חומר רקע

9 1 .מבוא 1.1 . מטרות הוועדה והרקע למינויה הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין , בראשותו של פרופ ' דן שניט , מונתה בתאריך 2.3.2005 על ידי שרת המשפטים דאז , הגב ' ציפי לבני .1 בכתב המינוי של הוועדה היא התבקשה לבחון את הכללים הקיימים ביחס לשיתוף ולחלוקה של האחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה , אשר קבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ "ב- 1962 ) להלן : חוק הכשרות , ( ואת יישומם בפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט לענייני המשפחה ובבתי הדין הדתיים השונים ; בפרט , ליתן את המלצותיה לעניין הצידוק להמשך תחולתה של " חזקת הגיל הרך " שבסעיף 25 לחוק הכשרות . זאת , בד בבד עם בחינת הצורך לעיגון סטטוטורי של הסדרים אלטרנטיביים לגבי חלוקה ושיתוף באחריות ההורית בעת הגירושין . כן נתבקשה הוועדה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות בתי המשפט ובתי הדין הדתיים לשם קב יעת טובת הילד בנוגע להסדרי משמורת וקשר הורי ולבסוף , לבחון ולהמליץ באשר למימושם ואכיפתם של ההסדרים המוצעים על ידה . הקמת הוועדה נועדה להשלים את הסדרת האחריות ההורית בגירושין על פי אמנת האו " ם בדבר זכויות הילד , 1989 ) להלן : האמנה (2 אשר לא נכללה בדוח " הוועדה ל בחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה , " בראשות כבוד השופטת סביונה רוטלוי ) להלן : וועדת רוטלוי (.3 וועדת רוטלוי אומנם עסקה בהיבטים חוקיים שונים הנוגעים ליישום 1 : 'ר כתב המינוי של הוועדה בנספח א ' לדוח זה . 2 אמנה בדבר זכויות הילד א "כ , 31 , 221 . האמנה אושררה ונכנס לתוקף בשנת1991 . 3 הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה דוח הוועדה ) פברואר 2003 .( 10 זכויותיהם של ילדים על פי האמנה , אולם המלצותיה לא נגעו לתחום הסדרת האחריות ההורית בגירו . שין יודגש כי הוועדה לא נדרשה כלל לסוגית ההיבטים הכלכליים של חלוקת האחריות ההורית אשר מוסדרים במסגרת מזונות הילדים , הואיל והם לא נכללו בכתב המינוי של הוועדה . נושא זה נמצא במוקד הדיונים של וועדה אחרת שמונתה על ידי שר המשפטים - " הוועדה לבחינת נושא מזונות הי לדים במדינת ישראל " בראשותו של פרופ ' פנחס שיפמן . חברי הוועדה הינם : פרופ ) ' אמריטוס ( דן שניט מ , בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ; השופטת חנה ריש רוטשילד מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן ) מילאה את מקומה עקב שבתון השופטת עליסה מילר מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בתקופה שבין ספטמבר 2005 עד לחודש מרץ2006 ( ;הדיין הרב אברהם שרמן , דיין בית הדין הרבני הגדול ; הקאדי איאד זחאלקה מבית הדין השרעי בחיפה גב ; ' רותי דניאל , עמותת " הורות שווה " ומחליפה מר טל שחף מחודש מרץ 2006 ;ר "ד דפנה הקר , הפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב "ד ; ר תרצה יואלס , החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ; " עו ד גלית סנה -לוריה , ממלאת מקום יו " ר הפורום לגישור וליישוב סכסוכים של לשכת עורכי הדין " עו ; ד גלי עציון , מטעם נעמ " עו ; ת" ס רונית צור , פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד ה רווחה ; " עו ד שמואל מורן , " יו ר וועדת החקיקה , ילדים ונוער של לשכת עורכי הדין ; פרופ ' אבי שגיא , החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה "ד ; ר פרץ סגל ממשרד המשפטים , מרכז הוועדה . בנוסף להם , השתתפה בדיוני הוועדה ' גב , רות שיו , הממונה על תחום הגישור במשפחה במרכז הארצי לגי שור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים , לשעבר . " עו ד יעקב פרידברג , " עו ד יפית לב -ארץ ועו " ד רוני ליברזון שימשו בתקופות שונות מזכירי הוועדה . הוועדה מודה " לעו ד הדס רייכלסון וגב ' נועה קטנוב על עזרת ב ן הכנ ת דוח זה לדפוס . 11 1.2 .השלב הראשון של עבודת הוועדה ופרסום דוח בי ניים בשלב הראשון של עבודתה התמקדה הוועדה ב בחינת מושג " האחריות ההורית " על פי האמנה , וההשלכות הנגזרות מכך למצבי גירושין . נקודת המוצא ה י יתה בחינת השינויים הנדרשים בחוק הכשרות בכל הנוגע להסדרת היחסים שבין ילדים לבין הוריהם בעקבות תפיסת " האחריות ההורית " ובפרט ל עניין " חזקת הגיל הרך . " לצורך כך דנה הוועדה בדרכים ליישום האחריות ההורית , ובמיוחד בעת הגירושין ודרכי מימושה , לרבות אכיפתה בעת הצורך . זאת , לאור האמנה , ו החקיקה במדינות אחרות שיישמו את עקרון " האחריות ההורית , " הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד והסוציולוגיה של המש פט . בסיום דיוניה בשאלות אלה גיבשה הוועדה הצעה לתיקון הפרק בנושא " הורים וילדיהם הקטינים ש " בחוק הכשרות ) להלן : הצעת החוק , נספח ב ' לדוח זה . ( נוכח חשיבותם הרבה של הנושאים הנגזרים מיישומו של עקרון " האחריות ההורית " והשלכותיהם היסודיות על יחסי הורים וילדיהם , פרסמ ה הוועדה באפריל 2008 סיכום של דיוניה : " הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין , שלב א '- דוח ביניים " ) להלן : דוח הביניים , ( שנועד לאפשר קבלתן של תגובות מהציבור להצעת החוק , אותן תוכל הוועדה לשקול ולהביא בחשבון בדוח הסופי שלה . 1.3 .השלב השנ י של עבודת הוועדה 1.3.1 לאחר פרסום דוח הביניים נחשפה הוועדה לתגובות רבות מן הציבור , הוועדה מודה ל מי שהופיעו ב פני ה או שלחו את הערותיהם לדוח הביניים , ששמותיהם מפורטים בנספח ו , ' על תרומתם וסיועם לעבודתה . חברי הוועדה השתתפו במספר רב של דיונים וימי עיון ב נוגע להצעת החוק , בהם דיונים שהתקיימו אצל שר המשפטים לשעבר פרופ ' דניאל פרידמן ואצל שר 12 הרווחה והשירותים החברתיים לשעבר " עו ד יצחק הרצוג ב , כנסת ב וועדה לקידום מעמד הא , שה י בהשתלמות של שופטי בית המשפט לענייני משפחה , בלשכת עורכי הדין וכן במספר ימי עיון שהתקיימו באוניבר סיטאות , במכללות וב כנסים בחסות ארגונים שונים . בנוסף קיבלה הוועדה הערות בכתב מן הציבור ומארגונים שונים . הוועדה דנה בתגובות ובהערות שהועלו בפניה בעקבות פרסום דוח הביניים בכובד ראש . בדיונים אלה , שנמשכו תקופה ממושכת , נחלקו חברי הוועדה בדעותיהם האם יש מקום לתיק ון נוסח סעיף 9 ל הצעת החוק . חלק מחברי הוועדה סברו שיש מקום לתקן סעיף זה , אולם הוועדה לא הגיעה להסכמה כללית בעניין תיקון ה סעיף , לכן הנושאים שנדונו בדוח הביניים אינם נכללים בדוח משלים ו , זה תיקונים להצעת החוק שהתקבלו על ידי הוועדה בשלב השני של עבודת ה נכללו בנו סח הצעת החוק . 1.3.2 עיקר עבודת הוועדה בשלב השני של עבודתה יתה י ה , על פי האמור כתב המינוי : " גיבוש הכלים העומדים לרשות בתי המשפט ובתי הדין הדתיים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרי משמורת וקשר הורי . " לשלב זה של עבודתה צרפה הוועדה מספר מומחים "ד : ר עליזה רינ , ג מנהלת יחידה ב בית החולים " אברבנאל , " משרד הבריאות ' גב ; ענת ענבר , מנהלת יחידות הסיוע , משרד הרווחה והשירותים החברתיים ; פרופ ' שחר גולן , המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ; ד" ר רועי אלדור , מנהל התחנה לטיפול בילד ובנוער ע " ש אילן בירושלים , משרד הב ריאות . דוח זה מציג את דיוני הוועדה ב תשומות של המומחים בנוגע ל כלים שנכון להעמיד לרשות בתי המשפט ובתי הדין הדתיים לשם קביעת טובת הילד , בעת שהם נדרשים להסדיר את אופן מימוש האחריות ההורית בגירושין , והחקיקה ממדינות אחרות בנושאים אלה . הוועדה מציעה , בדומה למקובל במדינות אחרות , לעגן בחקיקה את ה כלים שיעמדו לרשות בתי המשפט ובתי 13 הדין הדתיים לשם קביעת טובת הילד . הצעות חקיקה אלה מובאות בסיום הפרק השני . דוח זה מסכם אפוא את השלב השני של עבודת הוועדה ומשלים את דוח הביניים . 2 . הכלים העומדים לרשות בתי המשפט לשם קביעת טובת הילד 2.1 הגשת חוות דעת של מומחה לב י ת המשפט – המצב המשפטי הנוהג בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים ) להלן יב : ת משפט למשפחה ( נעזרים לצורך קבלת החלטות בעניינם של ילדים בנושאי ה משמורת ו ה קשר הורי ב , תסקיר של עובד סוציאלי לפי חוקים שונים ) להלן : ( ס" עו או חוו ת דעת של יחידות הסיוע או מומח ה מקצועי המוסדר בסעיף 5 )( ג לחוק בית המשפט לעניני משפחה , התשנ "ה- 1995 ובסעיף2 )( ג לחוק בתי דין דתיים ) יחידות סיוע , ( התשע א "- 2011 . )( א לצורך קבל ת תסקיר על ידי עו " ס או חוות דעת על ידי יחידת הסיוע , רשאי בית משפט ל משפחה , לפי הסעיף האמור " : להפנות בעל דין ליחידת הסיוע , הכל כפי שיפרט בהחלטתו , ורשאי הוא להורות ליחידת הסיוע להגיש חוות דעת בכתב ... ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי , ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מעובד סוציאלי ". צו בית המשפט לענייני משפחה ) הקמת יחידות סיוע , דרכי פעול תן וסדרי עבודתן , ( התשנ – ו " 1996 , מסדיר את פעולתן וסמכויותיהן של יחידות הסיוע בבית המשפט ומ פרט את אופן הגשת חוות דעת . ( ב) הגשת חוות דעת של מומחה הוסדרה בסעיף 8 )( ג לחוק בית המשפט לענייני משפחה . סעיף זה , מהווה הסדר ספציפי לכלל המשפטי הקבוע ב סעיף 14 20 לפקודת הר איות ] נוסח חדש , [ התשל א "- 1971 , והוא קובע כי כאשר מינה בית המשפט למשפחה מומחה או יועץ מטעמו , לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה , אלא ברשות בית המשפט . בהתאם לכך , קובעת תקנה 258( ז) יב לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ ד "- 1984 )להלן : תקסד ( א" כי בעל דין לא יגיש חוות דעת מטעמו לפני ש בית המשפט בחן האם יש מקום ליתן צו לפי סעיף 8 )( ג האמור . בנוסף , תקנה 258 יב לתקסד א " כוללת מספר הוראות ייחודיות בנוגע למומח י בב ה ת המשפט ל משפחה , בין היתר , כי בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו אף שלא בהסכמת בעלי הדין . כן קובעת התקנה את סדרי הדין הנוגעים לעבודת המומחה . הסדרים אלה אינם נוגעים לשאלת זכותו של בעל דין להביא עדות מומחה מטעמו כאשר בית המשפט החליט לא למנות מומחה לפי סעיף 8 )( ג ותקנה 258 ל" הנ (ז) יב- כתוצאה מכך יש מי שפירש כי במצב זה זכאי בעל דין להגיש עדות מומחה מטעמו .4 הן הסדר י החקיקה שמגבילים את אופן הגשת חוות הדעת של המומחה ת י בב המשפט למשפחה , והן הסדרי החקיקה מכוחם הוקמו יחידות הסיוע ושבהם נקבעו סדרי פעולתן לרבות הגשת חוות דעת , משקפים מעבר הדרגתי אותו עוברים דיני המשפחה , בארץ כמו גם בעולם , מדיון אדוורסרי לעומתי , לדיון המתמקד בפתרון מחלוקות בדרכי שלום , ש מעודד הסכמות והגנה על קשרי משפחה . זאת , בנוסף על השינוי העמוק בתפיסת מקומו של הילד במשפט , וכתוצאה מכך חשיבה מחודשת באשר להבטחת זכות הילד לשמירת קשר בינו לבין הוריו לאחר הגירושין . אלה , מחייבים בחינה מחדש של מידת התאמת הכלים וההסדר ים הדיוניים המשמשים את בתי המשפט למשפחה לצורך קבלת החלטות בדבר אחריות הורית בהתאם לעקרון טובת הילד . 4 ( א"ת) א " בש17977/01 , .ע . ט ' נ . ט . ר נבו )2001 .( 15 2.2 תהליך העבודה ותשומות שהיוו בסיס להמלצות הוועדה עבודת הוועדה בשלב השני התמקדה בבחינת הכלים העומדים לרשות ו של בי ת המשפט למשפחה , לצורך קבלת החלטות באשר לאחריות הורית לאחר הגירושין , לאור התפיסה המהותית של ה אחריות ההורית שנדונה על ידי הוועדה בשלב הראשון של עבודתה . הסוגיות המרכזיות שהוועדה העמידה במוקד דיוניה הן : • באילו מצבים המומח ה מסייע לב י ת המשפט למשפחה בקבלת החלטות שיקדמו את טובתו של הילד ? באילו מצבים יש לחשוש ש המינוי עלול ל גרום נזק לילד או לבני משפחה אחרים ? • באילו מקרים ראוי לה י עזר בעבודת ס" עו ויחידות הסיוע בלבד ואילו מקרים מצריכים בחינה מעמיקה יותר באמצעות מומחה ? • האם הכלים בהם נעזרים מומחים כיום לצורך גיבוש חוות דעת בדבר טובתם של ילדים הם הכלים המתאימים למטרה זו ? כיצד ניתן לקדם אחידות ושקיפות בעבודתם של המומחים לצורך גיבוש ח וות הדעת בדבר טובתם של ה ילדים ? הדיון בסוגיות אלה התבסס על סקירות שניתנו הן על ידי חברי הוועדה והן על ידי מומחים חיצוניים , ש עיקרי דבריהם מובא ים להלן . חברי הוועדה ערכו דיונים בעקרונות ה מנחים שראוי לעג ן בחקיקה או ב הנחיות אשר יו פנו ל גורמי ם ה מקצוע יים ה שונים . אולם , עבודת הוועדה אינה כוללת התייחסות פרטנית לעבודתם של , ס" עו מכיוון שצוות בדיקה , בראשות פרופ ' סלונים- נבו , בחן נושאים אלה לעומק ם והגיש לשר הרווחה והשירותים החברתיים את המלצותיו . 16 2.3 תמצית הסקירות המקצועיות אשר שמעה הוועדה .א סקירתה של גב ' הדרה בר5 מתוך המקרים של התדיינות בשאלות המשמורת שמגיעים לבתי המשפט , מיעוטם של המקרים מופנה לחוות דעת של מומחה , היות ובמרבית המקרים סוגיית המשמורת מוסדרת בהסכם בין ההורים . כאשר ההורים אינם מצליחים להסת דר בעצמם מפנה אותם בית המשפט אל יחידות הסיוע . כאשר יחידת הסיוע מצליחה לפתור את הסכסוך הדבר נעשה בהסכמה בין ההורים . י מנ סיוני , משפחות אשר נאבקות על הילדים ומגיעות לחוות דעת של מומחה הן משפחות בהן קיימת הפרעה נפשית אצל מי מההורים או הילדים או משפחות בהן רמת ה קונפליקט גבוהה ולא ניתן לפתור את הסכסוך ללא התערבות של איש מקצוע . פניות אלה לחוות דעת של מומחה הן ברובן מוצדקות , כאשר חלקן נושרות באופן טבעי כאשר הצדדים מבינים במה כרוכה חוות דעת . במקרים שבהם המומחה סבור שהפניית הצדדים הינה ללא הצדקה , הוא ינסה לפי מיטב שיפ וטו המקצועי להציע פתרונות ולנסות להביא להסכמה בין ההורים . היו מקרים מעטים בלבד בהם שכנעתי את הצדדים שלא להגיע לחוות דעת . באשר לדרך הכנתה של ח ו ות הדעת קיימת בעיה של אוטודידקטיות – המומחה לומד בעצמו תוך כדי עבודתו כיצד להכין חוות דעת שכזו . לא קיימת הכשרה מס ודרת שמכינה את המומחים ומתווה סטנדרטים . לדעתי , הכלים של המומחה הפורנזי , שמהווים את הערך המוסף של עבודתו , הם לאו דווקא של הפסיכולוגיה הקלינית . ההכשרה שלי בפסיכולוגיה קלינית לא הכשירה אותי להכין חוות דעת לבית המשפט . כך למשל , לא למדתי שאפשר לעשות ביקורי בית . אני חושבת שפסיכולוג שנותן חוות דעת צריך לרכוש השכלה רחבה בכוחות עצמו , או להיות במסגרת צוות רב מקצועי . ההשכלה 5 פסיכולוגית קלינית בכירה , עוסקת בפסיכותרפיה ומתן חוות ד עת לבית משפט . 17 צריכה להיות מיוחדת ועליה לכלול הכשרה וידע במספר תחומים : פסיכולוגיה , סוציולוגיה וידע משפטי . מומחה צריך להכיר את מבנה האישיות , להכיר תיאוריות של התפת חות בריאה וחריגה . כמו כן עליו ללמוד תחומים ספציפיים , למשל , להכיר את תופעת ההגירה במידה ונותנים חוות דעת בנושא . עליו להכיר את הכוחות החברתיים והתהליכים המבנים את הזהויות במשפחה , וכן להבין את השינויים בחברה בתפקידים המגדריים ומקום הילד לאור השינוי בזכויות וב מעמד הילד וכיוצא בזה . .ב סקירתה של ד " ר אביגיל גולומב6 מעמדתי כפסיכיאטרית שאינה עושה מבחנים פסיכולוגיים בעצמה , אלא מבקשת מפסיכולוג קליני שיבצע אותם , אני תמיד חייבת להגדיר לעצמי מה ציפיותיי מהמבחנים - על איזה שאלות הם אמורים לתת מענה , או לפחות כיווני חשיבה . כך בעבודה קלינית שוטפת וכך גם בחוות דעת . לדידי , המבחנים משמשים אמצעי עזר מצוין אם מבינים מה ומתי הם יכולים לתרום . המבחנים הם כלי שחושף את מבנה האישיות , קונפליקטים עיקריים , אפיונים , לעיתים צדדים חלשים יותר ו / או הגנות חזקות יותר , וכמובן גם פתולוגיה . אולם אין ה מבחנים עומדים בפני עצמם ואין הם תקפים יותר מבדיקה קלינית ואנמנזה . הם פן נוסף שיש לעשות אינטגרציה בינו לבין הבדיקה הקלינית והאנמנזה . הם אף אינם חזקים יותר או מהימנים יותר משני אלה , אלא מדגישים וחושפים יותר את העולם הפנימי . היו מקרים של פתולוגיה קשה ביותר כ , ולל התפרקות עד לאשפוז , והדברים לא ניכרו במבחנים , ומאידך גיסא , היו מקרים של מבחנים קשים אך תפקוד טוב , היסטוריה ארוכה של תפקוד טוב , הן כהורה והן בעבודה . 6 רופאה פסיכיאטרית ופסיכולאנטליקאית , מתמחה בטיפול בילדים ובמתבגרים ומתן חוות דעת לבית משפט . 