חומר רקע

ט"ו בסיון התשע"ז 9 ביולי 2017 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך רקע לקראת דיון הוועדה בנושא הצעת החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הגנה על ילדים נפגעי עבירות מין או אלימות בעת מתן עדות בבתי המשפט), התשע"ו–2016 (הצעת החוק של חה"כ שאשא-ביטון פ3015/20) לקראת דיון הוועדה ביום 10.7.17 בהכנה לקריאה שניה ושלישית, לנוחיות חברי הכנסת מצ"ב בשנית מסמך הרקע שהונח לקראת דיון הוועדה בהכנה לקריאה הראשונה: רקע החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955 (להלן – החוק או חוק הגנת ילדים), קובע הסדרים מיוחדים לעניין חקירת והעדת ילדים שטרם מלאו להם 14 שנים שנפגעו, היו עדים או שהם חשודים בביצועה של אחת העבירות המנויות בחוק. עבירות אלה כוללות את עבירות המין, עבירות של התעללות על ידי האחראי על הקטין, עבירות אלימות בתוך המשפחה ועבירות המתה בהתקיים תנאים מסוימים. הסדרים אלו נקבעו נוכח הקושי הרב הטמון בחקירת ילד צעיר, במיוחד בעבירות חמורות שבוצעו על ידי האחראי על הקטין. ההסדרים, החורגים מדיני הראיות הרגילים, נועדו לאפשר להגיע לחקר האמת בחקירת ילדים צעירים וכן, לצמצם עד כמה שניתן את הנזק הנפשי שעלול להיגרם לילד כתוצאה מהחקירה ומתן העדות. החוק קובע כי ילד שטרם מלאו לו 14 שנים ייחקר בידי חוקר ילדים ממשרד הרווחה שעבר הכשרה מיוחדת לכך. סעיף 2 לחוק קובע כי העדת ילד מתחת לגיל 14 באחת העבירות שנקבעו בתוספת תעשה רק ברשות חוקר הילדים: חוקר הילדים, בתום החקירה, עורך דין וחשבון המועבר למשטרה וכן, קובע האם ניתן להעיד את הילד. על חוקר הילדים לחזור ולבחון זאת שוב בסמוך למועד מתן העדות בבית המשפט. חוקר הילדים רשאי להתנות את התרת עדותו של הילד בתנאים המפורטים בחוק וביניהם, גביית העדות שלא בנוכחות הנאשם (אז הנאשם צופה בעדות בטלוויזיה במעגל סגור), גביית העדות בלשכת השופט, גביית העדות בתוך תקופה מסוימת ועוד. עוד קובע החוק כי בית המשפט רשאי לצוות על הפסקת גביית עדות אם הוא סבור, לאחר ששמע את חוקר הילדים, שהמשך העדות עלול לגורם נזק נפשי לילד. כאשר לילד טרם מלאו 14 שנים ביום מתן העדות וחוקר הילדים קבע שלא ניתן להעיד אותו, חוקר הילדים יכול להעיד בבית המשפט, וכן מוגש לבית המשפט תיעוד של חקירת הילדים והדו"ח שערך חוקר הילדים (החוק קובע כי על החקירה להיות מתועדת במלואה וכי התיעוד והדו"ח כשרים להתקבל כראיה בבית המשפט). בית המשפט רשאי לצוות על חוקר הילדים לערוך חקירה נוספת לילד ולהפנות אליו שאלות נוספות. במקרה כאמור, בו הילד לא מעיד, ניתן להרשיע את הנאשם רק אם יש לכך סיוע בראיה אחרת (ראיה נפרדת חיצונית, המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה). הצעת החוק הצעת החוק מבקשת לקבוע מספר הסדרים משלימים ונוספים, בעיקר בעניינים הנוגעים למתן העדות בבית המשפט (ההצעה נסמכת על חלק מתוך הצעת חוק ממשלתית שהונחה בעבר על שולחן הכנסת ושלבסוף לא קודמה על ידי הממשלה). הצעת החוק מתייחסת למספר היבטים, כמפורט להלן - מוצע לקבוע כי במקרה בו התיר חוקר