מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ה כ נ ס ת ,מרכז המחקר והמידע
ה ק ר י ה , י ר ו ש ל י ם9 1 9 5 0
www.knesset.gov.il/mmm
'טל מזכירות :
6408240
-
02
'פקס :
6496103
-
02
כ"ב ב
תמוז
"תשע
ז
16
ביולי2017
מידע על מעורבות גורמים
חיצוניים בפעילות
חינוכית במוסדות החינוך
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת יעל גרמן, לקראת דיון הנערך לבקשתה בוועדה המיוחדת ליישום
הנגשת
.המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
המסמך מוגש גם לחברת הכנסת תמר זנדברג אשר
.ביקשה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך מחקר בנושא דומה
מעורבותם של גורמים חיצוניים במערכת החינוך היא סוגיה מורכבת ורבת פנים. יש להזכיר בהקשר זה
ש
מוסדות חינוך רבים אינם בבעלו ת משרד החינוך או הרשויות המקומיות
אלא בבעלות גורמים לא-
ממשלתיים, דוגמת רשתות חינוך ועמותות. במסגרת המוגבלת של מסמך זה לא יידונו סוגיות של מעורבות
הורים במערכת החינוך באמצעות ייסוד עמותות הורים הפועלות להקמת בתי-
ספר ייחודיים. כמו כן לא
יידונו סוגיות של העסק,ת מורים באמצעות גופים מתווכים1
והוא לא יעסוק במישרין בגופים חיצוניים
.שפועלים בשיתוף משרד החינוך במאות מוסדות חינוך בארץ דוגמת קרן רש"י וקרן קרב2
מסקירתנו את הנושא עד כה עולה כי ניתן לבחון אותו מכמה נקודות מבט, בהן שלוש נקודות מרכזיות
אשר לפיהן חולק המסמך
:לפרקים
-
הסדרה ופעילות בתחום
התוכניות החינוכיות;
-
הסדרה ופעילות בתחום
התמיכות לארגונים הפועלים בזיקה למוסדות החינוך ובתוכם;
-
מימון ושיבוץ
כוח אדם חיצוני
, נוסף על המורים מן המניין ומדריכי תוכניות ההעשרה המאושרות ,
לפעילות
חינוכית
.במוסדות החינוך
יש להדגיש כי חלוקה זו
נעשתה בעיקר לצורך הצגת המידע באופן מובנה
ותמציתי, וכי הנושאים שלעיל
אינם נפרדים זה מזה ועשויות לה
תקיים נקודות השקה רבות ביניהם.
בין הדברים העולים מן המסמך:
מסקירת נהלי משרד החינוך נראה כי ניתן להבחין בין תוכניות חינוכיות חיצוניות המוסדרות במסגרת
תל"ן– תוכנית לימודי ם נוספת, אשר אמורה להיות מופעלת לפי דרישת ההורים ותוך השתתפותם
במימונה, לבין תוכניות חינוכיות חיצוניות שאינן במ:סגרת זו ואשר מוסדרות באופן שונה
o
תוכניות המוגדרות כתל"ן
דורשות הסכמת הורים (כלל ההורים או חלקם; בכל מקרה אין
.לחייב הורים בהשתתפות) וכן אישור מטעם הפיקוח במחוז הרלוונטי של משרד החינוך
o
תוכניות חינוכיות חיצוניות שאינן מוגדרות כתל"ן חייבות להיכלל במאגר התוכניות שהקים
,משרד החינוך לצורך כך
אך ככלל לא חלה בהן חובת
יידוע של ההורים או קבלת אישור מטעם
הפיקוח של משרד החינוך, אם כי המשרד ממליץ על בחינת חוות הדעת של גורמים אלה בטרם
1
:בהקשר זה ראו
,יובל וורגן העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יוני2014
.
2
בהקשר זה:ראו
מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי62
לשנת2011
ולחשבונות שנת הכספים2010
, תכנית קרב –
,ההובלה
הפיקוח והבקרה של משרד החינוך , מאי2012
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 2 מתוך
18
קבלת החלטה. לגבי בתי-ספר יסודיים בניהול עצמי (כמעט כל בתי-
הספר היסודיים הרשמיים
בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי; לא כולל גני-ילדים) נקבע בחוזר מנ כ"ל משרד החינוך כי
יש להביא את ההצעה לשילוב התוכנית בפני ועדה מלווה הכוללת את מפקח משרד החינוך ,
נציג הרשות המקומ
ית
.וכן נציג הורים
מידת מעורבות ההורים בגני הילדים, בהם אין ועדה
.מלווה, אינה ברורה
כ יום כולל
מאגר התוכניות החיצוניות של משרד החינוך כ-
1,900
תוכניות .
לאחרונה החלה הטמעת
נוהל על-
פיו כל מנהל ידווח במערכת
ה ניהול
בית ה-ספרית באינטרנט (מנב"ס-נט)
אילו תוכניות פועלות
אצלו .מניתוח ראשוני של נתוני כ-
500
תוכניות שהיו פעילות בשנת הלימודים תשע"ז, שהועברו אלינו
ממשרד החינוך, עולה כי מעל ל-
200
( עסקו בתחום לימודי43%
,)מהתוכניות180
עסקו בתחום
חברתי-
( ערכי37%), וכ-
50
עסקו בתחום הרווחתי-
( רגשי11%
)
. בערך מחצית מהתוכניות בכל תחום
תוכן מרכזי הן תוכניות בתשלום ושיעור דומה מהתוכניות מופעלות בליווי משרד החינוך. מתוך
התוכניות שדווחו בתחום החברתי-
:ערכי, שלושת הנושאים/המקצועות הנפוצים ביותר היו טיפוח
( מנהיגות35
תוכניות); תרבות יהודית-
( ישראלית33
תוכניות) ו( חינוך לאזרחות26
.)תוכניות
,פעילויות חינוכיות במוסדות החינוך, ובתוך כך תוכניות חינוכיות חיצוניות כגון אלו שצוינו לעיל
עשויות להיות מועברות באמצעות גופים המקבלים לשם כך תמיכות מתקציב המדינה. במסגרת הכנת
מסמך זה, ולאור מכתב הבקשה לקיום הדיון בוועדה, פנינו א ל משרד החינוך לקבלת מידע ממוקד על
פעילותם של גרעינים תורניים הנתמכים מתקציב המדינה. על-
,פי תשובת משרד החינוך לפנייתנו
מדיווחי הפעילות של הגרעינים התורניים שהועברו אליו עולה בין היתר כי בשנת2016
התקיימו
פעילויות בבתי-
ספר בהיקף של25%
מכלל הפעילויות של הגרע ינים–
כאשר20%
התקיימו בבתי-
ספר
בחינוך הממלכתי-דתי והחרדי, ו-
5%
התקיימו בבתי-
.ספר בחינוך הממלכתי
בגוף המסמך מובא מידע
נוסף בעניין זה, כמו גם מידע לגבי תמיכות ב גופים נוספים המעבירים פעילויות חינוכיות קהילתיות
אחרות אשר לא מצוין במפורש כי הן מועברות בתוך מוסדות החינוך (כגון תמיכה בקבוצות
.)מחנכים
גופים נוספים הנתמכים מתקציב המדינה לצורך קיום פעילות חינוכית בתוך מוסדות החינוך הם
המרכזים להעמקת החינוך היהודי
, שמטרתם על-
פי משרד החינוך
להוסיף ממדים של ידע
וחוויות להוראת היהדות בבתי-הספר הממלכתי ים, כאשר
הפעילות (ה
מועברת על ידי
בנות
ה שירות
הלאומי ומורות חיי )לות
באה כהשלמה וכחיזוק להוראת מקצועות היה
דו
ת על ידי המורים בבתי-
הספר.
במבחני התמיכה בעניין זה מצוין כי השתתפות התלמידים בפעילות אינה חובה מטעם בית
הספר ועל המפעיל ובית-
הספר להבהיר זאת בכתב להורי התלמידים. יצוין כי לא ברורה משמעות
הכללתה ש ל הוראה זו במסמך המפרט קריטריונים לתמיכה בגוף מסוים, ונראה כי אם משרד החינוך
מעוניין ביישומה אזי יתכן כי ראוי לשקול את הכללתה בהוראות המופנות ישירות למוסדות החינוך
.)כגון חוזרי מנכ"ל משרד החינוך (ככל שהדבר לא נכלל בהם כיום
ישנם מסלולים שונים לשיבוץ כוח אדם
,חיצוני במוסדות החינוך, ביניהם כאמור בנות שירות לאומי
.מתנדבי שנת שירות, סטודנטים, מורות חיילות ומתנדבים נוספים נראה כי ישנה
שונות רבה
במידת
,הפיקוח על שילובו בפועל של כוח אדם זה במוסדות החינוך
במסגרת
ה פעילויות השונות המאפשרות
,זאת אך יש צורך בבחינה יסודית
.ומעמיקה יותר של הנושא
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 3 מתוך
18
1.
הסדרה ופעילות
בתחום התוכניות החינוכיות
,להלן יובא מידע על אופן ההסדרה של הפעלת תוכניות לימודים או תוכניות חינוכיות באמצעות גורמים
חיצוניים הפועלים בתוך מוסדות החינוך הפורמלי, נוסף על מערכת השעות הרגילה
הנלמדת באמצעות
מורים מן המניי
ן.
המידע בפרק זה מתייחס תחילה להפעלת תוכניות המוגדרות כתוכנית לימודים נוספת (תל"ן), ולאחר מכן
.להפעלת תוכניות אשר מוגדרות כ"תוכניות חינוכיות חיצוניות" והסדרתן שונה מזו הקבועה לגבי תל"ן
בתוך כך תובא התייחסות ל
הבחנה בין פעילות חינוכית חד-
פעמית, שאינה בגדר,תוכנית חינוכית חיצונית
לבין תוכנית חינוכית חיצונית שפעילותה מוסדרת כמפורט להלן.