18 מעבר לכך , יש לזכור שאנו לא בודקים את אישיות ההורה בוואקום אלא בשאלה של התאמתו לילד / ים מסוים ים / . במלים אחר ות : אני מתנגדת מאוד לביטוי " מסוגלות הורית " חוץ מאשר בקונטקסט של הוצאת ילד לאימוץ , שם באמת מדברים על אי-מסוגלות הורית . כמעט בכל התיקים האחרים אנו מדברים על התאמה הורית של הורה לילד , בזמן ובתנאים מסוימים . בכל הספרות לא מצאתי אבחון טוב למסוגלות הורית ובוודאי לא להתאמה הורית , למרות שבמקומות רבים ניסו לפתח שאלונים ואבחונים שיענו על הצורך . בכל הספרות הראויה מדגישים שרק בבדיקה רחבה , שמשתמשת במספר כלים , יש סיכוי להגיע לניבוי סביר . אי לכך , המבחנים הם אחד הכלים האפשריים , אך אין להם משמעות ככלי העומד בפני עצמו , כפי של א ניתן לקבוע המלצות על סמך בדיקה קלינית של ההורה לבדו , ללא הכרות עם הילד . אני מבקשת לערוך מבחנים כשאני רוצה להתחקות אחר מנגנוני הגנה , כוחות אגו וכד ' בתקופת הזמן הקצר שחוות דעת מחייבת אותה . כמובן שבסיטואציה של חוות דעת אם , עושים מבחנים להורה אחד יש לעשותם ג ם להורה השני . דווקא פתולוגיה פסיכיאטרית נבדקת קודם כל בבדיקה הקלינית עם אנמנזה . חלילה וחס אם אנו זקוקים למבחנים לשם כך . המבחנים יכולים לחזק , לאשש או להחליש את ההתרשמות הקלינית , כלומר זהו כלי מז ו וית אחרת . אבל הם תמיד מתייחסים לאדם אותו בודקים , בעוד בחוות דע ת אנחנו רואים את הילד במרכז , וכל בדיקת ההורה מתייחסת ליכולתו לספק את צרכי הילד . באשר להורים ' נורמאליי ם' לילדים ' נורמאליי , 'ם יש מקרים שהה י גיון הפשוט עובד יותר טוב מכל דבר אחר . מדובר על המקרים ששני ההורים יכולים לשמש הורה טוב לילד , שהוא זקוק ונהנה משניהם וא , ילו היה שבוע של שמונה ימים לא היו מגיעים לבית המשפט , כי אפשר היה לחלק את השבוע בצורה שווה . במקרים אלה שהכ ו ל בסדר - קשה להחליט , ולכן פונים לבדיקות מיותרות שלא יתרמו דבר חוץ ממתח והוצאות כספיות . השאלה 19 היא מי יחליט - שאין צורך בכך במקרים אלה המבחנים תורמים ) לפעמים בלי מרכאות ולפעמים במרכאות כפולות ומכופלות (. קצת מידע שבעצם לא נחוץ או לא עוזר להחלטה באשר לעוד לינה או שבת - או שהם חושפים נקודות תורפה כאלה או אחרות אצל ההורה , כפי שרואים באבחונים , והם מהווים בסיס להתדיינויות אין סופיות , מתחים גוברים אצל ההורים וה ילדים , וחשיפה של עולם פנימי של ההורה , שאחר כך עלול הילד לעיתים לקרוא . כל אחד מאתנו שיעבור מבחנים , סביר שייראו משהו שיכול להתפרש כחריג . כשעסקתי באבחונים של מנהלים בכירים היה מדהים לגלות לכמה מהם יש טסטים פתולוגיים - ובגילאי50 - 60 כבר היה ברור שבין הטסט לב ין התנהגותם והתנהלותם בחיי היום -יום היה מרחק רב . כלומר , הפנטזיות הפנימיות קיימות - אבל אין הם מכתיב ות דבר בחיים של אותו אדם . לסיכום - בשבילי הטסטים הם כלי מצוין כעזר בבדיקה אם יש לי שאלות ספציפיות . איני רואה מקום לעשות אותם באופן אוטומטי , אם כי בשביל הרבה פסיכולוגים , כיוון שזה כלי שגור , הם משתמשים בו כחלק מהבדיקה הקלינית שהם עושים . ואין זה אומר שצריך אותם דווקא בפתולוגיה או דווקא בבריאות . .ג סקירתו של ד " ר גבי וייל7 כאשר מגיעה אלי משפחה לצורך חוות דעת אני מסביר מהי חוות דעת וממליץ לוותר עליה , אבל לעיתים רחוקות זה מצליח . המקרים שמגיעים אלי הם הקצה של הקונוס - משפחות בהן יש צורך בסמכות חיצונית שתכריע . ההכרעה היא בסמכות בית המשפט , אך יש צורך בסיוע לבית המשפט לצורך קבלת ההחלטה . המקרים בהם אני בטוח שצריך מומחה חיצוני הם מקרים בהם מדובר בפתולוגיות . בנוסף , ישנם מקרים בהם צד נכנס ליחסי גומלין 7 פסיכולוג קליני והתפתחותי , מכהן כראש המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע , ומתן חוות דעת לבית משפט . 20 שליליים ביותר עם המערכת ולכן מעוניין בחוות דעת , מאחר והמומחה נתפס על ידי הצדדים כניטראלי . כמובן שעולה השאלה האם פרקטיקה כזו ראויה . חוות הדעת שאני נותן לא מבוססות רק על טסטים . חוות הדעת מבוססות על מידע מקיף . אני לוקח אנמנזה , מראיין את כל הנפשות הפועלות , הולך לביקורי בית , מדבר עם הגננת והמורה , ועושה בדיקות אינטראקציה . המבחנים הפסיכולוגיים הם מבחני אישיות , הם אינם מבחני הורות . אבל למבחני אישיות יכולות להיות השלכות גם על היכולות ההוריות . כאשר אני עורך מבחנים אני עושה מגוון רחב של מבחנים יחד . אני לא מייחס משמעות לסימן בודד במבחן כלשהו אלא מצליב כל הזמן . אני גם לא כותב חוות דעת בלשון פסקנית כי אני לא חושב שמדובר בעולם של שחור או לבן . אני חושב שמי שעושה מבחנים יש לו תוספת כלשהי של הכרת האישיות לעומת מי שמוותר לחלוטין על מבחנים פסיכולוגיים . .ד סקירתה של ד " ר מרגנית כרמון8 נושא המסוגלות ההורית משמש לעיתים כטכניקה לניצול לרעה של המערכת . קורה וצדדים חזקים משתמשים בו ככלי לנגח את בן / בת הזוג . מדובר אמנם בכלי טוב , אך גם בכלי יקר , אשר לא תמיד מהימן ולא תמיד תקף . בכדי להדגים נקודה זו , כמעט בכל ביקור של אדם ביחידת הסיוע , למעט במקרים חריגים מאוד , ניתן לאחר בדיקה מצומצמת של כ- 4 שעות ) אצל פסיכיאטר ביחידת הסיוע ( להגיע לאותן מסקנות אשר יתקבלו בסופו של יום לאחר קיום ההליך הארוך של בחינת המסוגלות ההורית . נדירים מאוד המקרים בהם קיימת בעיה אמיתית של מסוגלות הורית . למשל , מקרים בהם ניתן להגיע למסקנה שאחד ההורים הוא חולה נפש . מסיבות אלה , ומאחר והמסוגלות ההורית משמשת ככלי לניצול לרעה של צדדים חזקים את הצד החלש , מומלץ באופן חד משמעי שגישה למומחים 8 אחראית למחלקת שהייה במרכז לבריאות הנפש ע " ש אברבנאל . 21 תעבור דרך יחידת הסיוע . חיוני והכרחי שבית המשפט לא יחליט בעצמו על מינוי מו מחים . ליחידת הסיוע מספר יתרונות על פני הפניה ישירה למומחים . יחידות הסיוע פועלות במהירות יחסית , ללא עלויות ישירות לצדדים , והישיבה בתוך בית המשפט מאפשרת ליחידות הסיוע נגישות לחומר המשפטי . ליחידות הסיוע חזות ניטראלית שיכולה לנטרל חששות אצל הורים מסוימים . כמו , כן ביחידת הסיוע ניתן לעודד את בני הזוג לנסות להגיע לפשרה שתייתר את המשך ההליך . ויכוח המתמצה בתוכן התוכנית ההורית לעולם לא צריך להגיע למומחה . למומחה אין כלים עדיפים על הפסיכיאטר ביחידת הסיוע לצורך קביעת הסדרי האחריות ההורית . יתכן ואף הכלים של העובד הסוציא לי עדיפים לעניין זה . בחינת מסוגלות הורית יכולה להתאים כאשר ניתן לראות בבדיקה של יחידת הסיוע כי בני הזוג או אחד מהם כל כך מופרע שהוא זקוק לאסמכתא מקצועית . במקרים אלו הבחינה של המסוגלות ההורית יכולה לקדם את התהליך . עניין חשוב נוסף הינו הערכת ילדים על ידי מומ חים . הילדים משמשים ככלי ניגוח פעמים רבות ובדיקות של ילדים הם מקרה קלאסי לשימוש לרעה בילדים . כאשר מדובר בהערכת ילדים קיים צורך בייעוץ של מומחה פסיכיאטר . גם כאן ראוי שיחידת הסיוע תמיין את המקרים המופנים למומחה . זה פחות מאיים עבור בני נוער להיפגש עם יחידת הסי וע מאשר עם פסיכיאטר וזה לא עולה כסף לצדדים עצמם . .ה סקירתו של ד " ר דוד יגיל9 כאשר מדובר במשפחה נורמטיבית – משפחה שבה שני ההורים תפקדו כהורים נורמטיביים , ועילת הג י רושין אינה קשורה לתפקוד ההורי שלהם , אלא לסוגיות אחרות – אינני מוצא שום תועלת במבחנים פסיכולוגיים 9 פ סיכולוג קליני , התפתחותי ושיקומי . 22 כלשהם להורים לבדיקת מה שקרוי : " מסוגלות הורית " ) בין אם אלה מבחנים פסיכו -דיאגנוסטיי ם השלכתיים או אובייקטיביים (. במקרים נורמטיביים , חשוב לצאת מתוך הנחה שעד לפרוץ הסכסוך , לא היו טענות של צד אחד כלפי רעהו בסוגית התפקוד ההורי . מאידך , כאשר קיימות בעיות רגשיות ל ילד / ים במשפחה , אני מוצא חשיבות לבדיקות פסיכולוגיות לילדים – לא רק ראיון – וזאת , על מנת לבדוק מה הם הצרכים הפסיכולוגיים ההתפתחותיים שלהם , ובאיזה מידה זמינותו של הורה זה או אחר – עשויה לתרום יותר לבריאותו הנפשית . בהקשר זה , להערכתי , קיימת עדיפות לאבחון פסיכו- דיאגנוסטי מלא ) אפשר כמובן גם על ידי פסיכולוג ביחידת הסיוע ( על פני ראיון פסיכיאטרי או ראיון של עובד סוציאלי . בסוגיות הקשורות לילדים בגיל צעיר ) טרום ביה ( ס" יש להעדיף חוות- דעת של פסיכולוג התפתחותי , על פני חוות דעת של פסיכולוג קליני , חינוכי , שיקומי וכו ' וכמו - כן גם על פני חוות דעת של פסיכיאטר או עובד סוציאלי שלא התמחו ספציפית בתחום גילאים זה .10 .ו סקירתו של ד " ר מרדכי שרי11 מסוגלות הורית הנה מידת התאמתו של הורה להעריך נכונה את צרכיו הפיזיים , הרוחניים והנפשיים של ילדו , בקונטקסט גילו והתפתחותו , ולהיות זמין ונכון לענו ת על צרכים אלה . המסוגלות ההורית איננה נושא דיכוטומי , מדובר בנושא מורכב ורב מימדי . אין מסוגלות הורית כתכונה אישיותית או מאפיין קבוע . המסוגלות נגזרת מצורכי הילד או הילדים . הערכת המסוגלות ההורית צריכה להתחיל , אפוא , במצבו של הילד . יש לבדוק בכל פעם 10 על מורכבות הנושא של אבחון מסוגלות הורית , וחשיבותם של נתוני החיים של כל אחד מההורים דן ד " ר יגיל בפרק " שיקולים ולבטים באבחון מסוגלות הורית " בספר ' ד : יגיל , ' א כרמי ' מ , זכי ' וי , לבני סוגיות בפסיכולוגיה , משפט ואתיקה בישראל )2008 .( 11 פסיכולוג קליני , מנהל ' מכון שלם ' לפסיכותראפיה . 23 מסוגלות הורי ת ספציפית להורה מסוים ולילד המסוים ובטווח זמן מסוים . המסוגלות ההורית מתייחסת למילוי צורכי הילד בתחומים רבים ומגוונים . נוכל למצוא בספרות המקצועית התייחסויות שונות , חלקן משלימות וחלקן מדגישות ממדים שונים . ההתייחסות בספרות לממדי המסוגלות ההורית כוללים בדרך כ לל גם את אופן ההערכה והבדיקה של מבנה זה . מסקירת הספרות הרלוונטית עולה כי לגבי מספר מרכיבים בתהליך ההערכה קיימת אחידות דעים בין הכותבים השונים , לגבי מרכיבים נוספים קיימים הדגשים שונים ולגבי אחרים אין הסכמה ברורה בין הכותבים . מידע היסטורי וממצאים עובדתיים ל גבי ההורים הנ י ם מרכיבים חשובים בתהליך ההערכה , על כך מסכימים כל הכותבים . יחד עם זאת קיימים הדגשים שונים לגבי השלב בתהליך בו ייחשף איש המקצוע לנתונים אלו ) כולל תסקירי שירותי הרווחה (. ניסיוננו המקצועי מאשר את נחיצותם וחשיבותם הרבה של תסקירי פקיד הסעד וכן של מ ידע עובדתי אחר ) ובלבד שאינו נתון במחלוקת בין הצדדים ומקובל על בית המשפט (. אנו סבורים כי מידע זה צריך להיות בידי הפסיכולוג כבר בתחילת האבחון , זאת על מנת לאפשר לו להשתמש ולעיתים אף לעמת את הנבדק עם מידע עובדתי במהלך הראיון המקדים . חשוב כי תגובות ההורה למידע זה יהוו חלק ממצאי הבדיקה . עריכת ראיונות עם כל הורה וכל ילד ועם ההורים כזוג : ערכם של ראיונות אלו מודגש על ידי כל העוסקים בהערכת מסוגלות הורית . יש מומחים המעדיפים שימוש בראיונות מובנים הכוללים גם העברת שאלונים , יש המגדירים את הראיון כ " ראיון קליני " ומציין אלמ גור )1999 ( בצדק כי " הראיון הוא כלי לא סטנדרטי אשר יעילותו תלויה באופן מכריע בפסיכולוג , באינטראקציה בינו ובין הפונה , בגישתו התיאורטית ובאישיותו וניסיונו ". כפי שמציין אלמגור קיים סיכוי רב כי ההורה המרואיין בסיטואציה זו יטה להיות הגנתי ושמור יותר , ולפיכך יקשה על המראיין להגיע להתרשמות 24 והערכה נכונים . על רקע זה מצדד אלמגור בראיונות מובנים . אנו סבורים כי יש להשאיר נושא זה להעדפתו וניסיונו של איש המקצוע . בדיקת אינטראקציה הורה-ילד : חשיבות בדיקה זו מקובלת על ידי מרבית אנשי המקצוע . אלמגור מעלה ספק ביחס לתקפותה באשר " אפשר להשתמש בריאיון ככלי תצפיתי על התנהגות ההורה בקשר עם הילדים אך המודעות שאדם נתון לתצפית וחשיבותה של ההכרעה התלויה בכך עלולה לפגוע באופן משמעותי ביכולת ההורה להתנהג באופן טבעי בקטע זה ומכאן לפגוע ביכולת הפסיכולוג להעריך נכונה את התנהגות ההורה ". יש פסיכו לוגים המעדיפים תצפית באינטראקציה בלתי מובנית ויש המעדיפים להבנות את הבדיקה . יש המצדדים בבדיקה בסביבה הטבעית ויש המעדיפים סביבה מובנית המאפשרת תצפית אובייקטיבית יותר . אנו מוצאים בבדיקת האינטראקציה הורה -ילד כלי אבחוני חשוב ובעל ערך רב . יש להיות ערים להטיות ה אפשריות בבדיקה זו ואנו מוצאים כי שיתוף של יותר מאיש מקצוע אחד בבדיקת האינטראקציה יכול להיות מועיל ) אם כי מעלה את עלות הבדיקה (. מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים לכל הורה ולכל ילד : בנושא זה קיימת שונות רבה בין אנשי המקצוע ובעיקר סביב מהימנותם ותקפותם של כלי האבחון ושל יכולתם לתת תשובות ספציפיות לנושא המסוגלות ההורית . מניסיוננו אנו , יש בהחלט מקום למבחנים ההשלכתיים בתוך מערכת בדיקות המסוגלות . כמו בכל ממצא יש להתייחס בזהירות לממצאי מבחנים אלו ולהשתמש בהם בתהליך בניית חוות הדעת כמצע להעלאת השערות ואבחנות , בכפוף כמובן לנ יסיונו הקליני של הבודק . התפקוד האינטלקטואלי של ההורה הנו בעל רלוונטיות בתהליך הערכת המסוגלות . הכלי העיקרי הנמצא בשימוש כיום הנו ה- WAIS III HEB המתוקנן לישראל . מרכיב התפקוד האינטלקטואלי בהערכת המסוגלות , הנו משמעותי כאשר קיים חשד לליקוי קוגניטיבי ההערכה הק וגניטיבית צריכה 25 להבהיר את אופי החסרים של ההורה , וכיצד הם משפיעים על ההתפתחות הרגשית , הגופנית , החינוכית והחברתית של הילד . התפקוד וההסתגלות החברתית של ההורה , וכן תפיסותיו ועמדותיו כלפי הורות בכלל הנם מרכיבים משמעותיים באבחון , אשר המידע לגביהם נשאב הן ממקורו ת חיצוניים ) דווחי הרווחה או מטפלים ( והן מן הראיונות במהלך האבחון . תגובת ההורה לניסיונות התערבות בעבר עשויה לתת מידע חשוב לצורך הערכה בדבר סיכויי התערבויות טיפוליות בעתיד . לעניין העבודה בצוות : לניסיוננו , עבודת הצוות בתהליך האבחון עשויה לייעל ולהעשיר את תהל יך האבחון , זאת בתנאי שהקולות הנשמעים בצוות אינם מושתקים מסיבה כזו או אחרת . לניסיוננו אין עבודת הצוות משחררת מתחושת האחריות האישית , אך היא בהחלט נותנת הזדמנות לכל אחד מן הבודקים להוות קול " " ברור יותר בהתייחס לנבדק אותו הוא בדק . תהליכים של בדיקת מסוגלות הורי ת נערכים בדרך כלל בסביבה רווית קונפליקטים ואנו משתדלים לתת ייצוג ברור לכל צד בקונפליקט . בצוות הבדיקה חברים לכל הפחות פסיכולוג / ית ילדים ופסיכולוג / ית מבוגרים , כאשר בראש הצוות עומד פסיכולוג קליני בכיר עם ניסיון בתהליכי הערכה מסוג זה . לכל חברי הצוות ניסיון בעב ודה עם משפחות במשבר ) כולל משברי גירושין (. במידת הצורך ישותף בצוות פסיכיאטר ) למבוגרים או ל ילדים (. אין ספק כי הטיעונים המושמעים לגבי המגרעות והסיכונים בעבודת צוות צריכים להיות ידועים לצוותים העוסקים בתהליך מורכב זה , אך בשיקול הסופי להערכתנו , יתרונות עבודת ה צוות עולים על חסרונותיה . 26 2.4 הכלים העומדים לרשות בתי משפט לצורך קביעת טובת הילד והסדרי אחריות הורית במדינות שונות בנוסף לסקירות בדבר הכלים העומדים כיום לרשות ב י ת המשפט למשפחה דלעיל , סקרה הוועדה מספר הסדרי חקיקה במדינות אחרות ב , פרט רפורמות שנערכו בהן בשנים האחרונות . 2.4.1 אוסטרליה – במסגרת הרפורמה של דיני המשפחה אשר נערכה בשנת 2006 נערכו תיקונים הנוגעים גם ל אופן השימוש במומחים בבתי המשפט האוסטרליים . החוק האוסטרלי קובע כי בכל שלב של הדיון המשפטי רשאי בית המשפט למשפחה להפנות את הצדדים ליועץ משפחה )family consultant (הממומן על ידי המדינה . יועץ המשפחה הינו פסיכולוג או עובד סוציאלי המתמחה בטיפול בילדים ובמשפחות לאחר פרידה וגירושין . תפקידיו של יועץ המשפחה כוללים סיוע בהגעה להסכמות ופתרון המחלוקות בין ההורים , ייעוץ באשר לאפשרות לבנות תוכנית הורית בהסכמה והפ נייה לייעוץ נוסף לצורך בניית התוכנית ההורית , ייעוץ לבית המשפט בשאלות אשר הועלו בפניו והגשת חוות דעת לבית המשפט לרבות בשאלת סיוע נוסף אשר המשפחה זקוקה לו . לעיתים ימונה יועץ משפחה גם לאחר קבלת צו הורות כדי לסייע ולפקח על ביצוע הצו . יועץ המשפחה ישמע גם את היל ד אם הדבר אינו נוגד את טובתו - בשל גילו הצעיר או מסיבה אחרת . על המידע הנמסר ליועץ המשפחה לא חל ח י סיון וההתייצבות בפניו היא מנדטורית וכל היעדרות מפגישה עמו מדווחת לבית המשפט . מומחה זה פועל אפוא מכוח בית המשפט , כמלווה ומטפל מקצועי במשפחה , כדי להכווין את המשפ חה להגיע להסדר מוסכם ובו בעת למסור לבית המשפט דיווח על מסקנותיו מהניסיון המעשי עם המשפחה . בנוסף על יועץ המשפחה , עומדת בפני בני המשפחה אפשרות לפנות למייעץ משפחתי )family counselor ( ,המסובסד על ידי המדינה . ניתן לפנות 27 למומחה בכל שלב ואף בטרם נפתח הליך משפטי כלשהו . המייעץ המשפחתי מייעץ לבני משפחה מכל הגילאים בנושאים שונים . במקרים בהם נשקל הליך גירושין , מחויב המייעץ המשפחתי לספק הסבר בנוגע לתוכנית ההורית . בסמכות בית המשפט למשפחה להפנות מתדיינים בהליך משפטי למייעץ משפחתי , ואף להפנות בן משפחה בודד אליו . ההתייצבו ת בפניו היא מנדטורית , היעדרות מפגישה תדווח לבית המשפט , אך על המידע הנמסר לו חל ח י סיון ) פרט למקרים בהם מדווח על פגיעה או התעללות בקטין (. הפנייה למייעץ המשפחתי נעשית מכוח הוראת בית המשפט כדי לסייע בפתרון הסכסוך המשפחתי ובית המשפט עצמו אינו מסתייע במייעץ המשפ חתי ) בדומה לחובה הקיימת במדינות שונות לפנות לגישור כאשר ישנם ילדים (. 2.4.2 ניו זילנד – במקרים בהם לא מצליחים ההורים להגיע להסכמה באשר לתוכנית הורית במסגרת האמצעים הקבועים בחוק ניתן צו הורות על ידי בית המשפט למשפחה . כאשר בית המשפט נזקק למידע נוסף לצורך ההכרעה הוא רשאי לבקש חוות דעת של מומחה . חוות דעת יכולה לעסוק בהיבטים שונים הנוגעים לחיי הילד : היבטים רפואיים , היבטים פסיכיאטריים , פסיכולוגיים או תרבותיים . במקרים בהם מתבקשת חוות דעת בשל חוסר הסכמה באשר לתוכנית הורית , הבקשה תתקבל רק לאחר שנערך ניסיון לסיים את המחלוקת בהסכמה . כאשר ההסכמה אינה נוגעת לתוכנית הורית ניתן להפנות את הצדדים לחוות דעת בכל שלב של ההליך . בעת ההחלטה האם למנות מומחה יתייחס בית המשפט להתנגדותו של צד למינוי . זהות המומחה תיקבע על ידי בית המשפט . אופן עבודת המומחה נקבע באופן אינדיבידואלי על י די כל מומחה , כאשר לא ניתנות הוראות מטעם בית המשפט בנוגע לאופן העבודה . חוות הדעת תימסר לצדדים אלא אם הורה בית המשפט אחרת ותימסר לילד רק במידה והורה על כך בית המשפט . השופט רשאי להטיל את 28 מימון היועץ על אחד הצדדים או על שניהם . במידה ולא הטיל השופט את המימון על הצדדים ימומן היועץ על ידי בית המשפט . 