חומר רקע

נייר עמדה שיטת הסניוריטי למינוי נשיא לבית המשפט העליון מוגש לחברי וועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הדיון הציבורי . באופן בחירת נשיא בית המשפט העליון בשיטת הסניוריטי )התנועה למשילות ודמוקרטיה (ע"ר , תמוז תשע"ז2017 נייר עמדה // יולי תוכן תוכן 3............................................................................................רקע 4.................................................:סדר הנושאים בנייר עמדה זה 5.........................................................:נשיא בית המשפט העליון 5........................................................דרך המינוי ותקופת הכהונה 6............................................................................................תפקידים ממלאי תפקיד נשיא בית משפט העליון בהיעדרו או טרם 6.....................................................................................................מינוי 7.................................... יתרונות וחסרונות- שיטת הסניוריטי 9....................................................................................................:דיון 12....................................שיטת הסניוריטי:השוואה בין לאומית 13.............................................................................סיכום והמלצות נספח א 14..........................................תפקידי נשיא בית המשפט העליון 14........................תפקידים במינוי שופטים ובהפסקת כהונתם תפקידים בניהול מערכת בתי המשפט וקביעת תנאי 15.....................................................................העבודה של שופטים 17....................................תפקידים בדין המשמעתי של שופטים קביעת הרכבים וסמכות מיוחדת לשיפוט בנושאים 17...........................................................................................מסויימים 19..........................תפקידים סמליים ותפקידים כסמל השלטון 'נספח ב 20...................הצעת חוק למינוי נשיא לבית המשפט העליון 21............................................................דברי הסבר להצעת החוק :עורכי המחקר עו"ד שמחה דן רוטמן היועץ המשפטי ומנהל המחקר של התנועה למשילות ודמוקרטיה יהודה עמרני מנהל הפעילות :סייע במחקר עו"ד זאב לב 3 רקע רקע נשיא בית המשפט העליון ממונה על פי החוק הקיים, מקרב שופטי העליון, על ידי .הוועדה לבחירת שופטים של בית המשפט11-נשיאת בית המשפט העליון המכהנת, מרים נאור, היא הנשיאה ה .העליון, וצפויה לפרוש מתפקידה בחודש אוקטובר השנה, עם הגיעה לגיל פרישה כיום אין כל הוראה בחוק המגבילה את שיקול הדעת של הוועדה לבחירת שופטים ומנחה אותם לבחור שופט זה או אחר לתפקיד נשיא בית המשפט העליון למעט הקביעה בחוק לפיה תקופת הכהונה היא של שבע שנים, ולא ניתן למנות לתקופת כהונה נוספת .באותו תפקיד ,בדרך כלל מינתה הוועדה את השופט הוותיק ביותר, על פי שיטת הסניוריטי, דהיינו .השופט שבעת פרישת הנשיא, מחזיק בוותק הרב ביותר מבין שופטי העליון המכהנים עם זאת, יש לציין שאין מדובר בכלל נוקשה, ולמשל נשיא בית המשפט הקודם, אשר גרוניס, מונה לתפקידו למרות שבעת המינוי, השופט אליעזר ריבלין היה השופט הוותיק ביותר. מקרה אף מובהק יותר היה מינויה של שופטת בית הדין לעבודה, נילי ארד, לתפקיד הנשיאה של בית הדין הארצי לעבודה, במקום השופטים עמירם רבינוביץ .ויגאל פליטמן שבעת המינוי היו ותיקים ממנה השיטה זכתה לביקורת רבה לאורך השנים ושרי משפטים רבים הצהירו שבכוונתם 1.לפעול למינוי נשיא שלא על פי שיטת הסניוריטי ,. שר המשפטים יוסף לפיד הצהיר ששיטת הסניוריטי יוצרת הרבה בעיות (ראיון לגלובס1 ), כמוהו תקפו את השיטה גם השר חיים רמון, שהודיע מיד עם כניסתו לתפקיד29.06.2003 כי לא יפעל על פיו, והשר פרידמן שכתב על השיטה: "התנאי הראשון לשיקום בית המשפט העליון הוא שהנשיא שייבחר במקומו יהיה הראוי ביותר מבחינת כושרו המשפטי ומעמדו .המוסרי לכהן בראש המערכת. בעבר נהוג היה למנות למשרה זו את השופט הוותיק ביותר הנוהג פסול לחלוטין. תפקיד הבחירה מוטל על הוועדה לבחירת שופטים, ועקרון היסוד הוא שתפקידה לבחור את האדם המתאים ביותר לתפקיד. אם אין היא נוהגת כך ובוחרת לפי קנה מידה בלתי רציונלי, דוגמת מראה חיצוני, משקל, גיל או ותק, היא פועלת באופן פסול ובלתי חוקי. מובן גם שאילו התברר בפני בג"צ שמוסד ציבורי אחר נוהג בשיטה כזו, היה בג"צ ".מחליט לבטלה. אולם למרבה הצער בית המשפט בקרלפי מבחן האיכות וההתאמה לתפקיד . בעניין זה גם שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין התבטא21.4.06 ,פורסם בידיעות אחרונות .