חומר רקע

מדינת ישראל אגף התקציבים :;;■■■■■:;:;:.:י בקש 1 !:;:? 8ינוייןו11111111 מדינת ישראל האוצר ־ אגף התקציבים תקציב רגיל ירושלים, בקשה מספר 007 - 54016,13 מספר פניה לועדה: 74 עד75 ,לכבוד יו״ר ועדת הכספים של הכנסת ,.א.נ הנדון : שינויים בץ סעיפים לשנת 2017 שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להעברת סכום של - 5,700 אלפי שקלים חדשים מסעיף 13 - הוצאות שונות , לסעיף 47 - רזרבה כללית, בהתאם לסעיף 11 ()ה לחוק יסודות התקציב התשמ״ה - 1985 . כמו כן, מבקש שר האוצר את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להעברת סכום של 5,700 אלפי שקלים חדשים -ו30 תקני עבודה בלתי צמיתה מסעיף 47 - רזרבה כללית לסעיף 54 - רשויות פיקוח בהתאם לסעיף 12 ()א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה ־ 1985 , כמפורט בתדפיס המצורף בזה. הפנייה דנה בסעיף 54 - רשויות פיקוח עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתכניות מובאים להלן : תצנית מספד 1: תפעול וקניות ־ 543402 תיאור התכנית : היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה אחראית בין היתר על איתור, חקירה וביצוע האכיפה כנגד עבירות תכנון ובנייה. תפקידה העיקרי של היחידה הוא לסכל פגיעה בתכנון ולצמצם את עבריינות הבניה באמצעות אכיפה הרתעתית אפקטיבית ופעולות בקרה וסיוע לוועדות המקומיות. בתכנית זו מתוקצבות כלל פעולות היחידה ובהן תפעול,- תקציב לביצוע הריסות מבנים לא חוקיים, סיוע משפטי, סקרים לגילוי עבירות בנייה ועוד. בנוסף, בעקבות החלטת ממשלה מספר 1559 מיום 19.6.2016 בנושא חיזוק אכיפת דיני תכנון ובניה ותיקון 109 לחוק התכנון והבניה שאושר בחודש אפריל 2017 נוספו ליחידת האכיפה סמכויות רבות. תוספת התקציב נדרשת כדי ליישם את החלטת הממשלה ולעמוד בדרישות החוק. מטרת השינוי : מטרת השינוי היא תוספת תקציב בסך 5,700 אלפי ש״ח עבור רכישת רכבי שטח, השתתפות במנהל הדיור ותקצוב סקרים שמבצעת היחידה כדי לאתר בנייה בלתי חוקית. הצורך בשינוי נובע מתיקון 109 לחוק התכנון והבניה שאושר בחודש אפריל 2017 . מאחר ומועד אישור החקיקה לא היה ידוע בזמן אישור התקציב, נושאים לא אלו תוקצבו בבסיס התקציב. בנוסף, הפניה נועדה לתקצוב של סף1,000 אלפי ש״ח כהוצאה מותנית בהכנסה, ליחידת אכיפה הכנסות מקנסות ומפסקי דין. בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2397 מיום 12.2.2017 בנושא תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017-2021 מבוקש להוסיף 5 מפקחים שייועדו לפעילות האכיפה במרחב דרום. בשינוי אין זה שימוש ברזרבה כללית. :העתק מדינת ישראל אגף התקציבים החשב הכללי מבקר המדינה )2( חשב החשב הכללי קצין תקציבים הוצאות שונות רפרנט הוצאות שונות מדינת ישראל אגף התקציבים היסטוריה תקציבית של הפנייה תקציב מקורי ־2014 תקציב מאושר בניכוי עודפים 2014 תקציב מקורי 2015 תקציב מאושר בניכוי עודפים 2015 תקציב מקורי 2016 תקציב מאושר בניכוי עודפים 2016 תקציב מקורי 2017 השינוי התקציבי המוצע מספר תכנית 6,919 6,263 5,845 6,613 4,939 13,125 5,210 5,700 543402 מדינת ישיאל :תאריך11/07/2017 :שעה 10:15:55 הא1אגף-צד רד גקשת מספד 13-007 לשנת תקציג: 2017 תקציב רגיל בקשה לשינוי: לרזרבה כללית הוצאות שונות ־ תאריך הבקשה: 11/07/2017 )באלגי שקליט חדשים( אישורועדה. מספר רעדה: 0074 שממי השינוי עצ״צ שצ״א הרשאה להתחייב הוצאה מותנית הוצאה שם הפרט משפר פרט עג״צ שיא צח אדם הרשאה להת> הוצאה מותנית הוצאה -5,700 2,226,195 2,220,495 מ­ ל­ הוצאות שונות13 5,700־2,226,195 2,220,495 מ­ ל­ הוצאות שונות1301 -5,700 1,423,759 1,418,059 מ­ ל­ הוצאות שונות130105 5,700 693.5 693.5 7.673.965 7.673.965 -5,700מ­ ל­ רזרבה כללית47 5,700 693.5 693.5 7.673.965 7.673.965 -5,700מ­ ל­ רזרבה כללית4701 5,700 310.027 310.027 -5,700מ­ ל­ תוכנית מעבר - רזרבה כללית 470102 הסכומים על מצב התקציב כוללים בקשות לשיווייבז תקציביים בתהליך. תקציב רגיל רשויות פיקוח בקשת משפד 016־54 לשנת תקציב: 2017 מדינת ישדאל האוצד־אגד התמציביס )באלפי שקלים חדשים( :תאריך 11/07/2017 :שעה 02.׳16 ; 10 :דף 1 בקשה לשינוי : מרזרבה כללית תאריך הבקשה: 11/07/2017 אישור ועדה. מספר ועדה: 0075 סכומי השינוי עב״צ שכ״א הרשאה להתחייב הוצאה מותנית הוצאה שת הפרט מטפר פרט עב״צ בח שיא אדם הדשאה להת' הוצאה מותנית הוצאה -5,700 693.5 693.5 7.673.965 7.673.965 5,700מ­ ל­ רזרבה כללית47 -5,700 693.5 693.5 7.673.965 7.673.965 5,700מ­ ל­ רזרבה כללית4701 7,363,93 8 7,363,938 מ­ ל­ רזרבה כללית470101 5,700־310.027 310.027 5,700מ­ ל­ תוכנית מעבר - רזרבה כללית 470102 30 1,000 5,700 4,384 4,414 483.5 483.5 451.030 451.030 25.500 26.500 1,282,452 1,288,152 מ­ ל­ רשויות פיקוח54 30 1,000 5,700 506 536 36.0 36.0 50.000 50.000 1,000 30,079 35,779 מ­ ל­ היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה 5434 30 506 536 36.0 36.0 15.364 15.364 מ­ ל­ שכר וכח אדם543401 1,000 5,700 50.000 50.000 1,000 14,079 19,779 מ­ ל­ תפעול וקניות543402 *** הסכומים על מצב התקציב כוללים בקשות לשינויים תקציביים בתהליך. עמוד 1 מתוך 3 GxMS Friendly Print L V ,משרד ראש הממשלה Prime Minister's Office משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2016 חיזוק אכיפת דיני תכנון ובנייה מזכירות הממשלה החלטה מספר 1559 של הממשלה מיום 19.06.2016 הממשלה ה - 34 בנימין נתניהו נושא ההחלטה חיזוק אכיפת דיני תכנון ובנייה מחליטים בהמשך למאמצי הממשלה ליצירת פתרונות דיור למגזר הערבי, להמלצות צוות 120 הימים אשר אומצו ידי על הממשלה, לתיקוני החקיקה השונים לצורך קידום והקלה בהסדרת הרישום במגזר הערבי, קידום התכנון במגזר הערבי באמצעות ועדות משנה בוועדות המחוזיות וקביעת אפשרות למתן הקלה כמותית, להחלטת הממשלה מס' 922 מיום 30.12.2015 :)להלן החלטת הממשלה(, להמלצות צוות המנכיילים שהתכנס מכוח סעיף 7 ()יב להחלטת הממשלה ובשים לב לדוייח הצוות להתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית )להלן: דוייח קמיניץ(, לפעול לחיזוק אכיפת דיני התכנון והבנייה וטיפול בהפרות ופלישות במקרקעי ציבור, והכול כמפורט להלן: חיזוק האכיפה ברמה המקומית: 1. ביישובי המיעוטים, כהגדרתם בהחלטת הממשלה, שבהם 10,000 תושבים ומעלה, המהווים חלק מוועדה מרחבית לתכנון ובניה ואשר לא מתוכננת לקום בהם ועדה מקומית בחומש הקרוב, תועברנה סמכויות האכיפה הנתונות בידי הוועדה המרחבית לרשות המקומית בהתאם לתיקון החקיקה האמור בסעיף 12 .להלן 2. העברת הסמכויות כאמור תיעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה מי או שהסמיכו לכך, בכפוף למתן זכות שימוע לוועדה המרחבית ולרשות המקומית, ולאחר קבלת המלצת צוות שיורכב מהמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה )להלן - היחידה הארצית( ומנהל התכנון. המלצה כאמור תתחשב באיכות האכיפה המבוצעת ידי על הוועדה המרחבית וביכולתה של הרשות המקומית לבצע אכיפה אפקטיבית בהינתן המשאבים המתאימים. 3. ״בחן הצורך בתיקוני חקיקה ונהלים לצורך שינוי בהיקף השתתפותן של הרשויות המקומיות בתקציב הוועדה המרחבית לאור העברת סמכויות הפיקוח לרשות המקומית. 4. להנחות שר את האוצר לתקצב ביישובי מיעוטים אשר קיבלו את סמכות הפיקוח כאמור בסעיף 1, תקן כוח אדם וציוד לטובת אכיפה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לסיוע לוועדות מקומיות ע'^ מנהל התכנון לצורך היערכות ליישום תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, -התשכ"ה1965 )להלן - חוק התכנון והבנייה( )להלן: חבילת הסיוע( ממקורות החלטת הממשלה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. כמו כן, תבוצע בחינה של חבילת הסיוע בכל הנוגע לפיקוח בשיתוף מנהל התכנון, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, היחידה הארצית ואגף התקציבים. 5. רשות מקומית אשר קיבלה על עצמה את האחריות לטיפול בסוגיית האכיפה בשטחה, ככל שתתקבל חוות דעת חיובית של מנהל היחידה הארצית ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, בנוגע לאיכות האכיפה בשטח הרשות המקומית, הדבר יהווה שיקול מהותי לטובת הקמת ועדה מקומית בשטח הרשות המקומית, תקצוב הקמת הוועדה המקומית כנדרש, וכן תיבחן הקצאת משאבים עודפים על חבילת הסיוע. 6. להנחות שר את האוצר לתקצב תקן כוח אדם וציוד לטובת אכיפה בהתאם לתקן שנקבע בחבילת הסיוע לוועדות המקומיות החדשות אשר יוקמו בהתאם להחלטת הממשלה לא יאוחר ממועד הקמתן. 7. להנחות שר את האוצר לקבוע כי תנאי להעברת התקציבים האמורים בסעיפים 6-4 , למעט התקציבים הנדרשים לחבילת הסיוע לרשויות אשר קיבלו על עצמן סמכויות אכיפה בשנה הראשונה, תהא אישורה של היחידה הארצית לתכנית אכיפה, שתגיש הרשות המקומית או הוועדה המקומית לפי העניין, אשר תיגזר ממדיניות אכיפה שאושרה ידי-על המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, תוך ״שום הנחיות מסמך ההדרכה בנושא מדיניות האכיפה לוועדה המקומית. 