2.4.3 ארה "ב, קליפורניה - החוק במדינת קליפורניה קובע מנגנונים שמטרתם להביא זוגות מתגרשים להסכמה בדבר תוכנית הורית משותפת באמצעות גישור . במקרים בהם לא מושגות הסכמות מוכרעות סוגיות אלה על ידי שופט . לצורך החלטתו רשאי השופ ט למנות מומחה אשר יחווה את דעתו באשר לבריאותו , ביטחונו , רווחתו וטובתו של הילד ביחס לסכסוך ובאשר לחלוקת האחריות ההורית . החוק קובע את ההכשרה הנדרשת מבעלי המקצוע אשר יכולים לשמש כמומחים ) פסיכיאטרים , פסיכולוגים , יועצי משפחה מוסמכים ועובדים סוציאליים או כל אדם שקיבל אישור מיוחד מבית המשפט (. כמו כן קובע החוק תוכנית הכשרה למומחים ומפרט את התכנים השונים אותם תכלול ההכשרה . הליך ההערכה הפסיכולוגית של הילד יעשה כך שהילד לא יפגע מהתהליך או שיפגע בצורה המינימאלית . ההערכה כוללת הסבר , שיערך בשפה המותאמת לגילו ויכולותיו ש ל הילד , בדבר מטרות ההערכה . המומחה יערוך רישום של תהליך ההערכה ובמסגרתו יתייחס לכל אמצעי קבלת המידע והמבחנים אותם ערך , מטרתם ומגבלותיהם . המומחה יתייחס לצרכיו ההתפתחותיים של הילד , מידת התקשרותו לכל אחד מהוריו , לסביבתו ותגובתו לפרידה ולסכסוך בין הוריו . תהליך ההערכה יכול לכלול עיון במידע אודות ההורים ) למשל מסמכים מן המשטרה המקומית , ( צפייה באינטראקציה של הילד עם הוריו , עריכת ראיון עם ההורים ) יחד ולחוד , ( עריכת ראיון עם הילד בהתאם ליכולותיו ולגילו , עריכת ראיונות ו / או איסוף מידע מכל אדם או רשות אחרת בהתאם לחוק , והת ייעצות עם מומחים נוספים . בחוות דעתו חובה על המומחה לציין בבירור כל מידע שאסף ואת משך הזמן אשר הקדיש לאיסופו , זאת גם במידה והמידע סותר את מסקנתו הסופית של המומחה . על המומחה לציין 29 בבירור כל מגבלה של ההערכה שמקורה בהיעדר מידע או חוסר שיתוף פעולה של מי מהצדדים . המומחה לא יקבע המלצות ביחס למי שלא היה מעורב בהליך ההערכה , פרט למקרים בהם יש בכך בכדי לקדם את טובת הילד . החוק קובע כללי אתיקה המחייבים את המומחים ובהם כללים הנוגעים לשמירה על פרטיות וח י סיון . כן נקבע כי המומחה יהיה רגיש בעבודתו למאפיינים סוציו-אקונומיים ש ל המשפחה ובהם גזע , מגדר , ערכים תרבותיים , מבנה משפחתי וצרכים התפתחותיים . שכר המומחה ממומן במרבית המקרים על ידי המתדיינים . תפקידו של המומחה הוא אפוא לתת לבית המשפט הערכה על טובת הילד וההסדר הרצוי עבורו ולא לתת לבית המשפט הערכה על הוריו של הילד . 2.4.4 קנדה – בית המשפט רשאי לקבל את חוות דעתו של מומחה בדבר צרכי הילד ויכולתם של הוריו לספקם לפני שיחליט בדבר המשמורת והסדרי ראיה לבקשת הצדדים או לפי שיקול דעתו . ככל שהדבר אפשרי ימונה מומחה שיבחר על ידי שני הצדדים . לצורך הכנת חוות הדעת יתי י צבו הצדדים אצל המומחה . צד א שר סירב להתייצב בפני מומחה י , ילקח סירובו בחשבון בעת הערכת נכונותו לספק את צרכי הילד . חוות הדעת תימסר לצדדים ואלו רשאים לזמן את המומחה להעיד בפני בית המשפט . בית המשפט רשאי , לבקשת הצדדים , להנחות את המומחה לצורך עריכת חוות הדעת ככל שימצא לנכון . מינוי המומחה א ינו גורע מיכולתם של הצדדים להביא ראיות ועדויות מומחים מטעמם באשר לצרכי הילד ויכולתם של הוריו לספקם . 2.4.5 אנגליה – במסגרת החוק האנגלי , מוטלת חובה על הורים המעוניינים לפרק את התא המשפחתי להגיש תוכנית הורית המציגה את האופן בו מעוניין כל אחד מן ההורים לחלק א ת האחריות לגידול הילד . התוכנית ההורית 30 מוגשת לשופט אשר בוחן האם לאמצה . לצורך אישור תוכנית הורות רשאי השופט לבקש את חוות דעתו של יועץ לבתי המשפט בעניין משפחות וילדים )Cafcass (. 12 תפקידו של היועץ הוא לוודא כי צרכי הילד באים לידי ביטוי בהליך המשפטי , כי קולו של הילד נשמע , כי ההחלטה המתקבלת מתיישבת עם טובתו וכי הוא ובני משפחתו זוכים לתמיכה במהלך ההליך המשפטי . במידה ולא אושרה תוכנית ההורות , רשאי בית המשפט לפתוח בהליך משפטי לצורך גיבוש צו הורות אשר יעסוק בעניינים כגון מגורי הילד , הסדרי ראיה עימו , הגירה , הסדרי ראיה עם צד שלישי וכדומה . לצורך קבלת ההחלטה רשאי בית המשפט להיעזר ביועץ כמתואר לעיל או במומחה מטעמם של הצדדים , כאשר עדויות מומחים מוגשות באישור בית המשפט . החוק קובע מפורשות כי ילד לא י יבדק על ידי מומחה כלשהו לצורך ההליך המשפטי , ללא אישור בית המשפט . היה ושני הצדד ים מעוניינים במינוי מומחה לעניין מסוים רשאי בית המשפט לקבוע כי ימונה מומחה אחד בלבד וכן לקבוע את זהות המומחה . חוות דעתו של המומחה תינתן בכתב , ובית המשפט לא יצווה על התייצבותו בבית המשפט , אלא אם כן הצדק מחייב זאת . הצדדים רשאים להגיש למומחה שאלות בכתב בנוגע לחוות דעתו . ל סיכום , ניתן לראות כי מרבית ההסדרים מקדמים בראש ובראשונה את האפשרות להסדיר מחלוקות בהסכמה , באמצעות גיבוש תוכנית הורות משותפת . רק כאשר הסכמה אינה מושגת על ידי בני הזוג עצמם או בסיועו של בעל מקצוע מתאים , ממונה מומחה שתפקידו הערכת המשפחה והמלצה ע ל פתרון שיקדם את טובת הילד וטובת בני משפחתו . 12 ראוwww.cafcass.gov.uk . 31 2.5 השימוש במומחים בבתי המשפט לענייני משפחה על יסוד ה מידע שנלמד על ידי הוועדה מ סקירותיהם של חבריה בשלב השני של עבודתה ד " ר עליזה רינג ' גב , ענת ענבר , פרופ ' שחר גולן וד" ר רועי אלדור , מומחים מתחום הפסיכולוגיה והפס יכיאטריה אשר השמיעו את דעתם בפניה בכתב ו בעל פה , החומר המחקרי והמידע המשווה אשר הוצג בפניה נ חשפו חברי הוועדה ל מספר סוגיות אשר דורשות ה סדרה . הוועדה מבקשת להודות לד" ר מרדכי שרי גב , ' הדרה בר "ד , ר גבריאל וייל "ד , ר אביגיל גולומב , פרופ ' י סול דרימן "ד , ר דוד יגיל " וד ר מרגנית כרמון על תרומתם וסיועם לעבודת . ה 2.5.1 הסוגיה הראשונה עימה התמודדה הוועדה היא כיצד י לה כון נ עזר בתשומות של מומחים ובעלי מקצוע המסייעים לבתי המשפט די כ , שטובת ה ילד תקבל את המקום הראוי לה בהליך המשפטי . לתכלית את ז נוהגים בתי המשפט לה י עזר במרב הכלי ם העומדים לרשותם , ונותנים משקל רב לעמדות של המומחים ואנשי המקצוע ר בד . ך כלל גישה זו ראויה ונכונה , אך עם זאת , נחשפה הוועדה למידע רב ש ממנו עולה , כי ישנם מקרים בהם החשיפה למומחים ואנשי מקצוע אינה מועילה ואף יש בה כדי להזיק לילד . המומחים שאותם שמעה הוועדה הדגי , שו כי הפניית המתדיינים אל הגורם המקצועי המתאים , ס" עו – יחידת הסיוע או מומחה – צריכה לה י עשות בזהירות , וכי יש להימנע מהפניה לתהליך מורכב ו " פולשני , " שהינו בדרך כלל גם יקר וממושך , לפני שנבחנה האפשרות לה י עזר בגורם פחות " פולשני " ומורכב . כך למשל , קורה שמומחים ממ ונים במקרים בהם לא מתעוררת שאלה אמיתית בדבר היכולת ההורית של מי מההורים . במצבים בהם המחלוקת עוסקת אך באופן חלוקת הזמן בו יבלה הילד עם כל אחד מן ההורים , אין בידי המומחה כלים עדיפים על אלו של ס" עו לפתרון המחלוקת . 32 במקרים רבים פגישה של מספר שעות ביחידת הסיוע ת וביל לאותה התוצאה שתתקבל לאחר בחינה ממושכת ומבחנים פסיכולוגיים של מומחה מטעם בית המשפט . הוועדה שמעה כי ישנם מקרים בהם משתמשים מתדיינים בחוות הדעת ככלי ניגוח של הורה אחד כלפי השני , או כאמצעי להארכת משך ההליך המשפטי , במקרים בהם צד מזהה כי ההליך אינו מתקדם בא ופן התואם את רצונו . במקרים אלה , הילדים הם הנפגעים העיקריים מן החשיפה להליך בדיקה ממושך ו " פולשני ". לאור כל האמור , סבורה הוועדה שיש חשיבות גדולה בזיהוי מראש של המקרים בהם מינוי מומחים יהיה יעיל ואפקטיבי ומתי עדיף להשתמש בשירותי " עו ס או יחידת הסיוע . 2.5.2 הו ועדה שמעה רבות על יתרונותיה של יחידת הסיוע . יתרונות אלה נובעים קודם כל מיכולתה של יחידת הסיוע לקדם הידברות ממוקדת בין ההורים , בחסות בית המשפט , כדי לסיים את הסכסוך בהסכמה . ביחידת הסיוע יושבים , בנוסף על העובדים הסוציאליים , גם מומחים מתחום בריאות הנפש שניתן ל הי עזר בהם במקרים שדורשים הסתייעות בהם . עבודת יחידות הסיוע מתבצעת במהירות יחסית וללא עלויות ישירות על הצדדים עצמם . ההפניה אל יחידות הסיוע היא גם פחות מתייגת עבור ילדים צעירים או מתבגרים מאשר פניה עצמאית אל מומחה מתחום בריאות הנפש . הוועדה התרשמה כי ניתן יהיה לעשות שימוש ביחידות הסיוע לצורך בחינת הצורך בהפניה למומחה , כפי שנקבע בתפקידיה המפורשים בסעיף 5 )( א לחוק בית המשפט למשפחה וסעיף 2 )( א לחוק בתי הדין הדתיים ) יחידות סיוע ( האמור . הפניית הצדדים ליחידת הסיוע , לבחון האם מדובר במקרה שמצריך מינוי מומחה , תביא לצמצום המקרים בהם ממונים מומחים ללא צורך אמיתי ובפרט , יעזור לזהות את המקרים בהם חוות דעת של מומחה עלולה לגרום לנזק העולה על התועלת הצפויה ממנה . בנוסף , זיהוי המקרים בהם מינוי 33 מומחה אינו תורם מבחינה מקצועית ו ת ני ן לקב ל את אותן תשומות גם על ידי ס" עו במסגרת תסקיר . 2.5.3 . מן המידע אליו נחשפה הוועדה עולה כי המקרים בהם השימוש במומחה הוא אפקטיבי , הינם מקרים בהם מי מההורים או מהילדים סובל מהפרעה נפשית הפוגעת , או שעלולה לפגוע באפשרות של מימוש האחריות ההורית , או מקרים בהם עצמת הסכסוך גבוהה במיוחד ואינה מאפשרת הידברות בין ה הורים בעניין מימוש האחריות ההורית שלהם . בכל המקרים האחרים סבורה הוועדה כי יש לבחון בצורה ממשית את הצורך במינוי מומחה , והאם התועלת הצפויה מן המינוי עולה על הנזקים , כתוצאה מהחשיפה להליך הבדיקה של המומחה . 2.5.4 המידע אשר הוצג לוועדה מעלה , כי חוות דעת מטעמו של הורה אחד בלבד אינה מסייעת לבית המשפט , ובהיותה חלקית היא אף מעוותת את תמונת המצב של המשפחה . לצורך עריכת חוות דעת נכונה נדרש שיתוף פעולה בין ה הורים ולכן מינוי מומחה צריך לה י עשות בראש ובראשונה מטעם בית המשפט בלבד , אך זאת במקרים שיש הצדקה אמיתית למנותו . לאו ר הנזקים שעלולים לה י גרם לילדים כתוצאה מן החשיפה לתהליך הבדיקה הממושך והפולשני של המומחה , מצאה הוועדה לנכון להמליץ כי לא תוגש חוות דעת מטעמו של הורה ללא אישור מראש של בית המשפט . בנוסף , במקרים בהם סבור בית המשפט כי עומד לרשותו מלוא המידע הנחוץ לצורך קבלת ההח לטה , ראוי כי תוקנה לו הסמכות החוקית למנוע את התמשכות ההליכים על ידי מינוי מומחה מטעם הורה . לכן ממליצה הוועדה כי לפני קבלת החלטה על מינוי מומחה י י דרש בית המשפט להמלצה בכתב של יחידת הסיוע או תסקיר מאת ס" עו לגבי הצורך במינוי מומחה . 34 2.5.5 סוגיה נוספת שהועלה בפני הוועדה , הינה חוסר האחידות הקיים בעבודתם של מומחים שונים . הוועדה שמעה כי ישנם מומחים שמקפידים על עריכת ראיונות עם כלל בני המשפחה , הגרעינית והמורחבת ול , קבלת מידע מגורמים מטפלים במערכת החינוך , הרווחה והבריאות . אך ישנם מומחים ש אינם מקפידים על שמיעת מכלול הגורמים המשפיעים על חיי הילד . הוועדה מייחסת חשיבות רבה לקידום האחידות בעבודתם של מומחים וביצירת שקיפות באשר לדרך עבודתם , כדי לאפשר לבתי המשפט לבחון בצורה ביקורתית את חוות הדעת של המומחים המוגשות להם . על כן ממליצה הוועדה כי בחוות הדעת יפורטו במפורש הן , כלי האבחון והבדיקה הייחודיים של תחום המומחיות , והן מקורות המידע שעליהם היא מתבססת , ובהם כאמור - המשפחה הגרעינית והמורחבת , גורמים מטפלים במערכת הבריאות , הרווחה והחינוך . 2.5.6 הוועדה שמעה גם עמדות שונות באשר לסוגי המבחנים שבהם משתמשים פסיכולוגים לצורך הערכת הי כולת ההורית יא ה . אף נחשפה לו ויכוח החריף הניטש בפרופסיה הפסיכולוגית באשר לאמינותם והתאמתם של המבחנים לאבחון יכולת הורית . מן העדויות של מומחים ומחומר מחקרי שפורסם בכתבי עת מדעיים בתחום שהוגשו לוועדה , עולה כי לעתים קיימת נטייה בקרב המומחים להסיק מסקנות בקשר ל יכולת ההורית בהסתמכם בעיקר על מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים , שאינם כלי מתאים לתכלית זו . לאור האמור , סבורה הוועדה כי על הגופים המקצועיים להתוות אמות מידה כדי שהשימוש במבחנים פסיכולוגיים לניבוי והערכת היכולת ההורית יהיה זהיר ומהימן . 2.5.7 המומחים אשר העידו בפני הוועדה ציינו כי הם חשים בחסרונה של תוכנית הכשרה בנושא עריכת חוות דעת פסיכולוגיות לבית המשפט , 35 וכתוצאה ישירה מכך אנו עדים לפערים באופן ין ב מומחים שונים בדרך שבה הם עורכים את חוות דעתם . זאת , בשונה ס" מעו לסדרי דין שכתנאי מוקדם למינו י ים על ידי שר הרווחה , הם חי יבים לעבור קורס מובנה והשתלמויות שמכשירים אותם לתפקידם . הוועדה רואה חשיבות ביצירת תוכנית הכשרה על ידי הגופים המקצועיים אשר תתווה סטנדרטים ותיצור אחידות רבה יותר בעבודת המומחים בבית המשפט . 2.5.8 לבסוף , הוועדה שמעה רבות על העומס הרב עימו מתמודדים , ס" עו ושב עקבות זאת מורה בית המשפט במקרים רבים על עריכת תסקיר בשלבים מוקדמים מאוד של ההליך , על מנת שהדיון לא יתעכב לאחר מכן בשל הצורך להמתין לתסקיר . על כן ממליצה הוועדה כי בית המשפט יורה על עריכת תסקיר רק לאחר שערך דיון במעמד הצדדים ומצא שהתסקיר אכן נחוץ לגיבוש הסכם ההורות או כאשר יחידת הסיוע המליצה על כך . זאת במטרה להקל את העומס הרב הרובץ על ס" עו כך ש עריכת תסקיר תי דרש רק במקרים בהם הצורך בכך הוא אמיתי . כדי להתגבר על החשש מפני עיכוב בדיוני בית המשפט בשל ה המתנה לתסקיר , לאחר ש בית המשפט החליט שהוא דרוש , ממליצה הוועדה כי סדר הכנת התסקירים יקבע לפי מועד פתיחת ההליך בבית המשפט ולא לפי מועד ה החלט ה של בית המשפט על עריכת ה תסקיר . בדרך זו ב ית המשפט לא יחש ו ש לעיכוב בקבלת התסקיר בשל המועד המאוחר שבו הורה בית המשפט על עריכתו . על רקע דיוניה הנרחבים של הוועדה בסוגיות אלה גי בשה הוועדה : ראשית , הצעות להסדרה ב חקיק של ה הכלים העומדים לרשות בית המשפט למשפחה ובתי הדין הדתיים לשם קביעת טובתו של הילד והסדר האחריות ההורית , לפי סעיף 9 להצעת החוק ) להלן עמ ' 33 (, שיוצגו בסעיף הבא . שנית , קווים מנחים למינוי מומחה בבית המשפט כמפורט בסעיף 2.7 . 36 2.6 תיק וני החקיקה המוצעים הוועדה ממליצה על מספר תיקוני חקיקה בנוגע ל כלים העומדים לרשות ב ת י המשפט לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרי משמורת וקשר הורי ב חוק בתי המשפט לענייני משפחה ו בחוק בתי דין דתיים ) יחידות סיוע , ( וכן בחלק ג'1 " תובענות בעני י ני משפחה " שב תקנות סדר הד ין האזרחי . עם הקמת יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים , לפי חוק האמור , בדומה ליחידות הסיוע בבית המשפט למשפחה , סבורה הוועדה שיש לקובען גם בתקנות סדרי הדין של בתי הדין הדתיים . 2.6.1 הצעה לתיקון חוק בית המשפט לענ י יני משפחה , התשנ "ה- 1995 ו חוק בתי ד ין דתיים ) יחידות סיוע , ( התשע "א- 2011 1 . תיקון ההגדרה שבפיסקה 6 )( ג בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה : ")6 )(( ג חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ "ב- 1962 , לרבות אופן מימוש האחריות ההורית , עריכת הסכם הורות או ה סדר הורות , הפרתו , הגבלת האחריות ההורית , והעתקת מקום המגורים אל מחוץ לישראל ." 2 .הוספת הוראה בעניין מינוי מומחה בסעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה : ג ")1 (בתובענה בעניינו של קטין , לפי סעיף 1 ) 6 )(( ג לחוק , לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של יחידת הסיוע או תס קיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5 )ג( לחוק , שבהם המלצה על מינוי מומחה ." 37 3 .הוספת הוראה בעניין מינוי מומחה בסעיף 2 לחוק בתי דין דתיים ) יחידות סיוע :( בב ( ו ") ית דין דתי הדן בעניינו של קטין ה מצוי בסמכותו לפי כל דין , לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית הדין ולאחר שהוגשה לבית הדין חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כ הגדרתו בסעיף קטן )ג( שבהם המלצה על מינוי מומחה ." 