חומר רקע

1 דוח הוועדה הציבורית לנושא הפינויים מדירות הדיור הציבורי ,בראשות אורנה ברביבאי אלוף (במ יל)' מוגש לשר הבינוי והשיכון חה"כ יואב גלנט דצמבר 2016 2 :תוכן עניינים עמוד פתח דבר– בנימה אישית 3 מבוא 4 ;רשימת חברי הוועדה משתתפים קבועים ביש י ;בות הוועדה הופיעו בפני הוועדה 5 - 6 כתב מינוי לחברי הוועדה 7 מנדט הוועדה 8 'חלק א– עיקרי הדוח מתודולוגיית העבודה 10 - 15 המלצות הוועדה 16 - 32 'חלק ב– ליבת הדוח רקע 34 – 40 סוגיית הפינויים מהדיור הציבורי 41 – 42 הסיבות לפינויים מדירות הדיור הציבורי 43 – 45 הפינויים מדירות הדיור הציבורי 46 - 51 סקירה בינלאומית 52 - 57 נספחים 58 - 59 3 ,נימה אישית כשפנה אלי השר גלנט לבחון את נושא מדיניות הפנויים מהדיור הציבורי לא היה לו צל של מושג שאני כבת למשפחה מרובת ילדים, חוויתי בגיל צעיר פלישה לדירה נטושה בעפולה עילית, אליה החליטה אימי לפלוש בהיעדר קורת גג .למשפחתנו בחלוף עשרות שנים, נדרשתי לראות הנושא בראיה מערכתית ברמה הלאו מית, אולם נותרתי מחויבת לבטא את הצורך של רבבות אנשים אשר נקלעו למציאות בלתי אפשרית והם מבקשים למשפחתם את הדבר הבסיסי ביותר, הזכות .לקורת גג למדתי כי תמונת המצב העדכנית בנושא הדיור הציבורי הינה תוצאה של מדיניות ארוכת שנים השמה בראש סדרי העדיפות היבטים תקצ יביים בגיבוי משפטי, על פני גישה הומאנית המאפשרת למדינה להתייחס בהוגנות למי שכל כך .זקוקים לכך הפינויים הם למעשה סימפטום בקצה תהליך, המבטאים בעיה רחבה, המתחילה הרבה יותר מוקדם בהגדרת זכאי .הדיור הציבורי והאופן בו הם ממשים את זכויותיהם בהיעדר מענה מספק בחר ה המדינה להקשיח את התנאים לזכאות בדיור הציבורי והפכה קבוצה גדולה של אנשים "ללא זכאים" למרות שבפועל המציאות בה הם שרויים קשה יותר. תימוכין לכך ניתן כמובן למצוא במגמות דוח העוני .לאורך השנים ובתחושת חוסר אמון הציבור במי שנדרש לתת מענה לצרכיהם במצב עניינים זה, ההתעקשות על הפינויים ככלי לגיטימי, נראית לא נכונה ואני סבורה כי יש לבטל הפינויים ולהשאירם ככלי חריג ביותר, רק כלפי אוכלוסייה מצומצמת של פולשים אשר יבחנו וימצאו כמי שאינם זקוקים .לדיור ציבורי גישה זו הולמת יותר את הקשר בין המדינה לאזרחי ה ונכון שההתבוננות המשפטית והתקציבית תתמוך אותה ולא .להיפך, כפי שנעשה בביטול האפשרות לניתוק מים למי שצברו חובות בסימן חג החנוכה בו מוגש הדוח לשר הבינוי והשיכון, אני בוחרת לאמץ את הציטוט של א.ד. גורדון: "לא יהיה ניצחון של האור על החושך, כל עוד לא נשמור על ."האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור תודה על ההזדמנות שניתנה לי ע"י שר הבינוי והשיכון ועל הירתמותם של חברי הוועדה לנסות ולמצוא פתרונות, על .אף שלא כל חברי הוועדה הסכימו עם חלק מההמלצות שנכתבו בדוח ,בברכה אורנה ברביבאי 4 :מבוא בית המשפט העליון בפסיקתו קבע כי הזכות לקורת גג היא חלק מכבוד האדם, ועל כן מוגנת על ידי חוק יסוד "כבוד ."האדם וחירותו1 בני משפחה המפונים מדירת המגורים, ללא דיור חלופי, עומדים בפני סכנה ממשית של מצוקה קיומית קשה, הזנחה רפואית ופגיעה גופנית, פיטורין ממ .קום העבודה, פגיעה בשלומם ובחינוכם של הילדים, בחיי המשפחה ובפרטיות מנגד, קיימת רשימת ממתינים ארוכה של זכאים העומדים בקריטריונים אשר נקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון וממתינים לדירה פנויה. לפיכך, סוגיית הפינויים מהדיור הציבורי היא במהותה תחרות על המשאב המצומ צם בין ,דיירים קיימים, שברוב מוחלט של המקרים משתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, אך מסיבות מסוימות נדרש לפנותם גם אם הם זכאים לקבל ת דירה ציבורית לה ממתינים עד.שזו תתפנה עבורם לנוכח מחסור בדירות ציבוריות והקושי הכרוך בפינוי משפחות השוהות שלא כחו ק בדיור ציבורי, הו חלט להקים ועדה זו, על מנת להסדיר את מדיניות הפינויים תוך שמירה על האיזון שבין החוק ואכיפת ו לבין הגנה על.הזכות למגורים 1 "ץ גב 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר. 5 רשימת חברי הועדה: ).אלוף (במיל אורנה ברביבאי, יו"ר הוועדה עו"ד אלעזר במברגר, יועץ משפטי, משרד הבינוי והשיכון מר רונן כהן, סמנכ"ל בכיר איכלוס, משרד הבינוי והשיכון 'גב רות מנע, סגנית מנהל מינהל לסיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון 'גב רקפת בן גיא, סג נית מנהלת אגף שירותים חברתיים ואישיים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים 'גב בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה, ביטוח לאומי מר יובל טלר, רפרנט שיכון אגף תקציבים, משרד האוצר מר ויקטור וייס, סגן בכיר לחשבת הכללית, החשב הכללי משרד האוצר 'גב כרמית יוליס, ,)ראש אגף נדל"ן (ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים - מונתה ושלחה נציג מטעמה 'גב אפרת אברהם, ממונה על פניות הציבור, עיריית לוד 'גב אתי כהן, מנהלת אגף,הרווחה עיריית באר שבע מר ארקדי גדילוב, סגן ראש העיר, עיריית אור עקיבא – מונה ולא התייצב בוועדה :משתתפים קבועים בישיבות הוועדה גב' יסמין כהן , רמ"ט סגן שר הבינוי והשיכון מר אהרון עבאדי , חשב, משרד הבינוי והשיכון גב' ויקטוריה סלין , סגנית חשב, משרד הבינוי והשיכון עו"ד אמיר פז , ,ממונה חקיקה, תכנון ובניה מכרזים וחוזים, לשכת היועץ המשפטי , משרד הבינוי והשיכון ,מר אוראל יפרח רכז שיכון ומקרקעין, אגף החשב הכללי, משרד האוצר והחשב הכללי גב' אסתי רפטינג בס , )משפטנית במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי , משרד המשפטים 'גב פנינה סין שלום , )פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי , משרד המשפטים עו"ד איתן האזרחי , יועץ ליו"ר הוועדה מר יוסי אבוטבול , סמנכ"ל תפעול, עמידר מר אבי שץ ,ראש אגף גביה וסיוע בשכר די רה, עמידר גב' רונית ג'רפי , מנהלת אגף איכלוס דיור וגיל הזהב, עמידר מר יובל פרנקל , מנכ"ל עמיגור גב' רחל אלרואי , מנהלת אגף נכסים, עמיגור גב' רחל גלאור , מזכירת החברה, עמיגור גב' מיכל ניסן , רכזת לשכה בכירה, לשכת סגן שר הבינוי והשיכון גב' כנרת קרני , עורכת וכותבת דוח הוועדה, פארטו גב' טליה בן אבי שטיינברג , יועצת מנכ"ל ,, מנהלת הוועדה ועורכת ראשית של הדוח משרד הבינוי והשיכון 6 :הופיעו בפני הוועדה חה"כ אורלי לוי חה"כ אילן גילאון חה"כ דב חנין חה"כ שלי יחימוביץ חה"כ לשעבר רן כהן עו"ד יאיר רביבו , ראש העיר לוד מר אריה כהן , סמנכ"ל מינהל הגבייה הממשלתי, רשות האכיפה והגבייה עו"ד יואל ליפשיץ , לשעבר סמנכ"ל רגולציה במשרד הבריאות וחבר ועדת סל התרופות מר חגי רזניק, יועץ שר הבינוי והשיכון ,מר אורי בר חיים מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, אגף בכיר נכסים וחברות , משרד הבינוי והשיכון גב' אירה דיאמנדי , ,)מנהלת אגף א' (ניתוח כלכלי אגף אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון ג ב' אפרת בן יהודה ,מנהלת תחום (תכניות סיוע) , מינהל לסיוע בדיור , משרד הבינוי והשיכון גב' אורלי דהן , מנהלת האגף לשילוב חברתי, עיריית לוד מר יגאל קופל , מנהל סניף עמידר לוד הגב' דבורה דהן, המחלקה לשירותים חברתיי ם, עיריית באר שבע מר רן מלמד , סמנכ"ל מדיניות חברתית והסברה, עמותת ידיד גב' רחל מילקוב , פורום דרי רחוב גב' מיכל שפר , פורום דרי רחוב גב' רחל דוידה לוי , פורום דרי רחוב 7 כתב מינוי לחברי הוועדה: שלום רב, הנדון: כתב מינוי לחבר הוועדה הציבורית לפינויים מדירות הדיור הציבורי בהתאם לסמכותי על פי חוק, אני מבקש למנות אותך כחבר בוועדה הציבורית לפינויים מדירות הדיור הציבורי. מתוקף תפקידי התוודעתי להליכי פינוי מדירות ציבוריות, שננקטו כלפי משפחות הזקוקות לסיוע מהמדינה, אם מפני שלא עמדו בתבחינים המזכים בהמשך מגורים בדי רה ואם מפני שצברו חובות שכר דירה שבגינם ננקטו כנגדן הליכים משפטיים לפינוי. נוכח החובה המוטלת עלי הן בתפקידי כשר הבינוי והשיכון והן בהיבט המוסרי- חברתי תוך שמירה על כללי מנהל תקין והתנהלות אחראית לגבי השימוש בדירות הציבוריות שהינן משאב יקר ומוגבל בהיקפו ולאח ר שהובהר לי כי חלפה תקופה ארוכה מאז נבחנה בצורה סדורה מדיניות המשרד בנושא זה והליכים הקשורים בו, החלטתי להקים וועדה שבראשה תעמוד האלוף (במיל') אורנה ברביבאי וחבריה יהיו נציגי ציבור ונציגי הממשלה אשר תבחן את המדיניות והליכי יישומה ותביא בפני המלצותיה בנוגע למדיניות הפינויים ויישומה. בעבודתה תבחן הוועדה את ההיבטים החברתיים, המשפטיים, התקציביים וכן את תהליכי העבודה משלב איסוף הנתונים, הדיווח, קבלת החלטות ויישומן. בפני הוועדה יוצגו מלוא הנתונים הרלוונטיים המצויים בידי המשרד ו/או בידי החברות המאכלסות וכן כל מידע נוסף שיידרש ע"י הוועדה על מנת שזו תוכל להגיש המלצותיה, לכל היאוחר עד דצמבר 2016, מיום מינוי הוועדה. הוועדה תהיה מוסמכת לזמן לדיוני הוועדה כל גורם אשר היא סבורה שהוא נחוץ לדיוניה. בהזדמנות זו אני מודה לך על נכונותך להירתם לנושא חברתי חשוב זה ומוקיר זאת מאו ד. בברכה, חה"כ יואב גלנט שר הבינוי והשיכון 8 :מנדט הועדה גיבוש המלצות מדיניות לנושא הפינוי מדירות הדיור הציבורי, אשר יבוסס על בחינת ההיבטים החברתיים , ,המשפטיים התקציביים .ותהליכי העבודה הכרוכים בנושא לשם כך ו צב וה מספר :יעדים (1) יצירת מנגנון המאזן בין שמירה על החוק ואכיפת ו ובין זכויות הפרט, באופן שיאפשר צמצום העמימות .והגדרת מנגנון חריגים (2) הגדרת קריטריונים .ברורים אשר יקבעו את מי יש לפנות מדירות הדיור הציבורי (3) הגדרת אופן הליכי ביצוע הפינוי ככל שיוחלט ,וכן הגדרת הסמכות ,האחריות והבקרה הנדרשים של משרד הבינוי והשיכון על החברות המאכלסות וגורמי הביצוע. עמידה ביעדים אלה תאפשר קביעת מדיניות מוסדרת לנושא הפינויים מהדיור הציבורי אשר תתחשב במורכבויות .השונות 9 'חלק א– עיקרי הדוח 10 מתודולוגיית העבודה 11 :מבנה הוועדה ב- 28.7.2016 שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת יואב גלנט, מינה את אלוף (במיל') אורנה ברביבאי לעמוד בראשותה של ועדה ציבורית לבחינת מדיניות הפינויים מהדיור הציבורי. הועדה, בה חברים מגוון רחב של גורמים מקצועיים ,ממשלתיים ומהרשויות המקומיות הרלוונטיים לנושא הדיור הצ יבורי, נפגשה לסדרת דיונים במטרה לגבש המלצות .למדיניות בנושא :עבודת הוועדה הועדה התכנסה לסדרה של דיונים, במסגרתם נפגשה עם גורמים שונים ע ,ל מנת לקבל נקודות מבט שונות על הנושא .לשם גיבוש המלצות מדיניות כוללניות ומקיפות, המביאות לידי ביטוי את כלל הצדדים הוועדה פגשה, בין היתר, את נציגי שדולת הדיור בכנסת וחברי כנסת, אנשי מקצוע רלוונטיים ו נציגי עמותות וארגונים . .כמו כן הוועדה ביקרה בלוד ונפגשה ראש העיר, גורמי הרווחה ועם אוכלוסייה במצוקה שבקשותיה לדיור ציבורי נדחו הוועדה שמעה את גורמי המקצוע מרשות האכיפה והגב ייה ומסל התרופות במשרד הבריאות וכן את חה"כ לשעבר, מר .רן כהן :הקווים המנחים לעבודת הוועדה ,בבסיס פעילות הוועדה, בבואה לבחון את נושא הפינויים מהדיור הציבורי עמדו :ההנחות הבאות על אף שמנדט הוועדה היה לעסוק בנושא הפינויים מדירות הדיור הציבורי, לא ניתן להתיי חס לנושא בהתבוננות צרה . על כן, הועדה בחרה לבחון את הנושא בראייה מערכתית, רב .תחומית, אשר תיתן פרספקטיבה מלאה יש לציין כי הוועדה התייחסה לפינויים כסימפטום לבעיה, ולא כבעיה שעומדת בפני עצמה ., ולכן גם ההמלצות הן בראיה רחבה במסגרת זו, הוזמנו ונשמעו טיעוניהם ש ל בעלי עניין מהציבור, כולל עמותות וארגונים הפועלים בתחום הדיור הציבורי. על מנת לראות את הדברים באופן בלתי אמצעי הוועדה יצאה ל"שטח" ונחשפה לנתוני הרווחה ברשויות .מקומיות ספציפיות בנוסף, נפגשה הוועדה עם המחוקק וכן בחנה מודלים של דיור ציבורי בעולם ודוחות קודמ ים שנכתבו על נושא הדיור הציבורי בישראל, כמו דוח הוועדה למלחמה בעוני ודוחות.מבקר המדינה על אף שחלק .מהדברים נאמרו בוועדות קודמות מצאה לנכון הוועדה, בשל חשיבותם, לציין אותן בגוף ההמלצות כמו כן, הוועדה יחסה חשיבות לאינטגרציה בין משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים העוסקים במגוון תחומי תוכן הנוגעים לאוכלוסייה המושפעת מנושא הדיור הציבורי בכלל ומנושא הפינויים בפרט. לפיכך בוועדה השתתפו נציגים מכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ביניהם משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה, משרד האו צר, משרד המשפטים, הביטוח הלאומי וכן נציגים מ .הרשויות המקומיות המפגש הבין משרדי אפשר תהליך חשיבה עמוק , פתיחות והפריה הדדית שהשפיעו על גיבוש ההמלצות . עם זאת, חשוב לציין כי המלצות הוועדה שיובאו בהמשך הדוח, אינן מוסכמות פה אחד על כל חברי .הועדה בהמלצות עליהן קיימות הסתייגויות, הן צוינו בגוף ההמלצה. 