8. להטיל על היחידה הארצית לבצע בקרה על עבודת הפיקוח בוועדות מקומיות ומרחביות, בכפוף לאישור תיקון חקיקה כאמור בסעיף 12 .להלן 9. להטיל על היחידה הארצית להיכנס בנעלי ועדות מקומיות או מרחביות שאינן מבצעות אכיפה אפקטיבית במרחבי התכנון שבאחריותן, בכפוף לאישור תיקון חקיקה כאמור בסעיף 12 .להלן יובהר, אין כי באמור בכדי לגרוע מכל סמכות המסורה למדינה לפי כל דין. 10 . הקצאת משאבים בהתאם לסעיף 7 )()ח1 ( להחלטת הממשלה עבור שלב ג' לרשות מקומית תותנה בהקצאת המשאבים כמפורט בסעיפים 18-14 .להלן חיזוק האכיפה ברמה הלאומית: 13/07/2016 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1559.aspx עמוד 2 מתוך 3 GxMS Friendly Print 11 . לאמץ את המלצות דו"ח קמיניץ בהתאם להחלטה זו, ולבצע את תיקוני החקיקה כמפורט בסעיף 12 לשם ׳׳שום המלצות הדו"ח. )עותק מהדו"ח נמצא בתיקי מזכירות הממשלה ובאתר האינטרנט שכתובתו: (http://www.iustice.qov.il/Pubilcations/News/Documents/ FullMlegalBuildingReport.pdf 12 . קידום תיקוני חקיקה לאכיפת דיני התכנון והבנייה: להנחות את שרת המשפטים ואת שר האוצר להפיץ עד ליום 30.06.16 תזכיר חוק, לשם חיזוק אכיפת דיני תכנון ובנייה ויישום האמור בהחלטה בין זו, השאר, בהיבטים הבאים: .א לתקן את פרק האכיפה בחוק התכנון והבנייה, על בסיס הסעיפים שאושרו בכנסת בקריאה ראשונה במסגרת הצעת חוק התכנון והבנייה, -התש"ע2010 שפורסמה ברשומות ביום 15.3.2010 , בין היתר בעניינים אלו: 1. בית המשפט יוסמך לדחות ביצוע צווי הריסה רק בתנאים מסוימים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו. 2. החמרת הענישה והגדלת הקנסות המושתים על עברייני בנייה בהליך הפלילי על מנת להגביר את האפקטיביות של האכיפה הכלכלית. .ב בהתאם להמלצת דו"ח קמיניץ, לתקן חוק את העבירות המנהליות באופן שעבירות מתחום התכנון והבנייה ״כללו בחוק העבירות המנהליות וייקבעו קנסות מנהליים מתמשכים, מדורגים וגבוהים במטרה לאיין את הכדאיות הכלכלית בביצוע העבירה, זאת בכפוף לבחינה שתיערך בנושא לרבות האפשרות לכלול בתיקון רק עבירות אי של קיום צווים. .ג הענקת סמכויות למפקחי תכנון ובנייה כדלהלן: 1. לתפוס כלים המשמשים לביצוע עבירה או למטרה אחרת המנויה בסעיף זה בהתאם לסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[, -תשכ"ט1969 . 2. לאפשר שימוש בכוח סביר בעת כניסה למקרקעין לשם ביצוע הפעולות המנויות בסעיף 257 לחוק התכנון והבנייה. .ד הענקת סמכות לעובדי היחידה הארצית כדלהלן: 1. להעניק סמכות למנהל היחידה הארצית להוציא צווי הפסקת שימוש מנהליים וצווי הריסה בכל מרחב תכנון. 2. להנחות מקצועית את הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות בנושא הליכים מנהליים, חקירה וביצוע פעולות פיקוח. 3. לפעול ליצירת פלטפורמה טכנולוגית אחידה על בסיס טכנולוגיית G.I.S שבה יסומנו עבירות הבנייה בראיה כלל ארצית וזאת אף באמצעות הנחיה ועזרה לשדרוג המערכות בוועדות המרחביות והמקומיות, תוך שימוש במשאבים שהוקצו לכך בהחלטות הנוגעות לרפורמות בתכנון ובנייה )תיקון 101 .( 4. להורות בכתב לוועדה מקומית או מרחבית להפעיל את סמכותה ולנקוט פעילות פיקוח הן ככלל והן בהקשר למקום מסוים. 5. להיכנס בנעלי ועדה מרחבית או מקומית שאינה מקיימת מנגנון אכיפה מקצועי ויעיל, בין בדרך כלל ובין ביחס למקרה מסוים, כך שכלל או חלק מסמכויות הפיקוח הנתונות בידי הוועדה, בכל שטח מרחב התכנון המקומי או חלקן, יעברו לידי היחידה הארצית בשיתוף המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לתקופות זמן מוגדרות. העברת הסמכויות כאמור תיעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה מי או שהוא הסמיכו, לאחר מתן המלצה של הצוות כאמור בסעיף 2 ,לעיל לאחר שהצוות התייעץ עם החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל על מנת לבחון את היקף הפלישות למקרקעין במרחב התכנון המקומי. אישור כאמור יכול שיתייחס לפעולות שעל צוות ההתערבות לעשות הן במישור דיני התכנון והבנייה והן במישור פלישה למקרקעי ציבור תוך התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל ויהיה כפוף לזכות שימוע. יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מסמכויות המדינה הקיימות לפי כל דין. 6. לדרוש מרשות מקומית או ממוסד תכנון כל מידע לצורך ביצוע תפקיד היחידה הארצית ומימוש סמכויותיה. .ה הענקת סמכות אכיפה בהתאם לסמכויות ועדה מקומית לרשות מקומית הנכללת בוועדה מרחבית בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה כמפורט בסעיף 2 .לעיל לאחר העברת הסמכות כאמור, לוועדה המרחבית לא תהיה סמכות אכיפה ברשות המקומית שבה הוקמה היחידה. .ו יובהר כי פעילות התביעה תהיה כפופה למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה. 13 . להטיל על משרדי המשפטים והאוצר לבחון, בשיתוף הנהלת בתי המשפט, תיקון חקיקה לצורך שכלול וייעול מערכת השיפוט בתחום אכיפת התכנון והבנייה ודיני המקרקעין. 14 . להטיל על מנהלת מינהל התכנון ומנהל היחידה הארצית לקיים מסע הסברה בקרב אוכלוסיית המיעוטים בנוגע לצעדי הממשלה בתחום הגדלת היצע הדיור למגורים וצעדי האכיפה בתחום התכנון והבנייה. :משאבים 15 . לטובת תגבור היחידה הארצית במפקחים, צוותי התערבות ורגולציה על ועדות מקומיות ויחידות אכיפה ברשויות המקומיות יסוכמו משאבים ייע' הממונה על התקציבים ומנהל היחידה הארצית במסגרת דיוני התקציב לשנים 2017-18 . היחידה הארצית תפעל לכך שיינתן ״צוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית באיוש תקנים נוספים וזאת בהתאם לחוק שירות המדינה )מינויים(, -התשי"ט1959 . 16 . לטובת חיזוק יכולות האכיפה של היחידה הארצית, יוקצו 22 מלש"ח בשנה וכן 5 מלש"ח חד פעמי בשנת 2016 בפירוט הבא: .א תקציב עבור סקרים - 10 .מלש"ח .ב תקציב שנתי לביצוע צווי הריסה - 2 .מלש"ח תקציב הריסות ככל שיידרש ״קבע במסגרת שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל. .ג תקצוב פעילות אכיפה ברשויות מקומיות המהוות חלק מוועדה מרחבית לפי סעיף 1 לעיל - 8 .מלש"ח .ד תקציב עבור מיקור חוץ לביקורות ובקרה - 2 .מלש"ח .ה תקציב חד פעמי לפיתוח מערכת נתונים - 5 .מלש"ח הפרמטרים אשר ״אסף לגביהם מידע יגובשו בהיוועצות עם משטרת ישראל, אשר תקבל גישה לנתוני המערכת. .ו תקציב למסע הסברה כאמור בסעיף 14 לעיל בהיקף שיסוכם ייע' משרד האוצר. 17 . המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים תתוגבר -ב3 .פרקליטים בנוסף, תקציב המחלקה יתוגבר -ב1,000 אלפי .₪ 18 . לטובת הקמה וחיזוק יחידות אכיפה בוועדות מקומיות ורשויות מקומיות ביישובי המיעוטים יוקצה תקציב בהתאם לחבילת הסיוע מכספי החלטת הממשלה. 19 . משאבים לתגבור פעילות מתפ"א )מינהלת תיאום פעולות אכיפה דיני מקרקעין( והמערך התומך במשטרת ישראל ״בחנו ייע' הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל המשרד לביטחון הפנים במסגרת דיוני התקציב לשנים 2018-2017 וייעודם יאושר ידי על השר לביטחון הפנים, וכן ״בחנו צעדים שיבטיחו את מיצוי המשאבים הקיימים 13/07/2016 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/desl559.aspx עמוד 3 מתוך 3 GxMS Friendly Print והחדשים לטובת משימת אכיפת דיני תכנון ובנייה ודיני מקרקעין בלבד ומתן מענה כנדרש לסיוע לביצוע צווים. יודגש כי פעילות המשטרה לצורך סיוע ותמיכה ביישום החלטה זו, בכל הנוגע להגברה משמעותית של הסיוע בביצוע צווים, כפופה לגיבוש הסיכום בעניין הקצאת המשאבים הנדרשים כאמור לעיל. 20 . כלל התקציבים האמורים בהחלטה זו יוקצו מהכספים שנקבעו בסעיף 7 להחלטת הממשלה, סעיפי המשנה מהם יועברו התקציבים ״קבעו לפי החלטת הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד ראש הממשלה בהתייעצות עם מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. 21 . לעניין התקציבים לתגבור הרשויות ביישובי התכנית המורחבת כאמור בסעיף 15 ()ג להחלטת הממשלה, שר האוצר ושר הפנים יביאו את התקציבים אשר יוקצו לשנים 2020-2017 לעיון הממשלה. ביצוע ומעקב: 22 . הממשלה רושמת לפניה את החלטת היועץ המשפטי לממשלה להקים צוות ״שום אשר ישקוד על הפקת מתווה אופרטיבי ליישום המלצות דוח קמיניץ ובין היתר לעניין מימוש צווים ותעדופם, והכל כמפורט בדוח, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )אזרחי( ובהשתתפות מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, ראש מתפ"א, מנהל היחידה הארצית, נציג המשרד לביטחון הפנים ומנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, ומנחה כי הצוות ידווח לראש הממשלה אחת לחודשיים ולוועדת השרים לענייני המגזר הערבי לפי הצורך ולכל הפחות אחת לשנה, על ״שום הדוח והאמור בהחלטה זו - אין באמור כדי לגרוע מתפקידי ראש מתפ"א בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2959 מיום 23.12.2004 . 