1.1
. תוכנית לימודים נוספת
)(תל"ן
תוכנית לימודים נוספת
)(תל"ן היא תוכנית של לימודי תגבור והעשרה הנלמדים בשעות שמחוץ לשעות
שנקבעו בתוכנית הלימודים הרגילה במסגרת בית-הספר, ביוזמה ובמי.מון שאינם של משרד החינוך
יישום ה
תל"ן מעוג
ן ב סעיף8 ל
חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-
1953
, שקובע כי לפי דרישת הורי
ה תלמידים
במוסד חינוך ניתן לאשר ות
כנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנ ית הלימודים, ובלבד שכל
ההוצאות הנובעות מביצוע התוספת יחולו על הורי התלמידים המתחנכים על פיה או על רשות החינוך
.המקומית שהתחייבה לשאת בהן על חשבונה
הליך אישור התל"ן מפורט ב
תקנות חי נוך ממלכתי(
תוכנית
השלמה ותוכנית נוספת), התשי"ד-
1953
.
חוזר מנכ"ל תש/סג3
)(א ,
9-
3.11: תשלומי הורים
, שפורסם ב-
2002
, קובע בסעיף קטן13
את הכללים לגבי
הפעלת תל"ן מ עבר להוראות החוק והתקנות. לפי החוזר על
ות כנית לימודים נוספת
להיות
תואמת
ל מטרות החינוך הממלכתי כפי
שאלו מנוסחות ב
חוק החינוך הממלכתי .האחריות הפדגוגית לת ל"ן היא
ש
ל מנהל המוסד החינוכי
, ועליה ל קבל גם
את אישור הפיקוח במחוז .
לאחר אישור התל"ן על ידי משרד
החינוך, יש להודיע על כך להורי התלמידים באותו מוסד ולפרט את מהות ו כני ו כת ן
ת רשות ואת עלות
ן
למי שמבקש כי ילדו ייטול בה חלק
. אפשר להפעיל תכנית כזו בכל דרגות החינוך: בגן הילדים, בבית-
הספר היסודי ובבית-הספר העל-יסודי . תנאי עבודתם של עובדי הוראה שיועסקו
במסגרת התל"ן יהי ו
כמקובל כלפי עובדי הוראה במוסד בו מופעלת התוכנית וב התאם להסכמי השכר הנחתמים מעת לעת בין
.המדינה לארגוני המורים3
תל"ן בג ני
ילדים4
על-
פי חוזר המנכ"ל הנזכר לעיל ועדכון שיצא בנושא זה בשנת2003
, תוכנית נוספת בגן ילדים תימשך
לאורך שנת לימודים שלמה .את הפעלת התו
כנית אמורים ליזום הורי הילדים, אך ה
פעלת
ה
תיעשה על
ידי הרשות המקומית או על ידי חברה עירונית .
בהסכמת הרשות המקומית ניתן יהיה להפעיל את
התכנית על ידי עמותה, בשיתוף הרשות המקומית, או על ידי המתנ"ס המקומי. בכל מקרה לא תאושר
תכנית נוספת אם היא תופעל על ידי עמותה ללא שיתוף הרשות המקומית.
האחריות הפדגוגית לתכנית
הלימודים הנוספת היא על הגננת , ובגן
תעבוד גננת מוסמכת או מורה מוסמכת שתאושר על-
ידי המפקחים
3 משרד החינ,וך
/חוזר מנכ"ל תשסג3
,)(א
סעיף 9-
3.11: תשלומי הורים ,
1
בנובמבר2002
.
4 שם ;
/חוזר מנכ"ל תשסד4
,)(א
סעיף
12
-
3.11
תכנית לימודים נוספת (תל"ן) בגני ילדים-
השלמה לסעיף9-
3.11
בחוזר הוראות
/הקבע סג3
)(א ,
1
בדצמבר2003
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 4 מתוך
18
על הגן .היקף תכנית הלימודים הנוספת הוא שלושה שיעורים שבועיים לכל היותר –
משך השיעור בגן
הילדים הוא30
דקות .
הפעלת תל"ן בגנים דורשת את אישור מנהל המחוז (הניתנת על סמך בקשת
ההורים, חוות הדעת של הגננת ושל
רשות החינוך המקומית), והמלצת המפקחת.
תל"ן בבית-
הספר היסודי
ובבית הספר העל-יסודי (
עד)'כיתה י5
על-
פי חוזר המנכ"ל הנזכר לעיל תל"ן מופעלת מעל לתקן השעות הכולל שנקבע ,למוסד מתוך הנחה
ש ההורים רוצים להפעילה על חשבונם, משום שיש בה מענה לצרכים העולים מתוך בחינת מטרות החינוך
ומתוך הצרכים הייחודיים של בית-
.הספר
בשונה מהנוהל המופיע בתקנות
חינוך ממלכתי
, על-
פיו היוזמה
,להפעלת התל"ן היא של הורי התלמידים חוזר המנכ"ל קובע כי
זמ ו הי
ה להפעלת הת
ו כנית תבוא מצד
הנהלת המוסד החינוכי ובהסכמה של כלל ההורים או חלקם
, וכי ה
ות כנית
תגובש במוסד שבו ה
יא עתיד
ה
להילמד . אם כי בהמשך הדברים מצוין כי בקשה להפעלת תל"ן עשויה להגיע מההורים, מרשות החינוך
.המקומית או מהבעלות על המוסד החינוכי
על התוכנית לעסוק
בנושאים ש
ם אינ נלמד
ים במסגרת תכנית לימודי החובה של בית הספר
(בחלק הכללי
,בחוזר מצוין כי יש להקפיד שהתוכנית תתמקד בעיקר במקצועות הלימוד שהתלמידים מתקשים בהם
בצורת תגבור לימודים, העשרתם וכדומה, בשעות אחר הצהריים. אפשר, לפי אישור מיוחד, לכלול גם מתן
שיעורי עזר
.)לתלמידים נזקקים במסגרת תל"ן, בשעות שלאחר הלימודים
שעות הלימוד בת
ו כנית נוספת
יינתנו
מחוץ למערכת השעות היומית על פי התקן(
התכנית תאריך את שעות
ההוראה השבועיות,)
לפני יום הלימודים או בסוף היום. אם כל תלמידי הכיתה משתתפים בתכנית
הנוספת, אפשר לשלב את שעותיה במסגרת שעות הלימודים , אך בכל מקרה נאסר על שימוש בתל"ן לשם
פיצול כיתות או הוראה בקבוצות
במקביל
.לשעות ההוראה התקניות ,תקן השעות של התכנית הנוספת
בבתי-ספר שאינם פנ ימייתיים, לא יעלה על15%
מתקן השעות הרשמי שאושר לכיתה בבית-הספר.
בשנת תשע"ז סכום ה
גבייה המרבי שאושר מאפשר רכישת חמש שעות לימוד שבועיות בכל שכבות הגיל
האמורות.
6
התכנית הנוספת תימשך שנת לימודים שלמה
והיא יכולה להתקיים בכיתה אחת, בכמה כיתות, או בבית
הספר כו .לו המורים והמדריכים בה.יאושרו על ידי המפקח הכולל והמפקחים המקצועיים
כמו בגנים, גם
בבתי הספר נדרש אישור מנהל המחוז לתוכנית (בהסתמך על חוות דעת המועצה הפדגוגית של בית
)הספר, חוות דעת רשות החינוך המקומית, והמלצת המפקח.
תל"ן נוספות במוסדות החינוך הדתי, במוסד
ות ייחודיים ובחטיבה העליונה7
נוסף על שעות התל"ן המאושרות בכלל מוסדות החינוך, מאפשרים נהלי משרד החינוך למוסדות החינוך
הדתיים שילוב
תו
כנית לימודים נוספת תורנית
)(תל"ן תורנית
, ולמוסדות חינוך ייחודיים (ול מוסדות
5
,משרד החינוך
/חוזר מנכ"ל תשסג3
,)(א
סעיף 9-
3.11: תשלומי הורים ,
1
בנובמבר2002
.
6
,משרד החינוך
תשלומי ההורים ל
שנת הלימודים תשע"ז :, תאריך כניסה13
ביולי2017
.
תקן הבסיס בחינוך היסודי הוא29
–
32
,שעות בשבוע. משרד החינוך :מתנ"ה
מארזי תכנון, ניהול והיערכות
תשע"ז– יסודי ,
מאי2016
', עמ119
. עלות שעת הוראה בכל שכ בת גיל חושבה על סמך סכום הגביה המרבי המאושר לגביית תשלומי הורים
:לתל"ן נוספות במוסדות החינוך הייחודיים. ראו
/חוזר מנכ''ל תשעו12
,)(א סעיף
18
-
3.11
גביית תשלומי הורים ושכר לימוד
במוסד חינוך שאינו רשמי יסודי, וגביית תשלומי הורים עבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת, תכנ ית לימודים נוספת תורנית
,ובמוסד חינוך ניסויי וייחודי
24
באוגוסט2016
.
7
.שם
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 5 מתוך
18
החינוך
)המוכרים שאינם רשמיים ומוסדות הפטור שקיבלו אישור לכך
שילוב תל"ן שהצורך בו נובע
'מהתוכנית הייחודית של המוסד. היקף התל"ן הנוסף יהיה עד חמש שעות בשבוע בכיתות א–
ד', ועד10
'שעות בשבוע בכיתות ה–
.י"ב
חטיבות עליונות
המבקש
ות להעמיק ולהעשיר את הלמידה במקצועות הבחי רה ברמה המוגברת יכולות
לעשות זאת באמצעות שירותים נוספים הנרכשים מרצון : שעות העשרה
במקצוע בחירה מוגבר;
8
השתתפות ב
מרכזי למידה;
9
מקצוע בחירה שלישי ברמה מוגברת של5 יחידות לימוד.