12 נתונים2: סטטוס דיירים חייבים, הטוענים לדייר ממשיך ופולשים (נכון לדצמבר2016 :) קבוצת אוכלוסייה מספר הדיירים סה"כ מספר דיירים מספר הדיירים שהחלו נגדם הליכים משפטיים מספר פסקי דין לפינוי מספר הפינויים בשנת2014 חברה משכנת עמידר עמיגור עמידר עמיגור עמידר עמיגור עמידר עמיגור דיירים חייבים 5,650 מעל 10,000 ש"ח 1,633 מעל 10,000 ש"ח 7,283 4,355 346 3,749 330 11 10 פינויים לדירות קטנות טוענים לדייר ממשיך 345 45 390 160 45 151 25 126 3 דיירים בודדים פולשים 113 4 117 4 1 סה"כ 6,108 1,682 7,790 4,515 395 3,900 356 204 13 :פילוח הנתונים באחוזים 2 .הנתונים הועברו ע"י החברות המשכנות והם על אחריותן דיירים חייבים 93% טוענים לדייר ממשיך 5% פולשים 2% התפלגות הדיירים/ פולשים הפוטנציאליים לפינוי , דצמבר2016 - סך כל הדיירים7,790 דיירים חייבים 10% טוענים לדייר ממשיך 59% פולשים 31% התפלגות הפינויים בפועל2014 - סה" כ פינויים217 13 נתונים על היקף החייבים והצטברות החובות3: חברה מספר החייבים מעל 10,000 ₪ מספר החייבים מתחת ל– 10,000 ש"ח סה"כ חובות עמידר 5,650 9,340 כ– 317 מלש"ח עמיגור 1,633 2,076 כ– 64 מלש"ח :סה"כ 7,283 11,416 כ– 380 מלש"ח 3 .הנתונים הועברו ע"י החברות המשכנות והם על אחריותן 14 :מיפוי האוכלוסייה שעליה חל צו הפינוי :במהלך עבודתה, הועדה זיהתה מספר אוכלוסיות שעליהן חל צו הפינוי מדירות הדיור הציבורי, ואלו הן א. .דיירי הדיור הציבורי החייבים למדינה בגין חובות של שכר דירה ב. בני משפחה של דייר זכאי בדיור הציבורי אשר נפטר או עבר למוסד סיעודי, שלא הוכרו כ"דיירים ."ממשיכים ג. :פולשים לדירות הדיור הציבורי ג.1. .זכאים הממתינים לדיור ציבורי שעקפו בתור ג.2. פולשים שאינם עומדים בקריטריונים הקיימים לזכאות לדיור הציבורי, אך יש להם מצוקה .המצדיקה מגורים בדיור הציבורי ג.3. ,פולשים שלא הוכרו כזכאים לדיור אין להם זיקה לנכס, ובחינת הנתונים האישיים שלהם .מאפשרים פתרון אחר שלא במסגרת הדיור הציבורי כלומר, במרבית המקרים של הפינויים מדירות הדיור הציבורי משמשים כסנקציה לאוכלוסיו ת שהוכרו כזכאיות לדיור ציבורי או לכאלו שלא הוכרו כזכאים אך בחינת המקרה האישי שלהם מצביעה על צורך אמיתי בסיוע של .המדינה בנושא הדיור 15 :הגדרת הבעיה תהליך המטשטש את גודל הבעיה ומורכבותה וגורם לנזק מתמשך מול אוכלוסיות הזקוקות לסיוע המדינה ולשחיקה ביכולת לממש את החוק בפועל הקריטריונים אינם מאפשרים הבחנה המשקפת את מצוקת הפרט ובפועל אוכלוסייה המוגדרת לא זכאית עולה במכלול הקשיים על זו המוגדרת כזכאית 16 המלצות הוועדה 17 המלצות הוועדה: נושא הפינויים מהווה את החוליה האחרונה בסיוע של המדינה לאוכלוסיות הנזקקות לדיור ציבורי. התהליך מתחיל .בקביעת המדיניות וביישומה, במתן סיוע ושירות לפרט ומסתיים כאמור, בפינויים לנוכח זאת, המלצות הוועדה מרוכזות בשני חלקים: החלק הראשון כולל המלצות לנושא הפינוי ים מדירות הדיור .הציבורי, ואילו החלק השני מכיל המלצות כלליות ורחבות לנושא הדיור הציבורי המלצות הוועדה נשענות בין היתר על דוחות מבקר המדינה, דו"ח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, על חוות דעת גורמי מקצוע, אישי ציבור– חברי כנסת, נציגי עמותות וארגונים ואזרחים אשר.הוכרו או לא הוכרו כזכאים לדיור ציבורי נכון היה שלהמלצות הוועדה המובאות להלן תינתן משמעות כלכלית , אך בהיעדר יכולת משרד הבינוי והשיכון להציג .השפעות תקציביות להמלצות נכון יהיה להשלימם :המלצות לנושא הפינויים מהדיור הציבורי 1. פינויים של:בעלי חוב שכר דירה :המלצות 1.1 .לא ינקטו הליכי פינוי בגין חובות שכר דירה ובכלל זה התראות ואיומים על פינוי 1.2 להטיל על רשות האכיפה והגבייה את הטיפול בחובות של דיירים כזרוע ביצוע של המדינה לגבי ית .חובות 1.3 וועדת גביית החובות בראשות האוצר תבחן מחדש את מדיניות קביעת תעריפי שכר הדירה, ה סיבות להיווצרות חובות והטיפול בגבייתם בהתאמה ל מאפייני דיירי הדיור הציבורי וכן הגדלת סל הכלים .והפתרונות להסדרים מול החייבים :תמצית הנימוקים  הוועדה התרשמה כי למדינה (רשות האכיפה והגבייה) כלים אפקטיביים ביותר לגביית חובות כך שהן מביאות לידי מיצוי מלא את יכולותיו של החייב לשלם את החוב עוד בטרם מתבצע הפינוי וכי הפינוי בפועל אינו משמש עוד צעד לגבייה אלא כענישה. מה גם שלאחר הפינוי הוא זכאי לסיוע בשכר .דירה  הוועדה התרשמה ש היקף החייבים ו הצטברות החובות מצביע ים בהכרח על ליקויים במדיניות קביעת תעריפי שכר הדירה ב יחס ליכולת לשלם ולכן המלצתנו לטפל ,בכך, בין היתר במסגרת הוועדה .לגביית חובות בראשות משרד האוצר  תירשם הסתייגותם של היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון ושל נציגי משרד האוצר שמבקשים להשאיר את אפשרות הפינוי במקרים חריגים ויוצאי דופן ובאישור מראש של הוועדה המוסמכת .)לנושא פינויים (כפי שיפורט להלן 18 2. :פינויים של דיירים שלא הוכרו כדיירים ממשיכים :המלצות 1.1 לשנות את התיקון משנת2009 שנעשה לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תשנ"ח- 1998 ) ולהסיר את התנאי שעל הדייר לעמוד .בתבחינים לזכאות לדיור ציבורי 1.2 .לבדוק משפטית האם ניתן לשנות את מדיניות האכיפה עד לתיקון החוק 1.3 להרחיב את מקורות המידע אודות מגוריו של האיש בדירה ומרכז חייו לדוגמא, מסמכים תומכים של.'מוסדות ציבור המספקים לו שירותים וכו 1.4 ככל שהוכר כדייר ממשיך, יש להתאי ם את תעריף שכר הדירה ברצף לתקופת מגוריו כך שלא יחולו עליו תשלומים עודפים הנובעים מ .הליכי טיפול בירוקרטים מתמשכים שאינם תלויים בו :תמצית הנימוקים  חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תשנ"ח- 1998), מגדיר מיהו דייר ממשיך בדיור הציבורי. תיקון לחוק שנעשה בשנת2009 הקשיח את התנאים ,וקבע שלא די בהוכחת מגורים עם הדייר החוזי אלא גם בעמידה בתבחיני הזכאות לדיור ציבורי יוכל להיחשב כדייר ממשיך. ברטרוספקטיבה נמצא כי מרביתם של הדיירים אינן עומדים בתבחינים הקשיחים שנקבעו אך מצוקתם רבה מאוד וללא כל התחשבות בעובדה שהבית הזה הוא מרכז חייהם בו הם מתגוררים שנים רבות. הדרג המקצועי נדרש לממש את החוק אף שמדובר בפגיעה משמעותית ולא מידתית באוכלוסייה .הזקוקה לפתרון דיור תיקון זה הביא למצב אבסורדי של העברת דיירים רבים ממעמד של דיירים "בזכות" בדירה במשך שנים רבות, למעמד של "פולשים" אף שלא ,נקטו צעד כלשהו של פלישה. יחד עם זאת .הוועדה סבורה שיש להשאיר את מבחן משך זמן המגורים בדירה  בחלק מהמקרים נקבע על ידי בתי המשפט כי אין הילדים צריכים להיענש והכירו בהם כדיירים .ממשיכים 19 3. :פינויי פולשים :המלצות 3.1 הקמת ועדה בין משרדית :אינטגרטיבית  להקים ועדה בין משרדית אינטגרטיבית ובה חברים: נציג משרד הבינוי והשיכון, נציג מחלקת הרווחה ברשות המקומית, נציג משרד הרווחה ונציג הביטוח הלאומי (להלן "הוועדה .)"המוסמכת  בראש הוועדה יעמוד נציג משרד הבינוי והשיכון אשר יבטיח מדיניות אחידה והתבוננות מערכתית. הוועדה תתכנס בא .)ופן קבוע (לפחות פעם בחודש  הוועדה תבחן את מצב המצוקה האישי של הדייר או הפולש, תוך מתן משקל גבוה למכלול .נתוניו ולמצבו האישי  הוועדה תידרש לסייע בגיבוש מתווה לפתרון שייתן מענה לסוגיית הדיור תוך שאיפה למתן ( כלים לעצמאות כלכלית אוכלוסיית בעלי חוב שכר הדירה ולאוכלוסיית הפולשים) . היתרונות הם בכך שהגורמים המקצועיים רואים תמונה שלימה ויכולים להמשיך את רצף הטיפול ברשות .המקומית. יתרון נוסף הוא סנכרון בין משרדי הממשלה למתן פתרונות לזכאים ושלא לזכאים  לוועדה .תינתן סמכות בהחלטה שלא לפנות בהתאם לנסיבות העניין  בשיקו ;לי דעת הוועדה יילקחו בחשבון, רשימת הזכאים הממתינים להיכנס לדירה זו ועוד במקרים בהם לא יימצא כי יש ביקוש לדירה יתאפשר לפולש להישאר בה; במקרים בהם קיים ממתין לדירה, הועדה תבחן את מצב המצוקה האישי של הפולש, תוך מתן משקל גבוה למכלול נתוניו ולמצבו האישי ובין היתר, גם למצבו הבריאותי. במידה והועדה החליטה שיש לפנות את ,הפולש מומלץ כי הועדה תהיה רשאית להחליט , על פי הנסיבות, האם לתת לו סיוע מוגדל בשכר דירה, דיור בישוב אחר (בו אין ביקוש) או לא לתת לו כל תוספת (כלומר להשאיר לו את .)הסיוע בשכ"ד בגובה שקיבל טרם הפלישה 3.2 פולשים טריים (במסגרת30 :)יום  החוק לפינוי פולשים אינו מבחין בין מי שפלש וזכאי לדיור ציבורי (קיצר תור) לבין מי שפלש ואינו זכאי. מומלץ כי במסגרת ה- 30 יום תתקיים ישיבה של הוועדה המוסמכת שתגבש המלצה גם כלפי הגורם המשפטי האם לפנות ואם לא. הוועדה סבורה שנכון לייצר גמישות של .מי שנחשף למצוקת הדיירים הפולשים על מנת לקחת אותם בחשבון אם לממש את הפינוי המלצה זאת, לדעת הוועדה מאפשרת צילום תמונת מצב של הפולש בזמן אמת והיא באה במקום .עצירת הפינוי שנעשה ממילא על ידי התערבות גורמים שונים ערב הפינוי נכון לפעול לגיבוש מדי ניות ייחודית מאושרת משפטית בנושא הפינויים מדירות הדיור הציבורי לנוכח משמעות של הוצאת משפחה לרחוב ללא כל אלטרנטיבה לדיור, זאת מאחר ונושא פינוי הדירות בדיור הציבורי הוא חלק מהחוק המחייב פינוי גורף תוך30 .ימים  להמלצה זו התנגדות של היועץ המשפטי של משרד הבינו.י והשיכון 20 3.3 :פולשים לא טריים פולשים שלהם פס"ד לפינוי– מומלץ לבחון מחדש את כלל פסקי נוכח המלצות הוועדה ובאם ימצא .צורך לפנות לבית המשפט על מנת להצדיק את שינוי פסק הדין פולשים שטרם ננקט נגדם הליך משפטי או שנמצאים בהליך משפטי– יעלו לדיון בוועדה .המוסמכת למתן המלצה לפינוי  לא ינקטו הליכי פינוי כנגד מי שמחזיק זכאות לדיור ציבורי בתוקף אשר פלש לדירה .בתקופת ההמתנה לקבלת דירה, אלא בכפוף לאישור הוועדה המוסמכת  לא ינקטו הליכי פינוי כנגד פולשים שמצוקתם מצדיקה קבלת דיור ציבורי, אלא באישור מראש .של הוועדה המוסמכת  לא ינקטו הליכי פינוי כנגד יחידים או משפחות אשר פלשו לדירות פנויות שהמדינה לא נקטה בצעדים כדי לאכלסה, בטרם נפלשה והוועדה המוסמכת מצאה אותם זקוקים לסיוע בדיור.  ינקטו הליכי פינוי רק כנגד פולשים שלא הוכרו כזכאים לדיור, אין להם זיקה לנכס, וב חינת הנתונים האישיים שלהם מאפשרים פתרון אחר שלא במסגרת הדיור הציבורי, באישור .מראש של הוועדה המוסמכת 3.4 הוועדה ממליצה לגבש מדיניות המאפשרת הכרה של פולשים המתגוררים בדירה בפועל לפחות7 ,שנים לקבוע להם שכר דירה בהתאם ליכולתם בפועל אך לשלול מהם אפשרות לרכוש הדי .רה :תמצית הנימוקים  "קורת גג ראויה היא תנאי בסיסי לקיום בכבוד . תנאי המגורים של אדם משפיעים על אורח ואיכות חייו ויכולתו לצאת ממעגל העוני , לרבות חלק מההזדמנויות העומדות "לרשותו. 4 לנוכח מרכזיותו של פתרון הדיור ביכולת הצמיחה וההתפתחות של הפרט, הוועדה התרשמה מהנתונים שהוצגו בפניה לגבי מאפייני הפולשים כי גם הם חלק מאוכלוסייה אשר שרויה במצוקה אשר גם לה צריך לסייע וכי יש לנסות ולתת מענה הוליסטי אינטגרטיבי ( יחד עם משרדי מ משלה אחרים) על מ נת לעודד אותם לצאת ל .עצמאות כלכלית ואולי אף ממעגל המבקשים דיור ציבורי 4 דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, יוני2014 , חלק1 , עמוד15 . 21 4. :שינוי באופן תפעול מערך הדיור הציבורי :המלצות 1. על מנת שלא ייווצר מצב בו נוצרים חובות הגדלים והולכים בשל ביטול איום הפינוי , ועל מנת לייעל ולמקצע את הטיפול בנושא גביית החובות ולבטל את השונות הקיימת בטיפול בהליכי גביית החובות בין החברות :המשכנות, מומלץ לפעול כמפורט להלן 1.1 לבצע הפרדה בין הגורם האחראי על אכלוס הדירות, שמירה על המצב התחזוקתי של הדירה וגביית :שכר הדירה השוטף לבין הגורם שמטפל בגביית חובות  לקבוע כי תפקיד המשכן יוטל על החברות המשכנות ויכלול אחריות על השיכון, האחזקה .והגבייה השוטפת, מתוך ראיה, בין היתר, של ייצוג הפרט בהתאם לכך משרד הבינוי והשיכון יצטרך לעדכן את מודל העבודה מול החברות המשכנות כך שאי הגבייה לא .תחשב כאי עמידה ביעדי העבודה שלהן  לקבוע כי תפקיד גביית החובות וההוצאה אל הפועל יוטל על רשות האכיפה והגבייה ויכלול אחריות על מיצוי ההליכים לגביית החוב עוד בטרם הפנייה לבית המשפט ועד ל הוצאה אל .הפועל של פסקי הדין לשם כך יש,להרחיב את סמכויותיה של הרשות לאכיפה וגבייה כך שיהיה בידיה האפשרות .לפעול לגביית החובות של דיירי הדיור הציבורי  על משרד הבינוי והשיכון ל הגדיר בתיאום רשות האכיפה והגבייה את מדיניות הגבייה והאכיפה בהתאם לקריטריונים עליהם יחליט, ביניהם: האפשרות לקבל מידע ולעקל את רכושו של כל מי שמתגורר עם הדייר שאינו משלם , בתנאי שהוא מעל גיל18 , וכן הסמכות .להחזיר אל המשרד מקרים בהם רואים לנכון לוותר על חובות מדיניות הגבייה לא .תכלול הליכי פינוי לרבות איום בסנקציית הפינוי כנגד חייבים  לבחון מחדש מחיקת חובות מלפני יותר מ– 7 שנים במידה ולא ננקטו פעולות לגביית .החוב 1.2 על משרד השיכון לתרגם את מדיניות הגבייה לכדי נוהל אחוד מסודר (הצמדות, ריבית )פיגורים, פריסה, הקפאה, מחיקה וכיו"ב ופיקוח על יישום .אחיד בכל החברות המשכנות הנוהל יגדיר את ההתערבות הנדרשת מצד רשויות המדי נה על מנת למנוע את צבירת החובות ; הצמדת החובות וחיוב ריביות ואגרות שונות; אפשרות לגמישות בגביית שכר הדירה בתקופות .