חומר רקע
הצעה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא: החזרת תכנית ''שבוע העבודה החקלאית'' למערכת החינוך בישראל
"אנחנו באים להשיב לתחייה עם וזה אומר – לגדל אדם. העובד צריך לעבוד עבודה יפה, אבל העבודה יפה רק אז, כשהיא מעבדת את האדם לא פחות יפה ממה שהיא מעבדת את הקרקע."
א.ד גורדון, עבודתנו מעתה, תרע"ט (1918).
רקע:
החל משנות החמישים ועד שנות השמונים היוו ''שבועות העבודה החקלאית לנוער'' חלק בלתי נפרד מחוויית הנעורים בחברה הישראלית. במסגרת שבועות אלו, נחשפו לראשונה רבים מבני ובנות הנוער לעולם העבודה החקלאית ולהתיישבות ברחבי הארץ ובגבולותיה, ובמקביל גם מצאו עצמם מתמודדים עם אתגריו של האדם העובד את אדמתו ואת ארצו.
עם השנים דעך מפעל עצום זה, בשל מגוון סיבות, וביניהן ירידה מתמדת במעמדה של החקלאות כמשימה לאומית וציונית. אלו שבעבר עוד היוו תשובה לאתגריו של החקלאי, התרחקו ונעלמו מעיניו כפתרון אפשרי. אך לא רק החקלאים יצאו נפסדים מהתרחקות זו, גם הנוער הפסיד, מכיוון שלא פגש את האדמה ופירותיה, לא הכיר את ההתיישבות על סוגיה השונים ולא נחשף לה כדרך חיים וכמענה לשאלות חייו בהמשך דרכו. המחנכים איבדו את שבוע העבודה ככלי חינוכי ראשון לתלמידיהם והתלמידים יצאו נפסדים וחסרים כלי חשוב זה.
בשנים האחרונות, קמו מספר תנועות וארגונים חברתיים וביקשו לבחון את היתכנות חזרתם של שבועות העבודה החקלאית ככלי חינוכי ומקצועי אל מערכת החינוך בישראל, ובמקביל לנסות לחדשם. במסגרת התוכנית, בתי ספר ותנועות נוער מגיעים אל המשקים והשטחים הפתוחים וחווים מפגש ייחודי המשלב עבודת סיוע מעשית בחקלאות, תוך צבירת חוויות אישיות וקבוצתיות המשלבות בירור אישי והעשרה ערכית.
ההתנדבות החקלאית מהווה מרחב להתנסות חיובית, התבלטות, הובלה ומנהיגות עבור בני הנוער, כשהעבודה והמגע עם האדמה מאפשרים להם לחוות חוויות הצלחה במרחב שונה לחלוטין ממרחב בית הספר או השכונה. במפגשים אלה נוצר גם חיבור אחר, חדש, ובלתי מוכר בין המחנכים לתלמידיהם. כאשר המחנך נפגש עם תלמידיו כשווה בין שווים, בין שורות המטע בשיא החום, כשהקשיים שלהם אינם שונים מהקושי בו הוא נמצא, ויחד הם מוצאים את התשובה לצורך להמשיך ולעבוד.
בד בבד, נוצר מפגש ייחודי בין התלמידים לחקלאים, שאינו מהווה רק מתודה או פעילות חינוכית, אלא מאפשר גם מתן מענה אמיתי לצרכיו של החקלאי - הקוטף את פירות העונה לשם פרנסתו, השומר על אדמתו וצאנו, ונוטע את גידוליו. כל מפגש כזה, חושף מציאות מורכבת איתה מתמודדים החקלאים באזורי הארץ השונים ומעצים אצל התלמידים את תחושת האחריות, את הערבות ההדדית ואת המחויבות לסיוע לזולת. כך לומדים התלמידים כי יש צורך באקטיביזם חברתי ובהתגייסות אישית, מה שמעודדם לקחת חלק בשינוי המצב. לאחר שבוע עבודה חקלאית מרגיש התלמיד כי השאיר מצב חדש בשטח ופיסת האדמה הזו אותה טיפח בעמל וביזע, מהווה חלק ממנו.
ההצעה:
החזרת שבועות העבודה החקלאית למערכת החינוך בישראל והכנסתם לתכנית הלימודים כפעילות חינוכית מועדפת עבור תלמידי תיכון וחניכי תנועות נוער.
