חומר רקע

1 הנחיות פרקליט המדינה הנחיית פרקליט המדינה מספר5.2 – מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד 41 אוקטובר4991 ; 4 אוגוסט5005 ; 4 ינואר5001 ; 41 מאי5001 :עדכון אחרון י"א באדר ב' התשע "ו , 54 מרץ5041 5.2 – מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד ל מסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד עניינה של הנחיה זו בהתוויית מדיניות התביעה בעניין פתיחה בחקירה פלילית והעמדה ל דין של אדם בגין חשד ל מתן אמרה או עדות כוזבת או סותרת מתוך כוונה להטעות בחקירה או במשפט. .בסיום ההנחיה מובאת הנחיה בנושא העמדה לדין של מי שסירב להעיד במשפט :המסגרת הנורמטיבית 1. על תופעת ,המתלונן תלונת שווא העד שחוזר בו מגרסתו או ה עד ה מעיד עדות שקר, ות חל , בין ,היתר הוראות החיקוק הבאות : עדויות סותרות – סעיף042(א) לחוק העונשין , התשל"ז– 1711 " :(להלן החוק)" 1: "המוסר הודעות או עדויות ןיי בענ אחד בפני רשויות שונות והודעותיו א ו ע דויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית ,לגבי העניין ו עושה כן בכוונה ,להטעות דינו – מאסר חמש שנים". ידיעות כוזבות– סעיף042 לחוק : "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו– מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו" . עדות שקר– סעיף021 (א) לחוק: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו– מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו– "מאסר תשע שנים2. 1 חוק העונשין, התשל"ז- 1711 , ס"ח002 . 0 שיבוש מהלכי משפט– סעיף044 :לחוק "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך ש יפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו– "מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי– לרבות חקירה פלילית "והוצאה לפועל של הוראת בית משפט :התוויית מדיניות התביעה :כללי 0. חשיפת האמת ועשיית צדק הן מטרותיו המובהקות של ההליך הפלילי . מסירת אמירה כוזבת או סותרת בחקירה או בבית המשפט בכוונה להטעות ,חותרת תחת מטר ות אלה, ועשויה .אף להביא להרשעתם של חפים מפשע או לזיכוים של אשמים "ביסוד שיטת המשפט שלנו מעוגן העיקרון לפיו הליכי משפט קשורים קשר אמיץ עם החובה לומר אמת .בכל ההליכים שנועדו לעשיית משפט אשר על כן, בהקשרם של הליכים לעשיית משפט, החובה לומר אמת אינה רק בגדר חובה מוסרית, אלא היא אף חובה משפטית הנגזרת מהוראות החוק וממהותו של ההליך המשפטי. חשיפת האמת ועשיית צדק הן "מהתכליות המובהקות של ההליך הפלילי3. 2. ,כיוון שכך התביעה מייחסת חומרה יתרה לעבירות אלו ורואה אינטרס ציבורי מובהק .במדיניות אכיפתית מחמירה ביחס אליהן 4. עם זאת ,אל מול החובה לומר אמת, עשויים לעמוד תכליות ואינטרסים ציבוריים אחרים שיהא בהם כדי להחליש את ההצדקה לפתיחה בחקירה והעמדה לדין. עמד על כך בית המשפט העל יון בקובעו: "... כפי שמלמדת ההיסטוריה החקיקתית שלנו, ערך האמת הבא לידי ביטוי בחובת אמירת האמת בהליכים משפטיים ובחתירה לגילוי האמת באמצעות הליכי משפט, אינו מ ו גן בחקיקה כערך מוחלט. אל מול הצבת התכלית של חשיפת האמת בהליכים משפטיים, עומדים ערכים נוספים כזכות ל כבוד, הזכות לפרטיות, או אינטרסים ציבוריים או פרטיים אחרים "הראויים להגנה4 . 2 בהתאם להלכה הפסוקה הרשעה בגין עבירה של עדות שקר מחייבת תוספת ראייתית מסוג סיוע. ראה לדוגמא, ע"פ 172090 שאול מרקוס נ' מדינת ישראל, פ"ד (לז1 ,) 002 3 רע"פ1122077 אלגד אורי נ' מדינת ישראל, פסקה2 4 שם 2 2. תובע השוקל פתיחה בחקירה או העמדה לדין בגין העבירות הנדונות יתן דעתו לכך שמתן אמירה כוזבת או סותרת הנעשית מתוך כוונה להטעות בחקירה או בבית המשפט עשוי לנבוע ,, בנסיבות מסוימות ממניעים ,ייחודיים לעניין אשר י ש בהם,, בנסיבות חריגות כדי להחליש את ההצדקה לפתיחה בחקירה והעמד ה לדין . 