חומר רקע
חלקה של האוכלוסייה הערבית מתקציב המדינה לשנת 2017 והחלטת ממשלה מס' 922
מסמך זה חובר ע"י:
ג'עפר פרח
אמיר טועמה
עו"ד סאמח עיראקי
פרסום זה נעשה בשיתוף פעולה עם:
ממצאים עיקריים:
מנהיגות הציבור הערבי, ביוזמת מרכז מוסאוא והוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות וחברי הכנסת שנבחרו על ידי הציבור הערבי, הציגו לפני כשנה תוכנית עבודה שדרשה הקצאת 6.4 מיליארד ₪ מדי שנה ליישובים הערבים. הממשלה דחתה את ההצעה ואישרה תכנית רב שנתית בסכום כולל שנע בין 9.5-15 מיליארד ₪, לחמש שנים, כלומד בין 1.8-3 מיליארד ₪ בשנה.
תקציב המדינה לשנים 2017-2018
התקציב מכיל תוספות מסוימות למשרדים החברתיים, אך אינו עורך שינויים מהותיים לסגירת פערים בשירותי משרדי הממשלה לאזרחים הערבים. התכנית הכלכלית מצהירה שהיא מגדילה את התקציבים החברתיים במסגרת משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד המדע ומשרד התרבות והספורט כך שההוצאה החברתית אמורה לגדול בכ-27.7 מיליארד ₪ עד שנת 2019.
התקציב בשנת 2017 צפוי לעמוד על סכום של 454,117,237,000 ₪ ובשנת 2018 צפוי לעמוד על סכום של 463,628,229,000 ₪. לפי הממשלה, התקציב נותן מענה לשלושה אתגרים מרכזיים: הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים והגדלת הצמיחה והפריון.
תקציב המדינה והחלטות הממשלה
הצעת תקציב המדינה לשנים 2017-2018 אושרה בישיבת הממשלה מיום 11.8.2016, בנוסף התקבלו מספר החלטות ממשלה העוסקות באוכלוסייה הערבית, כגון החלטה מס' 1838 (רכבת קלה מחיפה לנצרת), החלטה מס' 1841 (קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות), החלטה מס' 1844 (צמצום פערים בחינוך), החלטה מס' 1849 (גיבוש תוכנית לפיתוח הצפון), והחלטה מס' 1877 (תוכנית לפיתוח חברתי וכלכלי לחברה הבדואית).
אך כמובן שגם החלטות אלו אינן מספקות את הצרכים של החברה הערבית לפי שיעורה היחסי באוכלוסייה, גם אם הן נוספו להחלטה 922. הבעיה העיקרית היא העיכוב בהעברת התקציבים במסגרת לוח הזמנים שנקבע מההתחלה, ומפה באה האפליה עצמה.
התקציבים החברתיים לפי התרשים עומדים כרגע על 35% מהתקציב. 26% מתקציב המדינה מוקצה לבטחון ובטחון פנים. 19% מהתקציב מיועד להחזר הלוואות שהמדינה גייסה, הריבית שנגבית על סכום זה קשורה לדרגת הסיכון שקובעים גופים בינלאומיים, ארגונים כמו ה- OECD דורשים שינוי מנגנוני אפליה נגד הציבור הערבי.
משרד החינוך יקבל תוספת תקציב לבניית 17,000 כיתות לימוד, לא ברור כמה מהן בישובים הערבים כאשר המחסור שם מגיע לכ-7,000 כיתות, קצבת זקנה תגדל ב-350 מיליון ₪, תקציב משרד הרווחה יגדל ב-1.3 מיליארד ₪, תקציב משרד התיירות יגדל ב-400-500 מיליון ₪, תקציב המשרד לשוויון חברתי המכיל בתוכו את הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי יגדל ל-750 מיליון ₪, במשרד הפנים מענקי האיזון יגיעו ל-3.1 מיליארד ₪ (כ- 1 מיליארד ₪ לרשויות הערביות ב-2016), תוקם קרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות בסך 500 מיליון ₪ וסכום של 200 מיליון ₪ יוקדש לפיתוח ברשויות המקומיות וקידום פרויקטים. יש לוודא שההחלטות יתוקצבו בפועל.
*תקציב מקורי ברוטו, ללא החזרי קרן.
*סביר להניח שהתבנית "אחר" מכילה סכומים חברתיים וסכומי החזרי קרן.
החלטת ממשלה מס' 922
צעדים למטרת "צמצום הפערים" כוללים את החלטת הממשלה מס' 922 מיום 30.12.2015 תחת הכותרת "פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020", שתוקצבה בכ-9.7 מיליארד ₪ במשך 5 שנים.
חלק קטן מאוד מהתקציבים הועברו לביצוע בשנת 2016, ולגבי החלק הגדול, קיים קושי לאתר את התקנות התקציביות הרלוונטיות. למרות שעברו כבר 18 חודשים מאז יצאה התכנית לפועל, משרדי הממשלה השונים אינם מספקים מידע מספק לגבי סטטוס יישום התוכנית, ואינם פועלים לתמרץ את העברת התקציבים לגורמים הרלוונטיים, לרבות הרשויות המקומיות הערביות, וגם אינם עוזרים בהתגברות על החסמים השונים.