23 . כאמור בהחלטת הממשלה מס' 3997 מיום 24.8.2008 , להנחות את המפקח הכללי של המשטרה לקבוע יעדים רבעוניים למחוזות המשטרה למתן סיוע לאכיפת דיני תכנון ובנייה. 24 . שר האוצר ושרת המשפטים ידווחו לממשלה בתוך 30 יום על התקדמות הליכי החקיקה האמורה בסעיף 12 .לעיל 25 . להסמיך את ראש הממשלה ואת שר האוצר לבחון הבאה לאישור הממשלה של מימוש תקציבי 2018-2017 לביצוע שלב ב' בסעיף 7 להחלטת הממשלה, זאת בשים לב להתקדמות הליכי החקיקה כמפורט בסעיף 12 .לעיל :שונות 26 . משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר יפעלו ליישום סעיף 7 להחלטת הממשלה. 27 . אף על האמור בפתיח להחלטת הממשלה, לתקן את סעיף 7 ()ב להחלטת הממשלה כך שבמקום המילים "״שובי התכנית" ״כתב "״שובי המיעוטים". הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. 13/07/2016 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/desl559.aspx GxMS Friendly Print 26.6.2017 משרד ראש הממשלה Prime Minister's Office משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2017 תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2021-2017 מזכירות הממשלה החלטה מספר 2397 של הממשלה מיום 12.02.2017 הממשלה ה - 34 בנימין נתניהו נושא ההחלטה תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2021-2017 מחליטים בהמשך להחלטות הממשלה מסי3708 מיום 11.9.2011 , מסי922 מיום 30.12.2015 )להלן - החלטה 922 ( ומסי 1877 מיום 11.8.2016 :)להלן "החלטה 1877 ,(" להמשיך לפעול לפיתוח כלכלי חברתי לשם קידום האוכלוסייה הבדואית בנגב כדלקמן: 1 . ממשלת ישראל תפעל להשגת המטרות הבאות: .א שיפור משמעותי במצבה אקונומי-הסוציו של האוכלוסייה הבדואית בנגב תוך חתירה לצמצום הפערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה. .ב חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות, שיפור מצבן הכלכלי, ביסוסן בהיבט המנהלי והארגוני והעלאת רמת השירות לאזרח. .ג שילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב בחברה ובכלכלה הישראלית. .ד ביסוס היישובים הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי, החברתי והקהילתי לשם שיפור רמת החיים והבטחת עתיד הדורות הבאים. 2 . להפעיל תכנית חמש שנתית בשנים 2021-2017 :)להלן "תכנית החומש" או "התכנית"( לקידום המטרות המפורטות בסעיף 1 ,לעיל תוך הצבת יעדי תוצאה כמותיים ומדידים בתחומי הליבה העיקריים הבאים: .א חינוך ושירותים חברתיים וקהילתיים .ב כלכלה ותעסוקה .ג פיתוח תשתיות .ד העצמת הרשויות המקומיות 3 . לקבוע כי החלטה זו תחול כל על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנפת באר שבע של משרד הפנים )להלן: "האוכלוסייה הבדואית בנגב" או "החברה הבדואית בנגב"( ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב הבאות - ,רהט תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלום, כסייפה, ערערה בנגב, אל קסום ונווה מדבר )להלן: "״שובי הבדואים בנגב"(. 4 . לקבוע כי נציגי ציבור מקרב החברה הבדואית בנגב יהיו שותפים בהיוועצויות במסגרת ״שום התכנית ויהיו חברים בוועדה ציבורית למעקב אחר ״שום התכנית בהתאם לסעיף 12 .()ג 5 . בהמשך לאמור בהחלטה 1877 , לקבוע כי האוכלוסייה הבדואית בנגב תקבל לפחות את חלקה היחסי מאוכלוסיית המיעוטים מתוך המקורות בגין החלטה 922 )למעט סעיפים 7, 9 -ו14 בהחלטה 922 ( וזאת בכפוף לאמות מידה המשפטיות שנקבעו ליישום כל סעיף, וכן ממקורות רלוונטיים אחרים בתחומי הפעילות של כלל משרדי הממשלה אשר יוקצו למיעוטים. למען הסר ספק, תקציבים תוספתיים המוקצים לראשונה במסגרת החלטת ממשלה זו אינם נכללים בגדר המחויבויות של משרדי הממשלה כלפי האוכלוסייה הבדואית במסגרת החלטה 922 כל או מחויבות אחרת. 6 . לקבוע כי נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר )להלן גם - "משרד החקלאות"( ״קח חלק בוועדת ההיגוי משרדית-הבין שהוקמה לפי סעיף 16 ()ב בהחלטה 922 . 7 . חינוך ושירותים חברתיים חינוך והשכלה: .א להטיל על משרד החינוך לקבוע יעדי תוצאה ברורים ומוסכמים שיביאו לידי ביטוי את יעדי התכנית ובכלל זה צמצום הפערים בתחומי החינוך בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה הישראלית. במסגרת זו יוגדרו ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד החינוך ארבעה יעדי על שהשגתם תיבחן בכל שנה ובתום הפעלת התכנית החמש שנתית: א. הפחתת שיעורי הנשירה של תלמידי תיכון השייכים לאוכלוסייה הבדואית בנגב. ב. העלאת הזכאות לבגרות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. ג. צמצום הפערים בציוני המיצ"ב בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה הישראלית. ד. שיפור איכות ההוראה. משרד החינוך יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט את שלו מצב החברה הבדואית בנגב ביחס לכל אחד מהיעדים שהוצבו. 1 ( להטיל על משרד החינוך, בתיאום עם משרד האוצר ומשרד החקלאות, לגבש בתוך 100 ימים תכנית לאור העקרונות הבאים: צמצום הפערים ושיפור ההישגים הלימודיים של ילדים ובני נוער באוכלוסייה הבדואית בנגב תוך שימת דגש מיוחד על השקעה במצוינות, הגיל הרך, קידום החינוך הבלתי פורמלי, חינוך טכנולוגי, מענה לנוער בסיכון, הכנה להשתלבות בשוק התעסוקה וחיזוק השילוב בח״ החברה בישראל. התכנית תכלול רכיבים כגון שיפור השליטה בשפה הערבית ובשפה העברית בכל קבוצות הגיל החל מגילאי ועד הגן לבוגרי התיכונים. התכנית תכלול מענה פרטני לכל רשות מקומית שבה כלולים ״שובי הבדואים בנגב. התכנית תפורסם ותוצג לראשי הרשויות הבדואיות בתום עבודת הצוות וכן יתבצע מהלך כולל לרתימת המנהיגות בחברה הבדואית בנגב לשם הצלחת התכנית והעלאת ההישגים בחברה הבדואית בנגב. 2( הקצאת התקציב ידי על משרד החינוך לפעילויות השונות תתבצע לאחר תהליך של שיתוף ראשי הרשויות המקומיות הבדואיות 1/9 GxMS Friendly Print 26.6.2017 .בנגב 3( לאמץ את הודעת משרד החינוך כי, ככלל, תכניות חינוך בלתי פורמלי יאושרו באופן רב שנתי על מנת לאפשר ודאות למפעילים ולרשויות המקומיות, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים. התכניות בתחום החינוך הבלתי פורמלי ביישובי הבדואים בנגב יהיו חלק ממכלול הפעילות של המשרד בנושא החינוך בחברה הבדואית בנגב. 4( לקבוע כי לצורך הפעלת תכניות החינוך הבלתי פורמלי, יוקצה התקציב המיועד לאוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם להחלטה 922 לפי חלקם היחסי כאמור בסעיף 5. נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר יהיה חלק מוועדת ההיגוי הנוגעת להקצאת התקציב וגיבוש התכניות הנוגעות ליישובי הבדואים בנגב. .ב לקבוע כי יוקצה של סך 112 מיליון שקלים במשך תכנית החומש למשרד החינוך ידי על משרד האוצר עבור תכניות חינוך שעיקרן מניעת נשירה, שיפור הישגים, שיפור איכות ההוראה, שיפור איכות הלמידה, טיפוח המצוינות של תלמידים בחברה הבדואית בנגב, התמודדות עם אלימות ועידוד בוגרי התיכון הבדואים ללמוד במוסדות אקדמיים ישראליים. .ג להטיל על משרד החינוך לגבש תכנית, בתוך 100 ,ימים שמטרתה שיפור הישגים של תלמידים מקרב החברה הבדואית בנגב באמצעות כלים פיננסיים המעודדים מימון של תכניות באמצעות דיווח על עמידה ביעדים. התכנית תאושר ידי על משרד האוצר ושני המשרדים יתאמו את יעדי ההצלחה של התכנית ובהתאם לכך את התקציב המיועד להפעלתה. .ד ככל שיידרש לבצע התאמות ו/או ניוד של תקציבים משנה לשנה בכדי לתת מענה מיטבי לצורך בהלימה ליכולת הביצוע של הרשויות המקומיות, הדבר ״עשה בהסכמה של משרד החינוך, משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. .ה לקבוע כי בכפוף להוראות חוק חובת המכרזים, -התשנ"ב1992 והתקנות שהותקנו מתוכו, יקצה משרד החקלאות ופיתוח הכפר סך של20 מיליון שקלים במסגרת תכנית החומש עבור מיזמים משותפים בתחום החינוך הבלתי פורמלי לאוכלוסייה הבדואית בנגב. התכנית תפעל בתיאום עם משרד החינוך. .ו לקבוע כי לצורך השלמת פערים בתחומי מבני חינוך ביישובי הבדואים בנגב ולשם השוואת תנאי הלימוד הפיסיים והנגישות למוסדות החינוך, יוקצו, והכל בהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך, הרשאות להתחייב בסכום שלא יפחת -מ236 מיליוני שקלים בשנה וסה"כ 1,180 מיליוני שקלים במשך תכנית החומש לבניית כיתות לימוד )184 מיליוני שקלים בשנה מתקציב משרד החינוך על בסיס תכנית החומש לבניית כיתות לימוד -ו52 מיליוני שקלים בשנה מתקציב תוספתי שיוקצה ידי על משרד האוצר(. יודגש, שהסכום התוספתי שיוקצה ידי על משרד האוצר מותנה בהקצאת חלקו של משרד החינוך לאוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם לצרכים של החברה הבדואית בנגב וצפי גידול האוכלוסייה. .ז כדי לעמוד ביעדי התכנית, יוקם צוות משרדי-בין בראשות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב )להלן - (הרשות להתרת חסמים לבניית מוסדות חינוך, ובהשתתפות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים )להלן גם - משרד התחבורה(, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד החינוך. .