חומר רקע
ירושלים, י"ח תמוז ה'תשע"ז
12 יולי 2017
סוגיות בשוויון בדיור ליוצאי אתיופיה
מסמך זה נכתב לכבוד חברי הוועדה לצדק חלוקתי. מטרת נייר עמדה זה, לסקור את החסמים הקיימים בפני יוצאי אתיופיה בתחום הדיור היוצרים חוסר שוויון, ולהציע פתרונות הולמים והוגנים. במסמך נתונים לגבי זוגות צעירים המעוניינים לרכוש דירות מגורים, ולגבי הליך רכישת דיור קבע ראשוני בארץ לעולים החדשים מאתיופיה עם צאתם ממרכזי הקליטה. המסמך מתבסס ברובו על נתונים שהעביר לבקשתנו משרד הבינוי והשיכון, על ניירות של הממ"מ שפורסמו בעבר בנושא זה, ועל מסמכים פנימיים של משרד הקליטה..
אגודת יהודי אתיופיה (לשעבר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה) הינה ארגון סנגור, הפועל לקידום מדיניות שוויונית ושינוי תפיסה ביחס ליוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, ולמען מתן ייצוג הולם ושוויוני לאזרחי ישראל ממוצא אתיופי בכל הרבדים והתחומים בחברה הישראלית, כחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי-כלכלי-תרבותי הישראלי. מתוך כך, אנחנו מאמינים כי אין מקום להפרדה בין ילדים ישראליים על רקע גוון עורם בלבד, וכי השיטה המבדלת את בני ובנות הנוער רק לפי ארץ המוצא של הוריהם או אף סביהם לא רק מבטאת תפיסה גזענית פסולה מן היסוד, כי אם גורמת לניכור ממשוך של החברה הישראלית כלפי בשר מבשרה, ולתחושת אי-שייכות של יוצאי אתיופיה. עמדתנו העקרונית הזו אומצה לבסוף בידי ממשלת ישראל לפני כשנתיים, ותורגמה לתכניות מעשיות של המשרדים השונים. משכך, לא ייתכן כי משרתי ציבור ינהיגו שיטה אנרכיסטית המתעלמת מהכרעות הדרג הנבחר, תוך כפיית מדיניות של בידול גזעי.
זוגות צעירים ממוצא אתיופי שרכשו דירות בסיוע משרד השיכון
בעקבות החלטת הממשלה מס' 3116 מה-10/02/2008, והחלטה מס' 4624 מה-13/05/2012, העמידה הממשלה לרשות זוגות צעירים יוצאי אתיופיה משכנתא מסובסדת של משרד השיכון. בשנים הראשונות כמעט ולא נוצלה משכנתא זו (מימוש אחד בכל אחת מהשנים 2009-2012), זאת בשל היקפה המצומצם יחסית למחירי הדירות בשוק, גובהה של הריבית והדרישה להשתתפות עצמית גבוהה. לאור תמונת מצב זו החליטה הממשלה בסוף שנת 2013 להעלות את הסכום של משכנתא לקבוצת אוכלוסייה זו , להקטין את הריבית ושיעור ההשתתפות העצמית ולהגדיל את מספר היישובים בהם ניתן יהיה לקבל משכנתא מוגדלת זו. ואכן, משנת 2014 גדל מספר הזוגות הצעירים יוצאי אתיופיה שרכשו את דירתם באמצעות משכנתא זו. (89 זוגות צעירים בשנת 2014, 31 זוגות צעירים בכל אחת מהשנים 2015 ו-2016). סה"כ על-פני שנות התכנית מימשו 193 זוגות את התכנית, שהייתה מיועדת ללא פחות מ-200 ביצועים בכל שנה.