מסוימות; חיוב שכר דירה אפס ועוד 22 :תמצית הנימוקים  כיום החברות המשכנות אחראיות על גביית החובות של דיירי הדיור הציבורי כאשר במקרים רבים אין בידיהן מספיק כלים אפקטיביים לעשות .כן  אף שהמדינה באמצעות החברה המאכלסת מופקדת על מדיניות הגבייה ואכיפתה, הלכה למעשה הביצוע מועבר מהחברות המאכלסות לעשרות עורכי דין פרטיים אשר פועלים בהתאם לשיקול דעתם .ובאופן לא מבוקר ע"י החברות  הועדה התרשמה שיש שוני במדיניות הגבייה בין החברות השונות ועל כן נוצר מצב של חוסר שוויוניות .בין הדיירים  מ שרד הב.ינוי והשיכון מתקשה לקבל נתונים בזמן אמת אודות סטטוס ההליכים מול הדיירים  .אמון הציבור בחברות המשכנות נשחק :לסיכום המלצות הוועדה לנושא הפינויים הזכות לקורת גג היא חלק מזכויותיו הבסיסיות של האדם וחובת המדינה לספקה. בהתאם לכך הוועדה ממליצה לבטל את אפשרות הפי נוי לכלל האוכלוסייה ולהשאיר הפינויים רק במקרים חריגים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק כגון פולשים . מקרים אלה יבחנו ע"י ועדה אינטגרטיבית ייחודית שבחנה את המקרים והחליטה על הפינוי, זאת מתוך הבנה עמוקה שמדובר באוכלוסייה במצוקה ושהפלישה נעוצה בהיעדר אלטרנטיבה ברת השגה עבורן. מצופה מרשויות המדינה להתחשב ברקע והמניעים לנקיטת צעד כל כך קיצוני של פלישה גם .לנוכח הקריטריונים הקשיחים של הזכאות לדירה ולמחסור החמור במלאי הדירות הציבוריות 23 המלצות כלליות לנושא הדיור הציבורי: 5. הגדלת השקיפות והנגשת המידע– שיקוף תמונה מלאה בכל נקודת :זמן :המלצות 1. לבנות מסד נתונים אחוד, מטויב ושקוף בנושא הדיור הציבורי אשר יסייע לייעל את ניהול מאגר הדיור הציבור י. מסד הנתונים יכלול, בין היתר את .תהליכי התביעה וההוצאה לפועל ועוד 2. להעביר דיווח כתוב מדי שנה של ש ר הבינוי והשיכון ל ממשלה על הדיור הציבורי– ביקוש מול היצע בראייה ארוכת טווח בשים לב למגמות המפורסמות ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי בהתאם חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט- 1998 . 3. .להנגיש את המידע בדבר מיצוי זכויות לאוכלוסיית הזכאים 4. לשקף את מצאי הדירו ת הציבוריות הפנויות לכלל הממתינים הזכאים ולהציע להם את האפשרות להיכנס .לאחת מדירות הדיור הציבורי הפנויות, גם אם אלה מצויות בישוב אחר היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון הציע שאפשרות זו תועמד למי שממתין שנים רבות לדירה וכן להגביל זאת במכסה מסוימת כדי שהנט.ל על הרשות הקולטת יהיה מידתי וסביר :תמצית הנימוקים  הועדה סבורה כי שיקוף בעיית המחסור באופן קבוע לממשלה ולכנסת ולקובעי המדיניות הוא הכרחי וראוי שיהיה כל הזמן על סדר היום הציבורי על מנת לאפשר קידום תהליכי חקיקה ואם בגיבוש סדרי .עדיפות בהקצאת משאבי המדינה ותקציביה הוועדה רואה קושי ערכי בהבחנה הקיימת בין אוכל וסייה שעומדת בקריטריונים המזכים בדיור ציבורי לבין האוכלוסייה שעומדת המזכים בסיוע בשכר דירה, בלבד, שכן ההבחנה מתבססת על .פרמטרים כגון: מספר הילדים ומקורות ההכנסה (ביטוח לאומי), בלבד הוועדה רואה באוכלוסייה שהוגדרה כענייה כאוכלוסיית היעד שזקוקה לסיוע בדיור. על היקף העוני ניתן ללמוד מהדוח השנתי2015 של הביטוח הלאומי בנושא ממדי העוני והפערים החברתיים אשר פורסם בחודש דצמבר2016 . לפי הדוח עולה כי בשנת2015 היו בישראל 460,800 משפחות עניות, שבהן חיו 1,712,900 נפשות מתוכן 764,200 ילדים. עוד עולה כי בשנתיים האחרונות חומרת העוני , דהיינו מצב העוני של מי שחי בעוני הוחרף5. דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל קבע כי "ההכרה בקשר ההדוק בין דיור ועוני עמדה בבסיס עבודת ועדת המשנה בנושא הדיור. ברור וברי כי על המדינה לדאוג ליצירת התנאים לדיור הולם עבור ."משפחות החיות בעוני6  כיום לא קיים מאגר נתונים אחוד המרכז את כלל המידע על נושא הדיור הציבורי הכולל גם את אלה .של החברות המשכנות על מנת לאפשר קביעת מדיניות מושכלת המבוססת על מידע אמין ומעודכן 5 דוח שנתי2015 של מדדי העוני והפערים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, עמוד1 6 דוח הוועדה למלחמ ,ה בעוני בישראל2014 , חלק1 , עמוד15 . 24  בדוח מבקר המדינה" :בנושא סיוע בדיור לזכאים נקבע כי הזכאים לדיור ציבורי משתייכים לאשכול הסוציו- ,אקונומי הנמוך; רבים מהם קשישים, אנשים עם מוגבלויות פיזיות ואחרות ועולים חדשים .המתקשים להשתלב בחברה ובשוק העבודה קיים חשש סביר שאין הם תמיד מודעים למלוא זכויותיהם ונגישותם למידע על זכויותיהם מוגבלת. גם אם ירצו לממש את זכויותיהם אין בידיהם הכלים שיסייעו להם בקבלתן. משרד הבינוי לא נקט פעולות כדי להבטיח את מיצוי הזכויות של אוכלוסיית הזכאים. למשל, הוא לא זיהה את המתגוררים בדיור הציבורי בתנאי צפיפות דיור ולא יידע אותם שיש באפשרותם לבקש דירה מרווחת יותר. כמו כן, אף שהמשרד מודע לקיומה של תופעה שבה אזרחים הוכרו כזכאים לסיוע בשכ״ד אך לא מימשו את זכאותם, הוא לא בחן את הסיבות לכך כדי לצמצם את התופעה." 7  מספר דירות הדיור הציבורי והביקוש להן אינם מתפלגים באופן אחיד על פני המדינה, ועל כן קיימים ישובים בהם קיימת רשימת ממתינים ארוכה בעוד שבישובים אחרים קיימות דירות פנויות ללא דורש. ממתינים זכאים אינם חשופים למידע זה, אלא אם מבקשים אותו באופן יזום. מידע זה יכול לסייע בקיצור זמן ההמתנה כיוון שיתכן שחלקם יעדיפו להיכנס לדירה פנויה בישוב אחר מאשר להמתין. 7 דוח שנתי של מבקר המדינה65 ג', סיוע בדיור לזכאים, עמוד435 25 6. קיום תהליך קבוע לחשיבה מערכתית ולקבלת החלטות בנושא הדיור :הציבורי :המלצות 1. לקבוע תהליך עבודה שיטתי של שולחן עגול כדי לאפשר חשיבה מערכתית ומענה לצרכים בנושא הדיור .הציבורי כחלק מהכנת תכנית העבודה השנתית והרב שנתית לדיור הציבורי 2. השולחן העגול יורכב מנציגי .הגורמים הרלוונטיים בדומה להרכב הוועדה לנושא הפינויים :תמצית הנימוקים הדיור הציבורי צריך לתפוס מקום בסדר היום הקבוע של משרד הבינוי והשיכון בהלימה למורכבותו. בהתאם )לכך, יש לייצר תהליכים ומנגנון בקרה בשיתוף פעולה של כלל הגורמים הרלוונטיים (לדוגמא, גורמי הרווחה .לנטר סוגיות מערכתיות ולתת להן פתרונות מערכתיים עבודת המטה צריכה להישען על נתונים כבסיס לקבלת החלטות. הוועדה התרשמה שיש קושי בבסיס הנתונים .הקיים לצורך קבלת החלטות רלוונטיות 7. :הגדלת מלאי דירות הדיור הציבורי המלצות: 1. להגדיל באופן ניכר את מלאי פתרונות הדיור הניתנים על ידי המדינה ליחידים, משפחות וקשישים ב מגוון :דרכים  .רכישת דירות  .בניית דירות על מבנים קיימים  .בניית דירות על קרקע חומה  .שכירות ארוכת טווח ומפוקחת  .ניוד דיירים מדירות גדולות לקטנות בהתאם לגודל המשפחה  .מתן ערבות מדינה לשוכרים בשוק החופשי  יצירת תכניות להשכרת דירות למספר מקבלי סיוע בשכר דירה לרבות איכלוס דירה אחת במספר זכאים.  .בניית דיור לגיל הזהב 2. לאמץ את המלצת הוועדה למלחמה בעוני ולקבוע יעד אסטרטגי ארוך טווח ש יגדיר כי דיור ציבורי יהווה לפחות5% מכלל מלאי הדיור במשק . 3. .להחזיר למאגר הדיור הציבורי דירות ציבוריות שהושכרו לכאלה שאינם זכאי הדיור הציבורי זאת בהתאם " לקביעת מבקר המדינה לפיה לנוכח המחסור החמור בדירות במאגר הדיור הציבורי, על הגופים המעורבים - משרד השיכון, הרשויות המקומיות ואחרים- לפעול למציאת פתרון חלופי לבעיית אוכלוסיית הזכאים וליישומו. חיוני ביותר שהמשרד יבחן מחדש את מכלול ההקצאות שנעשו בע בר בעבור שוכרים שאינם זכאים, יאתר את ההקצאות שאינן עומדות בכללים העדכניים שקבע וישיב את הדירות למאגר הדיור .הציבורי8" 8 דוח שנתי של מבקר המדינה65 ג', דירות דיור ציבורי שהושכרו שלא לזכאי הדיור הציבורי, עמוד311 . 26 4. למצות את הפוטנציאל של דירות שניתן לה סב אותן לטובת דיור ציבורי, ד וגמת נכסי נפקדים שנמצאים בידי .רשות הפיתוח של רשות מקרקעי ישראל תמצית הנ:ימוקים  במהלך ה שנים הצטמצם מלאי הדיור ה ציבורי ,לכדי קרוב למחצית. בעוד שבכל שנה נמכרו אלפי דירות מנגד לא נרכשו תחתיהן דירות חליפיות, למעט כ– 1,000 דירות מאז יולי2015. בעוד ש בתחילת שנת 1999 היו כ- 108,000 דירות בדיור הציבורי, כיום מאגר הדיור הציבורי מונה כ- 60,500 דירות בלבד.  הוועדה למלחמה בעוני המליצה כי יש לקבוע יעד אסטרטגי ארוך טווח ש יגדיר כי דיור ציבורי יהווה לפחות5% מכלל מלאי הדיור במשק. על מנת לעמוד ביעד זה היא קבעה כי יש להגדיל את היצע הדיור הציבורי ב – 700 – 1,000 יחידות דיור מדי שנה במשך 15 השנים הבאות .זאת באמצעות רכישת דירות מיד שנייה ורכישת דירות חדשות במחירי עלות הבנייה בלבד ,שימוש אפקטיבי ביחידות דיור קיימות (משרדי רשויות ,עמותות ,בתי כנסת וכדומה ,)יצירת הלימה בין גודל הדירה לגודל המשפחה ,הקמת יחידות דיור נוספות במסגרת בתי גיל הזהב9 . 8. הגמשת:הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי :המלצות 1. להרחיב את הקריטריונים המזכים בדיור ציבורי באופן משמעותי כשהיעד הוא להכיל את כל זכאי הסיוע בשכר דירה (נכון להיום150,000 )משקי בית גם לאלה המוגדרים על ידי מדינת ישראל כעניים, בהתאם להגדרת הביטוח הלאומי לפיה העוני נקב ע כמצוקה יחסית שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים המאפיינת את .החברה 2. :להגמיש את הקריטריונים המזכים בדיור ציבורי 2.1 . הכנסת קריטריונים המשקפים את עומק המצוקה ובכלל בעלי צרכים מיוחדים שסיכויי ההשתכרות שלהם נמוכים על אף שאינם מוגדרים כנכים באופן פורמאלי (כגון נרקומן.)לשעבר 2.2 . .פוטנציאל השתכרות, כולל רקע משפחתי 2.3 . .התייחסות מיוחדת ליחידים 2.4 . .גובה ומקור ההכנסה המזכה 2.5 . מספר הילדים לא צריך להיות תנאי זכאות לדיור ציבורי אם המפתח לזכאות עונה על קריטריון .העוני 2.6 . :שינוי השיטה לקביעת תעריף שכר הדירה  ביטול העלאת שכר הדירה בגין ילדים מעל גיל21 הזכאים להבנתנו להמשיך ולגור עם .משפחתם  לשנות את שיטת קביעת שכר הדירה בהתאם ליכולת הזכאי ולא בהתאם לאזור המגורים, או לחלופין קביעת שכר דירה אחיד (גובה שכר הדירה נגזר בין היתר מאזור המגורים, כך שעל 9 ,דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל2014 , חלק1 עמוד18 27 דירות במרכז הארץ הדייר נדרש לשלם שכר דירה גבוה יותר . הדבר מעמיס עליות על הדייר .)מבלי שמצבו הכלכלי טוב יותר מאשר דייר בפריפריה 2.7 . הגדלת הסיוע בשכר דירה לכלל מקבלי הסיוע לכדי שכר דירה ריאלי בשוק החופשי. :תמצית הנימוקים  ,ממשלת ישראל באמצעות משרד הבינוי השיכון ומשרד האוצר ,בהתחשב באילוצים תקציביים העמידה רף גב וה לעמידה בקריטריונים המזכים בדיור ציבורי, רף שנעשה גבוה יותר ככל שמלאי הדירות הלך .והצטמצם הועדה התרשמה כי ההיגיון בקביעת הקריטריונים הובל מתוך תפיסה תקציבית ולא מתוך ראיית הצורך, ועל כן בפועל נוצר מצב בו אוכלוסייה המוגדרת כלא זכאית (בשל מספר ילדים, מצב משפחתי , מקורות הכנסה וכו') נזקקת לא פחות לפתרון מגורים מאלו שעומדים בקריטריונים שקבעה הממשלה .  גם אלו שהוכיחו עמידתם ברף הגבוה שנקבע ביחס לזכאות לדיור ציבורי, נאלצים להמתין שנים רבות מאוד למימוש זכאותם, חלקם במהלך שנות ההמתנה הארוכות מאבדים את זכאותם לא מפ ני שמצבם הכלכלי השתפר אלא מפני שאינם עומדים בתנאים כגון: מספר הילדים עד גיל21 .  מציאות זו דוחפת את מי שזכאי לדיור ציבורי וכן את מי שלא זכאי ומצבו הסוציאלי קשה, לנקוט בצעד .קיצוני של פלישה ומעמידה את גורמי המקצוע בדילמה ערכית בנושא הפינוי 28 9. הקטנת פוטנציאל הפינויים וצוברי החובות באמצעות עדכון גובה שכר הדירה לאלו הזכאים ל:סיוע בשכר דירה :המלצה ל קדם את יישום המלצ ו ת הוועדה למלחמה בעוני לפיה יש להגדיל את ,סכום הסיוע בשכ"ד באופן הדרגתי ו להצמידו לשכר דירה ריאלי, תוך התאמת הסיוע במקרים מיוחדים של שכירות ארוכת טווח. סיוע זה יחושב על בסיס שכר הדירה הממוצע של הזכאים באזור מגוריהם בהתאמה לגודל הדירה הנדרש. :תמצית הנימוקים כפי שצוין, לא אחת במסמך זה, בשני העשורים האחרונים, הוקשחו הקריטריונים לדיור הצי בורי בהלימה לצמצום הדרסטי במלאי הדירות הציבוריות. בנסיבות אלו מתבקש היה לפעול להגדלת המלאי ובד בבד גם .להגדיל את רמת הסיוע בשכר דירה לכלל קבוצות הזכאים בדוח מבקר המדינה בנושא הסיוע בדיור לזכאים נקבע " :כי זכאי משרד הבינוי וזכאים עולים מקבלי סיוע בשכ "ד חשופ ים לשינויים בגובה שכר הדירה ולדרישה פתאומית מהבעלים לפ ינוי הדירה. במציאות כזאת נפגע ת רמת הוודאות שלהם בנוגע .למקום מגוריהם וליכולתם לעמוד בשכר הדירה בולט ת בהי עדר ה מתכונת ל עדכון גובה הסיוע בשכ.""ד10 10 . :תיקון הגדרת חסר הדירה :המלצה לאמץ את המלצת הוועדה למלחמה בעוני בישראל ולשנות את הגדרת "חסר הדירה" כך שיכיל את מי שאין ולא היית ה בבעלותו דירה במהלך ה- 5 השנים אחרונות, או בדומה לקריטריון בתכנית מחיר למשתכן (6 )שנים. :תמצית הנימוקים  קבלת זכאות לדיור ציבורי מותנית בהגדרת המבקש כחסר דירה, שמשמעה שאין ולא היה לו זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה . המשמעות של תנאי זה שמי שהיתה ברשותו דירה והוא נקלע למצב כלכלי ו/או חובות שבגינם נאלץ ו/או נכפה עליו למכור את דירתו ולהחזיר את כספי התמורה, לא יכול לקבל סיוע. נכון הדבר גם למי שירש חלק מדירה גם אם חלקו אינו עולה על שליש .