2. ,בנוסף פתיחה בחקירה והעמדה לדין עלול ים ב תנאים מסוימים לעמוד בניגוד לאינטרסים ציבוריים אחרים בעלי משקל ולעיתים אף לפגוע בערך גילוי האמת עצמו בשל הרתעה של עדים מפנ י חזרה מאמרה כוזבת שמסרו ו בשל חשש מפגיעה בנכונותם של עדים ב כלל ונפגעי עבירה בפרט לשתף.פעולה עם רשויות החקירה 1. ,לפיכך בטרם קבלת החלטה על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין יי תן תובע דעתו , בראש ובראשונה, ל מניע ולתכלית שעמד ו לכאורה ביסוד האמרה השקרית ולמידת ה יותה נוגעת לשורש העניין שבבירור האשמה. כך, כאשר התשתית הראייתית מבססת לכאורה קיומה של עלילת שווא יקום ככלל אינטרס ציבורי בפתיחה בחקירה והעמדה לדין. במצב דברים מובהק פחות יובאו בחשבון השיקולים ש יפורטו.להלן מדיניות פתיחה בחקירה: 9. יש להבחין בין עלילה לבין מס ירת א מרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה . 7. ,ככלל התעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אחר בקשר עם עבירה פלילית, יעביר תובע את .העניין לחקירת משטרה 12 . ,לעומת זאת התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה ה סותרת הודעה קודמת בפרט מה ותי מתוך כוונה להטעות , יאזן התובע את האינטרסים השונים ו ייטה להפנות את העניין לחקירה, ככל שהתקיימו, בין היתר, התנאים הבאים: (1) ה כזב או הסתירה שב אמרה נית נו על ידי העד באופן מודע ; (0) ה כזב או הסתירה שב אמרה נוגע ים בליבת העניין והיה בה ם פוטנציאל להש פיע על תוצאת ה;הליך (2) ה כזב שב אמרה נתגלה בשל גורם חיצוני , להבדיל מכך שהעד חזר בו מגרסתו ה כוזבת באופן אוטונומי ומתוך רצון חופשי, כביטוי של חרטה ומתוך מטרה לקדם את תכלית בירור האמת ; 4 11 . ככל שהאמרה גרמה בפועל או הי י תה בעלת פוטנציאל לגרום נזק חמור לחשוד, לנאשם או לאדם אחר, או ל אינטרסים ציבוריים , תגבר הנט י יה להורות על פתיחה בחקירה . כך למשל, אם תלונת שווא גרמה למעצר החשוד, להרחקתו מילדיו או להטלת כל הגבלה ממשית אחרת עליו– שהסתברה להיות בדיעבד בלתי מוצדקת– תגבר הנט י יה להורות .על פתיחה בחקירה 10 . ככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי, וככל שהאמרה נסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנט י .יה להורות על פתיחה בחקירה 12 . ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת ו הנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחק,ירה וזאת מתו ך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מ לחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת . 14 . בנוסף לאמור ל :עיל, בטרם פתיחה בחקירה יש לשקול את השיקולים הבאים (א) האם מקור האמרה היה לכאורה לחץ פסול שהופעל על העד , באופן ישיר או עקיף, או;חשש ממשי מפני החשוד, הנאשם או אחרים (ב) האם היה קיים רצון מצד העד שלא להרע לחשוד או לנאשם בשל קירבה משמעותית ביניהם– ;משפחתית או אחרת (ג) האם קיים קשר בין העד לחשוד או לנאשם, המקים חשש טבוע ל קיומו ש ל או פסול0מניע זר ו לחזרה מהאמרה, כג ון עקב קרבה מיוחדת בין העד לנאשם. חשש זה קיים למשל ב0לחשוד עבי רת מין או אלימות בתוך המשפחה, או כאשר מדובר ב קטין, חסר ישע או אדם ,אחר המצוי ביחסי תלות עם החשוד או הנאשם (כדוגמת יחסי עובד ומעביד). במסגרת זו יש ,לבחון האם החזרה מ האמרה או העדות נובע ים לכאורה ,מלחצים מחשש ממשי מ החשוד או מ הנאשם, מרצון להשכין שלום בית ,מק יומ ם של רגשות אשם כלפי החשוד או הנאשם , מהעדר כוח נפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית .המשפט עדות מפלילה, וכדומה 12 . ,היה העד, המשנה גרסתו מתלונן בתיק אשר הביא לפתיחה בחקירה, או שהנו עד מדינה או שהנו עובד ציבור שמסר את אמרת ו בחקירה במסגרת תפקיד ו , יגבר האינטרס הציבור י שבמיצוי הדין עמ ו. 12 . ככלל, ע בר פלילי בכלל ובמיוחד בעבירות מאלו המנויות בהנחיה זו, יהווה שיקול תומך ב מיצוי הדין עם העד. 2 11 . משאבים ציבוריים שהושחתו לריק בשל העדות הסותרת או השקרית, כדוגמת משאבי חקירה ומשפט ובזבוז זמנם של עדים, .