בהחלטת ממשלה מס' 2253 מה-05/01/2017, הוחלט לשנות את מתווה הסיוע. משיצאה התכנית החדשה למימוש הציבור, אלפי זוגות נרשמו וביקשו לממש את ההטבה החדשה, כאשר 200 זוכים בלבד תוקצבו ויוגרלו מבין הנרשמים. אנו מברכים על שינוי תכנית הסיוע ושיפורה כך שתאפשר לציבור לרכוש דירות ולפרוץ את חסמי אי-השוויון. יחד עם זאת, חוסר הניצול של תקציבי העבר לעומת הביקוש הרב לתכנית הנוכחית מחייבים חשיבה מחודשת, ו"מחזור" של תקציבי העבר לטובת הגדלת היצע הסיוע הנוכחי. כאלף משכנתאות תוקצבו בתכנית המחומש ולא בוצעו, ומן הראוי להוסיף כמות זו לתכנית החדשה על מנת לספק את הביקוש הגדול ולאפשר לציבור יוצאי אתיופיה דיור הולם וכמשתמע מכך ניעות חברתית-כלכלית.
עולים חדשים היוצאים ממרכזי הקליטה
בהתאם להחלטות הממשלה, משרד השיכון מעביר לעולים החדשים מאתיופיה היוצאים ממרכזי הקליטה מענקים והלוואות לרכישת דיור קבע. משנת 2000 עד היום עברו בעזרת סיוע זה מעל 10,000 משפחות לדירות ברחבי הארץ. יחד עם זאת, ניתן להעמיד קו ברור במספר הרכישות סביב שנת 2010.
בשנים הללו, הוציא משרד הקליטה מסמך חשאי, שהוא מסרב לפרסם על אף כי מכיר בקיומו (ואף נכתבו עליו דוחות שך מרכז המחקר והמידע של הכנסת), ובו הוראות על דרך רכישת הדירות בעזרת המענקים הנ"ל. "נוהל היציאה ממרכזי הקליטה" קבוע היכן מותר לעולים לרכוש דירות, בפירוט לפי יישוב, שכונה, רחוב ולעיתים אף מקטעי רחוב, ואיפה אסור (יש לציין, כי לאור סירוב המשרד לפרסם את הנוהל המעודכן המידע מסתמך על הנוהל כפי שהיה ב-2010). ואכן, משנת 2010 ניתן לראות צניחה ברכישות במרבית היישובים בהתאם, ובמספר הרכישות בכלל. זאת, מכיוון שהנוהל אסר למעשה על רכישה ביישובים בהם ידם של העולים השיגה, וחסמה בפניהם את האפשרות לרכוש בתי קבע. מאז החלה תופעה של משפחות שנשארות בעל כורחן במרכזי הקליטה, בתנאים ירודים ביותר, לאור חוסר היכולת שלהן לממש סיוע ברכישת דירות בשוק הפרטי.
יש לציין, כי לאור מספר המשפחות ה"תקועות" במרכזי הקליטה מול סירוב משרד הקליטה לאפשר להן רכישה חופשית של דירות ולהגדיל את המענקים לסכומים מציאותיים ביחס לשוק הדירות, נוצרות עלויות גבוהות של אחזקת המרכזים שיורדות לטמיון, במקום לאפשר מתן סיוע מוגדל וחופשי. עלות החזקת העולים במרכזי הקליטה מסתכמת במאות מיליונים מדי שנה, עבור כ-2,500 עולים בלבד – כלומר, מדי שנה כ-200,000 ₪ מושקעים בלמנוע מכל עולה לצאת למגורי קבע. סכום כזה (תקציב לשנה אחת), לו היה ניתן חד-פעמית לכל משפחה והיו נסגרים מרכזי הקליטה, היה מספיק אף לרכישת דירה איכותית ללא תוספת הון.
בהתאם, אנו דורשים:
לבטל את נוהל משרד הקליטה, המגביל את יכולות הרכישה של העולים ותוקע אותם במרכזי הקליטה או מסליל אותם לשכונות קשות ביותר
להגדיל את המענקים, בהתאם לעליות בשנים האחרונות בשוק הדיוק, זאת ללא עלות תקציבית אלא במקום תקצוב מרכזי הקליטה
לעולים שאינם זכאים למענק לרכישה, אלא לסיוע בשכ"ד בלבד – להמיר את סכום הסיוע למענק חד-פעמי באותו סכום, כלומר 90,000 ₪ במקום 1,500 ₪ לחודש למשך 5 שנים; סכום שיהווה הון התחלתי לרכישת דירת קבע לפי בחירת העולה.