חומר רקע
ט"ו בתמוז תשע"ז
9.7.2017
נייר עמדה של ארגון "מבוי סתום" למען מסורבות גט בישראל
בנושא הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה-2015
לקראת הדיון הקבוע בוועדת חוקה, חוק ומשפט ליום 11.7.17 בהצעת החוק שבנדון, אנו מבקשות להציג בפני חברי הוועדה הנכבדה את עמדת עמותת "מבוי סתום" בנושא :
התנגדות עקרונית להצעת החוק
1. החוק המוצע משנה את הגדרת הסמכויות של בתי הדין הרבניים ונותן להם סמכות לדון כבורר בעניינים אזרחיים ובכך מטשטש את מסגרת הסמכות הברורה של הערכאות השונות ובעיקר את היחס שבין ערכאות השיפוט האזרחיות והדתיות. חוק זה יביא לכך שבפועל יהיו בישראל שתי ערכאות שיפוטיות מקבילות: האחת - אזרחית אשר מושתת על החוק, והאחרת - דתית אשר המושתתת על עקרונות הדין הדתי של אותה עדה.
2. שינוי זה ישפיע על מערכת המשפט, על זכויות האזרח בישראל, על יחסי דת ומדינה, ועל המעמד האישי ועשוי לגרום לפגיעה מרחיקת לכת בקבוצות הזקוקות להגנת החוק: קבוצות מיעוט, מי שאינו יהודי , עולים חדשים, עובדים, קטינים, נשים בכלל ונשים שהינם בהליכי גירושין בפרט.
3. על פי החוק המוצע בתי הדין הרבניים יקבלו סמכות שיפוט כערכאה עצמאית מקבילה לבתי המשפט האזרחיים ובכך מיושמת הלכה למעשה מהפכה שיפוטית השנויה במחלוקת ציבורית. אנו רואות בניסיון לשנות מן היסוד את מעמד בתי הדין הרבניים, בדרך של מחטף פוליטי וללא כל דיון ציבורי, צעד מסוכן למערכת המשפטית בישראל ולאזרחי המדינה. מהלך כזה ראוי שיעשה באופן מוסדר על ידי קיום דיון רציני שבו יבחנו כהלכה השלכות החוק לחיוב ולשלילה ולא במסגרת הסכם פוליטי זה או אחר.
4. לפיכך יש להשהות כל החלטה בעניין הצעת החוק ולהורות על הקמת ועדת מומחים רחבה, שתבחן את הנושא לעומקו, ותגיש את המלצותיה למשרד המשפטים ולממשלה. רק כך נוכל לוודא כי אוכלוסיות הזקוקות להגנה וביניהם נשים, ילדים, עובדים ושאינם יהודיים יקבלו את ההגנה הראויה.
5. נוסף על כך, החוק המוצע אינו מתמודד עם השאלה למי נתונה הביקורת על הכרעת ביה"ד בבוררות, מהו המנגנון של אישור וביטול פסק בורר, וכן עם השאלה של פיקוח ביהמ"ש המחוזי על פסקי הבוררות והבעיה באפשרות של פגיעה באיזון הראוי בין הערכאות והחרפת המתח בין זרועות השיפוט האזרחית והדתית.
6. הפיכת ערכאה מחייבת, לערכאה העוסקת בבוררות, גם אם בהסכמת הצדדים, אינה ראויה ועלולה לצור לחצים קשים ביחס להסכמות להתדיינות, וכן בלבול בין הסמכות הנתונה לבית הדין מכוח החוק לבין הסמכות שתינתן להם מכוח הסכמת הצדדים.
7. חקיקת חוק זה מיותרת כיוון שתכליתו כבר מושגת באמצעים אחרים המעוגנים בחוק. מערכת המשפט הישראלית מאפשרת לצדדים מתדיינים להעביר את הדיון בעניינם למסלול של בוררות, ולמעוניינים להתדיין על פי דין תורה קיימות מסגרות העונות לצורך זה.
8. טעות תהיה להפוך ערכאה שיפוטית המיועדת לכלל הציבור וכפופה לשיטת המשפט הישראלית, לערכאה הפועלת מכוח חוק הבוררות על פי הרצון המיוחד של הצדדים, ולהעמיס על הדיינים ועל הנהלת בתי הדין אשר משכורתם משולמת על ידי אוצר המדינה, תפקידי בוררים בסכסוכים אשר אינם נוגעים לסמכותם מתוקף החוק.
התייחסות לנוסח טיוטת החוק
9. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי "ההצעה אינה מסמיכה את בתי הדין הדתיים לתת עיצום דתי, כמו "כתב סירוב" או חרם דתי נגד צד שאינו מסכים להתדיין בפני בית הדין". אולם חרף טענה זו, אין בסעיפי החוק כל אמירה מפורשת בעניין, ולכן החשש כי יתאפשר לבית הדין לתת "כתב סירוב" עומד בעינו.