נגד השיטה לאחרונה 4 :סדר הנושאים בנייר עמדה זה ƒ ƒ בחלק הראשון של נייר עמדה זה יוצגו תפקידיו של נשיא בית המשפט העליון .בהתאם להוראות החוק השונות ƒ ƒ בחלק השני יוצגו הטיעונים בעד ונגד איוש משרת הנשיא באמצעות שיטת .הסניוריטי עם דיון בנקודות השונות ƒ ƒ בחלק השלישי כלולה השוואה בינלאומית ממנה ניתן לראות כי אין לשיטת .הסניוריטי אח ורע בעולם ƒ ƒ לסיום, תובא המלצת התנועה לשינוי שיטת בחירת הנשיא, והעברתה לידי הכנסת ,במליאתה, כפי שנהוג לגבי נושאי משרה בכירים אחרים, כמו הנשיא, יו"ר הכנסת .שרי הממשלה ומבקר המדינה סדר 5 :נשיא בית המשפט העליון :דרך המינוי ותקופת הכהונה , הממונים על ידי הוועדה2בית המשפט העליון הישראלי מורכב מחמישה עשר שופטים .)"לבחירת שופטים, בהתאם להוראות חוק יסוד: השפיטה. (להלן: "חוק היסוד ) לחוק היסוד קובע כי דרכי המינוי של נשיא ומשנה לנשיא בית המשפט3(23 סעיף העליון, כמו גם נשיא וסגן נשיא של בתי משפט מחוזיים ובתי משפט שלום, ייקבעו .בחוק (להלן: "החוק" או "חוק בתי1984- לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד8 סעיף קובע כי נשיא העליון ייבחר מקרב שופטי העליון בהתאם להוראות חוק )"המשפט .היסוד, דהיינו מינוי של נשיא המדינה בהתאם לבחירת הוועדה לבחירת שופטים בדרך כלל, ממנה הוועדה לבחירת שופטים את השופט המכהן בעל הותק הרב ביותר 3.בבית המשפט העליון, לנשיא בית המשפט העליון ,תקופת הכהונה של נשיא בית המשפט העליון, היא מעת מינויו עד ליציאתו לקצבה 4. שנים מיום המינוי, ולא ניתן למנות את הנשיא לתקופת כהונה נוספת7 או עד שיחלפו . על פי החלטת הכנסת1.1.2004 זהו מספר השופטים בבית המשפט החל מיום .2 .. אם כי, כאמור, בעבר אירע שמונה לנשיא, שופט שאינו בעל הותק הרב ביותר3 . למשך תקופה מסוימת, קבע חוק בתי המשפט קביעה מפורשת, לפיה לא ימונה לתפקיד4 נשיא, שופט שבעת מינויו לא נותרו שלוש שנים עד מועד יציאתו לקצבה. לו היה מיושם , לא היה יכול להתמנות2007 לחוק בתי המשפט בשנת45 'כלל זה, שהוכנס בתיקון מס .2012 הנשיא אשר גרוניס לתפקידו והנשיאה הנוכחית, מרים נאור, הייתה מתמנה כבר בשנת 4.1.2012 מיום2329 ' לחוק. (ס"ח תשע"ב מס67 ', בתיקון מס2012 אולם, החוק תוקן בשנת ) כאשר בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב שמטרתה החוק המוצע היא להרחיב98 'עמ את "שיקול הדעת של הוועדה לבחירת שופטים בעת המינוי" ולבטל "סייג שאינו הכרחי 'למילוי התפקידים בבית המשפט העליון באופן נאות". הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס ה"ח2011-) (תקופת כהונה מזערית כתנאי לבחירת נשיא בית המשפט העליון), התשע"ב66 .31.10.2011 ,. ג' בחשוון התשע"ב412 ,הכנסת נשיא 6 5 :תפקידים ,לנשיא בית המשפט העליון תפקידים שהוטלו עליו בחוק היסוד ובחוק בתי המשפט :כמו גם בחוקים אחרים. שניתן לחלקם בחלוקה גסה לקטיגוריות הבאות 1 1 . .תפקידים במינוי שופטים ובהפסקת כהונתם 2 2 .תפקידים בניהול מערכת בתי המשפט וקביעת תנאי העבודה של שופטים 3 3 .תפקידים בדין המשמעתי של שופטים 4 4 .קביעת הרכבים וסמכות מיוחדת לשיפוט בנושאים מסויימים 5 5 . .תפקידים סמליים ותפקידים כסמל השלטון יצוין גם כי נשיא בית המשפט העליון, ללא מקור בחוק, נטל לעצמו גם את הסמכות 6.להוציא הוראות נוהל לדחיית דיונים ממלאי תפקיד נשיא בית משפט העליון בהיעדרו או טרם :מינוי חוק בתי המשפט מכיר באפשרות שמינוי של נשיא בבית המשפט העליון יתעכב וסעיף (א) לחוק קובע שבמקרה שבו "נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד29 הנשיא החדש לא התחיל לכהן... ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על ".הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק .. לרשימה מקיפה של תפקידי נשיא בית המשפט העליון על פי חוק, ר' נספח א5 עו"ד4703/14 . בעניין זה הוגשה עתירה בדבר היעדר הסמכות לקבוע נוהל שכזה. בבג"ץ6 מיכאל שרון נ' נשיא בית המשפט העליון פסק השופט רובינשטיין שמדובר בסמכות הכרוכה למעטפת השיפוטית וטבועה בה, ועל כן יש לנשיא בית המשפט העליון סמכות להוציא את הנוהל. ובמיוחד כאשר מדובר בנוהל בלתי מחייב שאינו שולל את שיקול הדעת של השופט .הדן בתיק 7 שיטת הסניוריטי יתרונות וחסרונות בשיח הציבורי שהתעורר פעמים רבות בעבר בעניין שיטת הסניוריטי, עלו טיעונים בעד .ונגד השיטה :7מצדדי שיטת הסניוריטי מביאים את הטיעונים הבאים ƒ ƒ תלות במערכת הפוליטית – שיטת הסניוריטי, כך נטען, מבטיחה-ואי יצירת וודאות שלאחר שאדם מונה לתפקידו כשופט בבית המשפט העליון, לא יפעל מתוך שיקול של מציאת חן בעיני מי שעשוי להיות מעורב בקידומו לתפקיד הנשיא. הוודאות .בדבר המינוי מונעת גם מתחים פנימיים בבית המשפט ƒ ƒ ,כאשר אנשים מגיעים לתפקיד אחרי כהונה ארוכה בתפקיד שופט - ניסיון בתפקיד .