וללא מבחן של שווי חלקו טרם פורסם דו"ח הוועדה למלחמה בעוני בישראל הכלל היה שאם היית בעל דירה או חלק מדירה, לאחר יוני1971 , אינך "חסר דירה" גם אם חלפו40 שנה מאז נמכרה הדירה. בעקבות דו"ח הוועדה למלחמה בעוני קוצרה תקופת ה"צינון" לכדי10 שנים, דהיינו גם אם ה נך נכה או קשיש או הורה עצמאי ל4 ילדים .שחי מקצבה של המוסד לביטוח לאומי, אינך זכאי לסיוע בדיור גם ברמה הבסיסית והנמוכה ביותר  הועדה למלחמה בעוני בישראל המליצה לתקן את הגדרת "חסרי הדירה" על ידי הרחבת הזכאות והכללת אלו שלא הייתה בבעלותם דירה או חלק ממנה (כו.לל דירה בדמי מפתח) בחמש השנים האחרונות11 10 דוח שנתי של מבקר המדינה65 ג', סיוע בדיור לזכאים, עמוד435 . 11 ,דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל2014 , חלק1 , עמוד16 . 29 הרחבה זו צפויה מחד להגדיל את היקף הזכאים לדיור ציבורי ומנגד להקל על משפחות רבות המתק שות .במימוש זכותן לדיור בר השגה 30 11 . :הורדת הנטל הבירוקרטי :המלצת הוועדה 1. בדיקת הזכאות לדיור הציבורי תתבצע אחת לחמש שנים במקום אחת.לשנתיים 2. הבדיקה הנערכת לקביעת גובה שכר הדירה בדיור הציבורי.תתבצע אחת לחמש שנים במקום אחת לשנתיים 3. שינוי נוסח הודעת הדחי י ה לבקשת זכאות דיור ציבורי תשונה, כדי למנוע מפרשנות לפיה המדינה ממליצה 'למבקשים לפעול כדי "להשלים את הפערים" (מספר ילדים, הבטחת הכנסה וכו.) 4. פישוט התהליך לקביעת גובה שכר דירה (מידרוג) וייעול תהליך הגבייה (כיום המיד רוג הוא תהליך מסובך .)היוצר תסכול :תמצית הנימוקים  בדיקת הזכאות לדיור הציבורי מתבצעת אח ת לשנתיים . בתום תקופה זו אם חלו שינויים כגון מספר הילדים עד גיל21 קטן מכפי שהיה בבדיקה הקודמת או שמרכיבי ההכנסות שונו, הזכאות אינה מתחדשת, אף שהלכה למעשה מצבה של המשפחה לא השתנה ובעיית הדיור נותרה בעינה .  השיטה הקיימת מחייבת את הדיירים למלא שאלון אחת לשנתיים, הכולל דיווח על בני המשפחה המתגוררים בדירה. ההערכה בהסתברות גבוהה ששיעור גבוה מאוד ש ל הבדיקות מעלות שאין שינוי בין שאלון לשאלון. באם השינוי קיים רק בשיעור נמוך מאוד של המקרים, העלות והתועלת אינם מצדיקות .את תדירות התהליך הבירוקרטי  המציאות הרווחת במרבית המשפחות במדינת ישראל כי הילדים אינם "עוזבים את הקן" מיד בהגיעם לגיל21, בוודאי נוכח מג מת העלייה החדה בשנים האחרונות במחירי השכירות בשוק החופשי. הדבר נכון לגבי משפחות במעמד בינוני וגבוה קל וחומר במעמדם הסוציואקונומי של דיירי הדיור הציבורי. גביית תשלום נוסף בגין המשך מגורים של ילדים בהגיעם לגיל21 :בעלת מספר השלכות  מקשה על היחלצותם ממעגל העו ני מאחר והם נדרשים להקצות מהכנסתם לטובת שכר הדירה במקום לצבור הון עצמי וחיסכון למימון השכלה גבוהה וכדו' מה שמשפיע על העתיד התעסוקתי .והתפתחותם הכלכלית  עידוד תרבות של הסתרת מידע .של ההורים על מגוריהם בדירה הציבורית  הכנסת המשפחה למעגל בעלי החובות אף שהמצב ה כלכלי המשפחתי לא משתפר בהגיעם לגיל 21 .  :בנוסח הודעת דחיית הבקשה לקבלת דיור ציבורי מצוין כי המבקשים אינם עומדים בתנאי הזאות כגון מספר הילדים קטן מכפי שנקבע בנוהל ו/או שאין מרכיב של הבטחת/השלמת הכנסה. נוסח זה מביא לכדי פרשנות שהמשרד ממליץ על הוספת ילדים לתא .המשפחתי או עידוד אי עבודה כדי לעמוד בתנאים 31 הסתייגויות להמלצות: ההמלצה הגורמים המסתייגים ההסתייגות אי נקיטת הליכי פינוי בגין חובות חשכ"ל, אג"ת :עמדת משרד האוצר הקפאת הפינויים הביאה לגידול בכמות החייבים בהשוואה לשנה קודמת ותגרום לירידה במוסר התשלומים . הפינוי צריך להיות וכחלק הכלים בארגז כלי שכר לתשלום מהתמריצים הדירה. הפינוי צריך להיות מופעל לחייבים מצומצמת בצורה ולדיירים שלא הוכרה זכאותם .לדייר ממשיך עמדת יועמ"ש משרד הבינוי והשיכון: שיש לצמצם למינימום את השימוש בכלי למקרים חריגים הקמת וועדת חריגים ייעודית משרד המשפטים יצור אי צדק ואי שוויון כלפי מי שעומד בתנאים ובדרישות. אי פינוי פולשים שהוכרו כזכאים לדיור ציבורי משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה, משרד המשפטים, משרד )האוצר (חשכ"ל ואג"ת חובת המדינה כלפי אזרחיה לשמור ולהגן על זכויותיהם של משפחות זכאיות שנקבע לגביהם שהם בראש סדר העדיפות והן לא לקחו את החוק לידיהם ופלשו לדירה. אי פינוי פולשים שלא הוכרו כזכאים לדיור ציבורי משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה, משרד המשפטים, משרד )האוצר (חשכ"ל ואג"ת הדבר יעודד עבריינות ויצמצם את מספר הדירות בהם יאוכלסו מ שפחות שהמדינה קבעה את זכאותן אי פינוי משפחות שאינן עומדות בתנאי החוק (התיקון משנת 2009) עד לתיקון החוק משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר משרד המשפטים, )(חשכ"ל, אג"ת כל זמן שהחוק בתוקף יש לקיימו אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. תיקון חוק זכויות הדיר בדיור)משרד האוצר (אג"ת אין לשנות את החוק אלא יש 32 )הציבורי (דייר ממשיך לבנות מנגנון סיוע שתאפשר להם יציאה "מרוככת" ולטווח ארוך יחסית מהדיור הציבורי. שינוי בקריטריונים )משרד האוצר (אג"ת ההמלצות לא במנדט הוועדה ולא הוצגו נתונים על מנת לתמוך .המלצות 33 'חלק ב– ליבת הדוח 34 רקע: דוח הועדה למלחמה בעוני בישראל פורסם ביוני2014 וקבע כי ההגדרה הרשמית של מדינת ישראל לעוני, כפי שמתבטאת בפרסום השנתי של המוסד לביטוח לאומי היא: "מדידת העוני בישראל ,בדומה לרוב מדינות המערב והארגונים הבינלאומיים ,מבוססת על הגישה היחסית שלפיה העוני הוא תופעה של מצוקה יחסית שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים המאפיינת את החברה .באופן ספציפי ,משפחה מוגדרת ענייה אם רמת החיים שלה ,כפי שהיא משתקפת בהכנסתה הפנויה לנפש תקנית ,נופלת ממחצית החציון של הכנסה זו." 12 על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי בשנת2014 יחיד עם הכנסה כספית פנויה לחודש הנמוכה מ- 3,077 ₪נחשב לעני, וכך גם זוג שהכנסתו נמוכה מ- 4,923 ₪לחודש. משפחה בת חמש נפשות ב- 2014 שהכנסתה הכספית לחודש הייתה נמוכה מ- 9,230 ₪נחשב ה יה י לענ. שיעור המשפחות שחיו בעוני בישראל בשנה זו עמד על כ- 18.8% (כ- 445 אלף משפחו.)ת13 ההכרה בקשר ההדוק בין דיור ועוני עמדה בבסיס עבודת ועדת המשנה בנושא הדיור, של הועדה למלחמה בעוני בישראל. קשר זה מתבטא בין היתר בכך שתנאי המגורים של אדם משפיעים על אורח חייו ואיכות חייו ,לרבות חלק מההזדמנויות העומדות לרשותו .לפיכך, ברור וברי כי על המדינה לדאוג ליצירת התנאים לדיור הולם עבור משפחות החיות .בעוני 14 מערך ה דיור ה ציבורי מהווה את אחד הכלים הממשלתיים המרכזיים לסיוע ל אוכלוסי ות הזקוקות לסיוע מהמדינה במימוש זכותן הבסיסית לדיור. קורת גג ראויה הינה תנאי בסיסי לקיום בכבוד ,המשפיעה באופן ניכר על רח או החיים ואיכותם .לדיור הציבורי תרומה משמעותית להוצאת משפחות ממעגל העוני ,כולל יציבות של הילדים בבתי ספר ומציאת תעסוקה. .בחינת הדיור הציבורי באופן הרחב מצריכה בחינה של שיעור ההוצאה על דיור מדו"ח הועדה למלחמה בעוני בישראל עולה כי שיעור ההוצאה על דיור בכל אחד מחמשת העשירונים הראשונים גבוה מהממוצע. בנוסף, נראה כי האוכלוסייה הענייה ביותר נאלצת להתמודד עם הוצאה ישירה על דיור בשיעור של כמעט 40% מסל התצרוכת שלה. 15 מערך ה דיור ה ציבורי כולל מאגר של דירות בבעלות המדינה, המושכרות במחיר מוזל לזכאים מקרב האוכלוסיות .החלשות בישראל, שאין באפשרותם לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי מלאי הדירות בשכירות ב דיור הציבורי מצומצם מאוד, בייחוד ביישובים במרכז הארץ, ולכן הוא מיועד בראש ובראשונה לזכאים השרויים במצוקה כלכלית ותפקודית. הקצאת ה דירות בדיור הציבורי לכלל אוכלוסיית הזכאים, כ ולל אזרחים ותיקים, היא בסמכות משרד הבינוי והשיכון , באמצעות החברות המאכלסות16 . חריג אחד לסמכות זו הם עולים חדשים זכאים, אשר ה סמכות לטיפול בהם היא בידי.המשרד לקליטת עלייה מדיניות הדיור הציבורי החלה בישראל עם הקמת המדינה, כאשר בעשור הראשון התבצעה בניה ציבורית נרחבת, על מנת לסייע לעולים החדשים שהגיעו למדינה הצעירה. בשל הרצון לפזר את אוכלוסיית העולים באזורים דלילי אוכלוסייה, מרבית דירות הדיור הציבורי נבנו בפריפריה. בעשור זה נב נו כ- 200,000 דירות לדיור הציבורי, אשר היוו 12 דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, חלק1 עמוד44 , יוני2014 . 13 ממדי העוני והפערים החברתיים. דוח שנתי2014 , המוסד לביטוח לאומי, דצמבר2015 . 14 דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, חלק1 עמוד15 , יוני2014 . 15 דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, חלק1 עמוד15 , יוני2014 . 16 חבר ות.המנהלת את השכירות בשיכון הציבורי עבור משרד הבינוי והשיכון ולפי הנחיותיו מעת לעת יש כיום8 ,חברות כאלה: עמידר ,עמיגור, פרזות, חלמיש, שקמונה.חל"ד, שו"פ, ושמירה ובטחון 35 יותר ממחצית מהדירות למגורים שנבנו באותה תקופה. בסוף שנות ה- 60 שיעור הבנייה הציבורית ירד לפחות מ- 30% מכלל הבנייה בישראל ובעשורים האחרונים , למעט בתקופת העלייה הגדולה מברה"מ בתחילת שנות ה- 90 , ההיקפים ירדו עד לכדיי אח.וזים בודדים לאורך השנים היה גם שינוי במדיניות השיכון בישראל, במסגרתה היה מעבר מהתערבות בצד ההיצע, כלומר בניית דירות, להתערבות בצד הביקוש שהתמקד בסיוע כספי לרכישת דירות, בעיקר .באמצעות מתן משכנתאות מסובסדות לזכאים17 שינויים אלה הובילו למצב הנוכחי, בו מלאי ה דירות הציבוריות מצומצם ואינו מספיק למתן פתרון דיור לכלל הזכאים . לראיה, כיום ממתינים2,925 זכאים חסרי דירה לדירות דיור .ציבורי כחלק מהמאמץ ל שפר ולקדם את הדיור הציבורי הושקעו לאחרונה מעל מיליארד ₪ בהגדלת מאגר הדירות של הדיור ה .ציבורי בעוד בשנת2014 נרכשו6 דירות בלבד , עד סוף שנת2016 נרכשו900 .דירות 30 מיליון ₪שהושקעו עד כה הביאו לאכלוס של כ- 600 .דירות ריקות ברחבי הארץ פרויקט נוסף של הסוכנות היהודית בסיוע משרד האוצר ו חברת עמיגור , כולל בנייה של2,700 דירות ב- 20 ,מרכזי קליטה או במבנים של דיור ציבורי בהיקף של כמיליארד.₪ 18 צעדים אלה אמנם מצביעים על קריאת כיוון של הממשלה להגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי, אך הם לבדם אינם מספיקים על מנת להשלים את המחסור בדיור ציבורי שנוצר לאורך השנים, גם בעקבות חקיקה שאפשרה מכירת דירות ללא השלמה מקבילה להיקף מאגר הדיור הצי.בורי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה ) והשפעתו על מלאי הדירות: חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה )תשנ"ט- 1998 , כולל שני מרכיבים מרכזיים. המרכיב הראשון מסדיר את זכות הזכאים לרכישת ,)דירה ציבורית וכולל הגדרות לזכאות לרכישת הדירה (הן של הדייר הקיים והן של דייר ממשיך מחיר הדירה הציבורית והוראות שונות לחישוב תקופת המגורים, בעלות וזכויות בנייה. לפי החוק הזכאות לרכישת דירה ציבורית תהיה למי שהתגורר בה לפחות חמש שנים רצופות ואשר מהמועד שבו חתם על חוזה השכירות ,לא היו בבעלותו ,או בבעלות בן זוגו או ילדו ,דירה או מקרקעין אחרים ששווים עולה על 350,000 ש"ח. מחיר דירה ציבורית לצורך רכישתה יהיה מחירה בשוק החופשי, תוך מתן הנחה שתינתן תחילה כמענק מותנה19 בסכום שיתבסס על וותק הזכאי בדירה, גודל המשפחה ו האזור הגיאוגרפי של הדירה. המרכיב השני של החוק מסדיר את הקמת ""הקרן לדיור ציבורי וקובע כי כל הכספים שיתקבלו ממכירת דירות בהתאם לחוק זה (למעט ניכוי הוצאות הכרוכות במכירת ,)הדירה יופקדו בקרן וכי כספי הקרן ישמשו להגדלת המלאי של דירות ציבוריות בלבד . בנוסף, לשון החוק קובעת כי השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת בכתב ,על מצב הדיור הציבורי ועל יישומו של חוק זה. החוק היה אמור להיכנס לתוקף בשנת2001 , אך תחילתו נדחתה מספר פעמים ובפועל רק ב- 1.1.2013 נכנס החוק לתוקף. עם זאת ,במהלך השנים קיים משרד הבינוי ,והשיכון, על בסיס מדיניות הממשלה מבצעי מכר לדיירי הדיור הציבורי , בהם נמכרו דירות בהנחות ניכרות . בשנים1999-2010 נמכרו כ- 37,500 דירות במסגרת מבצעי המכר . מאז 17 הדיור הציבורי ותוכנית חמש הנקודות של משרד הבינוי, הממ"מ , יולי2015 . 18 מתוך תמלול ועדת הכלכלה בנושא הגדלת מלאי הדירות בדיור ,הציבורי12/07/2016 ,לינק 19 ההנחה תינתן תח ילה כמענק מותנה, וסכומו יהפוך למענק כעבור חמש שנים ממועד חתימת החוזה לרכישת הדירה ,ובלבד שבתקופה האמורה הייתה הדירה בשימושו של הזכאי ,או של יורשו אם נפטר הזכאי; 36 נכנס החוק לתוקפו נמכרו דירות נוספות, כך שבעוד שבתחילת שנת1999 היו כ- 108,000 דירות בדיור הציבורי, כ יום מאגר הדיור הציבורי מונה69,917 דירות בלבד, כלומר ירידה של כ- 44% .