעת אלימות במשפחה, הוא כאמור המודעות הגוברת והולכת לתופעת האלימות במשפחה כמו גם מקרים שבהם גברים רצחו את בת זוגם או פגעו קשות בה או בילדים. המערכת המשפטית הבינה שכדי לטפל בתופעות חמורות אלה יש לעודד הגשת תלונות בשני התחומים, ולהתאים את הכללים למציאות הקשה שחווים 5.קרבנות של עברות מין ואלימות במשפחה בעקבות כלים משפטיים אלה, המוצדקים במקרים רבים, התפתחה עם השנים תופעה של שימוש מניפולטיבי בהגשת תלונות שווא (ובכלל זה בקשות לצווי הגנה). המונח "תלונת שווא" מתייחס לתלונה שמי שמגיש אותה יודע כי היא אינה אמת או כי חלק מהותי ממנה אינו אמת. תלונות אלה עלולות לייחס לאדם שעליו מוגשת התלונה ("הנילון") עברה של פגיעה מינית או אלימות במשפחה, התעללות או פגיעה מכל סוג בילדים ועוד. מחקרים מלמדים כי תלונות שווא מוגשות הן על ידי נשים והן על ידי גברים. מחקר מקיף שנעשה בנושא זה בקנדה מצא כי במסגרת סכסוכי גירושין, כמות תלונות השווא שאבות מגישים נגד האמהות בגין פגיעה בילדים עולה בחלק מהמקרים על כמות תלונות השווא המחקר מצא כי 6.שאמהות מגישות בעניין זה במקרים אלה התלונה הנפוצה ביותר של אבות היא שהאם מזניחה את הילדים אף שבמ ו במחקר זה נת�ק7ציאות מדובר באם מיטיב.ה . לנו בתלונות שווא חוזרות ונשנות של אב על בתלונת שווא של 8,אלימות של האם כלפי הילד אב על פגיעה מינית של האם בילדים (תלונה 9,)שבגינה הורחקה האם מהבית ומהילדים 11. ועוד10בתלונת שווא של אב נגד בנו הבגיר כפי שנמצא במחקרים רבים, בחלק מהמקרים המניע לתלונות השווא הוא פגיעה רגשית הבאה לידי ביטוי בכעס, בעלבון או ברצון לנקום. במקרים שבהם בני הזוג נתונים בסכסוך גירו ו שין, פעמים רבות המוטיבציה להגשת התלונה היא רצון להרחיק מהבית ומהילדים את בן הזוג באופן שישפיע על הדינמיקה של הליכי הגירו ו שין, כך שהן הבית והן הילדים יימצאו בלעדית — כבר בתחילת ההליך — אצל בן הזוג שהגיש את תלונת השווא. התפתחה עם השנים תופעה של שימוש מניפולטיבי בהגשת תלונות שווא. מחקרים מלמדים כי תלונות שווא מוגשות הן על ידי נשים והן על ידי גברים. 5 מבוא מחקר זה יבחן בהרחבה את תופעת תלונות השווא בנוגע לעברות מין ואלימות במשפחה, על היבטיה. פרק א' יעמוד על היקף התופעה של תלונות שווא ועל המחלוקת בנושא. פרק ב' יבחן את נזקיהן של תלונות השווא, הן כלפי הנילונים והן כלפי גורמים אחרים ובהם מתלו ו נני אמת, שתלונותיהן אינן מקבלות התייחסות ראויה בגין תלונות השווא. פרק ג' יסקור את סעיפי החוק המספקים כלים להתמודד עם התופעה. פרק ד' יבחן את התנהלות המשטרה בתלונות בגין עברות מין ואלימות במשפחה ואת השלכותיה על מקרים של תלונות שווא. פרק להנחיות פר�ק2.5ה' יבחן את התנהלות הפרקליטות במקרים אלה. במסגרת זו ייבחנו הנחי ה ליט המדינה והאופן שבו הפרקליטות מתנהלת בפועל. פרק ו' יבחן את התנהלות בתי המשפט בכל הנוגע לטיפול בתלונות שווא. בפרק זה נצביע על ארבעה מצבים שבהם בתי המשפט עוסקים בתלונות שווא ונבחן את אופן הטיפול בכל אחד מהם. פרק ז' יעסוק בשאלה אם יש לפרסם את שמותיהם של מתלונני שווא. פרק ח' יצביע על הממצאים והמסקנות העולים ממחקר זה. פרק ט' יפרט את ההמלצות לתיקוני חקיקה ואת הנוסח המוצע להם. הנחת המוצא של מחקר זה היא שעברות מין ואלימות במשפחה הן בעיות אמתיות וקשות. חומרתן אינה שנויה במחלוקת ויש להעניש בגינן בחומרה רבה. כאשר רשויות האכיפה משוכנעות שהתבצעה עברת מין, שיש אלימות בתא המשפחתי או שיש חשש ממשי לאלימות מסוג זה — עליהן לפעול בנחרצות בכל האמ ו צעים העומדים לרשותן. עם זאת יש לחתור לאיזון ראוי, ובצד ענישה מחמירה בגין עברות אלה יש לנקוט צעדים משמעותיים כלפי מתלו ו נני שווא הרואים בדין הפלילי אמצעי מניפו ו לטיבי. עברות מין ואלימות במשפחה הן בעיות אמתיות וקשות. ויש להעניש בגינן בחומרה רבה. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה6 היעדר התייחסות לתופעה הנרחבת של תלונות שווא מערער את ההצדקה לפעולות של רשויות האכיפה, וגורם פגיעה קשה ולא מידתית בנילונים של תלונות אלה. כפי שנראה בפרק ב', תלונות השווא פוגעות במידה ניכרת גם בקרבנות האמת וביחס של המערכת לתלונותיהם. כדי להשיג את האיזון הראוי על המערכת לפעול בשני ערוצים גם יחד: מצד אחד להחמיר את הענישה בגין עברות מין ואלימות במשפחה שהוכחו ונמצאו כתלונות אמת, ומהצד האחר — לנקוט צעדים משמעותיים כלפי אנשים המגישים תלונות שווא. 7 פרק א': היקף התופעה פרק א': היקף התופעה השאלה הראשונה שנעמוד עליה היא עד כמה נפוצות תלונות השווא והאם מדובר בתופעה רחבת היקף. סוגיה זו שנויה במחלוקת בשיח הציבורי. יש הטוענים כי התופעה נפוצה מאוד; אחרים טוענים כי מדובר בתופעה שולית וזניחה. לטענת האחרונים, השיח בנוגע לתלו ו נות שווא נועד לפגוע בנפגעות של עברות מין ואלימות על ידי הפניית תשומת הלב לתלונות 12.השווא במקום לעברות המין והאלימות עצמן . הקושי בכימות התופעה1 הערכת ההיקף של תופעת תלונות השווא ניצבת לפני קשיים מתודולוגיים. אפשר לבדוק את מספר התלונות שאינן מבשילות לכתבי אישום והרשעות. כך, לדוגמה, נתוני המשטרה מלמ ו נסגרו יותר משני 2012- ל2009 דים כי בין שלישים מהתיקים שנפתחו בגין תלונות של נתונים דומים 13.נשים על אלימות במשפחה עולים גם בנוגע לתיקים שנפתחו בגין תלונות על עברות מין, אם כי יש בידינו רק את הנתונים 14.2010- ו2009 לשנים הנתונים מלמדים כי לא בכל התיקים שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות הוגש בפועל כתב אישום, וכי לא בכל התיקים שבהם אפשר להסיק 15.הוגש כתב אישום תהיה הרשעה מכך שאחוז התלונות בגין עברות אלה המס ו תיימות בהרשעה הוא נמוך מאוד. אין להסיק מכך כי בכל יתר המקרים מדובר בתלונת שווא: ברור שלא בכל תלונות האמת מושגת הרשעה. יש מקרים שבהם הוגשה תלונת אמת אך זו לא הבשילה לכדי העמדה לדין או לכדי הרשעה ממגוון טעמים כמו קשיים ראייתיים וכדומה. אם כן, היעדר הרשעה אינו אינדיקציה לתלונת שווא. מאידך גיסא, הגדרה של תלונת שווא ככזו רק במקרים שבהם המשטרה או בית המשפט קבעו פוזיטיבית שמדובר בתלונת שווא תוביל להע ו רכת חסר. קביעה פוזיטיבית כזו היא נדירה מאוד, גם כשהרשויות העוסקות בתיק משו ו כנעות שזה המצב. כפי שנראה להלן, בחלק מהמקרים שופט עשוי לזכות נאשם כשברור לו שהוגשה נגדו תלונת שווא, אך כדי שלא לפגוע בכבודו של המתלונן יותר מהנחוץ, השופט עשוי לקבוע כי גרסת המתלונן לא הייתה אמינה ואפילו שהמתלונן שיקר בעדותו — ועדיין לא 16.משמעית שמדובר בתלונת שווא-לקבוע חד תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה8 במקרים אחרים בית המשפט קובע מפורשות כי הנילון לא ביצע את העברה שיוחסה לו, ועם זאת מציין כי אין ביכולתו לקבוע אם המתלונן הגיש את התלונה בידיעה שהיא שקרית אם במסגרת המחקר מצאנו מקרים שבהם 17.לאו הורשעו נילונים בגין תלונה שהוגשה נגדם, אך למרות הרשעתם נמצא מאוחר יותר כי התלונה אם כך, הן סגירת תיקים 18.הייתה תלונת שווא והן קביעות פוזיטיביות של הרשויות שמדובר בתלונת שווא הן אינדיקציות בעייתיות להע ו רכת ההיקף האמתי של תלונות השווא. . מחקרים שבדקו את היקף 2 התופעה בחינת ההיקף של תלונות השווא היא אפוא משימה מורכבת, הן בהיבט המתודולוגי והן בהיבטים היישומיים. מחקרים מקיפים שנעשו בעניין זה בעולם בדקו את היקף תלונות השווא בכמה תחומים. (א) מחקרים על תלונות שווא בגין פגיעה בילדים מחקרים רבים עסקו בתלונות שווא בגין פגיעה בילדים. הספרות הענפה בנושא מלמדת כי במקרים של מאבק בין ההורים על משמורת הילדים, הורים רבים מגישים תלונת שווא נגד 19.ההורה האחר בגין פגיעה בילדים מקרים אלה קשים לטיפול. כדי שתלונה תיחשב לתלונת שווא יש להוכיח כי ההורה שהגיש את התלונה ידע שהוא מגיש תלונת שווא וכי עשה זאת בזדון. דברים אלה קשים מאוד להוכחה: גם כשמתברר שתוכן התלונה שהגיש הורה אחד נגד הורה אחר אינו נכון, ההורה המתלונן תמיד יכול לטעון כי הגיש את תלונתו בתום לב ומתוך אמונה שהדברים נכונים. מצאנו מקרים שבהם הורשעו נילונים בגין תלונה שהוגשה נגדם, אך למרות הרשעתם נמצא מאוחר יותר כי התלונה הייתה תלונת שווא. במקרים של מאבק בין ההורים על משמורת הילדים, הורים רבים מגישים תלונת שווא נגד ההורהה אחר בגין פגיעה בילדים. 9 פרק א': היקף התופעה מחקרים שנערכו בנושא העלו כי מתוך כלל התלונות המוגשות בגין פגיעה בילדים כחלק אינן נכ�ו70%- ל30%מהליך הגירושין, בי ן מחקר מקיף שנעשה בעניין זה בקנדה, 20.נות ובחן אלפי תלונות שהגישו הורים נגד ההורה האחר בגין פגיעה בילדים, מצא כי מתוך התלו ו נות שהוגשו כחלק מהליך הגירושין והתבררו היו תלונות שווא מבחינה 40%-כלא נכונות, כ זו שההורה שהגיש את התלונה עשה זאת 40% אם מכפילים21.בידיעה שהתלונה שקרית ), יוצא 70%—30%( בהיקף התלונות הלא נכונות מכלל התלונות המוגשות 28%- ל12% שבין בגין פגיעה בילדים כחלק מהליך הגירושין 22.הן תלונות שווא המוגשות ככאלה במכוון כאמור, תלונות אלה מוגשות בדרך כלל כדי להשיג יתרון כלשהו בעקבות התלונה או כדי לפגוע בהורה האחר. (ב) מחקרים על תלונות שווא בגין אונס מחקרים רבים בעולם עסקו גם בהיקף תלונות השווא בגין אונס, נושא הנדון בהרחבה בספרות המקצועית. המחקרים שבדקו סוגיה זו נבד ו לים זה מזה — במתודולוגיות שלהם, בקבוצות המקרים שבחנו ובהיקפן — ובעקבות כך גם בממצאיהם. מאמר מקיף בעניין זה, שסקר את המחקרים Rumney).23( בנושא, הוא מאמרו של ראמני ראמני סקר שורה ארוכה של מחקרים והראה את התוצאות שאליהן הגיעו. בחלק מהמחק ו רים מצא ראמני כשלים מהותיים המערערים את תקפות המחקר. כך, לדוגמה, במחקרם של ) נמצא Theilade & Thomsen( תילייד ותומסן היה אחוז תלונות השווא בגין 1983 כי בשנת כאשר בוחנים את יתר ממצאי 24.1.5% אונס רק עמד אחוז תל�ו1982המחקר, רואים כי בשנ ת הוא היה 1984 , ובשנת10% נות השווא על . שונות גבוהה ולא מוסברת זו, כמו גם 7.5% כשלים אחרים במאמר, מעמידים את ממצאיו 25.בסימן שאלה מחקרים אחרים שבדק ראמני הציגו אחוזים נמוכים יחסית של תלונות שווא, אך המתודו ו לוגיה במחקרים אלה התבססה על סגירת תיקים של תלונות בגין אונס ועל העילה לסגירת התיק, ולא תמיד על בחינה ביקורתית של מהות התיק ושל ההתאמה בין עילת הסגירה שצוינה לבין התוצאה היא שמח�ק26הממצאים שאומת.ו . רים אלה שיקפו רק את רישומי המשטרה, אך לא בחנו אם רישומי המשטרה משקפים את המציאות. מתוך כלל התלונות המוגשות בגין פגיעה בילדים כחלק %30 מהליך הגירושין, בין אינן נכונות. בין %70 -ל הן תלונות שווא 28%ל- 12% .המוגשות ככאלה במכוון תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה10 מחקרים בעלי תקפות גבוהה יותר הם, בין שלפיו שיעור תלונות FBI היתר, מחקר של השווא מתוך כלל התלונות שהוגשו על אונס . מחברי המחקר השוו את 20%- ל8% הוא בין היקף תלונות השווא בתחום זה להיקף תלונות שווא בתחומים אחרים, ומצאו כי תלונות השווא בגין אונס נפוצות בהרבה מתלונות שווא שאינן 27.קשורות לעברות מין ואלימות במשפחה מחקרים אחרים מצאו היקפים גבוהים בהרבה. ממחקרו של מקלין עולה כי היקף תלונות השווא לממצאים 28;40%-בגין אונס עומד על יותר מ מחקרה של 29.דומים הגיע גם מחקרו של קנין ג'ורדן העלה כי אחוז תלונות השווא הוודאיות 38% , וזאת נוסף על41% בקבוצה שבחנה הוא מהתלונות שקוטלגו ככאלה שלגביהן קשה היה מחקרו של סטוארט 30.להגיע למסקנה ודאית מכלל התלונות שהוגשו בגין 90%-מצא כי כ אונס הן תלונות שווא, אך המדגם במחקר זה 31.היה קטן מכדי להיות בעל תקפות סטטיסטית במאמרו הצביע ראמני גם על מגבלות מתודו ו לוגיות של מחקרים אלה והגיע למסקנה שיש להפחית במידה מסוימת את אחוז תלונות גם אם נביא בחשבון את 32.השווא העולה מהם ההסתייגות של ראמני, עדיין ברור כי המחקרים שנערכו בעניין מצאו כי אחוז ניכר מהתלונות 33.בגין אונס הן תלונות שווא אל מול מחקרים אלה יש בספרות טענה שלפיה 2% היקפן של תלונות השווא בגין אונס הוא 2% בלבד. יש מאמרים המקבלים את הנתון בדבר כנתון קונסנזואלי לגבי היקפן של תלונות שווא פער ניכר זה בין ממצאי המח�ק34בגין אונ.ס . דורש 2% רים שראינו לעיל לבין הטענה בדבר התייחסות. במאמר מקיף שכתב בנושא בחן ) את המקור לטענה שהיקף תלונות Greer( גריר ממצאיו מלמדים 35.2% השווא בגין אונס הוא כי המקור לטענה זו הוא ספרה של העיתונאית 36.1975) משנתBrownmiller( סוזן בראונמילר נשא 1974 בספרה טענה בראונמילר כי בשנת השופט לורנס קוק הרצאה שבה סיפר כי מחקר של משטרת ניו יורק העלה כי היקף תלונות . להרצאה זו אין כל 2% השווא בגין אונס הוא תיעוד; ניסיונות לברר אם השופט קוק אכן אמר את הדברים, ובכלל זה אצל עוזריו של השופט, לא העלו דבר; ניסיון לאתר את המקור שעליו התבסס לכאורה השופט קוק, ובכלל זה במש ו טרת ניו יורק ובאמצעות מקורות נוספים, לא מעבר 37.העלה זכר למחקר התומך בנתון זה לעדות זו של בראונמילר לא נמצא כל ביסוס תלונות שווא. אין כאמור כל 2% למיתוס על תיעוד להרצאתו של קוק, ואף אם אמר את הדברים, במשטרת ניו יורק מעולם לא התקיים המחקר האמור. 38כפי שעולה ממחקריהם של גריר, ראמני ואחרים, אף שלא נמצאו אסמכתאות לטענה , כותבים רבים 2% של בראונמילר בדבר אותם שנה — 40-בתחום ממשיכים — במשך יותר מ של תלונות שווא 2% לטפח את המיתוס בדבר תוך הסתמכות על בראונמילר או על אחרים 39.שהסתמכו עליה שלפיו שיעור FBI מחקר של תלונות השווא מתוך כלל התלונות שהוגשו על אונס . מחקרים 20%- ל8%הוא בין אחרים מצאו כי היקף תלונות השווא בגין אונס . 40%-עומד על יותר מ 11 פרק א': היקף התופעה . סקרי עמדות3 מעבר למחקרים האמפיריים שעליהם עמדנו לעיל, סוג נוסף של מחקרים בנוגע לתלונות שווא בחן עמדות בנוגע להיקפן של תלונות אלה. סקרי עמדות אינם משקפים ממצאים אובייקטיביים בנוגע להיקפן של תלונות השווא, אך יש בהם כדי לבטא את תפיסת הציבור — או את התפיסה של ציבור קונקרטי שאת עמדו ו תיו בוחנים — בנוגע להיקפה של תופעה זו. כך, לדוגמה, בסקר מקיף שנערך באנגליה נמצא כי מהגברים תומכים בהיגד: 81%- מהנשים ו68% “women cry rape the next day when really they have just had second thoughts”.40 סקרי עמדות אחרים התייחסו לתופעה של תלו ו נות שווא בגין אלימות במשפחה. סקר מקיף שנערך בבתי המשפט באוסטרליה מצא שלדעת מהשופטים בערכאות הנמוכות, נשים 90%-כ מגישות תלונות שווא כדי לקבל צווים בגין אלימות במשפחה ולהשיג יתרונות טקטיים. לדעת שני שלישים מהשופטים, תלונות שווא חשיבותו של מחקר 41.אלה מוגשות באופן תדיר זה נובעת מכך שהוא נערך בקרב בעלי תפקי ו דים במערכת המשפט, העוסקים בבקשות אלה ומכירים אותן מקרוב. אפשר למתוח ביקורת על עמדות אלה בטענה שמדובר בדעות קדומות של הציבור ושל השופטים שיש לשנותן, בין השאר באמצעות הסברה; אפשר גם לומר שהציבור — וודאי שהשופטים הנחשפים לבקשות לצו הגנה על בסיס קבוע — מעצבים את עמדותיהם על בסיס המציאות שאליה הם נחשפים. המקור לטענה שהיקף תלונות השווא בגין אונס . הוא ספרה של %2 הוא העיתונאית סוזן בראונמילר ) משנת Brownmiller( . מעבר לעדות זו של1976 בראונמילר לא נמצא כל %2 ביסוס למיתוס על תלונות שווא. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה12 ממצאים דומים עלו גם במחקרים וסקרים שנערכו בארץ. אפרת שהם ויאיר רגב בחנו את עמדות השוטרים העוסקים בתלונות שהגישו נשים בגין אלימות של בני זוגן. הם מצאו מהשוטרים סבורים כי חלק נכבד 70%-שכ שהם ורגב 42.מהתלונות בעניין הן תלונות שווא הביאו את הדברים כביקורת על עמדות השו ו טרים. יעל הרמל, שהייתה פקידת סעד ראשית לסדרי דין, סקרה במאמרה ספרות העוסקת בהיקף הנרחב של תלונות השווא המוגשות בגין פגיעה בילדים כחלק מהליך הגירושין. הרמל ציינה כי מדובר "'מגפה' מתפשטת והולכת" וקבעה כי "מדובר בתופעה המחייבת היער ו מאמר אחר בנושא כתב נצ"מ 43."כות מיוחדת (בדימוס) פנחס יחזקאלי, שמתוקף תפקידו במשטרה עסק רבות בתלונות בגין אלימות במשפחה. במאמרו בחן יחזקאלי את תלונות השווא המוגשות למשטרה בהקשר זה: להער ו מכלל התלונות המוגשות למשטרה 50%-כתו, כ 44.בגין אלימות במשפחה הן תלונות שווא מובן כי אין להסיק ממחקרים אלה שאלה אכן הנתונים האמתיים של תלונות השווא; אפשר להסיק מהם על עמדתם של בעלי המקצוע שעו ו סקים בטיפול בתלונות אלה. לעמדה זו מצט ו רפים מומחים רבים, הגורסים שתלונות שווא בגין עברות אלימות במשפחה הן תופעה נפוצה של 45,מאוד. כך עולה מהמאמרים של זלוצ'ובר של 47, של חימי46,מוחא ופרנקל-אלי, בר-בר ועוד — אם כי גם מומחים אלה לא 48'חימי ואח ציינו נתון ספציפי המשקף את היקף התופעה. . סיכום ביניים4 המסקנה העולה מהדברים האמורים היא שתלו ו נות שווא בגין עברות מין או אלימות במשפחה הן תופעה לחלוטין לא שולית. קשה לקבוע את היקפה המדויק, בעיקר בשל השונות בין נושאי התלונות וההקשר שבו הן מוגשות. שכי ו חות תלונות השווא בגין אונס, לדוגמה, שונה משכיחות תלונות השווא בגין פגיעה בילדים שלא במסגרת גירושין, ושכיחותן של תלונות שווא אלה שונה כמובן משכיחות תלונות השווא כשההורים נתונים בהליך גירושין. כל שאפשר לומר בבירור הוא שמחקרים רבים מאוד מצאו כי היקף תלונות השווא הוא ניכר ואפילו ניכר מאוד. 13 פרק ב': נזקי התופעה פרק ב': נזקי התופעה .הפגיעה בנילונים1 קשה להפריז במידת הפגיעה הנגרמת לאדם חף מפשע שמוגשת נגדו תלונה בגין עברה שלא ביצע. תלונה זו הופכת אדם נורמטיבי לחשוד בעברות שהעונש בגינן עשוי להגיע לשנות מאסר רבות. אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, ביחוד בעבירת בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמהן קלון וכתם בל יימחה. יש אשר אפילו זיכוי בדין אין בו כדי להיטיב נזק שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו. מכאן מתחייבת מידה יתרה של זהירות בטרם מגישים כתב אישום. בדיני נפשות עסקינן, והגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף יהיה לו 'יומו בבית המשפט' להתגונן בכל האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך שהליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ויש עמם לא אחת עינוי דין ונפש. מצווים אנו לדקדק היטב בחומר הראיות וללבן ביסודיות את הבעיות הכרוכות 49.בנושא האישום יתרה מזו: למרבה הצער שום מערכת משפטית אינה חפה מטעויות, ומחקרים מלמדים שהרש ו עות שווא אינן נדירות כפי שהיינו רוצים לחשוב. מחקרים שבחנו בכלים פורנזיים מקרים שהס ו תיימו בהרשעה מצאו כי במקרים רבים הרשיעו רשויות המשפט אנשים חפים מפשע. סנג'רו העריכו בזהירות 51, כמו גם ריזינגר50,והלפרט מהמור�ש5%כי היקף הרשעות השווא הוא -כ- עים בעברות חמורות. בספרו התייחס סנג'רו למחקר מקיף שנערך בנושא במדינת וירג'יניה, ובמסגרתו נבחנו הממצאים הפורנזיים של כל ההרשעות בעברות אונס, תקיפה מינית, רצח או הריגה. ממצאי המחקר העלו כי מתוך המקרים שבהם אפשר היה לאמת את האשמה על סמך 15%- שהיו בידי עורכי המחקר, בכDNA בדיקות כך קבע 52.מהמקרים הורשע אדם חף מפשע בית המשפט בפרשת נזרי: תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה14 הנהיר לכל, כי היושב בדין מעולם לא היה בזירת העבירה וצפה במו עיניו בעבירה המתבצעת, וכל ממצאיו העובדתיים מושתתים על ראיות שמובאות בפניו כדין, ואם המשפט היה נותן אמון, -חלילה בית בשוגג, בגרסאות שלוקטו במועד [...] סביר ביותר שהיה מוציא דין מרשיעה -מתחת ידיו הכרעת דין לא פשוט שיש בו שלילת -וגזר חירות ממשית ומשמעותית למבצע. וכל זאת — על בסיס שקרי, מוטעה 53.שנמסר בזדון אם כן, תלונת שווא אינה גורמת אך ורק לפגיעה בהליכים המשפטיים — עד שתתברר חפותו של הנילון; בחלק מהמקרים היא עלולה להוביל מכל 54.להרשעת שווא, על כל הכרוך בכך מקום, גם אם יזוכה הנילון מאישום השווא, אין בקביעת חפותו כדי לפצות על הנזקים העצומים שגרמה לו תלונת השווא. מעבר לכך, גם כשהמערכת המשפטית מזכה את הנילון מתלונת השווא, במקרים רבים הדבר נעשה בלי שנקבע פוזיטיבית כי התלונה שהוגשה נגדו הייתה תלונת שווא. נבהיר את ההליכים: הגשת תלונה למשטרה מובילה לפתיחת תיק פלילי נגד הנילון. במק ו רים שבהם המערכת המשפטית מבינה שאין להגיש כתב אישום בגין התלונה, עומדות לרשותה שלוש עילות אפשריות לסגירת התיק: היעדר אשמה, היעדר ראיות מספיקות והיעדר עניין לציבור. האפשרות הראשונה — "היעדר אשמה" — משמעה קביעה פוזיטיבית שהנילון לא ביצע את העברה המובילה למחיקת הרי ו שום הפלילי בגין התלונה שהוגשה. השימוש בעילה זו לסגירת תיק נדירה מאוד משום שהיא מחייבת את רשויות התביעה לקבוע ממצא פוזיטיבי נחרץ. האפשרות השנייה — "היעדר ראיות מספיקות" — נפוצה הרבה יותר. אין בה ביצועה, -אינדיקציה לביצוע העברה או לאי ומשמעה קביעה גרדא שעל בסיס הראיות אפשר לבסס הרשעה. האפש-שבתיק אי ו רות השלישית — "היעדר עניין לציבור" — אף -היא אינה אינדיקציה לביצוע העברה או לאי ביצועה, ומשמעה שאף אם תוכן התלונה נכון ואמתי, מטעמים של מדיניות והקצאת משאבים החליטה התביעה שלא להגיש כתב אישום. תלונת שווא אינה גורמת אך ורק לפגיעה בהליכים המשפטיים — בחלק מהמקרים היא עלולה להוביל להרשעת שווא. 15 פרק ב': נזקי התופעה עילת "היעדר אשמה" מנקה את הנילון מכל חשד, אך סגירת התיק בגין "היעדר ראיות מספיקות" או בגין "היעדר עניין לציבור" מותירה מעל הנילון עננת חשד. בשני המקרים האחרונים יישאר הרישום הפלילי בגין התלונה, כך שמבחינת הנילון יש הבדל משמעותי מאוד בין סגירת התיק בגין "היעדר אשמה" לבין סגי ו רתו בגין שתי העילות האחרות. הבדלים אלה עשויים לבוא לידי ביטוי מעשי בעת שהנילון ינסה לקבל משרה ציבורית, בעת שיבקש לקבל פיצויים בגין תלונת השווא וכן הלאה (נרחיב 55על הדברים בהמשך). בפרשת אליהו נ' פור קבעה השופטת עירית כהן כי העובדה שתלונת השווא נסגרה מחוסר עניין לציבור ולא מחוסר אשמה מהווה נזק עצמאי שנגרם לנילון: אשר לנסיבות סגירת התיק, אי אפשר להתעלם מכך שסגירת התיק בעילה של חוסר עניין לציבור והסירוב לסגור את התיק בעילה של העדר אשמה, מבוססים על עדותו של הנתבע [...] ולכן מוטלת על הנתבע אחריות גם בגין הנזקים 56.שנגרמו לתובע עקב הליך זה מחקרם של שלו ויחזקאלי מלמד כי גם כשה ו תלונה מתבררת כתלונת שווא, במקרים רבים המשטרה — וכפי הנראה גם הפרקליטות — מעדיפה לסגור את התיק בעילה של חוסר עניין 57.לציבור ולא בעילה של היעדר אשמה ההבדלים בין העילות לסגירת התיק מתקיימים במידה רבה גם בתיקים שבהם בית המשפט קובע שהנאשם זכאי. שופט שדן בתיק אונס עשוי לקבוע בפסק הדין כי הוא מזכה את הנאשם, אך לעתים, כדי להימנע מפגיעה בכבודה של המתלוננת הוא עשוי להוסיף שאין בכך כדי לקבוע שגרסת המתלוננת שקרית, אלא שבגרסתה נמצאו סתירות או שהתביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר את אשמת הנאשם. לעתים מדובר בעניין של סגנון: מרבית השופטים מעדיפים סגנון ממלכתי ומכובד ולכן יעדיפו לשון עדינה זו על שפה בוטה ונחרצת. מעבר לכך, השופט הרי יודע כי הואיל ולא נכח באירוע, קביעת הממצאים שלו מבוססת על הבנתו ואין בה ערובה לאמתות הדברים. מסיבה זו, גם כשהשופט בטוח שמדובר בתלונת שווא, כל עוד לא הודה בכך המתלונן, בדרך כלל יעדיף השופט לכתוב בפסק הדין כי עדותו של המתלונן לא הייתה אמינה בעיניו וכי נמצאו בה סתירות מהותיות מאשר לכתוב מפורשות מבחינת הנילונים 58.שמדובר בתלונת שווא במקרים רבים התוצאה היא שגם אם התיק נגדם נסגר או אם זוכו בבית המשפט, תישאר מעל ראשם עננת חשד — בין בשל עילת הסגירה או הזיכוי ובין בשל הרטוריקה שבחר בית המשפט. גם כשהשופט בטוח שמדובר בתלונת שווא, בדרך כלל יעדיף השופט לכתוב כי עדותו של המתלונן לא הייתה אמינה מאשר לכתוב מפורשות שמדובר בתלונת שווא. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה16 כאמור, גם בתסריט החיובי יותר — שבו תיסגר התלונה בשל היעדר אשמה או שהנאשם יזוכה משמעית בבית המשפט — עדיין תיגרם -חד לנילון פגיעה עצומה בגין תלונת השווא. זימון של אזרח שומר חוק למשטרה בחשד שביצע עברות חמורות, שלא לדבר על מעצר, עלול להוביל אדם כזה למצבים נפשיים קשים ובהם טראומה; אדם הנאלץ להגן על -חרדה ופוסט חפותו במסגרת הליכים פליליים נתון במתח, בחרדה ובהתמודדות תובענית — גם אם בסופו של דבר יתברר שהתלונה נגדו הייתה בפרשת אליהו נ' פור נגרמה לנילון 59.שקרית כתוצאה מתלונת 10% נכות נפשית קבועה של השווא, אף שתלונה זו לא גרמה למעצרו או נסגרה בסופו של 00 להרחקתו מהבית והיא 60.דבר מחוסר עניין לציבור יתרה מזו: החשש מפני הרשעת שווא מאלץ את הנילון להתגייס למערכה שבה הוא נדרש להגן על חפותו. למערכה זו יש מחירים רבים. במי ו שור הכספי הישיר, מדוב ר בהוצאות מש�פ טיות כבדות; הליכים משפטיים עשויים להיות יקרים מאוד. אדם שתלוי נגדו חשד לעברות מין או לאלימות במשפחה, מבין בדרך כלל כי גם אם מדובר בתלונת שווא הוא עלול להישלח בשל כך לכלא, להיות מורחק מילדיו ולהיות מתויג בחברה כעבריין מין או כאדם אלים, על כל ההשלכות שיש לכך. כדי להימנע מכל אלה, אדם הנתון במצב כזה יהיה מוכן לשלם סכומים גבוהים מאוד בתקווה להגנה משפטית טובה. נוסף על כך, בלי קשר לתוצאות ההליך המש ו פטי, עצם קיומם של החשדות גורם בדרך כלל לפגיעה קשה בשם הטוב של הנילון. רבים בחברה סבורים כי "אין עשן בלי אש", ובמ ו קרים רבים גם אם ייסגר התיק נגד הנילון או שהוא יזוכה בבית המשפט, באשר ילך תלווה אותו עננה של חשד. כמו כן, ההליכים המשפ ו טיים עצמם נמשכים בדרך כלל זמן רב — וכל אותו זמן החשד מרחף מעל ראש הנילון, על כל 61.ההשלכות החברתיות והציבוריות של הדבר במקרים רבים יהיו לכך גם השלכו ת תעס�ו קתיות, למשל כשמדובר בעבודה המחייבת מהנילון לשאת נשק, באיש חינוך, בממלא 62.תפקיד ציבורי או בעל נראות ציבורית עצם קיומם של החשדות גורם לפגיעה קשה בשם הטוב של הנילון. גם אם ייסגר התיק או שהוא יזוכה בבית המשפט, תלווה אותו עננה של חשד. בפרשת אליהו נ' פור נגרמה לנילון נכות נפשית קבועה כתוצאה מתלונת %10 של השווא, אף שתלונה זו לא גרמה למעצרו או להרחקתו מהבית. 17 פרק ב': נזקי התופעה בחלק גדול מהמקרים תלונת השווא גורמת לפגיעה בחירות של הנילון באמצעות מעצר, 63.חלופות מעצר, צווי הגבלה וכן הלאה במקרים שבהם תלונת השווא מוגשת כחלק ממערכת יחסים זוגית או משפחתית, על פי רוב תביא התלונה להרחקת הנילון מהדירה הרחקה זו — ודאי כשהיא מב�ו64המשותפ.ת . ססת על תלונה כוזבת — פוגעת קשות בזכות הבסיסית של אדם לגור בביתו, בזכות הקניין נוסף על כך קבעה הפסיקה כי מי 65.החוקתית שהורחק מביתו אינו זכאי לכך שבן הזוג שנותר בדירה המשותפת ישלם לו דמי שימוש עבור הת�ו66השימוש שעשה בדירה המשותפ:ת : צאה היא שבן הזוג הנילון מורחק מביתו, נאלץ לחפש מקום מגורים חלופי הכרוך לעתים בתש ו לום דמי שכירות — אך אינו זכאי לקבל מבן הזוג שהרחיק אותו מחצית שכר הדירה עבור 67.הדירה המשותפת כאשר לבני הזוג יש ילדים, הרחקת הנילון מהדירה המשותפת גורמת ממילא ג ם להג�ב לות קשות על הקשר שלו עם הילדים. אף אם התלונה אינה מייחסת לבן הזוג פגיעה בילדים אך מביאה להרחקתו מהבית מטעם אחר, הנילון עדיין אינו רשאי לשהות עם הילדים בבית, על כל המשתמע מכך. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי זכות ההורה לגדל את ילדיו ולטפל בהם היא זכות חוקתית מוגנת, שמותר לפגוע בה רק אם למרות זאת, במקרים 68.נשקפת סכנה לילד שבהם מוגשת נגד ההורה תלונת שווא, זכות זו — ועמה הפעולות הבסיסיות ביותר שהורה עושה עם ילדיו: להיות איתם בבית, לאכול איתם, לשחק איתם, להשכיב אותם לישון — ניטלת מההורה הנילון כעניין מובן מאליו. משהורחק ההורה הנילון מביתו ומילדיו, עליו לפנות לבית המשפט ולבקש לקבוע מועדים שבהם הילדים יבואו אליו; גם אם יצליח לבסוף לקבל זמני שהות עם ילדיו, בדרך כלל הסד ו רים אלה אינם תחליף ראוי לתחושת הביטחון שנשללה מההורה ומילדיו, המבוססת במידה רבה על מגוריהם המשותפים בבית. בתמ"ש קבע השופט יעקב כהן:1880/04 זכות ההורה לגדל את ילדיו היא זכות חוקתית במקרים שבהם מוגשת נגד ההורה תלונת שווא, זכות זו ניטלת מההורה הנילון כעניין —מובן מאליו. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה18 קשה כשאול היא פגיעתה של עלילת שווא המוטחת באדם משאין ביכו ו לתו להפריכה לאלתר [...] [קורבן התלונה] נחשף להליכים משפטיים מיותרים, נגרר לחקירות משטרתיות ונשא בהוצאות כספיות. מעבר לכל אלה, נגרמ[ת לו] אף עוגמת נפש קשה בגין המגבלות הבלתי מוצד ו קות ש[מוטלות] עליו בעניין קבלת 69.[ילדיו], על לא עוול בכפו כאשר תלונת השווא מייחסת להורה הני ו לון פגיעה בילדים תהיה הפגיעה בקשר שלו עם הילדים חמורה לאין שיעור. במקרים אלה יוצאו צווי הרחקה נגד כל מפגש של ההורה לעתים יופנה הנילון למרכז 70;הנילון עם ילדיו קשר ויהיה רשאי לפגוש את ילדיו רק בפיקוח , 3009/02 צמוד של עובדת סוציאלית. ברע"א בעקבות תלונה של האם כי האב פוגע מינית בילדים, הורחק האב מהילדים ונאלץ לפגוש בדיעבד, 71.אותם במרכז קשר במשך שנתיים משנבדק העניין לעומק, קבעו כל המומחים כי דובר בתלונת שווא. מובן כי הרחקת הורה מילדיו אינה פוגעת רק בהורה המורחק אלא גם בילדים. בספרות המחקרית יש קונסנזוס מלא לכך שכאשר שני ההורים הם הורים נורמטי ו ביים, טובת הילדים מחייבת קשר מקיף ומשמ ו הרחקת אחד ההורים 72.עותי עם כל אחד מהם מהילדים גורמת נזק חמור ופגיעה קשה 73.בילדים מחקרים שבחנו ספציפית את הנזק הנגרם לילדים מתלונת שווא המייחסת לאחד ההורים פגיעה בהם, מצאו כי לתלונות אלה יש השלכות 74.מרחיקות לכת על מצבם הנפשי של הילדים במצבים אלה הילדים מוצבים בניגוד לרצונם בלבו של קונפליקט בין ההורים, ועליהם לבחור בין שני נרטיבים סותרים — לא רק בנוגע לקשר שלהם עם ההורה הנילון אלא אף ביחס לשא ו לות עובדתיות הנוגעות לפגיעה הנטענת, שהרי הכחשה של תוכן התלונה תהיה קריאת תיגר על ההורה שהגיש את התלונה. הילדים חשופים, כמובן, לאופן שבו הורה זה מתייחס אל ההורה האחר, ולכן מסיקים במקרים רבים כי אם לא ישתפו פעולה עם ההורה שהגיש את התלונה יתויגו על ידו כפי שמתויג ההורה האחר ויקבלו ממנו מידה שווה של עוינות. מתוך כך, במקרים רבים ילדים בוחרים לאמץ את נרטיב התלונה. אף שהתלונה שקרית מבחינה אובייקטיבית, הם מפתחים סימפטומים של קרבנות להתעללות ולפגיעה, ומשאימצו את נרטיב התלונה — הם חשים נבגדים על ידי ההורה הנילון, מפתחים כלפיו ניכור ופעמים רבות מסרבים לקיים עמו נמצא כי נזקים אלה אינם ניתנים 75.כל קשר לתיקון גם אם יתברר בדיעבד שהתלונה הייתה שקרית ושהוגשה על ידי ההורה האחר במטרה 76.לפגוע בהורה הנילון במקרים רבים ילדים בוחרים לאמץ את נרטיב התלונה. אף שהתלונה שקרית מבחינה אובייקטיבית, הם חשים נבגדים על ידי ההורה הנילון, ומסרבים לקיים עמו כל קשר. 19 פרק ב': נזקי התופעה כאשר תלונות השווא מוגשות כחלק מהליך גירושין, נוספות על ההשלכות הכלליות שראינו לעיל השלכות ספציפיות: מן המפורסמות היא שיש עורכי הדין העוסקים בדיני משפחה במשטרה להגיש ללקוחותיהם הממליצים תלונות שווא נגד בן הזוג כדי להשיג יתרונות טקטיים בהליכי הגירושין. כך, למשל, בן הזוג המתלונן יכול להשתמש בתלונה בבית הדין הרבני בטענה שההתנהגות המתוארת בה היא עילה לגירושין. בית הדין הרבני עשוי להתחשב בתוכנה של תלונה המתועדת במשטרה ואולי אף הובילה לצו הגנה כנגד הנילון — אף אם ייתכן שתוכנה שקרי. לכך עשויות להיות השל ו כות לא רק על הגירושין עצמם אלא גם על החיוב בכתובת האשה ובמזונותיה. להרחקה מהדירה המשותפת יש משמעות רחבת היקף בסכסוכי גירושין. ראשית, בן הזוג שהגיש את התלונה יכול לנצל את העובדה שרק הוא רשאי לשהות בדירה המשותפת כדי להתכונן למשפט הגירושין, למשל: לאסוף ללא הפרעה חומרים שיסייעו לו בהליכי הגירושין ולסלק או להשמיד חומרים שעשויים להיות לו לרועץ; כמו כן יש באפשרותו להעלים מהדירה דברי ערך שאינו מעוניין להתחלק בהם עם הצד השני. יתרה מזו: אם הורחק הנילון מדירת המגורים, העובדה שרק המתלונן גר בדירה תהיה הסטטוס קוו החדש ונקודת המוצא לכל התדיינות עתי ו גם 77.