חומר רקע

נייר עמדה לכבוד יום הדיור שיתקיים ב-18.7.2017 בנושא: כיצד נקבעים הקריטריונים לדיור ציבורי? 150,000 משפחות עניות מקבלות סיוע בשכר דירה מהמדינה ואינם זכאים לדיור ציבורי בגלל קריטריונים דרקוניים שנקבעו על ידי המדינה. חשוב לציין שאותם מקבלי סיוע בשכר דירה מקבלים סכום זעום שלא מסייע להם באמת לשכור דירה ולכן הם חיים במציאות קשה של מעברים מדירה לדירה ולעיתים אף נזרקים לרחוב. סיטואציה זאת יוצרת מצב שבו אימהות נאלצות להביא לעולם יותר ילדים לעוני כי נקבע קריטריון לזכאות לדיור ציבורי שאומר שרק משפחות עם 3 ילדים לפחות יהיו זכאיות לדיור ציבורי, נשים נאלצות לוותר על המזונות של ילדיהם כדי לזכות בזכאות כי רק משפחות שמקבלות אבטחת הכנסה זכאיות לדיור ציבורי, ונכים קשים צריכים להוכיח שהם נכים רתוקים כדי לקבל דירה כי זה אחד התנאים לזכאות. השאלה שעולה מהמצב העגום הזה היא כיצד נקבעו הקריטריונים לדיור ציבורי ועל בסיס מה הם נקבעו? לדוגמה הקריטריון שקובע שזכאות לדיור ציבורי מותנית בקבלת הבטחת הכנסה או קבלת קצבאות אחרות מהמדינה הוא קריטריון יחסית חדש. נשאלת השאלה מי קבע שזה קריטריון ומדוע נקבע שזה קריטריון ראוי? מי קבע ועל בסיס מה נקבע שאישה צריכה לוותר על המזונות של הילדים שלה על מנת לזכות בזכאות לדיור ציבורי? מדוע אדם חולה או אדם נכה מסוג מסוים זכאי לדיור ציבורי וחולה אחר לא זכאי? מי קבע שמשפחה עניה עם שני ילדים לא זכאית לדיור ציבורי ואילו משפחה עניה באותה מידה עם שלושה ילדים כן זכאית? השאלות האלה למרבה הצער נשארות ללא תשובה כי לא נעשתה חשיבה עמוקה על הנושא של כל הגורמים שאמורים להיות מעורבים, ואם היא נעשתה אז היא נעשתה בצורה שאינה שקופה לציבור. התשובות היחידות שהושמעו על ידי משרד השיכון בשנים האחרונות הם שהקריטריונים נקבעו על סמך מלאי הדירות הקיימות, ואם אכן זה המצב אז מדובר במחדל חמור שיש לתקן. אנו מבקשים מוועדת השקיפות לדרוש מכל הגורמים המעורבים תשובות לגבי האופן שנקבעים הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי וכן לברר מי הם הגופים שמעורבים בקביעת הקריטריונים. לא יתכן שממיליון אזרחים במדינת ישראל נשללת הזכאות מדיור ציבורי, ומצד שני אין שום הסבר מדוע ומי מחליט לשלול מהם את הזכות הבסיסית לקורת גג.