גביית תשלום עבור תל"ן
על-
,פי חוזר המנכ"ל ההורים אשר יחפצו כי ילדיהם ייטלו חלק בתל"ן יחתמו על התחייבות אישית לשאת
בהוצאותיה , אך אין למנוע מתלמיד להשתתף
בתוכנית
בגלל אי יכולתו לשלם מסיבות כלכליות. מנהל בית
הספר יקבע מי הם התלמידים הפטורים מתשלום. בקביעת גובה ההשתתפות הכספית המוטלת על כל
הורה יילקחו בחשבון מספר הילדים במשפחה המשתתפים ב תכנית הלימודים הנוספת והעלות של
.התלמידים הפטורים מתשלום, כאמור לעיל
עוד קובע חוזר המנכ"ל כי אין לחייב בתשלום הורה שאינו
חפץ כי ילדו ישתתף בתל"ן, ואין להתנות רישום ללימודים
.בהשתתפות בתל"ן או בתשלום בגינה בכפוף
לכך שהתל"ן תיערך בסוף יום הלימודים אין חובה ל שתף במסגרתה את התלמידים שהוריהם לא שילמו
)עבורה (ובתנאי שהטעם לכך אינו טעם כלכלי מוצדק.
10
אף שלטענת משרד החינוך הגבלת התשלום המרבי
המותר לגבייה עבור תל"ן אינה מחויבת על-פי חו ,ק
משרד החינוך מפרסם מדי שנה בשנה, בחוזר מנכ"ל המשרד, טבלה של התשלומים שמותר לגבות
מההורים הכוללת את תשלומי החובה והרשות שוועדת החינוך של הכנסת מאשרת כל שנה, ו כן את
הסכומים המרביים שמותר לגבות בעבור תל"
ן ובעבור"רכישת שירותים מרצון"
, שאינם טעונים אישור
של ועדת החינוך של הכנסת זה.
11
אין בידינו מידע עדכני על שילוב תל"ן במוסדות החינוך בפועל. ככלל ניכר כי המעקב והבקרה של מטה
משרד החינוך בנושא זה, במידה שהם מתקיימים, מתמקדים בחריגות מגביית תשלומי ההורים
,המקסימלית המותרת ולא בתוכן התל"ן12 והבקרה הפדגוגית והתוכנית נותרת בידי מנהל מוסד החינו ,ך
המפקח הכולל ולעיתים מנהל המחוז.
8
במקצועות לימוד שיש בהם הצדקה לביצוע פעולות אלה והן נובעות מאופי המקצוע, כגון מגמות בתחום האמנות או בתחום
ידיעת הארץ.
9 מרכז המופעל על ידי הרשות המקומית או על ידי הבעלות על מוסד ה
חינוך לצורך צמצום פערים לימודיים.
10
,משרד החינוך
/חוזר מנכ"ל תשסג3
,)(א
סעיף 9-
3.11: תשלומי הורים ,
1
בנובמבר2002
.
11
יובל וורגן ,תשלומי הורים בגין "תוכנית לימודים נוספת
"(תל
ן) ו"רכישת שירותים מרצון" – מסמך עדכון , מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת1
בפברואר2011
:. הסכומים המאושרים לשנת הלימודים תשע"ז זמינים באתר משרד החינוך
http://edu.gov.il/owlHeb/Info/Pages/Parents_payments_will_not_rise.aspx
12
,למידע נוסף על בקרת המשרד על גביית תשלומי הורים ראו: אסף וינינגר
תשלומי הורים במערכת החינוך , מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת9
ביוני2016
,; יובל וורגן"תשלומי הורים בגין "תוכנית לימודים נוספת (תל"ן)
ו"רכישת שירותים
מרצון"
,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת1
בפברואר2011
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 6 מתוך
18
1.2
. תוכניות חינוך חיצוניות
כפי שהוצג לעיל, הפעלת תוכניות שהן בגדר תל"ן ואשר בהן נדרש תשלום מן ההורים (וכאמור על-
פי
התקנות הן אמורות להיות מוצעות על-
.ידי ההורים), מוסדרת באמצעות חקיקה וחוזרי מנכ"ל ייעודיים
,לצד זאת
מעורבו תם של גורמים חיצוניים במערכת החינוך באה לידי ביטוי בין השאר בהפעלת תוכניות
חינוכיות חיצוניות רבות
בתוך מוסד
ות ה
חינוך
, אשר אינן בהכרח מוגדרות כתל"ן .
,ככלל ,משרד החינוך
.וכן הרוב הגדול של מנהלי מוסדות החינוך, מברכים על מעורבות זו
בעבר נעשו
ניסיונות
רבים
לאסוף נתונים על התוכניות המופעלות בבתי-
ספר
על-ידי גורמים חיצוניים ,
ה
תנהל
ו דיונים וניתנו המלצות מקיפות להסדרת הנושא. מסקרים שנערכו בעבר ע
ל ו בין השאר הממצאים
האלה: ברובם הגדול של מוסדות החינוך פעלו בו-
בזמן כמה תוכניות חיצוניות; רוב התוכניות נועדו
לתלמידים, ו
רובן עסקו בנושאי העשרה; רוב התוכניות החיצוניות הועברו בפועל על-
ידי כוח אדם מטעם
הגורם החיצוני; המימון העיקרי לתוכניות הגיע מהגורמים החיצוניים עצמם, מהרשויות המקומיות
ומההורים; באחד הסקרים נמצאו הבדלים של ממש בפעילות הגורמים החיצוניים בבתי-
ספר הנבדלים זה
מז
ה ברמה החברתית-
כלכלית מבחינת מספר התוכניות, אופיין, אוכלוסיית היעד והגורמים המממנים
.אותן
לקראת סוף שנת2012
הוקמה במינהל הפדגוגי במשרד החינוך היחידה
ל
ניהול תכניות ושותפויות בין-
מגזריות ,שאחראית
לנושא התוכניות החיצוניות, הן
מול אנשי המשרד והן כלפי הגופים ה .חיצוניים
,בהובלת היחידה
כונס שולחן עגול בין-מגזרי
במטרה לגבש המלצות למדיניות, לאפיין מאגר מידע
אינטרנטי לתוכניות המוצעות להפעלה במערכת החינוך, לפתח תהליך עבודה בין-
מגזרי לשילוב מיטבי של
תוכניות ב מסגרות החינוכיות ולגבש אמנה שתבטא את המחויבות של הגורמים מהמגזרים השונים ותתווה
את עקרונות היסוד למדיניות
.משרד החינוך
באפריל2015
פורסם
חוזר מנכ"
/ל תשעה8
,)(א1-
9.12
שילוב
תכניות חינוכי
ות חיצוניות במערכת החינוך
, אשר מפרט את מ דיניות משרד החינוך ביחס לשילוב תכניות
חינוך
חיצוניות המיועדות למוסדות חינוך וביחס לאופן ההתקשרות עם גורמים חיצוניים למוסד החינו .ך
.פרטי המדיניות ידונו מיד
ניכר כי ההבדל המרכזי בין המדיניות הנוכחית להסדרת פעילות התוכנ יות החיצוניות ובין המדיניות
הקודמת–
שפורסמה בחוזר מנכ"ל בסוף שנת2010
אך מעולם לא יושמה–
הוא שבעבר אישור התוכניות
החיצוניות היה אמור להיעשות ביחידת מטה ייעודית שהוקמה לשם כך, ואילו לפי המדיניות הנוכחית
מרכז הכובד עבר מהמטה המרכזי לרמת בית-הספר. מדיניות ז :"ו מבוססת על עקרון "חוכמת המונים
מנהלי מוסדות החינוך, בשיתוף הוועדה המלווה, בוחרים תוכניות ומחווים עליהן את דעתם; תוכנית
שתקבל חוות דעת חיוביות רבות
סביר ש
תיבחר להפעלה בבתי-
ספר נוספים ותוכנית שתקבל חוות דעת
שליליות לא תיבחר ולבסוף תוצא מהמאגר. תפקיד יחידת
המטה שהוקמה הוא להתוות מדיניות ולנהל
.את תהליך האישור והרישום של התוכניות
למידע נוסף אודות ניסיונות הסדרת הנושא בעבר ואודות פיתוח המודל הנוכחי ראו מסמך מרכז המחקר
והמידע של הכנסת מיולי2014
.
13
13
,עדו אבגר
תוכניות חינוך חיצוניות במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת29
ביולי2014
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 7 מתוך
18
מדיניות שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך
חוזר המנכ "ל, שתקף החל מפרסומו באפריל2015
,מגדיר תוכנית חינוך חיצונית כ פעולה המתבצעת תוך
מעורבות פדגוגית של גורם מחוץ למוסד החינו
ך.
גורם כזה יכול להיות מהמגזר הממשלתי, מהמגזר
.השלישי או גורם עסקי14
מערך הפעולה בתכנית כולל: הגדרת יעדים, מטרות, מודל ההפעלה, הערכה של
.התהליכים ואופן השגת המטרות15
באתר
,מאגר התוכניות מובהר כי פעילות חד פעמית (הרצאה, מופע
סדנא יחידה, יום שיא
וכדומה ) אינה תכנית ומקומה אינו במאגר. שילובה של פעילות חד פעמית במוסד
החינוכי מות
נה באישור המנהל או המפקח.
16
מנהלת היחידה
לניהול תכניות ושותפויות בין-מגזריות ,
הבהירה במענה על פנייתנו כי מבחינת המשרד, פעילות החוזרת לפחות שלוש פעמים במהלך שנת
הלימודים (למשל פעילות לקראת חגי ישראל) היא תוכנית, ועל כן היא חייבת בכללים החלים על תוכניות
חיצונ
יות.