דית, הן בנוגע לבית והן בנוגע לילדים אם התלונה לא ייחסה להורה הנילון כל פגיעה בילדים, העובדה שהורה זה הורחק מהבית משמעה שהמשמורת על הילדים נמצאת בפועל אצל ההורה המתלונן. כך תלונת השווא משרתת את ההורה המתלונן בהשגת הישגים טקטיים קבע 49375-02-12 במאבק הגירושין. בה"ט השופט איתי כץ: תוצאת הדברים מביאה אותי לכלל מסקנה ברורה וחדה לפיה האם בחרה לעלות על מסלול מהיר בדמותו של הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה לצורך השגת יתרונות במישור הסדרי הראיה של האב עם הקטין, מסלול עוקף התו ו בענה שהגישה לפני למעלה משנה ואשר עד היום היא עצמה מסכלת את בירורה (ואת בירור תביעת האב להרחבת הסדרי ראיה) בעצם סירובה לשתף פעולה עם מי מבין המומחים שמונו והוחלפו על ידי משפט המחוזי. -בית משפט זה ובית מסקנתי הינה אפוא כי האם בקשה לעשות שימוש בחוק למניעת אלי ו מות במשפחה לצורך השגת יתרונות בלתי הוגנים בעניינים שאינם קשו ו רים כלל ועיקר לחוק, למטרה לשמה נחקק ולאינטרסים עליהם הוא בא 78.להגן אם הורחק הנילון מדירת המגורים, העובדה שרק המתלונן גר בדירה תהיה הסטטוס קוו החדש ונקודת המוצא לכל התדיינות עתידית, הן בנוגע לבית והן בנוגע לילדים. המשמורת על הילדים נמצאת בפועל אצל ההורה המתלונן. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה20 בחלק מהמקרים, מצב דברים זה עשוי להש ו פיע במידה ניכרת על המלצות העובדים הסו ו ועל הכרעת בית המשפט, 79ציאליים לסדרי דין המייחסים משקל רב לשמירה על הסטטוס קוו. כך, צו הרחקה שניתן בתחילת ההליך, ושהני ו לון לא הצליח לבטלו תוך זמן קצר, עשוי לעצב את הסדרי הגירושין שנים רבות קדימה. ברוב המקרים, גם אם בסופו של הליך ארוך ומייגע יצליח ההורה הנילון להוכיח את חפותו ולש ו כנע את הרשויות שהתלונה שהוגשה בתחילת הליך הגירושין הייתה כוזבת, לא יהיה בכך כדי 80.לשנות את ההסדרים שנקבעו יש שופטים העשויים לזקוף לחובתו של הורה את העובדה שהגיש תלונת שווא נגד ההורה האחר, והדבר עשוי לפעול לרעתו בקביעת מאידך גיסא, מחקרים מראים כי 81;המשמורת במקרים של תלונה — אף אם נקבע שהיא חסרת בסיס — הרשויות נוטות על פי רוב להכריע לטובת ההורה המתלונן מתוך חשש שמא בכל 82.זאת יש בסיס כלשהו לתלונה אם לא די בכל אלה יש לציין כי למשמורת, לזמני השהות הקצובים למפגשים עם הילדים ולהרחקת ההורה הנילון מהדירה ייתכנו השל ו כות גם על מזונות הילדים: ההורה — שנכפה לצמצם את מעורבותו בטיפול בילדים — יחויב במזונות גבוהים בגין מעורבותו המצומצמת 83.בטיפול בילדים . נזקים מערכתיים בגין 2 תלונות שווא כפי שראינו, תלונות השווא פוגעות קשות בני ו לון ובילדים, אך מעבר לכך יש להן השלכות גם ברמה המערכתית. בלי קשר להיקף התו ו פעה, לעצם קיומה יש השלכות שליליות על היחס לקרבנות אמתיים של עברות מין ואלי ו מות במשפחה. נושא זה נדון רבות בספרות ובפסיקה. הן מלומדים והן בתי המשפט דנו בנזק הנלווה לתלונות שווא על שום הספקנות שהן מעוררות כלפי תלונות אמתיות. העובדה ששוטרים, עובדים סוציאליים, פרקליטים ושו ו פטים נתקלים בהיקף נרחב של תלונות שווא משפיעה על האופן שבו הם מתייחסים לתלונות אחרות המגיעות אליהם. כך, למשל, כתב פיני יחזקאלי: כדאי לשים לב, שמספר התלונות הבלתי מוצדקות הינו גבוה ביותר ואלה גורמות נזק לעניין הנשים הכללי, גם בהתייחסות של הצבור, המשפט.-של המוסדות ושל בתי למה חשוב לטפל בקבוצה זו? בעיקר בשל גודלה (היא יכולה להוות מעל מהפניות לתחנת משטרה!), 50% וכיוון ששוטרים, הפועלים בשטח בלחץ האירועים, נוטים לגבש לעצמם תבניות עבודה. אם שלושת האירו ו עים האחרונים בהם נתקל השוטר היו אירועי שווא, ייטה השוטר לראות גם 84.במקרה הבא ככזה ולהיפך 21 פרק ב': נזקי התופעה ,אם כן, מעבר לנזק שנגרם לנילון ספציפי נזקיהן הרחבים יותר של תלונות שווא הם פגי ו עתן בקרבנות אמת ובמתלונני אמת וכן היחס הספקני שהחברה והמערכת המשפטית מעני ו כתב על כך השופט 85.קות למתלוננים אלה יעקב כהן: התופעה של הגשת בקשות סרק במסגרת החוק, אשר הלכה והת ו רחבה במרוצת השנים שחלפו מאז הוחק החוק [למניעת אלימות במש ו פחה, י"מ], הינה בגדר רעה חולה, שפגיעתה קשה, לא רק באדם שכל ו פיו מופנית הבקשה, אלא גם בקו ו רבנות אמת של אלימות במשפחה הזקוקים לקבלת סעד משפטי מיידי, ועלולים להיתקל חלילה ביחס ספקני 86.כלפי בקשותיהם דברים דומים כתב גם השופט אור אדם בהתייחסו לאשה שהגישה תלונת שווא נגד בן זוגה: מדובר בעבירה חמורה. נשים רבות מתלוננות על עבירות של אלימות במשפחה, ולא פעם נטען על ידי הנאשמים כי מדובר בתלונות שווא. נשים אשר נוהגות כמו הנאשמת, ומגישות תלונות שקריות פוגעות איפוא בנשים אשר באמת מותקפות על ידי בני זוגן ומקשות על מתן 87.אימון בהן ועל אכיפת החוק התופעה של הגשת בקשות סרק, אשר הלכה והתרחבה במרוצת השנים, הינה בגדר רעה חולה, שפגיעתה קשה, לא רק באדם שכלפיו מופנית הבקשה, אלא גם בקורבנות אמת של אלימות במשפחה הזקוקים לקבלת סעד משפטי מיידי, ועלולים להיתקל חלילה ביחס ספקני כלפי בקשותיהם. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה22 נזקים מערכתיים נוספים הם הפגיעה הנגרמת לאמון הציבור במערכת המשפטית, כמו גם העומס הנגרם למשטרה ולבתי המשפט בגין בפרשת מדינת 88.העיסוק בתלונות שווא ישראל נ' גוטאני כתב השופט חנא סבאג: גם מידת הפגיעה בערכים החב ו רתיים כתוצאה ממסירת ידיעות כוזבות במשטרה אינה מבוטלת. עבירה של מסירת ידיעות כוזבות מסבה נזק לגורמי החקירה אשר לאור המידע הכוזב פתחו בחקירה. בהודעה הכוזבת שמסר הנאשם, פגע הוא בעבודת המשטרה וגרם לבזבוז משאביה בטיפול בתלונת שווא. אין זה סוד כי משאבי משטרת ישראל הינם מוגבלים, ומי שגורם להפניית משאבים לחקירות מיותרות גורם לכך שלא יחקרו ידיעות אחרות הקשורות לעבירות שצריך היה לחו ו קרם אילו נמצאו המשאבים הנד ו רשים לצורך כך, ובכך פוגע בערך החברתי של זכות הציבור כי המש ו טרה אכן תפעל לחקירת ידיעות שראויות להיחקר וכן פוגע בערך חברתי נוסף של זכות הציבור כולו שתלונות במקרים דומים יתקבלו 89.בחשדנות מה על ידי המשטרה דברים אלה נכונים כמובן גם ביחס לבזבוז משאביה של מערכת המשפט. 23 פרק ג': הכלים לטיפול בתופעה בחוק הישראלי שלושה סוגי כלים בחוק הישראלי מאפשרים טיפול בתלונות שווא: עברות פליליות, חיוב בהוצאות ועילות תביעה אזרחיות. להלן נדון בכל אחד מסוגי הכלים. . עברות פליליות1 1977-כמה סעיפים בחוק העונשין, התשל"ז (להלן: חוק העונשין) קובעים כי תלונת שווא היא עברה פלילית. לחוק העונשין קובע שמסירת עדות 237 סעיף שקר בהליך שיפוטי היא עברה שעונשה עד שבע שנות מאסר, ואם מוסר העדות עשוי להפיק טובת הנאה מעדותו — העונש הוא עד תשע שנות מאסר. לחוק עוסק במסירת תצהיר שקרי, 239 סעיף עברה שעונשה הוא עד שלוש שנות מאסר. עוסק במסירת הודעה כוזבת וקובע:243 סעיף המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו — מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע — מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו. פרק ג': הכלים לטיפול בתופעה בחוק הישראלי תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה24 (א) לחוק240 נוסף על סעיפים אלה, סעיף העונשין מתייחס לעד שמסר שתי עדויות סות ו רות (כגון עדות אחת במשטרה ועדות אחרת בבית המשפט) וקובע: המוסר הודעות או עדויות, בענין אחד בפני רשויות שונות, והוד ו עותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להט ו עות, דינו — מאסר חמש שנים. . חיוב בהוצאות2 כמה סעיפי חוק מאפשרים לבית המשפט לחייב מתלונן בהוצאות אם התרשם כי התלונה הוגשה בזדון או בחוסר תום לב. החוק מאפשר לחייב במקרים כאלה הן את המדינה והן את המתלונן. לחוק העונשין עוסק בחיוב המדינה 80 סעיף בהוצאות: .(א) משפט שנפתח שלא דרך 80 קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי סעיף (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח 94 בסכום 1982—תשמ"ב משולב], שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור. לחוק העונשין קובע:81 סעיף0 )זיכה בית המשפט את הנאשם1( לאחר שראה כי התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, רשאי הוא לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, בתשלום הוצאות הגנתו של הנאשם והוצאות התביעה, כפי שיקבע בית המשפט. קובע: המוסר 243 סעיף לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו — מאסר שלוש שנים, ואם העבירה — היא פשע מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו. 25 פרק ג': הכלים לטיפול בתופעה בחוק הישראלי , לחוק מניעת הטרדה מאיימת9 סעיף קובע:2001-התשס"ב דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם: ) הוצאות לטובת המדינה ולטובת 1( ;צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון ) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת 2( .הבקשה לחוק למניעת אלימות במשפחה, 11 סעיף קובע:1991-התשנ"א דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם: ) הוצאות לטובת המדינה ולצד 1( ;שנפגע, בשיעור שימצא לנכון ) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת 2( .הבקשה לחוק למניעת 11 סעיף אלימות במשפחה, קובע: דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה ) הוצאות לטובת המדינה 1 ,ולצד שנפגע ) פיצוי נאות 2 תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה26 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות38 סעיף מאפשר 1996-אכיפה — מעצרים), התשנ"ו לחייב הן את המדינה והן את המתלונן בפיצוי הנילון: . פיצוי בשל מעצר38 (א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט. (ב) נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט. . עילות תביעה אזרחיות3 כמה סעיפי חוק מגדירים עילות תביעה אזר ו חיות המאפשרות לנילון — במצבים מסוימים — להגיש תביעה נגד המתלונן בגין תלונת שווא. לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], 60 סעיף מאפשר להגיש תביעה בנזיקין 1968-התשכ"ח בגין נגישה: נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל — למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת — נגד אדם, בפלילים [...] וההליך חיבל [...] בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוס ו מכת שפתחה בהליכים. כידוע, פקודת הנזיקין כוללת גם סעיפי סל — 35 עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה. סעיף לפקודת הנזיקין קובע כי מי שעשה "מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסי ו בות", ומעשה זה גרם לזולת נזק, חייב לפצות לפקודה קובע שכאשר 63 את הניזוק. סעיף אדם מפר חובה חקוקה שנועדה להגן על הזולת, והזולת אכן נפגע כתוצאה מהפרת חובה זו, הנפגע זכאי לפיצוי מאת המזיק. נוסף על סעיפים אלה, חוק איסור לשון הרע, מאפשר לתבוע אדם בגין 1965-התשכ"ה הוצאת דיבה. 27 פרק ד': התנהלות המשטרה פרק ד': התנהלות המשטרה החוליה הראשונה שמטפלת בתלונות היא המשטרה. בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת נמתחה ביקורת על המשטרה בגין יחס סלחני שהפגינה כלפי תלונות בגין עברות מין ואלימות במשפחה. מחקרים שבדקו את התנה ו לות המשטרה באותה תקופה מצאו כי לעתים ראו השוטרים את קרבן עברת המין כאשם בעברה שבוצעה בו. אשר לאלימות במשפחה, משפחתי; אם -שוטרים רבים ראו בה עניין פנים היה לשוטר תפקיד כלשהו בקונפליקט, פעמים רבות הוא התבטא בניסיון להשכין שלום בין בני המשפחה. מצב זה השתנה, בין השאר בעקבות ועדת קרפ לבדיקת מדיניות חקירה, תביעות ומשפט בעב ו התוצאה היא שינוי 90.רות אלימות במשפחה דרמטי ביחס המשטרה הן לעברות מין והן לאלימות במשפחה. בין השאר, נוהלי המש ו טרה העוסקים בתלונות בגין אלימות במש ו פחה מחייבים כיום את השוטרים לפתוח תיק בכל תלונה, גם אם ברור להם שמדובר בתלונת שווא. בפרק זה נעמוד על האופן שבו הדברים מיושמים בפועל בהתנהלות המשטרה. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה28 . היעדר סמכות שלא לפתוח1 תיק בגין התלונה להלן תרשים זרימה שפורסם באתר האינט ו רנט של המשטרה ומתאר את ההנחיות לטיפול בתלונה בגין אלימות במשפחה: 29 פרק ד': התנהלות המשטרה מתרשים הזרימה ברור כי המתלוננת היא אשה והחשוד הוא גבר; אך משמעותי יותר להתבונן בתוצאות התלונה כפי שהן מצוינות בתרשים הזרימה: (א) מעצר הנילון. (ב) שחרור הנילון בתנאים (בדרך כלל הכוונה היא להרחקת הנילון מהבית למשך יום).14-כ (ג) הפניית הנילון בהסכמתו לגורמי טיפול. (ד) אם לא אותר הנילון, מקבל התלונה נדרש להעביר את פרטי הנילון לגורמי סיור ובילוש ולכל גורם שיסייע באיתורו. האפשרות שאינה מופיעה בתרשים הזרימה, ולא בכדי, היא האפשרות שהשוטר שקיבל את התלונה התרשם כי מדובר בתלונת שווא, בתלונה קנטרנית או בתלונה שאינה מראה על פניה כל עברה שבוצעה על ידי הנילון, וכי למיטב שיקול דעתו המקצועי השוטר סבור שאין לה בסיס או שאין צורך לנקוט צעדים כלשהם נגד הנילון. עברת אלימות במשפחה אמנם מסווגת כעברה מסוג פשע, ולכן הסמכות לסגירת תיק העוסק אך גם 91;בעברה זו נתונה בידי פרקליט המחוז אם ההחלטה על סגירת התיק נתונה בידי פרק ו ליט המחוז, אפשר היה לצפות כי בידי השוטר או הקצין המטפל יימסר לכל הפחות שיקול דעת ראשוני אם נדרש טיפול אקטיבי בתלונה או אם יש להמליץ על סגירתה כתלונת שווא. האפשרות שאינה מופיעה בתרשים היא האפשרות שהשוטר שקיבל את התלונה התרשם כי מדובר בתלונת שווא וכי למיטב שיקול דעתו המקצועי השוטר סבור שאין לה בסיס אושאין צורך לנקוט צעדים כלשהם נגד הנילון. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה30 תרשים הזרימה מלמדנו כי סמכות זו אינה נתונה בידיו של הגורם המטפל בתלונה וכי עליו לבחור באחת מארבע האפשרויות שראינו. אלי, -דברים דומים עולים גם ממאמרם של בר השלושה כותבים כי 92.מוחא ופרנקל-בר אף שחלק גדול מהתלונות המוגשות למש ו טרה הן תלונות שווא, מדיניות המשטרה היא לנקוט צעדים חריפים גם אם השוטרים סבו ו רים שמדובר בתלונת שווא. מבחינת השוטר המטפל, הרחקה של אדם חף מפשע מביתו הרחקה -אינה גורמת לשוטר כל נזק אך אי של אדם שעשוי להתברר כאלים תפגע בשוטר אלי ושותפיו למאמר, -אישית. לדידם של בר התוצאה היא ששוטרים מעדיפים להרחיק אנשים מהבית בכל מקרה, גם אם נסיבות המקרה מלמדות שאין לכך כל הצדקה: קיימת מדיניות משטרתית, הגורסת שימוש מירבי במתן הגנה לנשים המתלוננות על אלימות, באמצעות 14 הזוג מהבית למשך-הרחקת בן יום לפחות, ובמרבית המקרים, אף הגנה -תוך הפניית האישה לקבלת צו 93.המשפט לענייני משפחה-מבית לדעת המחברים, עמדה זו של המשטרה אינה מייחסת משקל למספר המקרים שבהם נילונים 94.של תלונות שווא נפגעים מנוהלי המשטרה ביקורת שיפוטית רבה נמתחה על מדיניות זו כתב השופט 13353/04 של המשטרה. בתמ"ש יעקב כהן: אף שחלק גדול מהתלונות המוגשות למשטרה הן תלונות שווא, מדיניות המשטרה היא לנקוט צעדים חריפים גם אם השוטרים סבורים שמדובר בתלונת שווא. 31 פרק ד': התנהלות המשטרה ימים, וזאת מתוך רצונה העז של10 המשיב הורחק על ידי משטרת ישראל מביתו למשך המשטרה להרגיע את הרוחות, אולם לו נבדקו הדברים עד תום, כסבור אנוכי, כי לא היה כל מקום להרחקתו מביתו, מה עוד, והרחקה זו גרמה לכך שהמשיב לא היה בקשר עם שתי בנותיו הפעוטות, על לא עוול בכפו, ועל לא עוול בכפן. מניעת שינה מכוונת מאדם [כפי שנעשתה על ידי המתלוננת כלפי הנילון. י"מ] הינה, כשל ו עצמה, בגדר התנהגות הגובלת באלימות. התרשמתי כי רק סבלנותו ואורך רוחו של המשיב מנעו אכן התדרדרות התנהגות הצדדים לפעולות אלימות, אשר התנהגות המבקשת עלולה היתה לגרום להם. הרחקתו של אדם מדירת מגוריו, תוך כפיית ניתוקו ממגורים משותפים עם ילדיו, מהווה פגיעה אנושה בזכויותיו האנושיות והאזרחיות הבסיסיות ביותר. גם הסדר הראייה המוגבל הנכפה על צד המורחק מביתו, כפועל יוצא מההרחקה מבית המגו ו 95.רים המשותף, רצוף בתחושות כאב , צער והחמצה תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה32 בפרשת מדינת ישראל נ' זיו מתח השופט שמעון פיינברג ביקורת על הפרקטיקה של המשטרה: ידוע כי המשטרה מייחסת רצינות רבה (ובצדק!) לתלונות של אלימות במשפחה, נוכח נפיצות התופעה, וטרגדיות שאירעו עקב העדר טיפול בתלונות נשים על אלימות בעלים כלפיהן. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפטור את המשטרה מחובתה לחקור כל תלונה שכזו באופן אובייקטיבי. על המשטרה להכיר בקיומה של תופעה של נשים מסוימות אשר מנצלות את הגישה התקיפה של המשטרה כלפי בעלים אלימים, כדי להגיש תלונות שווא כנגד בעליהן, על מנת להשיג את הרחקתו של הבעל מהבית או "נקודות" בהליכי גירושין בין בני הזוג. נדמה לי כי המשטרה במקרה הנדון לא מילאה את חובתה האמורה. סימני השאלה באשר למהימנות תלונתה של המתלוננת [...] היו ידועים כבר בשלב החקירה, והיו צריכים להדליק נורה אדומה אצל חוקרי המשטרה. אף על פי כן, המשטרה התעלמה מכל אלה, לא חקרה את תלונת המתלוננת בצורה מספקת והתעלמה מתלונת הנאשם כנגד המתלוננת [...] נוח לה היה להעביר את החומר הלא ממצה לתביעה לצורך הגשת כתב אישום. התביעה, מצידה, בחרה שלא לבקש חקירה משלימה שהתבקשה במקרה דנן, והגישה כתב אישום על סמך החומר שנמסר לה, תוך העברת כל האחריות לבית המשפט. 97.יש לקוות שהמשטרה תפיק את הלקחים . היעדר חקירה2 נמצא כי בחלק גדול מהמקרים המשטרה נמנעת מחקירה שתבחן את מידת האמת שבת ו לונה. המשטרה מעדיפה להעביר את התיק לבית המשפט ולתת לו להכריע בעניין אף אם המשטרה הייתה יכולה לבצע פעולות חקירה פשוטות שהיה בהן כדי לאמת או להפריך את 96.התלונה בחלק גדול מהמקרים המשטרה נמנעת מחקירה שתבחן את מידת האמת שבתלונה. 33 פרק ד': התנהלות המשטרה גישה זו של המשטרה תוארה על ידי חימי ושותפיו: כיום מתלוננות, [בעברות אלימות במשפחה, עברות מין, וכד'. י"מ] [...] זוכות להגנת יתר שלעיתים פוגמת במוטיבציית המשטרה ללקט ראיות אובייקטיביות. נראה שבמ ו קרים מסוימים החקירות מתמקדות בגביית הודעות מהמתלוננות, תוך מתן אמון מלא ועיוור בדבריהן ולא בחיפוש אחר ראיות חיצוניות לשם חשיפת האמת. בין אם הן עשויות להוביל לזיכויו של הנחקר ובין אם הן עלולות להביא להרשעתו, שעה שהיכולת של נחקר להוכיח את 98.חפותו בשלבים אלה קלוש דברים אלה עולים גם מפסקי דין שבהם ניהלה המשטרה הליכים נגד חשודים — ובכללם מעצ ו רים, צווי הרחקה וכו' — אך בסופו של דבר זיכה בית המשפט את הנילון תוך שקבע שאם היו השוטרים מבצעים חקירה פשוטה בתחילת ההליך, אפשר היה לגלות כבר אז כי הנילון אינו 99.אשם במיוחס לו לעניין זה התייחס לאחרונה בית המשפט העליון בפרשה 100.בפרשת בוזגלו נ' מדינת ישראל זו הגישה המתלוננת תלונה נגד בוזגלו בגין אונס. בית המשפט קבע כי המשטרה לא קיימה חקירה בעניין אלא העבירה את התיק לפרקלי ו טות, וזו בתורה הגישה כתב אישום נגד הנילון. רק משהתקיים המשפט קבע בית המשפט כי המתלוננת מסרה תלונת שווא, וכי אילו הייתה המשטרה מקיימת את החקירה שהיה עליה לקיים היה הדבר מתברר בתחילת ההליך. בית המשפט העליון, שדן בפרשה זו, אימץ במלואה את קביעת בית המשפט המחוזי: נקבע בהכרעת הדין, כי "נפלו פגמים מהותיים באופן ניהול החקירה בתיק; כאשר לא נחקרו עדים רלוונטיים; ולעיתים לא נשאלו שאלות מתב ו קשות. זאת, באופן שיש בו לפגוע 101.]בחקר האמת ובהגנת [המערער [...] אשר לאופן ניהול החקירה, מתח בית משפט קמא ביקורת נוקבת על חוקרי המשטרה, אשר לא טרחו לבדוק כראוי את גרסתו של המע ו רער, ומנגד לא התייחסו להתנה ו לותה הבעייתית של המתלוננת. הם נמנעו מלזמן עדים מהותיים ולא הציגו שאלות מתבקשות לחברו ו תיה של המתלוננת. במהלך העימות בין המערער למתלוננת, החל אחד החוקרים לצעוק על המערער ולה ו שפיל אותו. בית משפט קמא ציין, כי מלווה אותו תחושת אי נוחות רבה "באשר למידת המקצועיות בה נוהלה החקירה במקרה דנן, ובאשר למידת האובייקטיביות של 102."החוקרים תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה34 .צווי הגנה, הרחקה מהבית ואפילו מעצרים מענישים בעיקר את האנשים הנורמטיביים כך, 108.צעדים אלה אינם אפקטיביים במקרים הפתולוגיים, שהם אלה שמסתיימים ברצח באופן אבסורדי, מדיניות המשטרה מחמיצה את מטרתה פעמיים: היא דרקונית ופוגענית כלפי הרוב הגדול של הציבור, שהם אנשים נורמטיביים, והיא אינה אפקטיבית דיה כלפי המקרים הפתולוגיים שאת התפרצותם היא מנסה למנוע. . מעצרים3 על פי החוק, לקצין משטרה יש סמכות לעצור מי שהגישו נגדו תלונה בגין עברת אלימות שעות, אף אם החשוד אינו 24 במשפחה למשך במקרים רבים המשטרה אכן 103.מהווה סכנה עוצרת את הנילונים, מהלך שמחמיר במידה ניכרת את עצמת הפגיעה הנגרמת לנילונים של תלונות השווא. במובן מסוים, המשטרה נמצאת במלכוד: מאז 19- רצחו בכל שנה בין שמונה ל2009 שנת גברים את בנות הזוג שלהם. רציחות אלה מקבלות חשיפה תקשורתית רחבה ובצדק. כל אחד בנעלי המשטרה לא היה רוצה לקחת על עצמו את הסיכון ששיקול דעת מוטעה שלו הצורך 104.יוביל לרצח אשה על ידי בן זוגה להילחם בתופעת האלימות במשפחה, וברצח נשים במיוחד, צריך להשפיע על המשטרה, על גופי הרווחה ועל בתי המשפט. עם זאת, במאמרו המקיף בעניין ציין השופט נתן זלוצ'ובר כי אחוז מקרי הרצח במשפחה מתוך כלל התלונות בגין אל�י0.07%הוא -כ- מות במשפחה, בעוד אחוז מקרי הרצח בציבור מתוך כלל התלונות בגין 0.45%-הכללי הוא כ מבחינה סטטיסטית, 105.אלימות בציבור הכללי הסיכוי שתלונה בגין אלימות שאינה במשפחה תסתיים ברצח גבוה כמעט פי שבעה מהסי ו כוי שתלונה בגין אלימות במשפחה תסתיים למרות זאת, ביותר משליש מה�ת106ברצ.ח . לונות בגין אלימות במשפחה תעצור המשטרה את הנילון — אחוז גבוה במידה ניכרת מאחוז המעצרים הנמוך בתלונות בגין אלימות שאינה 107.במסגרת המשפחה אחוז מקרי הרצח במשפחה מתוך כלל -%0.07הוא כ התלונות בגין אלימות במשפחה. למרות זאת, ביותר משליש מהתלונות בגין אלימות במשפחה תעצור המשטרה את הנילון. 35 פרק ד': התנהלות המשטרה בפועל מעצרים בעקבות תלונות בגין אלימות במשפחה שכיחים למדי, גם כשאין לכך הצדקה עניינית. כתב בעניין זה נצ"מ (בדימוס) יחז ו קאלי: רובן המכריע של התלונות במש ו טרה על אלימות במשפחה מביאות למעצר החשוד. זה קורה גם כאשר התשתית הראייתית חלשה, כאשר אין סימני פגיעה, וכאשר החומר היחידי הנמצא הוא גרסאות סות ו (הסיכויים המעורבים של רות הצה-גבוהים במיוחד בשעות אחר ו רים, הערב והלילה, כאשר הקצינים כלל, אינם -התורנים בתחנות, בדרך מקצועיים, ויודעים, כי עדיף מבחי ו נתם שישגו בביצוע מעצר שווא פני שחרור בעייתי, שיכול גם -על לפגוע בקורבן, וגם בהם ובקריירה שלהם). מעצר שווא בתחנת המש ו טרה יכול להתגלגל להארכת מעצר המשפט ואף להגשת כתב -בבית אישום, למרות שאין בתיק מאומה 109.וסופו להסתיים בזיכוי החשוד דברים אלה עולים גם מדוח הסנגוריה הציבו ו דוח זה אינו 110.2014 רית על פעילותה בשנת עוסק ספציפית בטיפול המשטרה בתלונות בגין עברות מין או אלימות במשפחה, אך הנתונים העולים ממנו מלמדים כי מדדי האיכות שנקבעו במשטרה יוצרים תמריץ לבצע מעצרים גם אם אין לכך הצדקה עניינית. עוד נקבע בדוח: ברוב הגדול של מעצרי הימים (בין כמחצית לשני שלישים לפי ההע ו רכות), כלל לא מוגש כתב אישום כנגד העצור, ותיק החקירה שנפתח 111.בעניינו נסגר מאוחר יותר תופעה מוכרת היטב, גם בהקשר של אלימות במשפחה, היא שימוש במעצר כאמצעי לחץ לקבלת הסכמה מהנילון לדברים שקשה להניח שהיה מסכים להם אלמלא האיום במעצר. בחלק מהמקרים שבהם על פי הסטטיסטיקה לא בוצע מעצר, הדבר נבע מכך שהשוטר הסביר לנילון כי עליו לחתום על "הסכמה" לצו הרחקה מביתו ימים, שאם לא כן יהיה על השוטר 30 למשך לעצור אותו: שימוש יתר במעצרים פוגע בצורה אנושה לא רק בזכויותיהם של העצורים לחירות ולכבוד, אלא גם בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת. כך למשל, הסיכוי לשבור את רוחו של חשוד ולגרום לו להודות בדברים שלא עשה גדול יותר כאשר מדובר במי שחירותו נשללה. קיים גם חשש כי האפשרות של המשטרה להתמקד בגביית גרסאות מהחשוד העצור מייצרת תמריץ שלילי לביצוע פעו ו לות חקירה נוספות מחוץ לחדרי החקירה יכולות להביא לתוצאה 112.מדוייקת יותר בחלק מהמקרים שבהם על פי הסטטיסטיקה לא בוצע מעצר, הדבר נבע מכך שהשוטר הסביר לנילון כי עליו לחתום על "הסכמה" 30 לצו הרחקה מביתו למשך ימים, שאם לא כן יהיה על השוטר לעצור אותו. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה36 :הדוח ממשיך וקובע ובמחצית הר�א2014במהלך שנ ת ניתנו בבתי 2015 שונה של שנת המשפט בכל הארץ עשרות החל ו טות ביקורתיות נוספות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל בהקשר זה על ידי קציני המשטרה. חלק ההח ו לטות נוסחו בחריפות. בחלקן צויין במפורש כי הביקורת אינה נקוד ו תית אלא מערכתית, תוך הדגשה כי מדובר בתופעה חוזרת ונשנית. בחלקן אף נפסקו כנגד המשטרה הוצאות ופיצויים לטובת החשודים שהושארו לילה במעצר לשווא, או לטובת אוצר המדינה שנדרש לשאת לשווא בעלויות המעצר והדיון המשפטי המיותרות [...] על תופעה זו מתחו בתי המשפט ביקורת קשה וכינו אותה "מעצר לצרכי 113."סטטיסטיקה פסקי דין רבים ממחישים את הדברים הקשים הללו בנוגע להתנהלות המשטרה ביחס למע ו צרי נילונים בתלונות בגין עברות מין או אלי ו מות במשפחה. דוח הסנגוריה מתאר את שאירע בפרשת מדינת ישראל נ' מונסף: את להאריך ביקשה המשטרה , חולה סרטן, 75 מעצרו של אדם בן שהובא לבית המשפט כאשר שקית שתן קשורה לגופו, בשל חשד לבי ו צוע עברת תקיפת בן זוג ופגיעה בפרטיות. בית המשפט שחרר את החשוד באופן מידי והוסיף ביקורת הפעלת סמכותו של הקצין -על אי הממונה לשחרר את החשוד בתנאים, ואף הגדיר את חוסר הפעלת שיקול הדעת של הקצינים הממונים על 114."החקירות כ"תופעה פסק דין נוסף המלמד על התנהלות המשטרה בפרשה זו דובר 115.17307-12-14 הוא ה"ט באשה, כפי הנראה מעורערת בנפשה, שהגישה תלונות שווא רבות נגד בעלה (וגם נגד בנה). הבעל נעצר בגין תלונות אלה שוב ושוב. בדומה, בפרשת זוהר נ' מדינת ישראל הגישה אשה שתי תלונות שווא נגד בעלה לשעבר בטענה הבעל נעצר — תחילה 116.שאיים עליה בטלפון יום נוספים — 18-לשלושה ימים ולאחר מכן ל ואחריהם שוחרר למעצר בית של כחודשיים נוספים. חפותו של הבעל עלתה מפירוט שיחות הטלפון של האשה, שהראה כי שיחות הטלפון שבהן טענה האשה שהבעל איים עליה כלל לא התקיימו. שאלה היא אם צריך היה קודם לעצור את הבעל ורק אז לבקש מבית המשפט צו פירוט לשיחותיה של האשה, או שמא נכון יותר היה לדרוש מהאשה להראות את פירוט השיחות בטלפון שלה טרם מעצר הבעל. 37 פרק ה': התנהלות הפרקליטות גם בפרשת מדינת ישראל נ' עובד דובר בתלונה שהגישה אשה בטענה שבעלה איים המשטרה עצרה אותו, אף שדובר 117.עליה באדם ללא עבר פלילי, וביקשה להאריך את מעצרו בשלושה ימים. בית המשפט אישר למשטרה להאריך את מעצרו ביום אחד והורה לה לבצע ביום זה את פעולות החקירה הנחו ו צות. המשטרה ביצעה רק פעולת חקירה אחת (אף שלא הייתה מניעה שתבצע באותו יום גם את הפעולות האחרות), ופנתה שוב לבית המשפט בבקשה נוספת להארכת המעצר. השו ו גפר שדנה בתיק הטילה ספק -פטת לילי יונג באמינות החקירה: קיימות סתירות בין העדים ולמרבה הצער, אף מצאתי כי חקירתה של העדה מאמש לוקה באופן חמור בכך שתחת לחקור אותה על מה שראתה, הכניס החוקר בפיה את גרסת המת ו לוננת וביקש את אישורה לכך (ראה להודעה). לגופו של 10-12 שורות עניין, לא מצאתי בהודעה זו חיזוק לגרסת המתלוננת אך בכל מקרה, יש בחקירה בדרך זו כדי להפ ו חית משמעותית ממשקלה של כל 118.עדות השופטת אף קבעה כי אין כל מניעה לבצע את פעולות החקירה לאחר שחרור הבעל מהמעצר, דחתה את בקשת המשטרה להאריך את מעצרו וקבעה חלופה של מעצר בית בבית אחיו של הנילון. המשטרה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע כדי שתוכל לערער על ההחלטה. השופטת יונג- גפר ניאותה לבקשת עיכוב הביצוע אך הביעה את דעתה הן על אופן טיפול המשטרה בתיק הספציפי והן על התנהלותה הכללית של המש ו טרה בטיפול בתלונות בגין אלימות במשפחה. בפסקי דין רבים מתחו בתי המשפט ביקורת קשה על התנהלות המשטרה: בימים האחרונים מוגשות בקשות רבות ע"י המשטרה להארכת מעצרם של גברים שנגדם הוגשו תלונות בגין עבירות אלימות במשפחה. בחלק מן המקרים נמצאה הצדקה להארכת המעצר אך באחרים, מדובר היה במקרים שעפ"י כל אמת מידה, לא הייתה בהם הצדקה להמשך המעצר וחרף זאת, גילתה המשטרה עמדה נוקשה באופן מיוחד תוך שהחוקרים מבהירים לבית המשפט, כי הם פועלים תחת הנחיה גורפת של פיקוד המשטרה לא להס ו כים לשחרורו של שום חשוד בעבירות אלימות במשפחה ולפעול בכל האמצעים החוקיים לשם הותרתו במעצר, לרבות בקשות לעיכוב ביצוע והגשת עררים במקרים של שחרור [...] תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה38 העמדה המוצגת ע"י המשטרה בבקשות אלו איננה בהכרח עמדה עניינית אלא עמדה שנו ו עדה אך ורק לספק למשטרה כיסוי במקרה של התפתחות אלימה לאחר השחרור. ניתן להבין את חששה של המשטרה, במיוחד לאור מקרי הרצח של נשים שארעו לאחרונה, אך אין בכך כדי לפטור את המשטרה מלהפעיל שיקול דעת מקצועי וענייני בכל מקרה ומקרה על מנת שלא ייעצרו וישארו במעצר גברים שלגביהם אין 119.הצדקה לכך נראה, אם כן, שהמשטרה פועלת מתוך קיבעון. היא אינה ממצה את פעולות החקירה המהוות חלק מהותי מתפקידה, ובמקום זאת מעדיפה — כמעט אוטומטית — להטיל על הנילונים הגב ו לות או לעצור אותם גם כשאין לכך כל הצדקה עניינית. מובן כי התנהלות זו פוגעת קשות בנילונים, שבמקרים רבים הייתה יכולה חפותם להתברר בעקבות פעולות חקירה פשוטות. על רקע דברים אלה יש למצוא פתרון מערכתי שייתן מענה להתנהלות זו של המשטרה. 39 פרק ה': התנהלות הפרקליטות פרק ה': התנהלות הפרקליטות המחוקק היה ער לתופעת תלונות השווא ולכן הגדיר הגשה של תלונות כאלה כעברה פלילית חמורה, ובכך העניק לנילונים הגנה מפני תלונות אלה. 2.5 . הנחיה1 ראינו בפרק ב' את הנזקים הקשים שנגרמים בעקבות תלונת שווא גם לנילון וגם לחברה ולמערכת המשפט. כאמור, המחוקק היה מודע הן לתופעה והן לנזקיה, ולכן קבע בחוק העו ו נשין סעיפים המתייחסים להגשת תלונות שווא 237 ומגדירים אותן כעברות פליליות. סעיף מתייחס למסירת עדות שקר בהליך שיפוטי עוסק במסירת תצהיר שקר. העונש 239 וסעיף המרבי הקבוע בחוק בגין עברות אלה הוא בין שלוש לתשע שנות מאסר. סעיף משמעותי , העוסק במסירת 243 ביותר לענייננו הוא סעיף הודעה כוזבת: המוסר לשוטר או למי שמוסמך ידיעה פלילית, תביעה להגיש על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו — מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע — מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו. מהדברים עולה שהמחוקק ביקש ליצור איזון מסוים: מצד אחד, הענישה הקבועה בחוק בגין עברות מין היא חמורה, ותיקוני חקיקה אף החמירו את העונשים במקרים של עברות מין או מצד שני, המחוקק 120;אלימות בתוך המשפחה היה ער לתופעת תלונות השווא ולכן הגדיר הגשה של תלונות כאלה כעברה פלילית חמורה, ובכך העניק לנילונים הגנה מפני תלונות אלה. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה40 הוציאה פרקליטות המדינה2006- ל1993 בין להנחיות פרקליטות 2.5 כמה גרסאות של הנחיה המדינה, העוסקת ב"מדיניות התביעה בהע ו מדה לדין של עד תביעה ושל קרבן עברת מין או אלימות שחזר בו במשפט מעדותו במש ו (א) 240 הרקע להנחיה זו הוא סעיף121."