חומר רקע

הנדון: שמירת יהדות בבתי מלון – נייר עמדה האוכלוסייה המתארחת בבתי המלון בישראל מכילה שומרי שבת וכשרות רבים. הציבור הדתי-לאומי מרבה להתארח בבתי מלון באופן פרטי, באירועים משפחתיים כגון בר-מצווה או "שבת חתן" ובכנסים מגוונים. גם בקרב הציבור החרדי בארץ יש רבים הבוחרים להתארח בבתי המלון במהלך חגים וחופשות. סקר שנערך על ידי משרד התיירות בשנת 2013 הראה כי 65% מהחרדים מעדיפים לצאת לנופש בישראל, על אף האפשרויות ההולכות וגדלות של חופשה כשרה בחו"ל. כ-39% מהנופשים החרדיים מעדיפים להתארח בבתי מלון והשאר בצימרים, בתי הארחה ודירות.1 מגוון השירותים בבתי המלון מגיע תוך התחשבות ככל הניתן בשומרי תורה ומצוות. רוב מטבחי בתי המלון בארץ כשרים, על אף שפעילים גם בשבת; ברוב מוחלט של בתי המלון מצוי בית כנסת לשירות הקהל הדתי; בחלק מבתי המלון הפעילות לאורחים בשבת מותאמת גם לשומרי שבת. מדיניות הצ'ק אאוט ביום שבת כיום, בכל בית מלון ישנה מדיניות שונה לגבי צ'ק אאוט ביום שבת. בשבתות קיץ, השבת עשויה לצאת בשעות הערב, אך צ'ק אאוט סטנדרטי מתרחש כבר בשעות הצהריים המוקדמות. בדיקות שנערכו בעבר מוכיחות כי ישנם מלונות שאינם מאפשרים לצאת מאוחר, כך שאדם דתי יאלץ למצוא פתרון לאחסון חפציו וכן לתעסוקה לילדיו, עד שעות הערב, אז יוצאת השבת. יש לציין שגם אם ישנו פתרון לאחסון חפצים, הרי שיש בעיות הלכתיות שונות שמונעות אריזה בשבת והעברת החפצים למקום אחר. ישנם מלונות שמאפשרים לבצע צ'ק אאוט מאוחר, זאת תמורת סכום שעשוי להגיע למחצית מעלות המחיר היומי. וכן ישנם מלונות המאפשרים יציאה במוצאי השבת ללא תשלום נוסף. אנו סבורים כי מחד גיסא יש להתחשב ככל הניתן בשומרי שבת בבית המלון, לא רק בסוגיית הצ'ק-אאוט אלא גם בסוגיות אחרות. מאידך גיסא, ברור לנו כי במיוחד בשבתות הקיץ, בעונת שיא של התיירות בישראל, יש בעייתיות בפינוי מאוחר מדי של חדרים מבחינת היכולת לקלוט מתארחים חדשים. אנו קוראים להתאחדות בתי המלון להידרש לסוגיה ולהביא לאיזון הצרכים השונים, כך שלכל הפחות יודגש לבאים להתארח בבתי המלון מה מדיניות הצ'ק-אאוט וראוי שברמה רוחבית יינתן במידת האפשר פתרון לשומרי שבת להתארח במלון עד צאת השבת. יש לדאוג לשקיפות בנושא זה ולהביא למודעות הציבור שומר המצוות את האפשרויות השונות. משגיחי היהדות על המטבחים הכשרים בבתי המלון אמון בדרך כלל משגיח כשרות שאף מתארח במלון במהלך סוף השבוע. התנהלות משגיחי הכשרות בבתי המלון גובלים לעתים בפגיעה במתארחים שומרי המצוות. על אף שבית המלון נאלץ ברוב המקרים להעסיק את המשגיח, הוא אינו אמון על הנחייתו המקצועית ויחסי הכוחות הן לטובת המשגיח שיכול לאיים בהסרת תעודת ההכשר מן המקום. לצערנו, ישנם מקרים בהם המשגיח מתנהג לא כמשגיח כשרות, אלא כמשגיח יהדות. הדבר בא לידי ביטוי בצורות שונות, לעתים כהוראה של הרב המקומי נותן הכשרות. להלן מספר דוגמאות בהן נתקלנו: • סירוב לאפשר גישה לספר התורה בבית הכנסת מסיבות של השקפה דתית שונה. • איום בהסרת תעודת ההכשר בשל שימוש במכשיר "שבת-קול" – מיקרופון שאושר על ידי מכון "צומת" לשימוש בשבת. • דרישות שונות שלא קשורות לנושא הפיקוח על הכשרות כגון איסור על קיום אירועים בעלי אופי לא דתי, איסור על העסקת עובדים לא יהודיים ועוד. התנהלות זו של משגיחי הכשרות מהווה פגיעה בציבור המסורתי והדתי ועל בתי המלון לעשות ככל הניתן על מנת לאפשר לאורחיהם הדתיים לנהוג כפי מנהגם, גם אם מדובר בהגעה לעימות עם המועצה הדתית והרב המקומי. לסיכום, אנו מעריכים את השתדלותם של בתי המלון בישראל לאפשר שהייה נעימה ומותאמת לאורח החיים של הציבור שומר השבת. אנו בטוחים כי הבטחת מדיניות צ'ק-אאוט מאוזנת לצד הגדרת סמכותם של משגיחי הכשרות, תביא לגידול במוטיבציה של רבים מציבור זה להעדיף את הנופש בבתי המלון בישראל מאשר יציאה לחו"ל.