מי שבוחן את הסכום מנסה להבין את הפער בין 9.7 מיליארד ל- 15 מיליארד ₪, כיצד ממשלה מקבלת החלטה שעלותה לא מדויקת וברורה. בדיקה מעמיקה העלתה שמשרד החינוך מסרב לבצע את החלטת הממשלה בנושא שינוי שיטת תקצוב התלמידים הערבים. תלמיד יהודי מקבל בכל סוגי בתי הספר סכומים גבוהים יותר מתלמיד ערבי. משרד החינוך שאמור היה, כחלק מהחלטת הממשלה, להסיט תקציבים באופן דיפרנציאלי מסרב לעשות זאת. הסכום השנתי עומד על כ- 1.4 מיליארד ₪, ומכאן נובע הפער. משרד האוצר והממשלה חייבים לטפל באפליה המערכתית של משרד החינוך נגד התלמיד הערבי.
החלטה 922 התקבלה ביום 30.12.2015, לאחר אישור תקציב המדינה לשנים 2015 -2016, ולכן רוב תקציבי ההחלטה נתקעו בוועדת הכספים של הכנסת. משרדי הממשלה מודיעים מעל לכל במה כי הם יעבירו כספים שלא נוצלו בשנת 2016 לשנים הבאות. שיטה זו של סחבת ביישום החלטות ממשלה ליישובים הערבים מוכרת מאז שנת 2000 ומעמיקה את האפליה. יש לוודא שהממשלה תציג את תקצוב החלטות הממשלה ליישובים הערבים בסעיפי תקציב ברורים ותדווח מדי רבעון לכנסת על היישום.
המציאות היומיומית של האזרח הערבי בישראל הינה מציאות של אפליה וקיפוח, מציאות של פערים הולכים ומתרחבים. לא חל כל שינוי במדיניות האפליה של רשויות המדינה השונות כלפי האזרחים הערבים של המדינה, ברוב תחומי החיים, והאזרח הערבי ממשיך להיות מופלה לרעה בשל היותו ערבי. מעט מאוד, אם בכלל, נעשה למען השגת שוויון לאזרח הערבי והסרת כתם הקיפוח, ועוד פחות נעשה בנושא סגירת הפערים.
נושא סגירת הפערים, עודנו חלום רחוק מהגשמה! נציין שעל חובת המדינה לנהוג שוויון באזרחיה הערבים נאמרו דברים מפורשים לא פעם בעבר על ידי בית המשפט העליון, אולם למרבה הצער דברים אלה נפלו עד כה על אוזניים ערלות, וממשלות ישראל לדורותיהן המשיכו כמנהגן לנהוג.
הצעדים שננקטו עד כה למטרת "צמצום הפערים" לא מספקים את הצרכים החיוניים של החברה הערבית במדינה אשר מהווה 20.8% מאוכלוסיית מדינת ישראל.
אפליית הציבור הערבי לרעה במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל, יצרה פערים גדולים המחייבים גילוי יחס מיוחד לאוכלוסייה הערבית, שיבוא לידי ביטוי בהקצאת משאבים ריאליים המתאימים לגודל האוכלוסייה ולמצב הסוציו-אקונומי העגום שרוב הישובים הערבים נמצאים בו.
השאיפה לשוויון מוחלט וסגירת פערים הינה שאיפה לגיטימית של האזרחים הערבים מתוקף אזרחותם במדינה, ומימוש השאיפה הזו הלכה למעשה מחייב נקיטת מדיניות של אפליה מתקנת.
התעלמות מעוני, כפרים לא מוכרים, בריאות, חקלאות ותיירות:
בנוסף לכך, החלטה מס' 922 בכלל לא מתייחסת לצרכים של החברה הערבית בתחום הרווחה והמלחמה בעוני. כידוע יותר מ-52.6% מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני לעומת 13.6% מהמשפחות היהודיות. העוני אכן משקף את המצב העגום של מערכת הרווחה והבריאות בחברה הערבית שגם לא קיבלה שום התייחסות בהחלטת הממשלה למרות הצורך בצמצום הפערים בבריאות בין החברה היהודית והערבית.
תחום נוסף אשר לא נמצא בהחלטה 922 הוא תחום החקלאות בישובים הערבים: מתוך תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת 2017 שנאמד בכ-1.93 מיליארד ₪, אין סכומים המיועדים לחברה הערבית מתוקף החלטה 922.
הנשים הערביות הן הנפגעות העיקריות, כתוצאה מהפערים בהשקעות ברוב תחומי החיים. שיעור השתתפות הנשים הערביות בשוק העבודה עומד על 24% מול 64% במגזר היהודי, ורבות מהן עובדות במשרה חלקית בלבד. אבטלת נשים ושיעורי תחלואה גבוהים יותר בקרב הנשים מחייבים את הממשלה לגבש תכנית לאומית מתוקצבת לסיוע לנשים ערביות בכל תחומי החיים. הרשות למעמד האישה מפקירה נושא זה ואינה פועלת לקדם צרכים ייחודיים של נשים ערביות.
ניתוח יסודי ומעמיק של התקציב לשנים 2016, 2017 ו-2018 בוצע ע"י מרכז מוסאוא. ברור כשמש שהרבה מההבטחות שהובטחו במסגרת החלטה מס' 922 לא יקוימו כל עוד לא ישונה מנגנון התקצוב במדינה. הממשלה אינה מחויבת ליישם החלטת ממשלה כפי שהיא מחויבת ליישם חוק. יש צורך לצמצם ולסגור את הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית המדינה, ועל מנת שזה יקרה, על הממשלה להשקיע רבות בפיתוח בחברה הערבית ולאשר תקציב אשר יחייב את כל משרדי הממשלה להקצות את כל הסכומים המובטחים לאוכלוסייה הערבית.