17
לשם מימוש המדיניות החדשה הוקם מאגר ממוחשב פתוח
ש נועד לכלול את כל התכניות החינוכיות
החיצוניות המוצעות לשילוב במוסדות החינוך. התכניות
ה מופיעות במאגר:מתחלקות לשלוש קטגוריות
( המסלול הירוק: תכניות המלוות בנציג המשרד
ה ליווי
עשוי לכלול כל אחד מהרכיבים הבא :ים
ייזום, חשיבה, פיתוח, הדרכה, הטמעה, הפעלה, תקצוב
או)הערכה ובקרה
המסלול הכחול: תכניות ללא ליווי של נציג המשרד (תכניות הפועלות במוסדות החינוך ללא
קשר עם נציג מטה משרד החינוך)
"נורית אדומה": תכניות שאינן מאושרות להפעלה במוסדות החינוך
היות שמטרותיה, תכניה
או אופני הפעלתה נמצאו נוגדים את ערכי משרד החינוך או שיש הם משום פגיעה אפש
ר ית
.בתלמידים18
תוכניות אלו נותרות במאגר כדי להתריע מפני שילובן.
יצוין כי נכון להיום לא
.נכללות במאגר תוכניות שנאסרו להפעלה19
חוזר המנכ"ל קובע כי
מנהל מוסד חינוכי יכול לבחור להפעיל אצלו במוסד אך ורק תוכניות חיצוניות
המופיעות במאגר ,באחד משני המסלולים המאושרים.
20
כיום כולל המאגר כ-
1,900
,תוכניות37%
.מהן במסלול הירוק והשאר במסלול הכחול68%
מהתוכניות
מחייבות תשלום עבור הפעלתן והשאר ניתנות ללא צורך בתשלום (בקרב התוכניות שאינן מלוות על-
ידי
14
יצוין כי
חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, תשס"ח-
2007, מחייב את מנהל מו
סד החינוך למ
ונ ע פעולות מסחריות
:אלו בשטח מוסד החינוך
כניסה לשם פרסום, שיווק, קידום מכירות או הצגת מוצר או שירות מסחרי לכל מטר ,ה שהיא
בשעות שבהן מתקיימת פעילות מוסד החינוך; הצגת פרסומות בכל דרך; חלוקת חומר פרסומי או מתנות, עריכת הגרלות
;או החתמת תלמידים על מסמכים, בשעות שבהן מתקיימת פעילות מוסד החינוך
שימוש בעזרי לימוד לשם פרסום או קידום
;מכירות קבלת פרטים מזהים מתלמידים, שלהם או
.של בני משפחתם
חוזר מנכ"ל/תשעה9
,)(א סעיף84
-
3.7
האיסור הכללי
לשלב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך והתנאים לקבלת היתר במקרים מסוימי
ם ,
3
במאי2015
, קובע את הכללים לאופן
פעילות
הוועדה לאישור שילוב פרסומת מסחרית
, שממונה על-
ידי מנכ"ל משרד החינוך ותפקידה לבחון ולהתיר או לאסור
.פעילות חינוכית, התקשרות או מתן וקבלה של חסות המשלבים פרסומת מסחרית גלויה או סמויה מעצם מהותם
15
,משרד החינוך
חוזר/מנכ"ל תשעה8
,)(א
סעיף 1-
9.12
שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך ,
1
באפריל2015
.
16
,משרד החינוך
מערכת תכניות חינוכיות ,
?מהי תכנית חיצונית :, כניסה10
ביולי2017
.
17
מיכל עוז-ארי, מנהלת היחידה לניהול תכניות ושותפויות בין-מגזריות ,
,דוא"ל16
,ביולי2017
.
18
במטה המשרד אמורה להתכנס במועדים קבועים ועדה ייעודית לנושא כדי לדון בתוכניות שהגיע אודותיהן מידע הדורש
.בחינה ובירור
19
מיכל עוז-
,ארי.שם
20
,משרד החינוך
/חוזר מנכ"ל תשעה8
,)(א
סעיף 1-
9.12
שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך ,
1
באפריל2015
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 8 מתוך
18
נציג המשרד שיעור התוכניות בתשלום גבוה יותר–
84%, ואילו בקרב התוכניות במסלול הירוק שיע
ו ר
התוכניות בתשלום נמוך יותר–
40%
,). לגבי כל תוכנית כולל המאגר מידע אודות נושא התוכנית ומטרותיה
,שכבת הגיל ואוכלוסיית היעד לה היא מיועדת (למשל, פיקוח
מגזר, מגדר, תלמידים מתקשים, תלמידים
מצטיינים, עולים, ילדים ונוער בסיכון), המשאבים הנדרשים לשם הפעלתה, וכן דירוג הניתן לה על-
ידי
מנהלים ששילבו את התוכנית במוסד החינוך שלהם (נכון להיום קיי
ם דירוג לכ-
200
תוכניות במערכת. כ-
80
תוכניות הוערכו על-ידי מפקחים או מ.)דריכים ממטה משרד החינוך21
הכנסת התוכניות למאגר היא באחריות הגופים המפעילים –
לאחר קבלת הרשאה לכניסה למאגר, על
מפעיל התוכנית להזין את פרטי התוכנית בהתאם לשדות הנתונים במאגר. לאחר הזנת הנתונים, מתבצע
תהליך אישור של התוכן שהוזן על-
ידי היחידה לניהול תכניות
ושותפויות בין-מגזריות , ובמקרה הצורך
.מתבקשים תיקונים22
על-פי חוזר המנכ"ל, המנהל מצופה לבחור את התוכניות שיופעלו במוסד על בסיס וצ
רכי
המוסד ביחס
לחזון החינוכי, לערכים, להישגים ולאוכלוסיית התלמידים, ובהתחשב בתוכניות הפועלות במוסד
ובמשאבים הפנויים לשם הפעלת התו כנית. בחירת התוכניות תתבצע תוך בחינת חלופות ובהסתמך על
.דירוג התוכניות וחוות הדעת שנכתבו לגביהן, אם יש כאלו
מומלץ
לבחון את
חוות הדעת של הרשות
המקומית, הפיקוח, הצוות החינוכי ונציגות ההורים והתלמידים לקראת גיבוש המלצה לשילוב התכנית.
בבתי הספר בניהול עצמי
(ה
כוללים את רוב בתי-הספר היסודיים בחינוך הרשמי, הממלכתי והממלכתי-
)דתי
יש להציג את ההצעה לשילוב התוכנית לשם בחינתה ואישורה בפני הוועדה המלווה הבית-
,ספרית23
.בה חבר בין השאר נציג ההורים24 בעת הפעלתה ,כל תוכנית צריכה להיות מלווה על-
ידי
איש
קשר מצוות המוסד ,ובסיום הפעלתה יש לקיים דיון מסכם בנוגע אליה בצוות החינוכי.
25
מעורבות
הורים בתוכניות החיצוניות
בעוד שבכל הנוגע לתל"ן, המופעלת במימון ההורים, נהלי משרד החינוך קובעים כי יש ליידע מראש את
הורי התלמידים במאפייני התוכנית ובאפשרותם למונע מילדיהם לקחת בה חלק, אין בנהלי משרד
החינוך חובה ליידע את ההורים לגבי התוכניות החיצוניות בהן משתתפים ילדיהם, אם כי כאמור, מומלץ
לערבם בהליך בחירת התוכניות. אמנם שילוב כ-
70%
מהתוכניות במאגר מותנה בתשלום אך המימון
לתוכניות אלו אינו מגיע בהכרח מהורי התלמידים (אלא מרשות החינוך המקומית, מתרומ ות או ממקורות
תקציביים אחרים של בית הספר). כאמור, בתי ספר בניהול עצמי, מחויבים בהצגת ההצעה לשילוב
התוכנית לשם בחינתה ואישורה בפני הוועדה המלווה הבית-ספרית ,בה חבר בין השאר נציג ההורים .
מנהלת היחידה לניהול תכניות ושותפויות בין-מגזריות, ציינה במענה על פנייתנ ו כי למרות שלא נדרשת
הסכמת ההורים להפעלת התוכנית, המשרד מעודד את מנהלי בתי הספר ומנהלי אגפי
ה
חינוך
ברשויות
המקומיות לשתף את נציגי ההורים בתהליך קבלת ההחלטות לגבי שילוב תכניות חיצוניות וליידע על כך
את ציבור ההורים.
26
מידת.מעורבות ההורים בגני הילדים, בהם אין ועדה מלווה, אינה ברורה
21
,משרד החינוך
מערכת תכניות חינוכיות ,איתור תכנית :, כניסה11
ביולי2017
.
22
,משרד החינוך
מערכת תכניות ח
ינוכיות ,הנחיות ותמיכה לארגונים :, כניסה11
ביולי2017
.
23
,משרד החינוך
/חוזר מנכ"ל תשעה8
,)(א
סעיף 1-
9.12
שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך ,
1
באפריל2015
.
24
,משרד החינוך מסמך הבנות– מעבר לניהול עצמי ,
'נספח ז
עקרונות הועדה המלווה הבית ספרית ,
2012
.
25
,משרד החינוך
/חוזר מנכ"ל תשעה8
,)(א
סעיף 1-
9.12
שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך ,
1
באפריל2015
.
26
מיכל עוז-ארי, מנהלת היחידה לניהול תכניות ושותפויות בין-
,מגזריות, דוא"ל16
,ביולי2017
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד 9 מתוך
18
מידע על התוכניות החיצוניות המשולבות בפועל במערכת החינוך
מאגר התוכניות החיצוניות כולל את כל התוכניות שמפעיליהן הזינו בו את פרטיהן, אך לא ניתן ללמוד
ממנו על התוכניות אשר משולבות בפועל במערכת החינוך. אמנם לגבי התוכניות שבעת רישומן למאגר כבר
היו פעילות במערכת מצוין היקף הפעילות, אך מהיחידה לניהול תכנ
יות ושותפויות בין-
מגזריות הובהר כי
נתון זה הוזן על-
.ידי המפעילים ומידת הדיוק והעדכניות שלו משתנה27
עם זאת, לאחרונה החלה הטמעת
נוהל על-
פיו כל מנהל ידווח במערכת
ה ניהול
בית ה-ספרית באינטרנט (מנב"ס-נט)
אילו תוכניות פועלות
אצלו.