2.6.2 דברי הסבר לסעיף 1 תיקון הנוסח משקף את השינוי התפיסתי בענ י ין זכויות הילד והאחריות ההורית הבאים לידי ביטוי בהצעת החוק של הוועדה שבנספח ', ב במקום המושגים שבסעיף זה כיום : " משמורת , ביקור והבטחת קשר בין קטין להורהו ." לסעי פים 2 ו- 3 בסעיף20 לפקודת הראיות נקבע הכלל כי בית המשפט רשאי , אם אינו רואה חשש לעיוות דין , לקבל כראיה חוות דעת של מומחה . התיקון המוצע מגביל כלל ז ה וקובע כי בתובענה בעניינו של ילד לא תוגש חוות דעת מטעמו של בעל דין אלא ברשות בית המשפט , בשל החשש לנזק שחוות דעת נוספות עלולות לגרום לו , בפרט כשהן מחייבות אותו לעבור בדיקות ומבחנים מספר פעמים . כמו כן , חוות דעת על היחסים בין הילד לבין הוריו או בני משפחתו מט עם צד אחד בלבד , מבלי שהמומחה י י פגש עם הצד השני אינה יכולה לשקף את מצבו הנכון של הילד במשפחתו . בנוסף , המלצה זו נועדה לצמצם את המקרים בהם מוגשת חוות דעת כאשר בית המשפט סבור כי אין בה צורך לקבלת ההחלטה . על כן מוצע , כי בית המשפט לא יענה לבקשה למנות מומחה מטעם בעל דין אלא לאחר שהוא קיבל חוות דעת מיחידת הסיוע או 38 תסקיר מעובד סוציאלי שבהם המלצה על מינוי מומחה מטעמו של הורה או הילד . הוראה זו עולה בקנה אחד עם סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה , המגדיר בין היתר את תפקידי יחידת הסיוע , והם : שירותי אבחון , ייעוץ וטיפול ב ענייני משפחה והעמדת מומחים לרשות בית המשפט . התיקון המוצע יאפשר אפוא לבית המשפט להפעיל שיקול דעת מושכל בעניין מינוי מומחה מטעם בעל דין ולמנוע מינוי מומחה מהסיבה שבעל דין מעוניין להביא להארכת ההתדיינות ולייקור שלא לצורך של ההליכים בבית המשפט . עם הקמת יחידות הסיוע בבתי הדין הדתיים ראוי שהוראה זו תחול כאשר ב ית הדין דתי דן בעניינו של קטין המצוי בסמכותו . 2.6.3 הצעה לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ ד "- 1984 1 . תיקון תקנה258ז לתקנות סדר הדין האזרחי : סעדים בשל תביעות שונות ")3 ( תובענה בענ י ין קטין שנושאה אחריו ת הורית – אופן מימושה , עריכת הסכם הורות או ה סדר הורות , הפרתו , הגבלת האחריות ההורית , והעתקת מקום המגורים אל מחוץ לישראל ." 2. הוספת תקנה258ט1 לתקנות סדר הדין האזרחי : תובענה בעניינו של קטין "258ט1 תובענה בעניינו של קטין לפי תקנה258)ז3 :( )א( בעל דין יצרף לכתב תב יעה או לכתב הגנה הסכם הורות שמולא על ידו לפי הטופס שבתוספת . )ב( לא יורה בית המשפט על הגשת תסקיר עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5 ) ( ג לחוק אלא לאחר שקיים ישיבת קדם משפט , או דיון אחר בהשתתפותם של בעלי הדין , או לאחר שקיבל חוות דעת הממליצה על כך מטעם יחידת הסיוע ". 39 3. הוספת תקנה258יב לתקנות סדר הדין האזרחי : חוות דעת של מומחה "258. יב חוות דעת של מומחה בענייני משפחה ( א) בתובענה בעניינו של ילד לפי תקנה 258)ז3 ( , לא ימנה בית המשפט מומחה מטעמו אלא אם כן הפנה את בעלי הדין ליחידת הסיוע כדי שתחווה דעתה באשר לצורך במינוי מומחה או שעובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5 )ג( לחוק כתב בתסקיר כי יש צורך בחוות דעת של מומחה . ( ב) על אף האמור בתקנת משנה )א1 ( רשאי בית המשפט למנות מומחה בלי שקיבל חוות דעת על כך כאמור באותה תקנת משנה , אם סבר כי קיים ליקוי נפשי או שכלי אצל בעל דין או ילד , שעלול לפגוע באפשרות לממש את האחריות ההורית או אם סבר שעוצמת או חריפות הסכסוך בין ההורים אינה מאפשרת להורים להידבר ביניהם על אופן מימוש האחריות ההורית . ( ג) המומחה יגיש לבית המשפט , בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו , את חוות דעתו , לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראי ות ] נוסח חדש , [ התשל "א- 1971 , ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ , כאמור בסעיף 4 )( ה לצו ההקמה ; בחוות דעתו יפרט המומחה , את כלי האבחון שבהם השתמש ואת הבדיקות המקצועיות הייחודיות לתחום מומחיותו שערך , וכן את כל מקורות המידע עליהם הסתמך לצורך חוות דעתו , לרבות , ההורים , ילדיהם , בני משפחה נוספים , גורמים מטפלים בשירותי הבריאות , הרווחה או החינוך ". 40 4 .הוספת תקנות בעניין קיום פגישת מהו ת " בתובענה בענייני אחריות הורית ב תקנות סדר הדין האזרחי " . א258ה1 תובענה בענייני אחריות הורית : על אף האמור בתקנה 258, ה תובענה בע נייני אחריות הורית , למעט בקשת ביניים , כמשמעותה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ – ב " 1962 ) להלן - אחריות הורית , ( למעט בעניין מזונות , תיפתח בהגשת בקשה ליישוב סכסוך בענייני אחריות הורית לפי טופס 26א1." " .ב258כ1 פגישת היכרות , מידע ותיאום : )א( הוגשה בקשה ליי שוב סכסוך בענייני אחריות הורית לפי תקנה 258ה1 , יזמין בית המשפט בתוך שלושים ימים את בעלי הדין ליחידת הסיוע לפגישת הכרות , מידע ותיאום בענייני משפחה ) להלן - פגישת מהו " ת בענייני משפחה ( בהתאם להוראות פרק זה . )ב( על אף האמור בתקנת משנה , (א) רשאי בית המשפט מיוזמתו או לפי בקשת בעל דין , מטעמים מיוחדים שיירשמו , להימנע מזימון בעלי הדין לפגישת מהו ת " בענייני משפחה , ויורה למגיש הבקשה להגיש בתוך שלושים ימים כתב תביעה כאמור בתקנה 258 .ה (ג) לפגישת המהו " ת בענייני משפחה ביחידת הסיוע יתייצבו בעלי הדין עצמם , ורשאים הם להתייצב עם עורכ י דינם ; סרב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף 5 ) ( ג לחוק , יורה בית המשפט למגיש הבקשה להגיש בתוך שלושים ימים כתב תביעה כאמור בתקנה 258 .ה 41 ) (ד פגישת המהו " ת תכלול : )1 ( מתן מידע על ההליכים המשפטיים בענייני האחריות ההורית וטובת הילד , לרב ות שמיעת הילד בבית המשפט ; )2 ( מתן מידע לבעלי הדין אודות הדרכים ליישב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השפעותיו ; )3 ( היכרות עם בעלי הדין על מנת להעריך יחד אתם את צרכיהם ורצונותיהם , לסייע להם לבחון את הדרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ולתאם עמם תוכנית מתאימה להמשך הת הליך , באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם , מטפל מקצועי או מגשר ומגוון השירותים הקיימים ליד בית המשפט , בקהילה ובמגזר הפרטי ; )4 ( גיבוש הסכם הורות זמני או המלצה לבעלי הדין על גורם שיסייע להם לערוך אותו . )ה( בתום פגישת המהו " ת או בתוך עשרה ימים מיום קיומה , יודיעו בעלי הדי ן ליחידת הסיוע האם הם מסכימים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה או שהם , או מי מהם , מעוניינים שתתקיים התדיינות משפטית בבית המשפט ; הודיעו בעלי הדין או מי מהם ליחידת הסיוע כי אינם מעוניינים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה , תודיע על כך יחידת הסיוע לבית המשפט ובית המשפט יורה למגיש הבקשה להגיש בתוך שלושים ימים כתב תביעה כאמור בתקנה 258 .ה 42 ) (ו הסכימו בעלי הדין לפנות להליך ליישוב סכסוך בהסכמה ועברו שבעים וחמישה ימים מפגישת המהו ת " ולא הודיעו הצדדים ליחידת הסיוע על רצונם להמשיך בהליך לתקופה נוספת של שלושים ימים , תודיע יחידת הסיוע לבית המשפט על סיום ההליך ובית המשפט יורה על מגיש הבקשה להגיש בתוך שלושים ימים כתב תביעה כאמור בתקנה 258 .ה (ז) לא הגיש מגיש הבקשה ליישוב סכסוך כתב תביעה בתוך התקופה שנקבעה בתקנת משנה ( ה) , (ג) , (ב) ( ו) או תמחק התובענה . )ח( תקנות 258, כא258כד ו258 כה יחולו על בקשה ליישוב סכסוך בענייני אחריות הורית לפי תקנה זו ". . " ג טופס 26א1 ) תקנה258ה1 ( בבית המשפט לעניני משפחה ב ................ תיק .. ..... ... בענין .. .... ... תובענה בענייני אחריות הורית הואיל ונתגלע סכסוך ביני לבין ההורה האחר ש ל ילדנו בענייני האחריות ההורית , אני פונה לבית המשפט בבקשה לקיום הליך 43 ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע , לפי שיקול דעת בית המשפט . תאריך חתימת המבקש .... ........ ... ...................." 2.6.4 דברי הסבר ל סעיף 1 - תקנה258 ז התיקון משקף את השינוי המוצע לעיל בחוק הכשרות ובחוק בית המשפט לענייני משפחה . לסעיף 2 - תקנה258ט1 בהתאם למוצע לעיל בחוק הכשרות יצורף הסכם הורות לכתב התביעה ולכתב ההגנה שעניינם מימוש אחריות הורית . מילוי ההסכם על ידי כל הורה לפני תחילת ההתדיינות בבית המשפט תסייע לבירור ולחשיפת המחלוקת האמיתיות בין ההורים באשר לאופן מימוש האחריות ההורית ותצמצם התדיינות בבית המשפט במחלוקת לא מעשית . עוד מוצע , שבית המשפט לא יורה על עריכת תסקיר עובד סוציאלי כהגדרתו בסע יף 5 )( ג לחוק , אלא אם כן התקיים בפניו דיון בהשתתפות בעלי הדין ולהתרשמותו יש צורך בתסקיר או שהוא הפנה את בעלי הדין ליחידת הסיוע שתתן לו חוות דעת על כך . בדרך זו יצומצמו המקרים שבהם מופנים בעלי דין לתסקיר סעד ללא הצדקה אמיתית . צמצום המקרים בהם מופנים צדדים לער יכת תסקיר עשוי להפחית את העומס הכבד המוטל על פקידי הסעד ואת זמן ההמתנה הניכר לקבלת התסקיר . ל סעיף 3 - תקנה258 יב מוצע כי לפני שבית המשפט יחליט על מינוי מומחה , עליו לקבל את עמדת יחידת הסיוע או את עמדתו של עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5 )( ג לחוק 44 לעניין זה . זאת כ די שהפניה למומחה תעשה במקרים שיש צורך בכך בלבד . במקרים בהם נערך בעבר תסקיר שבמסגרתו הומלץ על מינוי מומחה , יוכל בית המשפט למנות מומחה מבלי להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע . כמו כן , במקרים בהם התרשם בית המשפט כי קיים ליקוי נפשי או שכלי אצל מי מההורים או הילדים שעלול לפגוע במימוש האחריות ההורית , או כי הסכסוך בין ההורים הוא בעוצמה או בחריפות שאינו מאפשר להורים להידבר ביניהם על אופן מימוש האחריות ההורית , יוכל בית המשפט למנות מומחה מבלי להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע . מוצע כי חוות הדעת תפרט באופן מפורש את מקורות המי דע עליהם היא מסתמכת . זאת על מנת לאפשר לבית המשפט לבחון אותה באופן ביקורתי ולזהות אם חוות דעת היא בעלת ביסוס מספק . ל סעיף 4 - לתקנות258ה1 ו- 258כ1 על פי התפיסה שביסוד הצעת החוק , בפרט בסעיף 5 )( ) ג להלן עמ ' 33 (, כאשר " נתגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש האחריות ההורית – לרבות במקרה של פרידה , יפעלו ההורים , ככל הניתן , על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום , לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם ולרבות מטפל מקצועי או מגשר ." על כן מציעה הוועדה לקבוע בתקנות סדרי הדין בבתי המש פ ט למשפחה ובבתי הדין הדתיים חובה על הורים להשתתף ב פגישת ת " מהו- מידע , היכר ות ותאום - לפני הגשת תובענה בענייני אחרית הורית , במתכונת שהוצע ה בתזכיר החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ) יישוב מוקדם של סכסוך , ( התשס "ו - 2006 , אשר הופץ על ידי משרד המשפטים . תזכיר חוק זה נערך לפי המלצת הוועדה בראשות כ ' ב השופט יצחק שנהב , סגן נשיא בית המשפט למשפחה ברמת גן . הצעה זו עולה בקנה אחד עם הניסיון שנרכש במדינות בהן הונהגה חובת גישור בתובענות בבית המשפט למשפחה בקשר לילדים . הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה , כי השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים 45 בהסכמה ) , ב" מיסֵ בלעז ADR - alternative dispute resolution ( ובפרט החובה במדינות רבות לפנות לגישור לפני הגשת תביעה בתובענה לגירושין אשר נוגעת גם לילדים , מונע את הצורך בהתדיינות ומסייע להורים להפריד בין עניינם של הילדים לבין הסכסוך הבין אישי שביניהם . על פי המוצע , תהיה חובה לפתוח תובענה בענייני האחריות ההורית לפי חוק הכשרות , למעט מזונות ילדים , בדרך של בקשה ליישוב סכסוך לפי הטופס שבתקנות , ולא בהגשת כתב תביעה . קיום פגישת מהו " ת עם ההורים ביחידת הסיוע לפני תחילת ההתדיינות עשויה , לדעת הוועדה , להעצים את יכולתם של ההורים להתנתק מעניינם האישי ולשקול כראוי את טובתו של ילדם ולהביא בחשבון בפרט את הנזק שעלול להיגרם לילדים מההתדיינות המשפטית בעניינם . שכן , קיומה של התדיינות משפטית , הכוללת הגשת כתבי בי דין , בהם מטיחים ההורים האשמות זה כנגד זה , הבאת עדים ומומחים , חקירות פרטיות והחקירות ב בית המשפט בנוגע לתפקוד ההורי יוצרת מחסומים ליישובו של הסכסוך בהסכמה . בנוסף , להתדיינויות בין ההורים השפעה ממשית על מצבם הרגשי של הילדים ולהחרפתם , ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני . ניתן לומר , כי הסכסוך המשפטי בעניין אופן מימוש האחריות ההורית נמצא ב צילו של סכסוך אישי ורגשי בין ההורים , שהוא בעל משמעות עמוקה ואינו ניתן לריפוי באמצעות סעד משפטי בלבד . זאת ועוד , גם לאחר ההכרעה השיפוטית , פעמים רבות חוזרים הורים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל בית המשפט , בשל הפרת הסדרים שנקבעו בניגוד לרצון אחד ההורים . על , כן הדאגה לטובת הילד מחייבת את ההורים ל נסות להגיע להסכמות לפני הגשתם של כתבי בי דין הסכם הורות , ולשם כך להעמיד לרשותם כלים 46 שיסייעו להם בהשגת הסכמות .13 גיבושו של ההסכם הוא גם אמצעי לקידום שיתוף פעולה בין ההורים לאחר ההליך המשפטי , למימוש אחריותם המשותפת להתפתחו תו הפיזית והנפשית של ילדם .14 בהתאם להצעה , לאחר הגשת הבקשה יוזמנו בעלי הדין לפגישת מידע , היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד בית המשפט אליה הוגשה הבקשה ) להלן – פגישת מהו , (ת" שתתקיים בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה . במסגרת פגישת המהו " ת עם גורם מקצועי מהתחום הטיפול י ביחידת הסיוע , יינתן להורים אבחון ראשוני של הסכסוך ועל צרכיהם של הילדים . כן יינתנו מידע והכוונה על הדרכים העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה , באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם , מטפל מקצועי או מגשר - הקיימים ליד בית המשפט , בקהילה ובמגזר הפרטי . בתום המ פגש או המפגשים , יודיעו הצדדים האם ברצונם להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה , או שמי מהם מעוניין בהתדיינות בבית המשפט . 2.7 קווים מנחים למינוי מומחה בבית המשפט לענייני משפחה לאור הסקירות האמורות , רואה הוועדה לנכון להמליץ על הקווים המנחים הבאים למי נוי מומחה , כדי לשפר את האופן בו נעשה השימוש ב עדות מומחה מטעם בי ת המשפט או בית הדין הדתי לצורך גיבוש הסדר אחריות הורית ב גירושין לפי סעיף 9 להצעת החוק ) ראה נספח ב ' לדוח זה (: 1. מינוי מומחה מתחום העבודה הסוציאלית , הפסיכולוגיה הקלינית והחינוכית , הפסיכולוגיה ההתפת חותית , הפסיכיאטריה הכללית , פסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים או רפואת ילדים של התפתחות הילד ) להלן – מומחה , ( הינו אפקטיבי במצבים בהם 13. ד ' ר אלדר " תובענה ליישוב סכסוך : חלופה טיפולית בבית המשפט לענייני משפחה . י " גייפמן דיני המשפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה חלק ג ' 1217 ) 2000 (; ארבל וגייפמן , לעיל ה ש "46 , בע ' מ438 . 14 אלדר , לעיל ה ש "58 ,בעמ ' 1217 . 47 מזוהה הפרעה נפשית אצל מי מההורים או הילדים , הפוגעת או עלולה לפגוע פגיעה של ממש במימוש האחריות ההורית , או במצבים בהם הסכסוך בין הה ורים הוא בעוצמה גבוהה במיוחד , דבר אשר מקשה על ההידברות בין ההורים בנוגע למימוש אחריותם ההורית . במצבים אחרים מומלץ , לפני שממנים מומחה , לבחון בזהירות האם התועלת הצפויה מקבלת חוות הדעת של המומחה לצורך גיבוש הסדר הורות , עולה על הנזקים הצפויים לילדים ולבני המשפ חה מעצם תהליך ההערכה . מן העדויות אשר הוצגו בפני הוועדה עולה כי מומחים ממונים לעתים גם במקרים בהם ההורים נורמטיביים , ולא מתעוררת שאלה של יכולת הורית . במקרים אלה כליו של המומחה אינם עדיפים על אלה העומדים לרשות השופט ו ס" עו לצורך הכרעה וגיבוש הסדר אחריות הורית . לעומת זאת , הפנייה למומחה עלולה לגרום נזק מיותר למתדיינים ולילדיהם . נזק זה יכול לנבוע מהחשיפה לבדיקות מרובות אשר עלולות להיות בלתי נעימות עבור ההורים והילדים , מעלותה הכלכלית הגבוהה של חוות הדעת , וכן מהימשכותם של ההליכים המשפטיים . בנוסף , הובהר לוועדה כי חו ות דעת מומח ה משמשות לעיתים כ כלי ניגוח בידי אחד מההורים כלפי השני . מסיבות אלה מוצאת הוועדה לנכון להדגיש את הנסיבות שבהתקיימן מינוי מומח ה עשוי להיות יעיל ואפקטיבי : כאשר מי מההורים או מהילדים סובל מהפרעה נפשית הפוגעת או עלולה לפגוע פגיעה של ממש במימוש האחריו ת ההורית או כאשר עצמת הסכסוך גבוהה במיוחד ואינה מאפשרת הידברות בין ההורים על מימוש ה אחריות ההורית שלהם . במצבים אחרים ממליצה הוועדה לבחון בקפדנות ובזהירות רבה את הצורך במינוי המומחה , בשל הספק בתועלת שחוות דעתו יכולה להביא לקביעת ההסדר ההורי , לעומת הנזק האפש רי לילדים ולהורים מעצם תהליך הבדיקה של המומחה . 48 2. מומלץ שלפני שבית המשפט ממנה מומחה מטעמו , הוא יקבל המלצה מיחידת הסיוע או מפקיד סעד בשאלת הצורך הממשי במינוי מומחה . הסתייעות ביחידת הסיוע בטרם ההפניה למומחה מומלצת ממספר סיבות . ליחידות הסיוע הכלים לנסות ולקדם הידברות והסכמות , הן פועלות במהירות יחסית , ונהנות ממעמד ניטראלי שיכול להרגיע חששות אצל הורים מסוימים . ההסתייעות ביחידת הסיוע לפני מינוי מומחה עשויה להביא הן לצמצום המקרים בהם בתי המשפט יחליטו להסתייע בחוות דעת של מומחה , והן ל הגדרת השאלות אשר מצריכות את התי יחסות המומחה ובכך למקד את חוות דעתו לצרכים הממשיים של בית המשפט . הפניה ליחידת הסיוע מומלצת גם במקרים בהם מבקשים הערכת מצבו של ילד על ידי מומחה . 