חומר רקע
איליס - האגודה הישראלית
לגישור ויישוב סכסוכים
נייר עמדה
בעניין הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה-
2015
לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של ה
כנ סת, הכנה לקריאה ראשונה
11/7/17
המגמה שביסוד
הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה-
2015
,
לאפשר אוטונומיה
משפטית בעניינים אזרחיים לקבוצות תרבותיות שונות בחברה
הישראלית הרב תרבותית
, רצויה
–
כאמור ב
דברי ההסבר להצעת החוק
, ש :לפי
..."
"עקרון "הפלורליזם השיפוטי
...
מן הראוי
שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ליישוב סכסוכים
בדרך
משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם"
–
אולם
הדרך המוצעת של הסמכת
בתי
ה דין
ה
דתיים לדון כבוררים
, אינה רצויה .
,משמעות ההצעה היא הכלאה של שיפוט פרטי בתוככי הרשות השופטת של המדינה. שכן
הבוררות היא מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה(מיס"ב–
ADR
בלעז,
alternative/appropriate
dispute resolution
),
,יחד עם הגישור ומנגנונים נוספים
.חלופי לבית המשפט ,על כן כשם שאין
מקום ל רפואה פרטית בבתי חולים ממשלתיים כך
אין מקום ל .שיפוט פרטי בבתי דין מדינתיים
כדי לממש את המגמה שביסוד הצעת החוק
אין צורך לסטות מהמקובל במשפט הישראלי. דבר
המלך במועצתו הכיר ברב תרבויות של העדות הדתיות השונות והעניק סמכות שיפוט ל
בת י הדין
של העדות הדתיות , לרבות בדרך של הסכמה(
סעיף65
)
. כך נהג גם המחוקק הישראלי בסעיף155
לחוק הירושה. כך מקובל גם ברחבי העולם,
בארה"ב או דרום אפריקה לדוגמה, שהמחוקק העניק
סמכות שיפוט לבתי דין של השבטים הילידים. גם במדינות שבהם חייבים בעלי הדין לפנות
לגישור לפני ההתדיינות בבית המשפט, הגישור אינו נעשה על ידי שופטים אלא על ידי מגשרים
.מחוץ לבית המשפט
,הלכה למעשה הצעת החוק לא באה לתקן חסר
בשיטת המשפט הישראלית.
חוק הבוררות
מאפשר לבעלי דין להסכים לבוררות לפי דין דתי
, אצל בורר שבחרו ללא כל הגבלה ו נותן לפסק
הבורר
תוקף
מחייב כ .פסק דין של בית משפט מטרת הצעת החוק היא אפוא, לתת העדפה כלכלית
למי שמבקש שיפוט פרטי בבוררות לפי דין דתי, שהבוררות תמומן
מתקציב המדינה. בכך יש
י פל א
ה פסול
ה
בין אוכלוסיות על רקע דתי. שכן, רק אוכלוסיות דתיות יקבלו מתקציב המדינה
שיפוט פרטי בבוררות מטעם המדינה.ולא כלל האוכלוסייה
משמעות הדבר היא, מתן רפואה
פרטית בבתי
חולי ם
ממשלתיים לקבוצ
ו.ת דתיות בלבד
להלן עיקרי
הנימוקים לה
סתייג
ות מה.צעת החוק
1.
הצעת החוק פוגעת
בעיקרון ששופט לא יעסוק בעיסוק נוסף
סעיף11
ל
חוק יסוד:
השפיטה אכן מאפשר לקבוע בחוק כי שופט יוכל לעסוק בעיסוק נוסף
.כשהדבר נקבע בחוק ,אך
מטרת הסעיף
היא למנוע מצב ששופט יהיה תלוי במוסד או לאדם
מסוים. כאשר שופט יתמנה לבורר הוא יהיה נתון ביחסים חוזיים עם בעלי הדין בשבתו על
כס השיפוט, דבר שעשוי ליצור תלות בהם .
ליבת בוררות היא האמון שבעלי הדין נותנים בבורר בקשר החוזי שביניהם.
לכן קובע סעיף30
לחוק
הבוררות :
"בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי-
הדין בנאמנות; מעל הבורר
באמון שני תן בו, זכאי הנפגע, נוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת
חוזה".
בעל דין שיסבור כי השופט הבורר לא נהג בנאמנות
יגיש נגדו תביעה על פעילותו
השיפוטי
.כבורר אם יקבע בפסק דין
שהשופט נהג שלא כנאמנות בבוררות אמון הציבור בבית
.המשפט יפגע
.חוק היסוד ביקש למנוע מצב זה
,זאת ועוד גם
בעלי ה
יד ן עשויים ,להיפגע מכך שהשופט הוא בורר
היות והם יהסס
ו
להגיש
תביעה נגד
ו,
שמא בית
ה משפט ינסה
לה
ימנע מלפגוע במעמדו כשופט .
2.