במלאי הדירות20 ההערכה היא כי ההכנסות לקופת המדינה בגין מכירת הדירות במבצעי המכר וכניסת החוק לתוקף עומדות על כ-3 מיליארד .₪ מנגד, עד לשנת 2015 לא נבנו ו/או נרכשו דירות חדשות להגדלת מאגר הדיור הציבורי , למעט רכישת דירות נ"ר המיועדות לנכים רתוקים לכיסא גלגלים וזאת בהיקף מצו מצם ביותר . בהקשר זה יש לציין כי גם אם היו משתמשים בכל הכספים שנכנסו לקופת המדינה ממכירת הדירות הציבוריות ,לרכישה של דירות חדשות לא ניתן היה לרכוש דירה חדשה במקום כל דירה שנמכרת. זאת כיוון שבעת מכירת הדירות לזכאי הדיור הציבורי ניתנו להם הנחות משמעותיות של ע ד 85% ממחיר הדירה, ועל כן התמורה הממוצעת בגין מכירת דירה לזכאים מהווה רק כ- 20%-25% מעלות רכישה של דירה למאגר הדיור הציבורי. 21 מצב זה הוביל לצמצום ניכר במלאי הדירות ולמצב בו הביקוש להן עולה עשרות מונים על ההיצע . צמצום משמעותי זה הביא לכך שזכאות לד יור ציבורי אינה מבטיחה קבלת די רה ועל כן נוצרה .רשימת המתנה כיום ממתינים לדיור ציבורי2,925 זכאים חסרי דירה, מתוכם מעל85% .ממתינים לדירות במרכז הארץ22 מעבר לרשימת ממתינים זו ישנם דיירים קיימים בדירות הדיור הציבורי הממתינים להחלפת דירה לאחר שנמצאו זכאים לכך על פי הכלל.ים ,זמן ההמתנה משתנה ממשפחה למשפחה ותלוי באזור המבוקש כאשר נכון לשנת2014 זמן ההמתנה הממוצע ה של זכאי ם לקבלת דירה בדיור הציבורי עמד על כ- 2.7 שנים. 23 ,כלומר לאורך השנים הפך הדיור הציבורי למשאב יקר ומוגבל ביותר בה י קפו. מספר זה אינו משקף את הצורך האמיתי של אוכ לוסיות רבות הנזקקות לדיור ציבורי, שכן לנוכח הפער הגדול בין ההיצע לביקוש, ובהתחשב באילוצים תקציביים, הגדיר משרד הבינוי והשיכון קריטריונים המבטאים רף גבוה המותיר אוכלוסייה גדולה כלא זכאית לדיור ציבורי או לסיוע בדיור. הועדה התרשמה כי ההיגיון בקביעת הקריטריוני ם הובל מתוך תפיסה תקציבית ולא מתוך ראיית הצורך, ועל כן בפועל נוצר מצב בו אוכלוסייה המוגדרת כלא זכאית (בשל מספר ילדים, מצב משפחתי וכו') נזקקת לא פחות ממי שנמצאו זכאים. כאמור, גם בקריטריונים המחמירים שנקבעו יש עדיין מספר לא מבוטל של משפחות זכאיות הממתינות לד .ירה ציבורית בשל המחסור ,דו"ח הועדה למלחמה בעוני בישראל עסק, בין היתר בצורך ובדרכים להגדלת היצע הדיור הציבורי . הועדה המליצה כי יש לקבוע יעד אסטרטגי ארוך טווח ש יגדיר כי דיור ציבורי יהווה לפחות5% מכלל מלאי הדיור במשק (אחוז נמוך ביחס למדינות ה- OECD .)על מנ ת לעמוד ביעד זה יש להגדיל את היצע הדיור הציבורי ב- 700 – 1,000 יחידות דיור מדי שנה במשך 15 השנים הבאות .זאת באמצעות רכישת דירות מיד שנייה ורכישת דירות חדשות במחירי עלות הבנייה בלבד ,שימוש אפקטיבי ביחידות דיור קיימות (משרדי רשויות ,עמותות ,בתי כנסת וכדומה ,)יצירת הלימה בין גודל הדירה לגודל המשפחה ,הקמת יחידות דיור נוספות במסגרת בתי גיל הזהב ומניעת רכישה של דירות שיתווספו למלאי ממועד אישור ההמלצות. 24 ,כיום, כשנתיים אחרי נראה כי אין אימוץ של ההמלצות וכי אין שינוי של .ממש בשטח 20 הדיור הציבורי ותוכנית חמש הנקודות של משרד הבינוי, הממ"מ , יולי2015 . 21 נתוני משרד הבינוי והשיכון, נובמבר2016 . 22 נתוני משרד הבינוי והשיכון, יוני2015 . 23 ,"דוח מבקר המדינה "סיוע בדיור לזכאים2015 . 24 דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, חלק1 עמוד18 , יוני2014 . 37 נהלי משרד הבינוי והשיכון: זכאות לדירה בשכירות בשיכון הציבורי הזכאות לדיור ציבורי נקבעת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בנהלי משרד הבינוי והשיכון ("נוהל הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי"). נוהל זה מגדיר את קבוצות הזכאים לדיור הציבורי ואת התנאים להחלפת דירה. בשל העובדה כי מלאי הדירות בשכי רות בשיכון הציבורי מצומצם ביותר ,, בייחוד ביישובים במרכז הארץ הזכאות לדיור ציבורי ניתנת לאוכלוסייה השרויה .במצוקה כלכלית ותפקודית .הזכאות לדירה בשכירות, לחסרי דירה, תהיה ביישוב של מבקש הסיוע ישנן מספר קבוצות באוכלוסייה הזכאיות לדיור ציבורי: זוגות נשואים עם שלושה ילדים לפחות, משפחה חד הורית עם שלושה ילדים לפחות, נכים המרותקים לכיסא גלגלים, מקבלי קצב ת נכות כללית או קצבת נכות לנפגעי עבודה , עולים חדשים ו קשישים המתקיימים .מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי ככלל, זכאים רק חסרי דירה ( יחיד מגיל21 ומעלה או משפחה ש אין, ולא היו ל הם לאחר התאריך1.6.1971 , זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה), שהכנסתם הכוללת אינה עוברת את ההכנסה המזכה25 או עבור נכים המרתוקים לכיסא גלגלים שסך הכנסותיהם אינו עולה על השכר הממוצע במשק , הממצים את כושר ההשתכרות שלהם26 וצברו מספר מסוים של נקודות על פי שיטת הניקוד27 . יש לציין כי הועדה למלחמה בעוני בישראל המליצה לתקן את הגדרת "חסרי הדירה" על ידי הרחבת הזכאות והכללת אלו שלא הייתה בבעלותם דירה או חלק ממנה (כולל דירה בדמי מפתח) בחמש השנים האחרונות. הרחבה זו צפויה מחד להגדיל את היקף הזכאים לדיור ציבורי ומנ .גד להקל על משפחות רבות המתקשות במימוש זכותן לדיור בר השגה תהליך קבלת דירה בשכירות בשיכון הציבורי :תהליך קבלת דירה בשכירות בשיכון הציבורי מכיל שלושה שלבים (1) הרשמה ובחינת זכאות - תחילה על מבקש הדירה להירשם באחת החברות הנותנות שירותים למבקשי סיוע .בשכר דירה28 לאחר הגשת הבקשה תיבחן זכאותו של המבקש לקבלת דירה בשיכון הציבורי על בסיס המצאת מסמכים שונים המעידים על מצבו האישי והכלכלי. בתום הליך הבדיקה נקבעת הזכאות והודעה על כך נשלחת לזכאים וכן לסניף החברה הנותנת שירותים למבקשי סיוע בשכר דירה בה הוגשה הבקשה .תוקף הז כאות לשיכון ציבורי הוא לשנתיים כל עוד לא השתנה הסטאטוס ל"בעלי דירה "או "בעלי חלק בדירה ." 25 נכון לאוקטובר2016 , גובה ההכנסה המזכה למשפחות הממצות את כושר ההשתכרות (זוגות נשואים ומשפחות חד הוריות) הוא6,033 .₪ לגבי מקבלי קצבת נכות הזכאות מותנית בסף הכנסה מקסימלי של6,682 ₪ ולמרותקים לכיסא גלגלים סך ההכנסות צריך להיות נמוך .מהשכר הממוצע במשק 26 הגדר ת מיצוי כושר ההשתכרות כוללת קבלת קצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי לפחות שנתיים ברציפות, או משפחה המתקיימת משכר עבודה או מכל הכנסה אחרת ובנוסף מקבלת השלמת הכנסה במשך24 חודשים לפחות, או משפחה שלאחד מבני הזוג נקבעה דרגת אי כושר השתכרות יציבה של75% ומעלה ובתנא י שמקבלת קצבה למשפחה ולא ליחיד, או משפחה שלשני בני הזוג נקבעה דרגת אי כושר השתכרות יציבה של75% .ומעלה 27 ישנם שלושה קריטריונים המשפיעים על מספר הנקודות הניתן לזכאים, כאשר הניקוד הסופי נקבע כסכום כלל הנקודות שניתנו בהתאם לקריטריונים. הקריטריונים הם: מספר שנ ות הזכאות של מבקש הסיוע, מספר הילדים של מבקשי הסיוע ומספר האחים והאחיות תושבי ישראל של מבקשי הסיוע. בנוסף, ישנה תוספת ניקוד בגין מגורים באזור א', באם אחד מבני המשפחה סובל מנכות, באם מדובר במשפחות .עולים ובאם מדובר במשפחות חד הוריות 28 חברות אשר מספקות שירות י שכר דירה עבור משרד הבינוי והשיכון ולפי הנחיותיו. יש כיום3 חברות כאלה: עמידר, מתן חן שירותי סיעוד .ומ.ג.ע.ר 38 במהלך תקופת הזכאות משרד הבינוי והשיכון אינו מחויב לאכלס את הזכאים, אלא בכפוף למלאי הדירות המתפנות .אם תוקף הזכאות תם ולא נמצא פתרון דיור לזכאים ,על הזכאים לחדש זכאותם באמצעות החברה הנותנת שירותים למבקשי סיוע בשכר דירה .הזכאות נבחנת מחדש לאור הנתונים המעודכנים ובהתאם לכללים שיהיו נהוגים באותה עת. (2) המתנת הזכאים עד לקבלת הצעה לדירה מתפנית על פי הקדימויות בתור - לאור הצמצום במלאי דירות השיכון הציבורי והשפעתו על משך ההמתנה של הזכאים ,הוקמה וועדה מייעצת שבחנה את הסוגיה והתמורות שחלו בנושא זה במשך השנים .בהתאם להמלצות הוועדה נקבע כי סדר מיקומם בתור הממתינים של זכאים שזכאותם אושרה עד לתאריך 31.7.2016 "(זכאים ותיקים )"יהיה לפי הכללים שהיו נהוגים .עד כה לפי כללים אלה עבור כל סוג דירה ביישוב נתון תופק רשימת זכאים בה תחילה ידורגו דיירים קיימים בדיור .הציבורי הזכאים להחלפת דירה ולאחריהם חסרי דירה שאושרו לקבלת דירה29 ס דר מיקומם בתור הממתינים של זכאים שזכאותם אושרה מ- 1.8.2016 )"ואילך ("זכאים חדשים ייקבע לפי תאריך אישור הזכאות לדירה (ותק). דהיינו, ממועד החלטת הוועדה שאישרה זכאות לדיור ציבורי או להחלפת.דירה30 חסרי דירה שאושרו לקבלת דירה בשיכון הציבורי יהיו זכאים בתקופת ההמתנה לסיוע בשכר דירה. (3) מימוש הסיוע– תהליך האכלוס- עם התפנות ,דירה החברה המאכלסת מזמנת את הזכאים לפי הסדר שמופיע בדוח הקדימויות ,לראות ולהתרשם מהדירה המוצעת. הזכאים יידרשו להשיב על ההצעה תוך ארבעה ימי עבודה .אם ההצעה לא הושבה בחיוב בפרק זמן זה או שנדחתה על ידי הזכאים ,הדירה תועבר לממתינים הבאים בתור לפי הסדר. בשנים2013 - 2015 אוכלסו בממוצע מדי שנה כ- 2,070 דירות בדיור הציבורי, מתוכן כ- 650 ע"י זכאים עולים, כ- 1,250 )ע"י זכאים ותיקים (הן זכאים שלא התגוררו קודם במסגרת הדיור הציבורי והן דיירי דיור ציבורי שהחליפו דירות .והיתר ע"י דיירים ממשיכים31 דיירים ממשיכים כאשר דייר בדיור הציבורי נפטר או עובר למוסד סיעודי, קרובי המשפחה ש התגוררו עימו אינם זכאים להמשיך לגור בדירת הדיור הציבורי מלבד במקרים שיוגדרו כ"דיירים ממשיכים." ,קרוב משפחה שלא יימצא זכאי כדייר ממשיך יידרש לפנות את הדירה בתוך9 חודשים מהמועד שבו נמסרה לו על כך הודעה ממשרד הבינוי והשיכון. חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תשנ"ח- 1998 ), מכיל הוראות הן במישור הזכאות והן במישור הנכסים עצמם (שיפוץ הדירה לאכלוס חוזר, תחזוקה שוטפת של הדירה וחובת התיקונים והתחזוקה). החוק מגדיר מי הו דייר ממשיך בדיור הציבורי ,מי נחשב כקרוב משפחה לצורך קביעת זכאות להכרה כדייר ממשיך ו את חובותיהן של החב רות לדיור ציבורי. תיקון לחוק שנעשה בשנת2009 החמיר את הקריטריונים הקובעים מי יכול להיחשב ככזה, תוך ניסיון לאזן בין מניעי קרובי המשפחה לאלו של הזכאים הממתינים בתור. כיום הזכאות לגור בדירת הדיור הציבורי כדייר ממשיך מותנית בקיומם של מספר תנאים, כמפורט :להלן (1) הדייר החוזי שהיה זכאי לדיור הציבורי התגורר בדירה הציבורית לפחות חמש שנים לפני שנפטר או עבר .למוסד סיעודי 29 ( סדר הקדימויות קובע כי תהיה קדימות לדיירים קיימים בדיור הציבורי הזכאים להחלפת דירה1 ,. בשל מצוקה בריאותית2 . בגין צפיפות או3. בגלל סיבה אחרת) ו( לאחריהם חסרי דירה שאושרו לקבלת דירה1 ,. בעלי מצוקה בריאותית2. מקבלי גמלת אי- כושר השתכרות יציבה בשיעור75% ומעלה מהביטוח הלאומי או3 . מסיבה אחרת). אם יש יותר מזכאי אחד עם אותם הנתונים ידורגו המועמדים הזהים ביניהם לפי מספר הנפשות במשפחה ומשך זמן ההמתנה מתא.ריך האישור הראשון 30 ."נכים רתוקים לכיסא גלגלים, עיוורים מוחלטים וזכאים שאושרו באמצעות ועדת חריגים של המשרד ישובצו בתור לפי כללי "זכאי ותיק 31 נתוני משרד הבינוי והשיכון, יוני2015 . 39 (2) קרוב המשפחה המבקש להיות דייר ממשיך הוא אחד מאלה: בן זוג (כולל ידוע בציבור), ילד /ה , נכד /ה או הורה של האדם שהיה זכאי לדיור הציבורי, או מי שהזכאי היה האפו.טרופוס שלו (3) קרוב המשפחה המבקש להיות דייר ממשיך הוא יחיד/ה או משפחה (כל ד אח מבני המשפחה )שאין ולא היו להם ב-5 השנים שקדמו לפטירת הדייר החוזי או לפני כניסתו למוסד סיעודי בנפרד או במשותף עם אחר/ים זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה. (4) קרוב המשפחה המבקש להיות דייר :ממשיך עומד באחד התנאים הבאים 4.א. אם גר בדירה הציבורית עם הדייר החוזי בתאריך הקובע ( 1/8/09 ), ואם התגורר ברציפות ולא פחות מ-4 שנים בדירה עם הדייר החוזי לפני פטירתו או מעברו למוסד סיעודי. 4.ב. אם גר עד התאריך הקובע ( 1/8/09 ) ברציפות בדירה הציבורית ,עם הזכאי או כדייר ממשיך ,במשך 4 שנים לפחות. 4.ג. אם עונה בעצמו על כללי הזכאות לדיור ציבורי והוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית3 שנים לפחות לפני ה מועד שבו הזכאי נפטר או עבר למוסד הסיעודי. זכאות ל"דייר ממשיך" טומנת בחובה שני יתרונות עיקריים. הראשון הוא במקרים בהם הזכאות ניתנת לפי סעיפים 4.א ו-4 .ב לעיל, בהם למעשה מתאפשרת זכאות כדייר ממשיך גם אם קרוב המשפחה אינו עונה בעצמו על כללי .הזכאות לדיור ציבורי היתרון השני הוא בקבלת דירה ציבורית .ללא המתנה בעקבות התיקון לחוק שנעשה בשנת 2009 ,שכאמור החמיר את הקריטריונים הקובעים מיהו דייר ממשיך ,נוצרו מקרים רבים בהם בני משפחה של דיירים זכאים שנפטרו או עברו למוסדות סיעודיים לא הוכרו כדיירים ממשיכים ולפיכך נחשבו פולשים לדירת הדיור הציבורי. מבחינת פסקי הדין שניתנו בשנים2005 - 2013 בתיקים העוסקים בפולשים לדיור הציבורי, עולה כי ,במרבית המקרים בן המשפחה הטוען להיותו דייר ממשיך, לא הסדיר מול החברה המאכלסת את זכאותו להמשיך ולהתגורר בדירה לאחר פטירת הדייר המקורי או מעברו למוסד סיעודי .