3. חוות הדעת חייבת לפרט במפורש , בנוסף על כלי האבחון והבדיקה הייחודיים של תחום המומחיות שיושמו , את מקורות המידע שעל יהם היא מבוססת , כמו : המשפחה הגרעינית והמורחבת , גורמים מטפלים במערכת הבריאות , שירותי הרווחה ונציגי מערכת החינוך . בחינה זו של מכלול הגורמים המערכתיים חיונית , לגיבוש חוות דעת מקיפה ומבוססת של מומחה . הוועדה מוצאת כי קיים חוסר אחידות בין מומחים שונים לגבי הבד יקות הייחודיות שעורך המומחה בתחומו והיקף מקורות המידע עליהם הוא מתבסס לצורך הכנת חוות הדעת . הוועדה רואה חשיבות גבוהה בחשיפת טיבן של הבדיקות המקצועיות שערך המומחה ומקורות המידע עליהם מבוססת חוות דעת . חשיפת מקורות המידע תאפשר לבית המשפט לבחון את חוות הדעת בא ופן ביקורתי , לזהות מתי חוות דעת לוקה בחסר ולקבוע את משקלה לצורך החלטתו . 49 4. יש לעשות שימוש זהיר ומושכל במבחנים פסיכו- דיאגנוסטיים לצורך עריכת חוות דעת . מן העדויות של המומחים אשר נשמעו בוועדה ומ ה חומר ה מחקרי שפורסם בכתבי עת מדעיים ש הוגש ו לוועדה , עולה כי ניטשת מחלוקת באשר לתקפותם ומהימנותם של חלק מהמבחנים הפסיכולוגיים בהם נעשה שימוש תדיר על מנת להעריך יכולת והתאמה הורית . כמו כן , לעתים קיימת נטייה בקרב המומחים להסיק מסקנות בקשר ליכולת ההורית בהסתמכם בעיקר על מבחנים פסיכו -דיאגנוסטיים שאינם כלי מתאים ותקף לתכלית זו . מטעם זה ממליצה הוועדה כי ההסתמכות על מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים תיעשה באופן זהיר ומושכל תוך כדי ציון מגבלותיו של הכלי בו נעשה שימוש . בפרט , פרקטיקה בה המומחה עושה שימוש במבחנים ככלי יחיד או מרכזי אינה רצויה . 5. המלצה לגיבוש תוכנית להכשרת מומחים המגישים חוות ד עת לבתי המשפט לענייני משפחה . המומחים אשר העידו בפני הוועדה ציינו כי הם חשים בחסרונה של תוכנית הכשרה להגשת חוות דעת לבית המשפט . המומחים ציינו כי ההכשרה המקצועית שלהם לא כללה הכנה לתפקיד אותו ממלא המומחה לצורך עריכת חוות דעת לבית המשפט וכי קיימים פערים באופן בו מומחים שונים מבצעים את עבודתם . הוועדה רואה חשיבות ביצירת תוכנית הכשרה אשר תתווה סטנדרטים ותיצור אחידות רבה יותר בעבודת המומחים . לכן הוועדה קוראת למועצת הפסיכולוגים ,15 למועצה לעבודה סוציאלית ,16 להסתדרות הרפואית בישראל ולאיגוד הפסיכיאטריה הישראלי לגבש תוכנ ית הכשרה כזו . 15 לפי חוק הפסיכולוגים , התשל "ז - 1977 . 16 לפי חוק העובדים הסוציאליים , התשנ "ו- 1996 . 50 נספחים נספח א '- כתב המינוי של הוועדה תאריך :2 למרץ2005 לכבוד : פרופ ' דן שניט – בית הספר לעבודה סוציאלית , אוניברסיטת תל אביב - ר " יו ' כב השופטת חנה רוטשילד – שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב פרופ ' אבי שגיא - ראש המרכז לחקר התפתחות היל – ד אוניברסיטת חיפה ד" ר דפנה הקר – הפקולטה למשפטים - אוניברסיטת תל אביב הגב ' רונית צור – פקידת סעד ארצית לסדרי דין , משרד הרווחה מר שמואל מורן – עורך דין הגב ' גלית סנה לוריא – עורכת דין ומגשרת ד" ר פרץ סגל – ראש תחום ) יעוץ , ( משרד המשפטים הגב ' רות דניאל ע – מותת " הורות שווה " " עו ד עידית איתנוביץ – מנהלת הלשכה המשפטית של " נעמת " בתל אביב " עו ד איאד זחאלקה – מנהל בתי הדין השרעיים הדיין , הרב אברהם שרמן , חבר בית הדין הרבני הגדול נכבדיי , הנדון : ועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים ש ל האחריות ההורית בגירושין 1. הנכם מתמנים בזה כחברי הועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין . 2. הועדה מתבקשת לבחון את הכללים הקיימים לחלוקה ולשיתוף באחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה , כפי שהם קבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ – ה "1965 וכפי שהם מיושמים בבתי המשפט ל ענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים השונים . 51 במסגרת זו תבחן הועדה ותיתן את המלצותיה , בין השאר , בדבר הצורך בשינויה של " חזקת הגיל הרך " הקבועה בסעיף 25 לחוק האמור והאפשרות לעיגונם בחקיקה של הסדרים שונים לחלוקה ולשיתוף באחריות ההורית בגירושין . כן תבחן הועדה כיצד ניתן לשכלל את הכלים העומדים לרשות בתי המשפט ובתי הדין לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרי משמורת וקשר וכיצד ניתן להביא למימושם ואכיפתם של הסדרים אלה . 3. " יו ר הועדה יהיה פרופ ' דן שניט . אני מאחלת לכם הצלחה בעבודתכם . בב רכה , ציפי לבני , שרת המ שפטים 52 נספח 'ב- הצעת החוק שבדוח הביניים הורים וילדיהם הקטינים 1 .הגדרות בסימן זה : " בן משפחה – " אחים , אחיות והורי הורים ; " הורה " - לרבות הורה על פי חוק אימוץ ילדים , התשמ א "- 1981 או על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים , התשנ ו "- 1996 ; "ילד "- ילדה או ילד שהם קטינים ; " פרידה " - הורים של ילד שחיים בנפרד , בין שנישואיהם הותרו , הופקעו או אוינו , בין שהם עדיין נשואים ובין שלא היו נשואים . 2. אחריות הורית ( א) להורה החובה והסמכות להחליט ולפעול בענייניו , בזכויותיו ובמכלול צרכיו של ילדו על פי טובת הילד כאמור ב סעיף 3 ) להלן- " אחריות הורית "(. ( ב) האחריות ההורית כוללת בין היתר , את הבטחת שלומו הגופני והנפשי , כלכלתו , בריאותו , התפתחותו הגופנית , הנפשית , הרוחנית , המוסרית והחברתית התקינה , חינוכו ופיתוח יכולותיו וכישוריו , מקום מגוריו , קיום קשר אישי , ישיר וסדיר בין הילד ל בין הוריו ) להלן - " קשר הורי "( וקיום קשר בין הילד לבין בני משפחתו ) להלן " – קשר משפחתי "(. ( ג) זכותו של הילד כי תמומש האחריות ההורית כלפיו על ידי הוריו . 53 3 .טובת הילד ( א) במימוש אחריותו ההורית יפעל ההורה כך שטובת הילד תהיה שיקול ראשון במעלה . ( ב) בעת קביעת טובת ילדו יביא ההורה בחשבון את מכלול העניינים הנוגעים להחלטה בעניין המסוים של ילדו , בפרט הבטחת שלומו הגופני והנפשי , רצונו , רגשותיו , דעותיו , גילו , מינו , תכונותיו וכשריו המתפתחים , ממד הזמן בחייו וההשפעה הצפויה עליו בעתיד כתוצאה מן הפעולה , הקשר ההורי , שמירה על הקשר המשפחתי וכן יציבות ורציפות ביחסים בין הילד לסביבתו . 4 .חובת כבוד אב ואם ילד מחויב בכיבוד ובמשמעת להוריו בכל עניין הנוגע לאחריותם . 5 . שיתוף פעולה בין הורים ( א) האחריות ההורית היא של ההורים יחד ולחוד . ( ב) בכל עניין הנתון לאחריות ההורית חייבים שני ההורים לפעול בשיתוף פעולה ; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע , בפירוש או מכללא , לעניין מסוים או באופן כללי ; חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר . ( ג) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על ד עת עצמו ובלבד שיידע את ההורה האחר על כך בהקדם האפשרי . ( ד) נתגלעו חילוקי דעות בין ההורים בעניין אופן מימוש האחריות ההורית , לרבות במקרה של פרידה , יפעלו ההורים , ככל הניתן , על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום , לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם לרבות , מטפל מקצו עי או מגשר . 54 6 .הגבלת האחריות ההורית ( א) אחריות הורית לא תוגבל אלא בחוק או בצו של בית משפט . ( ב) בהתקיים נסיבות שבהן מימוש קשר הורי פוגע או עלול לפגוע פגיעה של ממש בילד , או בהתקיים נסיבות שבהן מימוש קשר משפחתי פוגע או עלול לפגוע בילד , רשאי בית המשפט לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר או להגבילו . 7 . חילוקי דעות בעניין ה אחריות ה ה ורית המשותפת ( א) לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין אופן מימוש אחריותם ההורית כאמור בסעיף 5 )( ד רשאי כל אחד מהם או הילד , לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית יחד ול חוד . ( ב) לא עלה בידי בית המשפט להביא את ההורים לידי הסכמה על אופן מימוש האחריות ההורית , יכריע בחילוקי הדעות בעצמו או באמצעות מי שימצא לנכון ו , בלבד שאישר בית המשפט כי הכרעתו של מי שמ ונה על ידו ל הכריע הינה ל טובת הילד , כאמור בסעיף 3. 8 .הסכם הורות במקרה ש ל פרידה במקרה של פרידה רשאים ההורים להסכים בעניין אופן מימוש האחריות ההורית לפי טופס שיקבע בתקנות ) להלן - הסכם הורות ; ( הסכם ההורות טעון אישור של בית המשפט , והוא יאשרו לאחר שנוכח כי הוא ל טובת הילד כאמור בסעיף 3 . 55 9 . הסדר הורות על ידי בית המשפט במקרה של פרידה ( א) לא הגיעו ההורים במקרה של פרידה לידי הסכמה כאמור בסעיף 8 על הסכם הורות או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קוים , כולו או חלקו , רשאי כל אחד מהם לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית ) להלן – הסדר הורות ; ( הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה ה סכם הורות שמולא על ידו . ( ב) בבוא בית המשפט לקבוע הסדר ההורות על פי טובת הילד כאמור בסעיף 3 ,יביא בין היתר בחשבון , בהחלטה מנומקת , את מכלול העניינים הבאים : )1 (צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילד בהתאם למצבו , לגילו , להבטחת היציבות בחייו ולצרכיו המיוחדים ככל שהם קיימים ; )2 (רצון הילד , ככל שכשריו המתפתחים מאפשרים לבררו על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לילד כפי שיקבע בית המשפט , ומתן משקל ראוי לדברי הילד לפי גילו ומידת בגרותו של הילד ; )3 (זכותו של הילד לקשר משמעותי , אישי , ישיר וסדיר עם שני הוריו ; )4 (נכונותם של ההורים לשתף פעולה במימוש אחריותם ההורית ; )5 (כישוריו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית ; )6 (הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילד ; )7 ( זכותו של הילד לקשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר . 56 10 . העתקת מקום המגורים אל מחוץ לישראל ( ) א)1 ( הורה המבקש להעתיק את מקום מגוריו הרגיל שלו ושל ילדו אל מחוץ לישראל ) להלן – ההורה המבקש , ( יודיע על רצונו להורה האחר מיד כשנודע לו על השינוי הצפוי , או לפחות תשעים ימים לפני השינוי המבוקש , לפי המוקדם מביניהם ; )2 (ההורה המבק ש יפעל כאמור בסעיף 5 לקבלת הסכמתו של ההורה האחר לשינוי מקום המגורים של הילד , וימסור להורה האחר הצעה להסכם הורות שיבטיח את מימוש האחריות ההורית יחד ולחוד בנסיבות החדשות . ההורה האחר יודיע להורה המבקש בתוך עשרים ואחד ימים מיום קבלת ההצעה את עמדתו . )3 ( הגיעו ההורים לידי הסכם יביאו אותו לאישור בית המשפט כאמור בסעיף 8 . )( ) ב1 ( לא באו ההורים לידי הסכמה כאמור בסעיף ( א) לעיל , רשאי ההורה המבקש לפנות לבית המשפט על מנת שידון ויחליט בעניין העתקת מקום מגוריו של הילד ואופן מימוש האחריות ההורית . )2 (בבקשה שיגיש לבית המשפ ט יפרט ההורה המבקש : ( א) הטעמים לשינוי מקום המגורים ; ( ב) תוכנית קליטה אשר תבטיח את טובת הילד במקום המגורים החדש ; ( ג) הצעה בדבר אופן מימוש האחריות ההורית יחד ולחוד , לרבות העלויות הכרוכות . ( ג) בבואו להחליט בבקשה לשינוי מקום המגורים יתחשב בית המשפט בין השאר : )1 ( מכלול השיקולים המפורטים בסעיף9 ) (. ב 57 ) 2 (תוכנית הקליטה המוצעת והשפעתה על טובת הילד , אפשרויות מימושה לרבות אופן מימוש האחריות ההורית . )3 (הסיבות לשינוי המבוקש במקום מגורי הקטין . ( ד) החלטה חלוטה בבקשה תינתן בתוך שנה מיום הגשת הבקשה . 11 . הפרת הסכם הורות א ו הסדר הורות ( א) הפר הורה הסכם הורות או הסדר הורות רשאי ההורה האחר או הילד לבקש מבית המשפט להורות על אמצעי האכיפה הבאים נגד ההורה המפר : )1 (הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט , לשם גיבוש דרכים למימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות ; )2 (מינוי צד שלישי למתאם הורו , ת אשר ילווה את ההורים במימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות ; )3 ( חיוב הורה שהפר באופן חוזר ונשנה את הסכם ההורות או הסדר ההורות , לתת התחייבות שישתתף בהדרכה וטיפול מקצועי מגורם שייקבע על ידי בית המשפט , ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך ; )4 (חיוב ההורה המפר בתשלום פיצוי ים לילד או להורה האחר , לרבות פיצויים בשל נזק שנגרם למי מהם ; )5 (שינוי ההסדרים שנקבעו בהסכם ההורות או בהסדר ההורות . ( ב) סעיף קטן ( א) אינו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לתת צו אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט . 58 דברי הסבר לסעיף1 בהתאם למינוח באמנה מוצע להשתמש במונח ילד ' ' במקום במונח ' קטין ' שבחוק הקיים . המונח ילד ' ' מבטא את היחסים המשפחתיים הטבעיים בינו לבין הוריו , כאדם עצמאי שהוריו אחראיים לו בשל היותו ילדם . המונח ' קטין ' שבחוק הקיים מדגיש את העדר כשרותו המשפטית של הילד כבסיס לנזקקות שלו לאפוטרופסות הוריו . הדגשה זו אף מתחדדת לנוכח מיקומן של ההוראות בעניינו בחוק העוסק באנשים שאינם כשירים מבחינה משפטית . באשר להגדרת ' הורה ', הוועדה לא הוסמכה לדון בצורות השונות של ההורות שאינן מוסדרות כיום בחוק ) כגון – הורות באמצעות הפריה מלאכותית (. לכן ההגדרה אינה מפרטת מיהו הורה מעבר למשמעות המילולית של המונח - ההורה הטבעי וכן הורים שמעמדם נקבע בחוק אימוץ ילדים17 או בחוק הסכמים לנשיאת עוברים ) אישור הסכם ומעמד היילוד (.18 מוצע לקבוע את זכותו של הילד לקשר טבעי עם בני המשפחה הקרובים אליו ביותר , בנוסף להוריו שהם הקרובים המשמעו תיים ביותר , בשל תרומתם להתפתחותו . לקשר עם בני משפחה אלה יש חשיבות מיוחדת במקרה שההורים אינם יכולים לממש את אחריותם ההורית . על כן חשוב שהקשר עמם יהיה יציב ורציף גם כאשר ההורים מממשים את אחריותם ההורית . הגדרת המושג ' פרידה ', הוא כפי שקבוע בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות19 17 חוק אימוץ ילדים , התשמ "א - 1981 . 18 חוק הסכמים לנשיאת עוברים ) אישור הסכם ומעמד היילוד , ( התשנ "ו - 1996 . 19 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ה , תשכ "ב - 1962 . 59 לסעיף2 הגדרת היקף האחריות ההורית היא בהתאם להמלצת וועדת רוטלוי . הכללת מימוש הקשר עם ההורים ועם בני המשפחה כזכויות לילד נובעות מן האמנה , בסעיף 5 : "המדינות החברות יכבדו את אחריותם , זכויותיהם וחובותיהם של הורים , או מקום שניתן ליישו ם של בני המשפחה המורחבת או הקהילה כנהוג על פי המסורת המקומית ... על מנת לספק באופן המתאים לצרכי הילד המתפתח הכוונה והדרכה נאותות בהפעלת הזכויות המוכרות באמנה זו ". לסעיף 3 בהתאם לאמנה , מימוש האחריות ההורית צריך להיעשות כך ש " טובתו של הילד תהיה שיקול ראשו ן במעלה ) " סעיף 3 לאמנה . ( המושג טובת הילד קיים כבר בחוק הכשרות בסעיף 24 , אך האמנה מגדירה במפורש את משקל ו בעת שיש להחליט בעניין מסוים הנוגע לילד . וועדת רוטלוי פירשה את דברי האמנה , במובן של הרצון לתת משקל עדיף לטובת הילד בכל הכרעה , אך לא משקל מכריע . מתן משקל מכריע יפגע באוטונומיה ההורית על ידי הענקת זכויות מו גברות לילדים , ועלול להעניק יכולת רחבה מאוד לילד לתבוע את הוריו על שלא פעלו לטובתו . על כן מוצע כי בהתאם לאמנה ולהמלצות וועדת רוטלוי ייקבע הנוסח שבאמנה בחוק עצמו . העניינים הכלולים במושג טובת הילד נקבעו בהתא ם לאמנה והמלצות וועדת רוטלוי , לרבות זכות הילד לשני הורים משמעותיים . לסעיף 4 מוצע לשנות את הנוסח הקיים המחייב ציות של ילדים להוריהם . הוועדה סבורה כי אין מקום לקבוע בחוק חובה מוחלטת של הילד לציית להוריו כן ש , 60 ילדים אינם כשירים להיות נושאי חובה משפטית . המינו יכ' ח בוד ומשמעת ' לעומת זאת מבטא את מחויבות הילדים להוריהם בצורה המותאמת לקשר המשפחתי - חינוכי . חלק מחברי הוועדה סברו שיש לשמר את הנוסח הקיים הקובע חובת ציות של הילד להוריו , כדי לבסס את הסמכות ההורית לקבוע גבולות לצורך חינוך הילד . אולם , לדעת רוב חברי הוועדה , לא ניתן להיעזר בהוראת החוק לחייב ילד לציית להור יו וגם כאשר ילד אינו מציית להם לא ניתן לפטור אותם מ למלא את אחריות ם ההורית . לסעיף 5 האחריות ההורית המשותפת מעוגנת בסעיף18 לאמנה , והיא מוטלת על כל אחד מההורים " יחד ולחוד ". הסעיף מציין את המחויבות המשותפת של שני ההורים למימוש זכויות הילד , לעומת האחריות ההורית האישית שבסעיף 6 להצעת החוק . בכך יובהר המצב המשפטי , שגם כאשר ההורים נפרדים ומתחלקים במימוש האחריות ההורית היא עדיין אחריות משותפת , בדומה למצב המשפטי הנוהג שהאפוטרופסות של ההורים נשארת בעינה בעת הפרידה , גם כשנקבע שהילד בהחזקתו הבלעדית של הורה אחד . הוראה מוצעת נוספת בסעיף זה מכוונת לעודד את ההורים לפתרון בדרכי שלום של המחלוקות והסכסוכים בכל נושא הקשור למימוש האחריות הורית המשותפת , ולאו דווקא בעת פרידה . כאשר ההורים אינם מצליחים ליישב את המחלוקות בעצמם ה , פנייה לצד שלישי המוסכם עליהם או בעל מקצוע – מטפל או מגשר – קודם להתדיינות המשפטית , מקדמת את התקשורת ביניהם והיא עדיפה על ההתנצחות בבית המשפט . לסעיף 6 האחריות ההורית כוללת לפי סעיף2 להצעת החוק , את המחויבות של ההורים לממש את זכות ו של הילד לקשר הורי ולקש ר משפחתי . על פי עקרון 61 טובת הילד זכות זו תוגבל רק כאשר ייווכח בית המשפט כי יש במימושה משום חשש לפגיעה בילד . חובת הראייה על כך שמימוש הזכויות האמורות עשוי לפגוע בילד מוטלת על הטוען לפגיעה האמורה . לסעיף 7 מתן האפשרות לילד לפנות לבית המשפט בסעיף קטן ( א) מהו וה הרחבה של סעיף 3 לחוק בית משפט למשפחה , היות ובחוק הכשרות לא ניתנה במפורש האפשרות לילד לפנות בעצמו לבית המשפט . כאשר בית המשפט מעביר את הענ י ין להכרעתו של אחר , מוצע שבית המשפט יוודא שההכרעה היא לטובת הילד . לסעיף 8 במקרה של פרידה מוצע , כי הורים שהגיעו לה סכם בדבר אופן מימוש אחריותם ההורית יחד ולחוד , ידרשו להגישו ל בית המשפט הסכם הורות לפי הטופס שבנספח . 