ח צמצום הפערים בתחומי הבינוי, כאמור בסעיף ו', יכלול שיפור תשתיות במוסדות חינוך ביישובי הבדואים בנגב, בכלל זה בניית כיתות חדשות, בניית גני ילדים, שיפוץ מוסדות חינוך, חידוש מבנים, התאמות להנגשה, תשתיות בית ספריות והצטיידות, בניית שני מרכזים לפיתוח סגלי הוראה, והכל בהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך ובהתאם לתעריפים הקיימים במשרד החינוך. הקצאת ההרשאות בסעיף זה תיעשה בתיאום בין משרד החינוך לבין אגף התקציבים במשרד האוצר. .ט להטיל על משרד החינוך לגבש תכנית ״עודית בתוך 100 ,ימים בתיאום עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, שעיקרה הכשרתם של מורים מקרב החברה הבדואית בנגב. התכנית תכלול התייחסות לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של סטודנטים להוראה מקרב החברה הבדואית. התכנית תכלול היבטי חניכה ושילובם של מורים ותיקים מאזור הדרום במסגרת הכשרת סגל ההוראה והליווי שלו בשטח. במסגרת התכנית ״קבע יעד לשילובם של מורים שהוכשרו במדינת ישראל מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, כך שבתום חמש שנות התכנית יעמוד מספרם של המורים מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב שהוכשרו במדינת ישראל על לפחות 80% מכלל המורים בבתי הספר ביישובי הבדואים בנגב. מתוך שאיפה לפתור את בעיית השליטה בשפה העברית, משרד החינוך יציב כתנאי לקבלת תעודת הוראה עמידה במבחן יע"ל, מבחן בידיעת השפה העברית. תכנית זו תבוצע באמצעות התקציבים המתאימים מכוח החלטה 922 כאמור בסעיף 5. .י לרשום את הודעת הוועדה לתכנון ולתקצוב והמועצה להשכלה גבוהה כי בכוונתן לקבוע יעד לשילובם של צעירים מקרב החברה הבדואית בנגב בתחומי ההשכלה הגבוהה במסגרת תכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה ולהציגו לצוות מקצועי בהשתתפות אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד החקלאות והמועצה הלאומית לכלכלה. יעד כאמור ״קבע, ככל הניתן, בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו. .יא בהמשך לקביעת היעד, יציגו נציגי המועצה להשכלה גבוהה וידונו עם הצוות המקצועי של אגף התקציבים באוצר, משרד החקלאות והמועצה הלאומית לכלכלה במתווה מוצע לפעילויות ולשינויים הנדרשים לצורך הגברת שילוב הבדואים במערכות ההשכלה הגבוהה. במסגרת זו פונה הממשלה בבקשה למועצה להשכלה גבוהה ולוועדה לתכנון ולתקצוב לבחון, בין היתר, דרכים לצורך הבטחת השתלבות ראויה של בדואים בלימודים האקדמיים במוסדות הקיימים בדרום גם באמצעות פעילות קדם אקדמית, לרבות מכינה קהילתית. המסקנות יוגשו לאחר אישורן של הוועדה לתכנון ותקצוב והמועצה להשכלה גבוהה לוועדת ההיגוי בתוך 180 .יום .יב בכפוף להצגת יעד ומתווה פעולה כאמור, לקבוע כי לצורך שילוב הסטודנטים הבדואים במסגרת מוסדות להשכלה גבוהה, יוקצה סכום נוסף של 55 מיליון שקלים ידי על משרד האוצר ולרשום את הודעת הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה על כוונתה להקצות סכום זהה למטרה זו למשך תכנית החומש. צוות מקצועי של המועצה להשכלה גבוהה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר יעקוב אחר הקצאת התקציב מדי שנה. 8 . שירותים חברתיים נוספים .א משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים )להלן גם - משרד העבודה והרווחה או משרד הרווחה( יפעל להגברת המענים לאוכלוסייה הבדואית בנגב בתחום פעילותו וזאת באמצעות תכנית שתוכן בתוך 60 ימים ותובא לאישור משרדי האוצר והחקלאות. 2/9 .ב במסגרת התכנית ״נתן מענה -ל3 נושאי ליבה עיקריים: טיפול באלימות, התמודדות עם חירום ופיתוח תחום העבודה הקהילתית. התוכנית תתייחס להקמת מסגרות ופיתוח פעילויות בתחומים הבאים: צעירים ונוער בסיכון; מניעת הזנחה בקרב אוכלוסיית הזקנים; חיזוק התא המשפחתי; הקמה וחיזוק תחום העבודה הקהילתית וההתנדבות; מימון כח אדם בתחום החירום; הקמת מענים לאוכלוסיית בעלי צרכים מיוחדים )מבוגרים וילדים(. הרשויות יבנו את תוכנית העבודה בשיתוף ובאישור משרד הרווחה, בהתאם לצרכים הקיימים בכל רשות. .ג לשם ביצוע הסעיף דלעיל, יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי למשרד הרווחה סך על 50 מיליון שקלים למשך תכנית החומש ומשרד הרווחה יקצה 25 מיליון שקלים מתקציבו. התקציבים יוקצו לרשויות המקומיות הבדואיות בנגב בהתאם לקריטריונים הרגילים של משרד הרווחה. .ד משרד הבריאות יגבש תכנית עבודה לחברה הבדואית בנגב בתוך 60 ,ימים אשר תובא לאישור משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. התכנית תתייחס, בין היתר, לתחומי רפואת החירום, קידום בריאות, מניעת תאונות בית והגברת הבטיחות וכן מענה לצרכים של ילדים בגיל הרך. לשם כך יקצה משרד האוצר 7 מיליון שקלים ומשרד הבריאות יקצה 3 מיליון שקלים במשך שנות התכנית. במקביל, יפעל משרד הבריאות לקידום המענה ליישובי הבדואים ביישום סעיפים 49 -ו50 בהחלטת הממשלה מס' 2025 מיום 23.9.2014 , הכוללים תכניות עבור החברה הבדואית בנגב. .ה להנחות את המשרד לביטחון הפנים לגבש, בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו, תכנית עבודה לשיפור הביטחון האישי והשירות לאזרח ביישובי תכנית הפיתוח. במסגרת תכנית זו: 1 ( לאמץ את הודעת המשרד לביטחון הפנים כי המשרד פועל להקמת נקודות משטרה במועצות המקומיות הבדואיות. 2( לאמץ את הודעת המשרד לביטחון הפנים כי תהא תוספת של שוטרים עבור החברה הבדואית בנגב, כנגזרת מהתוכנית הכוללת לחברה הערבית. 3( תוקצה תוספת תקציב בסך של 20 מיליוני ₪ במשך תכנית החומש )4 מיליוני ₪ (לשנה להגברת התכניות למניעת אלימות שמפעיל המשרד לביטחון הפנים ביישובי הבדואים בנגב, כהגדרתם בהחלטה זו. הגברת התכניות למניעת אלימות שמפעיל המשרד ביישובי הבדואים בנגב תתבצע בהתאם לקריטריונים שייקבעו במשרד לביטחון הפנים וללא השתתפות עצמית מצד הרשויות המקומיות הרלוונטיות. הקצאת התקציב תתבצע בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. הקצאת המקורות בתחום ביטחון הפנים, פי על סעיף 5 להחלטה זו, תתבצע בכפוף לשיקולים מבצעיים של המשטרה. .ו משרד החקלאות ופיתוח הכפר יבחן את גיבוש המענים בתחומי החקלאות ובפרט הקמת מכלאות וכן תמיכה בחקלאים מקרב החברה הבדואית בנגב. תקצוב נושא זה ״עשה בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. 9 . כלכלה ותעסוקה .א לשם הגדלת הפריון של כלל המשק הישראלי, שילובה של החברה הבדואית במעגל התעסוקה והגדלת ההכנסות של משק הבית בחברה הבדואית, יפעל משרד הכלכלה והתעשייה להגברת הביקוש לעובדים מקרב החברה הבדואית בנגב וליצירת מקומות תעסוקה כמפורט להלן: 1 ( להטיל על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים להתאים וליצור כלי סיוע המותאמים באופן ״חודי לאוכלוסייה הבדואית בנגב. התכנית המוצעת ידי על הסוכנות תהווה תוספת לפעילות השוטפת המבוצעת לטובת האוכלוסייה הבדואית בנגב. לצורך כך יקצה משרד הכלכלה והתעשייה על בסיס תקציבו 7 מיליון שקלים ומשרד האוצר יקצה תקציב תוספתי בגובה 16 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. 2( להקצות תקציב נוסף לתמרוץ העסקת עובדים מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם להוראת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה מס'4.17 . לשם כך, יעמיד משרד הכלכלה והתעשייה 15 מיליון שקלים מתקציבו ומשרד האוצר יקצה 25 מיליון שקלים במסגרת תקציב תוספתי פני על תכנית החומש. 3( להקצות 30 מיליון שקלים לתקציב הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה לשם גיבוש תכנית ליצירת פעילות כלכלית תוספתית של מפעלי תעשייה באזורי תעשייה המצויים בתחומי החלטת הממשלה כמוגדר בסעיף 3 .לעיל גיבוש התכנית )לרבות קביעת התבחינים לזכאות המפעלים ואזורי התעשייה( יבוצע בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. 4( להקים צוות בין משרדי בראשות המטה לתעסוקת חברה ערבית במשרד העבודה והרווחה ואגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה ובהשתתפות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואגף התקציבים במשרד האוצר. הצוות יבחן, בתוך 150 ,יום יוזמות תעסוקתיות לפיתוח בקרב החברה הבדואית בנגב ויציע תכנית בין משרדית לעידוד יוזמות מקומיות אלו, לרבות פיתוח של עסקים בעלי פוטנציאל העסקה, בדגש על העסקת נשים. משרד הכלכלה והתעשייה רשאי, באישור אגף התקציבים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, להסיט של סך 10 מיליון שקלים מהסכום האמור בסעיפים קטנים 3-1 לעיל לטובת נושא זה. .