ועל כן הוא נחשב כפולש רק ב רבע מהמקרים הפולשים הוכרו בהמשך על ידי בתי המשפט.כדיירים ממשיכים32 ,כאמור אחד התנאים להכרה בבני משפחה כדיירים ממשיכים הוא מגורים משותפים עם הזכאי בשלוש השנים שקדמו ,לפטירתו או למעבר שלו למוסד סיעודי. אולם שכר הדירה בדירות הדיור הציבורי מושפע ממספר הבגירים החיים בדירה ועל כן,)בחלק מן המקרים הדייר הזכאי (לרוב ההורה מסתיר מהחברה המ אכלסת את .מגוריו של בן המשפחה .כתוצאה מכך אין הכרה רשמית במגורים המשותפים למשך התקופה הנדרשת ,עם זאת בחלק מן המקרים בתי המשפט קבעו כי אין הילדים צריכים לשלם על כך והכירו בהם כדיירים ממשיכים. 32 "מתוך "דירת הרש– הדייר הממשיך מול זכאי הדיור הציבורי, נטע זיו וענת ,רודניצקי לינק. 40 סיכום הנתונים על הדיור הציבורי ביחס לצורך נכון למועד :כתיבת הדוח :הבעיה :נתונים מספר דירות הדיור הציבורי הנמצאות כיום במאגר 69,917 דירות מספר הזכאים הממתינים )(מעבר לזכאים המתגוררים כיום בדיור הציבורי 2,925 מספר מקבלי הסיוע בשכר דירה (מעבר לזכאים הממתינים); כל אלה לא מקבלים שכר דירה בגובה ריאלי .לצרכיהם כ- 156,000 משפחות :שתי חלופות על מנת לענות על הצורך 1. כמות הדירות שיש להוסיף למאגר הדיור הציבורי כ- 158,925 ( 156,000+2,925 ) 2. הגדלת שכר הדירה לזכאים באופן הדרגתי, תוך הצמדתו לשכר דירה ריאלי, והתאמת הסיוע במקרים מיוחדים של שכירות ,ארוכת טווח.בהתאם להמלצת הועדה למלחמה בעוני33 כ- 950 מיליוני ₪ .בשנה 33 דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל, חלק1 עמודים16-17 , יוני2014 . 41 סוגיית הפינויים מהדיור הציבורי– :הגדרת הבעיה :דילמה ערכית סוגיית הדיור הציבורי ייחודית בכך שהיא מאופיינת בתחרות על משאב ציבורי (נכסי הדיור), וזאת בניגוד לזכויות חברתיות אחרות (כמו הזכות לביטחון סוציאלי) שאינן מאופיינות ברשימת "ממתינים" ומימוש ה זכאות של פרט אחד אינה .באה על חשבון פרט אחר ,כפי שתואר בפרקים הקודמים הביקוש לדיור הציבורי עולה על ההיצע , כלומר קיימת בעיה של מחסור בדירות דיור ציבורי . חשוב לציין כי רשימת הזכאים הממתינים לדירות הדיור הציבוריות אינה מכילה את כלל האזרחים הזקוקים לסיוע בתחום הדיור, שכן היא מכילה רק כאלה אשר עומדים בקריטריונים לזכאות, אשר נקבע ו על ידי המדינה תחת אילוצי מגבלת המשאבים. ישנם אזרחים לא מעטים אשר סובלים ממצוקה כלכלית משמעותית אך בשל מצבם המשפחתי ו/או התעסוקתי "נופלים" מחוץ להגדרת הזכאות לדירה בדיור הציבורי. לפיכך, המחסור בדיור ציבורי גדול .אף יותר לאור מחסור זה המדינה מנסה למצוא פת רונות אחרים לסיוע בתחום הדיור לבעלי הכנסה נמוכה, ביניהם סיוע בשכר דירה. במסגרת זו מעניקה המדינה, באמצעות משרד הבינוי והשיכון34 , סיוע במימון שכר דירה לחסרי דירה השוכרים דירה בשוק הפרטי ומתגוררים בה באופן קבוע והוציאו לשם כך תעודת זכאות לסיוע35 . לסיוע במימון שכר דירה בשוק החופשי יתרונות מסוימים למקבלי הסיוע, אשר הבולט בהם הוא גמישות מגורים המתאימה לשינוים בצרכי משפחה . ,מנגד, הוא לא מעניק את היציבות והביטחון שיש לדיירים בדירות הדיור הציבורי שכן מקבלי ה סיוע בשכ "ד חשופים לשינויים בגובה שכר הדירה ולדר ישה פתאומית מהבעלים לפ ינוי הדירה. כיום המדינה מסייעת במימון שכר דירה בשוק החופ שי לכ- 160 אלף משפחות, בתקציב של כ- 1.7 מיליארד ₪ .בשנה36 ,עם זאת רמת הסיוע בשכר דירה נשחקה מאוד בעשור האחרון ובמקרים רבים היא אינה תואמת להוצאה הריאלית של שכר הדירה בשוק. הסיוע במימון שכר דירה הניתן לזכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה מהווה כאמור פתרון מסוים, אך אינו מהווה תחליף לקבלת דירת דיור ציבורי. על רקע המחסור הגבוה בדירות דיור ציבורי סוגיית הפינויים מהן היא בחירה כואבת ( בין שני צדדים. מצד אחד נמצאים הדיירים שיש לפנות אם בשל חוב כספי ואם כמוגדרים כפולשים), הנמצאים ברוב המוחלט של המקרים במצוקה כלכלית קשה ביותר. מהצד השני נמצאים זכאים אחרים, שמעצם הכללתם בקבוצה זו מצבם הכלכלי קשה ביותר, אשר ממתינים להיכנס לדירות הדיור הציבורי, לעיתים תקופות זמן ממושכות. שתי האוכלוסיות מת .חרות על המשאבים המוגבלים, כלומר מגורים בדירת דיור ציבורי הבחירה בין האוכלוסיות מתבססת כמובן על מערכת החוקים והנהלים הקיימת ,אך לצד זאת יש בה מרכיבים ערכיים ואנושיים ,שכן כל ת אח מהאוכלוסיות - הן הדייר שיש לפנות והן הזכאי הממתין לדירה נמצאים במציאות קשה וכ ואבת ,בה הזכות הבסיסית לקורת גג אינה מובטחת ומושפעת לחלוטין מההחלטה האם יש לבצע את הפינוי . לדילמה העומדת בפנינו פן נוסף, והוא החובה לשמור על שלטון החוק. בהקשר זה ניתן להבחין בין דיירים אשר עילת הפינוי כנגדם מקורה באי- תשלום שכר דירה, קרי– הפרת תנאי חוזה השכירות, לבין מי ששוהים בדירה מבלי שניתנה להם זכאות לדיור ציבורי. השיקול של שמירה על שלטון החוק מקבל משנה תוקף ביחס לקבוצה השנייה, אף כי גם 34 .נוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה" של משרד הבינוי והשיכון 35 אוכלוסיית הזכאי ם לסיוע בשכר דירה מכילה פרטים ומשפחות רבים מעבר לזכאי הדיור הציבורי. שכר הדירה הממומן ע"י המדינה משתנה בין קבוצת זכאים אחת לאחרת בהתאם לגודל המשפחה, אזור עדיפות ועוד. זכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה מקבלים את הסיוע .המקסימלי, בהתאם לפרמטרים האחרים 36 נתו ני משרד הבינוי והשיכון, נובמבר2015 . 42 בתוך קבוצה זו ניתן להבחין בין רמות חומרה שונות. לא דומה קרוב משפחה של דייר שנפטר אשר אינו עונה על המ.בחנים להכרה בו כ"דייר ממשיך" למי שפלש לדירה אשר אין לו כל זיקה אליה מקרה בוחן– סל התרופות: במסגרת עבודת הועדה נפגשו חבריה עם נציג משרד הבריאות לשם בחינת התנהלות הועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות (להלן: סל התרופות). שירותי הבריאות, בדומה לשירותי הדי ור, מהווים זכות בסיסית של אזרחי המדינה. נושא סל התרופות מייצג אף הוא דילמה ערכית מורכבת, בה יש תחרות רבה על סל משאבים מוגבל. ההחלטה על איזה תרופות ייכנסו לסל התרופות הציבורי גוזרות משמעויות גורליות (לעיתים של חיים ומוות) עבור .החולים הנזקקים להן ובני משפחותיהם הנחת היסוד של סל התרופות היא קיומו של מחסור משאבים, כאשר באופן תמידי התקציב המוקצה להרחבת הסל נמוך מהתקציב הנדרש. חשוב להדגיש כי ה מדינה תממן את השימוש בתרופה הנמצאת בסל התרופות עבור כל .החולים הזקוקים לה, גם אם בפועל זקוקים לה יותר חולים ממה שהעריכו בעת שהכניסו אותה לסל התרופות כל אזרח או גוף במדינה יכול להגיש בקשות להכללת תרופות או טכנולוגיות בסל התרופות, והועדה המייעצת דנה בכל אחת מהבקשות. במהלך עבודת הועדה יש מספר שלבים לדיון בבקשות: תחילה מתבצעת הערכה מהירה וניפוי ראשוני על בסיס קריטריונים קבועים (למשל תרופות והתוויות לא רשומות ייפסלו בשלב זה). לאחר מכן נעשה דירוג קליני של התרופה מבלי להתייחס לעלותה ו/או מספר החולים שי יהנו ממנה ,, ורק לאחר מכן, באמצעות ועדות משנה ינותחו העלויות הצפויות. בשלבים המתקדמים יבוצע תיעדוף בין התרופות המבוקשות, גם על בסיס נתוני העלות .ומספר החולים, תוך התכנסות לתקציב תקציב סל התרופות גדל מדי שנה בסכום שלרוב ידוע מראש . לפיכך, קביעת הועדה לגבי תרו פות וטכנולוגיות שייכנסו ,בשנה מסוימת לסל היא חלק מתכנון ארוך טווח , המאפשרת לחברי הועדה לקבל החלטות מושכלות או מוגבלות תקציב ביחס לתרופה מסוימת על בסיס המידע כי בשנים העוקבות לשנת ההחלטה יהיו תקציבים נוספים אשר יאפשרו להם להרחיב את הזכאות לשימוש בתרופות לאו.כלוסיות רחבות יותר לסיכום, ניתן לראות כי במקרה של סל התרופות נעשית תחילה בחינה של הצרכים, מבלי להתחשב בהגבלת המשאבים. פרטים הנדרשים לתרופות אשר נכנסו לסל התרופות יקבלו תרופות אלה, גם אם מדובר בחריגה מהתקציב ,המתוכנן. כלומר התקציב שיוקצה לתרופות הכלולות בס,ל גדל במידת הצורך כאשר המדינה מספקת לשם כך מטריה תקציבית. בנוסף, כיוון שתקציב סל התרופות גדל מדי שנה בסכום שלרוב ידוע מראש , ניתן לבצע תכנון ארוך .טווח בהשאלה לנושא הדיור הציבורי, ובשל הדמיון בין שני הנושאים, יש לשאוף כי גם במקרה זה יזוהו הצרכים האמיתיים שעולים מהשטח (כאמור, היום הזכאות לדיור ציבורית נקבעת על פי המגבלות התקציביות). כמו כן, על המדינה לוודא כי היא נותנת מענה אלטרנטיבי מלא למי שהוגדר על ידי המדינה כזכאי לדיור ציבורי ואין לו דירה פנויה. בנוסף, יש לשאוף להגדלה של מאגר הדיור הציבורי ולקבלת החלט ה ארוכת טווח לגבי תוספות התקציב .העתידיות, כך שיתאפשר לבצע תכנון לטווח ארוך 43 הסיבות לפינויים מדירות הדיור הציבורי: דייר בדיור הציבורי זכאי להתגורר בדירה שהוקצתה לו כל עוד הוא מקיים את חובותיו הבסיסיות כשוכר, לרבות תשלום שכר הדירה (אשר עשוי להשתנות לאורך ת ,קופת המגורים, בהתאם לשינויים במאפייני משק הבית). לפיכך ,דירות הדיור הציבורי מתפנות לשימושם של דיירים אחרים בקצב איטי רק כאשר :מתקיים אחד מהמצבים הבאים (1 ,) הדייר החוזי עוזב את הדירה מרצונו אם כיוון שעובר להתגורר בדירה ציבורית אחרת ואם בשל סיבות אחרות( ; 2) ה דייר החוזי נפטר או עובר למוסד סיעודי ולא קיים "דייר ממשיך" חוקי הממשיך להתגורר בדירה( ; 3 ) הדירה מפונה מיושביה בשל חוב כספי או פלישה. ישנן שתי סיבות עיקריות לפינוי מ דירות.הדיור הציבורי: פינוי בגין חובות כספיים ופינוי פולשים ניתן לחלק את האוכלוסיות שכיום:יש לפנות למספר קבוצות (1) .פינויים בגין חובות כספיים: זכאים המתגוררים בדירת דיור ציבורי החייבים כסף למדינה (2) פינויים בגין פלישה לדירות הדיור הציבורי (מלח"זים– :)מחזיקים ללא חוזה א. בני משפחה של דייר זכאי בדיור הציבורי אשר נפטר או עבר למוסד סיעודי, שלא הוכרו כ"דיירים ."ממשיכים ב. .זכאים הממתינים לדיור ציבורי שעקפו בתור ג. פולשים אחרים שאינם עומדים בתנאי הזכאות (ביניהם כאלה עם בעיות שמצדיקות דיור ציבורי וכאלה .)שלא פינויים בגין חובות כספיים: הדיירים הגרים בדירות הדיור הציבורי מחויבים מדי חודש בתשלום שכר דירה לחברו ת המאכלסות. כספים אלה מועברים למשרד הבינוי והשיכון ומיועדים אך ורק לתחזוקה ושיפוץ של דירות הדיור הציבורי. בנוסף, מידי שנה .מוקצה תקציב תוספתי מתקציב המדינה לטובת תחזוקת הדירות נכון לדצמבר2016 היקף החובות של דיירי הדיור הציבורי עומד על כ- 380 מלש"ח (כאשר ב סיס החובות עמד על היקף הרבה יותר גדול של כ- 800 מיליון.) ₪ 37 קיים קושי לגבות את החובות הישנים, אך לצד זאת שיעורי הגבייה השוטפת גבוהים יחסית (כ- 92% ). בהקשר זה יש לציין כי צפויה השפעה עתידית שלילית של מבצעי קניית הדירות על הגבייה והחובות: הדיירים שקנו את הד ירות במסגרת המבצעים היו דיירים חזקים יותר ,מבחינה פיננסית ולכן סביר כי .הדיירים שנותרו בשכירות בדיור הציבורי, הסובלים מבעיות פיננסיות משמעותיות, יתקשו יותר בתשלומי השכירות :ניתן לציין מספר סיבות להיווצרות החובות בקרב הדיירים הקיימים, ביניהן (1) ""מלכודת עוני - בהתאם להחלטת ממשלה ,החל מתאריך 1.11.2005 ,שונתה השיטה לחישוב שכר הדירה ,בדיור הציבורי, אשר נקבע כעת באופן מדורג על בסיס גודל המשפחה, הכנסות כל בני המשפחה העובדים מיקום גיאוגרפי של הדירה ומאפיינים אחרים שלה (למשל קומה, קיומה של מעלית וכדומה). כיוון ששכר הדירה נקבע גם על בסיס הכנסות הדיירים, רבים מהם יעדיפו לא לצאת למעגל העבודה, ועל כן דיירים רבים, 37 בשנת2013 אושר ע"י ועדה עליונה למחיקת החובות במשרד האוצר וע"י החשבת הכללית מתווה למחיקת חובות. לפי מתווה זה נמחקו חובות פרטיים שנוצרו לפני שנת1999 ונמחקה הריבית בחובות שנוצרו החל משנת2000 ועד שנת2008 בתנאי שיתרת הח )וב (קרן והצמדה תשולם. במסגרת זו נמחקו חובות בהיקף של כ- 400 מיליון.₪ 44 שמלכתחילה מצבם הכלכלי בעייתי, לא יפעלו לשפרו ועלולים להידרדר למצב קשה עוד יותר, בו הם לא .מצליחים לשלם את שכר הדירה (2) עלייה בגובה שכר הדירה- שכר הדירה בדיור הצי בורי עולה כאשר הילדים מגיעים לגיל21 וזאת כאשר הם ממשיכים להתגורר בדירה עם הוריהם , גם אם הם לא מתפרנסים בעצמם , דבר אשר עלול להביא להיווצרות חובות שכר דירה של המשפחה. בנוסף, בשל כשל טכני אם ראש המשפחה המוגדר ברשומות נפטר, שכר הדירה מועלה אוטומטית וההנחה לה.המשפחה זכאית מתבטלת (3) במקרים בהם אחד מבני זוג ישיש ,נפטר הסיוע שמקבל בן הזוג הנותר לא משתנה וכך גם שכר ,הדירה. לפיכך אמצעיו לשלם את שכר הדירה מוגבלים מבעבר, דבר אשר עלול לגרום להיווצרות חוב. (4) לעיתים במקרים בהם הדיירים קיבלו בעבר סיוע בשכר דירה בשוק החופשי, ג ובה שכר הדירה בדיור הציבורי גבוה מהסכום אותו נדרשו להוסיף מכיסם בשכירות החופשית, דבר אשר עלול לגרום לחלקם להתקשות .בתשלום הסכום הנדרש מהם (5) דיירים ממשיכים– כל זמן שלא נקבעה זכאות כ"דייר ממשיך" הדייר נדרש לשלם שכר דירה מלא. במרבית המקרים הדייר מסרב לשלם את ש כר הדירה הזה ועל כן הוא צובר חובות כספיים. גם לאחר שהדייר הוכר .