חומר רקע
ת"א, י"א תמוז, תשע"ז
5.7.2017
נייר עמדה לדיון בוועדת חוקה ,חוק ומשפט בתאריך
11.7.2017
בעניין הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות ,)התשע"ה-
2015
הכנה לקריאה ראשונה
,ראשית דבר, מוסד "יתרו" לבוררות מברך על הדיון בעניין
הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים
(בוררות), התשע"ה-
2015
ש
מטרתה היא לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הדתיים לדון
בהסכמת הצדדים בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים.
אציין כי
הליך ה
בוררות
הינו מנגנון מהיר ויעיל
ליישוב סכסוכים בהסכמה , והצעת החוק עולה
בקנה אחד עם העיקרון הראוי כי על המדינה להעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים
ייחודיים,
.כלים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם
,עם זאת
י
הודים שומרי מצוות המע וניינים
להתדיין
על פי
דיני ממונות ו
לפי דין תורה ,ולא ל
פני
בית משפט של המדינה
, יכולים לעשות זאת תחת הורא
ותיו של חוק הבוררות, ו ראוי לציין כי
משפט המדינה
אף נותן תוקף להסכמת הצדדים
להתדיינות ש
כזאת ,בהנחה ש
בעלי הדין
אכן
קיימו
את ההוראות של חוק הבוררות.
מכאן
א
פנה לפירוט התייחס
ותי בהתאם לאמור כדלקמן:
1
.
סתירה של
חוק יסוד השפיטה:
חוק יסוד השפיטה אינו מאפשר לשופט
לעסוק בעיסוק אחר, כבורר או כמגשר
, ו ,זאת
משום החשש שהשופט יידרש להתייצב בבית משפט להגן על פעולתו בעיסוק הנוסף, דבר
שיפגע במהימנותו כשופט
ל
אחר מכן.
,מעבר לכך עיסוק הדיינים בבוררות סותר גם
את הוראות
יו של רק פ ו'
בחוק הבוררות
(חיובי הבורר
)ושכרו , היות ובבוררות קיים עקרון יסוד של אפשרות להגשת תביעה אזרחית
כנגד הבורר, אם
פעל בניגוד לחוק.
2
.
יסוד ההסכמה:
ביסוד הליך הבוררות עומדת הסכמת הצדדים ל
קיום ה
ליך
,הבוררות דהיינו, בהיעדר
הסכמה לא מתחיל
הליך בוררות
, כפי שציינתי בספרי אשר צוטט ע"י כב 'השופט יונה
אטדגי בפרשת אי.במ יזמות ובניה בע"מ1:
"ליסוד
ההסכמה יש ערך ומשמעות רבה. ללא הסכמת הצדדים לא תוכל
להתקיים הבוררות הן מבחינת החובה שתהיה הסכמה, הן מבחינה
מעשית. אם יסוד
זה נעדר–
לא תהיה נפקות להליך הבוררות במהלך
ניהולו, ובהעדר
יסוד זה לא יתקיים אמון הצדדים בהליך, דבר שיפגע
בקיומו וביעילותו."
,על כן
לדעת
י
יש להוסיף בהצעה, סעיף המבהיר כי בית הדין רשאי לדון כבורר בעניין
אזרחי, רק כאשר נוכח לדעת, כי כל הצדדים מבינים את משמעות הסכמתם
ש ניתנה
מרצו נם החופשי ולא חלילה
מתוך יחסי מרות ,אילוץ או כפיי ה. מכאן שאי עמידה בתנאים
הנ"ל תהווה עילה
לביטול הפסק הבוררות.
1הפ"ב (ת"א )
12
-
11
-
7711
אי.במ יזמות ובניה בע"מ נ 'בית חלקה
76
בגוש
7168
בחולון בע"מ (בפירוק
מרצון).
3
.
ייחוד ההליך לבני אותה דת:
מלשון הצעת החוק עולה כי ,היא הוגשה מתוך מטרה לכבד "בעלי דין דתיים ,"המעוניינים
להתדיין בבוררות אל מול דיין בבית הדין .
יחד עם
זאת, בגוף הצעת החוק נקבע ,כי מספיק
שרק אחד מהצדדים יהיה בן אותה
,דת כדי להסמיך את בית הדין כבורר.
קביעה זו פוגעת
בזכויותיו הדיוניות של הצד
השני להליך, אשר יכול להיות מדת אחרת, או לחלופין בן אותה
דת, אך כזה שאינו בקי בהלכות הנוהגות
.בה
ברי לכל כי זהו
מצב של חוסר שוויון מובנה
, ו על מנת
לש
רת נאמנה את המטרה המוצהרת
העולה מ לשון
הצעת החוק ,יש לקבוע כי רק מקום בו כל הצדדים הם בני אותה דת
וכולם
מבקשים
באופן מפורש להעביר את הדיון בעניינם לבוררות בבית הדין הרבני
ועל פי דין
תורה , יהיה
רשאי בית הדין
הנ"ל
להכריע
בעניינם
כבורר.
4
.
צירוף צד ג' להליך הבוררות:
יש להתייחס בהצעת החוק לעניין צירוף צד שאינו חתום על הליך הבוררות. היות והליך
הבוררות מתיר צירופם של צדדים שלישיים לבוררות ללא הסכמתם (להלן: "מעגלי
)"הרחבה2
, צירוף צד ג' עלול לפגוע בכללי הצדק הטבעיים של צד שצורף
להליך בוררות
,בפני בית הדין הרבני
על אף שאינו חתום על הסכם בוררות.
5
.