טרה לחוק העונשין, העוסק בעד שמסר עדויות סותרות (כגון עדות אחת במשטרה ועדות אחרת בבואו להעיד בבית המשפט): המוסר הודעות או עדויות, בענין אחד בפני רשויות שונות, והוד ו עותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להט ו עות, דינו — מאסר חמש שנים. סעיף זה נועד להגן על ההליך המשפטי ולמנוע מאנשים למסור עדויות סותרות. מאחר שסעיף עוסק במתן עדות כוזבת במשטרה, מטרתו 243 (א) אינה למנוע מעדים למסור240 של סעיף עדות שקר במשטרה, אלא למנוע מעדים לסגת במהלך המשפט מעדותם המקורית, בין השאר בעקבות לחצים אפשריים מצד הנאשמים. הפרקליטות הייתה מוטרדת מכך שהחלת (א) ללא שיקול דעת במקרים הע�ו240סעי ף סקים בתלונות בגין עברות מין או אלימות — במיוחד כשיש קרבה בין המתלונן לבין הנאשם — עשויה להביא לפגיעה לא ראויה במתלונן. על פי גישה זו, במקרים אלה יש לגלות הבנה לחזרתו של המתלונן מעדותו המקורית, תוך התחשבות בפגיעּות של קרבן עברת המין או האלימות, שבמקרים רבים נפגע על ידי אדם מהמעגל הקרוב אליו, ויש להניח כי חזרתו מתלונתו נובעת במידה רבה מלחצים משפח ו תיים ופסיכולוגיים המופעלים עליו. על רקע זה קובעת ההנחיה שכאשר אדם מסר עדויות סותרות — . [...] יש לשקול הגשת כתב אישום 2 נגדו, בהתאם לקבוע בהנחיה זו. הדבר נכון מכוח קל וחומר כאשר משנה הגירסה הינו המתלונן בתיק [...] . במקרים בהם קיימות ראיות 3 חיצוניות ממשיות לכך שמלכת פ חילה נמסרה עדות שקרית מתוך מגמה להפליל את הנאשם, קיים, ככלל, אינטרס ציבורי במיצוי הדין ולעתים אף ראוי לשקול העמדה לדין בגין עבירה של מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף לחוק העונשין.243 במקרים בהם קיימות ראיות חיצוניות ממשיות לכך שמלכתחילה נמסרה עדות שקרית מתוך מגמה להפליל את הנאשם, קיים, ככלל,אינטרס ציבורי במיצוי הדין ולעתים אף ראוי לשקול העמדה לדין בגין עבירה של מסירת ידיעה כוזבת לפי לחוק העונשין.243 סעיף 41 פרק ה': התנהלות הפרקליטות . במקרים שבהם ניכר כי היה4 ,זדון במתן הגירסאות הסותרות 81 ניתן אף לעשות שימוש בסעיף , 1977-לחוק העונשין, התשל״ז המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים נגד מתלונן שהגיש את תלונתו בקלות ראש או לשם קינטור 122.או ללא יסוד ההנחיה ממשיכה וקובעת כי אם נעשתה החזרה מהעדות המקורית לא על ידי אדם שהגיש תלונת שווא אלא על ידי מי שהיה קרבן אמתי לעברת מין או אלימות, ונראה כי החזרה מהע ו דות המקורית נעשתה בעקבות לחצים קשים יש לשקול בזהירות אם ראוי 123,שהיה נתון להם להגיש נגדו כתב אישום בגין העובדה שמסר עדות מרוככת יותר בבית המשפט. מתייחסת אפוא לקרבן אמת שחזר בו 2.5 הנחיה מעדותו המקורית, בעקבות מצבו הנפשי בעת עדותו בבית המשפט: . בעת קבלת החלטה בדבר נקיטת 9 הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות ראוי לקחת בחש ו בון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט (במיוחד כשמדובר בקורבן שהוא קטין, האמור להעיד נגד קרוב משפחה) ולבחון האם העדות המקו ו רית היא עדות אמת והסתירה נובעת מחשש מהנאשם, מרצון להשכין שלום בית, מקיומן של רגשות אשם כלפי הנאשם... במקרים אלה, יש לנקוט גישה זהירה ולהימנע, ככלל, מהעמדת הקורבן לדין בגין מתן עדותו הסותרת. כאמור לעיל, ההנחיה אינה עוסקת במי שהגיש תלונת שווא אלא במי שחזר בו מתלונתו האמ ו להנחיה קובע כי "מובן כי 10 תית. לכן סעיף עדיין יש מקום לנהל חקירה שתחשוף האם הודח הקורבן לחזור בו מעדותו במשטרה, ואם כן — מי האחראי לכך". עם זאת, מרוח הדברים ניכר כי מטרת ההנ ו חיה היא לצמצם את היקף התביעות המוגשות בגין מסירת תלונות שווא. דברים אלה עולים להנחיה, הקובע כי רק 3 במיוחד מנוסח סעיף כאשר "קיימות ראיות חיצוניות ממשיות לכך שמלכתחילה נמסרה עדות שקרית מתוך מגמה להפליל את הנאשם, קיים, ככלל, אינ ו טרס ציבורי במיצוי הדין ולעתים אף ראוי לשקול העמדה לדין בגין עבירה של מסירת לחוק העונשין" 243 ידיעה כוזבת לפי סעיף (ההדגשות הוספו). ההנחיה אינה עוסקת במי שהגיש תלונת שווא אלא במי שחזר בו מתלונתו האמתית. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה42 2.5 . ההשפעה של הנחיה2 2.5 אמנם גם לגרסאות הקודמות של הנחיה הייתה השפעה על מדיניות הפרקליטות, אך בדיקה של נתוני המשטרה מעלה כי בשנת חל שינוי ניכר הן בהיקף תלונות השווא 2006 .והן באופן הטיפול בהן מנתונים שקיבלנו ממשטרת ישראל עולה כי עמד מספר התיקים 2006- ו2000 בין השנים שנפתחו נגד נשים בגין הגשת תלונות שווא תיקים 101- ל78 על אלימות במשפחה על בין תיקים בשנה בממוצע). מספר כתבי 86( בשנה האישום שהוגשו באותן שנים בעקבות תלונות כתבי אישום 24( בשנה26- ל18 אלה נע בין בשנה בממוצע). התוצאה הסטטיסטית היא עמד אחוז התיקים 2006- ו2000 שבין השנים שבהם הוגשו כתבי אישום (מתוך כלל התיקים שנפתחו נגד נשים בגין תלונות שווא בהקשר .28% של אלימות במשפחה) על אפשר לזהות שני 2007- ל2006 בין שנת שינויים משמעותיים. הראשון הוא עלייה ניכרת מאוד בהיקף תלונות השווא שהגישו נשים על אלימות במשפחה, או לכל הפחות במספר התי ו 2007 קים שנפתחו במשטרה בעניין. משנת ואילך, מספר התיקים שנפתחו נגד נשים בגין 164 תלונות שווא על אלימות במשפחה נע בין 172 (ממוצע שנתי של124 תיקים בשנה200-לכ שנתי של -תיקים) — בדיוק כפול מהממוצע הרב . 2006 עד2000 תיקים אלה בשנים אפשר היה לחשוב כי בעקבות הגידול במספר תיקים שנפתחו נגד נשים בגין תלונות שווא על אלימות משפחה יגדל גם מספר כתבי האישום שהוגשו נגדן, אולם השינוי השני הוא ירידה יחסית ניכרת מאוד במספר כתבי האישום ואילך 2007 שהוגשו בגין תלונות אלה. משנת נע מספר כתבי האישום שהוגשו בהקשר זה בין כתבי אישום בשנה (ממוצע של 30-שמונה ל כתבי אישום בשנה). אם מביאים בחשבון 22 את הכפלת מספר התיקים שנפתחו כל שנה , מדובר 2007 נגד מתלוננות השווא מאז שנת בירידה ניכרת מאוד בהיקף כתבי האישום שמוגשים בהקשר הזה. בשנים אלה ירד אחוז התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום (מתוך כלל התיקים שנפתחו נגד נשים בגין תלונות שווא (ממוצע 28%-בהקשר של אלימות במשפחה) מ ) לממוצע שנתי של 2006- ל2000 שנתי בין 2015- וב2012 ואילך. בשנת2007 משנת13% . בלבד5%-עמדו אחוזי כתבי האישום על כ אפשר לזהות 2007 משנת עלייה ניכרת מאוד בהיקף תלונות השווא שהגישו נשים על אלימות במשפחה, השינוי השני הוא ירידה יחסית ניכרת מאוד במספר כתבי האישום שהוגשו נגד מתלוננות השווא. 43 פרק ה': התנהלות הפרקליטות . מדיניות הפרקליטות לגבי3 העמדה לדין על רקע דברים אלה ביקשנו לבחון את התנהלות הפרקליטות בנוגע להעמדה לדין בגין תלונות שווא על עברות מין ואלימות במשפחה. לשם כך בדקנו פסקי דין שבהם היה מקום להעמיד לדין מתלונן שהגיש תלונת שווא בגין עברות אלה: מצאנו כי בעשרות פסקי דין נקבע פוזי ו טיבית כי הוגשה תלונת שווא ביודעין ובזדון. בחלק מהמקרים התברר העניין במסגרת דיון במקרים אחרים התבררה 125;בבקשה לצו הגנה תלונת השווא במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל 126.נגד הנילון בגין התלונה עיון במאגרי המידע המשפטיים העלה מספר מצומצם מאוד של פסקי דין שבהם הוגש כתב אישום בגין תלונת שווא שטפלה על אדם עברת מין או אלימות במשפחה. לחוק העונשין — מסירת הודעה243 במקרים רבים הפרקליטות מגישה כתבי אישום לפי סעיף כוזבת — נגד אנשים שניסו לביים גנבה של מכוניתם כדי לקבל את כספי הביטוח, והגישו במקרים החמורים בהרבה — שבהם תלונת השווא 127.למשטרה תלונת שווא בגין גנבת הרכב מעלילה על אדם עברת מין או אלימות במשפחה, תלונה שיש בה להרוס את חייו של הנילון, להרחיק אותו מביתו ומילדיו וייתכן שאף לשלוח אותו לתקופה ארוכה לכלא — דווקא במקרים אלה הפרקליטות נמנעת על פי רוב מהעמדה לדין של מגיש התלונה הכוזבת. בעשרות פסקי דין נקבע פוזיטיבית כי הוגשה תלונת שווא ביודעין ובזדון. מספר מצומצם מאוד של פסקי דין הוגש כתב אישום בגין תלונת שווא שטפלה על אדם עברת מין או אלימות במשפחה. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה44 יתרה מזו: גם במקרים המעטים שבהם הוגש כתב אישום בנושאים אלה ניכר שהפרקלי ו טות התייחסה לעניין בגישה מקלה ובלי לנסות להעניש משמעותית את מגיש תלונת השווא או ליצור הרתעה אפקטיבית. את האופן המקל שבו הפרקליטות מתייחסת למקרים אלה אפשר ללמוד, למשל, מהתנה ו בפרשה זו 128.לות התביעה בפרשת לובלינסקי דובר על גבר נשוי שניהל מערכת יחסים מינית עם גלינה לובלינסקי. משהודיע לה שהוא אינו מעוניין להמשיך את הקשר, ניסתה לובלינ ו דולר, ומשלא נענה 10,000 סקי לסחוט ממנו לדרישותיה פנתה למשטרה והגישה נגדו תלונת שווא על אונס. על טענתה שנאנסה חזרה יותר מפעם אחת, ובכלל זה בעימות שלה עם הנילון במסגרת החקירה המשטרתית. משהתברר שמדובר בתלונת שווא ושהמתלו ו ננת ניסתה לסחוט באיום את הנילון, העמידה הפרקליטות את לובלינסקי לדין לפי סעיף לחוק העונשין (מסירת הודעה כוזבת) 243 (סחיטה באיומים). לובל�י428ולפי סעי ף נסקי ניסתה להכחיש את הדברים, כך שלא היה נימוק כלשהו להקל בעונשה בגין הסדר הטיעון שנעשה עמה. למרות כל אלה נקטה דעת לפרשה: אף -הפרקליטות יחס כמעט קל שדובר בעברות של סחיטה באיומים ותלונת שווא בגין אונס, את הפרקליטות ייצגה בהליך זה מתמחה(!), והעונש שביקשה הפרקליטות להטיל על המתלוננת היה עבודות שירות וקנס. בית המשפט אישר את העונש המבוקש והטיל על לובלינסקי עבודות שירות של שישה חוד ו 129.שים וקנס של אלפיים ש"ח היחס המקל של הפרקליטות כלפי עברות של תלונות שווא עולה גם מהתנהלות הפרקליטות בפרשה זו דובר בבחור 130.בפרשת ירמיהו ובחורה שנפגשו ובילו יחד במשך כמה שעות; ישבו בבית קפה, טיילו והלכו לחברים. בסוף הערב הודיע הבחור לבחורה שאינו מעוניין בקשר רומנטי עמה, והבחורה בכתה וניסתה לשכנע אותו שיחזור בו מהחלטתו. משלא הצליחה לשכנעו, פנתה למחרת למשטרה והגישה נגדו תלונת שווא על תקיפה מינית. הבחור נעצר לארבעה ימים ורק אחריהם הצליח לשכנע את המשטרה שהתלונה נגדו שקרית. הפרקליטות הגישה נגד הבחורה כתב אישום 243 בגין מסירת הודעה כוזבת, בהתאם לסעיף לחוק העונשין, וזמן קצר לאחר מכן הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון עם המתלוננת שעל פיו תודה המתלוננת בעובדות כתב האישום אך לא תורשע בעברה כלשהי. בית המשפט אישר את הסדר הטיעון וחייב את המתלוננת לפצות 131. ש"ח3,000-את הנילון ב אף שדובר בעברות של סחיטה באיומים ותלונת שווא בגין אונס, את הפרקליטות ייצגה בהליך זה מתמחה(!), והעונש שביקשה הפרקליטות להטיל על המתלוננת היה עבודות שירות וקנס. 45 פרק ה': התנהלות הפרקליטות דובר132בפרשת מדינת ישראל נ' קלדרון באשה יהודייה שקיימה מערכת יחסים עם בן מיעוטים מהכפר ג'בל מוכבר. לבני הזוג נולדה בת. משנפרדו בני הזוג קבעו תחילה כי הילדה תהיה שבוע אצל האם ושבוע אצל האב, לסי ו רוגין. כעבור זמן מה הפסיקה האם לנהוג על פי הסדר זה ומסרה את הבת לידי האב, כדי שיגדל אותה בחיק משפחתו בג'בל מוכבר. כעבור כחצי שנה, כשהייתה הילדה כבת ארבע, ניגשה האם לתחנת המשטרה והתלוננה כי האב "הצמיד סכין לצווארה, חטף אותה ברכבו ולקח אותה בכוח לבית אביו בכפר ג'בל מוכבר, וכי סרב להחזיר את ביתם". בעקבות תלונה זו הוזעקו לכפר כוחות משטרה גדולים, פרצו לבית של אבי הילדה ועצרו אותו, את אחיו ואת אביו. לאשה היה רקע פלילי, ובעבר אף נגזר עליה שירות לטובת הציבור (של"צ) שאותו לא ביצעה. למרות כל אלה ביקשה הפרקליטות כי עונשה של האישה יהיה מאסר על תנאי ושל"צ, 30 ובית המשפט גזר עליה עבודות שירות של יום ומאסר על תנאי. בפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' הדר דובר באשה שהגישה תלונת שווא נגד בן זוגה בית המשפט התייחס לחומרת העברה ולהיסטוריה של המתלוננת:133.לשעבר מסרה הנאשמת למשטרה כי בן זוגה 17/5/10 נסיבות ביצוע העבירות הן כי ביום .3 .לשעבר תקף אותה, כאשר היא יודעת שמדובר בתלונת שווא מדובר בעבירה חמורה. נשים רבות מתלוננות על עבירות של אלימות במשפחה, ולא .4 ,פעם נטען על ידי הנאשמים כי מדובר בתלונות שווא. נשים אשר נוהגות כמו הנאשמת ומגישות תלונות שקריות פוגעות איפוא בנשים אשר באמת מותקפות על ידי בני זוגן ומקשות על מתן אימון בהן ועל אכיפת החוק. לחובת הנאשמת חמש הרשעות קודמות. .5 גם במקרה זה לא ביקשה הפרקליטות כי יוטל עונש מאסר בפועל — או אפילו עבודות שירות — בגין מעשי האשה, אלא הגיעה עם המתלוננת להסדר טיעון שלפיו ייגזר עליה מאסר על תנאי בלבד. בית המשפט אישר הסדר זה. משילות ומינויים בישראל46 דוגמאות נוספות: בפרשת רזניקוב דובר באשה שהגישה תלונת שווא על אונס וניסתה לסחוט מהנילון חצי מיליון ש"ח בתמורה לביטול תלו ו הפרקליטות ביקשה עונש של עבודות 134;נתה שירות בלבד. בפרשת שימנסקי הגישה אשה תלונת שווא נגד בן זוגה בטענה שתקף באלי ו מות אותה ואת בתה; הפרקליטות ביקשה מאסר 135.על תנאי בלבד בחינה שיטתית של התיקים שניהלה הפרקלי ו טות נגד מגישי תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה מלמדת אפוא על יחס מקל מאוד של הפרקליטות כלפי עברות של תלו ו נות שווא; אולם אינדיקציה חריפה בהרבה לקלות שהפרקליטות מייחסת לתלונות השווא בעניינים אלה היא דווקא התיקים שבהם היא נמנעת כליל מהגשת כתבי אישום בגין תלו ו נות שווא. כאמור, המספר הגדול של פסקי דין שמהם עולה בבירור שהוגשה תלונת שווא, ולמרות זאת לא הוגשו כתבי אישום נגד מתלונן השווא, מבטא בעצמה רבה את מדיניות הפרק ו 136.ליטות בעניין זה מדיניותה זו הגיעה בכמה מקרים לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. הפרשה הראשונה בהקשר זה היא פרשת יאנוס, שעליה נעמוד בהרחבה בפרק ז' להלן. בפרשה זו, שלוש עובדות שפוטרו מעבו ו דתן טיכסו עצה יחד והחליטו להעליל על מי שהיה ממונה עליהן בעבודה כי פגע מינית בכל אחת מהן. הן הגישו תלונות שווא למשטרה והעידו עדות שקר בבית המשפט, אך בסופו של דבר קבע בית המשפט פוזיטיבית כי מדובר בעלילה וכי המתלוננות הגישו נגד יאנוס תלו ו 137.נות שווא יאנוס פנה לפרקליטות בבקשה כי תעמיד את המתלוננות לדין, אולם הפרקליטות סירבה לעשות זאת. על החלטה זו עתר יאנוס לבג"ץ. בהחלטה לקונית קבע בג"ץ כי כעניין של מדי ו ניות בית המשפט הגבוה לצדק אינו מתערב בשיקולי התביעה, למעט במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, וכי גם במקרה זה הוא אינו מוצא סיבה להתערב בהחלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את המתלוננות: העתירה אינה מגלה עילה להתער ו בות בית המשפט בהחלטת המשי ו בים [כלומר החלטת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות שלא להעמיד לדין את המתלוננות. י"מ]. ככלל אין בית משפט זה נוטה להתערב בשי ו דעתן של רשויות אכיפת החוק, -קול להורות או לא להורות על פתיחתה של חקירת משטרה, או על הגשתו של כתב אישום. המקרה שלפנינו איננו חורג מגדר כלל זה. לפיכך 138.החלטנו לדחות את העתירה אינדיקציה חריפה בהרבה לקלות שהפרקליטות מייחסת לתלונות השווא בעניינים אלה היא דווקא התיקים שבהם היא נמנעת כליל מהגשת כתבי אישום בגין תלונות שווא. 47 פרק ו': קביעות בתי המשפט בג"ץ לוין נ' משטרת ישראל דומה במובנים רבים לבג"ץ יאנוס, אלא שכאן דובר בסכסוך בפרשה זו הגישו אשתו וחותנתו של 139.גירושין לוין תלונות המייחסות לו אלימות ואיומים. בגין תלונות אלה הורחק לוין מביתו ומבנותיו והוגשו נגדו שני כתבי אישום. במלחמתו על חפותו הציג לוין למשטרה, בין השאר, את קביעות בית המשפט לענייני משפחה שלפיהן הבקשות שהוגשו נגדו לצו הגנה הן נטולות בסיס, וכי דווקא האשה והחותנת הן שמתעמרות בבעל. המשטרה השתכנעה כי לא היה כל יסוד לתלו ו נות שהוגשו נגד הבעל, סגרה את התיקים נגדו 140.וביטלה את כתבי האישום שהוגשו נגדו משמעיות שהוכיחו -בידי הבעל לא היו ראיות חד שתלונת האשה היתה שקרית, אך היו לו ראיות שהוכיחו כי תלונת החותנת הייתה שקרית ולכן הוא הגיש במשטרה תלונה נגד החותנת, תוך צירוף ראיותיו; עוד הגיש הבעל תלונה במש ו טרה על אלימות שנקטה נגדו אשתו, אך המש ו טרה סירבה להעמיד לדין את האשה ואת אמה. הבעל פנה לממונים על התביעה, ובסופו של דבר הגיע עד למשנה לפרקליט המדינה בבקשה שיוגשו כתבי אישום נגד אשתו וחות ו נתו, הן בגין האלימות של אשתו והן בגין תלונת השווא שהגישה נגדו החותנת. בקשותיו של הבעל נדחו על ידי המשטרה והפרקליטות, בין השאר בטענה שלפיה משבוטלו כתבי האישום נגדו אין הצדקה לבקשה להגיש כתבי אישום נגד האשה והחותנת. רשויות התביעה אף טענו כי "נוכח העובדה שהרקע לאירוע הוא סכסוך בין בני זוג, נקבע כי אין מקום למיצוי הטי ו פול בתלונה במישור הפלילי [...] בהתחשב בכך שהסכסוך המשפחתי נשוא התלונה נדון בבית המשפט לענייני משפחה, לא קיים עניין לציבור 141."בחקירת התלונה בידי הבעל היו ראיות שהוכיחו כי תלונת החותנת הייתה שקרית ולכן הוא הגיש במשטרה תלונה נגד החותנת; עוד הגיש הבעל תלונה במשטרה על אלימות שנקטה נגדו אשתו, אך המשטרה סירבה להעמיד לדין את האשה ואת אמה. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה48 הקושי בתשובה זו נעוץ במוסר הכפול שהיא מציגה: כאשר הגישו האשה והחותנת את תלו ו נותיהן התייחסו המשטרה והפקליטות לעניין כאל עניין פלילי, אך כאשר הבעל הגיש את התלונות נהפך העניין למחלוקת משפחתית שאינה מצדיקה טיפול במישור הפלילי... משכך, הגיש הבעל עתירה לבג"ץ כי יורה לפרקליטות להגיש כתבי אישום, הן בנוגע לאלימות האשה והן בגין תלונת השווא שהגישה נגדו החותנת. בין השאר טען הבעל כי מדיניות התביעה מוטה מגדרית, מפלה בין גברים לנשים ואינה אוכפת את האיסור על הגשת תלונות שווא. בג"ץ דחה את העתירה והפנה לנוהלי המשטרה, שאמנם מתייחסים לקרבן בלשון נקבה ולחשוד בלשון זכר אך קובעים בהערה שהם חלים על גברים ונשים כאחד. לגופו של עניין חזר בג"ץ על הכלל שכעניין של מדיניות אין הוא מתערב בשיקולי התביעה, למעט במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, ועל כן אין כל מקום להתערב בשיקול התביעה. הקושי נעוץ במוסר הכפול כאשר הגישו האשה והחותנת את תלונותיהן התייחסו המשטרה והפקליטות לעניין כאל עניין פלילי, אך כאשר הבעל הגיש את התלונות נהפךהעניין למחלוקת משפחתית שאינה מצדיקה טיפול במישור הפלילי... 49 פרק ו': קביעות בתי המשפט פרק ו': קביעות בתי המשפט בפרק זה נעמוד על התייחסות בתי המשפט אל תלונות השווא. כפי שנראה, תלונות שווא עשויות להגיע לבתי המשפט בארבעה מצבים. במצב הראשון תלונת השווא היא חלק מהליך פלילי הנדון בבית המשפט, ועקב הדיון באישום הפלילי בית המשפט מגיע למסקנה שהאישום חסר יסוד ומושתת על תלונת שווא. במצב זה, בית משפט המזכה את הנאשם מוסמך לחייב לחוק 80 את המדינה בהוצאות על פי סעיף 81 העונשין ואת המתלונן בהוצאות על פי סעיף לחוק העונשין. המצב השני שבו בית משפט עשוי להיתקל בתלונת שווא הוא בקשה לצו הגנה. בשלב הראשון יידונו בקשות אלה בכל בית משפט שאליו תוגש הבקשה, אך משנקבע דיון בבקשה במעמד שני הצדדים יתקיים הדיון בבקשה בבית משפט לענייני משפחה. במסגרת הדיון בית המשפט עשוי להשתכנע כי הבקשה לצו הגנה מבוססת על תלונת שווא. להלן נראה כי במצב זה, בית משפט הדוחה בקשה לצו הגנה מוסמך לחייב את המתלונן בפיצוי הנילון בגין תלונתו הלא מוצדקת. בשני המצבים הללו הנילון מגיע לדיון כנאשם או כמשיב בבקשה לצו הגנה; מהות הדיון היא התביעה שהוגשה נגדו ובמסגרת הדיון הוא טוען לחפותו. אם הצליח הנילון לשכנע את בית המשפט כי הוא חף מפשע וכי הוגשה נגדו תלונת שווא, בית המשפט מוסמך — במסגרת אותו הליך — לחייב את המתלונן בגין ההוצאות יש בכך כדי להקל על הנילון, 142.שגרם לנילון שלא יידרש לשכור את שירותיו של עורך דין וליזום הליך משפטי נפרד שבו יתבע מהמתלונן לפצותו. בהשוואה לשני המצבים הראשונים, המצב השלישי והרביעי שונים מהותית. המבצ השלישי הוא תביעה אזרחית של הנ�י ב לון, לאחר שנקבע בהליך כי הוגשה נגדו תלונת שווא. אם הנילון סבור כי יש תשתית לקביעה שהוגשה נגדו תלונת שווא, ביכולתו לתבוע את המתלונן לפיצוי בגין הנזקים שגרמה לו התלונה, בעילות של לשון הרע, בעילות נזי ו קיות וכדומה. אם המתלונן והנילון הם בני משפחה (או ידועים בציבור), בהווה או בעבר, תוגש התביעה האזרחית לבית המשפט לענייני אם אין ולא היה קשר כזה בין המ�ת143משפח.ה . לונן לנילון תוגש התביעה לבית משפט אזרחי, בדרך כלל לבית משפט שלום. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה50 המצ ב הרביעי כולל מקרים שבהם נמצא פוז�י טיבית כי המתלונן הגיש תלונת שווא והפרקלי ו טות מעמידה אותו לדין. בחלק מהמקרים הללו קדם להחלטת הפרקליטות הליך משפטי אחר, שבו קבע בית משפט אחר שהתלונה היא תלונת במקרים אחרים המתלונן עצמו הודה 144;שווא בחקירה כי מסר תלונת שווא. משנקבע שהמת ו לונן הגיש תלונת שווא, החוק הפלילי קובע כי על הפרקליטות להעמידו לדין לפי סעיפי חוק העונשין שהוזכרו בפרקים הקודמים. במקרים אלה כתב האישום מוגש לבית משפט פלילי; הנילון אינו צד פורמלי בהליך והפרקליטות היא שמייצגת את התביעה. להלן נדון בכל אחד מהמצבים לגופו. . חיוב בהוצאות במסגרת 1 ההליך הפלילי שבו זוכה הנילון במקרים אלה הנילון מובא לדין פלילי כנאשם, ותוך כדי הדיון בית המשפט נוכח כי האישום מבוסס על תלונת שווא. במצב כזה החוק מסמיך את בית המשפט לחייב את המדינה (לפי או את המתלונן 145) לחוק העונשין80 סעיף שבעקבות תלונתו הוגש כתב האישום (בהתאם לחוק העונשין) לפצות את הנאשם. 81 לסעיף :81 כך קובע סעיף זיכה בית המשפט את הנאשם לאחר שראה כי התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, רשאי הוא לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, בתשלום הוצאות הגנתו של הנאשם והוצאות התביעה, כפי שיקבע בית המשפט. אם כן, בית משפט המזכה נאשם רשאי לחייב את המתלונן בפיצויים בהתקיים אחד משלושה תנאים: (א) התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש; (ב) התלונה הוגשה לשם קנטור; (ג) התלונה הוגשה ללא יסוד. החלופות "קלות ראש", "לשם קינטור" ו"ללא יסוד" טעונות פירש אותן בית המשפט 1703/96 פירוש. בע"פ העליון בצמצום, אך קבע כי יסוד הקנטור יוצר חזקה: אם הגיש המתלונן את תלונתו "לשם קנטור", חזקה עליו שידע שהתלונה היא "ללא יסוד" וגם היסודות האחרים לחיובו בפיצויים 146.התקיימו לחוק העונשין, סעיף 81- ו80 בדומה לסעיפים לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה — 38 קובע כי אם הנילון1996-מעצרים), התשנ"ו נעצר, בית המשפט מוסמך לחייב הן את המדינה והן את המתלונן לפצות את הנילון בגין מעצרו. (ב) קובע:38 לעניין חיוב המתלונן, סעיף נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט. סעיף זה אינו דורש זדון או ידיעה פוזיטיבית של המתלונן שתוכן התלונה שקרי; התנאים המנויים בסעיף הם שמדובר בתלונת סרק ושמגיש התלונה הגיש אותה "שלא בתום לב". כידוע, חוסר תום לב הוא מונח גמיש מאוד, והפסיקה יוצקת בו תוכן על פי נסיבות העניין ובמידה רבה בהתאם למטרות שאליהן היא מבקשת להגיע. 51 פרק ו': קביעות בתי המשפט 80 (א) חיוב המדינה בהוצאות לפי סעיף לחוק העונשין עיון בפסיקה מלמד כי רק במקרים ספורים לחוק 80 הסכימו בתי המשפט להשתמש בסעיף העונשין וחייבו את המדינה בפיצויים לנילו ו נים של תלונות שווא. בפרשת יאנוס שהוזכרה לעיל הואשם יאנוס בעברות מין בעקבות תלו ו נות שווא; הוא נעצר למשך חמישה ימים ושהה חמישה חודשים נוספים בתנאים מגבילים. בבקשתו לתשלום הוצאותיו הראה יאנוס לבית המשפט כי בגין הליכים אלה נגרמו לו הוצאות אלף ש"ח. בית המשפט 90 משפטיות של כמעט 147. אלף ש"ח15-חייב את המדינה לפצותו ב בדומה, בפרשת זוהר נ' מדינת ישראל שהוזכר לעיל, הגישה אשה תלונת שווא בטענה 148.שבעלה לשעבר איים על חייה בטלפון יום ורק אז השיגה המשטרה 18-הבעל נעצר ל את פירוט השיחות של האשה וגילתה ששיחות הטלפון כלל לא התקיימו. הבעל פנה לבית המשפט בבקשה לחיוב המדינה לפצותו לפי לחוק. בית המשפט פסק לטובת הבעל 80 סעיף ש"ח בטענה שפסיקת הוצאות גבוהה 3,500 יותר עלולה להרתיע את המשטרה מלפעול במקרים עתידיים. , 40034-01-14 מקרה קשה במיוחד הוא ע"פ שבו הורשע אדם בגין תלונת שווא של אשתו ונדון למאסר. רק לאחר שנה וחצי בבית הכלא התברר שהייתה זו תלונת שווא והאדם שוחרר 80 בתביעה שהגיש לפי סעיף149.ממאסרו אלף ש"ח 94 לחוק העונשין נקבע לו פיצוי של עבור תקופת מאסרו. אם כן, נמצא כי אף על פי שבמקרים רבים הליכים פליליים מסתיימים בזיכוי הנילון, מתוך הבנה שההליך היה מבוסס על תלונת שווא ושלא היה מקום לנהל את ההליך — בפועל לחוק העונשין נדיר מאוד. 80 השימוש בסעיף 81 (ב) חיוב המתלונן בהוצאות לפי סעיף לחוק העונשין לחוק העו�נ80בדומה לשימוש הנדיר בסעי ף שין, קשה גם למצוא מקרים שבהם בתי המשפט מחייבים את מתלונן השווא בהוצאות על פי לחוק. פסק דין חשוב בהקשר זה הוא 81 סעיף אשה התלוננה 150. שכבר הוזכר1703/96 ע"פ כי החבר שלה אפשר לגבר נוסף להיכנס למי ו טתם בלא ידיעתה, ושבכך למעשה שניהם אנסו אותה. בית המשפט המחוזי שדן בתיק קבע שהמתלוננת שיקרה וזיכה את השניים מכל אשמה. השניים ביקשו לחייב את המתלוננת בהוצאותיהם, ובית המשפט המחוזי חייב אותה ש"ח. האשה 5,000-לפצות כל אחד מהם ב ערערה על החיוב והפרקליטות הצטרפה לער ו עור וטענה אף היא שאין לחייב את המתלו ו ננת בפיצוי הנילונים. ההחלטה לחייבה בפיצוי בוטלה על ידי בית המשפט העליון מן הטעם שאף שבית המשפט המחוזי קבע כי המתלו ו ננת בדתה את תלונתה, קביעה זו לא הייתה משמעית דיה ולכן אין לחייב את המתלוננת -חד 151.בהוצאות משילות ומינויים בישראל52 בפרשת ירמיהו, שאף היא הוזכרה לעיל, בחורה שחיזוריה לא עלו יפה העלילה על בחור כי הבחור נעצר והועמד לדין. 152.תקף אותה מינית בית המשפט שדן בתיק הפלילי קבע כי מדובר בתלונת שווא וחייב את המתלוננת בפיצוי של ש"ח בלבד. כפי שנראה בהמשך הפרק, 3,000 בפרשה זו הגיש הנילון תביעה אזרחית נגד המתלוננת וזכה לפיצוי גדול בהרבה. בפרשת אטיאס נ' מדינת ישראל הגישה אשה המשטרה לא 153.שתי תלונות שווא נגד בן זוגה נקטה את צעדי החקירה שהיו יכולים לבחון את טענותיה אלא העבירה את התיק לתביעה. יום, 145 בעקבות התלונות נעצר הנילון למשך ורק לאחריהם הודתה המתלוננת כי תלונותיה היו שקריות. הנילון תבע את המדינה לפיצוי לחוק העונשין, ונקבע כי הוא 80 לפי סעיף זכאי לפיצוי בגין כך. עם זאת, מאחר שהוא לא הוכיח את נזקו, נקבע לו מחצית מהפיצוי 22,724-המרבי הקבוע בתקנות (סכום המגיע לכ בד בבד תבעה הפרקליטות את המ�ת154 ).ש"ח . לחוק 81 לוננת בגין נזקי המדינה על פי סעיף העונשין, ובית המשפט חייב את המתלוננת ש"ח.14,400-לפצות את המדינה ב נמצא, אם כן, כי אף על פי שהחוק מאפשר לבתי המשפט לחייב את המדינה בפיצוי הני ו לון ולחייב מתלונני שווא בפיצוי משמעותי, הן כלפי המדינה ובעיקר כלפי הנילונים של תלו ו נותיהם, רק לעתים נדירות בתי המשפט משת ו לחוק העונשין וגם אז 81- ו80 משים בסעיפים מדובר בשימוש מצומצם מאוד. . חיוב המתלונן בהוצאות בגין 2 בקשה לא מוצדקת לצו הגנה בית משפט הדן בבקשה לצו הגנה עשוי להש ו תכנע תוך כדי הדיון כי הבקשה מבוססת על לחוק 11 תלונת שווא. במקרים אלה, סעיף למניעת אלימות במשפחה מסמיך את בית המשפט לחייב את המתלונן בפיצוי הנילון. כפי שראינו לעיל, סעיף זה קובע כך: דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם: ) הוצאות לטובת המדינה ולצד 1( שימצא בשיעור שנפגע, לנכון; ) פיצוי נאות למי שנפגע 2( .מהגשת הבקשה באטיאס נ' מדינת ישראל הגישה אשה תלונות שווא נגד בן זוגה. המשטרה לא נקטה את צעדי החקירה שהיו יכולים לבחון את טענותיה בעקבות התלונות יום..145-נעצר הנילון ל 53 פרק ו': קביעות בתי המשפט סעיף זה מעניק אפוא לבתי המשפט סמכות נרחבת לחייב את מגיש התלונה לא רק בהוצאות לטובת המדינה ולא רק בהוצאות המשפטיות שנגרמו לנילון, אלא אף ב"פיצוי נאות" לנילון — פיצוי שהחוק אינו מפרט את גדרו. עם זאת, בחינת פסקי הדין שבהם נדחתה בקשה לצו הגנה תוך קביעה של בית המשפט כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, מעלה כי בחלק גדול מהמקרים דחו בתי המשפט את הבקשה בלי לחייב את המתלונן בהוצאות כלשהן, ואם חייבו את המתלונן בהוצאות דובר בסכומים נמוכים מאוד. הוא דוגמה לפסק דין שבו 1818-01-12 ה"ט נדחתה בקשה לצו הגנה בלי חיוב של המת ו בפרשה זו הגישה אשה בקשה 155.לונן בהוצאות לצו הגנה. בדיון שהתקיים במעמד האשה בלבד נענה בית המשפט לבקשה והרחיק את הבעל מהבית ומהילדים. בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים התברר שהאשה שיקרה ושבקשתה הוגשה עקב רצונה להרחיק את הבעל מהבית. בית המשפט ביטל את צו ההגנה שניתן נגד הבעל אולם סירב לחייב את האישה בפיצויו, בין השאר "על מנת שלא להקשות ולהחריף את קשה להבין כיצד הסיק בית המשפט 156."המצב כי סובלנות כלפי תלונת שווא היא אמצעי "שלא להקשות או להחריף את המצב"; ייתכן שדווקא היעדר סנקציה על תלונת השווא היא שתקשה ותחריף את המצב. נוסף על כך, כפי שראינו, נגרמו לנילון נזקים בעקבות תלונת השווא ולכן ראוי היה שבית המשפט ידאג כי הוא יפוצה בגינם. חויבה מתלוננת השווא 9824/04157 בתמ"ש בהוצאות אך בסכום שאין בו כדי לפצות את הנילון על נזקיו או ליצור הרתעה מפני הגשה עתידית של תלונות שווא. בפרשה זו עזב האב את הדירה המשותפת, האשה הגישה נגדו תלונת שווא ובקשה לצו הגנה. צו הגנה אכן ניתן. במסגרת הדיון שנערך לאחר מכן לחץ בית המשפט על הבעל "להסכים" שלא להיכנס לדירה למשך שלושה חודשים, ובהמשך קבע בית המשפט כי הילדים יעברו להשגחת האב. האשה הפרה את צו בית המשפט בכך שלקחה את הילדים אליה במועד שהיו אמורים להיות עם האב והגישה נגד הבעל תלונת שווא נוספת בגין תקיפה ואיומים ובקשה נוספת לצו הגנה. או אז החליט בית המשפט לראשונה לקיים דיון ענייני בהצדקה לשתי התלונות שהגישה האשה. בדיון זה הוכיח הבעל, בין השאר באמצעות צילום וידאו, כי שתי התלונות היו שקריות וכי האשה היא שהייתה אלימה כלפיו. הבעל ביקש כי האישה תחויב לפצותו בגין תלונות השווא אך ש"ח בלבד.2,000-בית המשפט חייב אותה ב דובר באם שהגישה בקשות סדרתיות לצווי הגנה שירחיקו את האב מהילד158 3248/01 בת"א המשותף. היא ייחסה לאב פגיעות בעלות אופי מיני בילד, אלימות, חבלות, פגיעות רפואיות בילד וכן הלאה. כל בקשותיה נבחנו ונדחו פעם אחר פעם, ובכלל זה בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי. האב ביקש מבית המשפט לחייב את האם בהוצאות שיהיה בהן לכל הפחות כדי לפצות אותו על ההוצאות המשפטיות הגדולות שגרמה לו בהליכי סרק חוזרים ונשנים ש"ח בלבד 2,000-אלה. בית המשפט דחה את בקשתו של האב וקבע שהוא מחייב את האם ב 159.""כדי לא להחריף את האווירה יתר על המידה תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה54 הגישה אם לילדה בת16027474-01-11 בה"ט ארבע תלונה נגד אבי הילדה על כך שפגע בה פיזית. האב הורחק מהעיר והורשה לקיים מפג ו שים עם הילדה והילדים הנוספים רק במרכז קשר. בבדיקת פוליגרף שעברו הצדדים נמצא כי האב, שהכחיש את הדברים שיוחסו לו מכול וכול, דובר אמת. בית המשפט חייב את האם לשלם את עלות בדיקת הפוליגרף ולשלם לאב ש"ח.5,000 הוצאות בסך פסקי דין אלה, שבהם בית המשפט אינו מחייב את מתלונן השווא בהוצאות — בכלל או בסכו ו מים אפקטיביים — הם הנורמה הנהוגה בבתי עם זאת, מצאנו גם פסקי דין שבהם 161.המשפט חייבו בתי המשפט את מתלונן השווא בהוצאות גבוהות יותר. עוסק באב שהגיש 16250123-03-11 תמ"ש תלונת שווא למשטרה על שאשתו מתעללת בילדים ופוגעת בהם מינית. האם הורחקה מהילדים על ידי המשטרה והאב הגיש בקשה לצו הגנה. בית המשפט שלח את הצדדים לבדיקת פוליגרף, שהעלתה כי האב דובר שקר וכי מדובר בתלונת שווא. בית המשפט ציין: במקרה דנן נטענו כנגד האשה טענות קשות מאוד וחמורות עד מאד, אשר כתוצאה ישירה מהן הורחקה האשה מילדיה הקטינים ימים תמימים, 9 ומביתה למשך אין המדובר בהאשמות אשר נאמרו כלאחר יד, הבעל חזר והטיח באשה האשמות בנוגע לאירועים ספציפיים אותן פירט בבקשתו וכן בפניי, ואף חזר עליהן בדיון אשר נערך במעמד הצדדים. מעבר לעובדה שהאשה נדרשה לייצוג משפטי, להתייצב לדיונים, לעבור בדיקת פוליגרף ולהוכיח כי כי "אין לה אחות" וכי מדובר בעלילה שנרקמה כנגדה, הרי עוגמת הנפש החמורה יותר נובעת מהעובדה שהקשר שלה עם ילדיה הקטינים נפגע שעה שבעקבות החשד נשוא הבקשה הורחקה מילדיה ולא יכלה לנהל עימם שגרת חיים תקינה. לכך יש להוסיף כאמור את העובדה שהאשה הינה אשת חינוך ומוע ו סקת כמורה בבית ספר וללא ספק למקצועה של האשה ישנה רלוונ ו טיות כאשר נבחנת מידת הפגיעה העקיפה כתוצאה מחשדות קשות 163.