'ד זאת , כדי לה וכיח לבית המשפט שה הסכם מבטא את המודעות של כל הורה למרכיבי האחריות ההורית ו יכולתו ונכונותו לממש את אחריותו לגבי מכלול זכויות הילד . בתהליך האישו ר יוכל בית המשפט לוודא הן , ששני ההורים שיתפו פעולה , בעצמם או באמצעות צד שלישי לפי סעיף 5 )( ד לחוק , בבחינת יכולתם למלא יחד ולחוד את אחריות ם ההורית כמפורט בטופס , והן שהילד נשמע ודבריו קיבלו משקל ראוי . שיתוף הפעולה בין ההורים בגיבוש ההסכם לפי הטופס הוא מרכיב מ הותי ביותר שיכול להעיד על יכולתם ונכונותם לפעול באופן משותף למימוש אחריותם לטובת ילדם . 62 לסעיף9 סעיף זה מבטל את " חזקת הגיל הרך " הקבועה ב סעיף 25 לחוק הקיים . על פי עקרון העל של טובת הילד , כמפורט בדוח הביניים , החלטת בית המשפט בעניין חלוקת האחריות ההורית צ ריכה להיבחן לגבי כל ילד בצורה פרטנית ולא על פי איזושה י חזקה כללית . לכן כאשר ההורים מתקשים להגיע לכלל הסכמה ביניהם על אופן מימוש אחריותם או שאינם מקיימים את ההסכמות שהגיעו אליהן , הם או ילדם , יוכלו לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש אחריות ם ההורית על ידם יח ד ולחוד . במקרים אלה מוצע לחייב את ה הורים , לצרף לכתבי בי הדין הסכם הורות לפי הטופס שבנספח , 'ד בו יפרט כל הורה את ההסדר שהוא מציע למימוש אחריות ו ההורית . לדעת הוועדה הדרישה המקדמית למילוי ההסכם יכולה לתעל את הסכסוך בין ההורים מהשאלות המופשטות והאמוציונאליות שביסודו , לצורך מתן דין וחשבון מפורט ומקיף על חלוקת מכלול ענייני האחריות ההורית ביניהם . העיסוק הקונקרטי בתוכנית ההורית יחשוף את המחלוקות האמיתית בין הצדדים ובכך ימקד את הדיון . הקדשת זמן ומחשבה לאופן בו יחולק זמן ההורות ואופן מימוש מכלול ענייני ה אחריות ההורי ת על ידי כל הורה , עשויה להוביל את חלקם של המתדיינים להידברות . בהתאמה לכך מוצע , שכאשר בית המשפט , באמצעות יחידת הסיוע או בעצמו , אינו מצליח להביא את ההורים לשיתוף פעולה להסכם על אופן מימוש אחריותם ההורית לפי הטופס , הוא יקבע את הסדר ה ה ורות על פי המתכונת של הסכ ם ההורות . לשם כך יהיה על בית המשפט לה ביא בחשבון את מכלול העניינים ה מפורטים בסעיף קטן )ב(, אשר מ שקפים , לדעת הוועדה , את מכלול המרכ י בים הנדרשים לצורך קביעת הסדר ההורות : צרכיו ההתפתחותיים של הילד לפי גילו , מצבו , הבטחת היציבות בחייו וצרכיו המיוחדים ; זכות הילד כי יישמע קולו עד כמה שגילו וכשריו מאפשרים את הדבר ; נכונות הוריו לשתף פעולה 63 למימוש זכויותיו האמורות ו , יכולת ם לעשות זאת ; בזכות הילד לקשר אישי ישיר וסדיר עם שני הוריו ; הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילד לפני הגירושין ונכונות כל אחד מהם לאפשר לילד גם קשר עם בני משפחתו הקרובים – אחיו , אחיותיו והורי הוריו . בדרך זו קובע הסעיף קווים מנחים להחלטת מושכלת של בית המשפט בעניין מימוש האחריות ההורית יחד ולחוד מתוך בחינה מקיפה של טובת הילד . לסעיף 10 לדעת הוועדה לא ניתן להסתפק במקרה שבו מבקש הורה להגר עם ילדו מחוץ לישראל באמות המידה שעל פיהן בית המשפט קובע את הסדר ההורות . לכן מוצע לקבוע הוראות מיוחדות למצב זה על בסיס ההסדר הכללי שבחוק ובעיקר הדאגה לטובת הילד ומימוש זכויותיו המפורטות בסעיף 3 במצב של הגירה . ההצעה כוללת שלושה מרכיבים עיקריים , ברוח יתר סעיפי החוק . בשלב הראשון – על ההורה שמבקש להגר לפעול מבעוד מועד כדי להגיע להידברות ולהסכמה עם ההורה האחר . במטרה להבטיח את האפשרות להידבר מוצע לקבוע חובת הודעה מוקדמת של לפחות 90 ימים לפני המועד הצפוי להגירה ולהכין הצעה להסכם הורות שיבטיח את מימוש אחריותו ההורית של ההורה שנשאר בישר אל לאחר ההגירה . בשלב השני – בהיעדר הסכמה , נדרש ההורה המבקש להגר להסביר את הטעמים שבשלם הוא מבקש להגר עם הילד , ובין היתר להראות , כי מטרת ההגירה אינה לנתק את הילד מההורה האחר או לנקום בו , להציג תוכנית קליטה לילד וכן הצעה לאופן מימוש האחריות ההורית של ההורה ה אחר בנסיבות ההגירה . בשלב השלישי – נדרש בית המשפט לבסס את הכרעתו על שיקולים שמטרתם להגיע לאיזון הראוי בין טובת הילד והבטחת הקשר שלו עם ההורה האחר לבין זכות ההורה להגר . 64 מוצע לקצוב את הזמן לקבלת ההחלטה , כך שהיא תהיה חלוטה בתוך שנה מיום הגשתה . זאת , כדי למנוע את הימשכות התקופה שבה הילד אינו יודע היכן יהיה מקום מגוריו הקבוע . הימשכות הליכים אלה וההתדיינות בעניינם פוגעים ביציבות חיי ו של הילד ומונעים ממנו את היכולת להתפתח בזיקה למקום קבוע . לסעיף 11 הסעיף המוצע נותן בידי בית המשפט , לבקשת הורה או ילד , כלים מדורגים כדי ל הביא ה ורה שאינו ממש את אחריות ו ההורית כלפי ילד ו למלא את מחויבותו . המנעד של הכלים נע מה פניה ליחידת סיוע ו ל עד חיוב ב פיצוי ים בשל הפרת הסכם או הסדר ההורות . הוועדה סבורה כי על בית המשפט לנסות תחילה להביא את ההורה לשיתוף פעולה עם ההורה האחר , כגון באמצעות "מ תאם הורי , " כדי לסייע לו במימוש אחריותו ההורית , אך מבלי לשלול שימוש בכלי אכיפה חריפים יותר . יחד עם זאת סבורה הוועדה , כי אין מקום לנקוט סנקציות עונשיות על הורה שאינו מקיים את חלקו בהסדר הורות , מפני שבכך קיים חשש להרחקתו ממימוש אחריותו ההורית . 65 נספח ג'- הצעת החוק שבדוח הביניים דע – ו ת המיעוט "ד . א ר דפנה הקר " עו , ד גלי עציון 1 . בסעיף2 ) אחריות הורית (-( ג ) – ( א) ק " ס יהפכו ל - ) ( ד ) – ( ב בהתאמה ולפניהם יבוא : ( א)" להורים אחריות הורית כלפי ילדיהם והם האפוטרופ ו סים הטבעיים של ילדיהם ."20 2 . בסעיף3 ) טובת הי ( לד- ( א) ק" בס במקום המילים : " תהיה שיקול ראשון במעלה " יבוא : " תהיה שיקול מרכזי ".21 3 . בסעיף5 ) שיתוף פעולה בין הורים (- ( ב) ק " בס לאחר המילים : " חייבים שני ההורים לפעול בשיתוף פעולה , " יבוא : " במידת האפשר ". ( ג) ק "ס ימחק . 22 4 . בסעיף6 ) הגבלת האחריות ההורית ( - לאחר ס ( ב) ק " יבוא : ( ג)" בסעיף זה – פגיעה של ממש - לרבות בנסיבות המפורטות בסעיף3 חוק למניעת אלימות במשפחה . התשנ א "- 1991 , בין אם התקיימו כלפי הילד ובין אם כלפי ההורה השני ."23 5 . בסעיף10 ) הפרת האחריות ההורית ) ק " בס – (3 (במקום המילים : " לתת התחייבות ש ישתתף " יבוא : " להשתתף ." 20 הסבר לתיקון סעיף2 - תיקון זה בא ליצור האחדה עם מושגי היסוד בחוק הכשרות המשפטית ולשמור על המסגרת המשפטית של החוק . 21 הסבר לתיקון סעיף3 - כאמור , לדעתנו יש לתת חשיבות מרכזית לטובת הילד , כחלק ממארג המשפחה ולא כשיקול ראשון במעלה 22 הסבר לתיק ון סעיף 5 – לדעתנו מכלל ההן נשמע הלאו . הקביעה כי מותר להורה לפעול על דעת עצמו במקרים שאינם סובלים דיחוי מעלה חשש לפרשנות המחייבת אישור על כל פעולה יומיומית קטנה . אנו סבורות כי די באמירה בס ( ב) ק " בדבר שיתוף פעולה , בהוספת הסייג – במידת האפשר . 23 הסבר לתיקון סע יף 6 – הוספת ס ( ג) ק " נועדה להבהיר את משמעות המונח " פגיעה של ממש ". 66 ) ק " בס5 (לאחר המילים : " או בהסדר ההורות " יבוא : " או בהסדרים ממוניים , ככל שיידרש ". אחרי ס ) ק "5 (יבוא : ")6 ( בבוא בית המשפט לאשר או להכריע לגבי הסכם הורות או הסדר הורות , רשאי הוא לקבוע פיצוי קבוע מראש בגין אי קיום ההסכם או ההסדר על ידי אחד מהצדדים ."24 עו .ב " ד גלי עציון , הקאדי איאד זחאלקה בסעיף 9 ) הסדר הורות על ידי בית המשפט ( – בס " ( ב) ק יבוא : " בבוא בית המשפט לקבוע הסדר ההורות על פי טובת הילד כאמור בסעיף 3 ,רשאי בית- המשפט לקבוע את הענינים האמורים כפי שייראה לו לטובת הילד , ובלבד שילדי ם עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת ."25 ג. ד" ר דפנה הקר בסעיף 9 ) הסדר הורות על ידי בית המשפט – ( 1 .( ב) ק " בס מוצע להחליף את סדר ה פסקאות לסדר הבא ) ק "ס :5 ( יהפוך ) ק "סל2 ( ,) ק "ס4 (יהפוך לס ) ק "3 (, ס"ק)3 (יהפוך לס ) ק "4 (,) ק " ס6 ( יהפוך לס ) ק "5 ( ,) ק "ס7 (יהפוך לס ) ק "6 () ק " וס2 (יהפוך לס ) ק "7 .( 26 24 הסבר לתיקון סעיף10 – כאמור , לדעתנו , יש לאפשר יצירת מנגנון מוסכם מראש , שיאפשר אכיפה יעילה של הסדר ההורות או פיצוי בגין הפרתו , ללא צורך בפתיחת הליכים יקרים , אשר יגזלו שעות שיפוט יקרות . 25 הסבר לתיקון סעיף 9 – לדעת עו " ד עציון , טרם בשלה השעה להסיר את ההגנה הדיונית הקיימת מהאם ואין בכך כדי להפחית מהתיקונים האחרים שנעשו בחוק , ולפיכך יש להותיר את הסעיף על כנו . לדעת הקאדי זחאלקה החזקה הוכיחה עצמה במציאות הקיימת . 26 הסבר לסעיף9 )ב( – למרות ש , לכאורה , אין הבחנה בחשיבות בין הסעיפים , יש לדעתנו בכל זאת חשיבות לסדר הופעת הקריטריונים ושינוי המיקום הוא על פי סדר החשיבות הנראה לנו נכון . 67 2 .לאחר ס ( ב) ק " יבוא : ( ג)" חזקה כי טובת הילד מחייבת כי ישהה במרבית הזמן עם ההורה ששימש כהורה המטפל העיקרי בקטין במשך מרבית חייו בטרם פרידת ההורים ; הטוען כי המטפל העיקרי בקטין אינו אימו עליו נטל ההוכ . חה ( ד) בסעיף זה " – הורה מטפל עיקרי – " הורה אשר התקיימו לגביו מרבית התנאים הבאים : )1 ( ההורה שבמחיצתו שהה הקטין זמן רב יותר . )2 (ההורה שביצע את עיקר הטיפול הפיזי בקטין . )3 ( ההורה שהיה בקשר רב יותר עם מטפלים נוספים בקטין ועם מוסדות חינוך ובריאות בקשר לקטין . )4 (ההורה ששהה עם הקטין במרבית ימי המחלה והחופשות ."27 ד. הקאדי איאד זחאלקה בסעיף 3 ) טובת הילד ) ק" בס – (1 (בסופו יבוא : " וחינוכו לאור הערכים והנורמות החברתיים והדתיים המקובלות בסביבה בה הוא גדל ."28 27 הסבר לתיקון סעיף 9 – תוספות אלה יוצרות , לדעת ד " ר הקר ועו " ד סנה לוריה חזקה דיונית המונעת דיוני סרק וויתורים ממוני ים כמפורט בחוות הדעת . בה בעת מדובר בחזקה הניתנת לסתירה במצבים שבהם שני ההורים חלקו את הטיפול בילד או שהאב היה המטפל העיקרי . 28 הסבר לתיקון סעיף 3 – אין להסתפק באמור בסעיף 2 באחריות ההורית להתפתחותו הרוחנית של הילד ויש לקבוע במפורש את זכות הילד לחינוך על פי הערכים החברתיים והדתיים בסביבה בה הוא גדל . 68 נספח ד ' - טופס ל הסכם / להסדר הורות ) סעי פים 8 ו- 9 לחוק ( הסכם / הסדר הורות קבוע או זמני ההורים : שם הורה א :' _____________ ת.ז ____________ : מען _________________________________ מספר טלפון : _____________________________ :ל" דוא ____________________________ ) להלן : " הורה א "( ' ש ם הורה ב :' _____________ ת.ז ____________ : מען _________________________________ מספר טלפון : _____________________________ :ל" דוא ____________________________ ) להלן : " הורה ב "( ' הילדים : שם הילד /ה: _____________ ז.ת ____ ________ תאריך לידה : _____________ : מין _______________ ) " כל ילד / ה לחוד וכן כל הילדים יחדיו יקראו להלן : " הילדים "( ' 69 בקשה למתן תוקף של פסק דין / החלטה להסכם הורות / לקביעת הסדר הורות ) בחר את האפשרות המתאימה ( □ מוגש בזאת לבית המשפט / בית הדי ן הסכם הורות שנערך על ידי שני ההורים . □ למתן תוקף של החלטה ל הסכם הורות זמני לתקופה של _______ . □ למתן תוקף של פסק דין ל הסכם הורות קבוע . □ מוגשת בזאת לבית המשפט / בית הדין הצעה להס דר הורות שנערך על ידי הורה א '/ב' ____________ ] שם ההורה [ ההצעה הינה לצורך : □ דיון בהסדר הורות זמני לתקופה של _______ . □ דיון בהסדר הורות קבוע . הודעה חשובה : סעיפי הסכם זה הינם בעלי השלכות משפטיות משמעותיות . לפני מילוי ההסכם מומלץ לעיין בחוברת ההסבר למילוי הסכם זה אשר ניתן לקבל במזכירות ב י ת המשפט לענייני משפחה וב תי הדין הדתי , והזמינה לעיון באתר האינטרנט ________________ . כמו כן מומלץ להיוועץ בעורך דין להבנת ההשלכות המשפטיות של סעיפי הסכם . זה 1 .מבוא ההורים מצהירים כי הסכם זה נערך מתוך הכרה שטובת כל אחד מילדיהם היא שיקול ראשון במעלה וכי יפעלו לצורך קידום : א. מ עורבות של שני ההורים בגידול ילדיהם . ב . קשר משמעותי , אישי , ישיר וסדיר של ילדיהם עם שני הוריהם . 70 ג. שיתוף פעולה בין ההורים לטובת ילדיהם . ד. יישוב מחלוקותיהם בדרכי שלום . ה. מניעה , כמיטב יכולתם , לחשיפת ילדיהם למחלוקות בין ההורים . 2 .כללי א. ההורים מתחייבים לדאוג במסירות לטיפול , לחינוך ולבריאות ילדיהם . ב. ההורים מתחייבים לחנך את הילדים לכיבוד ולהערכה לכל אחד מהם ולבני משפחותיהם . ג. כל אחד מההורים , בזמני שהותו עם הילדים , יאפשר חיזוק והעמקת הקשר של הילדים עם בני המשפחה המורח . בת ד. שם המשפחה של הילדים לא ישונה , אלא בהסכמת שני ההורים בכתב . ה. כל אחד מן ההורים מסכים שההורה השני יקבל מידע מכל גוף שהילדים קשורים אליו . ו. ההורים מתחייבים לעדכן איש את רעהו באופן שוטף לגבי א י רועים או דברים הנוגעים לילדים . 3 .בר יאות א. כל הורה יעניק לילדים בזמן שהייתם אצלו טיפול בריאותי שוטף , לרבות ביקור שגרתי או דחוף אצל רופא , מעקב רפואי , מתן תרופה וכד .' 71 ב. כל אחד מן ההורים מסכים שההורה השני יקבל מידע מכל אדם או גוף שטיפל בבריאותם הגופנית או הנפשית של ילדיהם . ג. בי טוח בריאות עבור הילדים : □ הילדים יהיו מבוטחים בבטוחי הבריאות באמצעות : קופת חולים __________ חברת ביטוח ________ אחר __________ □ ידי על ישולמו הבריאות ביטוחי : _____________ ] מלא את שם ההורה [ החולים בקופת __________ בחברת הביטוח _______ אחר __________ □ _____ ______ ] שם ההורה [ ידאג להוצאת כרטיס מגנטי שני מקופת החולים בה מבוטח הילד . .ד קבלת החלטות בענייני בריאות : 1 .קבלת החלטה , מתן הסכמה או אישור לטיפול רפואי בילדים תהיה נתונה ) בחרו באפשרות המתאימה (: □ לשני ההורים . ההורים יפעלו יחדיו בהסכמה הדדית ובהעדר הסכ מה לפי אחת מהאפשרויות הבאות : □ על פי המלצת הגורם המקצועי המטפל . □ על פי החלטת ____________________ . □ ההחלטה תתקבל על ידי ________ ] שם ההורה .[ □ אחר _______________________________ 2 .קבלת החלטה , מתן הסכמה או אישור לתת לילדים טיפול פרא רפואי תהא נתונה ) בחרו באפשרות המתאימה (: □ לשני ההורים . ההורים יפעלו יחדיו בהסכמה הדדית ובהעדר הסכמה לפי אחת מהאפשרויות הבאות : 72 □על פי המלצת גורם מקצועי - ___________ . □ על פי החלטת ____________________ . □ ההחלט ה תתקבל על ידי ___ ____ ] שם ההורה .[ □ אחר ____________________________ 3 . קבלת החלטה מתן הסכמה או אישור לתת לילדים טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי תהא נתונה ) בחרו באפשרות המתאימה :( □ לשני ההורים . ההורים יפעלו יחדיו בהסכמה הדדית ובהעדר הסכמה לפי אח ת מהאפשרויות הבאות : □ על פי המלצת גורם מטפל מקצועי / רופא משפחה / פסיכולוג / פסיכיאטר / יועץ חינוכי / גורם אחר העובד עם הילד . □ על פי החלטת ____________________ . □ ההחלטה תתקבל על ידי ______ ] שם ההורה [. □ אחר __________________ ה. במקרה חרום - בו קיימת סכנה מיידית לשלומם של הילדים ו / או לבריאותם , לכל הורה הזכות והחובה להסכים ולאשר טיפול רפואי , טיפול שינים או ניתוח וזאת , לאחר שנקט באמצעים סבירים , בנסיבות העניין , להשגת הסכמתו של ההורה השני . לא הצליח ההורה ליידע את משנהו בטרם הפעולה הרפואית הדחופה , חלה עליו החובה ליידע את ההורה האחר על כך בהקדם האפשרי . ו. עלויות : ההורים מצהירים כי ידוע להם כי הסעיפים המופיעים בפרק הבריאות בהסכם ההורות עשויים להיות כרוכים בעלויות 73 מיוחדות . נושא העלויות וחלוקתם בין ה הורים יוסדר בהתאם לאמור בהסדר המזונות לילדים או בהעדר הסכמה לפי החלטתו של בית המשפט . 4 .חינוך א. קבלת מידע והתייעצות : 1 .כל אחד מן ההורים מסכים שההורה השני יקבל מידע מכל אדם או גוף הקשור בחינוכם של הילדים , לרבות מידע על אסיפות הורים , התקדמותם של הילדים בל ימודים , רווחתם ואירועים במסגרת החינוכית בה הם נמצאים . כל הורה רשאי להתייעץ עם כל גורם מקצועי במסגרת החינוכית בה נמצאים הילדים . 2 . מוסכם כי שמותיהם ופרטיהם של שני ההורים יופיעו ברשומות של המסגרות החינוכיות של ילדיהם לשם קבלת מידע , יידוע במקרה חירום ורישום ברשימת הקשר הכיתתית של הילדים . 