להלן יוצג ניתוח ראשוני
המבוסס על י
ותר מ-
1,000
דיווחים המתייחסים ל
כ-
500
תוכניות שהיו
.פעילות בשנת הלימודים תשע"ז, שהועברו אלינו ממשרד החינוך28
חשוב להדגיש כי מאפייני
התוכניות
הוזנו למאגר על-ידי מפעילי התוכניות עצמם.
מתוך כ-
500
תוכניות לגביהן דווח במנב"ס-
נט כי היו פעילות לפחות בבית ספר אחד בשנת הלימודים
תשע"ז, מעל ל-
200
( עסקו בתחום לימודי43%
,)מהתוכניות180
עסקו בתחום חברתי-
( ערכי37%), כ-
50
עסקו בתחום הרווחתי-
( רגשי11%
.)
9%
לא קוטלגו לתחום תוכן מרכזי. בערך מחצית מהתוכניות בכל
תחום תוכן מרכזי הן תוכניות בתשלום ושיעור דומה מהתוכניות מופעלות ב.ליווי משרד החינוך
נוסף על
החלוקה לתחומים מרכזיים, התוכניות משויכות גם למקצוע או נושא עיקרי. להלן יוצגו נתוני התוכניות
ששויכו לתחום החברתי-
.ערכי במקצועות נבחרים
לוח1
:
תוכניות פעילות
בת
חום החברתי-ערכי בחלוקה לפי מקצוע( ות נבחרים, תשע"ז2016/17
)
נ
ושא / מקצוע מס פר
תוכניות
בקטגוריה*
שיעור
התוכניות
בתשלום
מתוך
התוכניות
בקטגוריה
שיעור
התוכניות
בליווי משרד
החינוך
מתוך
התוכניות
בקטגוריה
מספר
הפעלות של
תוכניות
בקטגוריה
(אינו שווה
למספר
)**המוסדות
שיעור
הפעלות
בחינוך
הממלכתי
מתוך
ההפעלות
בקטגוריה
טיפוח מנהיגות
35
86%
40%
85
92%
תרבות יהודית-ישראלית
33
55%
64%
78
90%
אזרחות / חינוך לאזרחות
26
50%
50%
58
88%
חינוך לקידום הבריאות
12
100%
25%
23
83%
אמנות
10
80%
0%
18
89%
הכנה לצה"ל
10
30%
70%
30
83%
זכויות אדם
10
40%
80%
35
94%
קיימות וחינוך סביבתי
8
25%
75%
52
87%
דרמה ותאטרון
7
86%
0%
21
95%
זהירות בדרכים
6
33%
67%
25
92%
מורשת דרוזית
3
0%
100%
4
100%
של"ח
2
100%
100%
9
89%
27
.שם
28
.שם
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
10
מתוך
18
נ
ושא / מקצוע מס פר
תוכניות
בקטגוריה*
שיעור
התוכניות
בתשלום
מתוך
התוכניות
בקטגוריה
שיעור
התוכניות
בליווי משרד
החינוך
מתוך
התוכניות
בקטגוריה
מספר
הפעלות של
תוכניות
בקטגוריה
(אינו שווה
למספר
)**המוסדות
שיעור
הפעלות
בחינוך
הממלכתי
מתוך
ההפעלות
בקטגוריה
שוויון בין המינים
1
0%
100%
1
100%
תרבות ומורשת ערבית
1
100%
0%
1
100%
סה"כ תוכניות בתחום
חברתי-ערכי
180
55%
54%
*
חשוב להדגיש.כי תוכנית יכולה להיות משויכת למספר נושאים ולכן יש חפיפה בין התוכניות בקטגוריות השונות
.** יתכן שמספר תוכניות באותה קטגוריה הועברו במוסד אחד
מהנתונים עולה כי בכל נושאי התוכניות שנבחנו
בתחום החברתי-ערכי
, רוב מוחלט של הפעלות התוכניות
בוצעו
במוסדות החינוך הממלכתי (בחינוך החרדי הועברו תוכניות ספורות, שאר התוכניות הועברו בחינוך
הממלכתי-
.)דתי
2. ת
מיכות
לארגונים הפועלים
בזיקה למוסדות החינוך ובתוכם
להלן יוצג מידע על אופן ההסדרה של מתן תמיכות כספיות שמקורן בתקציב המדינה, לארגונים הפועלים
בזיקה למוסדות חינוך. בסקירה יושם דגש על בחינת אזכורה המפורש של פעילות בתוך מוסדות החינוך
או פעילות בקרב תלמידי
ם במהלך שעות הלימודים כאחת ממטרות פעילותם או כאחד ממרכיב י פעולתם
.של הארגונים הנתמכים
כאמור, המסמך נכתב לקראת דיון בוועדה הנערך לבקשתה של חברת הכנסת גרמן. מכתב הבקשה לקיום
דיון זה מתמקד בפעילותם של גרעינים תורניים במוסדות החינוך הממלכתי, ולא ור זאת סקירת המידע
בפרק תחל ב
נושא זה .אין להסיק מסדר הדברים על מרכזיותה
או חשיבותה של פעילות זו ביחס לפעילות
אחרת הנעשית על-
ידי
גופים שונים שיוזכרו בהמשך הפרק.
זאת ועוד, הגדרת נושא הדיון בוועדה
מתייחסת לפעילויות במערכת החינוך שהן בעלות מא
פיינים הנוגעים לזהות יהודית . לפיכך, יובא להלן
מידע הנוגע לתמיכות בפעילויות מסוג זה, אך
יש
להדגיש כי במערכת החינוך מתקיימות פעילויות
המועברות על-ידי גופים חיצוניים
בתחומים
נוספים הנתמכים או מתוקצבים מתקציב המדינה . בהמשך
הפרק יובאו דוגמאות לפעילויות אלו אך בכדי לסקור את הנושא לעומקו יש צורך בבדיקה נוספת ומקיפה
,יותר. מכל מקום יובהר כי
אין בדברים
המובאים להלן משום נקיטת עמדה כלשהי בדיון הציבורי הער
.המתנהל לאחרונה סביב נושאים אלה
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
11
מתוך
18
תמיכות בגרעי
נים תורני
ים ובגופים נוספים העוסקים בפעילות חינוכית קהילתית29
.אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך מעניק תמיכות לגרעינים תורניים30
גרעין תורני הינו קבוצת
משפחות של אנשים הלומדים תורה ופעילים בחינוך, המתיישבים ביישוב כדי להקים בית מדרש מרכזי
ללימודי יהדות, להתערות ביישוב ולקדם את תחומי החינוך, התרבות והרווחה
השונים מתוך השקפת
.עולם יהודית
על-
,פי מבחני התמיכה בעניין גרעינים תורניים
מטר ות הגרעין הן למשוך אנשי תורה וחינוך ממרכז הארץ
;)לעיירות הפיתוח, לשכונות מצוקה או לשכונות המאוכלסות בציבור מגוון (כגון: דתי, מסורתי וחילוני
העמקת אחדות בין חלקי האוכלוסייה השונים; חיזוק הנוער ותושבי המקום לפעול למען הקהילה; יצירה
והרחבה של פרויקטים חדשים ל העמקת החינוך היהודי בקרב הציבור הרחב על רבדיו השונים. פעילויות
הגרעין התורני מתמקד
ות
בהקמת מפעלים חינוכיים בלתי פורמליים לתושבי היישוב והאזור, הפעלת בית
מדרש התורם לסביבתו, הפעלת פרויקטים עם הנוער המקומי וקידום ה
י שגים לימודים לתלמידים
ממשפחות מוחלשות, פעילות לעולים חדשים ללימודי ערכי היהדות ופרויקטים להעמקת הזהות היהודית
בקרב תלמידי בתי הספר
וכל שכבות הציבור ביישוב. קבלת התמיכה מותנית בכך שלפחות אחד מבני הזוג
בגרעין מ
שמש בתפקיד חינוכי פורמלי ביישוב
או תפקיד
סוציאלי, לומד בבית המדרש או מ קיים פעילות
.בלתי פורמלית שאושרה על ידי האגף למוסדות תורניים בהיקפים של כחצי משרה לפחות
בדיון שנערך ב
וועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
במרס2016
,
ואשר עסק בנושא שקיפות בתקציבי הגרעינים התורניים והקריטריונים לתמיכה בהם, נשאל נ ציג משרד
החינוך בנוגע לפיקוח המשרד על התכנים החינוכיים המועברים על-ידי חברי הגרעינים. על-
פי תשובת נציג
המשרד בדיון, הגרעינים התורניים מעבירים למשרד החינוך דוח פעילות בו מפורטים מקום ביצוע הפעילות
(כגון מתנ"ס, בית-ספר וכדומה) וכן כותרת הפעילות (כגון שיעור ב.)נושא מורשת ישראל או פרשת השבוע31
במסגרת הכנת מסמך זה פנינו אל אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך בבקשה לקבל את נתוני הפעילויות
שדווחו לו על-
ידי הגרעינים התורניים, כך שניתן יהיה לעמוד על חלקן של הפעילויות הנערכות בתוך
מוסדות החינוך
, וכן פרטים נוספים על פעילוי
ות הגרעינים במוסדות החינוך ככל שישנם בידי האגף. על-
,פי תשובת האגף לפנייתנו מדיווחי הפעילות של הגרעינים התורניים עולה כי בשנת2016
התקיימו
פעילויות בבתי-
ספר בהיקף של25%
מכלל הפעילויות של הגרעינים–
כאשר20%
התקיימו בבתי-
ספר
בחינוך הממלכתי-דתי והחרדי, ו-
5%
התקיימו בבתי-ספר בחינוך הממלכתי . עוד צוין בתשובת האגף כי
על-פי דיווחי הגרעינים התורניים, התכנים שהועברו בבתי-
ספר ממלכתיים הם: תגבור לימודי; פרשת
השבוע ומעגל השנה; תכניות בר מצווה; ומועדוניות נוער. כמו כן, האגף מסר בתשובתו לפנייתנו כי העברת
הפעילות בבתי-ספר מתבצעת על-ידי חברי גרעין העומדים בקריטריונים אשר במבחני התמיכה או על-
ידי
29
ישנן תמיכות נוספות במפעלי תרבות של האגף לתרבות יהודית בתחום התרבות היהודית
, אך על-
פי מבחני התמיכה אלו
מתקיימת מחוץ לתכנית הלימודים
;בבתי ספר ובמוסדות חינוך פורמלי ולכן הן לא יידונו במסמך זה
מבחנים לחלוקת כספי
תמיכות משרד החינוך במוסדות ציבור,
תקנה תקציבית31-22-02
,פורסם ב-
15
בפברואר2012
.