מטרות פעילות שבוע העבודה החקלאית:
הכשרת הדור הצעיר לאומץ אזרחי, לקיחת אחריות ולערבות הדדית בחברה הישראלית דרך מפגש מחנך ומעצים בין חקלאים לנערים ונערות צעירים.
חינוך לאהבת הארץ ונופיה מתוך חיבור ישיר ובלתי אמצעי של התלמיד עם האדמה ועבודתה.
חשיפת תלמידי התיכון לאתגרי החקלאות וההתיישבות בפריפריה המהווים אבני יסוד לחברה הישראלית, והעמקה במשמעות קיומה של החקלאות בארץ.
היכרות בני הנוער עם עולם העבודה החקלאית ויצירת אפיקי הגשמה ציוניים חלוציים לנוער המשתלבים יחד עם עבודה ראויה ומאתגרת.
מתן מענה לצרכי החקלאים המתקשים לעבד את אדמתם וסיוע בעונות העמוסות של הקטיף.
הבקשות:
הכרה בשבועות העבודה החקלאית כפעילות חינוכית המהווה חלק מתכנית הלימוד בתיכונים ותיעדופה על ידי הענקת תמריץ משאבי לבתי ספר ותנועות נוער שיבחרו לשלוח את תלמידיהם לפעילות. התכנית תהיה שוות ערך למסעות, טיולים שנתיים ושבוע גדנ"ע.
קידום התכנית מצד החקלאים, בעזרת מתן תמריצים שונים לחקלאים ולמשקים חקלאיים שיבחרו לארח שבועות עבודה לבתי הספר.
הכרה ברכזי המתנדבים הפועלים במסגרת התנועות והארגונים החברים ב"מועצת המתנדבים בחקלאות", כמובילי ורכזי שבועות העבודה. הרכזים יהיו החוליה המחברת בין בתי הספר לחקלאים ואמונים על התוכן החינוכי בשבוע העבודה.
היעדים:
יעדים מספריים:
בין 10,000-5,000 תלמידים בכל שכבת גיל ישתתפו בשבוע עבודה חקלאית במהלך שנת לימודים אחת.
תקצוב:
כל תלמיד יתוקצב בכ- 1000 ₪ לשבוע עבודה. התקצוב יכלול: נסיעות, מזון, הדרכה ולינה.
תמריצים אפשריים לחקלאים: הוקרה על השתתפותם בתכנית, ועל קבלת התלמידים לעבודה התנדבותית.
יעדים תקציביים:
יצירת תקנת תמיכה לארגונים המפעילים תכניות "שבוע עבודה חקלאית", 5 מלש"ח בשנה הראשונה ו-15 מלש"ח תוך 5 שנים.
יעדים חינוכיים:
הכשרת מדריכים: הכשרות איכותיות, מספר הכשרות בשנה.
הכנסת הפעילות לנהלי חוזר מנכ"ל משרד החינוך.
יצירת קשר קבוע בין חקלאים לבתי ספר לאורך שנים.
מבנה שבוע העבודה:
מלבד העבודה שתתקיים במהלך שעות הבוקר, יתקיימו פעילויות חינוכיות במהלך הערב- מפגש עם חקלאים, פעילות גיבוש ולמידה בנושאים שונים.
תכנים למשבצות התוכן:
הרצל והציונות – היכרות עם חזונו של הרצל בדבר הקמת כפר חדש וראשית ההתיישבות החקלאית בישראל.
ההיסטוריה של החקלאות בישראל – חקלאות ועלייה, החקלאות אחרי הקמת המדינה.
"והארץ לא תמכר לצמיתות"- היחס לקרקע בציונות.
יסודות בבוטניקה ופנולוגיה (מדע העוסק בחקר התופעות המחזוריות בטבע) – מבוא לחקלאות.
תחילת ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל.
אקולוגיה וקיימות בישראל ובעולם – המים בישראל, תהליכי מדבור ומפגשים עם החקלאות המקומית.
פרמקלצ'ר (חקלאות בת קיימא) ואקו חקלאות- החקלאות של המחר.
פעילויות נוספות שישתלבו במהלך שבועות העבודה:
טיולים בנופי הארץ וביקורים באתרי מורשת.
סדנאות חושים ו-ODT (Out Door Training).
קומזיץ ושירי ארץ ישראל.
סדנאות בישול שדה.
כל סוגי התכנים יותאמו למגוון הזרמים במערכת החינוך.