פגיעה באוכלוסיות הנשים:
קיימת תופעה
בפרקטיקה,
בה
גברים מציבים תנאים למתן הגט בביה"ד ה
רבני
תוך
דרישה
להעבר
ת סמכו
ת יו מ בימ"ש
האזרחי לרבני ,
דבר זה תואם
ל
השקפותיו
של בי"ד הרבני ויכול
לפעול
לטובת גברים הבאים להתדיין בפניהם וקרובים לעולמם.
6
.
הכשרת בוררים
חיצוניים:
לדעתי יש להכשיר בוררים חיצוניים ולעדכן את
חוק הבוררות
לעניין כשירותו של הבורר
:כדלקמן
"לא ימונה אדם לבורר בבוררות לפי סעיף זה ,אלא אם כן עבר הכשרה
מתאימה כפי שייקבע שר המשפטים ,במוסד שהוסמך לכך על ידי שר
המשפטים".
7
.
דואליות:
בית הדין הרבני
בכובעו
כבורר בין ה
צדדים ,
ימשיך לפעול
תחת הסמכות וה
סממנים של
תפקידו הממלכתי
, תוך שימוש במערכת האדמינסטרטיבית ו
הארגונית של בית הדין
תחת
.סמליה ודגלה של המדינה
דבר זה עלול לגרום לבלבול
בעיני הציבור הרחב ,שיתקשה לה
גד יר בצורה נכונה את
הפונקציות והסמכויות של
אותה
ערכא
ת שיפוט ממלכתית-
דואלית הפועלת תחת כובעיה
.השונים פעולה זו, תימצא
בגבול שבין המשפט הפרטי ל
משפט הציבורי
, ב
אזור ה
דמדומים ,
שבו המשפט הפרטי והמשפט הציבורי משמשים בערבוביה ,לעתים זה לצד זה ולעתים
זה בתוך זה3.
2 רע"א
3925/12
חן רונן נ 'עו"ד יובל כהן (פורסם בנבו ,
17.06.2013
).
3 ע"א
294/91
חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ 'ליונל אריה קסטנבאום ,פ''ד מו(
2
)
464
.
8
.
נימוק פסק הבוררות ו 'ערעור בהתאם לתיקון מס2
לחוק הבוררות:
לדעת
י יש לקבוע כי ה
הכרעה ה
שיפוטית של בית הדין
הרבני
ב כובעו כ"בורר", תחויב הן
בהנמקה והן בתיעוד בפרוטוקול, כחובות קוגנטיות, אשר הצדדים אינם יכולים להתנות
'עליהן, לצורך ערעור בהתאם לתיקון מס2
.לחוק הבוררות
9
.
מנגנון האישור והביטול של פסק בורר:
לדעת
י
קיים קושי מובנה בביצוע ביקורת שיפוטית על
הכרע
ותיו של בית הדין הרבני ,
ש
יכולות להיות במסגרת סמכותו הממלכתית ו
כפופות לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק
על פי סעיף
15
לחוק יסוד :
.השפיטה
מנגד, הכרע
ותיו של בית הדין הרבני ,יכולות להבנות על תשתית אחרת שמקורה בהסכמת
הצדדים ,והן יהיו נתונות לביקורת של בית המ
שפט המחוזי כאמור ב ,חוק הבוררות וחשוב
להדגיש כי עילות ההתערבות של בימ"ש בפסק הבוררות
הינן מצומצמות באופן יחסי , דבר
שעלול לפגוע בזכויותיהם של המתדיינים.
לסיכום
א ציין כי
קיים אינטרס חברתי מובהק ,לעודד הפנייתם של בעלי דין ל
יישוב מ
חלוקות
מחוץ לכותלי בית המשפט תוך שימוש בהליכים יעילים יותר, המתאימים לנשוא הסכסוך ,
כדוגמת גישור חובה, או "גישבור" (גישור-
)בוררות.
הסדרת הפניתם של בעלי הדין
ל
מנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים ,בצורה הסכמית מחוץ
לכותלי בית המשפט( ,בלעז
alternative dispute resolution - ADR
,)
תתרום
לחיסכון בזמן ,
ת
גביר את היעילות הכלכלית ואף תמנ
ע עינוי דין ,
,לצד התמקדות בפיתוח שיח מוסרי של
נורמות חברתיות חדשות ,איכותיות ויעילות.
אולם, לאור האמור לעיל עולה כי הצעת החוק בנוסחה הנוכחי סותרת מספר עקרונות יסוד של
שיטתנו המשפטית, היות ו בית דין רבני הוא
מוסד ממלכתי, ה
כפוף למשפט הציבורי חו ייב לכבד
ולקיים את עקרון החוקיות כחלק מחובותיו הצי
בו
ריות.
לעניות דעתי ניתן לכל היותר להפנות את הצדדים אל הרבנים אשר יציגו את
דעת
ם ההלכתית
וכן ינס
ו לגשר בין שני הצדדים
.בבחינת גישור חובה
יצוין כי ההתייחסויות ל
עיל
, גובשו ביוזמת נשיא מוסד "יתרו", ד"ר ישראל שמעוני ,עו"ד, בורר
ומגשר ,מרצה וחוקר בתחום המשפט ,יוזם ומנסח תיקון מס `
2
לחוק הבוררות, והצעת חוק
בתי המשפט "בוררות חובה."
ספרו "דיני בוררות
–
אופק חדש בבוררות( "מהדורה
ראשונה
ושנייה).
,בברכה
,עו"ד, ד"ר ישראל שמעוני
"נשיא מוסד "יתרו
לבוררות ופתרון
סכסוכים