ב מטה הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה יפעל להגברת היצע עובדים מקרב החברה הבדואית בנגב תוך שדרוג מיומנויות ושיפור כישוריהם לשם שילובה של החברה הבדואית בנגב במעגל התעסוקה ולשם הגדלת ההכנסות של משק הבית בחברה הבדואית בנגב. 1 ( המשך הפעלת 9 מרכזי ההכוון התעסוקתי "ריאן" והשלוחות ביישובי תכנית הפיתוח בשנים 2020-2017 במסגרת הקבועה בסעיף 4 )()ג2( להחלטה 922 ובהיקף תקציבי עד של 80 מיליון שקלים מהחלטה 922 . ההפעלה תהא בהתאם לשיקולים המקצועיים של הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה ובשיתוף עם משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, כחלק מתכנית כוללת של תחום תעסוקה במשרד העבודה והרווחה ומתוך המסגרת התקציבית שהוקצתה לסעיף 4 )()ג2( .הנ"ל תכנית הפעלת מרכזי ההכוון בשנים אלו תלווה ידי על ועדת היגוי ארצית המצוינת בסעיף 4 )()ג3( להחלטה 922 . 2( בוועדת ההיגוי האזורית של מרכזי ההכוון התעסוקתי 'ריאן' בנגב ובוועדת ההיגוי העליונה של מרכזי ההכוון ״כלל נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר. 26.6.2017 GxMS Friendly Print 3/9 GxMS Friendly Print 26.6.2017 3( לשם השלמת התכנית להפעלת מרכזי ההכוון לתעסוקה - ""ריאן בחברה הבדואית, יגבש אגף הממונה על התעסוקה תכנית להרחבת השליטה בשפה העברית -לכ2,500 ,משתתפים בדגש על נשים. משרד האוצר יעמיד התקציב לתוכנית סך על זו שלושה מיליון שקלים כתקציב תוספתי בהרשאה להתחייב לממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה בשנת 2017 . בהתאם להצלחת התכנית, תיבחן אפשרות להארכתה לשנים 2021-2020 בהיקף שלא יעלה על 2 מיליון שקלים נוספים. 4( משרד העבודה והרווחה יפעיל מערכי הכשרה להנדסאיות והנדסאים מקרב החברה הבדואית בנגב באמצעות המכון להכשרה טכנולוגית. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשך כל שנה מתכנית החומש תקציב תוספתי סך על 5.5 מיליון שקלים ומשרד העבודה והרווחה יקצה 2 מיליון שקלים מתקציבו. 5( אגף מעונות היום יקצה מתקציבו עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב, בהתאם להחלטה 922 בכפוף לנהלים הקבועים ידי על האגף. .ג לצורך שילוב דורשי עבודה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, להורות לשירות התעסוקה להפעיל בשנים 2018-2017 את תכנית מעגלי תעסוקה לדורשי עבודה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב בסך כולל של 7 מיליוני שקלים. כמו כן, לצורך פרויקט של עברית תעסוקתית לדורשי עבודה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, יוקצה סכום של 0.75 מיליון שקלים בשנה למשך תכנית החומש. .ד הרשות תקדם פיתוח אזורי מלאכה ומסחר מקומיים ביישובי הבדואים בנגב פי על תכנית שתגבש בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות הרלוונטיות. הפיתוח יבוצע ידי על הרשות או רשות מקרקעי ישראל. עבור התכנית יוקצה תקציב של 25 מיליון שקלים בפריסה על פני תכנית החומש. חלוקה פרטנית של תקציב זה תיעשה כנגד אישור התכניות היישוביות הפרטניות בידי הצוות האמור. .ה לאמץ את הודעת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לפיו 30% מסך התקציב המוקצה למיעוטים במסגרת החלטה 922 יוקצו לטובת האוכלוסייה הבדואית בנגב בנושאים הבאים - ,הרווחה החינוך הבלתי פורמלי, התיירות, מיפוי ושילוט ותעסוקה. 10 . פיתוח תשתיות .א לשם פיתוח תשתיות תומכות הסדרת התיישבות ביישובי הבדואים בנגב יוקצו ידי על משרד האוצר 20 מיליון שקלים למשך תכנית החומש. הרשות תקדם תכנון וביצוע של תשתיות אלה לשם הוזלת עלויות הפיתוח של מגרשים בשכונות מיועדות. .ב לרשום את הודעת הרשות כי בכוונתה לקדם מהלכי תכנון, הסדרה ופיתוח כך שבתום חמש שנים מיום קבלת ההחלטה ישווקו לפחות 25,000 יחידות דיור ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב. .ג להקים צוות הכולל את מנכ"ל הרשות, נציגי משרד המשפטים, אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל. הצוות יגיש לוועדת ההיגוי מסקנותיו בתוך 180 .ימים הצוות יבחן, בין היתר, את הנושאים הבאים: 1 ( עדכון החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין פיצוי לתובעי בעלות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, ובכלל זה בחינת הסוגיה של הסדרה בתחומי קו כחול. 2( התמודדות עם תביעות בעלות חריגות של האוכלוסייה הבדואית בנגב, אשר החלטות מועצת מקרקעי ישראל אינן נותנות להן מענה מספק. 3( קביעת מדיניות הסדרה ממשלתית לאוכלוסייה הבדואית בנגב לטווח של 10 שנים ובכלל זה קביעת יעדי תוצאה בתחומי פיתוח מגרשי מגורים, פיתוח תשתיות ציבוריות ואכלוס. .ד להנחות את הרשות לקדם את הסיוע הנדרש ליישובי הבדואים בנגב בתחום סבסוד פיתוח התשתיות פי על הקריטריונים המקובלים במשרד הבינוי והשיכון בהתאם להחלטת הממשלה מסי1527 מיום 13.6.2016 )להלן - החלטה 1527 .( לקבוע כי בתקופת תכנית החומש ועד סוף שנת 2021 ,כאמור יוכרו כל ״שובי הבדואים בנגב כאזור א1 בהתאם לאמור בהחלטה 1527 , ואולם ״שובים שבהחלטה 1527 לא נמנו על אזור א1 , הזכאות לסבסוד לאזור א1 תינתן רק למגרשים בעלי 2 יחידות דיור לפחות. במקרה של רוכש אחד ״נתן הסבסוד פעם אחת עד התקרה המופיעה בטבלה בהחלטה 1527 , במקרה של 2 רוכשים ומעלה יחושב הסבסוד לכל רוכש בנפרד. לצורך כך משרד האוצר יקצה תקציב שלא יעלה על 77 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. תקציב זה יחול על גם עסקאות בנייה ותיקי שיווק של הרשות שאושרו לאחר יום 13.6.2016 . .ה להקצות של סך 3 מיליוני שקלים לרשות עבור סיוע בפיתוח של פרויקטים בקרקע פרטית. תמיכה זו תינתן בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ולאחר גיבוש קול קורא בנושא. .ו משרד הבינוי והשיכון יפעל לבניית מוסדות ציבור לאוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם לתקן המשרד. לצורך כך יוקצה תקציב תוספתי סך על95 מיליון שקלים פני על תכנית החומש. 1 ( המשרד יגבש רשימת צרכים ״שובית ליישובי הבדואים בנגב תוך תיאום עם הרשויות המקומיות ויגבש תכנית בנייה לחמש שנות התכנית. בכלל זה ״כללו מבני ציבור רב תכליתיים המתאימים למאפיינים הייחודיים של ״שובי הבדואים בנגב. הקצאה וחלוקה פרטנית של תקציב זה תהיה במסגרת אישור תכניות פיתוח ״שוביות פרטניות, בהתאם למצאי מוסדות הציבור הקיים ובהתאם לדיאלוג עם משרדי הממשלה הרלוונטיים שפעילותם ביישובים כרוכה בהקמת מבני ציבור. משרד הבינוי והשיכון יאשר עם משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר את מתווה התכנית, מכלול המבנים ומענה לחסמים אפשריים ביישום התכנית. 2( משרד הבינוי והשיכון יקצה עד 5% מתקציב מבני הציבור האמור לעיל, פי על הצורך, לשם הבאת המבנים להתחלת הפעלה )כגון הנגשה, הצטיידות, חיבורי חשמל, כיבוי אש ותשתיות אחרות(. המנגנון להקצאת התקציבים להבאת המבנים לכדי הפעלתם והקריטריונים להפעלתם ״קבעו בתיאום בין משרד הבינוי והשיכון לבין הרשות. 3( לצורך שיפוץ מבני ציבור קיימים ביישובי הבדואים בנגב שהמדינה או מוסדותיה סייעו בהקמתם לפני שנת 2006 , רשאי משרד הבינוי והשיכון להקצות עד 10% מסך התקציב האמור לעיל. 4( לקבוע כי היקף ההקצאה עבור הקמת מוסדות ציבור לאוכלוסייה הבדואית בנגב מתוך התקציב המוקצה להקמת מוסדות ציבור במשרד הבינוי והשיכון יעמוד על חלקם היחסי בשיווקים בפועל. .ז משרד התחבורה יגבש תכנית לפיתוח תשתיות תחבורתיות ליישובי הבדואים בנגב ובכלל זה יושם הדגש על כבישי גישה לצירים ראשיים, כבישים ראשיים פנים ״שוביים ותחבורה ציבורית. המשרד יאתר צרכים תוך תיאום עם הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב ועם הרשות והתכנית תתבסס על צרכי פיתוח היישובים הקיימים והמענה ליישובים המצויים בתהליכי הקמה במועצות האזוריות. לצד זאת יתווספו קווים ונסיעות לתחבורה הציבורית תוך התייחסות להקמתם של מוקדי תעסוקה באזורי תעשייה מרחביים באזור, מוסדות להשכלה גבוהה ומרכזי שירותים אזוריים נוספים. 4/9 GxMS Friendly Print 26.6.2017 1 ( במסגרת התכנית בתחום תשתיות הכבישים יוקצה לאוכלוסייה הבדואית בנגב מהתקציב המוקצה בהחלטה 922 למשך תכנית החומש בהתאם לחלקם היחסי כאמור בסעיף 5. בנוסף לכך יוקצו 50 מיליון שקלים תוספתיים ידי על משרד האוצר למשך תכנית החומש. .ח הממשלה רושמת לפניה כי המנהל לפיתוח תשתיות ביוב )מילת"ב( ימשיך לממן מתקציבו את האוכלוסייה הבדואית בנגב לפחות בהיקף הקצאת התקציבים שהקצה המנהל לפיתוח תשתיות ביוב בשנים האחרונות והכל בהתאם לנהלי המילתייב וזאת בכפוף לאישור תקציב הממשלה. בהתאם, מתוך התקציבים במסגרת החלטה 922 יוקצה חלקם היחסי כאמור בסעיף 5. 11 . העצמת הרשות המקומית .א להטיל על משרד הפנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואגף התקציבים במשרד האוצר להקים צוות בנוגע להעצמת הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב )להלן - .(הצוות הצוות יגבש בתוך 100 ימים תכנית לחיזוק מעמדה של הרשות המקומית. במסגרת התכנית יגובשו צעדים לשיפור השירותים המוניציפליים ולפיתוח כלכלי וארגוני של הרשויות המקומיות, תוך קביעת יעדים להגדלת ההכנסות העצמיות של הרשות לצד ניהול כספי וארגוני תקין וכן לצמצום משמעותי של פערים באספקת שירותים ותשתיות, כמפורט להלן בס"ק )2 .