הודעה לעיתונות
הכנסת
ועדת הפנים והגנת הסביבה
ירושלים , ח' בתמוז תשע"ז
2.7.2017
הודעה לעיתונות
יו"ר ועדת הפנים דודי אמסלם:
למה מקימי עמותה מופלאה כמו 'שלוה' לתמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים צריכים להתדפק על דלתות נדיבים והמדינה מממנת רק 30% מהעלות?
ועדת הפנים שדנה בהנגשת המרחב הציבורי דורשת מהשלטון המקומי הערכת עלויות ההנגשה תוך 6 שבועות, על מנת לתבוע השתתפות משמעותית של האוצר באכיפת החוק
"איך ייתכן שפרויקטים של מאות מיליוני דולרים מתקיימים בעיקר מתרומות גם בשוטף? למה קלמן ומלכי סמואלס שהקימו את 'שלוה' בירושלים, שמשמש מודל לתמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים, צריכים להסתובב בעולם ולהתדפק על דלתות נדיבים כדי לתחזק את העשייה המופלאה של 'שלוה', והמדינה מממנת רק 30% מההוצאה?", תהה יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם בסיור הוועדה היום במתחם 'שלוה', ארגון תמיכה בילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם.
בסיור השתתפו גם הח"כים עבדאללה אבו מערוף, אברהם נגוסה ובני בגין. יועצת הנגישות תמר לובצקי הסבירה לחברי הוועדה שהקונספט של הבניין כולו, על 11 הקומות שבו וכן של פארק המשחקים הצמוד אליו הוא שילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים עם ילדים ללא מוגבלות. לפארק השעשועים יש כניסות נפרדות שאינן קשורות למבנה. הכניסות הן בשיפועים שונים ומתאימות לכל סוגי המוגבלויות השונות. הושם דגש על בטיחות בעזרת מאחזים שונים, ספסלי ישיבה מותאמים ומתקני שתיה.
הוועדה סיירה גם בגני הילדים לגיל 3-6. גם כאן הנהיגו ב'שלוה' גישה פורצת דרך, כשהילדים בעלי הצרכים המיוחדים משולבים בגן עירייה רגיל הפועל בתוך המבנה של 'שלוה'. הרישום הוא על אזורי, המגמה היא להיות חלק מהחברה הכללית. כל המסדרונות במבנה רחבים ומוארים ומקושטים בציורי קיר שנעשו ביד. הבניין הוא גם 'בניין ירוק' והושם דגש רב על הבטיחות. אין מעברים בין הקומות והאגפים ללא כרטיס מגנטי, על מנת שהילדים לא ילכו לאיבוד בתוך הבניין.
חברי הוועדה ביקרו גם במעון השיקומי שבו 5 כיתות. יש איש צוות לכל 3 ילדים. גם כאן פועל מעון לילדים בהתפתחות רגילה בצד המעון השיקומי, על מנת להרגיל את הילדים מגיל צעיר לשילוב. חדר האוכל מותאם ומונגש לילדים קטנטנים. במקום פועל גם גן שילוב ראיה לילדים עם קשיי ראיה.
כל משפחה שנולד לה ילד עם צרכים מיוחדים ברחבי הארץ מקבלת עלון של 'שלוה' ובו מידע על אפשרות להגיע עם התינוק פעם בשבוע ל-5 שעות סדנה. אנשים מגיעים אפילו מחו"ל אחת לשלושה חודשים.
הוועדה קיימה במקום דיון על הנגשת המרחב הציבורי. עו"ד טליה דוד מלשכת עוה"ד: "אתמול הגענו 3 אנשים בכיסאות גלגלים לאולם קולנוע והתברר שבכל אולם יש רק בין כסא אחד לשניים מותאמים לנכים. לא יכולנו לצפות בסרט כי הגענו שלשוה. אני לא יכולה לבטא את הרגשות שעלו. למה שלא יתקינו בכל אולם שורה של כסאות פריקים, שנוכל לבוא ככל האדם? זה רק עניין של רצון ומודעות. הנה ברכבת בעבר התבקשנו להודיע 48 שעות מראש על נסיעת נכה, והיום אפשר לנסוע ברכבת בלי להודיע. חייבים להטמיע את השוויוניות".
רות חטבי, מנהלת מחלקת נגישות בעיריית ירושלים: "העיריה עסקה בהנגשת תחנות האוטובוס. 90% מהן נגישות. יש מנהל נגישות בבתי ספר, שם ההנגשה פרטנית לפי הצורך. אנו מנגישים מעברים ציבוריים ובשלב לימוד הנגשת אירועים בבעלות העיריה. כיום 15% מהמבנים נגישים. הגשנו לנציבות לשוויון הזדמנויות את התוכנית להנגשה עד 2018. רחוב שלומציון הונגש כולו, ואנו נענים לפניות ציבור. לשכת ראש העיר הקימה צוות פניות ציבור בעניין נגישות".
יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם: "שאפו לעיריית ירושלים שהקצתה מקומות חניה לנכים ליד ביתם ולא חיכו לחוק שחוקקנו לאחרונה בעניין".
יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם דרש מהשלטון המקומי להגיש לו תוך 6 שבועות עבודת מטה והערכה בדבר העלויות של הנגשת המרחב הציבורי בכל הרשויות המקומיות על פי החוק והתקנות שנקבעו בכנסת, התובע הנגשה עד השנים2020-2021 . "כשתגישו לי את עבודת המטה, ותהיה לנו הערכת עלויות, אני אפגש עם שר האוצר. לא ייתכן שהמדינה תטיל על ראשי הרשויות המקומיות אחריות ולא תתקצב את ההנגשה".
משה בר, יו"ר נכים למען נכים: "למה במקומות שכבר משפצים מדרכות לא מנגישים? אני הצעתי לבוא בחינם להדריך אותם. נכים עם כסאות גלגלים לא יכולים לעלות".
עו"ד איתן אברהם, לשכת עורכי הדין: "יש תקנות וחוקים. צריך אכיפה. אני מגיע לדואר או לבית המשפט. ולא מצליח לעשות את עבודתי כעו"ד כי הדלפקים גבוהים. גם מכונות הצילום גבוהות".
לפרטים –
רבקה קנריק
דוברת ועדת הפנים והגנת הסביבה
והוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
050-6230458