כזכאי, ושכר הדירה שלו מתעדכן בהתאם לנוסחת המדרוג, פעמים רבות נותר לו חוב העבר38 (חוב ממוצע במקרים אלה נע סביב40 אלף ₪ .)למשפחה (6) הצטברות חובות עבר גבוהים מאד שאין ביכולת הדיירים להחזיר יכולים לג "רום להם להרגשת "אין סיכוי .ועל כן לא ישלמו גם את שכר הדירה השוטף (7) דייר ים המצוי ים בהליכי איחוד תיקים עדיין מחויב ים .בתשלום שכר דירה שוטף ,במקרים אלה עדיין מופעלים הליכים לגביית ה( חוב במסגרת תיק האיחוד בהוצל"פ בד"כ הדייר ים משל מים סכום כסף קטן המתחלק בין כלל התיקים, כך שתשלום החוב יכול ל המשך שנים רבות), ולגבי כל חו ב חדש שנצבר נפתח הליך משפטי חדש. 39 .כפי שניתן לראות, במקרים אלה במקרים אלה עדיין הדיירים חייבים בתשלום החוב ועדיין נשארים חייבים על פי הנחיית משרד הבינוי והשיכון החברות המשכנות מחויב ו ת לפעול לגביית כ ל החובות בכל ה דרכים החוקיות העומדות לרשות ן, כולל פינוי מהדירה בשל הפרה יסודית של חוזה השכירות. דייר המיועד לפינוי הוא דייר שלא משלם את שכר הדירה במשך תקופה של חצי שנה ויותר. עם זאת, במידה ודייר בעל חוב משלם את שכר הדירה השוטף .תהליך הפינוי נעצר פינויים בגין חובות כספיים נעשים על ידי ההוצאה לפועל לאחר קבלת פסק דין לפינוי. עם זאת מדובר בתהליך .הרתעתי בעיקרו, המשמש כמוצא אחרון לאחר מיצוי כל ההליכים האחרים כנגד החייב לראיה, בשנת2014 חברת עמידר ביצעה רק11 פינויים בגין חובות כספיים ואילו חברת עמיגור ביצעה10 פינויים בלבד (גם הם נעשו באמצעות העברת דיירים קיימים מדירה גדולה לדירה קטנ ה.) 38 נתוני חברת "עמידר", ספטמבר2016 . 39 במקרה בו ניתן צו כינוס נכסים לדיירים במקרה של הליך פשיטת רגל, החוב שנצבר עד למועד מתן צו הכינוס נתבע במסגרת תביעת החוב ולא ניתן להפעיל הליכי גבייה בהוצל"פ בגינו. באם מתקבל צו ההפטר, כל החובות שנצברו עד למועד הכינוס מבוטלים. הדיירים מחויבים בתשלום שכר הדירה השוטף והם אינם אמורים לצבור חובות לאחר מועד צו הכינוס. אם נצבר חוב חדש נערכת פנייה לבית המשפט לביטול .תיק פשיטת הרגל 45 פינויים בגין פלישה לדירות הדיור הציבורי: קיימים שני סוגים של פולשים לדירות הדיור הציבורי: הסוג הראשון הם בני משפחה של דייר זכאי בדיור הציבורי אשר נפטר או עבר למוסד סיעוד י, שלא הוכרו כ"דיירים ממשיכים" בהתאם להוראות חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח- 1998 40 . הסוג השני של פולשים הם אחרים אשר אין להם כל זיקה לדירה אליה פלשו. בתוך קבוצה זו יש שלושה סוגים: זכאים הממתינים לדיור ציבורי שעקפו בתור, פולשים שאינם עומדים בתנאי ה זכאות אך עם .בעיות פרט המצדיקות סיוע בדיור ופולשים שאין להם זכאות לדיור ציבורי וגם ללא בעיות פרט מנתוני חברת "עמידר" נכון ליולי2016 היו כ- 450 פולשים לדירות שבאחריותם, מתוכם כ- 78% היו בני משפחה שלא .הוכרו כדיירים ממשיכים הרוב המוחלט של הפולשים הקיימים פלשו לדירות בחמש השנים האחרונות, נתון הגבוה במיוחד בקרב בני משפחה שהוגדרו כפולשים. ייתכן כי ניתן להסביר נתון זה בשינוי החוק שנעשה בשנת2009 , אשר החריף את הקריטריונים לקבלת זכאות להגדרה כדייר ממשיך. שינוי זה צמצם באופן משמעותי את מספר הזכאים להגדרת .דייר ממשיך ועל כן הביא לעלייה משמעותית במספר בני המשפחה המוגדרים כפולשים 40 "על פי נתוני חברת "עמיגור ב רוב מוחלט של המקרים כאשר הדיירים הרשמיים נפטרים, הדירה מוחזרת לחברה. אולם, בשאר המקרים אחזקת הדירה על ידי בני המשפחה נעה ב טווח של בין מספר חודשים ל מספר שנים, כאשר הממוצע עומד על5 שנים. 46 הפינוי ים מדירות הדיור הציבורי 47 הליך הפינוי: הנחיות משרד השיכון והבינוי לעניין הליכים משפטיים קובעות כי החברה המאכלסת מחויבת לפעול לגביית כל החובות (תביעות כספיות ותיקי הוצ אה לפועל לפינויים) בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותה , כולל הליכי פינוי41 . עם זאת, הליך הפינוי מדירות הדיור הציבורי מהווה כאמור פתרון קצה ונעשה בו שימוש רק כאשר מוצו כל הדרכים .האחרות לניהול ההליך המשפטי במקרים אלה מתלוות דילמות ערכיות וכלכליות. במקרים רבים מתגוררים בדירות אלה ילדים ,צעירים, קשישים או נכים ופינויים באמצעות הוצאה לפועל משמעותו השארת אלו ללא קורת גג. מבחינה כלכלית עצם ההגעה למשפט משמעותה כי החוב גדל באופן משמעותי כאשר אליהם מתווספים גם הוצאות משפטיות ושכר טרחה. לבסוף, יש לזכור כי הפינוי מהווה כלי התרעה לכלל החייבים וכי לשימוש בו השלכות של יחסי ציבור על תדמית החברה המאכלסת .ומשרד הבינוי והשיכון ( הגשת התביעה נעשית לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות יצירת קשר טלפוני עם הדייר לבירור הנסיבות ,ביקור החייב בניסיון להסדרת החוב ,, פניה לערבים להסדרת החוב משלוח התראות, מתן הסברים ו ניסיו נות להגיע להסדרים). לאחר הגשת התביעה נעשה ניסיון נוסף להגיע להסדר בטרם קבלת פסק הדין. ככלל, לחברה המאכלסת אין כל סמכות להגיע לפשרה עם הלקוח ו לוותר על חלקי חוב. ההתנהלות נקבעת על פי החלטת בית המשפט או משרד ה בינוי ו שיכון. לאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל לא ניתן לסגור אותו, אלא בהחלטת ה משרד (במקרה כזה המשמעות תהיה בפועל מחיקת החוב). על מנת למנוע מצב שבו החוב מתיישן, התביעות מוגשות שוב ושוב, גם במקרים בהם ברור כי אין בהגשת התביעות כדיי לגבות חוב, למשל במצב בו החייב פושט רגל. כאשר מגיע ים לשלב הליך משפטי במרבית המקרים התביעה מוגשת בסדר דין מקוצר (הליך בו לנתבע אין זכות להגיש כתב הגנה ועליו לבקש מבית המשפט רשות להתגונן) ועם הגשת התביעה, הנתבע מקבל העתק של כתב התביעה. בחלוף 30 ימים, ובתנאי שלא הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן, ניתן לבקש פסק די ן מבית המשפט. היה והוגשה בקשת רשות להתגונן, מתקיים דיון מקדמי, אשר לרוב נקבע למועד של שלושה חודשים ואילך מיום הגשת הבקשה (לפי .)אילוצי יומן בית המשפט אם בית המשפט מצא בבקשת הרשות להתגונן סיכויי הגנה כלשהם נגד התביעה (קלושים ככל ש)יהיו, עוברת התביעה לפסים ר גילים ונקבע מועד לישיבה מקדמית בתביעה. התביעה נשמעת בבית המשפט ו עד למתן פסק הדין תתקיימנה לרוב ישיבות קדם משפט ספורות וכן ישיבת הוכחות בה נחקרים העדים וכן סיכומים של הצדדים, בכתב או בעל פה . פסק דין ניתן ,לעתים בישיבת ההוכחות והסיכומים האחרונה אך במרבית המק רים יינתן רק לאחר מספר ימים או שבועות. מיום קבלת פסק הדין, יש להמתין30 ימים, במהלכם שולחים דרישה בכתב לפינוי .)הנכס לנתבע (אלא אם כן נקבע תאריך אחר לפינוי בגוף פסק הדין במידה ולא מוגש ערעור על פסק הדין ובחלוף30 הימים ממשלוח הדרישה, פסק הדין מוגש לביצוע ב.לשכת ההוצאה לפועל אם מוגש ערעור על פסק הדין, על פי רוב ביצוע פסק הדין יעוכב עד להכרעת בית המשפט של הערעור, הליך אשר אורך .מספר חודשים מיום הגשת הערעור, ולרוב כולל לא יותר משתי ישיבות בית משפט עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל נשלחת לנתבע התראה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל שמטרתה לאפשר לנתבע לקיים את הוראות פסק הדין. לצורך כך ניתנים21 ימים, במהלכם לא ניתן לבצע כל פעולה נגד הנתבע. בחלוף21 .)ימים, ניתן להגיש בקשה למתן הודעת פינוי הכוללת את מועד הפינוי (כחודשיים מיום ההודעה הפינוי יתבצע כאמור 41 יש לציין כי לעיתים מתקבלות הנחיות מפורטות בנושא עצירת פינויים או עיכ ובם מסיבות שונות (חגים, מקרים פרטניים או החלטת מדיניות.) 48 ,על ידי ההוצאה לפועל כאשר אלה יתאמו אותו מול המשטרה. במידה והפינוי הוא של משפחה עם ילדים, מערבים גם .את רשויות הרווחה לשם ליווי של עובד סוציאלי בעת הפינוי יש לציין כי קיימת שונות בין החברות המשכנות בתרגום המדיניות ובדרכי מימוש האחריות שלהן. לפיכך, דרכי הטיפול במקרים הדורשים פ ינוי בדירות המנוהלות על ידי חברת עמידר לא זהות בהכרח לדרכים בהן יטופלו מקרים דומים בדירות שמנוהלות על ידי חברת עמיגור. בנוסף, כיום, אין מספיק מעורבות של הרשויות המקומיות בעת ביצוע פינוי. מחלקות הרווחה של הרשויות לא חשופות לנתוני החובות של הדיירים, ועל כן ל עיתים הרשות המקומית מוצאת .עצמה מופתעת מתהליך הפינוי 49 איור1: תיאור ההליך המשפטי לפינוי מדירות הדיור הציבורי הגשת תביעה לסילוק יד בבית משפט ניהול התביעה מכתב דרישה לפינוי טרם הגשת פסק דין לביצוע המצאת אזהרה לחייב בדבר פתיחת תיק הוצל"פ ביצוע הליך הפינוי ביטול / דחיית הפינוי המצאת הודעת פינוי. תאריך הפינוי .נקבע לחודשיים ממתן ההודעה פינוי הדירה ע"י הפולש והחזרת החזקה לחברה המשכנת בקשה למתן הודעת פינוי פינוי הדירה ע"י הפולש והחזרת החזקה לחברה המשכנת הגשת פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל פינוי הדירה ע"י הפולש והחזרת החזקה לחברה המשכנת פסק דין לפינוי דחיית התביעה 50 הצגת מודל הגבייה ברשות האכיפה והגבייה: רשות האכיפה והגבייה, המופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות ,וקנסות הוקמה בינואר 2009 בעקבות החלטת ממשלה בדבר שינוי ארגוני במערכת ההוצאה לפועל . על פי ההחלטה, הופרדה רשות האכיפה והגבייה מהנהלת בתי המשפט ו הפכה ליחידת סמך הכפופה לשר המשפטים . ההחלטה התקבלה משום שהמערכת אופיינה באחוזי גבייה נמוכים, אשר ערערו את שלטון החוק והפכו את ההחלטות ה שיפוטיות לשרירותיות ובלתי ניתנות ליישום ,. בנוסף בהחלטת ממשלה545 מיום14.7.2013 בנושא העמקת פעילות גביית החובות בממשלה להקים מערך גביה ממשלתי אשר יפעל לאפיון, טיוב וגבייה של החובות השונים למשרד י .הממשלה הרשות מורכבת משתי יחידות :הראשונה היא מערכת ההוצאה לפועל, העוסקת לרוב בגב יית חובות שבין אדם לאדם .ובאמצעותה נגבים פסקי דין או החלטות בית משפט בעניינים אזרחיים וחיובים נוספים שדינם הוא כדין פסק דין לעיתים, גם גופי המדינה פועלים באמצעות ההוצאה לפועל לאכיפת חיובים. קיימות בארץ25 לשכות הוצאה לפועל הפרוסות ברחבי כל הארץ, מאילת ועד קריית שמונה. היחידה השנייה היא המרכז לגביית קנסות אגרות ,והוצאות העוסקת בגביית חובות של האזרח למדינה42 . באמצעות יחידה ,זו נגבים חובות למשטרת ישראל, קנסות מנהליים חובות ל משרדי ממשלה ו חובות אזרחיים .אחרים הקמת הרשות לוותה בשינוי חקיקה – תיקון 29 לחוק ההוצ אה לפועל, שמטרתו להגביר את יעילות מערכת ההוצ אה ,לפועל ולאכוף את החיובים הנדרשים במדינת ישראל. תיקון זה הרחיב את מקורות ומאגרי המידע להם נגישה הרשות אפשר מסלול גבייה מקוצר וכן הטלת הגבלות שונות על החייב . ,במקביל צמצם התיקון את האפשרות להטיל מאסר על חייב מש ה תמט מתשלום חובותיו. בשל הנגישות הרחבה שיש לרשות לאכיפה וגבייה למאגרי מידע שונים, יש באפשרותה לאסוף מידע על החייב אשר מאפשר את איתורו ואת זיהוי מצבו ויכולותיו הפיננסיות : על מנת לאתר את החייב הרשות משתמשת במאגרי המידע ,של מרשם האוכלוסין, המועצות המקומיות ,הביטוח הלאומי, חברת החשמל וכן במאגרי המידע של חברות הטלפונים הלוויין והכבלים. לשם איסוף מידע על היכולות הפיננסיות של החייב משתמשת הרשות במאגרי המידע של חברות האשראי, ביטוח לאומי, חברות החשמל והטלפונים, מרשם האוכלוסין והבנקים וחברות הביטוח. בנוסף, ביכולתה לאתר מידע על נכסים הרשומים על שם החייב43 , זאת באמצעות כונס ה נכסים, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות , ,רשות הרישוי, רשות מקרקעי ישראל טאבו וה בנקים. לאחר איתורו של החייב הרשות לאכיפה וגבייה שולחת לו מכתב רשום בדבר חובו, הכולל אישור מסירה. רק לאחר שיש אישור לכך שהחייב קיבל את המכתב הרשום ימשיכו את הטיפול בו. בידי הרשות כלים שונים המסייעים לגביית .החובות ראשית ביכולת הרשות לאכיפה וגבייה לתפוס את נכסי החייב, זאת באמצעות עיקול חשבונותיו בבנקים, בחברות הביטוח ובקופות הגמל, עיקול משכורותיו אצל המעסיק וכן עיקול רכ .בים ומקרקעין הרשומים על שמו של החייב תהליך העיקול של הנכסים שתוארו הוא הליך הפיך, ובמקרים רבים מספיק על מנת שהחייב יסדיר את חובו לשם .שחרור העיקול 42 חריג לכך הוא "פיצוי בהליך פלילי ."כאשר בית המשפט בהליך פלילי מפצה קורבן עבירה ,המדינה ,באמצעות המרכז לגביית קנסות ,גובה את החוב עבור הקורבן. 43 באפשרות הרשות לחשוף את כל הנכסים הכתובים על שם החייב , אך לא כאלה הרשומים על שם בני משפחתו. במידה ו החייב יצהיר כי אין לו אפשרות לשלם ,את החוב הוא יידרש לדווח גם על נכסים של בני ביתו. 51 במידה והעיקולים השונים לא הביאו לגביית החוב, לרשות יש סמכות להגביל את החייב בצורות שונות, ביניהן הגבלת חשבו.נות בנקאיים ואחזקת כרטיסי אשראי, הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת חידוש והחזקת רישיון נהיגה ועוד לסיכום, לרשות האכיפה והגבייה המהווה זרוע ביצועית של הממשלה ופועלת כיום לגביית חובות עבור משרדי ממשלה שונים, כלים רבים לאיתור וגביית חובות, המתאימים בחלקם הגדול גם לאו כלוסיית החייבים בדירות הדיור הציבורי. נראה כי באמצעות הרחבת סמכויותיה של הרשות יהיה באפשרותה להיכנס בנעלי החברות המשכנות לעניין גביית חובות עבר (ולא בגביית שכר הדירה השוטף), תוך קביעת מדיניות סדורה ומתן הנחיות ברורות של .