( במסגרת זו, יוגדרו תקציבים ליישום תכניות פרטניות בתשע הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. 1 ( לצורך התכנית יוקצה תקציב תוספתי של 500 מיליון שקלים במשך תכנית החומש. 2( במסגרת התכנית יוכנו צעדים לרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב )להלן - .(צעדים הצעדים שיוכנו יהיו צעדים אשר יסייעו לרשויות המקומיות לצורך הגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות ופיתוחן הכלכלי, הרחבת השירותים המוניציפליים, הגדלת אטרקטיביות היישובים, שיפור המקצועיות של הרשויות הבדואיות בנגב, הפעלת כלים להגברת אכיפה וגבייה ועוד. כמו כן, יבחן הצוות צעדים בנוגע להיערכות לשעת חירום ולהקמת מבני דת. כחלק משיפור מערך ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות, הצוות ינחה את הרשויות המקומיות לתעדף ביצוע סקר נכסים והטמעתו. הצוות יכין צעדים ״עודיים המתאימים לפיתוח שתי המועצות האזוריות. לצורך הכנת הצעדים, רשאי הצוות להקצות מהתקציב האמור בסעיף קטן 1 עבור התקשרות עם חברה חיצונית. 3( כל רשות מקומית מיישובי הבדואים בנגב תידרש להכין תכנית פרטנית תוך בחירה של הצעדים המתאימים לאותה הרשות והצבת יעדים עבור כל צעד. התכנית תגובש בהתאם להנחיות הצוות אשר יציג "סל צעדים" )לרבות צעדי חובה וצעדי רשות( ותובא לאישורו בהתאם ללוחות הזמנים שיקבע, להלן - התכניות הפרטניות. 4( עבור הכנת התכניות הפרטניות וליווי של התכניות במהלך תקופת תכנית החומש, רשאי הצוות להקצות תקציב ״עודי לכל רשות. על הרשויות לקבל את אישור הצוות בגין התקשרויות עם גורמים חיצוניים מתקציב זה. 5( הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב רשאיות, כחלק מהגשת התכנית הפרטנית, להגיש בקשות לתקצוב בגין התקציב התואם הנדרש מהרשויות המקומיות לתקציבים ממשלתיים בתחומים שונים. הצוות יקבע תקרה מקסימלית עבור התקציב התואם כאמור מתוך סך התקציב המוקצה במסגרת התכנית הפרטנית לכל רשות. 6( הצוות יקבע תקציב מינימלי מוקצה בכל שנה שיהיה מיועד לפעולות אשר צפויות להוביל להגדלת ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית. 7( הצוות יבחן את התכניות הפרטניות של הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב, ובפרט את הצעדים שאותם בחרה כל רשות והיעדים שהוצבו לכל צעד, ויאשר את התכניות השונות בכפוף לשינויים ולהתאמות ככל שנדרש. 8( הצוות רשאי להקצות תקציב לצורך ביצוע בקרה אחר ״שום התכניות הפרטניות ברשויות. 9( הקצאת התקציב לרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב לאורך תכנית החומש תיעשה פי על אמות מידה שייקבעו לצורך כך ובכפוף ליישום התכנית הפרטנית ומידת ההצלחה כל של רשות בביצוע התכנית ועמידה ביעדי ביניים אשר יוגדרו ידי על הצוות. ככל שרשות לא עמדה ביעדים, יחליט הצוות על הפחתה על או ביטול התקציב לשנים הקרובות לאותה הרשות בהתאם לצורך. תקציבים אשר יופחתו במסגרת מנגנון זה יועברו להשקעה בחינוך ובבניית מוסדות חינוך של האוכלוסייה הבדואית בנגב. תקציבים אלה יוקצו בהתאם להקצאת תקציבי החינוך ועל פי הכרעת משרד החינוך, תוך מתן עדיפות לרשות המקומית אשר לא ניצלה את התקציב כאמור. הצוות רשאי להקצות תקציבים אלה ליעדים אחרים לאוכלוסייה הבדואית בנגב באישור ועדת ההיגוי. 10 ( במהלך עבודת הצוות, תינתן אפשרות לנציגי ציבור ולתושבים מהרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב הנוגעים בדבר להשמיע את עמדתם בנוגע לייעוד חלופי לתקציבים לאותה הרשות וכן ליעדים שהוצבו לכל רשות. הצוות רשאי להקצות תקציב עבור נושא זה. 11 ( הצוות יפעיל אתר אינטרנט, בעברית ובערבית, שבו יתאפשר לציבור הרחב לצפות במוצרים המוצעים לרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב, בתכניות הפרטניות של הרשויות השונות ובקצב ההתקדמות כל של רשות. כמו כן, תהא אפשרות לציבור הרחב להשמיע את עמדתו ביחס לכך במסגרת האתר. לצורך כך, רשאי הצוות להקצות מהתקציב האמור לעיל. 12 ( בהמשך להודעת משרד הפנים על השתתפותן של שתי רשויות מקומיות של ״שובי הבדואים בנגב במסגרת תכנית משרד הפנים לפיתוח כלכלי וקידום מצוינות ברשויות מקומיות בחברה הערבית בעקבות החלטה 922 )סעיף 15 ,(()א יובהר כי רשויות אלה יקבלו את חלקן התקציבי מהחלטה זו בנוסף וללא קשר לתקציב שהיו זכאיות לקבל מכוח התכנית כאמור. על מנת להימנע מכפילות תכניות, תגובש תכנית אחת שתאגם את משאבי התכנית לקידום מצוינות עם התכניות כאמור בהחלטה זו. 13 ( משרד הפנים, בתיאום עם הצוות, יבחן, בתוך 100 ,ימים את האופן שבו יש לתקצב את הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב, וזאת בתחומי אחריותו, בגין מתן מענה ושירותים, ככל שמבוקש כי ״נתנו ייע' רשויות אלה, לאוכלוסייה אשר אינה יושבת בתחומי אותן רשויות. 14 ( הרשות תבצע סקר מספר התושבים המתגוררים בכל אחד מיישובי הבדואים בנגב ואת תושבי הפזורה ותבצע שיוך של התושבים לכל אחת מהרשויות המקומיות. 5/9 GxMS Friendly Print 26.6.2017 15 ( לצורך חיזוק ההון האנושי והמערך הארגוני ברשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב, משרד הפנים בתיאום הצוות יגבש במהלך שנת 2017 תכנית ארגונית ״חודית לכל רשות אשר תשים דגש על מבנה ארגוני, עידוד פרישה, תכניות עבודה ונהלי עבודה, מערכי הדרכה ומערכות מידע, וזאת פי על מודל העבודה המגובש בימים אלו. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד הפנים תקציב בסך 5 מיליון שקלים בשנה למשך 5 .שנים שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות עם התכנית הארגונית בהתאם לסעיף זה, יהווה שיקול של הצוות בהקצאת התקציב האמור בסעיף קטן 1 במסגרת התכנית הפרטנית כל של ״שוב. 16 ( בכפוף להוראות כל דין, משרד הפנים יפעל לעידוד שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות במסגרת האשכולות האזוריים בנגב, המיועדים לקידום שירותים משותפים ופיתוח אזורי לרווחת האזור כולו, בדגש על צמצום פערים והשבחת רמת השירות לתושבים ביישובי הבדואים בנגב, לרבות ברשויות מקומות בדואיות שאינן שייכות לאשכולות תוך עידוד צירופן לאחד האשכולות האזוריים בנגב. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד הפנים תקציב תוספתי של 10 מיליון שקלים למשך תכנית החומש. החלטה על אופן הקצאת התקציב לאשכולות האזוריים תיעשה בהתאם להוראות דין כל לקריטריונים ויעדים שייקבעו ידי על הצוות לרבות בהתאם לתכנית שתוגש ידי על האשכול, בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות, לאישור הצוות. 17 ( לקבל את הודעת שר הפנים כי בכוונתו להמשיך לקדם תכנית צוערים לשלטון מקומי תוך התאמת התכנית לאוכלוסיות השונות בחברה הישראלית, לרבות החברה הבדואית, הן בשלבי גיוס צוערים והן בהשמתם ברשויות המקומיות. 18 ( המשרד להגנת הסביבה יקצה סכום של 12.5 מלש"ח לסיוע לרשויות שאינן חברות באשכולות האזוריים בנגב, לצורך קבלת שירותי פינוי פסולת מאחד מאשכולות הרשויות ולשיפור מערך פינוי הפסולת, לרבות כלי אצירה לפסולת ופינוי פסולת, וזאת במטרה להביאן לרמה דומה לרשויות אשר חברות באשכולות ותוך עידוד צירופן לאחד האשכולות. התקציב יוקצה מקרן הניקיון ובכפוף לאישור הנהלת קרן הניקיון. 19 ( להטיל על משרד הפנים, בתיאום עם משרד האוצר והרשות, להקים צוות שיקבע סל את השירותים הדרוש לסיוע לרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב לשם קליטת משפחה שתעתיק את מקומה לשכונות מפותחות ביישובי הרשויות המקומיות. הצוות יבחן את הצרכים הנדרשים מצד הרשות המקומית של ״שובי הבדואים בנגב, יתייעץ עם משרדי הממשלה הרלבנטיים, ויציע תכנית קליטה למשך חמש שנים עבור המשפחות שייקלטו. לצורך נושא זה יתוקצבו 30 מיליון שקלים למשך תקופת התכנית. 12 . יישום .א לקבוע כי משרד החקלאות ופיתוח הכפר יהא אחראי על ״שום התכנית, למעט לעניין תכניות משטרת ישראל והאכיפה כמפורט בסעיף 14 ,להלן ובמסגרת זו: 1 ( המשרד ינהל את ״שום התכנית כל על היבטיו. 2( המשרד יבצע מעקב ובקרה אחר ״שום התכנית, לרבות מעקב אחר ביצוע תכניות העבודה של המשרדים המפעילים את התכנית. 3( המשרד יגבש, במידת הצורך, ובתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, נהלי עבודה בין משרדי הממשלה לבין הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב, לצורך ״שום התכנית ביישובים. 4( ,המשרד באישור אגף התקציבים במשרד האוצר, יבצע שינויים במרכיבי התכנית בהתאם לקצב ההתקדמות ולשינויים שיעלו במהלך ביצועה, ויפעל להסרת חסמים במידת הצורך. לעניין שינויים שיידרשו בסעיף 11 , ״דרש אישור הצוות שהוקם בסעיף 11 .()א 5( משרדי הממשלה הלוקחים חלק בתכנית יגישו למשרד תכניות עבודה מפורטות ליישום הפעולות שבתחום אחריותם. תכניות אלו יתייחסו גם לפעולות המתוכננות ביחס לכל ״שוב בדואי באופן מפורט. 6( המשרד יציב יעדים, בשיתוף המשרד הרלבנטי, בנוגע לפעילות ולתקציב כל משרד ומשרד ובהתאם לתכנית העבודה כאמור. 