כגון אלו אשר יוחסו לה אב הגיש תלונת שווא שאשתו מתעללת בילדים ופוגעת בהם מינית. האם הורחקה מהילדים על ידי המשטרה. בדיקת פוליגרף, העלתה כי האב דובר שקר. פסקי דין שבהם בית המשפט אינו מחייב את מתלונן השווא בהוצאות בכלל או בסכומים — אפקטיביים הם הנורמה הנהוגה בבתי המשפט. 55 פרק ו': קביעות בתי המשפט בית המשפט חייב את האב לשאת בעלות בדיקת ש"ח.10,000 הפוליגרף ולשלם לאם דובר באב שהגיש 16453970/06 גם בתמ"ש תלונות שווא חוזרות ונשנות שלפיהן האם פוגעת בילד. בגין תלונות האב עורבו רשויות הרווחה שוב ושוב, ערכו ביקורי פתע בבית האם ועוד. משהתברר כי מדובר בתלונות שווא, ולאור ההליכים המרובים והבדיקות החוזרות שנאלצו רשויות הרווחה לבצע, חויב האב לשלם ש"ח לאם. 2,500- ש"ח לאוצר המדינה ו7,500 נפסקו הוצאות גבוהות16524672/11 גם בה"ט מהרגיל. בפרשה זו הגישה אשה כמה תלונות ובקשות לצווי הגנה בטענה שבעלה מתעלל מינית בילדים. בגין התלונה הראשונה הוצא נגד האב צו הגנה למשך שבעה ימים ולאחריו נקבע שהוא יורחק מהבית. האב היה מנוע מלראות את ילדיו במשך כשבעה שבועות, ולאחריהם נקבע בבית המשפט כי יוכל לראות את ילדיו בתנאי שבמפגשים אלו ינכח קרוב משפחה נוסף. לאחר כארבעה חודשים נוספים, ולקראת בדיקת המסוגלות ההורית שנקבעה לצדדים, הגישה האם תלונה נוספת — הפעם לבית משפט אחר, שלא הכיר את התיק, ובה טענה שבעלה ואחותו יחד מתעללים מינית בילדים. השופט שלפניו הובאה הבקשה הוציא צו הגנה נגד האב. בדיון במעמד שני הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה שבו נדונו כלל המחלוקות שבין הצדדים, קבע בית המשפט כי לא הייתה כל הצדקה לבקשה השנייה וכי היא הייתה מבו ו ססת על תלונת שווא של האשה. השופט נחשון פישר חייב את האשה בהוצאות המשפטיות של ש"ח, בתשלום פיצוי של 10,000 הבעל בסך ש"ח הן לבעל והן לאחותו, ובתשלום 5,000 . ש"ח2,500 לאוצר המדינה של יש גם פסקי דין שבהם בתי המשפט מטילים חיוב משמעותי על מתלונן השווא. כך, לדו ו 17- חויבה האשה ב3960/01 גמה, בתמ"ש חויבה האשה 1880/04 בתמ"ש166;אלף ש"ח ש"ח 5,000- ש"ח הוצאות לבעל, ב10,000-ב הוצאות משפט ובכלל זה העלות של בדיקת ש"ח לאוצר 2,500 הפוליגרף, ובקנס של חויבה האשה 49375-02-12 בה"ט167;המדינה אלף ש"ח לכל אחד מהנילונים וכן 15 בפיצוי של בה"ט 168; אלף ש"ח20 בהוצאות משפט בגובה חייב בית המשפט את המתל�ו22857-01-133 אלף ש"ח לנילון ובהוצאות30 ננת בפיצוי של 169. ש"ח10,000 לטובת אוצר המדינה בסך פסקי דין אלה מבטאים את עמדת השופטים שלפיה תלונות השווא הן צעד פוגעני מאוד ולא לגיטימי. הסכומים שבתי המשפט קובע בתיקים אלה הם פיצוי משמעותי לפגיעה שנגרמה לני ו לון ואף יוצרים הרתעה מפני עברות דומות על ידי אחרים. ייתכן כי בחלק מפסקי הדין שפסקו סכומים גבוהים נבע הדבר גם מהעובדה שהמתלונן הכעיס את בית המשפט — למשל משום שניסה לעקוף אותו ולפנות לערכאה אחרת או משום שהתעקש לנהל דיון מיותר ולבזבז את זמנו היקר של בית המשפט. מכל מקום, פסקי הדין שבהם חייבו בתי המשפט את מתלונן השווא ש"ח ומעלה הם החריג. 10,000 בסכומים של במרבית המקרים מתלונן השווא כלל אינו מחויב בהוצאות או שהוא מחויב בסכומים נמו ו ש"ח.5,000 כים מאוד, בדרך כלל עד תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה56 . חיוב המתלונן בפיצוי במ�ס3 גרת תביעה אזרחית של הנילון כעת נעבור למצב השלישי שבו תלונות השווא מגיעות לפתחו של בית המשפט. במקרים אלה כבר נקבע על ידי המשטרה או על ידי בית המשפט, בהליך אחר, שהתלונה שהוגשה נגד הנילון היא תלונת שווא, ולאחר קביעה זו הגיש הנילון תביעה אזרחית לבית המשפט לפיצוי בגין הפגיעה שנגרמה לו. בשונה מתי ו קים פליליים, שבהם על התביעה להוכיח את האשמה מעבר לספק סביר, במשפט אזרחי הכלל הבסיסי הוא שעל בית המשפט לשקול זה מול זה את גרסאות הצדדים ולהכריע לטובת התובע אם הצליח לשכנע בגרסתו על פי מאזן . אחד 51% ההסתברויות, כלומר: ברמה של בדיני 170.החריגים לכלל זה הוא דיני לשון הרע לשון הרע הכלל הוא שאם הנתבע אמר או כתב דברים שיש בהם כדי לפגוע בתובע, חובה על הנתבע להוכיח שהדברים שפרסם אינם לשון הרע או שהדברים אינם עילה לתביעה בהתאם לאחד הסייגים הקבועים בחוק. סייג כזה הוא ) לחוק איסור לשון הרע, הקובע הגנה 8(15 סעיף לאדם שמגי ש בתום לב תלונה לרשות המו�ס ) הנתבע 8(15 כדי ליהנות מהגנת סעיף171.מכת צריך להוכיח כי הגשת התלונה הייתה בתום לב. על פי הפסיקה, מידת ההוכחה הנחוצה בהקשר (ב) לחוק 16 זה היא גבוהה; יתרה מזו: סעיף איסור לשון הרע קובע חזקה כדלהלן: (ב) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה: ) הדבר שפורסם לא היה אמת 1( ;והוא לא האמין באמיתותו ) הדבר שפורסם לא היה אמת 2( והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא; ) הוא נתכוון על ידי הפרסום 3( לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים המוגנים .15 ידי סעיף-על עולה אפוא שבתביעה בגין לשון הרע, לא הנילון הוא שצריך להוכיח כי המתלונן הגיש את התלונה בחוסר תום לב אלא המתלונן הוא שצריך להוכיח — ברמת הוכחה גבוהה — כי פעל בתום לב, וכי לא התקיימה אף אחת מהחלופות (ב). במקרה של ספק — למשל: אם 16 שבסעיף בית המשפט אינו מגיע למסקנה נחרצת באשר למידת האמת שבתלונה, אם המתלונן פעל בתום לב וכן הלאה — יפעל הספק לטובת התובע, והמתלונן יחויב לפצותו בגין לשון הרע. החוק אלף ש"ח 72-קובע פיצוי ללא הוכחת נזק של כ במקרה שבו לא הייתה למפרסם כוונה לפגוע אלף ש"ח במקרה 144-בתובע, וסכום של כ 172.שהייתה למפרסם כוונה לפגוע במקביל לדיני לשון הרע, בנסיבות מתאימות הנילון יכול לתבוע את המתלונן גם בנזיקין. כפי שראינו לעיל, דיני הנזיקין מאפשרים להגדיר לגיטימיות ומשום -התנהגויות מסוימות כבלתי כך להטיל על מי שמבצע אותן חובה לתש ו לום פיצוי לנפגע. בלי להיכנס לעובי הקורה בעניין זה ובלי לדון בפרטי הדינים הנזיקיים, 57 פרק ה': התנהלות הפרקליטות נאמר שאחת הדרכים לחייב מזיק בנזיקין היא לטעון כי בנסיבות העניין התנהגות המזיק אינה סבירה וכי המזיק היה צריך להיות ער להשל ו כות של מעשיו ולהימנע מהן. בנסיבות כאלה מעשה הנזק מוגדר כרשלנות והמזיק צריך דרך נוספת שמצ�י173לפצות בגינו את הניזו.ק . עים דיני הנזיקין היא להסתמך על הוראת חוק כלשהי שממנה משתמע כי המזיק ביצע פעולה בניגוד לחוק שביקש למנוע את נזקיה. פעולה כזו מוגדרת "הפרת חובה חקוקה" והמזיק חייב 174.לפצות בגינה את הניזוק מבנים משפטיים אלה אפשרו לבתי המשפט לקבוע, לדוגמה, כי נקיטת אלימות כלפי בן זוג —תקיפה — היא גם עוולה נזיקית ולכן מחייבת את בן הזוג האלים לפצות את הנפגע בפיצוי בתי המשפט נו�ט175כספי ניכר בגין האלימו.ת . לים לעצמם מרחב תמרון גדול מאוד בקביעת גובה הפיצוי, בעיקר כשמדובר בפיצוי בגין נזק לא מוחשי כגון עגמת נפש, פגיעה באוטונומיה וכן הלאה. בכמה פסקי דין שעסקו בתביעה נזיקית בגין אלימות במשפחה נקבעו פיצויים 176.של מאות אלפי שקלים בגין האלימות תחום נוסף שבו נעשה שימוש בכלים נזיקיים כדי ליצור סטנדרטים ראויים של התנהגות הוא סרבנות גט. בסדרה ארוכה של פסקי דין קבעו בתי המשפט האזרחיים כי גבר שמסרב לתת גט חייב לפצות את אשתו המבקשת להתגרש ממנו על הנזק הרגשי שגרם לה ועל הפגיעה באוטונומיה שלה. על בסיס זה פסקו בתי המשפט פיצויים בסכומים של מאות במקרים שבהם 177.אלפי ש"ח בגין סרבנות גט האשה היא שסירבה לקבל את הגט מבעלה, חייבו בתי המשפט את האשה בפיצויים נזי ו קיים לטובת הבעל, אם כי על פי רוב בסכו ו סוג נוסף של מקרים שבהם 178.מים נמוכים יותר ניתנו פיצויים נזיקיים הוא גירוש האשה בעל 179.כורחה הנה כי כן, השימוש בדיני הנזיקין במסגרת דיני המשפחה מאפשר למשטר את הצדדים וליצור נורמות התנהגות ראויות. קביעת פיצויים משמעותיים בגין התנהגות פוגענית שאינה לגיטימית מענישה את המעוול ומפצה ערך -את הקרבן; בה עת היא משמשת כלי רב ביצירת הנורמות של החברה כולה. היא משדרת לציבור מסר רחב שלפיו התנהגות המעוול היא פסולה, בזויה, אינה לגיטימית והמערכת המש ו פטית מענישה בגינה בחומרה. בתביעה בגין לשון הרע, לא הנילון הוא שצריך להוכיח כי המתלונן הגיש את התלונה בחוסר תום לב אלא המתלונן הוא שצריך להוכיח ברמת הוכחה גבוהה — כי פעל בתום לב. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה58 פסק דין חשוב בהקשר זה הוא פסק הדין האז ו ראינו לעיל כי 180.רחי שעסק בפרשת ירמיהו בפרשה זו דובר בבחורה שהגישה תלונת שווא בגין תקיפה מינית נגד בחור שלא נענה לחיזו ו ריה. הנילון נעצר ורק כעבור זמן הצליח להוכיח שמדובר בתלונת שווא. משזוכה הנילון בהליך הפלילי הוא הגיש נגד המתלוננת תביעה אזר ו חית בגין לשון הרע, בטענה שתלונתה למשטרה הייתה לשון הרע. בית המשפט דחה את טענות המתלוננת שתלונתה מוגנת באמצעות סעיפים לחוק איסור לשון הרע, וקבע כי מכיוון 16- ו15 שהמתלוננת ידעה שמדובר בתלונת שווא אין לה כל הגנה על פי החוק. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לטובת הנילון את מלוא הפיצוי אלף ש"ח 15 אלף ש"ח בתוספת100 — שביקש הוצאות משפט. פסק דין זה הוא דוגמה חריגה לפסיקת פיצויים משמעותיים, שאינה מעידה על הכלל. כאמור, רוב פסקי הדין בתחום נמנעים מלחייב את המתלונן בסכומים שיש בהם ממש. מבדיקה של פסקי דין אלה עולה כי בתי המשפט מערי ו מים קשיים ניכרים בתביעות אלה. כך, למשל, , שדן בעניינם של 21852-03-10 היה בתמ"ש בני זוג שהתגרשו. לאורך כל הליך הגירושין ניסתה האשה לפגוע בקשר של הגבר עם היל ו במסגרת הטיפול בתיק, וכחלק מהכנת 181.דים התסקיר לבית המשפט, נפגשו עם כל אחד מההורים עובדות סוציאליות לסדרי דין ופסי ו כולוג. בוועדת התסקירים עצמה נכחה האם והאב לא נכח. כל אותו זמן לא העלתה האם כל טענה שהאב פוגע מינית בבתם הקטנה. בתסקיר שאושר על ידי בית המשפט נקבעו לאב זמני שהות רחבים עם הילדים וכן נקבע כי בחלק מהזמן תהיה זו אחריותה של האם לאור הדברים האלה, ובהתחשב ההיקף הרחב של תלונות השווא ובעצמת הפגיעה והנזקים שהן גורמות, אפשר היה לצפות שבתי המשפט ישתמשו בכלים הנזיקיים כדי לצמצם את היקף התופעה של תלונות שווא. מערכת המשפט הייתה יכולה להעביר בכך מסר שלפיו תלונות שווא אינן כלי לגיטימי במאבקים בין אנשים ומי שישתמש בכלי זה ייענש קשות. פסיקת סכומים גבוהים במקרים של תלונות שווא מוצדקת גם בשל עצמת הפגיעה הנגרמת לנילון, שפעמים רבות נעצר בגין התלונה, מורחק מביתו ומילדיו, נאלץ להתגונן מפני עלילה כוזבת — דבר הכרוך גם בעלויות כספיות גבוהות — ושמו הטוב נפגע בצורה שבדרך כלל אינה ניתנת לתיקון. 59 פרק ה': התנהלות הפרקליטות להסיע את הילדים לבית האב. האם הפרה החלטה זו והאב התלונן נגדה בטענה לביזיון בית המשפט, בקשה שבגינה חויבה האם באל ו פיים ש"ח. משחויבה האם בסכום זה, ונאמר לה כי למרות כל מחאותיה עליה להשתתף באח ו ריות של הבאת הילדים לבית האב, פנתה האם למשטרה ולרשויות הרווחה בטענה שהאב פוגע מינית בבתם בת השנתיים. לתלונתה צירפה האם סרטון שצילמה, בתקווה שישיש בו כדי לשכנע את המשטרה שיש אמת בתלונה. הסרטון הראה בבירור שהאם מנסה לשתול תשובות בפיה של הבת. כך נקבע בתס ו קיר המיוחד שנכתב בעקבות התלונה: [האם] הציגה בפנינו צילומים בהם נתנה לילדה בובה ושאלה אותה שאלות מכוונות בנושא במהלך הצפייה וגם בתוך הפגישה, הערכ ו תנו המקצועית הייתה שהאם כוונה יתר על המידה את הילדה בשא ו לותיה [...] רואים בדיסק בבירור ששאלות האם מכוונות תוך שהיא 182.מנסה לשים מילים בפי הילדה המשטרה, שבחנה את התלונה, החליטה שהד ו ברים מופרכים וסגרה את התיק בעילה של "היעדר אשמה". גם העובדות הסוציאליות שטיפלו בתיק הסכימו שמדובר בתלונת סרק, וכך סברו גם המומחים שהיו מעורבים בתיק. בהמשך התברר כי הסרטון היה בידי האם תקופה ממושכת — גם בתקופה של ועדת התס ו קירים שאליה הוזמנה; רק לאחר שחויבה באל ו הסעת הילדים לבית האב -פיים ש"ח בגין אי החליטה האם להתלונן נגד האב. למרות זאת הורחק האב מהילדה ולמשך תקופה לא מבו ו טלת הורשה לראותה רק בפיקוח של עובדות סוציאליות במרכז קשר; בהמשך נקבעו לו זמני שהות בהיקף מצומצם. בגין תלונת שווא זו הגיש האב תביעה ובה ביקש כי בית המשפט יחייב את האם בפי ו צויים. בית המשפט קבע כי ברור שהתלונה שהגישה האם הייתה משוללת כל יסוד וכי האב הוא דמות מיטיבה, ולמרות זאת דחה את תביעתו של האב הן בעילת לשון הרע והן בעילות הנזיקין. בית המשפט נימק את החל ו טתו בטענה — הבעייתית במידת מה — שכדי לזכות בתביעות אלה רובצת על האב חובה להוכיח כי האם הגישה את התלונה מתוך ידיעה שמדובר בתלונת שווא. האב לא הצליח להוכיח זאת. בית המשפט התרשם כי האם, בתודעתה הבעייתית, באמת חששה כי ייתכן שהאב פוגע מינית בילדה ולכן הכריע כי אין לחייב את האם בפיצוי האב. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה60 מסקנה זו של בית המשפט מבהירה את הבעייתיות של פסק הדין. בית המשפט היה מודע היטב לנזק ולעצמת הפגיעה שנגרמה לאב; יתרה מזו: במהלך הדיון בתביעתו של האב לפיצויים, שהתקיים כעשר שנים לאחר התלונה המקורית, הגישה האם תלונה נוספת נגד האב על כך שהוא פוגע מינית בילדים. כל שהציע בית המשפט לצדדים הוא שהאם תתנצל בפני האב, ומשסירבה לעשות אף את זה — לא מצא השופט לחייב אותה בכל סעד חלופי. השופט אסף זגורי תיאר בפסק הדין את המציאות שנוצרה בגין תלונת השווא של האם: אי אפשר לחלוק על כך שמי שניזוק בנסיבות המקרה הוא התובע. שמו הוכפש. שמו שורבב להתעללות ופגיעה מינית בבתו בת השנתיים. מדובר באדם דתי המתגורר בקהילה סגורה והפרסום ללא ספק הזיק, מזיק וייתכן שאף יזיק לו בעתיד. גם אם תוכל הקהילה בה הוא חי להבין כי מדובר בשגגה בתם לב של הנתבעת, הוא עצמו נדרש לשאת לדראון עולם את כתם התלונה, את עלבון הסרטון. אינני יכול להעלות על דעתי מה תחשוב הקטינה על כל אשר נאמר אודותיה לכשתגיע לבג ו רות ולא מן הנמנע כי תבוא חשבון עם שני הוריה... קשה להבין ולכמת למעות את הנזק הרגשי שנגרם לאדם המואשם בטענות כה בזויות, גם אם ההאשמות נעשו בתם לב. בית המשפט ניסה בכל דרך אפש ו רית להביא הצדדים ליישוב הסכסוך בדרכי שלום תוך שהציע בין השאר כי הנתבעת תתנצל בפני התובע על הנזקים שנגרמו לו. למרבה הצער, הנתבעת סירבה לכך ואף הגישה תלונה נוספת במשטרה תוך כדי ההליך הנוכחי, הואיל ונתחזקה בעמדתה כי הנתבע מסכן מינית את ילדיה, לרבות לאור חוות דעת מומ ו 183.חית מטעמה. על כך יש להצר למרות הדברים האלה נדחתה התביעה בלי להושיט כל סעד לאב הנפגע. מגולל 57199-11-14184 פסק הדין בתמ"ש מסכת קשה של הכפשות מצד האשה, שניסתה בכל דרך להציג את בעלה כאדם אלים ומסוכן לילדים כדי להרחיקו הן מהבית והן מהילדים. במסגרת אסטרטגיה זו הגישה האשה תלונה במשטרה נגד בעלה, המייחסת לו אלימות כלפיה. בגין תלונה זו זומן הבעל בבהילות למשטרה, שם נקבע שהוא "[מ]ורחק מביתו ימים ונאסר עליו לצאת מביתה של 15 למשך ימים, למעט לצורך ההליכים 5 אמו למשך 185."המשפטיים ועבודתו עוד באותו יום פנתה האשה גם לבית המשפט וביקשה צו הגנה נגד בעלה, שיקבע כי אסור לו להיות בבית או להתקרב אליו. בבקשה זו לא הזכירה האשה כל מעשה אלימות מצד הבעל, ורק טענה כי באותו בוקר, בשעה שרצתה לקחת את הילדים לבית הספר ולגנים, החזיק הבעל את אחד הילדים על ידיו והדבר הקשה עליה את היציאה בבוקר לפיזור הילדים. 61 פרק ו': קביעות בתי המשפט בהיעדר טענה על אלימות מכל סוג או על מסו ו כנות של הבעל דחה בית המשפט את בקשת האשה. כדי לנסות להרגיע את הרוחות הסכים בית המשפט להוציא צו הגנה הקובע כי על הבעל להימנע מלהטריד את האשה והיל ו דים או להציק להם. את הצו האמור העבירה האשה למוסדות החינוך, תוך שאמרה לנצי ו גיהם כי האב הוא אלים ומסוכן וכי אין להתיר לו להיכנס למוסדות החינוך של הילדים או לאסוף את הילדים. לדברים אלה לא היה שחר, אך למרות זאת מוסדות החינוך מנעו מהאב להיכנס אליהם או לקחת את הילדים. כחלק מהאסטרטגיה הכללית של האשה היא עברה לישון בחדר הילדים ודרך קבע קשרה את דלת החדר בחבל, ואמרה לילדים כי היא עושה זאת כדי שאביהם, שהוא אדם מסוכן, לא יוכל להיכנס לחדר כשהם ישנים. גם באוזני החוג החברתי של בני הזוג והילדים השמיעה האשה פעם אחר פעם את הטענה שהבעל הוא דמות מסוכנת וסירבה שהילדים יהיו עם אביהם ללא השגחה. בגין מסכת דברים זו הגיש הבעל תביעה לבית המשפט. בית המשפט קיבל את תביעתו בנוגע להתנהלות האשה בכל הנוגע למוסדות החי ו נוך, ובמידה מסוימת גם ביחס לפגיעה שנגרמה לו בגין קשירת הדלת של חדר הילדים והצ ו גתו הן בפני הילדים והן בפני אחרים כאדם אלים ומסוכן. בהדגישו את הצורך לקבוע כללי התנהגות לגיטימיים במסגרת מאבקי הגירושין קבע השופט נפתלי שילה את הדברים הבאים: על בני זוג המנהלים "מלחמת" גירו ו שין לדעת כי כמו במלחמה אמיתית, יש לפעול עם "מוסר לחימה" בהתאם "לאמנת ג'נבה" ולא להילחם באמ ו צעות תחמושת בלתי חוקית כגון פצצות זרחן או נשק בלתי קונב ו נציונאלי אחר. במקרה דנן, נקטה הנתבעת בפעולות מלחמתיות לא קונבנציונאליות ולא לגיטימיות שאסור להשתמש בהן. הצגת ההח ו לטה כאילו מדובר בצו הגנה האוסר על כניסת התובע למוסדות הלימוד ודבריה כי האב מסוכן לילדיו, היא מעשה שלא ייעשה שפגע לא רק 186]...[ בתובע, אלא אף בילדים האם לא הפנימה כי התנהלותה זו, שעה שהיא עורכת דמוניזציה של האב וטוענת כי אף פגע מינית בקטינה, פוגעת קשות בילדים. גם במהלך עדותה, היא שבה וטענה כי האב צריך לקיים את הסדרי הקשר עם הילדים בנוכחות צד ג' כגון אמו. הנתבעת אף לא התנצלה על הטענות בדבר התנהגות מינית של התובע שהיא טענה כלפיו והיא 187]...[ עדיין מחזיקה בעמדתה זו הנתבעת לא הביעה כל חרטה על מעשיה ועד היום היא מתעקשת לטעון כי התובע מסוכן לילדיו. התנהלות האישה נעשתה בזדון ובכוונה לפגוע אנושות בתובע. האיש טוען בצדק כי ראוי: "להצ ו מיד להתנהלות משוללת רסן זו תג מחיר יקר שיהא בו לסמן את המותר 188."והאסור בעת סכסוך במשפחה תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה62 בד בבד עם דברים חשובים אלה דחה בית המשפט את תביעת הבעל לפיצוי בגין התלונה שהגישה האשה במשטרה. לדברי בית המשפט, "העובדה שהתיק במשטרה נסגר מחוסר אשמה, לא מלמדת כי הוכח שמדובר בתלונת שווא ולפיכך אין הבעל זכאי לפיצוי בגין 189,"שקרית התלונה במשטרה. מדובר בטענה בעייתית. בית המשפט קבע כי האשה פעלה בחוסר תום לב משווע, הציגה מצגי שווא ושיקרה לכל אורך ההליך, כמו גם בעדותה בפניו; תלונת האשה במשטרה הייתה על אלימות כלפי בן זוג, אך בבקשה לצו ההגנה שהגישה באותו יום לא היה זכר לאותה אלימות מיוחסת; המשטרה סגרה את התיק בעילה של היעדר אשמה. למרות כל אלה קבע בית המשפט כי הבעל לא עמד בנטל להוכיח שהאשה הגישה נגדו תלונת שווא משום שלא היה בידיו פרוטוקול החקירה של האשה במשטרה. שאלה היא מה היה בית המשפט קובע אילו הצליח הבעל להשיג את פרוטוקול החקירה של אשתו. בהתחשב בנטייה של בתי המשפט, ייתכן שהיה מחליט כי אין לו דרך לקבוע שטע ו נות האשה במשטרה הן טענות שקר. השאלה היא מה מידת הוודאות שבית המשפט דורש ועל מי הוא מטיל את נטל ההוכחה. בתביעה , ולכן 51% אזרחית נטל השכנוע הדרוש הוא של קשה להבין מדוע בית המשפט מטיל על הני ו לון — שהתלונה נגדו נסגרה בהיעדר אשמה, על כל הנסיבות שראינו — נטל כבד כל כך, שקשה 190.להעריך שרבים יהיו מסוגלים להרימו . אישום פלילי נגד מתלונן 4 השווא המצב הרביעי שבו מגיע אל בית המשפט דיון בתלונת שווא כולל את המקרים שבהם הפרקליטות מגישה כתב אישום נגד מתלונן 243 השווא בגין מסירת הודעה כוזבת (סעיף 237 לחוק העונשין), בגין עדות שקר (סעיף לחוק העונשין) או בגין עדויות סותרות (סעיף (א) לחוק). אם כן, תלונת השווא היא עברה 240 פלילית הפוגעת בצורה קשה בנילון, במתלו ו נני האמת ובמערכת המשפטית כולה — ולכן נדרשת במקרים אלה ענישה חמורה שתביא להרתעה מפני תופעה קשה זו. 63 פרק ו': קביעות בתי המשפט הגישה האשה תלונת שווא על כך שבן זוגה לשעבר ביצע191בפרשת מדינת ישראל נ' נזרי בה מעשים מגונים בכוח. האשה שבה והתלוננה על המעשה הנ"ל שלוש פעמים בשלושה ימים, ולאחריהם היה נתון בחלופת 23 ימים רצופים. בעקבות התלונות נעצר הגבר למשך מעצר. כעבור כשבעה חודשים הגיעה האשה למשטרה ומסרה עדות שבה חזרה בה מעדויותיה (א) לחוק 240 הקודמות ולמעשה הודתה ששיקרה בהן. הוגש נגדה כתב אישום בגין סעיף העונשין. השופט חנן אפרתי התייחס בפסק הדין לחומרת העברה. הוא התייחס לעובדה שבגין תלונת השווא שהה הנילון במעצר וייתכן שאף היה מורשע בגינה. השופט אפרתי התייחס גם לפגיעה הקשה של תלונת השווא לא רק בנילון עצמו אלא גם במערכת המשפט והצדק: עבירה זו של מסירת הודעות סותרות הינ[ה] נגע שיש לעקור מן השורש. לא אחת ולא שתיים אני נתקל בכך, והללו מקשים, מקשים לי עד מאד את מלאכת השיפוט ואת מלאכת קביעת הממצאים והמהימנויות. הגיע הזמן שיועבר מסר ברור בתחום המשפט לא רואים בקלות ראש עבירות מסוג זה וכי יש להעיד עדות -הזה, שבתי אמת, וכי יש להתלונן תלונות אמת ולא להשתמש במשטרה או בזרועות החקירה או ברשויות הרווחה לאמצעים טקטיים כאלה או אחרים, להשיג יתרון זמני או 192.ארוך טווח, כזה או אחר שלא כדין ובהסתמך על מצגי שווא על בסיס זה קבע השופט אפרתי כי העונש בגין תלונת השווא יהיה שמונה חודשי מאסר ש"ח. פסק דין זה משקף רף ענישה 200 חודשי מאסר על תנאי) וקנס סמלי של12 -בפועל (ו משמעותי, המבהיר את חומרת העברה ומעניש את המתלוננת. אין ספק שאילו אומץ רף ענישה זה בפסקי דין נוספים היה בכך כדי ליצור הרתעה משמעותית מפני עברות אלה. במובן זה, פסק דינו של השופט אפרתי עולה בקנה אחד עם העיקרון שלפיו קביעת העונש על ידי בית המשפט היא חלק מהותי מיצירת הנורמות בחברה. בפרשת מדינת ישראל נ' אילון כהן: -קבעה השופטת טובה שטרסברג מבחינת האינטרס הציבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנה ו גות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנהגים חברתיים מקובלים המגנים על גופו, על רכושו ועל כבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה עלולה להביא להת ו מוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן שבו השתת עונש ממשי היא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי שלו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות (ראה דברי המלומד A.C. Ewing The Morality of Punishment).193 תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה64 את הצורך בענישה משמעותית בגין תלונות שווא אפשר ללמוד בין השאר מפרשת מסיקה באותו עניין העביר אדם 194.נ' מדינת ישראל את רכבו לפירוק ב"משחטת רכב" ודיווח באופן כוזב שרכבו נגנב. הוא נתפס ונידון לעשרה חודשי מאסר בפועל ולפיצוי בגובה כספי הבי ו טוח שקיבל. ערעורו על חומרת העונש נדחה הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון. השופט מישאל חשין ציטט בהסכמה את פסק דינה של הערכאה הדיונית: לעניין זה יפים דברים שאמר בית- משפט קמא: "[...] קשה מאוד לגלות מעשים אלה, ולכן, כאשר נתפס אדם שמב ו צעם, יש לגזור עליו עונש שירתיע לא רק אותו, אלא ישמש תמרור אזהרה לכל מי שמתעתד לבצע 195."עבירות כאלה פסק דין זה אמנם חריג בהשוואה לרמת הענישה 196,בתיקים בגין תלונות שווא בענייני ביטוח אך אם מיישמים את הדברים שנקבעו בו, ראוי היה להחמיר הרבה יותר בענישה בגין תלו ו נות שווא על עברות מין או אלימות במשפחה. השלכותיה של תלונת השווא במקרים אלה אינה הוצאת כספים במרמה מחברת הביטוח; המש ו מעות היא הרחקת אדם מביתו ומילדיו, חשי ו פתו להליך פלילי קשה על כל ההשלכות הכרו ו כות בכך, ובמקרים רבים מעצר וסיכון ממשי למאסר ממושך. הואיל ועברות מין ואלימות במשפחה מבוצעות בדרך כלל במרחב הפרטי של הצדדים, ללא נוכחות אנשים זרים, קל יותר לטפול בגינן האשמות וקשה מאוד לנילון 197.להוכיח את חפותו קשה מאוד לגלות מעשים אלה, ולכן, כאשר נתפס אדם שמבצעם, יש לגזור עליו עונש שירתיע לא רק אותו, אלא ישמש תמרור אזהרה לכל מי שמתעתד לבצע עבירות כאלה. במסיקה נ' מדינת ישראל העביר אדם את רכבו לפירוק ב"משחטת רכב" ודיווח שרכבו נגנב. הוא נידון לעשרה חודשי מאסר בפועל. 65 פרק ו': קביעות בתי המשפט למרות זאת, רמת הענישה של בתי המשפט בגין תלונות שווא על עברות מין או אלי ו מות במשפחה מקִ לה במידה שקשה לתאר. בפועל הפסיקה קובעת רף ענישה עליון של כמה חודשי עבודות שירות, ובחלק מהמקרים אף זאת לא. לעתים בתי המשפט מחייבים את המתלונן לשלם לנילון פיצוי סמלי, אך הסכו ו מים שנפסקים אינם יכולים לכסות אפילו את ההוצאות הישירות שנגרמו לנילון בגין תלונת השווא, שלא לדבר על האפשרות שיהיו פיצוי כלשהו בגין הנזקים והפגיעה שנגרמו לו. רף הענישה הנמוך שהפסיקה קובעת יוצר למעשה רשת ביטחון עבור אלה ששוקלים להגיש תלונת שווא. מבחינת הנילון, במקרים רבים תלונת השווא עלולה להרוס את חייו, ובמקרה של הליך גירושין יש להניח כי היא תפעל לרעתו ותעניק למתלונן הישגים טקטיים יקרי ערך. הסיכון של המתלונן בגין צעד דרסטי זה הוא לכל היותר כמה חודשים של עבודות שירות ואולי קנס סמלי, וברוב המקרים אף לא אחד מהשניים — אפילו אם ייתפס ואפילו אם יוכח כי דובר בתלונת שווא שהוגשה בזדון. בגין תלונות שווא על עברות מין או אלימות במשפחה הפסיקה קובעת רף ענישה עליון של כמה חודשי עבודות שירות, ובחלק מהמקרים אף זאת לא. רף הענישה הנמוך שהפסיקה קובעת יוצר למעשה רשת ביטחון עבור אלה ששוקלים להגיש תלונת שווא. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה66 ביטוי לסף ענישה שאין בו כדי ליצור כל הרתעה נמצא בפסק הדין בפרשת חמו נ' מדינת בפרשה זו דובר באשה שהגישה תלונת שווא נגד השכן שלה בטענה שאנס אותה. 198.ישראל האיש נעצר והאשה מסרה במשטרה עדות שקר נוספת בעניין, ורק לאחר עשרה ימים הודתה לחוק העונשין ובית המשפט 243 ששיקרה. הפרקליטות הגישה נגדה כתב אישום על פי סעיף המחוזי דן אותה לשלושה חודשי מאסר בפועל. היא ערערה על חומרת העונש. מבחינה רטו ו רית, בית המשפט העליון הרחיב על חומרת מעשיה של האשה. השופט אלפרד ויתקון כתב: הרבה היססתי בענין זה ומצאתי לנכון להגדיש [כך במקור] ביתר הדגשה, במה רואה אני את חומרת העבירה. עבירה זו של עלילת שווא נעברה על רקע האווירה השוררת היום בארץ, כי כל תלונה שכזאת, על כל פרט ופרט שבה, מן הדין להע ו מידה בחזקת אמת ואין לפקפק באמינותה, ואם חליל תחזור בה המתלוננת מדב ו ריה, אות הוא — לא לחזרה בתשובה — אלא להשפעה פסולה שהופעלה עליה מטעם האיש שנגדו התלוננה. ברור שיש גם מקרים כאלה, ואולי אף רבים הם. אך המשפט -המקרה שלפנינו מראה באיזו סכנה נתון קרבן העלילה, וגדולה מזו, בית 199.עצמו עלול להעניש אדם על לא עוות בכפו השופט חיים כהן הוסיף: העבירה שנעברה על ידי המערערת היא מן החמורות ביותר, לא רק באשר עשויה היא לחתור תחת אשיות השיפוט, אלא גם באשר למעשה גרמה למפח נפשו ולש ו לילת חירותו של קרבן העלילה. אילו היינו מסתכלים במעשה העבירה בלבד ובתו ו צאותיו העגומות, כסבור הייתי שהעונש של מאסר שנה אחת, ממנה רק שלושה חודשים מאסר בפועל, מופרז הוא לקולה. אם רוצים להילחם בתופעות פליליות ידי החמרת העונשין, הרי בעונש מאסר בפועל -אשר כאלה, בדרך של הרתעה על 200.של שלושה חודשים לא היו משיגים תוצאה זו כל עיקר למרות דברים אלה, בשורה התחתונה המיר בית המשפט את המאסר בפועל במאסר על תנאי 2016 לירות (בערכים ריאליים של ינואר1,500 וחייב את האשה בפיצוי הנילון בסכום של ש"ח).609 -מדובר על כ 67 יתר-פרק ז' : פרסום שמות המתלוננים והחשש מהרתעת אפשר למצוא רף ענישה נמוך מאוד במגוון רחב של פסקי דין העוסקים בתלונות שווא על עברות מין ואלימות במשפחה. בפרשת שסטק דובר באשה שמצאה אוזן קשבת לבעיותיה 201.האישיות אצל אח שעבד בקופת חולים האח, כך קבע בית המשפט, ניסה ככל יכולתו לסייע לה במצוקותיה. האשה התלוננה כי האח חטף אותה, אנס אותה ומטריד אותה זמן רב. הוא נחקר ונעצר, אך האשה חזרה בה מתלונתה כבר באותו יום. השופט חאלד כבוב התייחס בפסק דינו לחומרת העברה: אין להתעלם מחומרת העבירה והש ו לכותיה, שכן עסקינן לא רק בפגיעה בסדרי השלטון והמשפט, אלא בפגיעה קשה מאוד במתלונן, אשר עבר מסכת ייסורים החל מלקיחתו ע"י המשטרה [...] לתחנת המשטרה וחקירתו באשמת אונס וכלה במע ו צרו הגם אם שוחרר עוד באותו היום לאחר חזרת הנאשמת מתלונתה. המדובר בעבירה קשה וחמורה אשר העמידה על לשון המאזניים את חפותו של אדם על לא עוול בכפו, חומרת העבירה מתבטאת גם בסוג העבירה אשר הנאשמת ייחסה לנאשם, עבירה שיש בה כדי לפגוע קשות במתלונן גם מבחינה אישית, משפחתית וחברתית. העבירה הנדונה העמידה את שמו הטוב של המתלונן בסכנה. בהתחשב בכל האמור לעיל ועל אף קשייה של הנאשמת הן מבחינת הסתגלות והן בבחינה אישית, לא מצאתי כל סיבה להקל בחומרת מעשיה, שכן הדעת לא סובלת שקושי של אדם יהווה תירוץ להצ ו דיק עבירה או ייחוס עבירה כגון דא לאדם אחר. בתי המשפט חזרו ושנו בשורה ארוכה של פסקי דין הכלל שיש להטיל על עבריינים שכאלה עונ ו שים מרתיעים, שיש בהם מחד כדי לשקף את החומרה הרבה שבמע ו שים, ומאידך, העברת מסר ברור לכלל הציבור בדבר גינוי והוקעת תופעות שכאלה. [...] המדובר בעבירה חמורה מאוד שכן פגעה בסדרי השלטון והמ ו שפט וכן באינטרס הציבורי כמו כן, פגעה פגיעה בלתי מבוטלת במתלונן והאשימה אותו בעבירה כאשר הינו 202.חף מפשע תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה68 על רקע זה קבע השופט כבוב כי עונשה של המתלוננת יהיה שלושה חודשי מאסר בפועל, אולם רוקן את החלטתו מרוב תוכנה כשקבע כי אם המתלוננת מתאימה לכך, היא תוכל לבצע את העונש באמצעות עבודות שירות במקום במאסר. בפרשת טלקר דובר באדם שאסף למכוניתו 203.טרמפיסטית בשם שירן טלקר באזור הדרום טלקר ביקשה מהנהג שיסטה ממסלולו ויביא אותה לאשדוד, אך הנהג סירב לכך. טלקר כעסה על כך ולכן פנתה לתחנת משטרה והגישה נגדו תלונת שווא בגין אונס. כדי לחזק את דבריה שכנעה טלקר את חברתה מזל כליפא שתגיש אף היא תלונה נגד הנהג, וזו אכן הגישה תלונת שווא בגין מעשים מגונים. בעקבות תלונות אלה נעצר הנהג ושהה במעצר למשך שבוע. משהתברר כי תלונותיהן של טלקר וכליפא היו תלונות שווא, הגישה הפרקליטות נגד השתיים לחוק העו�נ243כתבי אישום על פי סעי ף שין. בגין אישומים אלה גזר בית המשפט על טלקר שלושה חודשי עבודות שירות ופיצוי של שעות של"צ 200 — ש"ח, ועל כליפא4,000 . ש"ח2,500 ופיצוי של אשה קיימה עם גבר 204בפרשת רזניקוב יחסי מין מרצון ולאחר מעשה הגישה נגדו תלונה במשטרה בגין אונס. אחרי שהגישה את התלונה התקשרה לנילון וניסתה לסחוט ממנו חצי מיליון ש"ח תמורת חזרתה מתלונת השווא. משהצליח הנילון להוכיח את הדבר, הוגש נגדה כתב אישום. באופן תמוה הוגש כתב האישום לחוק העונשין והאשה לא 243 רק לפי סעיף הואשמה בסחיטה באיומים, עברה שהעונש יתרה 205;בגינה הוא עד שבע שנות מאסר מזו: הפרקליטות ביקשה שהעונש שיוטל על המתלוננת יהיה שישה חודשי עבודות שירות בלבד. בית המשפט הרשיע את האשה בעברה לחוק העונשין, וגזר עליה ארבעה 243 על סעיף חודשי עבודות שירות (שאותן היה עליה לבצע 14:00- בבוקר ל8:00 במתנ"ס בין השעות ש"ח ופיצוי הנ�י500אחר הצהריים), קנס ש ל לון באלפיים ש"ח. 206,נסיים דוגמאות אלה בפרשת שימנסקי שבה הגישה אשה תלונת שווא נגד בן זוגה בטענה שנקט אלימות הן כלפיה והן כלפי בתה. במקרה זה הפרקליטות לא ביקשה אפילו עבו ו דות שירות אלא מאסר על תנאי בלבד. בית המשפט קיבל את בקשת הפרקליטות וגזר על האשה עונש מאסר על תנאי של שישה חודשים. 