יובאו אף הם בחשבון 19 . נכונותו של העד ליתן פיצוי כספי לאדם שניזוק כתוצאה מהאמרה – .אף היא רלוונטית במקרים מתאימים ניתן לשקול עשיית שימוש בסעיף91 בחוק העונשין, המאפשר לבית המשפט בתיק המקורי לחייב את המתלונן לשלם את הוצאות הגנתו של נאשם, אם המתלונן הגיש את תלונתו ללא יסוד או לשם קנטור . הסכמתו ש ל העד לפיצוי כאמור .והפקדתו מראש תהווה שיקול נוסף במכלול השיקולים 17 . אמרה של חשוד או נאשם – ,ככלל התביעה תמנע מלהורות על פתיחה בחקירה נגד נאשם בגין מסירת אמרה כוזבת או סותרת0חשוד שנמסרה במסגרת חקירתו או משפטו . עם זאת, בנסיבות מיוחדות ניתן לחרוג מכלל זה. לפיכך , נמסרה אמרה שקרית או כוזבת על ידי החשוד או הנאשם בקשר עם העבירה המיוחסת לו, תישקל פתיחה בחקירה, :בהתקיים, בנוסף לנסיבות שלעיל, גם הנסיבות הבאות (1) המדובר בעלילת שווא מפלילה נגד אחר; (0) .קיימות נסיבות מחמירות מיוחדות 02 . בעת שקילת ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה , הנערכת לאחר תום המשפט בו ניתנו ,לכאורה אמרה או עדות כוזבת או סותרת יינתן משקל לקביעות ב ית המשפט ב עניין, ככל .שיהיו כאלה ב מקרים בהם מתייחס בית המשפט מפורשות לצורך לחקור את העד בחשד לעדויות סותרות או בחשד לעדות שקר, קיים, ככלל, אינטרס ציבורי במיצוי הדין. יחד עם זא ,ת, ראוי לסייג קריטריון זה לגבי מקרים בהם בית המשפט נעדר מידע באשר למניע שהניע את העד לחזרתו מגרסתו הראשונית, וכשבמניע יש כדי להחליש את העניין הציבורי שבמיצוי הדין (כגון במקרה בו המניע הוא חשש מהנאשם), שאז י אין די בהמלצ ה לש בית המשפט, כשלעצמה, כדי להצדיק א .ת מיצוי הדין עם העד 01 . ,על מנת שלא לפגוע בהליך שבו נחשפה אמרת הכזב או האמרה הסותרת ת דחה בדרך כלל פתיחת החקירה בגין ה עבירות ,המנויות בהנחיה זו למועד שלאחר הכרעת הדין , אלא אם ישנן נסיבו ת המצדיקות פתיחה ב חקירה באופן מי י .די 00 . העברת העניין למשטרה על ידי התביעה לש ם פתיחה בחקירה בגין עבירה מאלו המפורטות בהנחיה זו ., תעשה לאחר היוועצות עם פרקליט שהינו לפחות בדרגת ממונה היה העד מתלונן ב עבירת,אלימות בתוך המשפחה ,או בעבירת מין לא תפתח חקירה ללא .אישור של פרקליט מחוז או משנהו 2 מדיניות העמדה לדין: 02 . נמצאו ראיות מספיקו ת להעמדתו לדין פלילי של אדם בגין אמרה שקרית או סותרת שמסר בחקירה או במשפט בכוונה להטעות, ישקול תובע את העניין הציבורי שבהעמדתו לדין, לאחר שיביא בחשבון את הנסיבות המפורטות בסעיפים 12-02 .לעיל 04 . נמצאה תשתית ראייתית לכך שאדם מסר אמרה כוזבת מתוך מ טרה להפליל א דם הפללת שווא, יוגש,נגדו כתב אישום ל מעט אם נתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות .להימנע מכך 02 . נפתחה חקירה ועל פי ממצאיה הוחלט על העמדה לדין, יוגש כתב האישום לאחר מתן הכרעת הדין בערכאה הדיונית שב ה ניתנה העדות, אלא אם נמצאו טעמים מיוחדים .להגשת כתב האישום קודם לכן 02 . היה העד מתלונן ב עבירת ,אלימות בתוך המשפחה ,או בעבירת מין לא יוגש כתב אישום ללא אישור של פרקליט מחוז או משנהו . סי רוב להעיד 01 . כ כלל, התייצב ,עד בבית המשפט למתן עדות וסרב להשיב לשאלות, כולן או חלקן ית שקל האפשרות להורות על פתיחה בחקירה נגדו בעבירה לפי סעיף041 לחוק– "סירוב "להעיד , וזאת אם מדובר בעדות הנד ר שת לצורך הרשעה בעבירה חמורה. החלטה על העמדה לדין תתקבל לאחר שתשקלנה הנסיבות המנויות בסעיפים14-11, לעיל , לצד שאר .נסיבות העניין :חשד להדחה בחקירה 09 . התעורר חשד שהמניע לחזרתו של עד מעדות שמסר מ ,קורה בהדחה יפנה ת ובע את העניין לחקירת משטרה , להוציא א ם נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא לעשות כן.