הם מכירים היטב את התפקיד ואת מערכת המשפט ƒ ƒ שיקול הדעת של חברי הוועדה לבחירת שופטים – נטען כי לחברי הוועדה טענות על 8.אין יכולת לשקול ולמנות את המתאים ביותר לתפקיד 9 :לעומת זאת, מתנגדי שיטת הסניוריטי מביאים את הטיעונים הבאים ƒ ƒ שיטת הסניוריטי פוגעת בעצמאות שיקול- חובת הוועדה להפעיל שיקול דעת .הדעת של הוועדה לבחירת שופטים, ומכתיבה לחבריה החלטה מראש ,2012 עורך הדין יוני ," לקריאה נוספת בעניין זה: רות גביזון, "סניוריטי למרות הכל .7 . דורית ביניש על האפשרות לביטול שיטת01.06.2017 ,הארץ ,. מאמר מערכת10 'עמ . הצעת חוק: לבטל27.03.2017 ,הארץ ,הסניוריטי: הדבר הכי מסוכן למערכת המשפט .01.06.2017 ,גלובס ,את מינוי נשיא העליון בשיטת הסניוריטי כך למשל במאמר המערכת בהארץ נכתב "אילו כלים יש לדעת שקד בידי חברי הוועדה .8 ?לשם הכרעה בסוגיה? האם בדעתה לקרוא את פסקי הדין שלהם ולבחון מי מוצלח יותר "?או שמא בכוונתה לדרוש מהם נאמנות לשלטון כתנאי לקבלת התפקיד ידיעות ," לקריאה נוספת בעניין זה: דניאל פרידמן, "לטיפולך, שר המשפטים הבא .9 ,28.08.2007 ,הארץ ", שלמה אבינרי, "מחלוקת על כוח ועוצמה21.04.2006 ,אחרונות ,, מיכאל קליינר15.06.2017 ישראל היום "יוסי ביילין, "לא כל שופט הוא מנהל טוב ,23.06.2017 ,מעריב ""מדוע חייבים לשנות את שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא העליון http:// 04.06.2017 מידה ,שמחה רוטמן, "השיטה הגרועה ביותר לבחור נשיא לעליון mida.org.il/?p=53889 שיטת 8 ƒ ƒ ותק כשופט אינו שיקול רלוונטי לבחירת נשיא בשל- חוסר רלוונטיות של הוותק הכישורים השונים הנדרשים משופט ומנשיא. ולפחות לא יכול להיות השיקול היחיד הרלוונטי. בהקשר זה עולות גם טענות לפיהן אין מקום לבדוק ותק בבית .המשפט העליון בלבד, וותק בערכאות נמוכות יותר צריך להישקל גם הוא ƒ ƒ פגיעה בדמוקרטיה ובאמון הציבור – ניתוק מוחלט של נבחרי הציבור מקבלת החלטה על מינוי בכיר, פוגעת בעקרון הכרעת הרוב ופוגעת באמון הציבור במערכת .המשפט ƒ ƒ פגיעה בהליך מינוי השופטים ואפליה מחמת גיל – היצמדות לעיקרון הסניוריטי מכניסה שיקולים זרים בעת מינוי שופט לבית המשפט העליון. לעתים מועמד טוב התאמתו לתפקיד נשיא, או-לתפקיד שופט, לא ימונה בשל גילו הצעיר, בשל אי .אפילו בשל אי הוודאות בעניין 9 :דיון הטיעונים שהובאו לעיל עוסקים בשאלת המצב הרצוי והשיטה הטובה ביותר לקבלת החלטה על מינוי. אולם קביעה של עיקרון הסניוריטי, כאשר אינו מעוגן בחוק, מעלה שאלות גם מתחום המשפט המצוי, ובראשם הדרישה להפעיל שיקול דעת מנהלי, ולא הפסיקה בישראל גדושה בדוגמאות בהן נפסלה החלטה בשל10.לגבש מדיניות מראש כך שהרשות המחליטה קיבלה אותן ללא בדיקת המקרה לגופו, או לפני המועד לקבלת .ההחלטה, תוך כבילת שיקול הדעת שלה במקרה של מינוי נשיא בית המשפט, הוועדה לבחירת שופטים אמורה לבצע את המינוי לנשיא בית המשפט העליון בעת שהנשיא המכהן, פורש מתפקידו, וקביעה מראש כי המינוי יתבצע על פי החלטת הוועדה מלפני למעלה מעשור, אינה עולה בקנה אחד עם .המשפט המנהלי הישראלי ,יתירה מזאת, הפסיקה קובעת כי עצם העובדה שחלף זמן רב מעת קבלת ההחלטה 11.סבירות-מבלי שהיא נבחנה מחדש, מהווה עילה לפסילת ההחלטה בשל אי :בעניין מינוי שופטים, קבע השופט ברק, כתוארו אז "בבחירת שופט על ידי הוועדה… יש לבחור במועמד בעל הכישורים הטובים ביותר. הסכם מוקדם בעניין זה נוגד, לדעתי, את טובת הציבור, והוא בטל, בלא 12"שיהא צורך להמתין עד להגשתו, הלכה למעשה כאמור, הטענה המרכזית בעניין זה לטובת הסניוריטי, היא שיצירת התלות של השופט בבית המשפט העליון, בגורם חיצוני, כמו הוועדה לבחירת שופטים וחבריה, לצורך קידומו, תפגע בעצמאות השיפוטית. בהקשר זה יש לציין שבהמלצות ארגון לשכות שבחירת שופטים על ידי הרשות המבצעת, אינה עורכי הדין הבינלאומי, נקבע במפורש ,2008 גם בהמלצות המעודכנות יותר, משנת13.מנוגדת לעיקרון העצמאות השיפוטית  (ההוצאה לאור של לשכת עורכי201 'כרך א עמ דפנה ברק ארז משפט מינהלי בעניין זה .10 .)2010 ,הדין .207 '. שם, עמ11 .)1987( 073 )1( יעקב רובין נ' מנחם ברגר, מא669/86 . בג"ץ12 . יצויין כי בוועדה3 . כללIBA Minimum Standards of Judicial Independence .13 'שהכינה את הכללים הללו, ישב פרופ' שמעון שטרית. בדיוני וועדת חוקה בעניין תיקון מס :, אמר פרופ' שטרית45 בהיבט העקרוני, אין שום פסול במעורבות של הרשות המבצעת במינוי שופטים. זה לא סותר" דיון 10 14.נותר הכלל בעינו קביעת הוותק, ובמיוחד באופן שבו היא נעשית, מטילה צל כבד על הליך מינוי השופטים ,לבית המשפט העליון, ולא רק על מינוי הנשיא, שכן כבר בשלב המינוי לתפקיד שופט נקבע למעשה ברמה גבוהה של וודאות, עתידו של המועמד, ומוכרעת השאלה האם ימונה לנשיא ומתי. מינוי זה נעשה עוד בטרם ניתנה לוועדה כל הזדמנות לראות האם השופט מתאים לכהן כנשיא, ולעתים, במקרה של מינוי של שופטים שלא כיהנו קודם .