69 יתר-פרק ז' : פרסום שמות המתלוננים והחשש מהרתעת פסקי דין אלה מצטרפים לפסקי הדין שראינו ושבהם אימצו בתי המשפט את הסדרי בפרשת הפרקליטות: שהציעה הטיעון לובלינסקי הורשעה לובלינסקי בהגשת תלונת שווא על אונס ובסחיטה באיומים ונגזרו עליה שישה חודשי עבודות שירות וחיוב כספי של בפרשת ירמיהו האישה 207;אלפיים ש"ח הודתה כי טפלה עלילה של תקיפה מינית אך בית המשפט נמנע מלהרשיעה וחייב אותה בפי ו בפרשת 208;צוי כספי של שלושת אלפים ש"ח קלדרון — שבה הגישה האשה תלונת שווא נגד גבר על אלימות, איום ברצח וחטיפה שלה ושל בתה התינוקת; תלונה שגרמה להקפצה של כוחות משטרה גדולים ולמעצר של הנילון ובני משפחתו — חויבה המתלוננת בשלושים יום בפרשת הדר, שבה הגישה 209;עבודות שירות אישה תלונת שווא נגד בן זוגה על תקיפה, חייב אותה בית המשפט במאסר על תנאי בלבד אף 210.שהיו לה חמש הרשעות קודמות בעניין מגמה רחבה זו (המשתלבת עם מדיניות בג"ץ בפרשות יאנוס ולוין — להימנע מהתערבות בהחלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את מלמדת על פער ניכר בין 211)מתלונני השווא הרטוריקה של בתי המשפט בדבר חומרת העברה של תלונת שווא לבין האופן שבו הם פוסקים בפועל. ברמה הרטורית בתי המשפט עשויים להתריע על תופעת תלונות השווא ועל פגיעתה העצומה הן בנילון והן בחברה; בפועל, רמת הענישה שהם נוקטים במקרים שבהם הוכחה תלונת השווא מלמדת כי הם בוחרים להטיל עונשים לא משמעותיים. הנורמות המקלות שבתי המשפט נוקטים מעבירות לציבור מסר שהגשת תלונות שווא היא פרקטיקה שעל גבול הלגיטימית — במקום שרף הענישה יבטא את החומרה שבה החברה רואה את העברה וייצור הרתעה ניכרת מפני ביצועה, כפי שכתבה השו ו השילוב 212.כהן בפרשת אילון-פטת שטרסברג בין הסיכויים המעטים להיתפס והעונש הסמלי במקרה שנתפסים גורם לכך שהגשת תלונות שווא כמעט אינה כרוכה בסיכון. 71 יתר-פרק ז' : פרסום שמות המתלוננים והחשש מהרתעת פרק ז' : פרסום שמות המתלוננים והחשש יתר-מהרתעת הנושא האחרון במחקר זה הוא סוגיית החי ו סיון על שמם של מתלונני השווא. פרסום שמו של מתלונן שווא שפעל בזדון הוא כלי משפטי העשוי לסייע להילחם בתופעת תלונות השווא. מובן כי אין כוונה ליצור הרתעה מהגשת תלו ו נות של קרבנות אמת: שמות המתלוננים יפור ו סמו רק אם יתברר פוזיטיבית שהגישו תלונה שקרית ביודעין. סוגיה זו עלתה בבית המשפט העליון בעניין שבו נדונו שתי פרשות כמעט זהות 213,יאנוס בנסיבותיהן: בשתי הפרשות דובר בעובדות שפוטרו ממקום עבודתן, ובכל אחד מהמקרים חברו יחד שלוש עובדות והעלילו על הממונה עליהן במקום העבודה כי ביצע בהן מעשים מגונים ועברות מין נוספות. בשני המקרים הוגשו כתבי אישום נגד הממונים, ובשני המקרים קבעו בתי המשפט כי המתלוננות טפלו על הנילונים עלילות שווא וזיכו את הנילונים זיכוי מלא. בתקופת ההליכים המשפטיים היה שמם של הנילונים חשוף לציבור. שמן של המתלוננות, לחוק 352 לעומת זאת, היה חסוי מכוח סעיף (ב) לחוק בתי המשפט 68 העונשין וסעיף הקובע, בין השאר, כי "בית המשפט רשאי לדון בעניין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגו ו רות, אם ראה צורך בכך [...] לשם הגנה על 214."ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין משזוכו הנילונים ומשנקבע פוזיטיבית כי המתלוננות הגישו תלונות שווא, ביקשו הני ו לונים כי בתי המשפט יאשרו לפרסם את שמות המתלוננות. בית המשפט העליון צירף את שתי הפרשות לפסק דין אחד ודחה את הבקשות לפרסום שמן של המתלוננות. בפסק הדין קבע השופט חשין כי מטרתו של החיסיון על שמן של מתלוננות בעברות מין נועד לעודד מתלו ו ננות פוטנציאליות להגיש תלונות על עברות אלה. השופט חשין הסתמך בהרחבה על דבריה של חברת הכנסת שולמית אלוני, יוזמת התי ו קון בחוק שקבע את חיסיון שמן של מתלוננות בעברות מין, וקבע כי מטרת החיסיון כפולה: ברמת המיקרו המטרה היא להגן על פרטיות המתלוננות וברמת המאקרו המטרה היא לעודד 215.מתלוננות להגיש תלונות על עברות מין על רקע זה סבר השופט חשין כי פרסום שמן של מתלוננות השווא עשוי להרתיע מתלו ו ננות פוטנציאליות אחרות מהגשת תלונותיהן, ומשכך אין לפרסם את שמן של המתלוננות גם משמעית שמדובר במתלוננות -אם התברר חד שהגישו תלונת שווא ביודעין ובזדון. אמנם השופט חשין קבע בפסק דינו, בצורה מסויגת מאוד, כי ייתכנו מקרים יוצאי דופן שבהם ראוי לשקול בזהירות רבה אם לפרסם את שמן של מתלוננות השווא; אך המשמעות המע ו שית של הלכת יאנוס היא חיסיון כמעט מלא על 216.פרטיהם של מתלונני שווא בגין עברות מין פסק דין זה מעורר לא מעט תהיות. התהייה הראשונה נובעת מחוסר ההלימה בין פסק דין זה לבין הכללים בדבר זכות הציבור לדעת את פרטיהם של חשודים ונאשמים. מחקרם המקיף מרגל מצא כי -אייל וקרן וינשל-של אורן גזל מהאנשים שמוגשת נגדם תלונה 8%-פחות מ 217.למשטרה יורשעו בחשדות שהועלו נגדם למרות זאת החוק מתיר את פרסום פרטיהם של נאשמים ואף את שמותיהם של חשודים שלא לאנשים אלה ייגרם 218.הוגש נגדם כתב אישום נזק עצום מפרסום שמם כחשודים או כנאש ו מהם 92%-מים; חרף העובדה שלגבי יותר מ ייסגר התיק או שהם יימצאו זכאים, הכלל הוא שבהיעדר נסיבות יוצאות דופן אפשר לפרסם שעות ממועד 48 את שמם של חשודים תוך 219.חקירתם הטעמים לפרסום פוגעני זה הם זכות הציבור לדעת, פומביות הדיון וחופש הביטוי. אחד הטיעונים בהקשר זה נוגע לאינטרס הצי ו בורי החשוב לדעת שאדם מסוים חשוד או נאשם בביצוע עברה, גם אם לא הורשע בה, בין השאר, משום שידיעה זו מאפשרת לאנשים להחליט בצורה מושכלת בנוגע ליחסם אליו. (ב) לחוק בתי המשפט, שהובא לעיל, 68 סעיף אמנם קובע כי בית המשפט רשאי לצוות על דיון בדלתיים סגורות (או על חסיון הפרטים של התיק) "לשם הגנה על ענינו של מתלונן או אך בפועל פרטי הנ�א220 ",נאשם בעבירת מין , שמים בעברות אלה נשמרים חסויים רק כשה ו דבר משרת את המתלונן. פרטי הנאשם מפור ו סמים כעניין שבשגרה במקרים שבהם פרסום שמו של הנאשם לא יחשוף את זהות המתלונן. החוק מתיר את פרסום פרטיהם של נאשמים ואף את שמותיהם של חשודים שלא הוגש נגדם כתב אישום. לאנשים אלה ייגרם נזק עצום מפרסום שמם כחשודים או כנאשמים. על רקע זה קשה להבין את פסק דינו של השופט חשין. אם אינטרס הציבור בפרסום שמם של חשודים ונאשמים גובר על זכותם לפרטיות, על זכותם לשם טוב וכן הלאה — אף שהם טרם הורשעו, אף שהם בחזקת חפים מפשע ואף מהם גם יישארו 90%-שסטטיסטית למעלה מ בסטטוס זה — אינטרס ציבורי זה חזק באותה מידה, ואולי אף יותר, בנוגע לפרסום שמן של מתלוננות שנקבע פוזיטיבית כי הגישו תלונת שווא. התהייה השנייה נוגעת למטרות החברתיות שהציג בית המשפט. בפסק דינו חזר השופט חשין פעמים רבות על הטענה שמטרת החי ו סיון היא להגן על המתלוננות. כאמור, מדובר במטרה כפולה: להגן על פרטיות המתלוננת הספציפית ולעודד מתלוננות להגיש תלונות על עברות מין: יתר היא המוטלת על -חובת הרשויות לא אך לטפל כיאות וברגישות בתלונות שהוגשו, אלא להוסיף ולעשות מעשה — לעשות את כל הניתן — כדי לעודד הגשתן של תלונות שעניינן עבירות מין. אכן, הרשויות נושאות בחובה להגן על הציבור מפני עברייני מין. חובה זו מכתיבה מאלי ה שאיפה כי מתל�ו ננות רבות ככל הניתן תבאנה את דבריהן לפני הרשויות [...] אחד האמצעים החשובים ביותר לעידוד הגשתן של תלונות יהיה בנסיכת כי בכוח -במתלוננת ביטחון 221.הגשתה של תלונה לא תפגע בה בעינינו גישה זו בטעות יסודה. המטרה אינה צריכה להיות לעודד "מתלוננות רבות ככל הניתן". על רקע האמור במחקר זה, המטרה צריכה להיות כפולה ומאוזנת: הן ברמת המי ו קרו והן ברמת המאקרו המטרה צריכה להיות לעודד קרבנות אמתיים להגיש תלונות על עברות מין שבוצעו בהם, ובה בעת להרתיע מתלונני שווא מלנצל את המערכת ומלטפול עלילות על אנשים חפים מפשע. אינטרס ציבורי זה חזק באותה מידה, ואולי אף יותר, בנוגע לפרסום שמן של מתלוננות שנקבע פוזיטיבית כי הגישו תלונת שווא. המטרה צריכה להיות לעודד קרבנות אמתיים להגיש תלונות ובה בעת להרתיע מתלונני שווא ומלטפול עלילות על אנשים חפים מפשע. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה74 לפיכך, בעינינו, כלל הקובע שכל עוד לא התבררה התלונה יישמר החיסיון על שם המתלונן הוא כלל ראו.י אמנם בחלק מה�מ . קרים יגן כלל זה גם על מתלונני שווא במהלך בירור התלונה, אך נראה שהתועלת הכרוכה בכלל זה עולה על חיסרון זה: כל עוד לא נקבע שמדובר בתלונת שווא, יש להעניק חיסיון לכל המתלוננים. לעומת זאת, כלל השומר על חסיון המתלונן גם אם נקבע פוזיטיבית כי הגיש תלונת שווא הוא כלל שאין לו הצדקה. כלל זה אינו מגן על קרבנות האמת, שאותם אנו מעו ו ניינים לעודד להתלונן, אלא דווקא על אלה שאנו מעוניינים להרתיע. טענת השופט חשין שפרסום שמן של מתלו ו ננות שווא עשוי להרתיע קרבנות אמת מלה ו תלונן נראה בעייתי וחסר ביסוס. הכלל המוצע אינו קובע כי במקרה של ספק באמתות התלונה יפורסם שם המתלונן; הכלל קובע כי שמו יפו ו רסם רק במקרה שיימצא פוזיטיבית כי שיקר והגיש ביודעין תלונת שווא. מדוע שיהיה בכך כדי להרתיע קרבנות אמת מלהתלונן? תהייה שלישית נוגעת גם היא לחשש של השופט חשין שפרסום שמן של מתלוננות השווא ירתיע מתלוננות פוטנציאליות, שהרי השופט חשין אינו חושש כי העמדה לדין של מתלונני שווא לחוק העונשין ירתיע 243 לדין על פי סעיף הרבה יותר. הסיכון של העמדה לדין פלילי בגין תלונת שווא נראה איום משמעותי על מתלוננות פוטנציאליות הרבה יותר מהסיכון של פרסום שמן אם יימצא שהגישו תלונת שווא. טענה דומה לטיעוננו זה אומצה בבית המשפט 222,העליון בפרשת בוסקילה נ' מדינת ישראל שבו התלונן מושב נגד חקלאי והתברר שהת ו לונה לא מוצדקת. הנילון הגיש תביעה נזיקית בגין הפגיעה שנגרמה לו בעקבות התלונה למשטרה. אחת מטענות ההגנה בפרשת בוסקיהל הייתה דומה במידה מסוימת לט�ע ה נתו של השופט חשין בפסק דין יאנוס, כלומר: שאם יכיר בית המשפט בתביעה נזיקית, הדבר עלול להרתיע מתלוננים פוטנציאליים מהגשת תלונות למשטרה. בית המשפט העליון דחה טענה זו מכול וכול: אין סיבה לחשוש, שמא תוגבר הרתיעה מהגשת תלונות למשטרה, מחייבות והנסיבות כשהמציאות זאת, מחמת הסיכון של אחריות ברשלנות. לגבי תלונות כנות ובדוקות החשש לא קיים, בייחוד כשהתלונה מטופלת בדרכים ובא ו מצעים מקובלים; וממילא קיימת 243 סנקציה פלילית לפי סעיף לחוק העונשין ושאר סעיפי פרק ט סימן א' שלו, כדי להרתיע מהגשת 223.תלונות כוזבות 75 פרק ח: ממצאים ומסקנות בקביעה זו חיזק בית המשפט העליון את הבי ו קורת שהבאנו לעיל בנוגע לפסק דין יאנוס. ראשית, הסעדים המבוקשים הם כלפי מתלו ו ננים שנקבע לגביהם כי הגישו תלונות שווא ולא כלפי מתלונני אמת, ולכן אין יסוד לטי ו עון שסעדים אלה ירתיעו מתלונני אמת פוט ו נציאליים. שנית, אם מתלונן פוטנציאלי נרתע מהמחשבה שיוכרז כמתלונן שווא, בכל מקרה הוא לא יגיש את התלונה בעקבות הסנקציה לחוק העונשין. אם כך, 243 הפלילית שבסעיף הוספת סעד משני (כגון חיוב בנזיקין בפרשת בוסקילה או פרסום שם המתלוננות בפרשת יאנוס) אינה צפויה להגביר במידה ניכרת את ההרתעה של מתלוננים מסוג זה. התהייה האחרונה העולה מפסק הדין בפרשת יאנסו עוסקת אף היא בקשר שבין הסנ�ק ס ציה הפלילית על תלונת השווא לבין הסנקציה המבוקשת (לענייננו — בקשה לפרסום שמות המתלוננות). השופט חשין כתב כי פרסום שמותיהן של מתלוננות השווא אינו הערוץ הנכון לטפל בבעיה — לשם כך חוק העונשין מגדיר עברות ספציפיות בגין הגשת תלונות אולם, כפי שראינו 224.שווא ומסירת עדות שקר לעיל, בפרש ת יאנוס פנה יאנוס לנציגי הפ�ר קליטות וביקש מהם להעמיד לדין את המתלו ו ננות שטפלו עליו את עלילת השווא — והפרק ו ליטות סירבה להעמידן לדין. עתירתו של יאנוס לחייב את הפרקליטות להעמידן לדין נדחתה על ידי בג"ץ בטענה שהוא אינו מוצא לנכון עתירה זו הייתה 225.להתערב בשיקולי התביעה ידועה כמובן לשופט חשין (שהתייחס בפסק כך שקשה להבין את טיעונו 226,)דינו לדחייתה שלפיו הדרך לטפל בתלונות שווא אינה פרסום שמות המתלוננים אלא הערוץ הפלילי. כפי שראינו לעיל בפרק ה', במקרים רבים הפרקליטות מסרבת להגיש כתבי אישום בגין תלונות שווא. בפרש ת יאנוס עצמה הפר�ק ליטות לא רק סירבה להגיש כתב אישום נגד המתלוננות, היא גם נלחמה בבקשתו של יאנוס לפרסם את שמותיהן. מעניין להזכיר בהקשר זה את פרשת מדינת שהוזכרה לעיל, ובה דובר 227ישראל נ' בוזגלו בתלונת שווא בגין אונס. משזוכה הנילון הוא ביקש כי פסק הדין המזכה יפורסם במלואו, תוך השמטת הפרטים המזהים של המתלוננת. גם לכך התנגדה הפרקליטות. נמצא כי הפרקליטות — זו הממונה על התביעה הפלילית, זו שבג"ץ אינו נוהג להתערב בשי ו קול דעתה — נוקטת מדיניות מסוימת בנוגע לאכיפת החוק על מתלוננות שווא. אמנם לעתים הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד מתלוננות שווא, אך גם במקרים אלה היא ביקשה עונש מקל מאוד. ברוב המקרים נמנעה הפרקליטות מהגשת כתבי אישום. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה76 הן הספרות והן הפסיקה מתייחסות בהרחבה לאינטרס הציבורי בפומביות הדין. בחברה דמוקרטית, פרסום התוכן של הליכים משפ ו טיים הוא אחד הכלים החזקים ביותר לבקרת ההתנהלות של רשויות האכיפה והמשפט (ובכ ו ללן המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט). כפי שראינו, בשם עיקרון זה מפרסמים לא רק את דבר קיומם של הליכים משפטיים אלא גם את שמות החשודים והנאשמים. על בסיס הדברים שראינו במחקר זה יש חשי ו בות מיוחדת לפרסום הפרטים של תלונות שווא, כולל פרטי המתלוננים — במיוחד בהתחשב בהתנהלות של בתי המשפט ושל הפרקליטות באופן הטיפול שלהם בתלונות שווא. לפיכך, מוצע כי מי שייקבע לגביו פוזיטיבית שהגיש תלונת שווא יהיה חשוף לפרסום שמו ברבים. כלל זה משיג את האיזון הראוי בין הגנה על שמותיהם של מתלוננים כל עוד לא נקבע פוזיטיבית שהגישו תלונת שווא, לבין הצורך להרתיע מפני תלונות שווא; כלל זה מגן גם על אינטרס הציבור לדעת ולהיות זהירים מפני מי שהגיש בעבר תלונת שווא ויש חשש מסוים שישקול לעשות זאת גם בעתיד. מוצע כי מי שייקבע לגביו פוזיטיבית שהגיש תלונת שווא יהיה חשוף לפרסום שמו ברבים. 77 פרק ח: ממצאים ומסקנות פרק ח: ממצאים ומסקנות כִ ּי יָ קּום עֵ ד חָ מָ ס בְ ּאִ יׁש לַ עֲ נֹות ּבֹו סָ רָ ה [...] וְדָ רְ ׁשּו הַ שֹּ ׁ פְ טִ ים הֵ יטֵ ב וְהִ נֵ ּה עֵ ד שֶ ׁ קֶ ר הָ עֵ ד, שֶ ׁ קֶ ר עָ נָ ה בְ ָאחִ יו. וַעֲ שִ ׂיתֶ ם לֹו כַ ּאֲ שֶ ׁ ר זָמַ ם לַ עֲ ׂשֹות לְ ָאחִ יו ּובִ עַ רְ תָ ּ הָ רָ ע מִ קִ ּרְ בֶ ָּך. וְהַ נִ ּשְ ׁ ָארִ ים יִשְ ׁ מְ עּו וְיִ רָ אּו, וְֹלא יֹסִ פּו לַ עֲ ׂשֹות עֹוד כַ ּדָ ּבָ ר הָ רָ ע כ-הַ זֶ ּה בְ ּקִ רְ בֶ ָּך. דברים י"ט, טז השימוש בתלונות שווא ככלי לפגיעה באדם שרוצים לגרום לו נזק מוכר מאז תקופת המקרא. במשפט העברי פותחו כלים אפקטי ו ביים מאוד לטיפול בתופעה זו, אולם נראה כי כלים אלה נזנחו עם הזמן. במחקר זה עמדנו על היקף תופעת תלונות השווא בימינו. ראינו את הקשיים המתודולוגיים בכימות המקרים שבהם הוגשה תלונת שווא, והבאנו מחקרים שנעשו בעולם וניסו להעריך את היקף התופעה. בחלק ממחקרים אלה נמצא כי מדובר בהיקף של עשרות אחוזים מכלל התלונות בגין אונס, פגיעה בילדים וכדומה; מחקרים אחרים הראו אחוזים נמוכים יותר. התמונה העולה מכלל המחקרים, כמו גם מסקרי עמדות של מומחים העוסקים בנושא, היא שמדובר בתופעה נפוצה למדי ובוודאי אינה שולית. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה78 הפיכתו של אדם חף מפשע לחשוד בפלילים היא פגיעה אנושה בכל אורחות חייו. במק ו רים רבים הוא מורחק מהבית ומהילדים; בחלק מהמקרים הוא נעצר; הוא נאלץ להילחם על חפותו ולשלם סכומים ניכרים לעורך דין; שמו הטוב נפגע קשות ובמקרים רבים יש לתלונה ולהליכים שבעקבותיה השלכות תעסוקתיות ועוד. ראינו גם כי במקרים שבהם תלונת השווא מוגשת כחלק מהליכי גירושין, עשויות להיות לה השלכות משמעותיות מאוד על התוצאות של הליך הגירושין, ובכללן שאלת המשמורת על הילדים, זמני השהות וטיב הקשר של הנילון עם הילדים, החזקת הדירה, היקף מזונות ועוד כהנה וכהנה. מעבר לפגיעות קשות אלה בנילון ובילדים ראינו גם כי יש לתלונות השווא השפעה מערכתית: הן גורמות לפגיעה מערכתית קשה. נוסף על בזבוז המשאבים המוגבלים ממילא של המש ו טרה ושל מערכת המשפט, תופעת תלונות השווא גורמת לספקנות של המערכת כלפי תלונות של קרבנות אמת. כשאלה מגיעים למשטרה ומתלוננים על עברות מין או אלימות במשפחה, לעתים המערכת מתייחסת לתלונותיהם בהיסוס מסוים והם אינם מקבלים את המענה שהם ראויים לו. בפרק ב' בחנו את נזקיהן הקשים של תלונות השווא. המנגנון שנקבע במשפט העברי לטפל בעדים זוממים פשוט בתכלית: "ועשיתם לו כאשר עד זומם שניסה — באמצעות עדות שקר או תלונת שווא — לגרום 228."זמם לעשות לאחיו לנילון להיענש בגין מעשה שלא ביצע, ייענש בהתאמה לעונש שביקש להשית על הנילון. אם אלף ש"ח, יחייבו את העד 50 עדות העד הזומם הייתה עשויה לגרום לנילון לשלם קנס של אלף ש"ח; אם עדות העד הזומם הייתה עשויה לגרום להרחקת הנילון מהבית 50-הזומם ב ומהילדים, יש להרחיק את העד הזומם מהבית ומהילדים; אם עדות העד הזומם נועדה לגרום למאסרו של הנילון למשך שנה, יש לאסור את העד הזומם למשך שנה. התוצאה של כלל כזה תהיה ביעור מוחלט של נגע תלונות השווא: "ובערת הרע מקרבך. והנשארים ישמעו וייראו Cesare( ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך". ברוח זו כתב גם צ'זארה בקאריה ), מגדולי ההוגים והמעצבים של המשפט הפלילי, כי "בכל ממשל, הן רפובליקני הן Beccaria 229."מלוכני, יש להעניש את מוציא הדיבה בעונש שזמם להביא על המואשם 79 פרק ח: ממצאים ומסקנות בית המשפט יישם את עקרון ההלימה של באותו 230.43138-02-12 חומרת העונש בה"ט עניין הגישה אשה תלונה נגד בעלה, ובמסגרת בקשתה לצו הגנה ביקשה להרחיק אותו מהבית. השופט זגורי שלח את הצדדים לבדיקת פולי ו גרף, תוך שהצדדים מתחייבים כי מי שיימצא דובר שקר יורחק מהבית לשלושה חודשים. משנמצא בבדיקת הפוליגרף כי האשה היא ששיקרה, הרחיק אותה בית המשפט מהבית למשך שלושה חודשים. חשיבותו של פסק דין זה היא בקביעת מתווה של מענה לתלונת שווא ההולם את הנזק שמתלונן השווא ביקש לגרום כפי שנוכחנו, פסק דין זה הוא חריג 231.לנילון שאינו מלמד על הכלל. ממצאי המחקר מלמ ו דים כי הן המשטרה, הן הפרקליטות והן בתי המשפט נוהגים בסלחנות מופלגת כלפי תלונות השווא, ובלי כוונה מעודדים את התופעה במובן מסוים. . השתלמויות מקצועיות1 במסגרת הניסיון להבין את היחס הממסדי לתלונות השווא מצאנו כי אחד הגורמים הבול ו טים ליחס זה הוא הליך ההכשרה של השוטרים, הפרקליטים והשופטים בנושאים אלה. , שונו מערכי הה�ש1998מאז ועדת קרפ, בשנ ת תלמויות של המשטרה כמו גם אלה של הפרק ו ליטות ושל בתי המשפט. ההשתלמויות המקצו ו עיות שוטחות לפני המשתתפים את התאוריות הת�כ232בנוגע לעברות מין ואלימות במשפח.ה . נים של ההשתלמויות עלו פעמים רבות לדיון בשיח הציבורי, בכלי התקשורת ובכנסת. לחצים כבדים הופעלו כדי להביא לכך שההכשרה של גורמי האכיפה תכלול השתלמויות ספציפיות שיעוררו מודעות ורגישות מיוחדת בכל הנוגע 233.לנושאים של עברות מין ואלימות במשפחה בהשתלמויות אלה נוטלים חלק גופים המצדדים בהרחבת ההגנה על הקרבנות ובהחמרת היחס 234.לחשודים בעברות אלה במסגרת הליך ההכשרה של השוטרים, הפרקליטים והשופטים חשוב וחיוני להביא לפני המשתתפים את סוגיית תלונות השווא. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה80 ראוי לקבוע כי נוהל קבלת התלונה במשטרה, כמו גם הטפסים להגשת בקשות לצווים, יכללו יידוע של המתלונן על כך שהגשת תלונת שווא היא עברה פלילית, ועל כך שאם יימצא שהגיש תלונת שווא וכי עשה זאת בחוסר תום לב — יינקטו נגדו הליכים פליליים; כמו כן ראוי לחייב מתלוננים לחתום על תצהיר שלפיו הם מודעים לכך שיינקטו נגדם צעדים אם יתברר שהגישו תלונת שווא. אף שמדובר בתכנים מגמתיים — ובחלק מהמ ו צדדיים — אין ויכוח על כך שהש-קרים גם חד ו תלמויות אלה, כמו גם התכנים המובאים בהן, חשובים מאוד. עם זאת, חשוב וחיוני להביא לפני המשתתפים בהשתלמויות אלה גם את סוגיית תלונות השווא. הכרחי לעורר אצל הגו ו רמים המטפלים את המודעות לתופעה וחשוב להביא לידיעתם את הספרות והמחקרים העוס ו קים בה, ובכלל זה את היקפן של תלונות השווא ואת עצמת הפגיעה והנזקים שהן גורמות לני ו לונים, לילדים, לקרבנות האמת ולמערכת המשפטית כולה. . אזהרה מפני מסירת 2 תלונת שווא מסקנה נוספת העולה ממחקר זה היא הצורך לדאוג לכך שבעת הגשת תלונה על עברת מין או אלימות במשפחה, או בעת הגשת בקשה לצו הגנה, יוזהר המתלונן מפני מסירת תלונת שווא. מחקר אמריקני מצא שכאשר נאמר למתלוננות על אונס כי על פי נוהלי המשטרה עליהן לעבור בדיקת פוליגרף, לא מעט מתלוננות חזרו בהן מהתלונות שהגישו והודו שדובר בתלונות איננו מציעים לחייב מתלוננים לעבור 235.שווא בדיקת פוליגרף כעניין שבשגרה; סוגיית הפו ו 236.ליגרף חורגת ממסגרת דיוננו 81 פרק ח: ממצאים ומסקנות . התנהלות המשטרה3 אחד מהממצאים המשמעותיים של מחקרנו הובא בפרק ד', שעסק בהתנהלות המשטרה. ראינו כי במקרים רבים המשטרה מעדיפה להרחיק את הנילון מהבית, ובמצבים רבים גם לעצור אותו, אף בלי לנסות למצות את אמצעי החקירה העומדים לרשותה. כך, לדוגמה, קבע בית המשפט 13353/04 ראינו כי בתמ"ש כי המשטרה הרחיקה את הנילון מביתו ומב ו נותיו למשך עשרה ימים בלי לברר את תוכן ביקורת כזו נמתחה על המשטרה 237.התביעה בפסקי דין נוספים — למשל: מדינת ישראל נ' זוהר נ' מדינת 239,. מדינת ישראל נ' ר238,זיו — וכפי שראינו, גם לאחרונה בפסק 240ישראל דינו של בית המשפט העליון בפרשת בוזגלו נ' 241.מדינת ישראל הסיפורים שעולים ממקרים אלה הם נילון הטוען להגנתו כי פירוט שיחות הטלפון שלו או של המתלוננת יוכיח את חפותו; אדם הטוען במשטרה כי אם ישאלו את השכנים יגלו כי לתלונה שהוגשה נגדו לא היה כל בסיס; אדם שהגיש למשטרה קלטות שמהן עולה חפותו — אך המשטרה ברשלנותה לא בדקה את הראיות שהיו יכולות להסיר מעליו את החשד. השילוב של היעדר חקירה עם הגבלות קשות על הנילון, פעמים רבות עד כדי מעצר, מביא מידתית לנילון עקב -לפגיעה קשה ובלתי מחדלי המשטרה. מאפשר לחשוד 242 לחוק המעצרים38 סעיף לקבל פיצוי מהמדינה רק אם נעצר ורק אם בסופו של דבר לא הוגש נגדו כתב אישום, לחוק העונשין מאפשר פיצוי אם 80 וסעיף הוגש נגד אדם כתב אישום ובית המשפט קבע כי לא הייתה לכך הצדקה. סעיפים אלה אינם חלים על כל המקרים. כך יהיה, לדוגמה, בעניינו של אדם שנחקר והוצאו נגדו צווי הרחקה, אך לא נעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום. כך יהיה גם במקרה של אדם שנעצר והוגש נגדו כתב אישום, אך האישום נגדו לא הצדיק מעצר. מכל לחוק 38 מקום, גם במקרים שבהם חלים סעיף לחוק העונשין, המציאות 80 המעצרים וסעיף מלמדת כי בתי המשפט משתמשים בהם בצמ ו צום רב. המשטרה מעדיפה להרחיק את הנילון מהבית, ובמצבים רבים גם לעצור אותו, אףבלי לנסות למצות את אמצעי החקירה. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה82 אייל ווינשל--כפי שהוכיח מחקרם של גזל מהמקרים יימצא כי החש�ו8%מרגל, בפחות -מ- למרות243.דים אשמים בחשדות שיוחסו להם זאת, מחקרים שנעשו בנושא מצאו שוב ושוב כי חירויותיהם של החשודים נפגעות במידה חמורה על ידי המשטרה בלי שהיא ממלאת את חובתה לערוך חקירה ולברר את האשמה 244.המיוחסת לחשוד לאור כל האמור לעיל אנו מציעים לקבוע בחוק אלף ש"ח ללא הוכחת נזק (פיצוי 50 פיצוי של סטטוטורי), שהנילון יהיה זכאי לו במקרה שהמשטרה לא תמלא תוך זמן סביר את חובתה לבדוק את טענותיו; בהמשך הפרק נדון בהצ ו דקות לפיצוי זה. . תפקידם של עורכי הדין4 במסגרת מחקר עלתה, במידה מסוימת, שאלת מעורבותם של עורכי דין בעידוד תלונות שווא. יש עורכי דין שמעודדים את לקוחותיהם להגיש תלונות שווא במסגרת הליכי הגירו ו שין כדי לקבל צווי הגנה, וליצור בכך יתרונות טקטיים להמשך ההליכים. יש לעקור תופעה זו מן השורש. לשם כך מוצע לקבוע אחריות (פלילית, אזרחית ומשמעתית) על עורכי דין בשני מצבים: במצב שבו עורך דין מעודד לקוח להגיש תלונת שווא ובמצב שבו עורך דין מייצג אדם בנוגע לתלונה שהגיש, כשמתעורר חשש 245.ממשי שמדובר בתלונת שווא . מדיניות הפרקליטות5 בפרקים הקודמים ראינו כי האופן שבו הפרק ו ליטות נוהגת משפיע במידה מסוימת על תופעת תלונות השווא. החוק הפלילי אמנם קובע כי הגשת תלונת שווא היא עברה פלילית שהעונש בגינה עשוי להגיע לחמש שנות מאסר ויותר, אך בפועל ברוב התיקים הפרקליטות אינה מעמידה לדין בגין עברה זו, ובחלק מהמקרים העמדה לדין -אף ראינו שהיא מתעקשת על אי של מתלונני שווא. אנו מציעים לקבוע בחוק אלף ש"ח 50 פיצוי של שהנילון יהיה זכאי לו במקרה שהמשטרה לא תמלא את חובתה לבדוק את טענותיו. 83 פרק ח: ממצאים ומסקנות כמו כן, גם כשהפרקליטות מעמידה לדין בגין עברה זו, היא נוקטת כלפי עברה זו יחס מקל במובהק, חרף פגיעתה העצומה בנילון כמו גם במערכת המשפט. פרספקטיבה נוספת לעמדת הפרקליטות בכל הנוגע לעברות אלה באה לידי ביטוי בפרשת יאנוס, שם תמכה הפרקליטות בשמירה על חסיון שמותיהן של מתלוננות שנקבע פוזי ו בפסק הדין 246.טיבית כי הגישו תלונת שווא בפרשת בוזגלו, שבה זוכה בוזגלו מתלונת שווא של אונס, התנגדה הפרקליטות לבקשת הנילון לפרסום פסק הדין אף אם יוסרו ממנו פרטי עיון בהתנהלות הפרקליטות 247.המתלוננת מעלה את החשש שהתקבעה בפרקליטות עמדה שלפיה המתלוננים הם תמיד הקרבנות — גם אם 248.הוכח שהמתלונן הגיש תלונה שקרית להנחיות 2.5 ראוי בעינינו לבטל את הנחיה פרקליט המדינה, ובמקומה לקבוע כי אם נמצא שמתלונן הגיש תלונת שווא, או שיש חשד ממשי שהתלונה שהגיש עונה על הגדרות אלה — חובה על הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין מעשים אלה, למעט במקרים חריגים שיאושרו על ידי פרקליט המדינה. אמנם, תיקון זה לא יביא לפתרון הבעיה של הסדרי הטיעון שאליהם מגיעה הפרקליטות במקרים אלה, או לשינוי בעונשים המקלים שהתביעה מבקשת אף במקרים שאין בהם הסדרי טיעון; אולם סוגיות אלה, המתייחסות להתנהלות הכללית של הפרקליטות, מצריכות מענה החורג ממסגרת מחקר זה. ראוי לבטל את הנחיה ולקבוע כי אם נמצא 2.5 ,שמתלונן הגיש תלונת שווא חובה על הפרקליטות להגיש כתב אישום למעט במקרים חריגים שיאושרו על ידי פרקליט המדינה. בהתנהלות הפרקליטות מעלה את החשש שהתקבעה בפרקליטות עמדה שלפיה המתלוננים הם תמיד הקרבנות גם אם הוכח שהמתלונן הגיש תלונה שקרית. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה84 . דרישת היסוד הנפשי6 סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא דרישת היסוד הנפשי, כלומר: השאלה אם נקיטת צעדים נגד המתלונן מחייבת להוכיח כי המתלונן ידע פוזיטיבית שתוכן תלונתו שקרי. , שבו עסקנו בפרק ה', 21852-03-10 בתמ"ש דובר באם שהגישה תלונות חוזרות ונשנות בע�ק249נגד האב על שפגע מינית בילד.ה . בות תלונות אלה הוטלו הגבלות על הקשר של האב עם הבת למשך זמן ממושך, שמו הוכתם קשות ונגרמו לו נזקים כבדי משקל. תלו ו נות אלה נבדקו על ידי כל הגורמים המטפלים ונמצאו חסרות בסיס. האם המשיכה — גם תוך כדי ההליך המשפטי — להגיש תלונות נוספות שלפיהן האב פוגע מינית בילדה. למרות זאת קבע השופט זגורי כי האב אינו זכאי לכל פיצוי מהאם משום שלדעת השופט דובר באם חרד ו תית שבאמת חששה שהאב פוגע מינית בילדה. הלכה למעשה קבע השופט זגורי כי נילון שלא הצליח להוכיח שהמתלונן הגיש את תלונתו בידיעה שמדובר בתלונת שווא אינו זכאי לכל פיצוי בגינה. המשמעות המעשית של הדב ו רים היא שאדם המעוניין להגיש תלונת שווא וליהנות מחסינות מפני אחריות לנזקי הנילון, צריך להגיש את התלונה בנוגע לפגיעת הני ו לון בילדים תוך שהוא מציג כלפי הרשויות ובתי המשפט טענה שלפיה יש לו חשש אמתי שהני ו לון פוגע בילדים — אף אם אין כל ביסוס לחשש זה; די בכך שהמתלונן ישכנע את הרשויות כי הוא חושש באמת ובתמים. כאמור, היקף הפגיעה הנגרם לנילון בגין תלו ו 50123-03-11 נות כאלה הוא עצום. בתמ"ש הבהיר בית המשפט את עצמת הפגיעה שנגרמה לאם בעקבות תלונות השווא של האב שהיא כזכור, בגין תלונות 250.פוגעת מינית בילדים אלה הורחקה האם מהבית ומהילדים ונגרם נזק כבד לשמה הטוב. באותו עניין התבררה תלונת השווא של האב באמצעות בדיקת פוליגרף, אולם האב יכול היה לסרב לבדיקה זו; יתרה מזו: אלמלא עסקה תלונתו של האב באירוע ספציפי אלא על חששות עמומים יותר, היה ביכולתו לטעון כי הוא אכן חושש שהאם פוגעת או תפגע בילדים. כלל הדורש הוכחה פוזיטיבית שהמתלונן ידע שמדובר בתלונת שווא כתנאי לחיובו בפיצויים מעניק חסינות למי שיגיש את תלונת השווא ב"צורה" הנכונה, ובמיוחד אם ידווח לרשויות כי הוא חושש שההורה האחר יפגע מינית בילדים, ירצח אותם וכדומה. 85 פרק ח: ממצאים ומסקנות נמצא, אם כן, כי כלל הדורש הוכחה פוזיטיבית שהמתלונן ידע שמדובר בתלונת שווא כתנאי סביר. בפועל, -לחיובו בפיצויים הוא תנאי בלתי כלל זה מעניק חסינות למי שיגיש את תלונת השווא ב"צורה" הנכונה, ובמיוחד אם ידווח לרשויות כי הוא חושש שההורה האחר יפגע מינית בילדים, ירצח אותם וכדומה. עם זאת, ברור שאין להטיל אחריות על כל מתלונן שבדיעבד התברר כי תוכן תלונתו אינו נכון. במקרים רבים מתלוננים מגישים תלונה בתום לב ורק בדיעבד נמצא כי הדברים אינם נכונים. הדבר אינו ייחודי לענייננו. בהקשרים משפטיים רבים החוק מתייחס לתחום האפור שבו מצד אחד לא הייתה לאדם ידיעה פוזי ו טיבית, אך מהצד האחר הוא גם לא נהג בתום לב או על פי סטנדרטים ראויים אחרים. מוש ו גים שונים בשיטת המשפט נועדו לטפל בבעיה זו ובהם רשלנות, פזיזות, עצימת עיניים ועוד. ) 2()(ב16 כך, למשל, כפי שראינו לעיל, סעיף לחוק איסור לשון הרע קובע חזקה כי אדם פרסם בחוסר תום לב אם "הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא". יש הצדקות רבות לגישה שאינה דורשת הוכחה של ידיעה סובייקטיבית. ראשית, במישור אפשרי -הראייתי, לעתים קשה ואולי אף בלתי להוכיח ידיעה סובייקטיבית. האם משום כך יש להעניק פטור מלא מכל אחריות למבצע? כלל כזה יעודד אנשים לבצע מעשה אסור מתוך אפשרי להוכיח פוזי-ידיעה שקשה עד בלתי ו טיבית את מודעותם הסובייקטיבית. שנית, במישור התועלתני, דרישת הידיעה כתנאי לאחריות משפטית מתמרצת אנשים להימנע באופן יזום מבירור העובדות הרל ו וונטיות והפרטים המהותיים. מצב זה מתואר במושג המשפטי "עצימת עיניים", אך יש מקרים שאינם עולים כדי עצימת עיניים. מכל מקום, הכלל המשפטי צריך לעודד אנשים לברר את העובדות — לא להעניק להם (במשתמע) חסינות בזכות היתממות או הימנעות מבירור הפרטים. שלישית, במישור הנורמטיבי והמוסרי, העו ו בדה שאדם אינו יודע בוודאות את השלכות מעשיו, או את היסודות הרלוונטיים להם, אינה צריכה לפטור אותו מכל אחריות. במקרים רבים אדם צריך להיות אחראי למעשה אם היה לו יסוד סביר לחשוש למצב הדברים. סוגיה זו חורגת ממסגרת הדיון, אך בתחומים רבים — הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי — יש כללים המטילים אחריות גם על אדם שלא ידע את העובדות הרלוונטיות, אך יכול היה לברר אותן או שהיה צריך לחשוש לתוצאה שנגרמה וכדומה. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה86 הדרישה להוכיח ידיעה סובייקטיבית של המתלונן כתנאי לאחריותו בגין תלונת השווא אינה דרישה ראויה. חיזוק לעמדה זו נמצא בפסק הדין בפרשת מדינת ישראל נ' נעמה, שם נקבע כי בעברה של מסירת ידיעה כוזבת לחוק העונשין) "המבחן ל'כוזבת' — 243 (סעיף דברים אלה נפסקו 251."הוא מבחן אובייקטיבי בית 252.גם בפרשת מדינת ישראל נ' הירש המשפט הסתמך על ספרו של השופט יעקב וקבע:253קדמי "עדות כוזבת" — הינה, בין היתר, עדות כוזבת לפי המבחן האובייקטיבי — אם עד מעיד דבר שאין הוא יודע אם הוא אמת או לאו, או שאינו מאמין באמיתותו 254.