חומר רקע

DOC 5,961 תווים המסמך המקורי ↗
‏16/07/2017 לכבוד חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בין הפקידים לועדי העובדים – האמהות החד הוריות יוצאות נפסדות נייר עמדה לקראת הדיון בנושא "חסמים בפני זכות הנשים בדיור"- ו"זכאות לדיור ציבורי לזכאית למזונות מביטוח לאומי (עמידה במבחן הכנסה(" לקראת יום הדיור בכנסת והדיון בנושא "חסמים בפני זכות הנשים בדיור" ו"זכאות לדיור ציבורי לזכאית למזונות ילדים מהביטוח לאומי (עמידה במבחן הכנסה)" בפני חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, עמותת "ידיד" מתכבדת לפנות אליכן בנושא שבנדון, חסמים העומדים בפניהן של אמהות חד הוריות (הורות עצמאיות) המקבלות קצבת מזונות ילדים מן הביטוח הלאומי. לכאורה מדובר בבעיה שהפתרון לה הוא פשוט ונהיר. ברגע שקצבת מזונות הילדים מוגדרת כקצבת קיום שוות ערך לקצבת הבטחת הכנסה הרי שהיא מקפלת בתוכה גם את הזכות לדיור ציבורי. בפועל מדובר במצב מורכב וטעון באשר הוא מחייב את האם החד הורית לעמוד במבחן תעסוקה ומבחן זה אינו ניתן לביצוע – ככל הנראה בשל שיקולים זרים שחלקם נוגעים למאבק סמכויות ובעיות הנוגעות לפקידים ולועדי העובדים של שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי. נושא שלילת הזכאות לדיור ציבורי של נשים המקבלות דמי מזונות הובא שוב ושוב הן בפני אנשי משרד הבינוי והשיכון, הן בפני בכירי המוסד לביטוח הלאומי, בפני חברות וחברי כנסת, ואף בפני ועדה זו ביולי 2012 ושוב באוקטובר 2015. גם הפקידות הבכירה ביותר במשרד הבינוי והשיכון, העוסקת בנושא, פעלה רבות כדי למצוא מענה לבעיה אך אפילו הם נתקלו בחומה בצורה של לאו מצד הפקידות אשר אמורה לבצע את פעולת בדיקת מיצוי כושר התעסוקה. מהי בעצם הבעיה? האם מדובר על נשים שמונחים משפטיים וחסמים בירוקרטיים הם המונעים מהן את הזכאות לדיור ציבורי וזאת משום שהן מקבלות את מזונות הילדים דרך הגרוש שלהן או שהן מקבלות את אותן מזונות ילדים במסלול מזונות של הביטוח הלאומי? הרי נשים אלה עומדות בכל הקריטריונים האחרים לדיור ציבורי, לרבות גובה ההכנסות, כולל הסכום שהן מקבלות דרך מסלול המזונות, אך נשללת מהן הזכות לדיור ציבורי מאחר ובמסלול המזונות לא מתבצע מבחן תעסוקה. מדוע בעצם לא ניקח את כלל האמהות החד הוריות בישראל, אחת מקבוצות האזרחיות המקופחות והחלשות ביותר באוכלוסייה הישראלית ונקבע כי כל אם שכזו העומדת בכללי הזכאות לדיור ציבור, קרי מספר הילדים והכנסה נמוכה הכוללת גם את סכום מזונות הילדים המשולם לה, תוכל לקבל את תעודת הזכאות לדיור ציבורי בלי שום תלות וקשר למבחני תעסוקה כאלה ואחרים? חשוב לציין שאף כי היום, בעקבות עתירה מינהלית של עמותת "ידיד", עומדת לאימהות עצמאיות אפשרות לוותר על זכותן לקצבת מזונות ולעבור למסלול הבטחת הכנסה, וע"י כך להיבחן ולהוכיח את עמידתן בתנאי מיצוי כושר ההשתכרות, אך זאת תוך פגיעה ממשית בכבודן כמי שמבקשות לחיות על חשבון המדינה ולא כנשים עובדות המבקשות לקבל את מזונות הילדים המגיעים להן כחוק. יתרה מכך, גם כאשר סכום מזונות הילדים שנשים אלה מקבלות זהה לסכום קצבת הבטחת/השלמת ההכנסה שהיו זכאיות לקבל לו היו מוותרות על זכותן למזונות ופונות למסלול הבטחת הכנסה, הזכות לדיור ציבורי בכל זאת נשללת מהן וזאת רק בשל בחירתן במסלול מזונות הילדים. יצוין כי בחירה זו במסלול מזונות הילדים נעשית לעתים הן כדי להמלט מהסטיגמה המודבקת לכל מי שנזקק להבטחת הכנסה והן מתוך תקווה כי בעתיד הלא רחוק יבוטל הקשר הגורדי בין קצבת מזונות הילדים לקצבת הבטחת הכנסה וממשלת