משרד הבינוי והשיכון 52 סקירה בי נלאומית 53 סקירה בינלאומית- מודלים של דיור ציבורי בעולם: כמעט בכל המדינות המפותחות ישנה תמיכה כלשהי באזרחים שאינם יכולים להרשות לעצמם עלויות דיור .עם זאת , שוק הדיור הציבורי מתמודד בימים אלה עם שני אתגרים מרכזיים :ביקוש גובר ומימון פוחת .מספר משקי הבית הרשומים ברשימות ההמתנה לדיור ציבורי בקרב המדינות המפותחות עלה מתחילת המשבר הכלכלי העולמי (בשנת 2008 .)בעוד שבעבר דיור ציבורי סיפק תשובה בעיקר לאוכלוס ,יות החלשות והעניות המשבר האחרון לא רק הגדיל אלא גם גיוון את האוכלוסיות הנזקקות לסיוע בדיור .במקביל הממשלות קיצצו באופן משמעותי את הוצאותיהן ,ועל כן היצע הדיור הציבורי במדינות רבות אינו תואם את הביקוש הרב. 44 דיור ציבורי במדינות האיחוד האירופי ( במדינות האיחוד האירופיEuropean Union ) אין הגדרה אחידה ל"דיור ציבורי". עם זאת, זוהו במדינות אלו שלוש מטרות :משותפות בנוגע לדיור ציבורי (1) לספק קורת גג לאוכלוסייה שאינה מסוגלת להגיע לדיור הולם בכוחות עצמה, באמצעות בניה, ניהול או רכישה של .דירות למטרת דיור ציבורי (2) .להגדיל את היצע הדיור הציבורי (3) לספק מטרות ממוקדות במונחי מעמד חברתי כלכלי. בשנת2015, במדינות האיחוד האי"רופי נוצרה "מלכודת דיור , הכוללת: 45  .התייקרות של מחירי השכירות למגורים  .רכישת דירה אינה בהישג יד  .שיעור גבוה של הוצאות על דיור מתוך סך הכנסת משקי הבית  .מחסור בהיצע של דיור ציבורי  התארכות של תור הממתינים.לדיור ציבורי נתח הדיור הציבורי מכלל הדיור במדינות ש ונות באירופה עומד על כ- 9% בממוצע. ברוב המדינות ניכרת ירידה במהלך .השנים במספר הדירות הציבוריות ובשיעורן מסך הדירות. שיעור זה גבוה באופן ניכר מהמצוי בישראל 44 Social Housing in the UNECE region , 2015 . 45 The state of housing in the EU 2015, 5 may 2015 54 איור2 :תמהיל סוגי חזקות בנכסים במדינות ה- OECD , 2009 מודלים של דיור ציבורי בעולם מערכות דיור ציבורי במדינות העולם מתאפיינות בשונות גבוהה כתלות בבעלות, החזקה, מימון וטיפול בנכסי הדיור הציבורי. כתוצאה מכך, ישנם מודלים רבים לדיור ציבורי, כאשר כולם ניצבים בפני אותו אתגר מרכזי: מחסור בהיצע הדירות לצד ביקוש גובר. שני מודלים מרכ זיים לדיור ציבורי הנהוגים במדינות שונות בעולם הם המודל האוניברסלי :ומודל ייעודי לתמיכה באוכלוסיות חלשות 46 (1) המודל האוניברסל י- סוציאל דמוקרטי – מטרת המודל היא לספק צרכי דיור לכלל האוכלוסייה (כתלות ברשימת ההמתנה לרישום לדיור הציבורי.) מודל כזה מיושם ב מדינות שונות, ביניהן הולנד, דנמרק ושבדיה .בהן שיעור ניכר מהדירות מוגדרות כדיור ציבורי (2) מודל ייעודי לתמיכה בשכבות האוכלוסייה החלשות – מטרת המודל לספק צרכי דיור לאוכלוסייה חלשה כלכלית-חברתית . על פי מודל זה ה זכאים לדיור ציבורי הם מקרב ה אוכלוסיות ה חלשות ,אוכלוסיות מיוחדות ו אוכלוסיות בעל ות הכנסה נמוכה מ הרף שנקבע. .מודל שכזה נהוג במדינות רבות בהן בריטניה, צרפת ואירלנד .בשנים האחרונות ישנה מגמה של מעבר מהמודל האוניברסאלי והתכנסות לכיוון המודל הייעודי 46 Ghekiere , 2007 , CECODHAS 2007, ו- CECODHAS 2012 . 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100שווייץיפןגרמניהצ'כיהדנמרקשוודיהצרפתהולנדאוסטריהפינלנדפוליןנורבגיהניו זילנדבלגיהקנדהטורקיהארה"באוסטרליהישראלבריטניהלוקסמבורגמקסיקואיטליהפורטוגלאירלנדספרדאיסלנדיווןהונגריהסלובניהסלובקיהאסטוניה בעלות פרטית שכירות פרטית(כולל מפוקחת) שכירות ציבורית קואופרטיבים אחר % 55 מקרה בוחן: המודל האוניברסלי בשבדיה– עקרונות ותמונת מצב רקע: במהלך שנות ה- 60 נבנו בשבדיה מיליון דירות ציבוריות ב- 10 שנים, בעוד שהיקף משקי הבית עמד על4 .מיליון. כתוצאה מכך, כל משפחה רביעית קיבלה זכאות לדיור בר השגה המלווה בתשלום שכר דירה סוציאלי מודל הדיור הציבורי המקורי האוניברסאלי בשבדיה היה בתוקף עד שנת2007, כא שר בשנה זו נכנס לתוקף המודל החדש שתוקן בעקבות הכשל הכלכלי- .חברתי שנוצר קהל יעד : לפי עקרונות המודל האוניברסאלי , כלומר .כל פרט הדורש דירה :בעלות על הדירות וניהול השירות דירות הדיור הציבורי נמצאות בבעלות הרשויות המקומיות והן המנהלות את הדיור הציבורי באמצעות א( יגוד שבדיSABO-The Swedish Association of Municipal Housing Companies .). האיגוד מאגד תחתיו את חברות הדיור הציבורי אשר מקצות את הדירות לדיירים אופן המימון .: המדינה מעבירה תקציב לחברות ציבוריות עירוניות אשר בונות ומנהלות את הדיור הציבורי הדיירים משלמים שכר .דירה סוציאלי אפשרויות רכישה : המדינה מאפשרת לרוכשים הלוואות בריבית מסובסדת, כולל ערבות מדינה במטרה לעודד .אופציית רכישה :)כישלון המודל הסקנדינבי האוניברסלי (שבדיה, נורבגיה, דנמרק ופינלנד במודל המקורי40% ממשקי הבית גרו בדיור הציבורי ומחציתם רכשו את הדירות . הדיור הציבורי אופיין בשכר דירה נמוך שהביא לירידה משמעותית בגובה שכר הדירה הכללי בשוק החופשי, זאת משום ששתי דירות באיכות דומה לא ייסחרו בפער מחיר גדול. בנוסף, מודל זה הביא לפגיעה בתחרות ובכדאיות הבניה של יזמים פרטיים .בשוק חלק גדול ממשתתפי התכנית היו מעו טי הכנסה ומהגרים ומתחמי הדיור הציבורי הפכו לאזורי פשע קשים, מה שבתורו הרחיק את קהל היעד המקורי של התכנית (אזרחי שבדיה הוותיקים). הבנייה בתכנית הייתה המונית ועם אופי תכנוני לקוי, כך שכיום ישנה הצעה להריסה של כ- 156 .שכונות ובנייתן מחדש בשל העיוות הכלכלי שנו צר בשוק הדיור השבדי (פגיעה בתחרות החופשית ואי- ,)הגעה לקהל היעד המקורי הוחלט בשנת2007 .לשנות את המודל עקרונות המודל המתוקן קבעו כי יש לבטל את הסבסוד לחברות הציבוריות העירוניות לדיור ציבורי ולהוציא את תכנית הדיור הציבורי מרשימת "המוצרים הציבוריים" של שבדיה . במקום זאת, הוחלט כי יינתנו מענקים פרטיים ייעודיים לקשישים, עניים וילדים, וזאת בהתאם לגובה הכנסה וגובה שכר דירה משולם. בנוסף, הוחלט כי גם במודל זה תהיה אופציית רכישה. כתוצאה מכך, כיום החברות הציבוריות מתחרות בשוק כמו היזמים הפרטיים, כאשר המודל עצמו עדיין .אוניברסאלי תיקונים דומים נעשו גם בהולנד, בלגיה וצרפת, בעקבות פניות של ועידת ה- EU לבחון את מידת הלגיטימציה .של המודלים לדיור ציבורי במדינות אלו 56 מקרה בוחן: המודל הייעודי לשכבות חלשות בבריטניה– עקרונות ותמונת מצב רקע : רמת מחירי רכישת דירות ושכר דירה בבריטניה היא מהגבוהים בעולם. בנוסף, קבלת משכנתא מותנית בהבאת הון עצמי של20% ממחיר הדירה. מצב זה מקשה על האזרחים להגיע לדיור סביר במחיר הולם ורבים נזקקים לדיור ציבורי, שהיקפו עומד על כ-2 מיליון דירות. לממשלה מסלולי סיוע נוספים בדיור המיועדים לכלל האזר."חים, כמו תכנית "עוזרים לקנות קהל יעד : משקי בית נזקקים מקבלים סיוע גבוה, בעוד ש"עובדים נחוצים" ומשקי בית בעלי הכנסה ממוצעת .מקבלים סיוע מוגבל :בעלות על הדירות וניהול השירות דירות הדיור הציבורי נמצאות בבעלות הרשויות המקומיות, שמנהלות אותן באמצעות תאגיד דיו ר ציבוריThe Housing Corporation) ). התאגיד מורכב מאיגודים וחברות שאינם למטרות רווח המכוניםRSL (Registered Social Landlords) . בנוסף, חלק מן הניהול מתבצע באמצעות .חברות פרטיות אופן המימון : בשנים1989-2010 מימון התכנית נעשה באמצעות מענקי ממשלה והלוואות לדיור , כאשר הדיירים שילמו שכר דירה סוציאלי, בערכים היסטוריים ללא קשר לערכי השוק. תרומת היזם לפיתוח הובטחה על ידי מערכת תכנון שימושי קרקע. החל משנת2011 הוחלה שיטת מימון חדשה על פיה בדירות חדשות הופחתו המענקים וההלוואות, ונעשה מעבר למימון באמצעות סיוע בתשלום שכר דירה בגובה80% .מערך השוק אפשרויות רכישה.: המדינה מעמידה לרוכשים הלוואות דיור :מרבית אוכלוסיית דיירי הדיור הציבורי בבריטניה הם מקרב האוכלוסייה החלשה15% מהם חולים ונכים והשאר בעלי פרופיל חברתי-כלכלי נמוך. עידוד הממשלה למימוש אופציות רכישה לדיירים מבוגרים הביאה לצמצום היקף מלאי הדירות המוצעות כדיור ציבורי ועל כן נמצאה ירידה בשיעור המתגוררים בדיור ציבורי ( 30% בשנות ה- 70 , 20% כיום) וכן ירידה בגיל הממוצע של הדיירים (שיעור הגמלאים ירד מ40% בשנות ה- 90 ל 30% .)כיום בבריטניה נהוגה שיטת בעלות משותפת ציבורית-פר טית בנושא הדיור הציבורי. עקרונות השיטה קובעים כי יש להקצות אחוז קבוע מהיקף יחידות הדיור בבניה חדשה לטובת דיור ציבורי. אגודות ציבוריות ללא מטרת רווח בונות דירות במפרט סטנדרטי, במחיר זול יחסית כאשר הדירות הן בבעלות היזם או האגודה. משקי בית מתחת לסף הכנסה, זכ אים לרכוש מהיזם או מהאגודה חלק מהדירה ולשלם שכירות על החלק הנותר בה, אשר אינו בבעלותם. שכר הדירה אותו הם נדרשים לש ל .ם מסובסד ונקבע בהתאם לחלק היחסי בדירה שאותו שוכרים בכל שלב רשאי הדייר לרכוש נתח נוסף מהדירה, על בסיס הערכת שמאי ולצמצם את גובה שכר הדירה הנו .תר בסוף תקופת השכירות הופך הדייר לבעלים של הדירה כולה. במהלך כל תקופת השותפות זכויות הדייר .ואחריותו לדירה הם כאילו הדירה בבעלותו המלאה, למעט האפשרות שלו להשכיר את הדירה לגורם שלישי היתרון המרכזי בשיטה זו הוא שהיא מביאה להנגשת הדיור לאוכלוסייה חלשה כלכלי ת, באופן שמאפשר להם להפוך לבעלי נכסים בתוך מספר שנים. מנגד, חסרון השיטה טמון בכך שאין בה גמישות והיא מחייבת בפועל .מגורים של הדיירים בדירה בכל תקופת השותפות, גם אם השתנו צרכי המשפחה 57 ביקורת אודות מצב הדיור הציבורי בעולם עיקרי הביקורת על המודלים של הדיור הציבורי מתמקדות בשלושה מישורים: העמקת העוני, פגיעה בתחרות וחוסר .יעילות במישור הראשון עולה ביקורת כי ה דיור הציבורי תורם ,להעמקת העוני זאת כיוון שלעיתים קרובות שכונות הדיור ( הציבורי הופכות לשכונות עוניSLUMS .) בהן ישנה הזנחה רבה ושיעורי פשיעה גבוהים הדיור ה ציבורי יכול להביא ל מלכודות עוני, ה נוצרות משתי סיבות מרכזיות: ראשית, לדיירים בדיור הציבורי יש תמריץ שלילי להגדלת ההכנסה כיוון שזו עשויה להביא להרעה בתנאי הסיוע (העלאת גובה שכר דירה או ביטול הזכאות). שנית, המגורים בדיור ציבורי מגבילים את הניידות של הדיירים ל .שם רכישת השכלה הולמת או החלפת מקום העבודה .ביקורת נוספת קובעת כי הדיור הציבורי מביא לפגיעה בכללי התחרות ההוגנת ובכדאיות הבנייה של יזמים פרטיים במקרה זה, רצון לספק דיור ציבורי לכל מי שזקוק לו כרוך בבנייה מאסיבית של דיור ציבורי, העומדת בסתירה לכללי התחרות .הנהוגים במדינות אירופה לבסוף, יש הטוענים כי הקצאת דירות בדיור הציבורי אינה יעילה דיה וכי מצבם החברתי- כלכלי של חלק מהדיירים .משופר בהשוואה לממתינים 58 נספח ים 59 :טיוטת הצעת מחליטים 1. לקבוע כי תפקיד גביית החובות וההוצאה אל הפועל יוטל על רשות האכיפה והגבייה ויכלול אחריות על מיצוי ההליכים לגביית החוב עוד בטרם הפנייה לבית המשפט; הפנייה לבית משפט וההוצאה אל הפועל של פסקי הדין. להנחות את מנהל רשות .האכיפה והגבייה להיערך לטיפול בגביית החובות 2. ל הנחות את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון להכין תיקון לחוק זכויות הדיי ר בדיור הציבורי (תשנ"ח- 1998 ) ולהסיר את התנאי ש דייר ממשיך הוא מי ש .עומד בתבחינים לזכאות לדיור ציבורי 3. להטיל על מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ל הכין תיקון לחוק כך שפולשים שגרים בנכס7 שנים לא יוכרו כפולשים אך הם .לא יקבלו זכאות לרכוש את הדירה 4. להטיל על מנכ"ל משר ד הבינוי והשיכון להקים מסד נתונים אחיד לנושא הדיור הציבורי כך שישקף את הצורך .מול המלאי ולהנגיש את המידע לציבור 5. להטיל על רשות מקרקעי ישראל להעביר לאחריות משרד הבינוי והשיכון את נכסי הנפקדים שנמצאים בידי .רשות הפיתוח 6. לקבוע כי זכאות לסיוע בדיור תינתן גם לכל אלה המוגדרים על ידי מדינת ישראל כעניים, בהתאם להגדרת הביטוח הלאומי ולהטיל על מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לעמוד בראש צוות משרדי על מנת לגב ש תכנית .לעמידה ביעד זה 7. להטיל על מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לפעול על מנת לגבש מדיניות המעודדת .את האנשים שזקוקים לסיוע בדיור לצאת לעבוד וכי העבודה לא תגרע מזכאותם 8. להטיל על מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון להכין הצעת חוק לשינוי הגדרת "חסר הדירה" כך ש חסר דירה יהיה מי שאין ולא היית ה בבעלותו דירה במהלך ה-5 השנים אחרונות . 9. להטיל על מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לגבש תכנית להגדלת הסיוע בשכר הדירה באופן הדרגתי ולהצמידו .לשכר דירה ריאלי, תוך התאמת הסיוע במקרים מיוחדים של שכירות ארוכת טווח סיוע זה יחושב על בסיס שכר הדירה הממוצע של הזכאים באזור מג וריהם בהתאמה לגודל הדירה הנדרש , זאת כ די לאפשר מענה .אלטרנטיבי וראוי עד למתן דירה בדיור הציבורי