לכן בערכאות נמוכות, גם לפני שהוועדה יכלה להתרשם מתפקודו כשופט שיקולי ההתאמה לתפקיד נשיא, מהווים שיקול זר, שאין לשקול אותו על פי המשפט המנהלי, אולם בשל שיטת הסניוריטי, שאינה קבועה בחוק, חוטאת הוועדה לבחירת .שופטים, גם בשקילת עניין הנשיאות בעת המינוי לתפקיד ,בשל שיקולים אלה, נראה שלא זו בלבד שאין זה מומלץ לאמץ את שיטת הסניוריטי .שלוועדה לבחירת שופטים אסור, במצב המשפטי הנוהג לפעול על פי השיטה אלא יצויין כי אותם הכללים המקובלים בעולם לצורך חיזוק העצמאות השיפוטית, קובעים שמינוי וקידום שופטים חייב להיעשות על פי יכולותיהם, הישגיהם והנתונים האישיים 15.של המועמדים ,את העיקרון של הפרדת הרשויות או את העיקרון של אי תלות שיפוטית. הקולוניה, בריטניה מינתה את כל השופטים על ידי הרשות המבצעת. לא היה שום תפקיד, למעט2005 עד שנת .התייעצות בלתי פורמאלית, למערכת השיפוטית. הכול נעשה על ידי הרשות המבצעת ברמה העקרונית, כל מי שגורס ששרים לא יכולים להיות מעורבים במינוי שופטים, הוא בעצם מחדש חידוש גדול שצריך הוכחה. לכן בעניין הזה, בהיבט העקרוני, ההיפך הוא ,הנכון. מי שמוציא את הרשות המבצעת מהתהליך של מינוי שופטים, הוא פוגם בדמוקרטיה הוא פוגם בעיקרון של הפרדת הרשויות, ואני מאוד מצטער לחלוק על מורי, רבי, ידידי ,ועמיתי פרופסור יצחק זמיר. בעניין הזה, אני לא צריך להתנצל כי בלי קשר לוויכוח היום מומחים מכל מדינות העולם שבמשך30 היה לי הכבוד לעמוד בראש צוות של1982-ב ,תלות שיפוטית ואחד הסעיפים עליהם הוסכם-שלוש שנים ומעלה ניסחו אמות מידה לאי שמעורבות של הרשות המבצעת במינוי שופטים איננה סותרת את אי התלות השיפוטית. על זה אין ויכוח, לא ויכוח במובן של מה נהוג במדינות העולם, שם זה נהוג לחלוטין, ולא ויכוח ברמה העיונית והעקרונית.... מינוי שופטים לגיטימי שרק השרים או רק הרשות המבצעת ימנו או רק הרשות המחוקקת. בגרמניה, רק הבונדסטאג ממנה, כמו שהיה נהוג אצלנו ".בראשית ימי המדינה, אז הכנסת מינתה .17 ' עמ11.6.2007 מתוך פרוטוקול ועדת חוקה של הכנסת מיום 14. Mt. Scopus Approved Revised International Standards of Judicial Independence Approved March 19, 2008 Promotion of a judge shall be based on :. כך למשל קובעת הצהרת מונטריאול15 an objective assessment of the candidate’s integrity and independence of 11 בעשורים האחרונים יש ירידה משמעותית באמון הציבור בבית המשפט העליון, ומגמה ,זו עולה מסקרים רבים שמדדו זאת. כך למשל סקר מדד שלטון החוק שפורסם לאחרונה מראה לראשונה ירידה אל מתחת לרף חמישים האחוזים באמון בבית המשפט העליון גם המדידה של המכון16.2000 בשנת80%-בקרב הציבור היהודי, וזאת בהשוואה ל 17.הישראלי לדמוקרטיה, מראה ירידה דרסטית באמון מדי שנה ייתכן ודווקא אימוץ שיטה פתוחה ושקופה יותר למינוי, ועירוב גורמים נוספים בבחירת שופטים ובבחירת נשיא לבית המשפט העליון, יכולים להשיב את האמון בין הציבור .ונבחריו, לבין בית המשפט העליון ושופטיו judgment, professional competence, experience, humanity and commitment ".to uphold the rule of law .21.05.2017 ,הארץ ". נעה שפיגל, "סקר: ירידה באמון הציבור בבית המשפט ובמשטרה16 "6%. משה גורלי, "מדד המכון הישראלי לדמוקרטיה: אמון הציבור בביהמ"ש העליון ירד ב־17 20.12.2016 ,כלכליסט 12 :שיטת הסניוריטי השוואה בין לאומית מדינות20-בבואה להתייחס לשיטת הסניוריטי, בחנה התנועה למשילות ודמוקרטיה כ שונות בעולם המערבי לגבי סמכויות נשיא בית המשפט העליון ודרכי מינויו. תוצאות .המחקר והפניות למקורות מצורפים בנספח לנייר עמדה זה על קצה המזלג ניתן לומר כי כפי שהוזכר במבוא, לכפיפות המוחלטת לשיטת הסניוריטי כפי שהיא מוצעת בישראל אין אח ורע בעולם המערבי. בהשוואה שביצעה התנועה למשילות ודמוקרטיה עלה כי מכלל המדינות שנבדקו, רק במדינה אחת אכן נקבע הוותק כשיקול החיובי היחיד למינוי נשיאי בית המשפט העליון באופן מוצהר. מדינה זו הינה, באופן לא מפתיע, הודו, אשר סובלת מבעיות מבניות רבות במערכת המשפט .שלה המזכירות את הבעיות הצצות בנושא במדינת ישראל כאן המקום להדגיש כי אפילו בהודו מציין החוק מפורשות כי במידה והשופט בעל הוותק הרב ביותר אינו ראוי להתמנות מסיבות שונות, הרי שימונה שופט אחר, שאינו .בעל הותק הרב ביותר ,בנוסף, ישנן מספר מדינות בהן ותק נלקח בחשבון כגורם בעל משקל, רב או מועט בשאלת מינויו של נשיא בית המשפט, בהן איטליה, קנדה, מקסיקו ופולין, אולם .