הרי הוא מוסר עדות שאינה אמת הגישה שלפיה מגיש תלונה שהתבררה כלא נכונה אחראי בנזיקין כלפי הנילון, גם אם לא ידע פוזיטיבית שתלונתו אינה אמת, נקבעה על ידי בית המשפט העליון בפרשת בוסקילה נ' באותו עניין דובר במושב 255.מדינת ישראל שהגיש תלונה נגד אדם ובדיעבד התברר שהת ו לונה לא הייתה נכונה: גם אם לא התכוון המושב במפגיע, כי תיגרם עוולה כלפי המערער, וגם אם חשד, כי שותף האב בגידול עגבניות עם המערער בחלקתו של האחרון, היה זה לכל היותר חשד לא מבוסס, אשר בדיעבד נמצא נטול בסיס; בנסיבות כאלה היתה זו פזי ו זות ורשלנות (אם לא למעלה מזה) להציג לפני המשטרה תמונה, שהיה בה משום ודאות מוחלטת על הפרת הצו של בית המשפט. המעשה עוד מחמיר עם המרצת המשטרה והוב ו לתה אל חלקת המערער כדי להתרות ולאיים במאסר [...] לא ארחיק לכת לומר, כי היה כאן מצג שווא של עוב ו ידי המושב, הגם שהנסיבות -דות על מעלות חשד כזה, כיוון שהערכאה הראשונה לא קבעה מימצא כזה; ואולם פזיזות ורשלנות ודאי שהיו בירור העו-במעשי המושב, הן באי ו ביסוסן והן בצורת הצגת -בדות ואי 256.הדברים בתלונה במשטרה 87 פרק ט': המלצות לתיקוני חקיקה עמדה זו אומצה פעם נוספת על ידי בית המשפט 257:העליון בפרשת אגשם נ' רשות הדואר אך פשיטא, שהמוסר תלונה למש ו יסוד חשד בלבד, ללא -טרה, על העובדות, של כלשהי בדיקה אחראי בנזיקין לנזק שגרם. וראו בוסיקילה נ' מדינת 337/81 ע"א 258.348 ,337 )3(ישראל, פ"ד לח על רקע דברים אלה מוצע כי הכלל בנוגע לתלונות שהתבררו כלא נכונות יעניק הגנה למתלוננים שהגישו בתום לב תלונה שהתבררה בדיעבד כלא נכונה — אך יטיל אחריות משפ ו טית על מתלוננים שהגישו את תלונתם ברש ו לנות, בלי שיהיה צורך להוכיח פוזיטיבית כי ידעו שתוכן התלונה שקרי. . סכומי הפיצויים הנפסקים7 הנושא הבעייתי הבא שעלה במחקר הוא היקף הפיצויים והחיובים הכספיים שבתי המשפט פוסקים כשנקבע פוזיטיבית שמדובר בתלונת שווא. ) ראינו כי בתי המשפט 1 בפרק ה' לעיל (סעיף עושים שימוש נדיר למדי בסמכותם לפי לחוק העונשין — לחייב את המדינה 80 סעיף בהוצאות הנילון בהליכים פליליים שבהם זוכה הנאשם מתלונת שווא; ראינו גם כי השימוש לחוק, המאפשר לחייב את המתלונן, 81 בסעיף הוא נדיר ומצומצם הרבה יותר. פיצויים אלה, אם בכלל נקבעו, נפסקו לאנשים חפים מפשע שהואשמו בעברות חמורות בגין תלונות שווא. בעקבות התלונות הם נעצרו, במקרים רבים הורחקו מביתם וממשפחותיהם, פעמים איבדו את עבודתם, נאלצו להוציא סכומי כסף ניכרים על שירותי עורכי דין, ועל כל אלה נוספו פגיעה הנפשית, פגיעה בשמם הטוב, בידוד חברתי וכן הלאה. ראינו שגם כשקבע בית המשפט נחרצות כי המתלונן הגיש את תלונת שווא ביודעין, ואף שבמקרים כאלה לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט 81 סעיף לחייב את המתלונן בפיצוי הנילון בגין הוצאות ההגנה המשפטית שלו, בתי המשפט פוסקים פיצויים — אם בכלל — בסכומים נמוכים מאוד. של פרק ה', שעסק 2 תמונה דומה ראינו בסעיף בהוצאות שבתי המשפט מטילים בגין תלונות שווא במסגרת בקשות לצווי הגנה. אמנם ראינו גם מקרים אחרים — שבהם הטילו בתי המשפט על מתלונני שווא פיצויים בסכומים משמעותיים יותר. בחלק מהמקרים נראה שהדבר נבע מכך שמתלונן השווא ניהל את חלקו בדיון המשפטי בצורה מקוממת — ומכל מקום מהעובדה שמת ו לונן השווא אילץ את בית המשפט לנהל הליך ארוך ומיותר — ולא רק מעצם הפגיעה בנילון. בית המשפט העליון בפרשת אגשם נ' רשות הדואר אך פשיטא, שהמוסר תלונה למשטרה, על יסוד חשד בלבד, ללא בדיקה כלשהי של העובדות, אחראי בנזיקין לנזק שגרם. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה88 נראה כי יש להגדיר בחוק פיצויים קבועים לני ו לונים במקרה של קביעה פוזיטיבית שמדובר בתלונת שווא. סכומים אלה צריכים להיות גדו ו לים דיים כדי לפצות את הנילונים על העלויות שנגרמו להם וכדי ליצור הרתעה אפקטיבית מפני תלונות שווא. פיצוי ללא הוכחת נזק הוא טכניקה מוכרת בתחומי משפט אחרים. כך, למשל, חוק זכות יוצרים קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק בגין כל הפרה של זכות יוצרים 259 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק100 פיצוי עד בגין 260;וזה הדין גם בנוגע לעוולות מסחריות פגיעה בפרטיות בית המשפט רשאי לחייב אדם אלף ש"ח ללא הוכחת נזק — 60-בסכום של עד כ אם נעשתה הפגיעה בפרטיות שלא בכוונה, ועד 261; אלף ש"ח אם נעשתה הפגיעה במכוון120-כ 72-הפיצויים בגין לשון הרע הם, כפי שראינו, כ אלף ש"ח אם לא הייתה למפרסם כוונה לפגוע אלף ש"ח אם הייתה לו כוונה 144-בתובע, וכ הפיצויים הקבועים בחוק בגין הטרדה 262;כזו 263. אלף ש"ח ללא הוכחת נזק120 מינית גם הם סכומים אלה קבועים בחוק כסכומי מקסימום לפיצויים בלא הוכחת נזק. בעבר נקבע בכמה דינים גם סף תחתון לפיצוי סטטוטורי, אך לענייננו, בה�ת264הוא בוטל באופן הדרגת.י . חשב בסכומי הפיצויים הנמוכים שבתי המשפט פוסקים, מוצע לקבוע בחוק פיצוי סטטוטורי בגין תלונות השווא הכולל סף תחתון. החוק מגדיר עונשי מינימום בכמה הקשרים, ובכ ו המחוקק קבע עונשים 265.ללם בעברות מין אלה, בין השאר, מכיוון שהגיע למסקנה שחלק מבתי המשפט מגלים סלחנות ואורך רוח כלפי תופעות שלדעת המחוקק נדרש בהן סף ענישה חמור בהרבה, שיגרום להרתעה אפקטיבית. לפיכך מוצע לקבוע בחקיקה כי במקרה של תלונת שווא, יהיה הנילון זכאי לפיצוי אלף 70 סטטוטורי מהמתלונן בסכום שבין אלף ש"ח. בהתחשב בהיקף הפגיעה 140-ל העצום שנגרם לנילון בגין תלונות אלה, כמו גם במערכת המשפט ובמתלונני האמת, סכומים אלה נראים סבירים. הטווח שבין סכום המיני ו מום לסכום המרבי ייקבע לפי שיקול דעתו של בית המשפט שיבדוק, בין השאר, אם הוגש כתב אישום נגד הנילון בגין תלונת השווא, אם הוצא נגדו צו הרחקה או צו הגנה או אם הוטלה כל מגבלה אחרת על חירותו. יש להגדיר בחוק פיצויים קבועים לנילונים במקרה של קביעה פוזיטיבית שמדובר בתלונת שווא. סכומים אלה צריכים להיות גדולים דיים כדי לפצות את הנילונים על העלויות שנגרמו להם וכדי ליצור הרתעה אפקטיבית מפני תלונות שווא. בהתחשב בסכומי הפיצויים הנמוכים שבתי המשפט פוסקים, מוצע לקבוע בחוק פיצוי סטטוטורי בגין תלונות השווא הכולל סף תחתון. 89 פרק ט': המלצות לתיקוני חקיקה . השלכות החיסיון על שם 8 המתלונן לבסוף נתייחס לסוגיית החיסיון על שמות המת ו לוננים במקרים של תלונות שווא. כפי שראינו בפרק ז', בפרשת יאנוס קבע בית המשפט שגם אם נמצא שמתלוננות על עברות מין טפלו על הנילון תלונת שווא, עדיין יש לשמור על חסיון שמותיהן. כפי שטענו, קביעה זו בעייתית במי ו שורים רבים ובמובן מסוים היא מעודדת תלונות שווא. יתרה מזו, ראינו לא מעט מקרים שבהם מתלונן השווא היה מתלונן סדרתי: בתמ"ש ראינו כי האב הגיש תלונות שווא 53970/06 266;חוזרות ונשנות נגד האם על פגיעה בילד פרשת הדר עסקה באשה שהגישה תלונת שווא על תקיפה נגד בן זוגה לאחר שכבר היו בתמ"ש 267;לה חמש הרשעות קודמות בעניין הגישה האם נגד האב תלונות 21852-03-10 ה"ט268;שווא חוזרות על פגיעה מינית בילדה עסק באשה, כפי הנראה מעו�ר17307-12-144 ערת בנפשה, שהגישה תלונות שווא רבות נגד מקרים נוספים של מתל�ו269האב ואף נגד בנ.ה . 270,28132/02 נני שווא סדרתיים הם תמ"ש 272.1880/04 ותמ"ש271,3248/01 ת"א חיסיון על שמו של מתלונן שווא בעייתי הן מבחינת הנילון, החשוף לתלונות שווא נוס ו פות, והן מבחינת הציבור ומערכת האכיפה. הגישה 24672/11 כפי שראינו לעיל, בה"ט האם תלונת שווא נגד האב על התעללות מינית תלונה זו נדחתה על ידי השופט 273.בילדים פישר שטיפל במחלוקות שבין בני הזוג בבית המשפט לענייני משפחה, אך משהתקרב המועד לבדיקת המסוגלות ההורית, שבה האם והגישה תלונת שווא נוספת בבית משפט אחר. השופט שאליו הגיעה הבקשה לצו ההגנה לא ידע ולא יכול היה לדעת על ההיסטוריה של המתלוננת, ולכן נעתר לבקשה והרחיק את האב. יש להניח שאלמלא החיסיון צו זה לא היה ניתן. החיסיון על שמותיהם של מתלונני שווא, כמו גם היעדר מרשם מסודר שלהם, מאפשר להם להמשיך ולהגיש תלונות כוזבות בלי שהגורם שיקבל את התלונה הבאה יהיה ער להיסטוריה 274.של תלונות השווא שהגישו הוגשה בקשה לצו הגנה. 39777-04-12 בה"ט השופט זגורי כתב כי קשה לו להגיע להכרעה על פי עדויות הצדדים, ולכן הרשה לעצמו המשפט את התי-לבדוק באמצעות מערכת נט ו באותה מידה יש ליצור מנ�ג275קים נגד הנילו.ן . נון שיאפשר לבתי המשפט לבדוק את התיקים שבהם היה מעורב גם המתלונן, אף אם אלה תיקים פליליים שנפתחו בעקבות תלונתו והוא עצמו לא היה צד פורמלי בהם. מוצע לקבוע בחקיקה כי במקרה של תלונת שווא, יהיה הנילון זכאי לפיצוי סטטוטורי 70 מהמתלונן בסכום שבין אלף ש"ח.140-אלף ל תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה90 נקודה זו — שבאה לידי ביטוי מובהק בתי ו קים שעסקו בתלונות במסגרת סכסוך גירו ו שין — יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהקשר של תלונות שווא על עברות מין. ראינו לעיל מקרה שבו טרמפיסטית הגישה תלונת שווא נגד נהג ראינו גם מקרים שבהם נשים 276;שהסיע אותה קיימו יחסי מין מרצון ובהמשך הגישו נגד בן הזוג תלונות שווא על אונס משום שכעסו עליו אמנם, בחלק מהמקרים 277.או רצו לסחוט אותו הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד המתלו ו ננות ובכך נחשף שמן; אך המקרים שבהם בכלל מוגש כתב אישום נגד מתלונני שווא הם החריג ולא הכלל. בשתי הפרשות שבהן עסק פסק הדין בפרשת יאנוס (פרשות יאנוס ומרג'יה) דובר במצטבר בשש מתלוננות — ולא הוגש כתב אישום נגד אף אחת מהן; כך גם לגבי מתלו ו ננת השווא בפרשת בוזגלו, שתלונתה הובילה האם אין אינטרס 278.לכתב אישום בגין אונס ציבורי לדעת את שמן של מתלוננות שווא? לא מן הנמנע שאדם שהגיש תלונת שווא פעם אחת עשה זאת גם בעבר או יעשה זאת שוב בעתיד. אם כן, יש לציבור אינטרס בפרסום שמם של חשודים הרבה לפני ההחלטה אם להגיש נגדם כתב אישום. אינטרס ציבורי זה גובר על זכות החשודים לפרטיות ולשם טוב, אף אם נגד רובם לא יוגש כתב אישום ואף אם רוב אלה קשה 279.שיוגש נגדם כתב אישום לא יורשעו להבין מדוע מערכת המשפט מתעקשת להגן על מתלוננים שנקבע לגביהם פוזיטיבית כי הגישו תלונת שווא. מוצע לקבוע בחקיקה כי במקרה של קביעה פוזיטיבית בדבר תלונת שווא — ואך ורק במק ו רים כאלה — יפורסם שם המתלונן ב"מרשם מתלונני השווא" שיהיה פתוח לעיון הציבור. הואיל ופרסום זה ייעשה אך רק במקרים של קביעה פוזיטיבית כאמור, אין חשש שפרסום זה יגרום להרתעה מפני הגשת תלונות אמת. נוסף על מטרת ההרתעה של פרסום כזה מפני הגשה של תלונות שווא, יהיה בו כדי לסייע לנילונים אחרים של מתלונני שווא לשכנע את הרשויות כי יש להתייחס אל התלונה לכל הפחות בספקנות. יהיה בו גם כדי לסייע לרשויות בטי ו פולן בתלונה ויהיה בו מידע רב ערך במסגרת שיקולי התביעה אם להגיש כתב אישום נגד מתלונני שווא. 91 רשימה ביבליוגרפית פרק ט': המלצות לתיקוני חקיקה 2.5 . הנחיה1 להנחיות פרקליט2.5 יש לבטל את הנחיה המדינה ובמקומה יש לקבוע כדלקמן — בהנ ו חיות פרקליט המדינה או בסימן א' לפרק ט' לחוק העונשין: נמצא כי מתלונן הגיש תלונת שווא נגד אדם, או שקיים חשד ממשי שהתלונה שהגיש המתלונן, או חלק מהותי ממנה, אינה אמת, והוגשה ככזו בזדון או ברשלנות, תהיה על התביעה חובה להגיש כתב אישום נגד המתלונן, למעט במקרים יוצאי דופן, שיאושרו על ידי פרקליט המדינה. נמצא כי עורך דינו של המתלונן שידל את המתלונן או סייע בידו להגיש את תלונת השווא, תוך שעורך הדין יודע או שהיה עליו לדעת כי המדובר בתלונת שווא, תגיש התביעה כתב אישום אף נגד עורך הדין. . קביעת נוהלי השתלמויות 2 לשוטרים, לפרקליטים ולשופטים יש לקבוע בנוהל כי השתלמויות לשוטרים, פרקליטים ושופטים ייערכו באופן מאוזן, שיביא לפניהם הן את המורכבות של עברות המין והאלימות במשפחה והן את המורכבות של תופעת תלונות השווא. . חובה הזהרה מפני 3 תלונות שווא (א) נוהל קבלת תלונה על עברת מין או אלימות במשפחה יש לקבוע בנהלים כי בעת שאדם מגיש תלונה, או בקשה לצו הגנה, תחול על מקבל התלונה או הבקשה חובה להזהיר את המתלונן כי מסירת תלונת שווא היא עבירה פלילית ומקימה לנילון עילת תביעה אזרחית. אזהרה זו תופיע גם על הטפסים הרלוונטיים. תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה92 כן מוצע כי היועץ המשפטי לממשלה יקבע נוהל שעל פיו יידרש מתלונן בעברות מין או אלימות במשפחה לחתום על הצהרה כדלקמן: אני הח"מ מצהיר כי תוכן תלונתי אמת וכי אני מגיש תלונה זו בתום לב. אני מודע לכך שהגשת תלונת שווא מהווה עברה פלילית, ושאם יימצא כי תוכן תלונתי אינו אמת וכי הגשתי את התלונה בחוסר תום לב אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, וזאת נוסף על זכות הנילון לתבוע אותי בגין נזקיו. נוהל זה יכול שייקבע גם על ידי הגורמים המו ו סמכים במשטרה וכן בתקנות סדר הדין הפלילי. (ב) תיקון התקנות למניעת אלימות במש פ פחה (סדרי דין) מוצע להכניס תיקון בטפסים המצורפים לתק ו נות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), שלפיו יידרש מבקש צו ההגנה לחתום על הצהרה כדלקמן: אני הח"מ מצהיר כי תוכן בקשתי אמת וכי אני מגיש בקשה זו בתום לב. אני מודע לכך שהגשת בקשה לצו הגנה המבוססת על טענות שווא מהווה עברה פלילית, ושאם יימצא כי תוכן בקשתי אינו אמת וכי הגשתי את הבקשה בחוסר תום לב אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, וזאת נוסף על זכות הנילון לתבוע אותי בגין נזקיו. 1977-. תיקונים לחוק העונשין, התשל"ז4 בסימן ו' לפרק ו' של החוק יש להוסיף סעיף כדלקמן: נחשד אדם בעברה, והמשטרה לא בדקה בזמן סביר את טענות החשוד, יהיה החשוד זכאי לפיצויים של ש"ח ללא הוכחת נזק.50,000 (ג); סעיף81 (ב) לחוק ייהפך לסעיף81 סעיף (א) לחוק יבוטל ובמקומו ייקבע:81 ,.(א) הגיש מתלונן תלונת שווא81 או שחלק מהותי מהתלונה אינו אמת, והתלונה הוגשה ככזו בזדון או ברשלנות — יהיה הנילון זכאי לפי ו 140,000- ש"ח ל70,000 צוי שבין ש"ח ללא הוכחת נזק. (ב) שמו של מתלונן השווא יפורסם ב"מרשם מתלונני השווא", בהתאם א לחוק זה.352 לקבוע בסעיף 93 רשימה ביבליוגרפית א יש להוסיף כדלקמן:352 בסעיף לחוק 352 ) על אף האמור בסעיף1( לחוק70- ו68 זה ובסעיפים בתי המשפט [נוסח משולב], , הגיש מתלונן 1984-התשמ"ד תלונת שווא, או שחלק מהותי מהתלונה אינו אמת, והת ו לונה הוגשה ככזו בזדון או ברשלנות, יפורסם שמו של מתלונני ב"מרשם המתלונן השווא". מרשם זה יכלול את פרטי מתלונן השווא ואת פרטי המקרה, בלי לחשוף את פרטי הנילון, והוא יהיה פתוח לעיון הציבור. ) שר המשפטים יורה על הקמת 2( מרשם זה, וימנה את מי שיע ו מוד בראשו. . תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות 5 1996-אכיפה — מעצרים), התשנ"ו (ב) לחוק יבוטל ובמקומו ייקבע:38 סעיף ) נעצר אדם ושוחרר, ומצא 1()(ב38 בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק, או עקב תלונה שחלק מהותי ממנה אינו אמת, ושהתלונה הוגשה שלא בתום לב — יהיה הנילון - ש"ח ל70,000 זכאי לפיצוי שבין ש"ח ללא הוכחת נזק.140,000 ) שמו של מתלונן השווא יפורסם2( ב"מרשם מתלונני השווא", בהתאם א לחוק העונשין.352 לקבוע בסעיף . תיקון לחוק מניעת הטרדה מאיימת, 6 2001-התשס"ב לחוק יבוטל ובמקומו ייקבע:9 סעיף . (א) הגיש מתלונן תלונת שווא, 9 או שחלק מהותי מהתלונה אינו אמת, והתלונה הוגשה ככזו בזדון או ברשלנות: יהא הנילון זכאי ) 1( ש"ח70,000 לפיצוי שבין ש"ח ללא 140,000 -ל הוכחת נזק. מתלונן של שמו ) 2( ב"מרשם יפורסם השווא מתלונני השווא", בהתאם א לחוק 352 לקבוע בסעיף העונשין. (ב) לא נקבע כי התלונה היא תלונת שווא, אך דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי הבקשה הוגשה בצורה קנטרנית, רשאי בית המשפט להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלקם: המדינה לטובת ) הוצאות 1( ולטובת הצד שנפגע, בשי ו עור שימצא לנכון; ) פיצוי נאות למי שנפגע 2( .מהגשת הבקשה תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה94 ,. תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה7 1991-התשנ"א לחוק יבוטל ובמקומו ייקבע:11 סעיף . (א) הגיש מתלונן תלונת שווא, 11 או שחלק מהותי מהתלונה אינו אמת, והתלונה הוגשה ככזו בזדון או ברשלנות: ) הנילון יהיה זכאי לפ�י1( - ש"ח ל70,000 צוי שבין ש"ח ללא הוכחת 140,000 .נזק ) שמו של מתלונן השווא 2( מתלו ב"מרשם יפורסם ו נני השווא", בהתאם לקבוע א לחוק העונשין.352 בסעיף (ב) לא נקבע כי התלונה היא תלונת שווא, אך דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו הגנה וקבע כי הבקשה הוגשה בצורה קנטר ו נית, רשאי בית המשפט להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם: המדינה לטובת ) הוצאות 1( ולטובת הצד שנפגע, בשי ו עור שימצא לנכון; ) פיצוי נאות למי שנפגע 2( .מהגשת הבקשה . תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, 8 1998-התשנ"ח ב 6 לחוק למניעת הטרדה מינית יוסף סעיף כדלקמן: ב. (א) הגיש מתלונן תלונת שווא, 6 או שחלק מהותי מהתלונה אינו אמת, והתלונה הוגשה ככזו בזדון או ברשלנות: ) הנילון יהיה זכאי לפ�י1( - ש"ח ל70,000 צוי שבין ש"ח ללא הוכחת 140,000 .נזק ) שמו של מתלונן השווא 2( מתלו ב"מרשם יפורסם ו נני השווא", בהתאם לקבוע א לחוק העונשין.352 בסעיף (ב) לא נקבע כי התלונה היא תלונת שווא, אך בית המשפט דחה את התלונה ו/או את התביעה שהוגשה בעניין, וקבע כי התלונה ו/או התביעה הוגשה בצורה קנטרנית, רשאי בית המשפט להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם: המדינה לטובת ) הוצאות 1( ולטובת הצד שנפגע, בשי ו עור שימצא לנכון; ) פיצוי נאות למי שנפגע 2( .מהגשת הבקשה 95 רשימה ביבליוגרפית רשימה ביבליוגרפית ספרות Graham Anthony & Jane Watkeys, False Allegations in Child Sexual Abuse: The Pattern of Referral in an Area Reporting Is Not Mandatory, 5 Children and Society 111 (1991) Nicholas Bala & John Schuman, Allegations of Sexual Abuse When Parents Have Separated, 17 Canadian Family Law Quarterly 191 (2000) Amy J. L. Baker et al., The High-Conflict Custody Battle: Protect Yourself & Your Kids from a Toxic Divorce, False Accusations & Parental Alienation (2014) Beccaria: On Crimes and Punishments (Richard Bellamy ed. 1995) Christopher Bopst, Rape Shield Laws and Prior False Accusations of Rape: The Need for Meaningful Legisla- tive Reform, 24 Journal of Legislation 125 (1998) Sanford L. Braver et al., Lay Judgments About Child Custody after Divorce, 17 Psychology, Public Policy & Law 212 (2011) Thea Brown et al., The Management of Child Abuse Allegations in Custody and Access Disputes before the Family Court of Australia (1997) Susan Brownmiller, Against Our Will: Men, Women, and Rape (1975) Phyllis Chesler, Mothers on Trial: The Battle for Children and Custody(Rev. and updated 2nd ed. 2011) Comment, Police Discretion and the Judgement that a Crime Has Been Committed — Rape in Philadelphia, 117 University of Pennsylvania Law Review 277 (1968) Kathleen Coulborn Faller & Ellen DeVoe, Allegations of Sexual Abuse in Divorce, 4 Journal of Child Sex- ual Abuse 1 (1996) Ryan C. Coulson, Professional Responsibility and False Accusations of Child Abuse, 16 Journal of Contem- porary Legal Issues 233 (2007) תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה96 Donald G. Dutton et al., The Gender Paradigm in Domestic Violence Research and Practice Part II: The Information Website of the American Bar Association, 14 Aggression and Violent Behavior 30 (2009) Jules Epstein, True Lies: The Constitutional and Evidentiary Bases for Admitting Prior False Accusation Evidence in Sexual Assault Prosecutions, 24 Quinnipiac Law Review 609 (2006) Carla B. Garrity & Mitchel A. Baris, Caught in the Middle: Protecting the Children of High-Conflict Divorce (1994) Corey Gordon, False Allegations of Abuse in Child Custody Disputes, 2 Minnesota Family Law Journal 225 (1985) Arthur H. Green, True and False Allegations of Sexual Abuse in Child Custody Disputes, 25 Journal of the American Academy of Child Psychiatry 449 (1986) Edward Greer, The Truth Behind Legal Dominance Feminism's Two Percent False Rape Claim Figure, 33 Loyola of Los Angeles Law Review 947 (1999) William V. Fabricius et al., Custody and Parenting Time: Links to Family Relationships and Well-Being after Divorce, in Role of the Father in Child Development (Michael E. Lamb ed. 5th ed. 2010) Lisa Frohmann, 'Discrediting Victims' Allegations of Sexual Assault: Prosecutorial Accounts of Case Rejections, in Rape and Society: Readings on the Problem of Sexual Assault (P. Searles & R.J. Berger eds., 1995) Jessica Harris & Sharon Grace, A Question of Evidence? Investigating and Prosecuting Rape in the 1990s (1999) Jennifer Hickey & Stephen Cumines, Apprehended Violence Orders: A Survey of Magistrates (1999) David P. H. Jones & J. Mmelbourne Mcgraw, Reliable and Fictitious Accounts of Sexual Abuse to Children, 2 Journal of Interpersonal Violence 27 (1987) Jan Jordan, Beyond Belief? Police, Rape and Women’s Credibility, 4 Criminal Justice 29 (2004) Eugene J. Kanin, False Rape Allegations, 23 Archives of Sexual Behavior 81 (1994) Joan B. Kelly & Michael E. Lamb, Using Child Development Research to Make Appropriate Custody and Access Decisions, 38 Family and Conciliation Courts Review 297 (2000) Liz Kelly et al., A Gap or a Chasm? Attrition in Reported Rape Cases (Home Office Research Study, 2005) Jenny Kitzinger et al., Young People's Attitudes Towards Violence, Sex and Relationships: A Survey and Focus Group Study (1998) David Lisak et al., False Allegations of Sexual Assualt: An Analysis of Ten Years of Reported Cases, 16 Vio- lence Against Women 1318 (2010) 97 רשימה ביבליוגרפית Douglas J. Loewy, Shadows and Fog: Is California Civil Code Section 4611 an Effective Deterrent against False Accusations of Child Abuse During Custody Proceedings, 26 Loyola Law Review 881 (1993) Neil M. Maclean, Rape and False Accusations of Rape, 15 Police Surgeon 29 (1979) Jordan Miller, Allegations of Domestic Violence in Child Custody Proceedings, 16 Journal of Contemporary Legal Issues 229 (2007) John E.B. Myers, Allegations of Child Sexual Abuse in Custody and Visitation Litigation: Recommendations for Improved Fact Finding and Child Protection, 28 Journal of Family Law 1 (1989) Bruce E. Nicholson & Josephine Bulkley, Sexual Abuse Allegations in Custody and Visitation Cases: A Resource Book for Judges and Court Personnel (1988) Catherine Paquette, Handling Sexual Abuse Allegations in Child Custody Cases, 25 New England Law Review 1415 (1991) Andraw D. Parker & Jennifer Brown, Detection of Deception: Statement Validity Analysis as a Means of Determining Truthfulness or Falsity of Rape Allegations, 5 Legal and Criminological Psychology 237 (2000) Deborah H. Patterson, The Other Victim: The Falsely Accused Parent in a Sexual Abuse Custody Case, 30 Journal of Family Law 919 (1991-1992) Theresa Porter & Jacquelyn Bent, An Evil Word: False Allegations of Rape (2012) Kathleen M. Quinn, The Credibility of Children's Allegations of Sexual Abuse, 6 Behavioral Sciences & the Law 181 (1988) Deborah L. Rhode, Speaking for Sex: The Denial of Gender Inequality (1997) D. Michael Risinger, Innocents Convicted: An Empirically Justified Factual Wrongful Conviction Rate, 97 Journal of Criminal Law and Criminology 761 (2007) Martha L. Rogers, Delusional Disorder and the Evolution of Mistaken Sexual Allegations in Child Custody Cases, 10 American Journal of Forensic Psychology 47 (1992) John Roman et al., Post-Conviction DNA Testing and Wrongful Conviction (Urban Institute, Justice Pol- icy Center, 2012) Philip Rumney, False Allegations of Rape, 65 Cambridge Law Journal 128 (2006) Diana E. H. Russell & Rebecca M. Bolen, The Epidemic of Rape and Child Sexual Abuse in the United States (2000) Boaz Sangero & Mordechai Halpert, Safety Doctrine for the Criminal Justice System, A, 2011 Michigan State Law Review 1293 (2011) Herbert A. Schreier, Repeated False Allegations of Sexual Abuse Presenting to Sheriffs: When Is it Munchau- sen by Proxy?, 20 Child abuse & neglect 985 (1996) William D. Slicker, Child Sex Abuse: The Innocent Accused, 91 Case and Comment 12 (1986) תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה98 Lorna J. F. Smith, Concerns About Rape (Home Office Research Study, 1989) Christopher H. Stewart, A Retrospective Survey of Alleged Sexual Assault Cases, 28 Police Surgeon 32 (1981) Peter Theilade & Jotgen L. Thomsen, False Allegations of Rape, 30 Police Surgeon 17 (1986) Nancy Thoennes & Patricia G. Tjaden, The Extent, Nature, and Validity of Sexual Abuse Allegations in Custody/Visitation Disputes, 14 Child Abuse & Neglect 151 (1990) Nico Trocme & Nicholas Bala, False Allegations of Abuse and Neglect When Parents Separate 29 Child Abuse & Neglect 1333 (2005) Hollida Wakefield & Ralph Underwager, Sexual Abuse Allegations in Divorce and Custody Disputes, 9 Behavioral Sciences & the Law 451 (1991) Richard A. Warshak, Bringing Sense to Parental Alienation: A Look at the Disputes and the Evidence, 37 Family Law Quarterly 273 (2003) Richard A. Warshak, Social Science and Parenting Plans for Young Children: A Consensus Report, 20 Psychology, Public Policy, and Law 46 (2014) איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית "ניוזלטר איגוד מרכזי הסיוע קיץ וראש "2015 השנה TheMarker אייל בסרגליק "הקלות הבלתי נסבלת: תלונות סרק של נשים כלפי גברים" אתר מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד -אלי, מאיר בר-מיכאל בר )2004( 37 ,8 לאלימות נגד בני זוג במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת סיכונים" משטרה וחברה זאב ברגמן ואליעזר ויצטום "חטיפת ילד בידי הורה והתסמונת של התנכרות להורה" שיחות ט )1995( 115 מרגל שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים-אייל, ענבל גלון וקרן וינשל-אורן גזל )2012 ,(אוניברסיטת חיפה ומחלקת המחקר של הרשות השופטת מרגל "כוחה של התביעה בהליכים הפליליים — מחקר אמפירי" -אייל וקרן וינשל-אורן גזל )2014( 835 משפטים מד יגיל הנקין "הטרדות, גירושין ומתאבדים: תעתועי הסטטיסטיקה שמשגעים את כולנו" אתר מידה 24.11.2015 99 רשימה ביבליוגרפית )2000( 187 יעל הרמל "האשמות שווא בפגיעות בהליכי גירושין" פרופיל ההורה המאשים )2011( אסף זגורי ואברהם זגורי דין הפוליגרף כבדיקה וראיה אסף זגורי "שימוש בפוליגרף בבקשות למתן לצווי הגנה, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, )2013( 44 ,49 " בדלתיים פתוחות1991-תשנ"א )2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה-נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה בתחום האלימות בן בני 133 אבי חימי ואח' "גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית" קורבנות — אכיפת החוק, מין וחברה )2007 ,(ישראל קים ואח' עורכים חנה חימי "ה'אלם' של מערכות אכיפת החוק בהרתעת מתלוננת השווא מפני הפעלת 'אלימות משפ ו (יעל וילצ'יק אביעד ויואב מזא"ה 105 גברים כקורבנות- טית' כנגד בן הזוג" אלימות אילמת )2014 ,עורכים יובל יועז "שופטים בתיקי עבירות מין יעברו השתלמויות בנושא תקיפה מינית" אתר גלובס 19.8.2013 ) (התשס"ב18 ,187 פיני יחזקאלי "חוסר אונים?" מראות המשטרה דפנה לוצקי "בעקבות ספרו של יואב אבן: כמה תלונות שווא נגד גברים באמת יש בישראל?" אתר TheMarker 18.6.2015 ) (התשע"א227 יואב מזא"ה "אכיפה של הסדרי ראייה" הפרקליט נא יואב מזא"ה "נשים הרוצחות את בני זוגן: האם התעלמות המערכת המשפטית מהתופעה מלמדת על אביעד - (יעל וילצ'יק65 גברים כקורבנות- אפליה רחבה יותר באכיפת החוק?" אלימות אילמת )2014 ,ויואב מזא"ה עורכים יואב מזא"ה "הדין הדתי של מזונות ילדים, פסיקת בית המשפט העליון והפרקטיקה בבתי המשפט: )2016 בין מיתוס למציאות" (עתיד להתפרסם יואב מזא"ה "תלונות שווא בגין פגיעה בילדים והשפעתם על קביעת המשמורת והאחריות ההורית" )2016 (עתיד להתפרסם )2014( בועז סנג'רו הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם )2012( יעקב קדמי על הדין בפלילים 30.4.2015 אורי רדלר "גם סוציאליסט צודק לפעמים" אתר האונה אפרת שהם ויאיר רגב "עמדות שוטרים בנושא הטיפול בתלונות על אלימות בעלים כלפי נשותיהם" )2000( 135 ,4 משטרה וחברה תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה100 שורץ ותרצה יואלס "'אמא, אבא, ומה איתי, אני זקוק לשניכם': עובדות, מיתוסים ותקוות-אבי שגיא (התשע"ב)375 בהסדרי הורות במקרים של גירושין" דין ודברים ו מומחים בינלאומיים מארצות שונות מסכימים כי תינוקות ופעוטות זקוקים 111" שורץ-אבי שגיא )2014( 30 לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין" פסיכואקטואליה מאי בעבירות שימוש - אורית שלו ופנחס יחזקאלי "דגם לטיפול מערכתי משולב בתחנת באר שבע (התשנ"ד)223 בסמים ובעבירות אלימות בין בני זוג" פלילים ד שונות "מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ושל קורבן עבירת מין או אלימות שחזר בו במשפט (התשס"ג)2.5 מעדותו במשטרה" הנחיות פרקליטת המדינה "מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ו\או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה" (התשס"ו)2.5 הנחיות פרקליטת המדינה 1 משרדית לטיפול בבעיית "האלימות במשפחה" — דו"ח מספר-משרד המשפטים הועדה הבין )1998( "בנושא "אלימות נגד נשים במשפחה )2015( 2014 משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית — דוח פעילות 2010 אורלי אלמגור לוטן אלימות נגד נשים — ריכוז נתונים לשנת )2010 ,(הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2011 אורלי אלמגור לוטן אלימות נגד נשים — ריכוז נתונים לשנת )2011 ,(הכנסת, מרכז מחקר ומידע 2013 יובל בוגייסקי אלימות נגד נשים — ריכוז נתונים לשנת )2013 ,(הכנסת, מרכז מחקר ומידע )2015 ,שלי מזרחי סימון נשים בישראל: סוגיות מרכזיות (הכנסת, מרכז מחקר ומידע www.justice.gov.il/Units/ "המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים "סמינרים/השתלמויות HamrkazLhestlmoyotPraklitim/tochniyot/Pages/seminarim.aspx?WPID=WPQ6&PN=6 )2006( "2006 המכון להשתלמות שופטים "פירוט השתלמויות ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי "השופטת בדימוס עדנה ארבל בישיבה חגיגית: 'באופן יוצא דופן מערכת המשפט מחייבת כל שופט לעבור השתלמות בנושא אלימות במשפחה כי עדות 10.11.2014 "'קורבן עבירה זו אינה דומה לשום תחום אחר. זו תורה שלמה 101 הערות פרוטוקולים )31.10.2005( 16- של הוועדה לקידום מעמד האישה, הכנסת ה211 'פרוטוקול ישיבה מס )10.6.2013( 19- של הוועדה לקידום מעמד האישה, הכנסת ה18 'פרוטוקול ישיבה מס 19- של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הכנסת ה105 'פרוטוקול ישיבה מס )22.9.2014( 19- של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הכנסת ה110 'פרוטוקול ישיבה מס )10.11.2014( חקיקה 1965-חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1995-חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה 1984-חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1977-חוק העונשין, התשל"ז 1981-חוק הגנת הצרכן, התשמ"א 2007-חוק זכות יוצרים, התשס"ח 1924 ,פקודת זכויות יוצרים 1991-חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1998-חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 2001-חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 1968-פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח 1996- מעצרים), התשנ"ו- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה 1982-תקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ"ב 1999-חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה102 )פסיקה (לפי שמות הצדדים )7.9.2000 , א. נ' א. (פורסם בנבו14687/78 )ם-תמ"ש (משפחה י )11.10.2011 , א.