30
מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים–
לימוד ופעולות .
פרק ד: מענקים ופעולות
,מיוחדות: סימן א': גרעינים חינוכיים תורניים בערים
.בעיירות ובשכונות הפיתוח
פורסם ב-5
באפריל2017
.
31
'פרוטוקול מס33מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור ,
15
במר
ס
2016
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
12
מתוך
18
עובדים בשכר של הגרעין, וכי פעילות המועברת בבתי-ספר על-ידי בנות שירות לאומי לא נתמכת על-
ידי
האגף. לבסוף צוין כי במהלך כל שנות הפעילות של הגרעינים התורניים במסגרת האגף לא התקבלו תלונות
מבתי-
.הספר בהם התבצעה הפעילות או מהורי התלמידים32
יש לציין כי משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים תומכים
בפעילויות חינוכיות המתבצעות על-
ידי
,גופים חברתיים וקהילתיים נוספים, ובהם: קבוצות מחנכים קבוצות התיישבות בגליל ובנגב וגרעיני
משימה
(ראו הרחבה להלן). במבחני התמיכה הנוגעים לתמיכות אלו לא נמצאה התייחסות מפורשת
לפעילויות בתוך מוסדות החינוך אך הפעילות בתחום הרחב של החינוך ובקרב ילדים ונוער מהווה מרכיב
מרכזי ביעדיהם של גופים אלה, ויש צורך בבדיקה נוספת על-מנת לבחון האם פעילויות אלו מתקיימו ת גם
.בתוך מוסדות החינוך או במהלך שעות הלימודים הרגילות
:בין הגופים האמורים
-
קבוצת מחנכים33
אגף מינהל חברה ונוער במשרד החינוך תומך במוסדות ציבור בהפעלת קבוצות מחנכים. קבוצת
מחנכים היא קבוצה המתגוררת במשותף ומקיימת פעילות חינוכית בלתי פורמלית ביישוב
בהתנדבות או בשכונה בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית שמדד הטיפוח שלה במשרד החינוך
הוא5
ומעלה. על חברי קבוצת המחנכים להיות בוגרי שירות צבאי, לאומי או אזרחי. מטרת
התמיכה לעודד
פעילות חינוכית באזורים אלו, לפעול להעמקת
,האחדות בין האוכלוסיות
להעצים ולפעול עם ילדים, נוער וצעירים ואוכלוסיות מיוחדות כגון עולים חדשים, בפרויקטים
קהילתיים וחינוכיי
ם
.למען קהילתם. קבוצות אלו מופעלות בדרך כלל על ידי בוגרי תנועות הנוער
-
קבוצות התיישבות בגליל ובנגב34
ביישום החלטת ממשלה מספר741
מיום17
בספטמבר2013
בעניין תכנית אסטרטגית לעדוד
וחיזוק ההתיישבות, הרשות לפיתוח הנגב והגליל מעניקה תמיכות לקבוצות התיישבות ויזמי
קבוצות התיישבות בנגב ובגליל. התמיכה מיועדת לקליטת משפחות חדשות, השארת משפחות
ותיקות וחיזוק היישובים בנגב ובגליל באמצעות חיזוק התעסוקה, מציאת פתרונות דיור וסיוע
בהוצאות שכר דירה. על קב וצת ההתיישבות המעוניינת במענק התמיכה לפעול בהתנדבות בנושאי
חינוך ., תרבות, רווחה, תעסוקה וחברה עם הקהילה המקומית
-
גרעיני משימה35
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מעניק תמיכה לגרעיני משימה שהינם מסגרות המוקמות בידי
צעירים בוגרים, במטרה להתיישב בתחומי הרשות המקומית בה היא פועלת ולהוות בסיס
להתיישבות קבע. זאת, תוך יצירת שותפות עם הקהילה המקומית בקרבה היא פועלת בהתנדבות
32
,עמוס צייאדה, מנהל אגף בכיר מוסדות תורניים, משרד החינוך13
ביולי2017
.
33
מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-
1985
, מנהל חברה ונוער, סיוע
ותמיכה בהפעלת "קבוצות מחנכים": תקנה תקציבית20-24-14-17
.
34
מבחנים לצורך תמיכה של הרשות לפיתוח הגליל בקבוצות התיישבות ויזמי קבוצות התיישבות בגליל: תקנ ה תקציבית-
04
63-03-02
.
2014
. מבחנים לצורך תמיכה של
הרשות לפיתוח הנגב בקבוצות התייש
וב ת ויזמי קבוצות התיישבות בנגב. תקנה
תקציבית04-63-03-02
.
35
מבחנים לצורך תמיכה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר למוסדות ציבור בתחום גרעיני המשימה לפי חוק יסודות התקצי ב
התשמ"ה-
1985
, 1
בינואר2016
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
13
מתוך
18
בנושאי
חינוך , תרבות, רווחה, תעסוקה, חברה וזהות יהודית. חברי הגרעין פועלים עם הקהילה
למען העצמתה, פיתוח מנהיגות, קידום הילדים והנוער, קידום יזמות חברתית
מחוללת שינוי
ופיתוח מיזמים עסקיים חברתיים כגון בית קפה חברתי. במסגרת זו חברי הגרעין מקדמים
,פעילויות כגון ימי עיון, סדנאות וחוגים, שעורי עזר וחונכות לתלמידים, מועדוניות, קבוצות לימוד
מפגשים עם הקהילה ומעסיקים, פעילות מיזמית עסקית-
.חברתית ועוד
בין הגרעינים כוללים
גרעינים ייחודים כגון גרעין משימתי מיוחד אשר למעלה משני שליש מחבריו הם מקרב קהילת
.יוצאי אתיופיה, קווקז, דרוזים, בדואים, צ'רקסים או ערבים וגרעיני עולים
לוח2
:
,נתוני התמיכות הכספיות בתקנת גרעינים תורניים ובתקנת קבוצות מחנכים2015
-
2016
36
תקנה שנה
מס' גופים
נתמכים על-
פי
אתר התמיכות
הממשלתי
סכום
התמיכה
הנמוך
ביותר לגוף
נתמך*
סכום
התמיכה
הגבוה
ביותר לגוף
נתמך*
סה"כ סכום
ששולם על-
פי
נתוני אתר
התמיכות
הממשלתי
גרעינים
תורניים
20-49-02-03
2015
7
5 ג
רעינים37
49,823
462,569
992,354
,
17
38
2016
57
גרעינים39
49,088
503,357
19,321,169
קבוצ
ו ת
מחנכים
20-46-04-09
2015
5
תנועות
ה
מפעילות
קבוצות
608,702
לתנועה
6,083,104
לתנועה
855,163
,
13
40
2016
5
תנועות
ה
מפעילות
קבוצות
969,391
לתנועה
7,655,286
לתנועה
18,117,542
*
.מתייחס לסכום ששולם לגוף הנתמך באותה שנת תקציב
תמיכות במוסדות ציבור להעמקת החינוך היהודי41
אגף תרבות יהודית
מעניק תמיכות כספיות לפעילות ארגונים שהם מרכזים להעמקת החינוך היהודי
המקנים מושגי יסוד וערכי יהדות בסיסיים כחינוך העשרתי לילדים ובני נוער עד גיל18
הלומדים במערכת
החינוך הממלכתי
. זאת ב מטרה להעמיק את הידע של הילדים והנוער
ו לפיתוח רגשי הזדהות עם העם
היהודי, ה .ארץ והמורשת היהודית
36
,מקור הנתונים: דוח תמיכות של אגף החשב הכללי במשרד האוצר
באתר התמיכות הממשלתי
. כניסה ב-
16
ביולי2017
.
37
הנתון המוצג מתבסס על אתר התמיכות הממשלתי; על-
פי תשובת אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך לפנייתנו, בשנה זו
נתמכו55
.גרעינים תורניים
38
על-
פי נתוני
מאגר תקציב וביצוע
של משרד האוצר, תקציב הביצוע בתקנה זו לשנת2015
נמוך יותר ועמד על16,131,415
.ש"ח
39
הנתון המוצג מתבסס על אתר התמיכות הממשלתי; על-
פי תשובת אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך לפנייתנו, בשנה זו
נתמכו54
גרעינים תורניים.
40
על-
פי נתוני
מאגר תקציב וביצוע
של משרד האוצר, תקציב הביצוע בתקנה זו לשנת2015
דומה ועמד על,727
13,593
.ש"ח
41
מבחנים לחלוקת כספי תמיכ,ות של משרד החינוך במוסדות ציבור להעמקת החינוך היהודי
'תקנה תקציבית מס-
22
-
31
-
20
51
(כך בעת פרסום מבחני התמיכה; כיום תקנה מספר20-49-01-09
,)
2011
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
14
מתוך
18
מ
בחני התמיכ
ה בפעילות המרכזים מפרט
ים
כי המטרה העיקרית של המרכזים היא להוסיף מימדים של
ידע וחוויות ל
הוראת היהדות בבתי הספר הממלכתיים. על-
פי אתר האינטרנט של
אגף תרבות יהודית
,במשרד החינוך הפעילות ה
מועברת על ידי בנות שירות לאומי ומורות חי ילות באה כהשלמה וכחיזוק
.להוראת מקצועות היהדות על ידי המורים בבתי הספר אופי הפעילות חוויתי ו ,כולל הפעלות חברתיות
יצירתיות ולימודיות ושימוש באמצעי המחשה. הפעילות יכולה להתבצע כפעילות חווייתית חד פעמית כגון
אפיית מצות לפני פסח או כפעילות חוגים קבועה במהלך יו
ם הלימודים. המדריכ
ים עובר
ים
הכשרה
והשתלמויות ומונח
ים
על ידי מנחים פדגוגים הפועלים בכל מרכז. הנושאים המועברים הם: לוח השנה
.וחגי ישראל, ציונות ומדינת ישראל, בין אדם לחברו, בת/בר מצווה ואחדות ישראל42
במבחני התמיכה מ
צוין כי השתתפות התלמידים בפעילות אינה חובה מ טעם בית הספר ועל המפעיל
ובית-
הספר
להבהיר זאת בכתב להורי התלמידים .