במדינות אלו מדובר בשיקול אחד מתוך מגוון תכונות של המועמד הבאות בחשבון ,בסופו של דבר, רוב המדינות לא שוקלות את שאלת הוותק כלל (בהן ארה"ב, גרמניה ,דנמרק ועוד), או שאינן מתייחסות לשיקול זה באופן רשמי (כך למשל ביפן, בריטניה .)צרפת ועוד למסקנה: לא מצאנו אף לא מדינה אחת בה נקבע נשיא בית המשפט העליון באופן בלעדי על פי הותק. אפילו במדינות בהן דרישת הוותיקות (סניוריטי) נהוגה, או קבועה בחוק (הודו), הרי שישנם חריגים ויוצאים מן הכלל, המשאירים את שיקול הדעת בידי .הגורם הממנה 13 סיכום והמלצות כפי שמראה נייר עמדה זה, תפקיד נשיא בית המשפט העליון, מלבד משמעויותיו .הסמליות והטקסיות, כולל בתוכו סמכויות רבות, שוותק כשופט אינו רלוונטי להן הטענות נגד שיטת הסניוריטי, הן בבחינת המצב הרצוי, והן בבחינת הדין הנוהג כיום .בישראל וכללי המשפט המנהלי, מובילות למסקנה שלא ניתן להמשיך ולפעול על פיה גם בהשוואה הבינלאומית נראה כי אין אף מדינה שנוקטת בשיטת הסניוריטי, ללא הותרת מרווח משמעותי של שיקול דעת בידי הגורם הממנה, לחרוג ממנה, ולמנות .מועמדים שלא על פיה ,חוסר האמון ההולך וגובר בבית המשפט העליון, מחייב נקיטת צעד לשינוי השיטה ולבחירת נשיא העליון באופן שייתן למי שיכהן בתפקיד את מירב הלגיטימציה הציבורית .הנדרשת אשר על כן, התנועה ממליצה שנשיא בית המשפט העליון ימונה על ידי הכנסת במליאתה בדומה לעומדים בראש כל רשויות השלטון האחרות, על פי הצעתה של .הוועדה לבחירת שופטים, ובכפוף להליך שימוע בפני וועדת חוקה .טיוטת הצעת חוק המכוונת לכך, מצורפת לנייר עמדה זה ,עם זאת, הצעת החוק והמלצת התנועה אינם מכוונים לשינוי החוק באופן פרסונלי שישפיע על המינוי הקרוב לנשיא בית המשפט העליון, ועל כן בהצעת החוק נקבע כי .ההוראות הכלולות בה יחולו רק כשתחלוף שנה מיום פרסום החוק ברשומות בנוגע למינוי הקרוב העומד בפני הוועדה לבחירת שופטים, ממליצה התנועה למשילות ודמוקרטיה לפעול על פי החוק הקיים ולהותיר את הבחירה בידי חברי הוועדה לבחירת .שופטים ,אולם כדי להבטיח את עצמאות שיקול הדעת של חברי הוועדה לבחירת שופטים ובמטרה שכל אחד מהם יצביע על פי מיטב שיקול דעתו בעבור המועמד המתאים ממליצה התנועה כי ,ביותר, וללא כבילה מראש לעסקאות או כניעה ללחצים חלילה לאחר הדיון בוועדה, יצביעו חברי הוועדה בקלפי בהצבעה חשאית, ויבחרו לתפקיד נשיא ,בית המשפט העליון את השופט או השופטת הראויים לכך לפי מיטב שיקול דעתם .מקרב שופטי בית המשפט העליון 14 :נספח א תפקידי נשיא בית המשפט העליון תפקידים במינוי שופטים ובהפסקת כהונתם ƒ ƒ 1,נשיא בית המשפט העליון מקבל מכח תפקידו מושב בוועדה לבחירת שופטים כמו גם המלצות להפסקת2,והוא גם גורם המוסמך להציע לוועדה מועמדים לשיפוט והחלטה על השעיית שופט מתפקידו עקב קובלנה, חקירה3,כהונה של שופט מכהן 4.פלילית או הגשת כתב אישום ƒ ƒ הסכמת הנשיא נדרשת למינוי נשיאים וסגני נשיא לערכאות הנמוכות (המחוזי 6. ולמינוי שופטים לבית המשפט לעניינים מקומיים5)והשלום ƒ ƒ 7.מינוי שופט עמית נעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים כאחד ƒ ƒ 8.קביעת השופטים שישבו במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי ƒ ƒ 9.הנשיא ממנה רשמים בהסכמת שר המשפטים ƒ ƒ 10.מינוי שופטים ורשמים בבית משפט לענייני משפחה ƒ ƒ 11.חברות בוועדה למינוי שופטים צבאיים ƒ ƒ 12.הצעת מועמד, יחד עם השר, לכהן כנציב תלונות הציבור על שופטים .(ב) לחוק היסוד4 ’. ס1 ) לחוק בתי המשפט, סמכות מקבילה לסמכות שר המשפטים או של שלושה2()(ב7 ’. ס2 .מחברי הוועדה לבחירת שופטים .) לחוק היסוד, סמכות מקבילה לשר המשפטים ולנציב תלונות הציבור על שופטים4(7 ’. ס3 . לחוק היסוד14 ’. ס4 .(א) לחוק בתי המשפט9 ’. ס5 .(א) לחוק בתי המשפט. הסמכות למינוי נמצאת בידי שר המשפטים57 ’. ס6 .א לחוק בתי המשפט10 ’. ס7 .ד(ב) לחוק בתי המשפט, יחד עם נשיאי המחוזי הנוגעים בדבר42 ’. ס8 .(א) לחוק בתי המשפט84 ’. ס9 .1995- לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה2 ’. ס10 1955-. חוק השיפוט הצבאי, תשט”ו11 2002-(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס”ב3 ’. ס12 15 תפקידים בניהול מערכת בתי המשפט וקביעת תנאי הע ­ בודה של שופטים ƒ ƒ 13.נדרשת הסכמת הנשיא למינוי מנהל בתי המשפט על ידי שר המשפטים ƒ ƒ ונדרשת14,הנשיא צריך להסכים להעברת שופט ממקום כהונה אחד למשנהו הסכמתו, יחד עם שר המשפטים, לעיסוק נוסף של שופט או למילוי תפקיד ציבורי 15.על ידי שופט ƒ ƒ לנשיא סמכות מייעצת בעניין העברת נושאים מבית משפט אחד למשנהו בהקמת 16.בית משפט חדש ƒ ƒ הנשיא יכול להסמיך את מנהל בתי המשפט להעביר סוגי תיקים מבית משפט אחד 17.למשנהו לשם איזון העומס ƒ ƒ קביעת הנושאים בהם יכול בית המשפט המחוזי לדון בערעור בדן יחיד, דורשת את 18.