ישראל תכיר, סוף סוף, במזונות הילדים כסיוע קיומי אך לא כקצבת קיום. הנסיון להבין את תכליתו של הנוהל הקובע כי רק מי שמקבלת קצבת הבטחת הכנסה תהיה זכאית לדיור ציבורי, מביא אותנו למסקנה כי על פי משרד השיכון עצמו, נוהל זה מהווה תחליף לבדיקה אחרת של מיצוי כושר השתכרותה, או מבחן תעסוקה, של מבקשת הזכאות. בפועל, החלת הנוהל על אימהות עצמאיות המקבלות דמי מזונות ילדים מהביטוח הלאומי לא משיגה תכלית זו, שהרי נשים אלו ממילא לא נבחנות במבחן מיצוי כושר השתכרות ולכן לא ניתן לדעת על ידי החלת נוהל זה האם הן ממצות את כושר השתכרותן אם לאו. היינו, לא ניתן לקבוע רק על בסיס העובדה שהן מקבלות קצבת מזונות ילדים כי הן לא עומדות בתנאי מיצוי כושר השתכרות. הדבר יוצר עיוות ומוביל להפליה פסולה של אימהות עצמאיות. זאת מכיוון שתוצאת המדיניות המדוברת היא שבעוד שמשפחה המונה 5 נפשות (2 הורים ו-3 ילדים) המתקיימת מהבטחת הכנסה וממשכורת מינימאלית תהא זכאית לדיור ציבורי, אם עצמאית, המגדלת ומפרנסת לבדה 4 ילדים קטינים מקצבת מזונות ילדים וממשכורת מינימאלית לעולם לא תהיה זכאית לדיור ציבורי, זאת גם כאשר מדובר בקצבאות זהות בגובהן וחרף היותה באותו מצב כלכלי בדיוק, ולמעשה אף גרוע יותר, מאחר שהיא מגדלת לבדה את ילדיה הקטינים. לא תעלה על הדעת מדיניות הקובעת שמשפחה המתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה זכאית לדיור ציבורי ובאותה נשימה מותירה את ציבור הנשים החד הוריות (הורות עצמאיות) המקבלות דמי מזונות ילדים בלא תמיכה ריאלית ובלא דיור ציבורי. גם אם לא היתה ברקע המדיניות כוונה להפלות- התוצאה המפלה מדברת בעד עצמה, שכן דמי המזונות משמשים עבור אותן נשים כקצבת קיום בדיוק כמו קצבת הבטחת ההכנסה. אנו סבורים כי ייטיב משרד השיכון אם ישנה את נהליו והתנהלותו ויקבע כי: 1. כל אם חד הורית (הורה עצמאית) העומדת בתנאי הסף לקבלת דיור ציבורי (גובה הכנסה ומספר ילדים) תהיה זכאית לדיור ציבורי והנגזרות ממנו וזאת במידה והיא מקבלת את מזונות הילדים כמימון ביניים של ממשלת ישראל הפועלת באמצעות הביטוח הלאומי להעמיד את קצבת הקיום מחד ולגבות את התשלום מהאב הגרוש מאידך. 2. כל אם חד הורית (הורה עצמאית) העומדת בתנאי הסף לקבלת דיור ציבורי (גובה הכנסה ומספר ילדים) ואשר מקבלת את מזונות הילדים ישירות מהאב הגרוש או לחילופין באמצעות ההוצאה לפועל, תהיה אף היא זכאית לקבל את תעודת הזכאות לדירת הדיור הציבורי והנלוות אליה. ומילה מיוחדת, והפעם בשפת ההכנסות אל מול ההוצאות: האם לא יהיה זה יותר נכון מבחינה כלכלית למוסדות המדינה ולמשלמי המיסים שאימהות חד הוריות (הורות עצמאיות) ימשיכו לקבל קצבת מזונות וכי המוסד לביטוח לאומי ימשיך בהליכי גביית המזונות הילדים מהאבות, במקום שהן יעברו לקצבת הבטחת הכנסה ובהתאמה יפסיק המוסד בניסיונותיו לגבות את החוב מהאבות? זאת, בהתחשב בנתונים שמצביעים על כך שככלל המוסד לביטוח לאומי מצליח לגבות מהאבות כ-40% מהסכום שמשולם על ידו לאימהות, כסף שחוזר לקופת המדינה. ואולם, אף שקל לא יוחזר לקופת המדינה אם הכסף שישולם לאימהות אלו ישולם במסלול הבטחת הכנסה. לטעמנו אין כל הצדקה להמשך קיום מצב הדברים המעוות הזה, המהווה את אחד החסמים הבעייתים והמפלים ביותר כלפי נשים בדיור, בעיקר לאור הקלות בה ניתן לפותרו. על משרד הבינוי והשיכון להכיר בקצבת מזונות ילדים ובתשלומי מזונות הילדים כהכנסה אשר מקיימת גם היא את התנאי לקבלת זכאות לדיור ציבורי. בברכה, מיה בירן, עו"ד רן מלמד ממונה על תחום הדיור, המחלקה המשפטית סמנכ"ל מדיניות חברתית