7( לצורך ליווי ומעקב לתכנית יוקצה תקציב תוספתי למשך תכנית החומש של סך על 5 מיליון שקלים. .ב להקים ועדת היגוי עליונה לתכנית אשר שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה את העומד בראשה. הרכב הוועדה יהיה כמפורט להלן. אופן פעילות הוועדה יהיה כדלקמן: 1 ( הוועדה תתכנס בהשתתפות מנכ"לי המשרדים הבאים ו/או נציג בכיר מקרב עובדי משרדם: הממונה על התקציבים במשרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החינוך, משרד הפנים, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון הפנים, משרד העבודה והרווחה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים )להלן: "המשרדים המפעילים את התכנית"(, וכן בהשתתפות מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזרי המיעוטים במשרד לשוויון חברתי או נציגו. 2( הוועדה תתכנס לפחות אחת לחצי שנה. 3( הוועדה תדווח לשר החקלאות ופיתוח הכפר על ביצוע והתקדמות התכנית באמצעות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אחת לשנה. 4( אחת לחצי שנה יגיש מנכ"ל כל משרד מהמשרדים המפעילים את התכנית לוועדת ההיגוי, דו"ח על אודות ביצוע התכנית המתייחס גם לעמידה ביעדי תכנית העבודה המשרדית שאושרה, לקשיים ביישומה ולפעולות שמוצע ידו על לנקוט כדי לקדם את ״שומה. כמו כן, בחודש האחרון כל של שנה, יגישו מנכ"לי המשרדים תכנית עבודה מפורטת לביצוע משרדם בשנה העוקבת. 5( הוועדה תהיה אחראית לאשר את תכניות העבודה המפורטות כל של המשרדים המפעילים את התכנית, למעט בענייני אכיפה, בהתאם למטרות וליעדי התכנית, כמפורט לעיל, מדי שנה. 6( במידת הצורך, הוועדה תפעל על מנת להסיר חסמים המונעים או מעכבים את המשך ״שום התכנית. 7( הוועדה מוסמכת לאשר הסטות תקציביות בין תקציבים של משרדים שונים המפעילים את התכנית, בהתאם להוראות כל דין, ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. 8( ,הוועדה באישור אגף התקציבים במשרד האוצר, רשאית להסיט תקציבים עתידיים ממשרדים אשר אינם מנצלים את מלוא תקציבם בשנה הקודמת. הסטת התקציב תהא לפעילות אחרת עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב. הסטות תקציביות לפי ס"ק 8-7 הינם ביחס לתקציב התוספתי הניתן במסגרת החלטה זו. 6/9 9( הוועדה מוסמכת למנות ועדות משנה מקרב חבריה אשר יעסקו בתחומים ספציפיים הנוגעים לתכנית הפיתוח. .ג להקים ועדה ציבורית למעקב אחר התכנית, למעט בענייני אכיפה, אשר תכלול נציגי ממשלה ונציגי האוכלוסייה הבדואית בנגב. 1 ( הרכב הוועדה הציבורית יכלול את הנציגים הבאים: ראשי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב )9 ,(רשויות שני נציגי ציבור בדואיים שימונו ידי על שר החקלאות ופיתוח הכפר, נציג ציבור בדואי שימונה ידי על שר האוצר ונציגי משרדי הממשלה המפעילים את התכנית. שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה את יו"ר הוועדה. 2( בהרכב הוועדה ״נתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים. לשם כך, ככל שהדבר ״דרש לצורך השגת ״צוג הולם כאמור, ימונו נציגות ציבור נוספות כחברות בוועדה. 3( סמכויות הוועדה יכללו: מעקב אחר ביצוע התכנית וניצול כלל התקציב המועבר במסגרתה לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב )לרבות במסגרת החלטה 922 ,( קבלת דיווח על התקדמות מול אל היעדים של התכנית והצפת משוב מהשטח בנוגע להצלחת התכנית. 13 . אכיפה .א להורות לגופי האכיפה בדרום להגביר את פעולות האכיפה והשמירה על הקרקע ולהבטיח שאדמות מדינה שפונו ״שמרו מפלישות חוזרות, זאת בהתאם לתגבור האמצעים והצעדים המפורטים ותוך מתן עדיפות לאכיפה התומכת בהסדרת התיישבות הבדואים. לעניין זה, "גופי האכיפה" - - היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה שבמשרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים ברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים )להלן - "הסיירת הירוקה"( והוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה אבו בסמה ונגב מזרחי. .ב להורות לרשות לתת עדיפות בתכנית העבודה להסדרה לטיפול בהסדרת ריכוזי אוכלוסייה המתגוררות שלא כדין על אדמות מדינה מחוץ לשטח ״שובי הקבע. לעניין זה, "״שובי הקבע" - ,רהט תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלום, כסייפה, ערערה בנגב ויישובי המועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר. .ג בהמשך להחלטת הממשלה מסי3707 מיום 11.9.2011 , מנהלת דרום לתיאום האכיפה של דיני המקרקעין שבמשרד לביטחון הפנים )להלן - מנהלת התיאום( וגופי האכיפה יתנו עדיפות בתכניות העבודה שלהן לאכיפת פלישות טריות וחדשות לאדמות המדינה מחוץ לשטח ״שובי הקבע. תכניות העבודה יובאו לאישור השרים הממונים, לפי העניין, ולשר החקלאות ופיתוח הכפר בתוך 30 .ימים .ד צוות משותף של המשרד לביטחון הפנים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון והיחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה שבמשרד האוצר, בתיאום עם הפרקליטות ומשרד המשפטים יגבש תכנית להפחתה רב שנתית ומתמשכת של היקפי הקרקע שעליה קיימת בנייה בלתי חוקית במרחב הנגב ויגישה לממשלה, לרבות תיקוני חקיקה ככל הנדרש. כן יבחן הצוות את הדרכים לצורך ״עול וזירוז הליכי האכיפה בנגב ויגיש המלצותיו לשרים הממונים, לפי העניין, בתוך 60 .ימים .ה להורות לראש מנהלת התיאום, בתיאום עם מנהל רשות מקרקעי ישראל, המפקח הכללי של המשטרה, מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה ומנהל הסיירת הירוקה, להקים ולנהל באמצעות אגף המיפוי של הרשות מערכת GIS אחודה ומערכת טכנולוגית אוטומטית לפענוח דיגיטלי של עבירות בנייה ופלישות לשטחים פתוחים, לטובת הגברת יעילות אכיפת דיני התכנון והבנייה והפרות ופלישות במקרקעי ציבור בנגב. יובהר כי הקמת המערכת וניהולה אינה כרוכה בהוצאה תקציבית נוספת של הגופים כאמור, אך ככל שיהיו עלויות כלשהן, הן ימומנו ייע' רשות הבדואים. .ו להורות לרשות מקרקעי ישראל לבצע פעולות לשמירה על אדמות מדינה שפונו בהסדר או כתוצאה מהליכי אכיפה הכוללות: 1 ( ביצוע פעולות נטיעה של שטחים פנויים ושטחים המתפנים בהיקף שנתי שלא יפחת, ככל הניתן, -מ30 מיליון ₪ וזאת בתיאום עם הקרן הקיימת לישראל ובאמצעותה ובכפוף לנוהלי רשות מקרקעי ישראל בנושא זה. 2( השכרה עונתית של האדמות הניתנות לעיבוד חקלאי. 3( קידום תכניות בייעודים שונים והוצאתם לשיווק במכרזים. .ז להורות לרשות הבדואים ולרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, לקבוע בהסכמי פינוי זמנים קצובים לפינוי מקרקעין ולהבטיח את פינויים בפועל במסגרת המועדים שנקצבו. .ח נוכח העובדה שלצורך ״שום תכנית העבודה להסדרה של רשות הבדואים תידרש עבודת אכיפה נוספת בהיקפים משמעותיים, ונוכח היקף הבנייה הבלתי חוקית בנגב, תינתן תוספת התקנים כמפורט להלן: להוסיף לסיירת הירוקה 10 ,מפקחים סגן מנהל ורכז אכיפה שייועדו לפעילות האכיפה בנגב הכרוכה ביישום תכנית העבודה הרב שנתית של רשות הבדואים ולסיוע בהתמודדות עם הבנייה הבלתי חוקית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. לשם כך ולשם תקצוב עבודת המטה הנדרשת, תתוקצב רשות מקרקעי ישראל בסך של32 מיליון שקלים פני על תכנית החומש. .ט להוסיף ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במרחב דרום 5 מפקחים שייועדו לפעילות האכיפה בנגב הכרוכה ביישום תכנית העבודה הרב שנתית של רשות הבדואים ולסיוע בהתמודדות עם הבנייה הבלתי חוקית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. לשם כך תתוקצב היחידה בסך של 7 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. .י להוסיף לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה הפועלות בנפת באר שבע של משרד הפנים, כאמור בסעיף 3, ארבעה מפקחים, שייועדו לפעילות האכיפה בנגב הכרוכה ביישום תכנית העבודה הרב שנתית של רשות הבדואים ולסיוע בהתמודדות עם הבנייה הבלתי חוקית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, ויוקצו בין הוועדות בהתאם להחלטת רשות הבדואים. לצורך כך, תתוקצב היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה בסך של 3.5 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. מפקחי הוועדות המקומיות יפעלו, בכפוף לכל דין, בהתאם להנחיית היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה. .יא משימתה העיקרית של יחידת "יואב" במשטרת ישראל היא סיוע לאכיפה בהתאם להחלטת ממשלה זו ובהתאם להחלטת ממשלה 3707 .האמורה כל משימה אחרת שאינה סיוע באכיפה כאמור או נגזרת מסיוע אכיפה כאמור, תהיה טעונה את אישורו של מפכ"ל המשטרה. .יב סוגיית תוספת משאבים וכוח אדם למשטרה תידון בין משרד האוצר למשרד לביטחון הפנים. . יג מוסכם עם כי התקדמות ״שום תוכנית האכיפה, הצפויה להוביל למגוון הליכים פליליים, אזרחיים ומנהליים, יתקיים שיח מבוסס נתונים בין משרד המשפטים לאגף התקציבים במשרד האוצר, ויוסכם על תגבור מותאם לפרקליטות במידת הצורך. יד. סוגיית תוספת כוח אדם לרשות מקרקעי ישראל תתואם מול אגף התקציבים במשרד האוצר. 