הסכמת נשיא בית המשפט העליון ƒ ƒ קביעת הנושאים לבית משפט כלכלי והמספר המרבי של שופטים בו, דורשת את 19.הסכמת הנשיא ƒ ƒ 20.מינויים לכהונה בפועל דורשים אף הם את הסכמתו של נשיא העליון ƒ ƒ יש חובה להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון לפני מינוי שופט לשעבר לתפקיד 21.שחוק קובע שימונה לו שופט . לחוק בתי המשפט82 ’. ס13 .(א) לחוק היסוד9 ’. ס14 א לחוק בתי המשפט דורש את הסכמת נשיא בית המשפט העליון9 ’ לחוק היסוד. ס11 ’. ס15 להמשך כהונת נשיא בית משפט השלום שמונה לבית המשפט המחוזי. הסכמה למינוי שופט 1967-מחוזי לוועדה לבחירת רשמים על פי חוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז ) בעניין בית משפט1()(ב43 ’) לחוק בתי המשפט בעניין בית משפט מחוזי, ס1()(ב33 ’. ס16 .שלום .א לחוק בתי המשפט78 ’. ס17 .) לחוק בתי המשפט5()(ב37 ’. ס18 .ד(ד) לחוק בתי המשפט42-ג(ב) ו42 ,)ב(ב42 ’. ס19 . לחוק בתי המשפט10 ’. ס20 . לחוק בתי המשפט16 ’. ס21 16 ƒ ƒ הגדלת הסכום של התביעות הנדונות בפני בית משפט שלום, דורשת התייעצות 22.עם הנשיא ƒ ƒ 23.הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי המשפט, דורשת התייעצות עם הנשיא ƒ ƒ 24.הנשיא נותן הנחיות לרשם בית המשפט העליון בדבר הכנת רשימת המשפטים ƒ ƒ 25.מינוי מפקד בתי המשפט דורש את הסכמת הנשיא ƒ ƒ 26.על עיכוב במתן פסק דין פלילי יש לדווח לנשיא בית המשפט העליון ƒ ƒ 27.מינוי שופט רגיל לבית הדין לעבודה לתקופה מסויימת ƒ ƒ כינון בית משפט לענייני משפחה דורש את הסכמת נשיא העליון וקביעת נושאים 28.נוספים שיידונו בהם ƒ ƒ הסכמה לקביעת הנושאים שיידונו בבתי המשפט לעניינים מנהליים, מתן הנחיות למינוי שופטי מחוזי לבית המשפט לעניינים מנהליים וקביעת נושאים שיידונו בפני 29.מותב תלתא ƒ ƒ 30.איחוד דיונים והעברתם מחוז שיפוט בדין האזרחי .(ב) לחוק בתי המשפט51 ’. ס22 .א(א) לחוק בתי המשפט82 ’. ס23 . לחוק בתי המשפט101 ’. ס24 .ג לחוק בתי המשפט106 ’. ס25 .1982-א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב181 ’. ס26 .1969-(ג) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט4 ’. ס27 .1995- לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה2 ’. ס28 2000-(ב) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש”ס4 ’(ב) וס3 ’, ס7 ’. ס29 .1984- ועוד לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד7 . תקנה30 17 תפקידים בדין המשמעתי של שופטים ƒ ƒ 32. וקובע את הרכביו31,הנשיא ממנה את חברי בית הדין המשמעתי של שופטים ƒ ƒ הנשיא, בהסכמת שאר שופטי העליון ובהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע , ולמנות ועדת אתיקה המוסמכת לתת חוות דעת מקדימה33כללי אתיקה לשופטים 34.בענייני אתיקה של שופטים ƒ ƒ הנשיא מקבל דיווחים מהמפקח לעניין שופט שלא הגיש הצהרת הון במועד, ורשאי 35.לנקוט אמצעים משמעתיים או להמליץ על הגשת קובלנה בשל כך ƒ ƒ נקיטת אמצעי משמעת נגד חבר מותב בית דין מנהלי שהוא שופט, דורשת את 36.הסכמת נשיא העליון קביעת הרכבים וסמכות מיוחדת לשיפוט בנושאים מסויימים ƒ ƒ קביעת הרכב השופטים שידונו בעניין ספיציפי כמו גם מועד הדיון, היא בסמכות 37.הנשיא ƒ ƒ לנשיא בית המשפט העליון סמכות לקבוע איזה משפט ידון בתיק של שופט שהוא 38.בעל דין בעניין אזרחי ƒ ƒ קביעת מותב מורחב בבית המשפט העליון לדיון בתיק ספיציפי לפני שהתחיל 39.הדיון ƒ ƒ 40.קביעה, או הסמכת שופט לקבוע, דיון נוסף בעניין שכבר נדון בשלושה ƒ ƒ 41.קביעה בדבר משפט חוזר בדין פלילי .(ב) לחוק היסוד13 ’. ס31 לחוק בתי המשפט17 ’. ס32 א לחוק בתי המשפט16 ’. ס33 .ב לחוק בתי המשפט, בהתייעצות עם שר המשפטים16 ’. ס34 .ז לחוק בתי המשפט21-ה ו21 ’. ס35 1992-. חוק בתי דין מינהליים, תשנ”ב36 . לחוק בתי המשפט27 ’. ס37 . לחוק בתי המשפט24 ’. ס38 .) לחוק בתי המשפט1(26 ’. סמכות מקבילה לסמכות המשנה לנשיא, ס39 . לחוק בתי המשפט30 ’. ס40 (א) לחוק בתי המשפט31 ’. ס41 18 ƒ ƒ 42.מתן רשות ערעור שנייה או ערעור על החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי ƒ ƒ 43.ביטול או שינוי עונשים שהוטלו על ידי בתי המשפט בגין איסור הפרעה לדיונים ƒ ƒ 44.דיון בערעורים על פסלות שופט ƒ ƒ 45.העברת עניין מבית משפט אחד למשנהו ƒ ƒ בנוסף קיים סעיף סל המקנה לנשיא בית המשפט העליון כל סמכות שיפוטית 46.שהוקנתה לזקן השופטים בחקיקה המנדטורית ƒ ƒ ערעור על החלטות בנושא גמלה של נושאי משרה בכירים (שרים, ח"כים, שופטים 47.)'וכו ƒ ƒ 48.ערעור בעניין האזנות סתר ƒ ƒ 49.מתן רשות ערעור על החלטות בית משפט לעניינים מנהליים בעניין בחירות ƒ ƒ 50.סמכויות בנושא מעצרים בענייני ריגול וביטחון המדינה ƒ ƒ 51.