א.ל.ב. נ' ח.ב. (פורסם בנבו35371-02-10 )תמ"ש (משפחה ר"ג )13.1.2012 , א.ב.א. נ' ד.ב.א. (פורסם בנבו38359-12-11 )'תמ"ש (משפחה נצ )22.11.2004 , א.ז. נ' א.ז. (פורסם בנבו9824/04 )ם-תמ"ש (משפחה י )20.2.2014 , א.י. נ' ג.י. (פורסם בנבו21852-03-10 )'תמ"ש (משפחה נצ )4.11.2014 , א.פ. נ' ר.נ. (לא פורסם3778-10-10 )ם-תמ"ש (משפחה י )20.11.2012 , א.צ. נ' א.צ. (פורסם בנבו24672/11 )ה"ט (משפחה ראשל"צ )6.11.2011 , א.ש. נ' ד.ש. (פורסם בנבו23464-10-09 )'עמ"ש (מחוזי חי )22.3.2011 , א.ש. נ' מ.ס. (פורסם בנבו27474-01-11 )'ה"ט (משפחה טב )7.4.2008 , א.ש. נ' מ.ש. (פורסם בנבו3123/03 )'תמ"ש (משפחה נצ )25.12.2003 , אגשם נ' רשות הדואר (פורסם בנבו1808/03 רע"א )1996( 793 )4( אולמרט נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, פ״ד נ6781/96 בג״ץ )12.10.2009 , אטיאס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו4762/08 )ת"פ (שלום ת"א )25.8.2005 , אליהו נ' פור (פורסם בנבו7549/96 )ם-ת"א (שלום י )4.9.2012 , אלמוני נ' פלונית (פורסם בנבו46820-03-10 )ם-תמ"ש (משפחה י )2.9.2015 , אלקאדר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו5695/14 ע"פ )20.3.2013 , ב.ג. נ' י.ג. (לא פורסם43138-02-12 )'ה"ט (משפחה נצ )30.7.2015 , בוזגלו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו3204/15 ע"פ )24.7.1984 , בוסקילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו337/81 ע"א )28.7.2004 , בן אליהו מסיקה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו6202/04 רע"פ )27.10.2009 , ג.ו. נ' ל.ו. (פורסם בנבו5046/07 בע"ם )2.12.2008 , ה.ש. נ' ה.א. (פורסם בנבו30560/07 )תמ"ש (משפחה ראשל"צ )3.1.2013 , האם נ' האב (פורסם בנבו56508-12-12 )ה"ט (משפחה ראשל"צ )1995( 48 )1( היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נ7015/94 דנ"א )1984( 461 )1( היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לח577/83 ע"א )1955( 791 הרשקוביץ נ' גרינברגר, פ"ד ט50/55 ע"א )14.5.2015 , ו.ז. נ' ג'.פ.ש. (פורסם בנבו17372-12-09 )'תמ"ש (משפחה נצ )8.12.2010 , ז.א. נ' ר.א. (פורסם בנבו58092/01 )תמ"ש (משפחה ר"ג )17.12.2012 , זוהר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו22892-04-12 )'ת"פ (שלום נת )25.11.1979 , חמו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו237/79 ע"פ )23.2.2012 , ט.ל. נ' א.ל. (פורסם בנבו29024/06 )תמ"ש (משפחה ראשל"צ )31.10.2001 , טלקר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו7204/01 )ע"פ (מחוזי ב"ש )26.10.2009 , י.פ. נ' י.פ. (פורסם בנבו24401/09 )תמ"ש (משפחה ראשל"צ )9.10.2011 , י.ק. נ' ב.ש.ק. (פורסם בנבו23849-08-10 )תמ"ש (משפחה ר"ג 103 הערות )13.11.2000 , יאנוס נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בתקדין8179/99 בג"ץ )2004( 97 )2( יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט5877/99 רע"פ )5.7.2004 , יאנוס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו1084/04 )'ע"פ (מחוזי נצ )21.7.2008 , כ. נ' כ. (פורסם בנבו6743/02 )ם-תמ"ש (משפחה י )21.12.2004 , כ.ש. נ' כ.פ. (פורסם בנבו19270/03 )ם-תמ"ש (משפחה י )5.9.2011 , כ.ש נ' כ.ש (פורסם בנבו44248-05-10 )ם-תמ"ש (משפחה י )23.6.2011 , ל.ס. נ' ל.א. (פורסם בנבו50123-03-11 )'תמ"ש (משפחה קר )6.4.2009 , לוין נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו8007/08 בג"ץ )24.9.2012 , מדינת ישראל נ' אוחיון (פורסם בנבו38488-02-10 )'ת"פ (שלום די )1995( 1 )3( מדינת ישראל נ' אילון, פ"ד נג4872/95 ע"פ )15.3.2012 , מדינת ישראל נ' גאגולאשוילי (פורסם בנבו3042/09 )ת"פ (שלום ב"ש )9.6.2015 , מדינת ישראל נ' גוטאני (פורסם בנבו50736-06-13 )'ת"פ (שלום נצ )25.9.2005 , מדינת ישראל נ' דרי (פורסם בנבו2563/04 )ם-ת"פ (שלום י )13.6.2011 , מדינת ישראל נ' הדר (פורסם בנבו63021-10-10 )ת"פ (שלום ב"ש )28.3.2004 , מדינת ישראל נ' זיו (פורסם בנבו5431/02 )ם-פ' (שלום י )2.12.2014 , מדינת ישראל נ' יעקובוב (פורסם בנבו19027-01-13 )ת"פ (שלום ב"ש )23.7.2007 , מדינת ישראל נ' לובלינסקי (פורסם בנבו1204/03 )'ת"פ (שלום די )22.7.2013 , מדינת ישראל נ' הירש (פורסם בנבו1536/08 )'ת"פ (שלום חי )1.1.2015 , מדינת ישראל נ' יוחנן (פורסם בנבו61042-07-13 )ת"פ (שלום ב"ש )28.9.2014 , מדינת ישראל נ' מונסף (לא פורסם58210-09-14 )מ"י (שלום ת"א )12.6.2012 , מדינת ישראל נ' מחאמיד (פורסם בנבו1556/05 )'ת"פ (שלום חד )27.4.2011 , מדינת ישראל נ' נזרי (פורסם בנבו2820-02-10 )ת"פ (שלום ת"א )4.2.1999 , מדינת ישראל נ' נעמה (פורסם בנבו763/96 )ת"פ (שלום צפת )8.3.2011 , מדינת ישראל נ' עובד (פורסם בנבו14376-03-11 )'מ"י (שלום נצ )1.2.2007 , מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו1038/04 )תפ"ח (מחוזי ת"א )16.9.2007 , מדינת ישראל נ' פנירי (פורסם בנבו1933/05 )ם-ת"פ (שלום י )14.5.2008 , מדינת ישראל נ' קלדרון (פורסם בנבו5261/06 )ם-ת"פ (שלום י )7.9.2015 , מדינת ישראל נ' ר. (לא פורסם17284-08-13 )'ת"פ (שלום רח )13.7.2009 , מדינת ישראל נ' רזניקוב (פורסם בנבו1415-07-08 )'ת"פ (שלום נצ )7.9.2014 , מדינת ישראל נ' שימנסקי (פורסם בנבו15657-02-14 )ת"פ (שלום ת"א )9.9.2001 , מדינת ישראל נ' שסטק (פורסם בנבו502/01 )'ת"פ (שלום נת )29.3.1995 , מצראווה נ' מצראווה (פורסם בנבו1730/92 ע"א )17.1.2013 , נ.ע. נ' ע.ע. (פורסם בנבו14177-03-09 )'תמ"ש (משפחה חי )24.12.2014 , נ.ר. נ' ע.ס. (פורסם בפדאור33511-12-11 )'תמ"ש (משפחה נצ )14.12.2008 , נ.ש. נ' נ.י. (פורסם בנבו24782/98 )תמ"ש (משפחה ר"ג )10.8.2004 , נס נ' ניסים (פורסם בנבו179/04 )ם-בר"ע (מחוזי י תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה104 )2.5.2012 , ס.א. נ' ח.א. (פורסם בפדאור39777-04-12 )'ה"ט (משפחה נצ )17.12.2014 , ס.ש. נ' ע.ש. (פורסם בנבו17307-12-14 )'ה"ט (משפחה נצ )30.9.2013 , ע. נ' מ. (לא פורסם28953-01-13 )ה"ט (משפחה פ"ת )17.4.2013 , ע.ש. נ' נ.מ.ש. (פורסם בנבו22970-11-11 )ם-תמ"ש (משפחה י )1962( 1553 )2( עוזרי נ' גלעד, פ"ד טז36/62 ע"א )24.12.2007 , עיד נ' עיד (פורסם בנבו4780/05 )'ת"א (שלום חד )13.1.2008 , פדל גבריאלי נ' ירמיהו (פורסם בנבו23310/06 )ת"א (שלום ת"א )11.9.2005 , פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו3248/01 )ם-ת"א (מחוזי י )12.8.2015 , פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו57199-11-14 )תמ"ש (משפחה ת"א )1978( 421 )3( פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"מ לב488/77 ע"א )20.3.2014 , פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו40034-01-14 )'ע"פ (מחוזי חי )1.6.2003 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו3960/01 )תמ"ש (משפחה כ"ס )29.10.2009 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו1847/04 )'תמ"ש (משפחה קר )21.1.2010 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו21162/07 )ם-תמ"ש (משפחה י )9.8.2011 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו44-04-09 )'תמ"ש (משפחה קר )31.12.2013 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו7073/13 בע"ם )7.9.2004 , פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו28132/02 )תמ"ש (משפחה כ"ס )29.4.2011 , פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו13105/01 )תמ"ש (משפחה ר"ג )1977( 239 )2( פלונית נ' מדינת ישראל, פ"מ לא436/76 ע"א 1( 708 )4( פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נא1703/96 ע"פ )2002( 872 )4( פלונית נ' פלוני, פ"ד נו3009/02 רע"א )13.6.2004 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו13353/04 )תמ"ש (משפחה כ"ס )17.10.2007 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו8613/03 )תמ"ש (משפחה ר"ג )27.10.2011 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו23390-10-11 )תמ"ש (משפחה ק"ג )5.2.2012 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו1818-01-12 )ה"ט (משפחה כ"ס )22.6.2012 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו11780/09 )תמ"ש (משפחה ב"ש )5.7.2012 , פלונית נ' פלוני (לא פורסם49375-02-12 )ם-ה"ט (משפחה י )3.9.2013 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו42920-05-13 )ם-עמ"ש (מחוזי י )4.2.2014 , ק.א. נ' ש.ר. (פורסם בנבו22857-01-13 )ה"ט (משפחה ראשל"צ )18.2.2015 , ק.ל. נ' י.פ (לא פורסם44417-01-14 )תמ"ש (משפחה ר"ג )8.6.2015 , ק.ל. נ' י.פ. (פורסם בפדאור60592-03-15 )עמ"ש (מחוזי ת"א )1.10.2009 , קטין נ' מ.א. (פורסם בנבו53970/06 )תמ"ש (משפחה ר"ג )2005( 897 )3( ר.פ. נ' ג.ש., פ"מ התשס"ד1880/04 )תמ"ש (משפחה כ"ס )17.11.2011 , רואימי נ' דרמון (פורסם בנבו7214/06 )ת"א (שלום ב"ש )9.4.2012 , ש.א. נ' ס.ד. (פורסם בנבו34994-06-10 )'תמ"ש (משפחה נצ 105 הערות הערות .1991-חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1 .4 שם, בסעיף 2 ר.פ. נ' ג.ש., פ"מ1880/04 )לביקורת על הקלות שבה מגישים בקשות לצו הגנה ראו, לדוגמה, תמ"ש (משפחה כ"ס 3 .)30.9.2013 , ע. נ' מ. (לא פורסם28953-01-13 )); ה"ט (משפחה פ"ת2005( 897 )3(התשס"ד לפסקי דין שבהם מתח בית המשפט ביקורת על מבקש צו ההגנה, משום שפנה במכוון לשופט שאינו בקי בפרטי 4 , א. נ' א. (פורסם בנבו14687/78 )ם-התיק ובכך קיבל צו הגנה שלא ראוי היה לתתו ראו, לדוגמה, תמ"ש (משפחה י ).20.11.2012 , א.צ. נ' א.צ. (פורסם בנבו24672/11 )); ה"ט (משפחה ראשל"צ7.9.2000 בנושא1 משרדית לטיפול בבעיית "האלימות במשפחה" — דו"ח מספר-ראו משרד המשפטים הועדה הבין 5 .)1998( ""אלימות נגד נשים במשפחה Nico Trocme & Nicholas Bala, False Allegations of Abuse and Neglect When Parents Separate, 29 6 Donald G. Dutton et al., The Gender . לביקורת על קביעה זו, ראוCHILD ABUSE & NEGLECT 1333 (2005)5 Paradigm in Domestic Violence Research and Practice Part II: The Information Website of the American Bar Association, 14 AGGRESSION AND VIOLENT BEHAVIOR 30, 33 (2009) התלונות הנפוצות יותר שאמהות מגישות הן בגין פגיעה מינית בילדים. לטענת המחקר, ככלל אבות מועדים יותר 7 PHYLLIS CHESLER, MOTHERS ON TRIAL: THE BATTLE FOR CHILDREN AND מאמהות להגיש תלונות שווא. ראו גם . CUSTODY (Rev. and updated 2nd ed. 2011) .)1.10.2009 , קטין נ' מ.א. (פורסם בנבו53970/06 )תמ"ש (משפחה ר"ג 8 .)23.6.2011 , ל.ס. נ' ל.א. (פורסם בנבו50123-03-11 )'תמ"ש (משפחה קר 9 .)7.9.2000 , א. נ' א. (פורסם בנבו14687/78 )ם-תמ"ש (משפחה י 10 .)1.2.2007 , מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו1038/04 )ראו גם תפ"ח (מחוזי ת"א 11 TheMarker ראו דפנה לוצקי "בעקבות ספרו של יואב אבן: כמה תלונות שווא נגד גברים באמת יש בישראל?" אתר 12 ,. במאמרה הסתמכה לוצקי על מידע שקיבלה מהאיגוד למרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית18.6.2015 של הוועדה105 '. ראו גם פרוטוקול ישיבה מס3%- ל1.5% שעל פיו היקף תלונות השווא בגין פגיעות מיניות נע בין ).22.9.2014( 19-לקידום מעמד האישה ולשוויון, הכנסת ה ). אחוז 2013 , (הכנסת, מרכז מחקר ומידע3 2013 ראו יובל בוגייסקי אלימות נגד נשים — ריכוז נתונים לשנת 13 הוא נמוך יותר במידה ניכרת, אך יש להניח כי שונות זו נובעת מכך2013 לנובמבר2013 התיקים שנסגרו בין ינואר , וייתכן כי לא שיקפו את הבשלת התיקים לקראת סגירה. נקודה זו צריכה עיון.2013 שהנתונים הנ"ל פורסמו בנובמבר תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה106 ); אורלי2010 , (הכנסת, מרכז מחקר ומידע5 2010 אורלי אלמגור לוטן אלימות נגד נשים — ריכוז נתונים לשנת 14 ). הנתונים מלמדים2011 , (הכנסת, מרכז מחקר ומידע6 2011 אלמגור לוטן אלימות נגד נשים — ריכוז נתונים לשנת מהתלונות בגין עברות מין נגד נשים נסגרות. 60%-שכ למחקר מרתק הבוחן את אחוז ההרשעות וההרשעות החלקיות מכלל כתבי האישום המוגשים, תוך התייחסויות 15 אייל ואח' שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים-להסדרי טיעון, לביטול כתבי אישום וכיוצא באלה ראו אורן גזל מרגל "כוחה של התביעה -אייל וקרן וינשל-); אורן גזל2012 ,(אוניברסיטת חיפה ומחלקת המחקר של הרשות השופטת ).2014( 835 בהליכים הפליליים — מחקר אמפירי" משפטים מד פלונית נ' מדינת 1703/96 לדוגמה לשימוש ברטוריקה זו בנוגע לתלונה שנראית על פניה כתלונת שווא ראו ע"פ 16 .)7.9.2015 , מדינת ישראל נ' ר. (לא פורסם17284-08-13 )'); ת"פ (שלום רח1997( 708 )4(ישראל, פ"ד נא א.י. נ' ג.י. (פורסם 21852-03-10 )'בעניין זה ראו את הדיון להלן בהקשר של פסקי הדין הללו: תמ"ש (משפחה נצ 17 ' אגשם נ1808/03 ); רע"א24.7.1984 , בוסקילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו337/81 ); ע"א20.2.2014 ,בנבו ).25.12.2003 ,רשות הדואר (פורסם בנבו ), שבו הורשע אדם בעברת מין 2.9.2015 , אלקאדר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו5695/14 ראו, לדוגמה, ע"פ 18 וריצה שמונה חודשי מאסר. רק לאחר ריצוי העונש נקבע לו משפט חוזר, הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום והוא ). 20.3.2014 , פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו40034-01-14 )'זוכה. להרשעת שווא נוספת ראו ע"פ (מחוזי חי Corey Gordon, False Allegations of Abuse in Child Custody Disputes, 2 MINNESOTA FAMILY LAW ראו 19 JOURNAL 225 ( ); Arthur H. Green, True and False Allegations of Sexual Abuse in Child Custody Disputes, 25 JOURNAL OF THE AMERICAN ACADEMY OF CHILD PSYCHIATRY 449 (1986); E. BRUCE NICHOLSON & JOSEPHINE BULKLEY, SEXUAL ABUSE ALLEGATIONS IN CUSTODY AND VISITATION CASES: A RESOURCE BOOK FOR JUDGES AND COURT PERSONNEL (1988); John E. B. Myers, Allegations of Child Sexual Abuse in Custody and Visitation Litigation: Recommendations for Improved Fact Finding and Child Protection, 28 JOURNAL OF FAMILY LAW 1 (1989-1990); Catherine Paquette, Handling Sexual Abuse Allegations in Child Custody Cases, 25 NEW ENGLAND LAW REVIEW 1415 (1991); Hollida Wakefield & Ralph Underwager, Sexual Abuse Allegations in Divorce and Custody Disputes, 9 BEHAVIORAL SCIENCES & THE LAW 451 (1991)1 Kathleen Coulborn Faller & Ellen Devoe, Allegations of Sexual Abuse in Divorce, 4 JOURNAL OF CHILD SEXUAL ABUSE 1 (1995); THEA BROWN et al., THE MANAGEMENT OF CHILD ABUSE ALLEGATIONS IN CUSTODY AND ACCESS DISPUTES BEFORE THE FAMILY COURT OF AUSTRALIA (Thea Brown ed. 1997); Jordan Miller, Allegations of Domestic Violence in Child Custody Proceedings, 16 JOURNAL OF CONTEMPORARY LEGAL ISSUES 229 (2007); AMY J. L. BAKER et al., THE HIGH-CONFLICT CUSTODY BATTLE: PROTECT YOURSELF & YOUR KIDS FROM A TOXIC DIVORCE, FALSE ACCUSATIONS & PARENTAL ALIENATION (2014) ;)William D. Slicker, Child Sex Abuse: The Innocent Accused, 91 CASE AND COMMENT 12 (1986 ראו 20 Deborah H. Patterson, The Other Victim: The Falsely Accused Parent in a Sexual Abuse Custody Case, 30 JOURNAL OF FAMILY LAW 919 (1991-1992); Nico Trocme & Nicholas Bala, False Allegations of Abuse and Neglect When Parents Separate, 29 CHILD ABUSE & NEGLECT 1333 (2005). Kathleen M. Quinn, The Credibility .of Children's Allegations of Sexual Abuse, 6 BEHAVIORAL SCIENCES & THE LAW 181 (1988) Nico Trocme & Nicholas Bala, False Allegations of Abuse and Neglect When Parents Separate, 29 21 CHILD ABUSE & NEGLECT 1333 (2005) . יש להביא23%- ל4.7% מחקרים אלה מצאו כי אחוז תלונות השווא המוגשות בזדון בנוגע לפגיעה בילדים עומד בין22 ;בחשבון שחלק מהמחקרים בחנו את כל התלונות על פגיעה בילדים ולא רק את אלה שהוגשו במסגרת הליכי גירושין Kathleen Coulborn Faller & Ellen DeVoe, חלק מהמחקרים בדקו רק תלונות על פגיעה מינית וכן הלאה. ראו Allegations of Sexual Abuse in Divorce, 4 JOURNAL OF CHILD SEXUAL ABUSE 1 (1995); Nancy Thoennes & Patricia G. Tjaden, The Extent, Nature, and Validity of Sexual Abuse Allegations in Custody/Visitation Disputes, 14 CHILD ABUSE & NEGLECT 151 (1990); David P. H. Jones & J. Melbourne Mcgraw, Reliable and Fictitious Accounts of Sexual Abuse to Children, 2 JOURNAL OF INTERPERSONAL VIOLENCE 27 (1987); Graham Anthony & Jane Watkeys, False Allegations in Child Sexual Abuse: The Pattern of Referral in an Area Reporting Is Not Mandatory, 5 CHILDREN AND SOCIETY 111 (1991); Nico Trocme & Nicholas Bala, False Allegations of Abuse and Neglect When Parents Separate, 29 CHILD ABUSE & NEGLECT 1333 (2005); Nicholas Bala & John Schuman, Allegations of Sexual Abuse When Parents Have Separated, 17 CANADIAN FAMILY LAW QUARTERLY 191 .)2000) 107 הערות Philip Rumney, False Allegations of Rape, 65 CAMBRIDGE LAW JOURNAL 128 (2006) 23 .Peter Theilade & Jorgen L. Thomsen, False Allegations of Rape, 30 POLICE SURGEON 17 (1986( 24 .19% לבין0% , נע שיעור תלונות השווא בגין עברות אלימות בין1985- ל1981 שם. באותו טווח זמן, בין 25 LORNA J. F. SMITH, HOME OFFICE RESEARCH STUDY, CONCERNS ABOUT RAPE (1989); JESSICA ,ראו, לדוגמה 26 HARRIS & SHARON GRACE, HOME OFFICE, A QUESTION OF EVIDENCE? INVESTIGATING AND PROSECUTING RAPE IN THE 1990S (1999); LIZ KELLY et al., HOME OFFICE, A GAP OR A CHASM? ATTRITION IN REPORTED RAPE CASES .(2005) DIANA .E H. RUSSELL & REBECCA M. BOLEN, THE EPIDEMIC OF RAPE AND CHILD SEXUAL ABUSE IN THE 27 David Lisak et al., False Allegations of Sexual Assualt: An Analysis of Ten Years . ראו גםUNITED STATES (2000) ), שבחנו תלונות בגין עברות מין שהוגשוof Reported Cases, 16 VIOLENCE AGAINST WOMEN 1318 (2010) . מהתלונות היו תלונות שווא8%-באוניברסיטת נורת'ווסטרן במשך עשר שנים. ממצאיהם מראים כי כ .Neil M. Maclean, Rape and False Accusations of Rape, 15 POLICE SURGEON 29 (1979) 28 .)Eugene J. Kanin, False Rape Allegations, 23 ARCHIVES OF SEXUAL BEHAVIOR 81 (1994( 29 .)Jan Jordan, Beyond Belief? Police, Rape and Women’s Credibility, 4 CRIMINAL JUSTICE 29 (2004( 30 Christopher H. Stewart, A Retrospective Survey of Alleged Sexual Assault Cases, 28 POLICE SURGEON 32 31 Comment, Police Discretion and the Judgement that a Crime Has Been Committed—Rape-); ראו גם דיון ב1981) .)in Philadelphia, 117 UNIVERSITY OF PENNSYLVANIA LAW REVIEW 277 (1968) .Philip Rumney, False Allegations of Rape, 65 CAMBRIDGE LAW JOURNAL 128 (2006( ראו 32 Andraw D. Parker & Jennifer Brown, Detection of Deception: Statement Validity Analysis as a Means of 33 Determining Truthfulness or Falsity of Rape Allegations, 5 LEGAL AND CRIMINOLOGICAL PSYCHOLOGY 237 .(2000); Philip Rumney, False Allegations of Rape, 65 CAMBRIDGE LAW JOURNAL 128 (2006) ,125 '). רוד טוענת, בעמDEBORAH L. RHODE, SPEAKING FOR SEX: THE DENIAL OF GENDER INEQUALITY (1997 34 — ולשם כך היא מסתמכת על2% שהקונסנזוס הגורף הוא שאחוז תלונות השווא בגין אונס הוא ); ראו דיון להלן.SUSAN BROWN MILLER, AGAINST OUR WILL: MEN, WOMEN, AND RAPE (1975( Edward Greer, The Truth Behind Legal Dominance Feminism's Two Percent False Rape Claim Figure, 33 35 LOYOLA OF LOS ANGELES LAW REVIEW 947 (1999( SUSAN BROWNMILLER, AGAINST OUR WILL: MEN, WOMEN, AND RAPE 444 (1975( 36 Edward Greer, The Truth Behind Legal Dominance Feminism's Two Percent False Rape Claim Figure, 33 37 .LOYOLA OF LOS ANGELES LAW REVIEW 947 (1999( .Philip Rumney, False Allegations of Rape, 65 CAMBRIDGE LAW JOURNAL 128 (2006( 38 Edward Greer, The Truth Behind Legal Dominance Feminism's Two Percent False Rape Claim Figure, 33 LOYOLA 39 OF LOS ANGELES LAW REVIEW 947 (1999); Philip Rumney, False Allegations of Rape, 65 CAMBRIDGE LAW " . ראו גםJOURNAL 128 (2006); Theresa Porter & Jacquelyn Bent "An Evil Word: False Allegations of Rape ,; כן ראו תיאור מצוין אצל יגיל הנקין "הטרדות30.4.2015 אורי רדלר "גם סוציאליסט צודק לפעמים" אתר האונה .24.11.2015 גירושין ומתאבדים: תעתועי הסטטיסטיקה שמשגעים את כולנו" אתר מידה JENNY KITZINGER et al., YOUNG PEOPLE'S ATTITUDES TOWARDS VIOLENCE, SEX AND RELATIONSHIPS: 40 Philip Rumney, False Allegations of Rape, 65 . ראו גםA SURVEY AND FOCUS GROUP STUDY 15 (1998) .CAMBRIDGE LAW JOURNAL 128 (2006) JENNIFER HICKEY & STEPHEN CUMINES, APPREHENDED VIOLENCE ORDERS: A SURVEY OF MAGISTRATES 41 .)1999( ,4 אפרת שהם ויאיר רגב "עמדות שוטרים בנושא הטיפול בתלונות על אלימות בעלים כלפי נשותיהם" משטרה וחברה 42 .)2000( 135 .)2000( 187 יעל הרמל האשמות שווא בפגיעות בהליכי גירושין 43 תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה108 .) (התשס"ב18 ,187 פיני יחזקאלי "חוסר אונים?" מראות המשטרה 44 .)2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה-נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה בתחום האלימות בן בני 45 מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג-אלי מאיר בר-מיכאל בר 46 .)2004( 37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת חנה חימי "ה'אלם' של מערכות אכיפת החוק בהרתעת מתלוננת השווא מפני הפעלת 'אלימות משפטית' כנגד בן 47 .)2014 , (יעל וילצ'יק אביעד ויואב מזא"ה עורכים105 הזוג" אלימות אילמת — גברים כקורבנות (ישראל קים 133 אבי חימי ואח' "גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית" קורבנות — אכיפת החוק, מין וחברה 48 .)2007 ,ואח' עורכים ), כפי שהובאה 51.015 הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין "שימוע וטיעון לפני הגשת כתב אישום" (הנחיה 49 ). ראו גם נתן זלוצ'ובר "מגמות1996( 793 )4( אולמרט נ׳ היועץ המשפטי לממשלה פ״ד נ6781/96 בבג״ץ ). 2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה-בחקיקה בתחום האלימות בן בני Boaz Sangero & Mordechai Halpert, Safety Doctrine for the Criminal Justice System, A, 2011 MICHIGAN STATE 50 .)2014( ; בועז סנג'רו הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולםLAW REVIEW 1293 (2011) D. Michael Risinger, Innocents Convicted: An Empirically Justified Factual Wrongful ראו 51 .Conviction Rate, 97 JOURNAL OF CRIMINAL LAW AND CRIMINOLOGY 761 (2007( JOHN ROMAN et al., URBAN INSTITUTE, JUSTICE POLICY CENTER, POST-CONVICTION DNA TESTING AND ראו 52 .41-39 ', בעמ50 ), לעיל ה"ש2014( , המובא אצל סנג'רוWRONGFUL CONVICTION (2012) .)27.4.2011 , (פורסם בנבו4 , מדינת ישראל נ' נזרי2820-02-10 )ת"פ (שלום ת"א 53 ). במקרה זה הורשע אדם בעברת2.9.2015 , אלקאדר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו5695/14 ראו, לדוגמה, ע"פ 54 מין וריצה שמונה חודשי מאסר. לאחר ריצוי העונש נקבע לו משפט חוזר, הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום והאדם ). 20.3.2014 , פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו40034-01-14 )'זוכה. להרשעת שווא נוספת ראו ע"פ (מחוזי חי ).25.8.2005 , אליהו נ' פור (פורסם בנבו7549/96 )ם-ת"א (שלום י 55 .40 שם, בפסקה 56 בעבירות שימוש בסמים ובעבירות- אורית שלו ופנחס יחזקאלי "דגם לטיפול מערכתי משולב בתחנת באר שבע 57 , אליהו נ' פור (פורסם בנבו7549/96 )ם- (התשנ"ד). ראו גם ת"א (שלום י50 ,223 אלימות בין בני זוג" פלילים ד ) דלעיל.25.8.2005 פלונית נ' מדינת1703/96 לדוגמה לשימוש ברטוריקה כזו בנוגע לתלונה שנראית בבירור כתלונת שווא ראו ע"פ 58 .)7.9.2015 , מדינת ישראל נ' ר. (לא פורסם17284-08-13 )'); ת"פ (שלום רח1997( 708 )4(ישראל, פ"ד נא Douglas J. Loewy, Shadows and Fog: Is California Civil Code Section 4611 An Effective Deterrent ,ראו, לדוגמה 59 ,)against False Accusations of Child Abuse During Custody Proceedings, 26 LOYOLA LAW REVIEW 881 (1993 .895 'בעמ ).25.8.2005 , אליהו נ' פור (פורסם בנבו7549/96 )ם- ת"א (שלום י60 ): "גם הבעת חשד שאדם רצח או עבר1962( 1558 ,1553 )2( עוזרי נ' גלעד, פ"ד טז36/62 ראו לדוגמה, ע"א 61 אדם אחרים-רע, כי פרסום כזה עלול לגרום לכך שבני-עבירה פלילית חמורה אחרת יש בה, לדעתי, משום הוצאת שם יתרחקו ממנו או יימנעו מלהיפגש עמו". 3778-10-10 )ם-); תמ"ש (משפחה י30.7.2015 , בוזגלו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו3204/15 ראו ע"פ 62 "), וכן אייל בסרגליק "הקלות הבלתי נסבלת: תלונות סרק של נשים כלפי גברים4.11.2014 ,א.פ. נ' ר.נ. (לא פורסם .TheMarker אתר (התשס"ב). לעניין הפגיעה הנגרמת לאדם מצו הגבלה 19 ,18 ,187 פיני יחזקאלי "חוסר אונים?" מראות המשטרה 63 .)10.8.2004 , נס נ' ניסים (פורסם בנבו179/04 )ם-באשר הוא ראו בר"ע (מחוזי י מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג -אלי מאיר בר-מיכאל בר 64 .)2004( 37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת 109 הערות .5 - ו3 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיפים 65 .)27.10.2009 , ג.ו. נ' ל.ו. (פורסם בנבו5046/07 בע"ם66 ' פלוני נ1847/04 )'); תמ"ש (משפחה קר7.4.2008 , א.ש. נ' מ.ש. (פורסם בנבו3123/03 )'תמ"ש (משפחה נצ 67 .)29.10.2009 ,פלונית (פורסם בנבו פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, 488/77 ); ע"א1955( 791 הרשקוביץ נ' גרינברגר, פ"ד ט50/55 ע"א68 ;)31.1.1997 , (פורסם בנבו239 )2( פלונית נ' מדינת ישראל, פ"מ לא436/76 ); ע"א1978( 421 )3(פ"מ לב היועץ המשפטי 7015/94 ); דנ"א1984( 461 )1( היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לח577/83 ע"א ).1995( 48 )1(לממשלה נ' פלונית, פ"ד נ ). 2005( 897 )3( ר.פ. נ' ג.ש., פ"מ התשס"ד1880/04 )תמ"ש (משפחה כ"ס 69 .)13.1.2012 , א.ב.א. נ' ד.ב.א. (פורסם בנבו38359-12-11 )'לדיון על סוגי הצווים ראו תמ"ש (משפחה נצ 70 .)2002( 872 )4( פלונית נ' פלוני, פ"ד נו3009/02 רע"א 71 שורץ ויואלס "'אמא, אבא, ומה איתי, אני זקוק לשניכם': עובדות, מיתוסים ותקוות בהסדרי הורות-ראו, לדוגמה, שגיא 72 מומחים בינלאומיים מארצות שונות111" שורץ- (התשע"ב); אבי שגיא375 במקרים של גירושין" דין ודברים ו 30 מסכימים כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין" פסיכואקטואליה מאי Joan B. Kelly & Michael E. Lamb, Using Child Development Research to Make Appropriate Custody ). ראו גם2014( and Access Decisions, 38 FAMILY AND CONCILIATION COURTS REVIEW 297 (2000); William V. Fabricius et al., Custody and Parenting Time: Links to Family Relationships and Well-Being after Divorce, in ROLE OF THE FATHER IN CHILD DEVELOPMENT (Michael E. Lamb ed. 5th ed. 2010); Sanford L. Braver et al., Lay Judgments About Child Custody after Divorce, 17 PSYCHOLOGY, PUBLIC POLICY & LAW 212 (2011); Richard A. Warshak, Social Science and Parenting Plans for Young Children: A Consensus Report, 20 PSYCHOLOGY, PUBLIC POLICY, AND .LAW 46 (2014) .המקורות המפורטים שם 73 Martha L. Rogers, Delusional Disorder and the Evolution of Mistaken Sexual Allegations in Child ,ראו, לדוגמה 74 Custody Cases, 10 AMERICAN JOURNAL OF FORENSIC PSYCHOLOGY 47 (1992); CARLA B. GARRITY & MITCHELL .A. BARIS, CAUGHT IN THE MIDDLE: PROTECTING THE CHILDREN OF HIGH-CONFLICT DIVORCE (1994) Richard ;)1995( 115 זאב ברגמן ואליעזר ויצטום "חטיפת ילד בידי הורה והתסמונת של התנכרות להורה" שיחות ט 75 A. Warshak, Bringing Sense to Parental Alienation: A Look at the Disputes and the Evidence, 37 FAMILY LAW מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של-אלי מאיר בר-); מיכאל ברQUARTERLY 273 (2003 .)2004( 39 ,37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-חשד לאלימות נגד בני זוג במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת יואב מזא"ה "תלונות שווא בגין פגיעה בילדים והשפעתם על קביעת המשמורת והאחריות ההורית" (עתיד 76 .)2016 להתפרסם מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג -אלי מאיר בר-מיכאל בר 77 ); אסף זגורי "שימוש בפוליגרף בבקשות2004( 37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת )2013( 44 ,49 " בדלתיים פתוחות1991-למתן לצווי הגנה, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א לפסק הדין.101 ), בפסקה5.7.2012 , פלונית נ' פלוני (לא פורסם49375-02-12 )ם-ה"ט (משפחה י 78 1955-נפש ונעדרים), תשט"ו-תפקידו של עובד סוציאלי לסדרי דין מוגדר בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי 79 .וכולל חקירת קטינים במקרי הצורך והכנת תסקיר על מצבם לבית המשפט מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג -אלי מאיר בר- מיכאל בר80 ); אסף זגורי "שימוש בפוליגרף בבקשות2004( 37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת ).2013( 44 ,49 " בדלתיים פתוחות1991-למתן לצווי הגנה, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א ); פסק דינה של השופטת חני שירה בתמ"ש (משפחה 2002( 872 )4( פלונית נ' פלוני, פ"ד נו3009/02 ראו רע"א 81 ק.