ילדים עדותו של ילד לפי סעיף 2(א) לחוק, יהיה חוקר הילדים נוכח בעת מתן עדות הילד בבית המשפט, וזאת על אף הוראות סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), המונע מעד להיות נוכח בבית המשפט בטרם מסירת עדותו. הטעם העומד בבסיס סעיף 172 האמור הוא מניעת "זיהום" העדות. במקרים רבים חוקר הילדים נוכח בעת מסירת עדות על ידי הילד. ואולם, מתעורר לעיתים קושי כאשר הילד מעיד לפני חוקר הילדים. מוצע לקבוע במפורש כי חוקר הילדים יהיה נוכח גם אם הוא טרם העיד. זאת, בשל החשיבות הרבה בנוכחות חוקר הילדים במהלך העדות גם על מצבו הנפשי של הילד, וכדי לאפשר מימוש של ההסדרים האחרים הקיימים בחוק בדבר הפסקת גביית עדות ועוד. יש לציין כי גם סעיף 172 מסייג עצמו בכך שעד לא יפסל לעדות רק בשל כך ששמע תחילה עדותו של עד אחר. עיגון זכותו של הילד, גם בעבירה שחוק הגנת ילדים לא חל עליה, כי אדם המלווה אותו יהיה נוכח בבית המשפט. זכות זו קיימת גם היום לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001. מוצע בנוסף להחיל הוראה זו גם על ילד שהינו עד בלבד ולא נפגע העבירה. מוצע לעדכן את הרכב חברי הוועדה הממנה חוקרי ילדים. מוצע לאסור חקירה נגדית של ילד נפגע עבירה המנויה בחוק ישירות על ידי הנאשם ולקבוע שרק סניגור יהיה רשאי לחקור את הילד. כעולה מדברי ההסבר, מטרת התיקון המוצע לאפשר לילד למסור עדות חופשית וכן, למנוע את המצוקה שתיגרם לילד מחקירתו בידי מי שמואשם בפגיעה בו. איסור חקירה נגדית כאמור לגבי קטינים בעבירות מסוימות, ובעיקר בעבירות מין ואלימות, עוגן במספר מדינות שבהן נוהג המשפט המקובל. מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות על התאמת השאלות המופנות לילד ליכולותיו של הילד, וכן להסמיך את בית המשפט לקבוע הוראות לעניין משך החקירה הנגדית. אמנם הדבר אינו כתוב במפורש, אך כמובן שאין הכוונה לפגוע בזכותו של הנאשם לחקירה נגדית כחלק מזכותו להליך הוגן. מחקר שנערך בארץ לאחרונה הצביע על כך שהתמשכות החקירה הנגדית וגם שפה הננקטת על ידי הסניגור, שאינה מותאמת ליכולת ההבנה של הילד, עלולות לפגוע באיכות העדות של ילדים באופן המונע מהם לענות במדויק על השאלות (ובנוסף, פוגע ביכולת ההתמודדות שלהם עם הפגיעה לאחר מתן העדות). מוצע לקבוע שככלל תישמע עדות הילד ביום אחד, דהיינו, שבית המשפט שהחל בשמיעת עדותו של ילד בעבירה שחוק הגנת ילדים חל עליה, יסיים ככל האפשר את שמיעת עדותו ביום שבו החלה. מוצע כי במקרה שלא ניתן לעשות כן, ישמע בית המשפט ככל האפשר את עדותו ברציפות, יום אחר יום, ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד. יצוין כי המחקר המוזכר לעיל, מצא בין היתר, כי שהות ממושכת בבית המשפט וזמן ההמתנה בבית המשפט למתן העדות גרם נזק נפשי נוסף לילדים הנפגעים. המחקר מצביע עוד על החשיבות שהילד יסיים את מתן העדות באותו יום בו החל, וכי יוקצה לו מקום המתנה לפני העדות באופן המבטיח מניעת מפגש עם הנאשם. מוצע להגביל את פרקי הזמן הארוכים החולפים בין ביצוע העבירה לבין עדות הילד בבית המשפט כך שעדות הילד תיגבה