3 . כל אחד מן ההורים מסכים שלשני ההורים הזכות והחובה לחתום על תעודות הילדים . . ב קביעת מסגרות הלימוד : □ הילדים ימשיכו ללמוד במסגרת החינוך הנוכחית או במסגרת חינוכית אחרת המשתייכת לאותו זרם חינוכי . □ ההורים יסכימו על המסגרת החינ וכית של ילדיהם . בהעדר הסכמה : □ ההורים יעדיפו כי הילדים ילמדו בקרבת מקום למגורי ההורה שעמו הוא שוהה במשך זמן רב יותר מאשר עם ההורה השני . □ אחר __________________ ג. השתתפות בפעילויות של המסגרת החינוכית : לשני ההורים הזכות לקחת חלק בכל הפעי לויות במסגרת החינוכית של ילדיהם לרבות , אירועים בית ספריים , אסיפות הורים , מסיבות , 74 טקסים , אירועים מיוחדים , טיולים וכד ) ' בפעילויות שאינן מאפשרות השתתפות של יותר מהורה אחד , יעשה התיאום בין ההורים (. .ד חוגים , תנועות נוער ופעילויות משלימות ) להלן - " פעילויות "(: כל הורה יהיה אחראי להשתתפות ילדיו בפעילויות בעת שהותם עימו : □ כל ילד ישתתף לכל היותר ב ___ חוגים באותה העת . □ בחירת הפעילויות תעשה בהסכמה בין ההורים לאחר היוועצות עם הילד □ בחירת הפעילויות תעשה ע " י הורה ______________ ) ציין שם ההורה ( לאחר היוועצות ע ם הילד . □ אחר __________________ ה. שיעורים פרטיים לתגבור הלימודים : החלטה בדבר השתתפות הילד בשיעורים פרטיים לתגבור הלימודים תתקבל : ) ניתן למלא יותר ממשבצת אחת ( □ על פי בקשת הילד . □ בהסכמה בין ההורים ולאחר היוועצות עם הילד . □ בהעדר הסכמת ההורים יכריע בענ י ין קיום שיעורי התגבור המורה המלמד את הילד את המקצוע בו נדרש תגבור . □ ע" י הורה ______________ ) ציין שם ההורה ( ולאחר היוועצות עם הילד . □ אחר __________________ 75 . ו עלויות : ההורים מצהירים כי ידוע להם כי הסעיפים המופיעים בפרק חוגים , פעיל ויות , תנועות נוער ומסגרות משלימות ובפרק שיעורים פרטיים לתגבור הלימודים בהסכם ההורות עשויים להיות כרוכים בעלויות מיוחדות . נושא העלויות וחלוקתם בין ההורים יוסדר בהסדר המזונות לילדים או בהעדר הסכמה לפי החלטתו של בית משפט . 5 .תוכנית הורית בבוא ההורים לקבוע את אופן מגוריו של הילד ואת חלוקת הזמן שבו ישהה הילד עם כל אחד מהם , יראו את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה הגובר על שיקולים אישיים שלהם . ההורים ישקלו את חשיבות היציבות והקביעות בחייו של הילד והקושי במעברים דחופים בבואם לקבוע את אופן מגוריו של הילד ואת אופן ח לוקת הזמן בו שוהה הילד עמם . שהותו של הילד לפרקי זמן ממושכים יותר אצל אחד ההורים לפי התוכנית ההורית , לא תגרע מהאחריות ההורית של שני ההורים , לא תפגע באופן קבלת ההחלטות החשובות בחיי הילד וכן תאפשר את מועדי השהות של הילד עם ההורה השני - הכל בהתאם להסכמות המפו רטות בהסכם זה . מפורטת בזאת תוכנית הורית בדבר חלוקת השהות של הילדים עם הוריהם , באופן שבו בכל עת יהיה הורה שאחראי לילדים ) ניתן להיעזר במילוי הטבלה שבנספח א ' לצורך בחינה שלא נותרו שעות אשר אינן מוסדרות ולצרפה כנספח להסכם זה (. במחזוריות של שבועיים , ישהה או י שהו ___________ ] שם הילד או שמות הילדים [ אצל ההורים בהתאם לפירוט המופיע להלן : 76 ) 1 ( בימי השבוע : שבוע 1 □ביום א : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ □ ביום ב : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד ים / יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ 77 □ביום ג : ' □ כל היום ישהו אצל הורה ________ _ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימו דים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ □ ביום ד : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודי ם הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ □ ביום ה : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה 78 ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ שבו ע 2 □ביום א : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה ______ ._ □ הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ □ ביום ב : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . 79 □הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ □ ביום ג : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקו ם השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה ו ב / אחריות הורה _______ . □ אחר __________________ □ ביום ד : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשע ות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ הילד / ים ישהה / ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ 80 □ביום ה : ' □ כל היום ישהו אצל הורה _________ לרבות לינה . □ הילד / ישהה ים / משעה ו ______ ) איסוף מקום : ___________ ( עד לשעה ________ ) מקום השבה ___________ ( אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________ . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ הילד / ים ישהה / ו אצל הו רה _______ מסיום הלימודים באותו יום , לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו . בשעות הלימודים הילד / ים יהיה / ו באחריות הורה _______ . □ אחר __________________ )2 ( בסופי שבוע : □ בסוף השבוע הראשון ישהו הילדים אצל ההורה _____ . □ מיום שישי בשעה ___ ___ ) מקום איסוף _______ ( עד ליום שבת בשעה ________ ) מקום השבה _______ (. □ מיום שישי בשעה ______ ) מקום איסוף _______ ( עד לתחילת הלימודים ביום ראשון . □ מיום _____ בשעה ___________ ) מקום איסוף _______ ( עד ליום _____ בשעה ______ ) מקום השבה _______ (. □ אחר __________________ □ בסוף השבוע השני ישהו הילדים אצל ההורה _____ : □ מיום שישי בשעה ______ ) מקום איסוף _______ ( עד ליום שבת בשעה ________ ) מקום השבה _______ (. 81 □ מיום שישי בשעה ______ ) מקום איסוף _______ ( עד לתחילת הלימודים ביום ראשון . □ מיום _ ____ בשעה ___________ ) מקום איסוף _______ ( עד ליום _____ בשעה ______ ) מקום השבה _______ (. □ אחר __________________ )3 ( חגים וחופשות : .א התוכנית ההורית בחגים ובחופשות תהיה על פי המפורט בנספח ב ' המהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית זו . לצורך טבלה זו חג " " מוגדר מערבו של החג בשעה _____ ועד ________ בשעה _____ . .ב התוכנית לחלוקה של זמני ההורות בחגים ובחופשות תבוא בימים אלה במקום התוכנית ההורית הרגילה המפורטת לעיל בסעיפים )1 (ו-) 2 ( . אם י יווצר רצף ארוך של ימים שבהם ישהו הילדים אצל הורה אחד , ההורים מסכימים לתאם ביניהם הסדר חילופי . . ג עם סיום החג / החופשה ימשיך לחול הסדר ההורות המפורט לעיל בסעיפים )1 (ו -) 2 ( . ) 4 ( חופשת הקיץ : . א במהלך חופשת הקיץ הסדרי ההורות יהיו כדלקמן ) סמן את המשבצת / המשבצות המתאימה ות / (: □ בהתאם לתוכנית ההורית הרגיל ה כמפורט לעיל בסעיפים )1 (ו-) 2 ( . □ למעט השינויים הבאים : _______________ 82 □הורה א ' ישהה עם הילדים ____ ______________ □ הורה ב ' ישהה עם הילדים ___ _________ _____ □ בתקופת שהות הילדים אצל כל אחד מההורים , יתקיימו הסדרי הקשר עם ההורה השני כדלקמן : __________ ____________________________ □ במהלך שהות הילדים בקייטנה או במסגרת חינוכית אחרת , יחול ההסדר הבא __ ____________________ □ עם סיום הק י יטנה או המסגרת החינוכית יחול ההסדר הבא _ : ___ _________________________ . ב ההורים מסכימים לתאם את זמני שהות הילדים אצל כל אחד מהם במהלך חופשת הקיץ , עד ליום 10 ביוני של אותה שנה . )5 ( חופש :תו □ ההורים מסכימים כי לכל אחד מההורים הזכות לקחת את הילדים לחופשה עימו בארץ ובלבד שהוא יודיע להורה השני על כך לפחות _______ ימים לפני החופשה . היה והחופשה תהא מעבר ל ___ ימים , תידרש הסכמתו של ההורה השני מראש . □ הורה שבחר לקחת חופשה לבדו וללא הילדים , ישהו הילדים אצל ההורה השני . אולם אם מכל סיבה שהיא לא יוכל ההורה השני לשהות עם הילדים במשך החופשה בימים שבהם ההורה שבחופשה אמור היה לשהות עם הילדים , ההורה שבחופשה מסכים שהוא אחראי לדאו ג לסידור חלופי סביר ולמימונו . □ הורה שבחר לקחת חופשה לבדו וללא הילדים ידאג ויממן טיפול הולם בילדים לגבי מועדים בהם היה עליו לשהות עימם . 83 ) 6 ( מחלה או חופשה בלתי צפויה : החובה לדאוג , לטפל ולהשגיח על הילדים במקרים שהילד אינו יכול להיות במסג רת החינוכית עקב מחלה פתאומית , שביתה או חופשה בלתי צפויה תהא על : □ ההורה אצלו לן הילד בלילה שלפני המחלה , השביתה או החופשה . הורה זה יהיה אחראי לילד עד לשעה , אשר על פי התוכנית ההורית , האחריות לילד עוברת להורה השני . היה והורה זה אינו יכול לשהות עם הילד בעצמו , הוא יהא אחראי למצוא סידור חילופי סביר ולממנו . □ ההורה אצלו הילד אמור לשהות בשעות אחה " צ ביום המחלה , השביתה או החופשה . הורה זה יהיה אחראי לילד גם בשעות הבוקר . היה והורה זה אינו יכול לשהות עם הילד בעצמו , הוא יהא אחראי למצוא סידור חילופי סביר ולממנו . □ אחר __________________ )7 ( הסעה : 1 . ההורים מתחייבים לדאוג ל הסעת הילדים על פי לוח הזמנים שנקבע בתוכנית ההורית וכן להסעתם לצורך קיום פעילויותיהם השונות ) מוסד חינוכי , פעילות חברתית , חוגים , בית ההורה האחר וכד ( . ' 2. .הסעת הילדים על פי התוכנית ההורית יעשה כמפורט להלן : _______________________________________________ 6 . עמידה בתנאי התוכנית ההורית .א ההורים מסכימים כי התוכנית ההורית דלעיל מחייבת אותם , והם יקיימו אותה במלואה על מנת להבטיח את אורח חייהם התקין , רווחתם ושלומם של הילדים . 84 .ב □ ההורים מסכימים כי הם יעשו כל מאמץ לשהות בעצמם עם הילדים ב מרבית שעות השהייה אשר באחריותם על פי התוכנית ההורית . □ אחר : _______________ _________________________ .ג כל הורה יתאם עם ההורה האחר כל שינוי , ביטול והחלפה של מועדי השהות המוסכמים , מבעוד מועד , על מנת לאפשר התארגנות מראש . היה ומסיבה כלשהי לא יוכל אחד ההורים לשהות עם הילדים כמפורט בתוכנית ההורית יודיע על כך להורה השני לכל הפחות 24 שעות לפני המועד . היה והורה לא הודיע למשנהו 24 שעות לפני המועד על שינוי ו/ או היה וההורה השני אינו יכול להתפנות ולשהות עם הילדים י , דאג הצד המשנה לסידור חלופי סביר על חשבונו ובמימונו . ד . הורה שיפר את התוכנית ההורית דלעיל מכל סיבה שהיא יפצה את ההורה השני , היה והילד / ים שהו אצלו בשל ההפרה . כמו כן אותו הורה ישפה את ההורה השני על כל הוצאה כספית , שהוא נזקק להוציא בשל ההפרה . 7 .מקום מגו רים א . ההורים מסכימים כי מקום מגוריהם של הילדים יהיה בישראל והמען של הילד שירשם במרשם האוכלוסין יהיה ____ ____________ , אלא אם כן יסכימו שני ההורים בכתב אחרת .. .ב ההורים מסכימים כי כל הורה יעשה כמיטב יכולתו לא להעתיק את מקום מגוריו , בישראל או מחוצה לה , במהלך שנת הלימודים . .ג אם נדרש הורה לשנות את מקום מגוריו באופן המקשה או אינו מאפשר את קיום התוכנית ההורית , הוא יודיע על כך בכתב להורה השני לא פחות מחודשיים ימים מראש . ההורים מסכימים לשתף פעולה על מנת לערוך שינויים בתוכנית ההורית , כנדרש משינוי הנסיבות . □ אחר _ _________________ 85 8 .נסיעות לחו ל" ההורים מסכימים כי כל אחד מהם רשאי לקיים נסיעות לחופשה עם הילדים " לחו ל כמפורט להלן : ) לתשומת לבכם בסעיף זה ניתן למלא יותר ממשבצת אחת ( □ לתקופה שלא תעלה על ___ ימים , פעם בשנה , ללא צורך בהסכמת ההורה השני ובלבד שההורה הנוסע ימ סור הודעה בכתב להורה השני לפחות ____ ימים מראש , בצירוף תוכנית הטיול , מועדי נסיעה וחזרה והסדרי הקשר עם ההורה השני . נסיעה שמשכה מעל התקופה האמורה תעשה בתיאום ובהסכמה מפורשת בכתב של ההורה השני . □ מועד הנסיעה יתואם בין ההורים . □ בתיאום ובהסכמה מפורשת בכתב של ה הורה השני תוך ציון מפורש של מועדי הנסיעה והחזרה . □ אחר __________________ □ ההורים מסכימים כי אי החזרתם של הילדים מחופשה בחו " ל במועד המוסכם כאמור לעיל , למעט במקרים בהם העיכוב נבע ממחלה , שביתה או אילוץ אחר שאינו בשליטת ההורה , תחשב להרחקה בלתי חוקית של הילדים כמשמעותה בסעיף 3 לתוספת לחוק אמנת האג ) החזרת ילדים חטופים , ( התשנ "א- 1991 ותזכה את ההורה השני בסעדים הנקובים בחוק . □ למרות האמור לעיל , ההורים מסכימים כי לא יצאו לחו " ל לאחת מן המדינות ה באות _ __________________ אלא בתיאום ובהסכמה מפורשת בכתב של ההורה השני . □ דרכוני הילדים יהיו אצל □ ________ ] שם ההורה [ □ אדם אחר , שפרטיו הם : _________________ . 86 9 .פתרון מחלוקות והתאמות עתידיות לתוכנית ההורות . א. ההורים מכירים בחשיבות של הגעה להסכמות בדרכי שלום בכל הכרוך בילדים והם מסכימים לעשות כל מאמץ להידבר בינ יהם בדרך נאותה על מנת ליישב את מחלוקותיהם בדרכי שלום ובנועם . . ב ההורים מבינים את החשיבות הרבה של הימנעות מחשיפת ילדיהם למחלוקות שביניהם ומתחייבים לא לשתף את הילדים במחלוקות . . ג ההורים מסכימים לשאת ולתת במישרין על מנת ליישב כל מחלוקת ולהגיע לפתרון מוסכם ב שיתוף פעולה . . ד ההורים מסכימים כי התוכנית ההורית תחול כל עוד הם לא יגיעו להסכמות אחרות בכתב . היה ויעלה הצורך , ההורים מסכימים לבחון את התוכנית ההורית הקיימת פעם בשנה עד ל- 30 באוקטובר בכל שנה , ולערוך בהסכמה בכתב שינויים בתוכנית ההורית . במקרה של אי הסכמה לג בי שינוי בתוכנית ההורית , תמשיך לחול התוכנית ההורית שחלה עד לאותו מועד . . ה ההורים מתחייבים , שאם לא יעלה בידיהם לפתור את מחלוקותיהם במשא ומתן ישיר ביניהם , אזי הם יפנו לצד שלישי שהוא מגשר / מתאם הורות / יועץ או אדם אחר שהם מסכימים להסתייע בו לישוב המחלוקות לשת י פגישות לפחות לפני שמי מהם יפנה לערכאה שיפוטית . אם לא יעלה בידם לבחור במשותף צד שלישי יכריע בענ ין י- _________________ . 10 .אישור הסכם . .א ההורים מצהירים כי קראו את כל האמור בהסכם זה , הבינו את משמעותו ואת השלכותיו ; וכי ידוע להם שבאפשרותם לעיין בדברי ה הסבר להסכם , המצויים במזכירות בית המשפט , בית הדין ובאתר האינטרנט _______ ולהיוועץ עם עורך דין בכל הקשור להסכם זה ופרטיו . 87 .ב ההורים מצהירים כי הם מתחייבים לקיים ולכבד הסכם זה בדרך המיטבית שתבטיח את טובת הילדים . .ג הסכם זה אינו בא במקום הסכם מזונות ואינו ב א לפגע בו . . ד הצדדים מבקשים מבית המשפט / בית הדין הנכבד לאשר הסכם זה וליתן לו תוקף של פסק דין בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ "ב- 1962 . ולראיה באו על החתום : היום ________ ________ ______ ________________ שם הורה א ' וחתימה שם הורה ב ' וחתימה 88 נספח א ' טבלת זמני הורות דו שבועית לדוגמא שבוע 'א יום א ' יום ב ' יום ג ' יום ד ' יום ה ' יום ו ' שבת 7:00 8:00 9:00 10:00 11:00 12:00 13:00 14:00 15:00 16:00 17:00 18:00 19:00 20:00 21:00 לינה שבוע ב ' יום א ' יום ב ' יום ג ' יום ד ' יום ה ' יום ו ' שבת 7:00 8:00 9:00 10:00 11:00 12:00 13:00 89 14:00 15:00 16:00 17:00 18:00 19:00 20:00 21:00 לינה נספח ב ' טבלת חגים וחופשות לדוגמא שנה א ' שנה ב ' / חג חופשה הורה א' הורה ב' הורה א' ה ורה ב' ראש השנה יום כיפור מחצית ראשונה מחצית שנ יה י סוכות חלוקה אחרת : מחצית ראשונה מחצית שנ יה י חנוכה חלוקה אחרת : פורים פסח פסח חופשת ממוסדות חינוך עד ערב ליל הסדר 90 ערב ליל הסדר עד ליום _________ מיום _____ עד ליום _____ חלוקה אחרת : יום העצמאות שבועות חגים מוסלמים פירוט הורה שנה א' 'א שנה ב ' הורה שנה א' 'ב שנה ב ' ראש השנה המוסלמי עיד אל פיטר א עיד ל אדחא מולד הנביא חגים נוצריים פירוט הורה שנה א ' 'ב שנה ב ' הורה שנה א ' 'ב שנה ב ' חג המולד ראש השנה חג הפסחא 91 חגים אחרים פירוט הורה שנה א ' 'א שנה ב ' הורה שנה א ' 'ב שנה ב ' חופשת הקיץ – טבלה לדוגמא הורה א' הורה ב' קייטנה / מחנה אחר שבוע א ' שבוע ב ' שבוע ג ' שבוע ד ' שבוע ה ' שבוע ו ' החופש הגדול שבוע ז ' שבוע ח ' שבוע ט ' )בעת מילוי הטבלה תנו דעתכם למועדי קיומן של קייטנות , חופשות ונסיעות " לחו ל או לקיומו של הסדר ההורות הרגיל ( 92 נספח ' ה- הסכם הורות לאחר גירושין " עו ד גלית סנה לוריה וגב ' רותי שיו 1 .מבוא הסכם הורות מהווה תוכנית המגדירה את מכלול הנושאים ההוריים הדורשים הסדר לקרא ת מימוש האחריות ההור י ת לאחר פרידה . מוסכמות חברתיות ומערכות החוק מכנות היום הסדרים אלו בשם " אפוטרופסות " , " משמורת " ו" הסדרי ראיה ". המונח " הסכם הורות " מתאים יותר משום שהוא מדגיש קיומה של הסכמה כוללת המותאמת לצרכי כל בני המשפחה . הסכמי הורות מפורטים מעניקים בהי רות ומסדירים מגוון רחב של סוגיות המתייחסות ל הורות שלאחר הפרידה תוך ראית צרכי ההורים והילדים לאורך זמן . תהליך ההגעה אל ההסכם מיישם עקרונות של גישור ובניית שיתוף פעולה ופותח את הדרך להבנה ולתקשורת בין ההורים . 1.1 מה כולל הסכם ההורות ? הסכם ההורות עוסק במכלול נושאי ההורות שלאחר פרידה . בין הנושאים המופיעים בו :
בניה של תוכנית הורית המגדירה את זמני השהות של הילד עם כל אחד מהוריו בימי חול , סופי שבוע וחגים .