14 . עדיפות לאומית בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 -ו2010 ,( -התשס"ט2009 בנושא אזורי עדיפות לאומית )להלן - ,(החוק החלטה זו חלה כל על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנפת באר שבע של משרד הפנים, ועל כל הרשויות המקומיות הבדואיות שבנפת באר שבע של משרד הפנים, לרבות כל רשות מקומית בדואית שתקום במהלך תקופת התוכנית, ככל שתהיה כזו, ורשויות אלו יוגדרו כיישובים בעלי עדיפות לאומית לצורכי החלטה זו. השיקול המרכזי שביסוד החלטה הוא זו הצורך בחיזוק חוסנם הכלכלי והחברתי של האוכלוסיה הבדואית והרשויות המקומיות הבדואיות שבנפת באר שבע ורמת השירותים שבהם )בהתאם לסעיף 151 )()ב2( .(לחוק לשיקול עיקרי זה מתווסף הצורך בצמצום פערים בין הבדואים תושבי הנגב לבין ״שובים וקבוצות אוכלוסייה אחרים, וזאת בהתאם לסעיף 151 )()ב5( .לחוק 26.6.2017 GxMS Friendly Print 7/9 GxMS Friendly Print 26.6.2017 הצורך לייחד את ׳׳שוב׳ הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב ואת האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנגב באמצעות תכנית פיתוח כלכלית נגזר מן הפערים הגדולים באופן מיוחד בין אוכלוסייה זו לבין כלל האוכלוסייה בישראל וכן בינם לבין שאר היישובים בנגב, בהיבטי רווחה כלכלית, תעסוקה, השכלה ונגישות לשירותים. חוסנם הכלכלי חברתי של היישובים ורמת השירותים בהם פי על המדד כלכלי-החברתי של אוכלוסיות הרשויות המקומיות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה -ב2.11.2016 כל הרשויות המקומיות הבדואיות נכללות באשכול הרשויות התחתון מס' 1 מתוך 10 .אשכולות בעוד שבשנת 2008 עת נערך הסקר הקודם ארבע רשויות נכללו באשכול מס' 2 הרי שנכון לשנת 2013 ירדו גם רשויות אלה לאשכול 1 הנמוך ביותר. הרשויות המקומיות הבדואיות הן הרשויות הערביות היחידות המצויות באשכול מס' 1. הדבר מעיד על הפער הקיים בין כלל האוכלוסייה הערבית בישראל לבין האוכלוסייה הבדואית בנגב. העובדה כל כי האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנגב מצויה בסטטוס הכלכלי החברתי הנמוך ביותר בארץ מצביעה על תמונת מצב בעייתית שמשמעותה היקף העוני בקרב חברה זו. יכולתם של היישובים הבדואים לספק את צורכי התושבים מוגבלת ומתקיימים בהם מחסור ופער הן ברמת הספקת השירותים והן ברמת המבנים והתשתיות הציבוריות בתחומי החיים השונים וזאת, מול אל הצרכים הרבים של תושבי ״שובי הקבע ושל תושבי הפזורה, הצורכים את הם גם השירותים השונים אותן מספקות הרשויות הבדואיות. מתוך 9 הרשויות המקומיות הכלולות בתוכנית, ל - 6 רשויות מוצמד חשב מלווה. 2 מהרשויות מנוהלות ידי על ממונים מטעם משרד הפנים. המחלוקת בדבר סוגיית הבעלות בקרקעות, שהיא ״חודית למגזר הבדואי בנגב, משפיעה במישרין על היבטי פיתוח היישובים. מחלוקת זו מגבילה את יכולתם של היישובים הבדואים להתפתח, בשל תביעות בעלות המצויות בשטחי היישובים ומונעות פיתוח של שכונות למגורים, מבני ציבור, שטחי מסחר ושירותים ודרכים בשטחן. כמו כן, המועצות האזוריות הבדואיות כוללות ישובים המרוחקים זה מזה והמשמעות הנה קשיים בפיתוח ובפריסת התשתיות למטרות ציבוריות. הצורך בצמצום פערים ההחלטה מיועדת להביא לצמצום הפערים המשמעותיים הקיימים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לאוכלוסיות אחרות במדינה, בפרט בתחומי החינוך, התעסוקה, התשתיות, הרווחה והפיתוח הכלכלי המקומי. תחום החינוך שיעור הזכאים לבגרות מבין תלמידי "ב ביישובים הבדואים בנגב נכון לשנת הלימודים תשע"ד עמד על 47.5% לעומת -כ59% מקרב תלמידי "ב במגזר הערבי -ו65.5% בממוצע הארצי. הפער בשיעור הזכאים לבגרות מקרב קבוצת הגיל הינו משמעותי אף יותר - 30.3% ביישובי הבדואים לעומת 47.8% במגזר הערבי -ו52.7% בממוצע הארצי. פערים דומים ניכרים גם בתחום ההשכלה הגבוהה - בשנהייל תשע"ד 4.9% מבני 20-29 בחברה הבדואית בנגב למדו לתואר ראשון במוסד אקדמי וזאת בהשוואה -לכ 8.4% במגזר הערבי הכללי -ו13.8% בממוצע הארצי. ניתן לייחס חלק מנתוני ההישגים הנמוכים בחינוך לפערי הבינוי הניכרים בתחום. בבחינת פערים שחושבו בין המצב הנוכחי לבין התקן הנורמטיבי שנקבע במדריך לתכנון של משרד הפנים, עולה תמונה המציגה פערים נרחבים בתחום. הפער מתייחס הן למחסור בכיתות לכשעצמו והן למצבן של הכיתות שחלקן לקויות. כי אף בחמש השנים האחרונות נעשתה פעולה משמעותית בסוגיה זו עדיין פער זה מוערך במאות כיתות בכל שכבות גיל )מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודי ועל יסודי(. רמת הכנסה ותעסוקה רמת ההכנסה הממוצעת לנפש )ללא תשלומי העברה( בחברה הבדואית בנגב לשנת 2014 עמדה על -כ1,180 ₪ לחודש וזאת בהשוואה -לכ 2,360 שיח לנפש לחודש בכלל המגזר הערבי -ו 5,255 ₪ לנפש לחודש בממוצע ארצי. הפערים ברמת ההכנסה נובעים משילוב של שיעורי תעסוקה נמוכים ושכר ממוצע נמוך יותר בקרב הבדואים ומגודלו בית של אב בחברה הבדואית )ראה להלן(. שיעורי התעסוקה בחברה הבדואית נכון -ל2014 עמדו על -כ56% בקרב גברים -וכ 24% בקרב נשים, לעומת -כ 74% תעסוקה בקרב גברים -וכ32% תעסוקה בקרב נשים בכלל המגזר הערבי )כולל בדואים( -ו 65.4% תעסוקה בקרב גברים -ו55.7% תעסוקה בקרב נשים בממוצע הארצי. המשמעות הינה כי שיעור התעסוקה הכולל בקרב הבדואים עמד על -כ40% בהשוואה -לכ 53% בכל המגזר הערבי -ו 60.4% בממוצע הארצי. שיעורי תעסוקה נמוכים בחברה הבדואית אלו נובעים משילוב של השתתפות נמוכה בכוח העבודה )במיוחד בקרב נשים( ומשיעורי אבטלה גבוהים. אחד האילוצים העיקריים המקשים על פיתוח כלכלי של האוכלוסייה הבדואית הינו מחסור בשטחי מסחר ושירותים בתוך הרשויות וכן מחסור בשטחי תעסוקה אזוריים ו/או משותפים בהם ניתן יהיה להקים מגוון של עסקים. המחסור בשטחים מעין אלו, מונע פיתוח עסקי של הישובים, מפחית יזמות, יוצר מגבלות על תעסוקת נשים ומפחית את הכנסות הרשויות. תחום התחבורה בכללותו והתחבורה הציבורית בפרט מהווים חלק בלתי נפרד מהקשיים של החברה הבדואית בנגב. ברשויות הבדואיות, אשר תושביהן סובלים מרמת מינוע נמוכה, קיימים פערים בתחבורה ציבורית הן כנגזרת של בעיות תשתיות דרכים ביישובים, והן כתוצאה של מחסור בתכנון. בחלק מהרשויות הבדואיות רשת הכבישים חלקית )דהיינו אין רישות כל של הרשות( וברובן אין מדרכות. התחבורה בתוך הרשויות נתקלת במחסור בדרכי גישה והגעה, כמו גם פיתוח איטי של תשתיות. רמת המינוע הנמוכה בשילוב הנגישות הנמוכה לשירותים חיוניים מגבירה את הפריפריאליות של החברה הבדואית, מקשה על הבדואים לצאת מהיישובים לצרכי תעסוקה, לימודים או סידורים ובתוקף כך מדגישה את הנחיצות ברמה גבוהה של תחבורה ציבורית שתיתן מענה לצרכי הנגישות של ״שובי הבדואים בנגב לבאר שבע )כמטרופולין האזורי( ומהווה תנאי מקדים לקידום ההשכלה והתעסוקה של הבדואים. רמת השירות של התחבורה הציבורית הניתנת ליישובי הבדואים )בכל האמור לאפשרויות הנסיעה בתוך מטרופולין באר שבע ובעיקר בנסיעה אל באר שבע עצמה( נעה בין רמת שירות סבירה ברהט, רמת שירות בינונית/נמוכה במועצות המקומיות, רמת שירות נמוכה 8/9 GxMS Friendly Print בישובים המוכרים והעדר כל שירות בחלק מהישובים במועצות האזוריות. 26.6.2017 יש כן להביא בחשבון את שיעור גידול האוכלוסין הגבוה של האוכלוסייה הבדואית )שהוא מן הגבוהים בעולם( שעמד בשנת 2014 על 3.7% זאת וזאת לעומת שיעור גידול אוכלוסין של 2.3% בקרב כלל האוכלוסייה המוסלמית בישראל )כולל בדואים( -וכ2% גידול אוכלוסייה בממוצע הארצי. מאפיין זה יוצר מבנה ״חודי לחברה הבדואית בנגב ובא לידי ביטוי ביחס תלות גבוה במיוחד. כך, -כ60% מהאוכלוסייה הם ילדים ובני נוער מתחת לגיל 19 , עובדה המשליכה באופן ישיר על מכלול ההיבטים החברתיים והכלכליים של החיים. הנתונים לגבי האוכלוסייה הבדואית הנוגעים לתחומי חינוך, תעסוקה ורווחה כלכלית, בהשוואה לאוכלוסייה הלא יהודית בישראל וביחס לכלל האוכלוסייה בישראל, ממחישים ומבססים את הצורך בפעולה מקיפה ומתואמת של הממשלה. כמו יש כן, לקחת בחשבון את מצבה המיוחד של האוכלוסייה הבדואית בנגב מבחינה התיישבותית. הסדר הקרקעות והסדרת ההתיישבות כשלעצמם לא יניבו את השינויים המיוחלים בתחומי החינוך, התעסוקה והכלכלה. אלו מחייבים השקעה נפרדת, משלימה וממוקדת, אותה מבקשת הממשלה לייצר במסגרת תכנית הפיתוח המוצגת. ,לסיכום מכלול הנסיבות המייחדות את ״שובי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב הביא ליצירת פערים משמעותיים בין ״שובים אלו ותושביהם לבין יתר היישובים והתושבים במדינת ישראל. על מנת לחזק את חוסנם של היישובים הבדואים ולצמצם את הפערים הקיימים, תוך מתן האפשרות לאוכלוסייה הבדואית בנגב לשמור על מאפייניה הייחודיים, מוצע להכיר ביישובי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב כיישובים בעלי עדיפות לאומית. הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. 9/9