חומר רקע
ט"ו בתמוז התשע"ז
9 ביולי 2017
לכבוד: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 53), התשע"ז-2017 (מ-1121)
כללי
סעיף 4(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק) מסמיך את שר המשפטים לקבוע, בצו, סוגי בקשות שכל אחד מהגורמים הבאים יהיה רשאי לדון ולהחליט בהם:
מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו וממלא מקומו;
עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, שקיבל אישור ממנהל מערכת ההוצאה לפועל.
עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבל אישור ממנהל מערכת ההוצאה לפועל.
סעיף 4א האמור, הוסף לחוק בשנת 1990 (במסגרת תיקון מס' 9) ומטרתו היתה להקל על העומס המוטל על רשמי ההוצאה לפועל, על ידי הפניית סוגים שונים של בקשות לגורמים אחרים במערכת. עם זאת, נקבע כי בגדר סוגי הבקשות שייקבעו בצו על ידי השר, לא ייכללו בקשות לפי סעיף 19 (טענת פרעתי), סעיף 25 (חיוב נאמן שלא מילא חובה מחובותיו), סעיף 48 (חיוב צד שלישי שלא מילא חובותיו), סעיף 58 (חיוב כונס נכסים שלא מילא חובה מחובותיו) וסעיף 70 (בקשת למאסר חייב).
מכוח הסעיף האמור הוציא שר המשפטים את צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014, שמנה מספר סוגים של בקשות, שכל אחד מהגורמים המנויים לעיל יהיה רשאי לדון ולהחליט בו.
התיקון המוצע
בהתאם לסעיף 80(א) לחוק, ניתן להגיש ערר על פעולות והחלטות של מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ועובדי מערכת ההוצאה לפועל, רק אם בוצעו מכוח סעיף 4א לחוק. עם זאת, גורמים אלה הם בעלי סמכות לביצוע פעולות ולקבלת החלטות בנושאים מינהליים נוספים, הנוגעים להתנהלות התיק ואשר יש להם השלכות על הצדדים. לכן, מוצע לתקן את הסעיף, ולהקנות זכות ערר על כל הפעולות וההחלטות של מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ועובדי מערכת ההוצאה לפועל, בין אם בוצעו מכוח סעיף 4א האמור ובין אם בוצעו מכוח סעיפי חוק אחרים.
נקודות לדיון:
סוגי החלטות ופעולות – אלו החלטות או פעולות יכולים הגורמים האמורים לקבל או לבצע, שאינם מנויות בצו שהוצא מכוח סעיף 4א לחוק, שלגביהם רוצים לאפשר ערעור? האם הכוונה היא, למשל, לפעולות שעובדי מערכת ההוצאה לפועל מבצעים מכוח צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), תשס"א-2001 כמו עיקול מיטלטלין בכתובת החייב, עיקולי צד שלישי וכדומה? נוכח התיקון המוצע, האם המשמעות היא שגם על החלטות מנהלתיות-מזכירותיות גרידא, למשל כמו קביעת מועד הדיון, ניתן יהיה להגיש ערר?
(א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
(ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א), יהא בזכות.
(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
(ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
(ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.