יצוין כי לא ברורה משמעות הכללתה של הוראה זו
במסמך המפרט קריטריונים לתמיכה בגו ף מסוים, ונראה כי אם משרד החינוך מעוניין ביישומה אזי יתכן
כי ראוי לשקול את הכללתה בהוראות המופנות ישירות למוסדות
החינוך כגון חוזרי מנכ"ל משרד החינוך
.)(ככל שהדבר לא נכלל בהם כיום
על-פי אתר איגוד המרכזים לזהות יהודית ואתר משרד החינוך ,מתנדבי השירות הלאומי, שבע
י קרן הן
,בנות
לוקחות חלק משמעותי ב
פעילות המרכזים ל העמקת חינוך יהודי. במסגרת זו הן משתלבות באופן
קבוע בבתי הספ
ר ומעביר
ות
פעילויות בנושאי מורשת וזהות יהודית או עורכות פעילות חד פעמיות במרכז
.או בבית הספר43
ממסמך קודם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי( בשנת תשע"ד2013/14
)
שירתו223
בנות שירות לאומי במרכזים לזהות יהודית מכלל3,636
התקנים ל בנות השרות הלאומי
י שש
רתו ב.מסגרת משרד החינוך44
על-פי תשובת ה
אגף לתרבות יהודית
במשרד החינוך לפנייתנו, בשנת
הלימודים שהסתיימה–
( תשע"ז2016/17
)
–
,מספר בנות השירות הלאומי במרכזים אלו היה זהה223
בנות שירות (לעומת181
בשנת תשע"ו ו-
220
.)בשנת תשע"ה45
על-פי רשות השירות הלאומי-
,אזרחי
בשירות הלאומי ישנם כיום15,525
מתנדבים (ללא שירות אזרחי), ומתוכם כ-
4,200
תקנים במסגרת משרד
.החינוך46
ממבחני התמיכה ע
ולה כי היקף התמיכה מבוסס על היקף
הפעילות ועל מאפייניה ואופייה. עם זאת, מבחני
התמיכה מדגישים כי בעבור פעילות המועברת על ידי מתנדבים ייערך איגום שווי התמיכה כך שיכלול את
עלות הפעלת המתנדב והפעילות המבוצעת,על ידו
כך שמימון המוסד הציבורי ייקח בחשבון את המימון
.שניתן עבור הפעלת המתנדב
42
אתר ה
אגף לתרבות יהודית
במשרד החינוך, כניסה9
בינואר2017
.אתר זהות- א
גוד המרכזים לזהות יהודית. כניסה ב-9
ביולי2017
.
43
;אתר זהות, שם
,אתר האינטרנט של משרד החינוך
אגף שירות לאומי, מסלולי מורשת ישראל
. כניסה ב-
12
ביולי2017
.
44
( .אלמסי, א2014
.). השירות הלאומי האזרחי בישראל. מסמך מרכז מחקר ומידע של הכנסת
45
,הרב איתיאל בר לוי, מנהל אגף תרבות יהודית, משרד החינוך, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת16
ביולי
2017
.
46
ירדן מסגדיאן, רכזת
לשכה בכירה, לשכת מנכ"ל, רשות השירות הלאומי-
אזרחי, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת16
ביולי2017
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
15
מתוך
18
תמיכות במוסדות ציבור
בתחום מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל47
ה
אגף לתרבות יהודית ב
משרד החינוך מפקח ו
מעניק תמיכות כספיות לפעילות ארגונים
בתחום מדרשות
ליהדות וללימודי ארץ ישראל. המדרשות עוסקות בהעמקת הזהות והחינוך היהודי, בחיזוק ההיכרות עם
מורשת ישראל ובהעמקה של הקשר היהודי לארץ ישראל ובחיזוקו, בקרב משתתפי הפעילות. הנושאים
בהם עוסקות המדר שות הם נושאים אקטואליים בתחום האמונה וקיום מצוות כגון אמונה בעידן
המודרני, אחדות העם, טעמי המצוות, בר ובת מצווה, מצוות התלויות בארץ ועוד; בתחום ציונות בת ימינו
.כגון תולדות היישוב, ההיסטוריה של ארץ ישראל, הכרת נופיה וסגולותיה
פעילות המדרשות עוסקת בהדרכת מש תתפים בפעילות עיונית באמצעות שיחות, דיונים, הרצאות, סרטים
והצגות, או בסיורים וטיולים לימודיים; ביצירה ופיתוח של תכני הדרכה ובפרסום חומרי ידע בתחומים
הנ"ל. פעילות המדרשות אינה מועברת כפעילות קבועה כגון חוגים, אך יכולות להתקיימות
סדרות פעילות
בנות
12-6
מפגשים המיועדים לתלמידי בתי הספר במהלך יום הלימודים
או לציבור הרחב. פעילות
ייחודית מתקיימת עבור אוכלוסיות ספציפיות כגון מועדון ערב לנוער בסיכון או הדרכות לילדים עם
מוגבלות. במרבית המדרשות קיימת אכסנייה בה ניתן לקיים ימי פעילות קצרים או ימי פעילות ארוכים
הכ.וללים לינה במסגרת סמינריון או טיול
לפי מבחני התמיכות ו לפי
המפורסם באתר ה
אגף לתרבות יהודית,
,בנות שירות לאומי
מורות חיילות
או
צעירים שלמדו תורה ועברו הכשרה מתאימה יהיו מדריכים במדרשות. מדריכי הטיולים יהיו בעלי תעודה
תקפה של מדריך טיולים במערכת החינוך מטעם משרד החינוך, הכוללת הסמכה להדרכה באזור ההדרכה
בו פועל המדריך. בפעילות המועברת למבוגרים מעל גיל תיכון יכול להדריך גם בעל ר
י שיון מורה דרך ללא
תו התקן של משרד החינוך. מדריכי הטיולים יהיו מלווים ברכז הדרכה בעל תו תקן ממשרד החינוך וניסיון
בהדרכה כמפורט במכרז. ר
כז הדרכה אשר למד לימודים תורניים במוסד על תיכוני או אקדמי ובעל נ
י סיון
.של שנתיים בהדרכת והוראת יהדות, ילווה את הפעילות העיונית במדרשה
על-
פי תשובת
אגף תרבות יהודית
במשרד החינוך לפנייתנו, בשנת הלימודים שהסתיימה–
תשע"ז
(
2016/17
), שירתו113
בנות שירות לאומי ב
מסגרת המדרשות ליהדות וללימודי ארץ-
ישראל, לעומת104
בשנת תשע"ו ו-
121
.בשנת תשע"ה48 כאמור, בשנה זו היו כ-
4,200
תקנים למתנדבות שירות לאומי במסגרת
.משרד החינוך
47
מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור בתחום מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל. פורסם ב-
15
בספטמבר2016
; תקנה תקציבית10
-
01
-
49
-
20
. אתר האגף ,לתרבות יהודית
מדרשות ליהדות ולימודי ארץ ישראל
. כניסה ב-9
ביולי2017
.
48
הרב איתיאל בר לוי, מנהל אגף תרבות יהודית, משרד החינוך, תשובה לפניית מרכז המ ,חקר והמידע של הכנסת16
ביולי
2017
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
16
מתוך
18
תמיכות במפגשים בין תלמידים וצעירים מאוכלוסיות שונות49
מינהל חברה ונוער במשרד החינ וך מעניק תמיכות
למוסדות ציבור
המקיימים מפגשים בין תלמידים
וצעירים מאוכלוסיות שונות כגון דתיים וחילונים. מטרת התמיכה לאפשר לתלמידים מכיתות ז' עד גיל
21
ומורים להכיר את "האחר" וליצור דיאלוג בין מגזרים וזהויות שונות כבסיס לבניית חברה ישראלית
סובלנית ודמוקרטית, מכילה ושוויוני ת. פעילות המפגשים יכולה להתבצע
בין כתלי בית הספר , בסיורים
ובסמינרים הכוללים לינה. על פי מבחני התמיכות על מנהל המרכז
להיות בעל תואר ראשון לפחות ונ
י סיון
חינוכי. המנחים יהיו בעלי השכלה על תיכונית ויעברו הכשרה של30
.שעות לפחות על ידי המוסד הציבורי
לוח3
:נתונ י התמיכות הכספיות בתקנות מרכזים להעמקת החינוך היהודי, מדרשות ליהדות וללימודי
ארץ-
,ישראל ותקנת מפגשים בין קבוצות2015
-
2016
50
תקנת תמיכה שנה
גופים
מס'
נתמכים על-
אתר
פי
התמיכות
הממשלתי
סכום
התמיכה
הנמוך
ביותר לגוף
*נתמך
סכום
התמיכה
הגבוה ביותר
*לגוף נתמך
סה"
כ סכום
ששולם על-
פי
אתר
נתוני
התמיכות
הממשלתי
מרכזים להעמקת
חינוך יהודי
20-49-01-09
2015
37
30,186
1,609,535
17,483,777
2016
44
73,833
906,180
14,283,877
מדרשות ליהדות
וא"י
20-49-01-10
2015
27
1,550
1,864,987
15,232,016
2016
29
81,887
1,428,333
14,312,990
מפגשים בין
קבוצות
20-46-04-06
2015
9
46,504
422,276
1,633,692
2016
8
5,290
362,266
1,102,126
*
.מתייחס לסכום ששולם לגוף הנתמך באותה שנת תקציב
3.