קביעת סמכות לבתי דין דתיים במקרים מיוחדים (ד) לחוק בתי המשפט. נשיא העליון יכול להסמיך96 ’(ב) לחוק בתי המשפט. וכן ס41 ’. ס42 .שופט אחר לכך. הרשות יכולה להינתן גם על ידי הרכב בבית המשפט העליון .(ב) לחוק בתי המשפט72 ’. ס43 .א(ג) לחוק בתי המשפט77 ’. ס44 .1995- לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה6 ’ לחוק בתי המשפט. ס78 ’. ס45 .(ב) לחוק בתי המשפט. הסעיף מעניק סמכות מקבילה למשנה לנשיא107 ’. ס46 1969-משרה ברשויות השלטון, תשכ”ט-א לחוק גמלאות לנושאי4 ’. ס47 1979-(ג) לחוק האזנת סתר, תשל”ט6 ’. ס48 1969-(ה) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ”ט86 ’. ס49 .1977- לחוק העונשין, תשל”ז124 ’. ס50 1969-לאומית), התשכ”ט-. חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין51 .1947 עד1922 ,ישראל-ודבר המלך במועצה על ארץ 19 תפקידים סמליים ותפקידים כסמל השלטון ƒ ƒ מינוי יו"ר וחברי וועדת52.הנשיא הוא אב בית הדין בכל מותב שהוא חלק ממנו 53.חקירה ממלכתית ƒ ƒ 54.חובת התייעצות או הסכמה במינוי ועדות ובתי דין מיוחדים על פי חוקים שונים ƒ ƒ 55.הודעה ליו"ר הכנסת על בחירת יו"ר וועדת הבחירות המרכזית או על נבצרותו ƒ ƒ 56.מינוי יו"ר וועדה ציבורית לבחירת יועץ משפטי לכנסת ƒ ƒ 57.מינוי שופט בדימוס לוועדת הסניגוריה הציבורית ƒ ƒ תקציבית למשפטים והסכמה-מינוי שופט בדימוס לועדה להכרה במכללה חוץ .58למינוי שלושה שופטים לוועדת הבוחנים ƒ ƒ הסכמה למינוי שופט לבדיקת תלונה של עובד משרד מבקר המדינה שחשף מעשי 59.שחיתות, הפרות חיקוק או פגיעה במינהל תקין ƒ ƒ 60.מינוי יו"ר וועדה ציבורית לפי חוק מימון מפלגות ƒ ƒ 61.הסכמה למינוי יו"ר ועדת איתור לדירקטורים בלתי תלויים בבורסה .) לחוק בתי המשפט1()(א28 ’. ס52 .1968-(א) לחוק ועדות חקירה, תשכ”ט4 ’. ס53 , חוק ביטוח1982-, חוק החוזים האחידים, תשמ”ג1988-. חוק ההגבלים העסקיים, תשמ”ח54 . חוק המאבק בתכנית הגרעין2016-. חוק המאבק בטרור, תשע”ו1990-נפגעי חיסון, תש”ן ,, חוק השידור הציבורי הישראלי1988-, חוק הספורט, תשמ”ח2012-של איראן, תשע”ב ,1994-, חוק כביש ארצי לישראל, תשנ”ה1991-, חוק טיפול בחולי נפש, תשנ”א2014-תשע”ד , חוק מוות1994-, חוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ”ד1959-חוק לעידוד השקעות הון, תשי”ט ,, חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות2008-נשימתי, תשס”ח-מוחי . ועוד1993-, חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרת הון), תשנ”ד2016-תשע”ו 1969- לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ”ט17 ’. ס55 ) לחוק הכנסת1()(ב20 ’. ס56 1995-) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ”ו2()(א2 ’. ס57 .. חוק לשכת עורכי הדין58 .1958- לחוק מבקר המדינה, תשי”ח1א45 ’. ס59 .1973-. חוק מימון מפלגות, תשל”ג60 1968- לחוק ניירות ערך, תשכ”ח13ב50 ’. ס61 20 הכנסת העשרים הצעת חוק של חברי הכנסת ,)הצעת חוק בתי המשפט (תיקון –מינוי הנשיא והמשנה לנשיא בית המשפט העליון 2017–התשע"ז תיקון סעיף )(א8 .1 (א) יימחק8 , סעיף11984–בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד :ובמקומו יבוא “נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא )(א8 ) מינוי נשיא בית המשפט העליון והמשנה1( לנשיא בית המשפט העליון, יאושר על ידי הכנסת במליאתה על פי הצעתה של הוועדה לבחירת )(א4 שופטים שהוקמה בהתאם להוראות סעיף לחוק יסוד: השפיטה, ולאחר שועדת החוקה של הכנסת קיימה הליך של שימוע פומבי בהתאם .להוראות סעיף זה והמליצה על המינוי ) הוועדה לבחירת שופטים תעביר שם אחד2( בלבד של מועמד לתפקיד נשיא בית המשפט ,העליון או של מועמד לתפקיד משנה לנשיא ליו”ר וועדת חוקה של הכנסת, פניית הוועדה לבחירת שופטים תיעשה על פי החלטה שתתקבל .בדעת רוב חבריה ) ועדת החוקה תקיים הליך של שימוע3( ימים21 פומבי למועמד בפני חברי הועדה בתוך מהמועד בו נמסרה ליושב ראש ועדת החוקה .הבקשה למתן האישור למועמד ) הליך השימוע הפומבי וההצבעה בועדת4( החוקה יתקיימו בישיבה או בישיבות שיוחדו לצורך זה בלבד; המועמד יישאל בכל הנוגע לעמדותיו המשפטיות והחוקתיות, לתרומתו לחשיבה המשפטית, לתפיסת עולמו הנוגעת לשאלות צדק ומשפט, לעניין האיזון הראוי לדעתו בין ערכים שונים ולעניין תפיסתו את .עקרון הפרדת הרשויות .198 ’ ס”ח התשמ”ד, עמ .1 21 ,) ישיבות ועדת החוקה תהיינה פומביות5( אולם רשאים להציג שאלות למועמד ולהשתתף בהצבעה רק החברים הקבועים בוועדת החוקה וממלאי מקומם הקבועים; יושב ראש ועדת החוקה יעשה את הסידורים הדרושים על מנת להבטיח כי לציבור תינתן האפשרות לצפות ולשמוע בשידור חי את מהלך דיוני ועדת החוקה .