חלוקת האחריות לילד בעת ימי מחלה .
הסדרה מפורטת של נושאים הקשורים בצרכים הפיסיים , הרפואיים , הפסיכולוגיים והחי נוכיים של הילד וכן אופן קבלת החלטות עתידיות בנושאים אלה .
העברת מידע על הילד להוריו מבית הספר , ממערכת הבריאות , מ רופאים מ , מטפלים מ , יועצים וכיו "ב.
הסעת הילד בין בתי ההורים .
דרכי התקשורת בין ההורים . 93
מנגנון פתרון מחלוקות – לטיפול במ חלוקות עתידיות בנושאים הקשור ים לאופן מימוש או שינוי ההסכם .
שינוי מקום ה מגורים .
כל נושא נוסף שההורים מעוניינים לכלול . נבנו טפסים לסיוע בבניית הסכם הורות מקיף בהם רשימה מכוונת של נושאים ולצידן תיבה למילוי לאחר הגעה להסכמה . בטפסים קיימת גם טבלה דו שבועית ריקה למילוי הסדר ההורות לימי השב וע- וכן תיבות בעניין חלוקת החגים והחופשות . 2 .יתרונותיו של הסכם הורות הנבנה באמצעות מו " מ בין ההורים )ו במידת הצורך בסיוע מגשר (: נקודת המוצא הי א שההורים הם אלה , המכירים את ילדיהם בצורה הטובה ביותר והאמורים לדעת מהו ההסדר הטוב והמועדף עבורם . הורים מכירים את האינטרסים , התקוות , נקודות החולשה והחוזק של ילדיהם , באופן המיטבי . הורים יודעים כיצד ילדיהם מתמודדים עם שינויים ומה יקל עליהם בעת השינוי . כמו כן כל הורה מודע ליכולותיו , למגבלותיו וללוח הזמנים שלו . ידע זה , המשותף בדרך כלל להורים , מסייע להגעה להסכם מעשי וישים ולמילוי ה תיבות באופן מעשי . כאשר הורים נדרשים להגיע להסכם הורות מפורט ומחייב , הדבר מקדם שיח על דברים ישימים ולא על דרישות תיאורטיות בלבד . לעיתים , קיים קושי ביצירת תקשורת בונה בין שני ההורים י בה . נתן קווים מנחים לחשיבה ) במידת הצורך תוך העזרות במגשר , מטפל או מ תאם הורי המסייע בהכוונת השיח למיטבי ולאפשרי (. מרבית ההורים מצליחים לבנות הסכם הורות , כאשר טובת ילדיהם לנגד עיניהם ומצליחים לבודד את נושאי ההורות משאר מחלוקותיהם . שיתוף פעולה שכזה מספק נקודת פתיחה מצוינת להבטיח לילדים את האהבה והטיפול לו הם זקוקים . 94 היתרונות הבולטים של תהליך בניה משותף של הסכם הורות , בתחילת הליך י הג רושין , הינם : 2.1 מזעור המעורבות של בית המשפט : שיתוף פעולה בין ההורים לגיבוש הסכם הורות מפחית את הצורך במעורבותו של אדם חיצוני שתפקידו להכריע במחלוקותיהם , כגון שופט , או מומחה מוסכם , אשר לו מידע מוגב ל על צרכי הילדים . נוכח ההכרות המעמיקה של ההורים עם ילדיהם , יש להניח שהסכם , אליו יגיעו , יהיה מעשי יותר ו ישקף בצורה נכונה יותר את טובת הילדים . ההסכם יוגש לאישור של בית המשפט - שלו הסמכות לבחון אותו ולוודא שהוא נעשה תוך ראיית טובתם של הילדים . בית המשפט רשאי ל קיים דיון עם ההורים בנושא ולהזמין חוות דעת מקצועיות במידת הצורך ) ככלל , בתי המשפט ממעטים להתערב בהסכמים אלה (. 2.2 תחושה הדדית של הוגנות מאפשרת עמידה בתנאי ההסכם לאורך זמן : הורים , ילדים ואנשי מקצוע סבורים כי ההסכמים המוצלחים ביותר הם כ אלו ששני הצדדים מרגישי ם כי הם הוגנים . להשגת מטרה זו , בתהליך הבניה של הסכם ההורות על ההורים להבין את ה צרכי ם של כל בני המשפחה ולגבש יחד הבנות ופתרונות . בהסכם זה אין " מנצחים "ו " מפסידים , " יש תחושת הוגנות . לפיכך , מרבית הסיכויים שהוא יקוים בפועל , אף יותר מהחלטות שיפוטיות כפויות , אשר לעיתים מותירות חוסר שביעות רצון אצל אחד הצדדים ובכך משמרות את הקונפליקט ההורי . 2.3 הקלה על ההתארגנות המשפחתית לאחר פרידה : הסכם הורות מפורט דיו , יקל על חיי היום יום של ההורים ושל ילדיהם . האחריות המוטלת על כל אחד מההורים תהיה מובנת , ברורה ומוסכמת . הסכם הו רות מפורט יפחית את הקונפליקטים בין ההורים בנושאים אשר 95 סוכמו ובכך יסייע בהוצאת נושאים הקשורים בהורות ובילדים ממרכזו של הקונפליקט בין ההורים . 2.4 הפחתה של עוצמת הקונפליקט בין ההורים והגברת תקשורת : הורים רבים מפקפקים ביכולתם לערוך משא ומתן בינם לבין עצמם ולה גיע להסכם הורות . כמו כן , הם מטילים ספק בכך שהסכם הורות עשוי להפוך את הכעס , הכאב , הבלבול וחוסר הסדר שבפרידה - לדרך הורית שקולה ובת קיימא . הורים רבים אינם מודעים לכך כי , בפועל , מרבית הסדרי הראיה והמשמורת מושגים בהסכמה . לעיתים קרובות ההורים ממשיכים לריב במהלך הליך הגירושין ו זמן רב לאחר מכן . הסיבות לכך הינן בין השאר :
קושי בקבלת המציאות של הגירושין או הפירוד .
רצון לשמ ו ר על מעורבות בחיי ההורה השני בכל מחיר .
כעס לא פתור .
ערכים הוריים לא תואמים בין ההורים .
חשש של הורה אחד לשלומם של הילדים , כאשר הם נמצאים עם ההורה ה . שני
האשמות כלפי בן הזוג השני בכישלון היחסים . רגשות אלו הינם נפוצים וטבעיים , אולם הצטברות של רגשות אלו לאורך זמן עלולה לפגוע ביכולת ההורים לשתף פעולה בגידול הילדים . ) לפעמים אף יש בעיות הנובעות מאלימות (. לעיתים , רגשות אלה מובילים את הצדדים לפתחו של בהמ נ . ש" יהול הליך אדוורסארי בנושא , עשוי לגרום להקצנת עמדות , לריחוק בין ההורים ולהסלמת הסכסוך . הילדים הם אלה אשר ישאו בנזק הנובע מכך ו ישאו צלקות לזמן רב . הפחתה של עוצמת הקונפליקט הינה אחד מהיעדים החשובים ביותר להורות מיטבית לאחר הג י רושין . על כן , חיוב ההורים , בשלבים המקדמיים של הליך הגירושין , לבניה של הסכם הורות תוך בניה של שיתוף פעולה ביניהם , עשוי להפחית את עוצמת 96 הקונפליקט ביניהם . בתקופה זו , טיפול מקצועי להורים ולילדים וכן הדרכה הורית יכולים לסייע מאד בהתמודדות הרגשית בכלל ובהתמודדות עם המכשולים להסכמות בפרט . 2.5 עי דוד יחסי הורה- ילד טובים כאשר הורים עוברים הליך של גירושין , קיים אצל הילדים פחד מאבדן קשר או פחד מאבדן יחסים עם אחד מההורים . לעיתים גם הורים שכוונתם טובה , עשויים לחשוב כי יחס שלילי כלפי ההורה האחר , תורם לקשר האישי שלהם עם ילדיהם . יש חשיבות רבה לכך שהורה לא יפגע ביחסי ילדו עם ההורה השני בעת הגירושין . יש חשיבות רבה לכך שהורים יבינו כי :29 .א הורה המצליח למנוע ביקור של ילדו אצל ההורה השני , עלול לגרום לילדו לאבד אמון בו וכן לפתח ביקורתיות יתרה כלפיו וחשש ממעשים נוספים שהורה זה עלול לעשות נגדו . .ב ניתוק ילד מהוריו נוט ל חלק מהותי מחיי . ו ילדים רבים שהקשר שלהם עם אחד מההורים התנתק , בעקבות פירוד או גירושין , מתנהגים כילדים מאומצים המחפשים את הוריהם הביולוגים . אם הורה אחד גורם לניתוק הקשר הזה , הילד עשוי להאשימו באובדן הקשר . .ג באופן טבעי ילדים ימנעו מלבחור או מלהעדיף הורה אחד ע ל פני משנהו . התנהגות ההורים עשויה לגרום לילדים לפעול בניגוד לרצונם הטבעי ובניגוד לטובתם , כדי לרצות את הוריהם . הם עשויים לומר להורה דברים שהם חושבים כי אותו הורה מעוניין לשמוע ) אף אם אותו הורה לא בקש זאת . ( למשל , שההורה האחר אינו טוב כמוהו , או לא אהוב כמוהו , ואולי אף שניתן לוותר עליו ביתר קלות . אם ההורה לא ינקוט משנה זהירות במצב זה , הילד עלול לקבל את הרושם , שכדי 29 S. Goldstein & A.J. Solnit, "Divorce and your child: practical suggestions for parents", New Haven Yale University Press c1984 97 להישאר אהוד על אותו הורה , עליו להתעלם במחיצתו מקיומו של ההורה השני . מקור למחלוקות בין הורים הוא לעיתים פערים בראיית עולם , אורח חיים וערכים . חשוב הור ש ים ידעו כי ילדים יכולים להסתגל לכך שאורח החיים , הכללים וסגנון החיים של כל אחד מהוריהם הוא שונה וכי לכל הורה הצדדים החזקים והחלשים שלו . השונות בין ההורים אינה מונעת מהילדים לקבל מענה לצרכיהם , בכפוף לכך שהם מוקפים באנשים הפנויים אליהם רגשית , אוהבים ותומכים ב הם ובכפוף לכך שהילדים מקבלים מענה מיטיב לצרכיהם בהתאם לגילם . יישומו של תהליך משותף לבניה של הסכם הורות , המאפשר הדברות על הקשיים והחששות והגעה להסכמות , מסייע ל שמר את ההורות של שני ההורים ובכך מעניק לילד את ההרגשה שהוא יכול להביע התייחסות ורגשות אהבה ואהדה ל שני ההורים , על אף הגירושין . 3 .אופן הבניה של הסכם הורות מיטיב . המפתח להקל על הילד לקבל את השינויים הנ לווים ל גירושין , הינו סיוע להורים בבניית הסכם הורות מחייב אשר כל הצדדים המעורבים בו מרגישים שהוא מתאים , ישים ונעשה כשטובת הילד נשקלה על ידם כשיקול מרכזי . ח שוב כי בתהליך בנית התוכנית ההורית , בה מוגדרים זמני השהיה של הילדים אצל הוריהם , ההורים יביאו בחשבון את צרכי הילדים ו גילם , את ה שמירה על היציבות בחייהם וישימו דגש על קיום קשר מיטיב של הילדים עם שניהם . כמו , כן על ההורים לתת משקל רב לשעות עבודתם , גמישותם , יכולת ם להתחייב לקיים את מועדי השהות עם הילדים , וכן לאופן התנהלות ההורות קודם למשבר ולאחריו . תוכנית הורית מובנית ופרקטית , המבוססת על ימי שהות קבועים , אשר מחייבת את ההורים ומקוימת על ידי כל המשפחה , מעניקה בטחון וסדר הן לילדים והן להורים . 98 ילדים יכולים להסתגל לנסיב ות שהשתנו ולשינוי בסידור המגורים של הוריהם , כל זאת בתנאי שתוכנית ההורות מותאמת לגילם , שהם חשים כי הוריהם רגישים לצורכיהם ) לעיתים רצונם מבורר , בהתאם לגילם ולכישוריהם המתפתחים , ( שמוקטנת חשיפתם למתחים ולחילופי דברים הנובעים מהקונפליקט ההורי וכי קיימת תשתית פי זית וכלכלית מתאימה היכולה לתמוך בישום הסכם ההורות . לעיתים , בעת בניה של תוכנית הורית , כדאי להיוועץ בפסיכולוג מומחה להבנת צרכי הילדים בהתאם לגילם ולקבל הדרכה הורית לסיוע בתקופת השינוי . 4 .בניה של הסכמי הורות בעולם הסכמי הורות מפורטים נפוצים במספר מדינות בעו לם ב : אוסטרליה ב , מדינות שונות ברחבי ארה ב , ב" קנדה ב , אנגליה ועוד . במדינות מסוימות בניה של הסכם הורות על פי טופס מפורט מנחה ובו תיב ות למילוי מוצעת כחלק מהליך הגירושין . במדינות אחרות , כמו טנסי לדוגמה , החל משנת 2001 , עריכתו הינה חובה ומהווה חלק בלתי נפרד מההליך . בתי משפט במדינות רבות בארה , ב" דורשים מההורים לנסות ליישב את נושאי המשמורת , הביקורים והסדרי הראיה , מחוץ לכותלי בית המשפט . לשם כך בחלק מהמדינות , ההורים מחויבים כצעד ראשון לפנות להליך של גישור . הסיבות לכך הן החשיבות בבניית הסדרי הורות המותאמים למשפחה הספציפי ת והיתרונות שציינו לעיל . בהתאם לכך במדינת ניו - המפשיר בדוח ב נושא הורות , משנת 2004 , הוצעו ההמלצות העיקריות הבאות : • שינוי יסודי בדרך בה מטופלים מקרי גירושין והעמדת שורה של כלים חלופיים ליישוב סכסוך ולמניעת עימותים . • סיוע להורים בנתינת עדיפות ראשונה לצרכי ילדיהם ) במופרד ממחלוקותיהם האחרות (. הכלי העיקרי שהוצע הוא בנייה משותפת 99 של " הסכם הורות , " אשר יגובש באמצעות פונקציה חדשה של " מתאם הורות " )Parenting Coordinator .( • העצמת הצדדים כדי שיהיו פעילים יותר במציאת פתרונות : העמדת כלים למסירת מידע , קמפיין לחינוך הציבור , קורס י הורות , נגישות לשירותי סיוע ועוד . • שילוב קורס בנושא " הורות " במסגרת תוכנית הלימודים בבתי הספר . מטרת הקורס לחנך לתפקוד כהורה וכבן זוג , ולהוות קורס חובה בלימודים בבי " ס תיכון . • הדרכה לקהילה המשפטית , כך שהמשפטנים יתפקדו גם כיועצים להפחתה של ההסלמה של הסכסוך הה ורי בין השאר באמצעות הפניה לדרכים חלופיות ליישוב הסכסוך . באוסטרליה , בחקיקה , הומלץ על בנייה של הסכם הורות להורים בהליכי גירושין . חקיקה זו מעודדת הורים להגיע להסכמה ביניהם בכל הנוגע למשמורת על הילדים במקום פניה ל הכרעה ב ערכאות המשפטיות . לאחר הכנת ההסכם הוא מובא לאישורו של בית המשפט . בית המשפט מבצע בו בדיקה קפדנית ורשאי לבצע בו שינויים להבטחת טובתו של הילד . בדוח שנכתב בנושא השינויים בחקיקה ,30 באוסטרליה המליצהNADRAC , 31 וועדה העוסקת בנושא כי יעודדו שימוש בהליך משותף להבנית הסכם הורות מפורט באופן המופיע בחוק . הסכ מים שנעשו בהתאם לחוק , ירשמו ויאושרו בבתי המשפט ויאכפו בהתאם . העידוד יעשה על ידי העלאת המודעות לה י עזר בגופים המקבלים מימון ממשלתי ומטפלים בנושאים משיקים כגון : מרכזי גישור וייעוץ , מרכזים לסיוע משפטי ושירותים בקהילה . הסכם ההורות נוהג גם בקנדה . 30 NADRAC Letter of Advice to the Attorney General on: Parenting Plans . 31 National Alternative Dispute Resolution Advisory Council 100 במחקר שנערך בט ורונטו ,32 נבחנה שביעות הרצון של הורים , לאחר פירוד או גירושין , מהסדרי המשמורת שלהם על ילדיהם . 77.4% מההורים היו שבעי רצון מהבחירה באפשרות של בניית הסכם הורות . נמצא כי מערכות יחסים אלו נשארו יציבות עם הזמן ואף חלה בהם הטבה . המחקר אף הראה כי ככל שבית המשפט היה מעורב יותר בקביעת הסכם ההורות כך ההורים היו מרוצים פחות . שביעות רצון גבוהה במיוחד נראתה בקרב הורים שקבעו את הסכם ההורות באופן עצמאי . 5 .סיכום ומסקנות גידול ילדים מהווה אתגר לכל ההורים . כאשר ההורים מתגרשים וגרים בבתים נפרדים , האתגר קשה אף יותר , ולו רק מהס יבה כי היחסים נעשים מורכבים יותר . היעדים של שמירה על קשר בריא בין ההורים ושמירה על יחסים מתמשכים מקבלים חשיבות עליונה . הסכם הורות ישים , המושג בשיתוף פעולה , נתפס כהוגן על ידי שני ההורים ומאפשר שימור יחסים הוריים תקינים . הסכם הורות כתוב , מספק לילדים ולהורים בטחון מסוים בשמירה על קשר יציב ומשמעותי ביניהם ועל מסגרת יציבה הדרושה כל כך לילידם במצבים אלה . המסקנות העולות מסקירה זו הן , שיש לעודד את ההורים להגיע להידברות ולהכנה של הסכם הורות בשלבים הראשוניים של ההחלטה על פרידה . ניתן לעשות זאת בסיוע טפסים מובנים , כפי שהכנו במסגרת תת -הו ועדה שר י כזנו ל נושא זה . ניתן גם לה י עזר בסיוע של גורמים מקצועיים , כגון מומחים מיחידות הסיוע של בתי המשפט , מגשרים , מטפלים מקצועיים או מתאמי הורות . .Shared Parenting : an Empirical Analysis Utilizing a Large Canadian Data Base - Howard H. Irving 32 101 על מנת לקדם הורות מיטבית לאחר ג י רושין : יש , • לבנות תוכנית הסברה למתגרשים המשתפת אותם במידע הקיי ם לגבי הורות מיטבית לאחר הגירושין . • להקים מערכות ללווי טיפולי של ההורים והילדים בתקופה זו , לרבות קבוצות תמיכה מונחות . • לבנות מערך הסברה לגבי תהליך הבניה של הסכם הורות ולעודד את השימוש בו . 102 נספח ו'- רשימת המגיבים לדוח הביניים מן הציבור 1. ' רופ פ רות הלפרין -קדרי "ו וע ד רוברט ליכט-פטר – מ טעם " המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן ", אוניברסיטת בר אילן . 2. " עו ד סמדר בן נתן ועו " ד יהודית מייזלס – מ טעם " וועדת החקיקה לנושא מעמד האישה , " לשכת עורכי הדין בישראל . 3. ד" ר רונה שוז – מטעם " המרכז לזכויות ה ילד והמשפחה ", מכללת שערי משפט . 4. " עו ד ציונה קניג יאיר – מטעם " שדולת הנשים ." 5. " עו ד דנה מירטנבאום וגב ' גילה ברזילי נודלמ – ן מטעם ארגון " איתך ." 6. " עו ד נסרין אעלימי- קבהה – מטעם " וועד הפעולה לשו ויון בענייני אישות ." 7. ד" ר אסתר הרצוג וד " ר חנה בית הלחמי – מטעם " הקואליציה של ארגוני הנשים ." 8. ד" ר אורלי בנימין – מטעם ארגון " אחותי ." 9. וא ' גב רנה מרי אש – מטעם ארגון " אישה לאישה ". 10 . ד" ר יצחק קדמן " עו ו ד יפעת בויאר – מטעם " המועצה הלאומית לשלום הילד ". 11 . מר גיא רוה – מטעם " הורות משותפת = טובת הילד ." 12 . מר רז משגב – מטעם " מטה המאבק למען האב הגר ." וש 13 . ד" ר יואב מזא – ה " מטעם " הורות בעד ילדים ." 14 . מר גיל רונן – מטעם ארגון " הקול הגברי ." 15 . מר אייל לידור ומר יונתן קפאח – מטעם ארגון " ילדים לשני הורים ." 103 16 . מר רונן פז וד " ר מארק ראדוצקי – מטעם " פורום הורים ". 17 . מר רמי בר -גיורא , פסיכואנליטיקא י של המבוגר והילד ופסיכולוג קליני בכי . ר 18 . ' גב נילי סנדרוב "ד , ר מאירה אור "ד , ר מתי וקסלר , מר מ ק ו 'ג מרת לאה לור , מר שלמה ו מרת דבורה סרד ' גב , עדינה זכריה – שהציגו את עמדתם של סבים וסבתות בעניין הקשר עם נכדיהם במקרים של גירושין .