לא יאוחר מ- 90 ימים ממועד הגשת כתב האישום. בשל אילוצים של מערכת המשפט ואכיפת החוק, חולף בדרך כלל זמן רב ממועד ביצוע העבירה ועד מתן העדות בבית המשפט. כפי שעולה מהמחקר שצוין לעיל, ההמתנה הממושכת לעדות פוגעת במצבם הרגשי של ילדים נפגעי עבירה. ההמתנה לא מאפשר לילדים לחזור לשגרת חייהם ולהתחיל בתהליך השיקום. נמצא כי הציפייה וההמתנה להעדה מהווים מרכיבים עיקריים במצוקה שחווה הילד בתקופה שלפני העדות ומעצימים את תחושת חוסר האונים שחווה הילד כתוצאה מהפגיעה בו. בנוסף לכך, חלוף הזמן עלול לפגום בעדות בשל הפגיעה ביכולת לזכור את האירועים ועל היכולת לחקור את העד. הממשלה הגיעה להסכמה עם המציעה (כמפורט בנוסח שלהלן) שנושא זה יוסדר במסגרת נוהל בבתי המשפט. מוצע לקבוע הסדרים דומים לעניין איסור חקירה בידי הנאשם, הגבלת מועד העדת הקטין ושמיעת הקטין ברציפות גם בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התיש"ח-1957 (להלן – חוק חקירת עדים). חוק זה קובע אפשרות להעיד קטין שלא מול הנאשם בעבירות מסוימות, אם בית המשפט נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בקטין או לפגום בעדות. חוק חקירת עדים חל גם על קטינים שכבר מלאו להם 14 שנים וכן, על עבירות חמורות נוספות על אלה הקבועות בחוק הגנת ילדים. מאחר שחוק זה מתייחס גם הוא לעבירות קשות בהן נפגעו קטינים, ומאחר שהטעמים העומדים בבסיס התיקונים המוצעים לעניין איסור החקירה על ידי הנאשם, לעניין שמיעת הקטין ברציפות ולעניין הגבלת מועד העדת הקטין, נוגעים גם לקטינים שכבר מלאו להם 14 שנים, מוצע לערוך בחוק זה בהתאמה את אותם שינויים. מוצע על ידי הממשלה (רצ"ב הנוסח שמציעה הממשלה) לתקן את סעיף הסודיות הקבוע בחוק האוסר פרסום כל דבר שיש בו כדי לגלות את זהותו של ילד שנחקר לפי החוק או את קלטת החקירה או התמלול, אלא ברשות בית המשפט. מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להעביר את הקלטת לצורך מחקר שמטרתו להכשיר חוקרי ילדים או לפתח כלי מחקר. סוגיות לדיון מוצע לדון בכל אחד מהשינויים המוצעים בהתחשב באיזון הראוי בין שמירה על זכויות הנאשם להליך הוגן לבין הצורך להגן על ילדים שטרם מלאו להם 14 שנים מפני פגיעה נפשית אשר עלולה להיגרם להם כתוצאה מהעדות, ובהתחשב גם באינטרס הציבורי שילדים יוכלו למסור עדות מדויקת באופן שיאפשר לבית המשפט להגיע לחקר האמת. מוצע לדון בהגבלת התקופה הן להגשת כתב אישום והן לניהול המשפט. הצעת החוק ביקשה להגביל את מועד פתיחת המשפט וגביית עדות הקטין, אם חוקר הילדים התיר את העדות, ל 90 ימים. הממשלה והמציעה הגיעו להסכמה כי נושא זה יוסדר בנוהל. מוצע לדון בשאלה האם יש לעגן את ההסדר בחקיקה או בנוהל, ומה הממשלה מתכוונת לכלול בנוהל כאמור. בנוסף, מוצע לדון בקביעת הסדר דומה לעניין הגבלת התקופה להגשת כתב אישום על ידי התביעה באותם תיקים בהם קטין צפוי להעיד. "2.העדת ילד (א) אין מעידים ילד על עבירה המנויה בתוספת, שנעשתה בגופו או בנוכחותו או שהוא חשוד בעשייתה ואין מקבלים כראיה הודעתו של ילד על עבירה כאמור, אלא ברשות חוקר ילדים."