10. סעיף 1(3) להצעת החוק מוציא במפורש ענייני גירושין ונישואין והכרוך בהם מתחולת החוק. אולם לא ברור מתי אמורה להינתן ההסכמה של הצדדים בדבר סמכות בית הדין כבורר במקרים שבהם כבר מתנהל דיון, ואפשר שתידרש הסכמה שכזו בנוגע לנושאים אזרחיים שאינם כרוכים בגירושין במהלך דיון בענייני גירושין - דבר היכול לתמרץ סחטנות בנוגע למתן הגט. לחילופין, בהינתן המצב של "מרוץ סמכויות" בין הערכאה הדתית לערכאה אזרחית בכל הכרוך בענייני הגירושין, היה מקום להחיל את דרישת ההסכמה לבוררות גם על העניינים הכרוכים בגט.
11. בדברי ההסבר נאמר כי הצעת החוק מעגנת בחקיקה את המצב הנוהג ממילא בבתי הדין הרבניים, ולפיכך לא תידרש תוספת תקציבית לצורך יישום החוק. כבר כיום בתי הדין עמוסים באופן קיצוני בעניינים אשר בסמכותם, ואם לא יקצו כוח אדם ומשאבים נוספים לתביעות האזרחיות שיתווספו יוגדל העומס על הדיינים והצוות האדמיניסטרטיבי של בית הדין והנפגעים העיקריים מכך יהיו המתדיינים אשר יגרם להם עינוי דין.
12. בהצעת החוק אין כל סעיף המסדיר את עניין אישור הבוררות ואת דרך הערעור על החלטת הבוררות, מלבד הקביעה שחוק הבוררות יחול. החלת חוק הבוררות על פסיקת ביה"ד הרבני מעלה בעיות רבות וביניהם הדרך לאישור וערעור הבוררות, היחס בין ביהמ"ש המחוזי לביה"ד הרבני, העברת בורר מתפקידו וכדו'. הפועל היוצא מכך הוא שבעצם ניתנת לביה"ד סמכות שיפוטית בעניינים אזרחיים, סמכות שקשה לערער עליה וקשה עוד יותר לבטלה. כמו כן, כאשר דיין משמש גם כבורר הוא עלול להידרש להעיד על דרך ניהול הבוררות בבקשות של צדדים לביטול פסק בוררות
- דבר העלול לפגוע באיזון הראוי בין הערכאות ולהביא להחרפת המתח בין זרועות השיפוט האזרחיות לדתיות.
13. ס' 2(1) מתנה כי הקניית סמכות הבוררות לבי"ד תעשה אם "כל הצדדים הביעו בכתב את הסכמתם לכך". לא מפורט מהו אופן מתן ההסכמה - דבר הפותח פתח להפעלת לחצים על צד חלש ובעיקר במקרים בהם המתדיינים הם בני זוג. ההסמכה לכאורה "חופשית" אולם ברור שהדבר אינו כך כאשר יחסי הכוחות בין הצדדים אינם שקולים. ס' 2(2) קובע כי אחד התנאים שביה"ד יוכל לדון כבורר בעניין אזרחי הוא כי "אחד הצדדים הנוגעים בדבר לפחות הוא בן דתו של בית הדין". הבעיה היא שאדם שאינו יהודי אינו מבין את ההשלכה של הדין הדתי עליו.
14. בסעיף 3(ד) מוזכר "נעדר" אך לא מוגדר במה מדובר. האם נעדר יכול להיות אדם שנמצא בחו"ל וכד'. עוד לעניין סעיף זה לא ברור האם חל חוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 ומה הם הקריטריונים למינוי אפוטרופוס.
15. סעיף 3(ה) מעלה את השאלה בנוגע למרוץ ההתיישנות, ויוצר ערבוב בין ערכאות שונות וסרבול הליכים ומאפשר פגיעה בנגישות לערכאות.
סיכום
16. כאמור, הצעת חוק זו עלולה להשפיע דרמטית על מערכת המשפט, על זכויות האזרח, על יחסי דת ומדינה ועל דיני המעמד האישי בישראל. עמותת "מבוי סתום" מתנגדת עקרונית לקידום חוק זה אשר עלול לפגוע משמעותית בערכי המדינה היהודית והדמוקרטית ובאזרחיה.
17. אם הוועדה תראה לנכון לקדם את הצעת החוק יש מקום להקים ועדת מומחים רחבה, שתבחן את הנושא לעומקו, ותגיש את המלצותיה למשרד המשפטים ולממשלה.
___________________
בתיה כהנא-דרור, מנכ"לית
עמותת "מבוי סתום"