"בוררות על ידי שופט מכהן היא "כלאים
כאשר שופט יתמנה לפי הצעת החוק לבורר מעמדו כשופט אינו משתנה
ו ימשיכו לחול עליו
נורמות שחלו
ת
על שופט
בבית המשפט,
אף
ש הן .אינן חלות על בורר
נ ורמות אלה שהן
,לעתים מערכתיות עשויות להגביל את יכולתו של השופט לקיים את הבוררות בצורה
חופשית כפי שבורר היה נוהג
במקרה
מ.סוים שנדון בפניו
בנוסף, כתוצאה ממצב ה-"
"כלאים יש חשש שהשופט כבורר הוא לא יבחין בין סמכויותיו
כשופט לבין סמכויותיו כבורר. משמעות הדבר היא שכעלי הדין יידרשו לבדוק אם הוא פעל
,בשבתו בבית הדין בבוררות כשופט או כבורר. כתוצאה מכך הן מעמדו כשופט והן תפקודו
כב
ורר עשויים לה.יפגע
מבחינה ציבורית מצב ה-"כלאים" יצור רושם ש בית הדין בכובעו כבורר
ממשיך ל
פעול
תחת
הסמכות ו
ה סממנים
ממלכתי
ים , תוך שימוש במערכת
האדמיניסטרטיבית
והארגונית של בית
הדין ,סמליה ודגלה של המדינה
, ולא כבורר פרטי. דבר זה עלול לגרום לבלבול בעיני הציבור
והמתדיינים בבוררות ,שיתקש
ו
להגדיר בצורה נכונה את הפונקציות והסמכויות של אותה
ערכאת שיפוט ממלכתית-דוא לית
ב.כובעיה השונים
3.
בוררות היא חוזה בשכר
עקרון יסוד של הבוררות הוא שהבורר יקבל שכר כחלק מהקשר החוזי ויחסי האמון שבעלי
הדין נתנו בו
. כבר בתלמוד נאמר "אסיא
"מגן מגן שוויא" ,קרי
רופא חינם שווה חינם"
, זאת
מוסד "יתרו לבוררות–
רח' מבוא גרופית4
תל-
אביב69358
טל'
03-7160107
פקס1533-7160107
דואר אלקטרוני Email: [email protected]
אף שרופא פוע ,ל מכוח האמון שהמטופל נתון תחת חובה שבדין של""ורפא ירפא,
להציל את
חיי המטופל לרפא אותו, ו
שבועת הרופא
. כך גם לגבי בורר לא די בא מון שהצדדים נותנם בו
והחלות ה
חובה שבדין
, לכן חלק מהקשר החוזי הוא השכר שבעלי הדין חייבים לתת לו . הצעת
החוק פוגעת בעי
ק רון יסוד זה של הבוררות. כמובן ,שבורר, כמו רופא
רשאי לוותר על שכר
ו ,
,אך זה היוצא מן הכלל אך ולא
בבוררות שניתנת כשירות שיפוט סדיר .
הצעת החוק
מעקרת אפוא
יסוד זה, שהוא
מרכיב יסודי ביחסי האמון
בין בעלי לב ,ין הבורר
שכן שופט
.שמשמש בורר אינו מקבל שכר מבעלי הדין אלא מן המדינה
4.
אפל
יה:
קיים אינטרס
ציבור י מובהק, לעודד בעלי דין לפנות ליישוב סכסוכים מחוץ ל
בית המשפט,
תוך
שימוש בהליכים המתאימים לנ
שו ,א הסכסוך
ר בור ות או
גישור לדוגמה . זאת משום
,שהם יעילים
חוסכים מהתקציב הציבורי ו
מאפשרים ל בעלי הדין
וע ב לק י
את התנאים המתאימים להם לניהול
ולפתרון הסכסוך.
הצעת החוק נותנת עדיפות
ל קבוצות דתיות ,באוכלוסייה
היות ו היא מאפשרת להם בלבד לקבל
מתקציב המדינה שירו
ת י בוררות ,פרטי בעוד שכלל הציבור נדרש לממן
בעצמו
את הבוררות
לחסוך מתקציב המדינה, אף שמדובר ב
ייע ול
מערכת המשפט.
,לסיכום
במקום ל
הסד
רי את הפני
י
תם של בעלי הדין למנגנונים ליישוב סכסוכים,
בבוררות או
בגישור, מחוץ לכותלי בית המשפט
כמקובל ברחבי העולם–
דבר שי ,תרום לחיסכון בזמן
י גביר
את היעילות הכלכלית של מערכת המשפט
יו,מנע עינוי דין
לצד התמקדות בפיתוח שיח מוסרי
ע ל
נורמות חברתיות חדשות ו איכותיות
–
הצעת החוק מעבירה את הבוררות לבתי הדין .הדתיים
בכך פועלת הצעת החוק נגד המגמה הרווחת בעולם, שכן היא מעמיסה על בתי הדין הדתיים
ותקציב המדינה את הבוררות, אף שביסו דו הוא מנגנון ליישוב סכסוכים שמקומו מחוץ לבית
המשפט .
,ד"ר ישראל שמעוני עו"ד
ד"ר פרץ סגל
, עו"ד
"נשיא מוסד "יתרו לבורות ופתרון סכסוכים
מנהל באגודה הישראלית לגישור
ויישוב סכסוכים
לשעבר ראש תחום חקיקה
במשרד המשפטים