ל. נ' י.פ. (פ�ו60592-03-15 )); עמ"ש (מחוזי ת"א23.2.2012 , ט.ל. נ' א.ל. (פורסם בנבו29024/06 ) ראשל"צ ) שבו אישר בית המשפט המחוזי את פסק דינה של השופטת שפרה גליק בתמ"ש (משפחה 8.6.2015 ,רסם בפדאור ). לדיון מקיף בסוגיה זו, ראו יואב מזא"ה "תלונות שווא בגין 18.2.2015 , ק.ל. נ' י.פ (לא פורסם44417-01-14 )ר"ג ).2016 פגיעה בילדים והשפעתם על קביעת המשמורת והאחריות ההורית" (עתיד להתפרסם תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה110 מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג-אלי מאיר בר-מיכאל בר 82 ; נתן זלוצ'ובר "מגמות בחק�י50 '), בעמ2004( 37 ,8 סיכונים " משטרה וחברה-במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת Corey Gordon, False Allegations of Abuse in ). ראו גם2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה-קה בתחום האלימות בן בני .Child Custody Disputes, 2 MINNESOTA FAMILY LAW JOURNAL 225 (1985) "1991-אסף זגורי "שימוש בפוליגרף בבקשות למתן לצווי הגנה, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 83 ); יואב מזא"ה "הדין הדתי של מזונות ילדים, פסיקת בית המשפט העליון והפרקט�י2013( 44 ,49 בדלתיים פתוחתו ת ).2016 קה בבתי המשפט: בין מיתוס למציאות" (עתיד להתפרסם (התשס"ב).18 ,187 פיני יחזקאלי "חוסר אונים?" מראות המשטרה 84 Lisa Frohmann, 'Discrediting Victims' Allegations of Sexual Assault: Prosecutorial Accounts of Case Rejections, 85 מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית-אלי מאיר בר-); מיכאל בר38 SOCIAL PROBLEMS 213 (1995 ,)2004( 37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת ; 26-25 '), בעמ2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה-; נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה בתחום האלימות בן בני50 'בעמ . ראו גם ת"פ (שלום Philip Rumney, False Allegations of Rape, 65 CAMBRIDGE LAW JOURNAL 128 (2006) 130 .)15.3.2012 , מדינת ישראל נ' גאגולאשוילי (פורסם בנבו3042/09 )ב"ש ).2005( 912 ,897 )3( ר.פ. נ' ג.ש., פ"מ התשס"ד1880/04 ) תמ"ש (משפחה כ"ס86 2820- )). ראו גם ת"פ (שלום ת"א13.6.2011 , מדינת ישראל נ' הדר (פורסם בנבו63021-10-10 )ת"פ (שלום ב"ש 87 .)27.4.2011 , מדינת ישראל נ' נזרי (פורסם בנבו02-10 )); תמ"ש (משפחה ר"ג16.9.2007 , מדינת ישראל נ' פנירי (פורסם בנבו1933/05 )ם- בעניין זה ראו ת"פ (שלום י88 מדינת ישראל נ' גאגולאשוילי3042/09 )); ת"פ (שלום ב"ש1.10.2009 , קטין נ' מ.א. (פורסם בנבו53970/06 ,)2.12.2014 , מדינת ישראל נ' יעקובוב (פורסם בנבו19027-01-13 )); ת"פ (שלום ב"ש15.3.2012 ,(פורסם בנבו Douglas J. Loewy, Shadows and Fog: Is California Civil Code Section 4611 an Effective Deterrent against False וכן )Accusations of Child Abuse During Custody Proceedings, 26 LOYOLA LAW REVIEW 881, 895 (1993 .8-7 '), בעמ9.6.2015 , מדינת ישראל נ' גוטאני (פורסם בנבו50736-06-13 )'ת"פ (שלום נצ 89 בנושא "אל�י1 משרדית לטיפול בבעיית "האלימות במשפחה" — דו"ח מספר- משרד המשפטים הועדה הבין900 .)1998( "מות נגד נשים במשפחה , 133 ראו בעניין זה, אבי חימי ואח' "גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית" קורבנות — אכיפת החוק, מין וחברה 91 .)2007 , (ישראל קים ואח' עורכים137 מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג-אלי, מאיר בר-מיכאל בר 92 .)2004( 37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת . ראו גם אפרת שהם ויאיר רגב "עמדות שוטרים בנושא הטיפול בתלונות על אלימות בעלים כלפי נש�ו45 'שם, בעמ 933 .)2000( 135 ,4 תיהם" משטרה וחברה (התשס"ב); נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה בתחום 18 ,187 ראו גם פיני יחזקאלי "חוסר אונים?" מראות המשטרה 94 "); אבי חימי ואח' "גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה-האלימות בן בני ).2007 , (ישראל קים ואח' עורכים133 קורבנות — אכיפת החוק, מין וחברה ).13.6.2004 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו13353/04 )תמ"ש (משפחה כ"ס 95 מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד-אלי, מאיר בר- ראו גם מיכאל בר96 ); נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה2004( 37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-בני זוג במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת ).2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה-בתחום האלימות בן בני ).28.3.2004 , מדינת ישראל נ' זיו (פורסם בנבו5431/02 )ם-פ' (שלום י 97 (ישראל138 ,133 אבי חימי ואח' "גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית" קורבנות — אכיפת החוק, מין וחברה98 .)2007 ,קים ואח' עורכים ); ת"פ (שלום רח') 17.12.2012 , זוהר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו22892-04-12 )'ראו, לדוגמה, ת"פ (שלום נת 99 .)7.9.2015 , מדינת ישראל נ' ר. (לא פורסם17284-08-13 .)30.7.2015 , בוזגלו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו3204/15 ע"פ100 111 הערות .6 . הציטוט מובא מהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בפסקה3 שם, בפסקה101 .122 . הציטוט מובא מהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בפסקה5 שם, בפסקה102 .29-)(ה) ו5()(א23 ' סע1996- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה — מעצרים), התשנ"ו103 מוחא ודוד א' פרנקל-אלי, מאיר בר- על ההשלכות של סיכון זה על קבלת ההחלטות של המשטרה ראו מיכאל בר104 "סיכונים-"הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת ).2004( 37 ,8 משטרה וחברה .14 '), בעמ2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה- נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה בתחום האלימות בן בני105 .2002 דבריו של השופט זלוצ'ובר מבוססים על נתונים משנת106 .)2013 , (הכנסת, מרכז מחקר ומידע3 2013 ראו, לדוגמה, יובל בוגייסקי אלימות נגד נשים — ריכוז נתונים לשנת107 מוחא ודוד א' פרנקל-אלי, מאיר בר- (התשס"ב); מיכאל בר18 ,187 פיני יחזקאלי "חוסר אונים?" מראות המשטרה108 "סיכונים-"הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת ).2004( 37 ,8 משטרה וחברה .19 ' (התשס"ב), בעמ18 ,187 פיני יחזקאלי "חוסר אונים?" מראות המשטרה109 .)2015( 2014 הסניגוריה הציבורית — דוח פעילות110 .20 ' שם, בעמ111 .21 ' שם, בעמ112 .24-23 ' שם בעמ113 ), כפי שהובא בתוך הסניגוריה28.9.2014 , מדינת ישראל נ' מונסף (לא פורסם58210-09-14 ) מ"י (שלום ת"א114 .)2015( 21 2014 הציבורית — דוח פעילות ).17.12.2014 , ס.ש. נ' ע.ש. (פורסם בנבו17307-12-14 )' ה"ט (משפחה נצ115 )17.12.2012 , זוהר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו22892-04-12 )' ת"פ (שלום נת116 .)8.3.2011 , מדינת ישראל נ' עובד (פורסם בנבו14376-03-11 )' מ"י (שלום נצ117 .1 ' שם, בעמ118 .3 '), בעמ8.3.2011 , מדינת ישראל נ' עובד (פורסם בנבו14376-03-11 )' מ"י (שלום נצ119 ; ראו גם חוק למניעת אלימות1977- לחוק העונשין, התשל"ז382- רבתי ו368 ,354 ,351 ,86 ' ראו, לדוגמה, סע120 .1991-במשפחה, התשנ"א : "מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ושל קורבן עבירת מין 2003 זו כותרת ההנחיה כפי שהייתה בשנת121 , (התשס"ג). בגרסה המתוקנת2.5 או אלימות שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה" הנחיות פרקליטת המדינה , שונתה כותרת ההנחיה ל"מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ו\או מתלונן שחזר בו במשפט 2006 משנת (התשס"ו).2.5 מעדותו במשטרה" הנחיות פרקליטת המדינה (ההדגשות הוספו).4 עד2 שם, בסעיפים122 להנחיה, הקובע: "יש מקום לנהל חקירה שתחשוף האם הודח הקורבן לחזור בו מעדותו במשטרה, ואם10 ראו סעיף123 ."כן — מי האחראי לכך .2015 נכון למועד הכתיבה של מחקר זה טרם התקבלו נתונים מלאים לשנת124 תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה112 , פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו13105/01 ) להלן רשימה לא ממצה של פסקי דין אלה: תמ"ש (משפחה ר"ג125 )); תמ"ש (משפחה כ"ס1.6.2003 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו3960/01 )); תמ"ש (משפחה כ"ס29.4.2011 פלונית נ' אלמוני28132/02 )); תמ"ש (משפחה כ"ס13.6.2004 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו13353/04 ); תמ"ש (משפחה22.11.2004 , א.ז. נ' א.ז. (פורסם בנבו9824/04 )ם-); תמ"ש (משפחה י7.9.2004 ,(פורסם בנבו פלוני נ' אלמוני (פורסם 3248/01 )ם-); ת"א (מחוזי י2005( 897 )3( ר.פ. נ' ג.ש., פ"מ התשס"ד1880/04 )כ"ס ); תמ"ש (משפחה 22.3.2011 , א.ש. נ' מ.ס. (פורסם בנבו27474-01-11 )'); ה"ט (משפחה טב11.9.2005 ,בנבו פלונית נ' 1818-01-12 )); ה"ט (משפחה כ"ס27.10.2011 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו23390-10-11 )ק"ג ); ה"ט 5.7.2012 , פלונית נ' פלוני (לא פורסם49375-02-12 )ם-); ה"ט (משפחה י5.2.2012 ,פלוני (פורסם בנבו 56508-12-12 )); ה"ט (משפחה ראשל"צ20.11.2012 , א.צ. נ' א.צ. (פורסם בנבו24672/11 )(משפחה ראשל"צ ); 17.1.2013 , נ.ע. נ' ע.ע. (פורסם בנבו14177-03-09 )'); תמ"ש (משפחה חי3.1.2013 ,האם נ' האב (פורסם בנבו ק.א. 22857-01-13 )); ה"ט (משפחה ראשל"צ30.9.2013 , ע. נ' מ. (לא פורסם28953-01-13 )ה"ט (משפחה פ"ת ) 4( פלונית נ' פלוני, פ"ד נו3009/02 ). ראו גם בהליכים אזרחיים אחרים: רע"א4.2.2014 ,נ' ש.ר. (פורסם בנבו 7214/06 )); ת"א (שלום ב"ש25.8.2005 , אליהו נ' פור (פורסם בנבו7549/96 )ם-); ת"א (שלום י2002( 872 .)17.11.2011 ,רואימי נ' דרמון (פורסם בנבו יאנוס נ' מדינת ישראל, 5877/99 ; רע"פ708 )4( פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נא1703/96 ראו, לדוגמה, ע"פ126 ); ת"א (שלום28.3.2004 , מדינת ישראל נ' זיו (פורסם בנבו5431/02 )ם-); פ' (שלום י2004( 97 )2(פ"ד נט אטיאס נ' 4762/08 )); ת"פ (שלום ת"א13.1.2008 , פדל גבריאלי נ' ירמיהו (פורסם בנבו23310/06 )ת"א זוהר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22892-04-12 )'); ת"פ (שלום נת12.10.2009 ,מדינת ישראל (פורסם בנבו ), וכן הדיון להלן 20.3.2014 , פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו40034-01-14 )'); ע"פ (מחוזי חי17.12.2012 .1 בפרק ו' סעיף 2563/04 )ם-); ת"פ (שלום י4.2.1999 , מדינת ישראל נ' נעמה (פורסם בנבו763/96 ) ראו ת"פ (שלום צפת127 מדינת ישראל נ' מחאמיד (פורסם1556/05 )'); ת"פ (שלום חד25.9.2005 ,מדינת ישראל נ' דרי (פורסם בנבו ); ת"פ (שלום 24.9.2012 , מדינת ישראל נ' אוחיון (פורסם בנבו38488-02-10 )'); ת"פ (שלום די12.6.2012 ,בנבו מדינת ישראל 19027-01-13 )); ת"פ (שלום ב"ש22.7.2013 , מדינת ישראל נ' הירש (פורסם בנבו1536/08 )'חי מדינת ישראל נ' יוחנן (פורסם בנבו, 61042-07-13 )); ת"פ (שלום ב"ש2.12.2014 ,נ' יעקובוב (פורסם בנבו ). 28.7.2004 , בן אליהו מסיקה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו6202/04 ), וראו גם רע"פ1.1.2015 .)23.7.2007 , מדינת ישראל נ' לובלינסקי (פורסם בנבו1204/03 )' ת"פ (שלום די128 , אך הואיל ומדובר בסנקציה243 יצוין כי הפרקליטות ביקשה גם מאסר על תנאי במקרה של עברה עתידית לפי סעיף129 .מותנית איננו רואים בה, במסגרת מחקר זה, חלק מהעונש ).13.1.2008 , פדל גבריאלי נ' ירמיהו (פורסם בנבו23310/06 ) ת"א (שלום ת"א130 . לפסק הדין4 שם, בפסקה131 .)14.5.2008 , מדינת ישראל נ' קלדרון (פורסם בנבו5261/06 )ם- ת"פ (שלום י132 .)13.6.2011 , מדינת ישראל נ' הדר (פורסם בנבו63021-10-10 ) ת"פ (שלום ב"ש133 .)13.7.2009 , מדינת ישראל נ' רזניקוב (פורסם בנבו1415-07-08 )' ת"פ (שלום נצ134 .)7.9.2014 , מדינת ישראל נ' שימנסקי (פורסם בנבו15657-02-14 ) ת"פ (שלום ת"א135 .125-126 לרשימה לא ממצה של פסקי דין אלה ראו לעיל, ה"ש136 .)2004( 97 )2( יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט5877/99 רע"פ137 .)13.11.2000 , יאנוס נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בתקדין8179/99 בג"ץ138 .)6.4.2009 , לוין נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו8007/08 בג"ץ139 עותק מפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה נמצא בידי המחבר: בית המשפט ביטל את צו ההרחקה שהוצא140 נגד הבעל ומתח ביקורת קשה הן על התנהלות האשה והן על התנהלות המשטרה שהרחיקה את הבעל. מטעמים של צנעת הפרט בחרנו שלא לציין את מספר ההליך בפסק דין זה. .2-1 הציטוט הוא מפסק הדין, פסקאות141 113 הערות לחוק העונשין מאפשר לפצות את הנילון רק בגין ההוצאות המ�ש81 כפי שנראה בהמשך הפרק, במצב הראשון סעיף1422 פטיות שנגרמו לו עקב ההליך המשפטי; במצב השני החוק מאפשר להעניק לנילון פיצוי בהיקף רחב יותר. ראו סעיף .1991- לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א11 .3- ו1 , בסעיפים1537 , ס"ח1995- חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה143 דוגמה להליך מקדים כזה היא המצב הראשון: במסגרת הליך פלילי נגד הנילון נקבע כי הוא חף מפשע וכי הוגשה נגדו144 תלונת שווא. גם המצב השני יכול להיות הליך מקדים כזה — דיון בצו הגנה שבו קבע בית המשפט לענייני משפחה שמדובר בתלונת שווא. לחוק העונשין קובע: "[...] ראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות 80 סעיף145 זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל [...] בסכום שייראה לבית המשפט". ).1997( 708 )4( פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נא1703/96 ע"פ146 .)5.7.2004 , יאנוס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו1084/04 )' ע"פ (מחוזי נצ147 .)17.12.2012 , זוהר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו22892-04-12 )' ת"פ (שלום נת148 .)20.3.2014 , פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו40034-01-14 )' ע"פ (מחוזי חי149 .)1997( 708 )4( פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נא1703/96 ע"פ150 . שם151 .)13.1.2008 , פדל גבריאלי נ' ירמיהו (פורסם בנבו23310/06 ) ת"א (שלום ת"א152 .)12.10.2009 , אטיאס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו4762/08 ) ת"פ (שלום ת"א153 .1982- לתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ"ב8 סעיף154 .)5.2.2012 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו1818-01-12 ) ה"ט (משפחה כ"ס155 שם. לפסקי דין נוספים שבהם נדחתה בקשה לצו הגנה בהיותה משוללת בסיס, בלי לחייב את המבקש בהוצאות, ראו156 ), שם הורחק הנילון "בהסכמה" למשך26.10.2009 , י.פ. נ' י.פ. (פורסם בנבו24401/09 )תמ"ש (משפחה ראשל"צ פלונית 23390-10-11 )חודשיים בעקבות הבקשה, אך לבסוף ביטל בית המשפט את צו ההגנה; תמ"ש (משפחה ק"ג ), שם הוציאה האשה, עורכת דין, צו הגנה נגד בעלה בטענה שאיים לרצוח 27.10.2011 ,נ' פלוני (פורסם בנבו אותה ולחטוף את הבנות. בית משפט השלום הוציא נגד הבעל את צו ההגנה. בדיון שהתקיים בבית משפט לענייני משפחה קבעה השופטת אבירה אשקלוני כי האשה משקרת. צו ההגנה בוטל אך בית המשפט סירב לחייב את האישה בהוצאות. ).22.11.2004 , א.ז. נ' א.ז. (פורסם בנבו9824/04 )ם- תמ"ש (משפחה י157 .)11.9.2005 , פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו3248/01 )ם- ת"א (מחוזי י158 .55 שם, בפסקה159 .)22.3.2011 , א.ש. נ' מ.ס. (פורסם בנבו27474-01-11 )' ה"ט (משפחה טב160 לפסקי דין נוספים שבהם קבע בית המשפט כי הבקשה לצו הגנה מבוססת על תלונת שווא, ועם זאת חייב את המבקש161 ), שם29.4.2011 , פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו13105/01 )בפיצויים נמוכים יחסית, ראו תמ"ש (משפחה ר"ג ש"ח נוסף על העלות של בדיקת הפוליגרף; ה"ט (משפחה פ"ת) 5,000 חויבה האשה בגין תלונת שווא בהוצאות של 56508-12- ) ש"ח; ה"ט (משפחה ראשל"צ5,000 ), שם נפסקו30.9.2013 , ע. נ' מ. (לא פורסם28953-01-13 ש"ח. פסק דין מעניין בהקשר זה הוא ה"ט5,000-), שם חויבה האשה ב3.1.2013 , האם נ' האב (פורסם בנבו12 ), שם חייב בית המשפט אשה שהגישה תלונת שווא20.3.2013 , ב.ג. נ' י.ג. (לא פורסם43138-02-12 )'(משפחה נצ ש"ח; כמו כן, על פי הסכמה מוקדמת עם הצדדים — שלפיה מי שיימצא 2,500 בהוצאות הפוליגרף ובהוצאות של דובר שקר יורחק מהבית לשלושה חודשים — בית המשפט אף הרחיק את האשה מהבית למשך שלושה חודשים. ).23.6.2011 , ל.ס. נ' ל.א. (פורסם בנבו50123-03-11 )' תמ"ש (משפחה קר162 .) (ההדגשות במקור37 שם, בפסקה163 .)1.10.2009 , קטין נ' מ.א. (פורסם בנבו53970/06 ) תמ"ש (משפחה ר"ג164 תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה114 .)20.11.2012 , א.צ. נ' א.צ. (פורסם בנבו24672/11 ) ה"ט (משפחה ראשל"צ165 .)1.6.2003 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו3960/01 ) תמ"ש (משפחה כ"ס166 .)2005( 897 )3( ר.פ. נ' ג.ש., פ"מ התשס"ד1880/04 ) תמ"ש (משפחה כ"ס167 .)5.7.2012 , פלונית נ' פלוני (לא פורסם49375-02-12 )ם- ה"ט (משפחה י168 .)4.2.2014 , ק.א. נ' ש.ר. (פורסם בנבו22857-01-13 ) ה"ט (משפחה ראשל"צ169 .1965- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה170 .)8(15 שם, בסעיף171 א. הסכומים שצוינו לעיל מחושבים על בסיס הסכומים הקבועים בחוק7 , בסעיף1965- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה172 .בתוספת הצמדה .35 , בסעיף1968- פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח173 .63 שם, בסעיף174 42920-05-13 )ם-); עמ"ש (מחוזי י8.12.2010 , ז.א. נ' ר.א. (פורסם בנבו58092/01 ) ראו תמ"ש (משפחה ר"ג175 פלוני נ' פלונית (פורסם7073/13 בע"ם-) שאושר בבית המשפט העליון ב3.9.2013 ,פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו ).31.12.2013 ,בנבו שם.176 )ם-); תמ"ש (משפחה י21.12.2004 , כ.ש. נ' כ.פ. (פורסם בנבו19270/03 )ם- ראו, לדוגמה, תמ"ש (משפחה י177 , ה.ש. נ' ה.א. (פורסם בנבו30560/07 )); תמ"ש (משפחה ראשל"צ21.7.2008 , כ. נ' כ. (פורסם בנבו6743/02 )); תמ"ש (משפחה ראשל"צ14.12.2008 , נ.ש. נ' נ.י. (פורסם בנבו24782/98 )); תמ"ש (משפחה ר"ג2.12.2008 , נ.ש. נ' נ.י. (פורסם בנבו24782/98 )); תמ"ש (משפחה ר"ג2.12.2008 , ה.ש. נ' ה.א. (פורסם בנבו30560/07 .)5.9.2011 , כ.ש נ' כ.ש (פורסם בנבו44248-05-10 )ם-); תמ"ש (משפחה י14.12.2008 )'); תמ"ש (משפחה קר21.1.2010 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו21162/07 )ם- ראו, לדוגמה, תמ"ש (משפחה י178 י.ק. נ' ב.ש.ק. (פורסם23849-08-10 )); תמ"ש (משפחה ר"ג9.8.2011 , פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו44-04-09 ); עמ"ש (מחוזי11.10.2011 , א.א.ל.ב. נ' ח.ב. (פורסם בנבו35371-02-10 )); תמ"ש (משפחה ר"ג9.10.2011 ,בנבו אלמוני נ' פלונית 46820-03-10 )ם-); תמ"ש (משפחה י6.11.2011 , א.ש. נ' ד.ש. (פורסם בנבו23464-10-09 )'חי ).17.4.2013 , ע.ש. נ' נ.מ.ש. (פורסם בנבו22970-11-11 )ם-); תמ"ש (משפחה י4.9.2012 ,(פורסם בנבו ש.א. נ' ס.ד. 34994-06-10 )'); תמ"ש (משפחה נצ29.3.1995 , מצראווה נ' מצראווה (פורסם בנבו1730/92 ע"א179 .)22.6.2012 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו11780/09 )); תמ"ש (משפחה ב"ש9.4.2012 ,(פורסם בנבו )13.1.2008 , פדל גבריאלי נ' ירמיהו (פורסם בנבו23310/06 ) ת"א (שלום ת"א180 .)20.2.2014 , א.י. נ' ג.י. (פורסם בנבו21852-03-10 )' תמ"ש (משפחה נצ181 . לפסק הדין67 בפסקה182 . לפסק הדין107-109 שם, פסקאות183 .)12.8.2015 , פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו57199-11-14 ) תמ"ש (משפחה ת"א184 . לפסק הדין4 ' כפי שמופיע בעמ185 .12 ' בעמ186 .. ההפניות לעמודי הפרוטוקול הוסרו17-16 ' בעמ187 .. ההפניות לסעיפי הסיכומים הוסרו18 ' בעמ188 . לפסק הדין8 ' בעמ189 115 הערות 4780/05 )'); ת"א (שלום חד24.12.2014 , נ.ר. נ' ע.ס. (פורסם בפדאור33511-12-11 )' ראו גם תמ"ש (משפחה נצ190 , ו.ז. נ' ג'.פ.ש. (פורסם בנבו17372-12-09 )'); תמ"ש (משפחה נצ24.12.2007 ,עיד נ' עיד (פורסם בנבו ).14.5.2015 .)27.4.2011 , מדינת ישראל נ' נזרי (פורסם בנבו2820-02-10 ) ת"פ (שלום ת"א191 . לפסק הדין5 ' שם, בעמ192 ). ציטוט זה הובא על ידי השופט כבוב בת"פ (שלום1995( 8 ,1 )3( מדינת ישראל נ' אילון, פ"ד נג4872/95 ע"פ193 .), שעסק בתלונת שווא9.9.2001 , מדינת ישראל נ' שסטק (פורסם בנבו502/01 )'נת ).28.7.2004 , בן אליהו מסיקה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו6202/04 רע"פ194 . לפסק דינו של השופט חשין7 שם, בפסקה195 . לעיל127 לדיון על מקרי הביטוח ראו הערה196 אלי, מאיר-); מיכאל בר2004( 5 ,8 זוג" משטרה וחברה- נתן זלוצ'ובר "מגמות בחקיקה בתחום האלימות בן בני197 מוחא ודוד א' פרנקל "הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג במשפחה: פרספקטי-בר ו ).2004( 37 ,8 סיכונים" משטרה וחברה-בה של לקיחת ).25.11.1979 , חמו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו237/79 ע"פ198 .563 ' השופט ויתקון, בעמ199 .564 ' שם, בעמ200 .)9.9.2001 , מדינת ישראל נ' שסטק (פורסם בנבו502/01 )' ת"פ (שלום נת201 .5-4 ' שם, בעמ202 .)31.10.2001 , טלקר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו7204/01 ) ע"פ (מחוזי ב"ש203 .)13.7.2009 , מדינת ישראל נ' רזניקוב (פורסם בנבו1415-07-08 )' ת"פ (שלום נצ204 , לחוק העונשין קובע: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין [...] בחירותם428 סעיף205 ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו [...] או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה [...] דינו — מאסר שבע שנים". עברה זו קמה גם אם האדם המאוים לא שעה לאיומים. ).7.9.2014 , מדינת ישראל נ' שימנסקי (פורסם בנבו15657-02-14 ) ת"פ (שלום ת"א206 .)23.7.2007 , מדינת ישראל נ' לובלינסקי (פורסם בנבו1204/03 )' ת"פ (שלום די207 .)13.1.2008 , פדל גבריאלי נ' ירמיהו (פורסם בנבו23310/06 ) ת"א (שלום ת"א208 .)14.5.2008 , מדינת ישראל נ' קלדרון (פורסם בנבו5261/06 )ם- ת"פ (שלום י209 .)13.6.2011 , מדינת ישראל נ' הדר (פורסם בנבו63021-10-10 ) ת"פ (שלום ב"ש210 ' לוין נ8007/08 ); בג"ץ13.11.2000 , יאנוס נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בתקדין8179/99 בג"ץ211 .)6.4.2009 ,משטרת ישראל (פורסם בנבו ).1995( 8 ,1 )3( מדינת ישראל נ' אילון, פ"ד נג4872/95 ע"פ212 .)2004( 97 )2( יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט5877/99 רע"פ213 ) לחוק, הקובע גם עילה של "הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד7()(ב68 '). ראו גם סע5()(ב68 ' שם, בסע214 ."עדות חפשית או מלהעיד בכלל לפסק הדין.114 ' ראו, לדוגמה, עמ215 . הדברים נכונים באותה מידה גם בנוגע למי שהגישו תלונות שווא בגין עברות אלימות במשפחה216 תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה116 ,)2014( 835 מרגל "כוחה של התביעה בהליכים הפליליים — מחקר אמפירי" משפטים מד-אייל וקרן וינשל- אורן גזל217 . ואילך860 'בעמ .70 ', בסע1984- ראו חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד218 . שם219 .)5()(ב68 שם, בסעיף220 .) לפסק הדין (ההדגשות הוספו119-118 ' עמ221 .)24.7.1984 , בוסקילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו337/81 ע"א222 .) (ההדגשות הוספו349-348 ' שם, בעמ223 . לפסק הדין123 ' עמ224 .)13.11.2000 , יאנוס נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בתקדין8179/99 בג"ץ225 . לפסק הדין106 ' בעמ226 .)30.7.2015 , בוזגלו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו3204/15 ע"פ227 . ראו בעניין זה, רמב"ם, משנה תורה, עדות, פרק יח228 . תודתי נתונה לפרופ' שחר38 '), בעמBECCARIA: ON CRIMES AND PUNISHMENTS (Richard Bellamy ed. 1995 ראו229 .אלדר על שהסב את תשומת לבי לכך ).20.3.2013 , ב.ג. נ' י.ג. (לא פורסם43138-02-12 )' ה"ט (משפחה נצ230 יש לציין כי לתוצאה זו הגיע השופט זגורי על בסיס הסכמת הצדדים; ספק אם אפשר היה להגיע לתוצאה זו אלמלא231 .כן " ; מכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים 2006 ראו, לדוגמה, המכון להשתלמות שופטים "פירוט השתלמויות232 ,)2015 ,"סמינרים/השתלמויות" ; שלי מזרחי סימון נשים בישראל: סוגיות מרכזיות (הכנסת, מרכז מחקר ומידע .36-35 'בעמ 18 '); פרוטוקול ישיבה מס31.10.2005( 16- של הוועדה לקידום מעמד האישה, הכנסת ה211 ' פרוטוקול ישיבה מס233 של הוועדה לקידום מעמד110 '); פרוטוקול ישיבה מס10.6.2013( 19-של הוועדה לקידום מעמד האישה, הכנסת ה ); ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי "השופטת בדימוס 10.11.2014( 19-האישה ולשוויון מגדרי, הכנסת ה עדנה ארבל בישיבה חגיגית: "באופן יוצא דופן מערכת המשפט מחייבת כל שופט לעבור השתלמות בנושא אלימות ; יובל יועז "שופטים 10.11.2014 ""במשפחה כי עדות קורבן עבירה זו אינה דומה לשום תחום אחר. זו תורה שלמה .19.8.2013 בתיקי עבירות מין יעברו השתלמויות בנושא תקיפה מינית" אתר גלובס " ; 2015 שם, וכן איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית "ניוזלטר איגוד מרכזי הסיוע קיץ וראש השנה234 .36-35 ') בעמ2015 ,שלי מזרחי סימון נשים בישראל: סוגיות מרכזיות (הכנסת, מרכז מחקר ומידע ). על הממצאים Eugene J. Kanin, False Rape Allegations, 23 ARCHIVES OF SEXUAL BEHAVIOR 81 (1994 235 הסטטיסטיים של מחקר זה אמנם נמתחה ביקורת, אולם לענייננו חשובה הנקודה המומחשת במחקר — ההשפעה הפוטנציאלית של אזהרת המתלוננים. ).2011( אסף זגורי ואברהם זגורי דין בפוליגרף כבדיקה וראיה236 .)13.6.2004 , פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו13353/04 ) תמ"ש (משפחה כ"ס237 .)28.3.2004 , מדינת ישראל נ' זיו (פורסם בנבו5431/02 )ם- פ' (שלום י238 .)7.9.2015 , מדינת ישראל נ' ר. (לא פורסם17284-08-13 )' ת"פ (שלום רח239 )17.12.2012 , זוהר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו22892-04-12 )' ת"פ (שלום נת240 .)30.7.2015 , בוזגלו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו3204/15 ע"פ241 1996- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה — מעצרים), התשנ"ו242 117 הערות ,)2014( 835 מרגל "כוחה של התביעה בהליכים הפליליים — מחקר אמפירי" משפטים מד-אייל וקרן וינשל- אורן גזל243 . ואילך860 'בעמ ראו דיון בפרק ד' לעיל ואת המקורות המובאים שם.244 Ryan C. Coulson, Professional Responsibility and False Accusations of Child Abuse, 16 JOURNAL OF 245 .)CONTEMPORARY LEGAL ISSUES 233 (2007 .)2004( 97 )2( יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט5877/99 רע"פ246 .)30.7.2015 , בוזגלו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו3204/15 ע"פ247 " למחקרים נוספים שערכתי על מדיניות התביעה של הפרקליטות ראו יואב מזא"ה "אכיפה של הסדרי ראייה248 ;) (מדיניות הפרקליטות בנוגע להעמדה לדין בגין הפרות של זמני שהות245 ' (התשע"א), בעמ227 הפרקליט נא יואב מזא"ה "נשים הרוצחות את בני זוגן: האם התעלמות המערכת המשפטית מהתופעה מלמדת על אפליה רחבה ) 2014 ,אביעד ויואב מזא"ה עורכים- (יעל וילצ'יק65 יותר באכיפת החוק?" אלימות אילמת — גברים כקורבנות (מדיניות הפרקליטות בנוגע להעמדה לדין וענישה של נשים הרוצחות את בני זוגן). ).20.2.2014 , א.י. נ' ג.י. (פורסם בנבו21852-03-10 )' תמ"ש (משפחה נצ249 .)23.6.2011 , ל.ס. נ' ל.א. (פורסם בנבו50123-03-11 )' תמ"ש (משפחה קר250 .15 '), עמ4.2.1999 , מדינת ישראל נ' נעמה (פורסם בנבו763/96 ) ת"פ (שלום צפת251 .175- ו164 ), פסקאות22.7.2013 , מדינת ישראל נ' הירש (פורסם בנבו1536/08 )' ת"פ (שלום חי252 .1569 - ו1539 '), חלק שלישי, בעמ2012( יעקב קדמי על הדין בפלילים253 .) לפסק הדין (ההדגשה הוספה175 פסקה254 .)24.7.1984 , בוסקילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו337/81 ע"א255 .348 ' שם, בעמ256 .)25.12.2003 , אגשם נ' רשות הדואר (פורסם בנבו1808/03 רע"א257 .)25.8.2005 , אליהו נ' פור (פורסם בנבו7549/96 )ם-. ראו גם ת"א (שלום י3 שם, בפסקה258 .56 ', סע2007- חוק זכות יוצרים, התשס"ח259 .13 ', סע1999- חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט260 .א29 ', סע1981- חוק הגנת הצרכן, התשמ"א261 א. הסכומים שצוינו לעיל חושבו לפי הסכומים הקבועים בחוק בתוספת7 ', סע1965- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה262 .הצמדה (ב).6 ', סע1998- חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח263 .2007- לחוק זכות יוצרים, התשס"ח56 ' לבין סע1924-א לפקודת זכויות יוצרים, התרפ"ד3 ' השוו, לדוגמה, בין סע264 .1977- לחוק העונשין, התשל"ז355 ראו סעיף265 .)1.10.2009 , קטין נ' מ.א. (פורסם בנבו53970/06 ) תמ"ש (משפחה ר"ג266 .)13.6.2011 , מדינת ישראל נ' הדר (פורסם בנבו63021-10-10 ) ת"פ (שלום ב"ש267 .)20.2.2014 , א.י. נ' ג.י. (פורסם בנבו21852-03-10 )' תמ"ש (משפחה נצ268 .)17.12.2014 , ס.ש. נ' ע.ש. (פורסם בנבו17307-12-14 )' ה"ט (משפחה נצ269 .)7.9.2004 , פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו28132/02 ) תמ"ש (משפחה כ"ס270 .)11.9.2005 , פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו3248/01 )ם- ת"א (מחוזי י271 .)2005( 897 )3( ר.פ. נ' ג.ש., פ"מ התשס"ד1880/04 ) תמ"ש (משפחה כ"ס272 תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה118 .)20.11.2012 , א.צ. נ' א.צ. (פורסם בנבו24672/11 ) ה"ט (משפחה ראשל"צ273 Herbert A. Schreier, Repeated False Allegations of Sexual Abuse Presenting to Sheriffs: When Is it ראו274 Munchausen by Proxy?, 20 CHILD ABUSE & NEGLECT 985 (1996); Christopher Bopst, Rape Shield Laws and Prior False Accusations of Rape: The Need for Meaningful Legislative Reform, 24 JOURNAL OF LEGISLATION 125 (1998); Jules Epstein, True Lies: The Constitutional and Evidentiary Bases for Admitting Prior False Accusation .)Evidence in Sexual Assault Prosecutions, 24 QUINNIPIAC LAW REVIEW 609 (2006 .)2.5.2012 , ס.א. נ' ח.א. (פורסם בפדאור39777-04-12 )' ה"ט (משפחה נצ275 .)31.10.2001 , טלקר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו7204/01 ) ע"פ (מחוזי ב"ש276 1415-07-08 )'); ת"פ (שלום נצ23.7.2007 , מדינת ישראל נ' לובלינסקי (פורסם בנבו1204/03 )' ת"פ (שלום די277 .)13.7.2009 ,מדינת ישראל נ' רזניקוב (פורסם בנבו ).30.7.2015 , בוזגלו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו3204/15 ע"פ278 מרגל "כוחה של-אייל וקרן וינשל- מהם לא יורשעו כלל. אורן גזל90%-מרגל, יותר מ-אייל ווינשל- כפי שמצאו גזל279 . ואילך860 '), בעמ2014( 835 התביעה בהליכים הפליליים — מחקר אמפירי" משפטים מד פורום קהלת פורום קהלת הוא מכון מחקר השוכן בירושלים ופועל לעיגון מעמד הקבע של הלאום כמדינת ישראל של הדמוקרטיה לחיזוק היהודי, העם הישראלית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל. על ונשען מפלגתי איננו הפורום מקורות עצמאיים פרטיים ללא מימון ישיר או עקיף ממדינת ישראל או מכל ישות מדינית אחרת. כל תוצרי הפורום מוגשים למקבלי ההחלטות ולציבור ללא תמורה. פורום קהלת (ע"ר) 8 רח' עם ועולמו 9546306 , ירושלים 02-6312720 ' טל 02-6312724 'פקס [email protected] www.kohelet.org.il   