במסגרת הליכי השימוע הפומבי ) לאחר קיום השימוע, תצביע ועדת החוקה6( האם היא ממליצה על המועמד ומעבירה לאישור מליאת הכנסת. המליצה ועדת החוקה, תקיים הכנסת ישיבה שתיוחד לעניין זה בלבד, ותערוך .הצבעה חשאית על המועמד ) החליטה ועדת החוקה שלא להמליץ על7( המועמד, לא יועלה המועמד להצבעה במליאת .הכנסת תחולה.2 .חוק זה ייכנס לתוקף לאחר שתחלוף שנה מיום פרסומו ברשומות ד ב ר י ה ס ב ר מטרת הצעת חוק זו לקבוע הליך של שימוע פומבי למועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון ומשנה לנשיא בית המשפט העליון, באופן שיבטיח כי מלוא השקפת העולם וקורות החיים של .מועמדים העשויים לכהן בראש ערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר, יהיו חשופים בפני הציבור בנוסף מבקשת הצעת החוק לקבוע כי נשיא בית המשפט העליון והמשנה ייבחרו על ידי הכנסת במליאתה, בדומה לעומדים בראש רשויות השלטון האחרות: נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב .ראש הכנסת ומבקר המדינה .בכך יובטח אמון הציבור בבחירה ובהיותה משקפת את רצון הריבון באמצעות נבחריו ,הליכי השימוע הפומבי יאפשרו לכלל הציבור ולנבחריו, ללמוד על תפיסת היסוד של המועמדים .ובכלל זה על תפיסותיהם בכל הנוגע לסוגיות העקרוניות שבית המשפט העליון נדרש להן בעבודתו המועמדים יישאלו על תפיסותיהם המשפטיות והחוקתיות, על תרומתם לחשיבה המשפטית, על תפיסת עולמם הנוגעת לשאלות צדק ומשפט, וכן לעניין האיזון הראוי לדעתם בין ערכים שונים ולעניין תפיסתם את עקרון הפרדת הרשויות. לנושאים אלה נודעת חשיבות מיוחדת לאור מעמדו המרכזי של בית המשפט העליון ותפקודו לא רק כערכאת הערעור העליונה במערכת המשפט, אלא ,גם ובעיקר כבית דין גבוה לצדק. ראיון המועמדים יבטיח שקיפות הולמת של דעותיהם ועמדותיהם ובכך יסייע גם לחברי הוועדה לבחירת שופטים לבחור נשיא ומשנה לנשיא, בדרך שתאפשר לזרמים .מחשבתיים שונים בחברה להשפיע על שיטת המשפט ועל ההלכות הנפסקות בערכאה העליונה 22 הליכי שימוע פומבי של מועמדים לשפיטה ולכהונה כנשיא בית המשפט העליון בפני .ועדה מתאימה של הפרלמנט מקובלים במדינות שונות בעולם, ובפרט בארצות הברית לעניין זה יודגש, כי אין אח ורע בדמוקרטיות המערביות לשיטת בחירת שופטים דוגמת זו הנהוגה בישראל, הנעשית הרחק מהעין הציבורית, בוועדה סגורה אשר דיוניה מתנהלים ללא פרוטוקול מלא ומבלי שתוכנם מובא לידיעת הציבור, ותוך שמשקלם של השופטים .המכהנים בהליכי הבחירה מהווה משקל מכריע כיום ממונים נשיא בית המשפט העליון והמשנה לו על ידי הוועדה לבחירת שופטים ברוב רגיל, כאשר בדרך כלל המינוי נעשה על פי ותק, באופן שאינו מביא בחשבון שיקולים .מקצועיים או ציבוריים, והדיונים בעניין זה נערכים הרחק מעיני הציבור שלבי, שבראשו הגשת המועמדות על ידי הוועדה לבחירת-קביעת הליך המינוי התלת שופטים שהוקמה על פי הוראות חוק היסוד, והכוללת בתוכה גורמים מקצועיים וכן נציגי שלוש הרשויות, לאחר מכן שימוע בפני וועדת החוקה של הכנסת, ולבסוף אישרור המינוי במליאת הכנסת, תתרום לאמון הציבור בטוהר ההליך ובכך שהמועמד הראוי ביותר .התמנה בסופו של דבר ההסדר המוצע בהצעת החוק אינו מכוון לשינוי פרסונלי ואינו מיועד להשפיע על להצעת החוק כי2 הליכי המינוי הקרובים לנשיא בית המשפט העליון ועל כן קובע סעיף תחולת החוק תהיה שנה מיום פרסומו ברשומות, כך יובטח שההליך לא יחול על המינוי .הקרוב לנשיא בית המשפט העליון הצעת חוק דומות שעניינן הליכי שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בפני וועדה של הכנסת או בפני הוועדה לבחירת שופטים הונחו על שולחן הכנסת השמונה עשרה על ידי עשרה על ידי-) ועל שולחן הכנסת השבע18/3423/חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין (פ .)1963/17/ששון (פ-חברי הכנסת גדעון סער, אבישי ברוורמן ומנחם בן .הצעת החוק נוסחה בסיוע התנועה למשילות ודמוקרטיה --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום )580568772 'התנועה למשילות ודמוקרטיה (ע"ר מס [email protected] | www.meshilut.org 077-4703432 : | פקס02-5714118 'טל 46 לעמותה אישור הכרה בתרומות לצרכי מס לפי סעיף עתירה חשבון נפש דמוקרטיה אחריות שינוי סמכות בג”ץ ריבונות ממשל קהילה משפטיזצי חדשנות ישראלפוליטיק כנסת משפט חוקה התחדשות צדק התנועה למשילות ודמוקרטיה הינה עמותה רשומה העוסקת בשמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים .במדינת ישראל: הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות התנועה עוקבת, חוקרת, מפרסמת ומקדמת חקיקה ורפורמות בממשק שבין הרשות הנבחרת, המבטאת את הכרעות הרוב ואת היותה של ישראל מדינה יהודית לבין הרשות השופטת המופקדת על זכויות הפרט, מניעת שחיתות .ושלטון החוק ושמה לה למטרה לקדם מגמות אלה בקרב הציבור בישראל עיצוב ועימוד: יצחק למפרט