מימון ושיבוץ
כוח אדם חיצוני
לפעילות
חינוכי
ת במוסדות החינוך
להלן יוצג מידע על מסלולים שונים שבמסגרתם משובץ כוח אדם חיצוני העוסק (או עשוי לעסוק מבחינת
)הגדרות התפקיד/ההתנדבות בפעילות חינוכית בתוך מוסדות החינוך, מעבר למורים מן המניין המועסקים
לצורך הוראת מקצועות הלימוד הרגילים ובנוסף ל מדריכים בתוכניות העשרה המוסדרות במסגרת תל"ן
.או תוכניות חינוכיות חיצוניות, כפי שפורט לעיל
בשל הזמן הקצר שעמד לרשותנו, המידע בפרק זה הנו ראשוני ביותר וכולל רקע בסיסי בלבד על המסלולים
המאפשרים שיבוץ כוח אדם מסוג זה. לבחינת המידע על השיבוץ בפועל של כוח האדם החיצוני במוסדות
החינוך ועל הפיקוח או
הבקרה על תוכני הפעילות המועברים על-
ידי אנשים אלה יש צורך בסקירה מעמיקה
.ויסודית יותר
כמו כן, יוזכר כי כוח האדם המשובץ במוסדות החינוך עשוי לעסוק, בין היתר, בהעברת
49
מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד החינוך למוסדות ציבור המקיימים מפגשים בין תלמידים וצעירים מאוכלוסיות
שונות. משרד המשפטים. תקנה20-46-04-06. עודכן ב-
18
ביוני2014
.
50
,מקור הנתונים: דוח תמיכות של אגף החשב הכללי במשרד האוצר
באתר התמיכות הממשלתי
. כניסה ב-
16
ביולי2017
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
17
מתוך
18
תוכניות חינוכיות חיצוניות כפי שהוצגו לעיל, או בפרויקטים נ
וספים המופעלים על-
ידי ארגונים המקבלים
.תמיכות לצורך פעילות חינוכית
סטודנטים
סטודנטים שונים יכולים להשתלב ב
מערך ה
הוראה והפעילות בבתי הספר ובגנים , החל מסטודנטים
להוראה, דרך סטודנטים העוברים את ההכשרה המעשית שלהם בבית הספר
וכלה בסטודנטים ה מתנדבים
בתחומים שוני .ם
פרויקט סחל"ב– סטודנטים חוברים לבתי הספר והגנים, הוא דוגמא בולטת לע
י דוד מעורבות סטודנטים
.בבתי הספר
על-
,פי אתר משרד החינוך פעילות הסטודנטים מתבצעת על פי צרכי המוסד הלימודי תוך
.התייחסות לתחום המומחיות וההתמחות של הסטודנטים חוק ע
י
דוד מעורבות סטודנטים בי ום חינוך
ארוך, התשס"א-
2000
מאפשר לסטודנטים לתואר ראשון המשתתפים בתכנית, לקבל מלגת לימודים
מטע
ם
.משרד החינוך ובתמורה לפעול בבתי ספר ובגנים
התכנית באחריות האגף לחינוך יסודי
במשרד
החינוך ומופעלת באמצעות חברת מרמנת
.שנבחרה כזכיין להפעלתה
,על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך הסטודנטים יפעלו באופן ישיר עם קבוצות תלמידים בתוך הכיתות
במקביל למורה. הסטודנט אינו מורשה להוציא קבוצת תלמידים לעבודה מחוץ לכיתה, אלא בנוכחות
.מורה לכל סטודנט יוצמד מורה./גננת מלווה51
מתנדבים52
משרד החינוך תומך בארגונים שמפעילים
מתנדבים שגילם מעל21
במערכת החינוך. לפי תקנת התמיכה
בארגונים אלו, על פעילות המתנדבים להתמקד בסיוע לימודי ליחידים או לקבוצות במקצועות הלימוד
;השונים לצורך העלאת ההישגים הלימודיים; בפעילות העשרה לקבוצות תלמידים בנושאים שונים
בביצוע פעולות שמטרתן יצירת אקלים
מיטבי. הפעילות הנתמכת לפי מבחנים אלה תסייע לתלמידים בכל
שלבי מערכת החינוך החל בגן חובה עד לגיל תיכון, במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. הפעילות
שמעבירים המתנדבים יכולה להתקיים במהלך יום הלימודים ובלבד שהיא אינה מתקיימת במקום השעות
הנדרשות לקיום תוכני ת הלימודים המחייבת של המשרד. המתנדבים מחויבים בשש שעות הכשרה
ראשונית ובהכשרת ריענון שנתית בהיקף של שלוש שעות. על הארגון המפעיל את המתנדבים להגיש תכנית
עבודה שנתית למינהל חברה ונוער. על מנהל המוסד החינוכי לאשר את מערך פעילות המתנדבים במוסד.
מורות חיילות במ
ע
רכת החינוך53
על-
,פי אתר משרד החינוך מורות חיילות משובצות במסלולים ובתפקידים
שונים במערכת החינוך, כאשר
ניתן לחלק תפקידים אלה ל-3
:קבוצות עיקריות
מסלולים פורמאליים-
:אקדמאיים הוראה בתחומי
מתמטיקה, ערבית, מחשבים ועברית לבני-
.מיעוטים
מסלולים פורמאליים : קליטת
עלייה
)(קל"ע
, תרבות תורנית
(כולל
קל"ע), שמע (כבדי-
.)שמיעה וחרשים
מסלולים בלתי-
פורמאליים: חינוך משלים-
.נוער וקהילה, קידום נוער, מועדוניות, פנימיות
51
חוזר מנכ"ל3.7
( תכנית סחל"ב2013
,). חוזרי מנכ"ל
באתר משרד החינוך.
52
מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך העוסקים בהפעלת מתנדבים במערכת החינוך , יולי2017
, באתר
משרד המשפטים.
53
,אתר משרד החינוך
מסלולים ביחידה מורות חיילות
. כניסה ב-
12
ביולי2017
.
הכנסת
מרכז המחקר והמידע עמוד
18
מתוך
18
מתנדבות ומתנדבי שירות לאומי54
שירות אזרחי-לאומי הוא שירות התנדבותי לתועלת הציבור ומאפשר מתן שירות לקהילה ולציב ור הרחב
.במקומות בהם נזקקים לשירות כזה, והוא אינו מסופק מסיבות שונות השירות האזרחי-
לאומי מסייע
במגוון תחומים: חינוך, בריאות, תחבורה, רווחה וסביבה, קליטת עלייה, ביטחון פנים, תרבות והתיישבות
ופיתוח הקהילתי. והוא יכול להיעשות בתוך גופים ממשלתיים או בתוך עמותו ת הפועלות למען מטרות
.שונות
השירות הלאומי מופעל על ידי עמותות שהוסמכו לכך על ידי משרד ראש הממשלה שארבע מתוכן מפעילות
,את השירות בתחום החינוך. המדינה מפעילה סמכויות פיקוח ותכנון אסטרטגי מקיף לכל נושא השירות
באמצעות רשות השירות
הלאומי-אזרחי. בתחום החינוך קיי מות מגוון אפשרויות של תחומי שירות: חינוך
,מיוחד, מוסדות בחינוך הרשמי, גני ילדים
מועדוניות רווחה וחינוך פנימייתי, קליטת עלייה, מסלולים
.ירוקים ומורשת ישראל
העמותות המפעילות את מתנדבות
השירות הלאומי עבור משרד
החינוך הן
האגודה להתנדבות, אג
ו
דת שלומית, אגודת בת עמי ו.אגודת עמינדב
כיום ישנם15,525
מתנדבים בשירות הלאומי
)(לא כולל שירות אזרחי . מתוכם
כ-
4,200
תקני שירות לאומי
במסגרת.משרד החינוך55
מתנדבי ומתנדבות שנת שירות
תחום העיסוק המרכזי של מתנדב שנת שירות יהיה חינוך או הדרכה בלתי פורמלית במסגרת
פעילותו
הישירה של
הגוף המשל ח או בקהילה, הדרכת נוער
בסיכון או קליטת עלייה. לצד
זה המתנדב רשאי לעסוק
בסיוע לימודי או בהדרכה בבתי-ספר
, בפרויקטים קהילתיים או בעיסוק
,חינוכי אחר ובלבד שקיבל
אישור לכך מראש ממנהל בית הספר.
משרד החינוך מפעיל מנגנון פיקוח על הגופים המשלחים המתוקצבים על-
.ידו
מנגנון הפיקוח כולל: בדיקת
דוחות תכנון ודוחות ביצוע, ביקורת רואה-
חשבון, הובלת פורום שנתי של רכזי שנת שירות אחת לחודש
וביקורים
.מדגמיים בשטח56
בשנת תשע( "ה2014/15
) השתתפו בפרויקט שנת שירות כ-
2,230
מתנדבים
במסלול הרגיל וכ-
880
מתנדבים במסלול גרעיני הנח."ל
נדגיש כי בני ובנות שירות לאומי, כמו גם מתנדבי שנת שירות, מפוזרים בין גופים משלחים שונים אשר
לכל אחד
עשויות להיות מטרות ערכיות ועקרונות שונים, זאת בהשוואה למורות החיילות ה פועלות
במסלולים שונים אך מרוכזות מבחינה רשמית .תחת גוף מרכזי אחד
:כתיבה עדו
אבגר ו ד"ר
יסכה מוניקנדם-גבעון
:אישור
יובל וורגן ,ראש צוות
גרסה לפני עריכה לשונית
54
,אתר משרד החינוך
מידע למתנ
דבים לשירות לאומי
. כניסה ב-
12
ביולי2017
.
55
ירדן מסגדיאן, רכזת לשכה בכירה, לשכת מנכ"ל, רשות השירות הלאומי-
אזרחי, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת16
ביולי2017
.
56
( .אבגר, ע2015). שנת שירות-
.הסדרה ותקצוב. מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת