חומר רקע
כ"ג טבת", תשפ
ד
4
בינואר2024
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי
,שלום רב
:הנדון הערות הסניגוריה הציבורית
באשר ל הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-
)מעצרים (תיקון- החמרת תנאי שחרור בערובה), התשפ"ג-
2023
לקראת הישיבה הקרובה
בוועדה לביטחון לאומי
, הסניגוריה הציבורית מ
בקשת להביע
את
התנגדותה העקרונית
.להצעת החוק שבנדון וקוראת לוועדה להימנע מקידומה
,על פי התיקון המוצע, הקצין הממונה יוכל לאסור כניסה לאזור גיאוגרפי ליישוב או למקום בארץ
למשך90
ימים (במקום15
ימים); לאסור על קיום קשר או פגישה למשך90
ימים (במקום30
;)ימים
להורות על חובת שהייה באזור גיאוגרפי, ישוב או מקום למשך30
ימים (במקום15
ימים); ולהורות
על חובת שהייה במקום מגורים (מעצר בית) למשך15
ימים (במקום5
ימים). בדברי ההסבר להצעת
החוק נאמר כי הפשיעה בישראל "הפכה למכת מדינה", ובהתאם לכך, הצעת החוק מבקשת
להחמיר
את תנאי השחרור בערובה אותם רשאי קצין ממונה להטיל על עצורים, וזאת במטרה
.""לצייד את משטרת ישראל ומערכת אכיפת החוק בכלים חזקים יותר במלחמתם מול הפשיעה
בפתח הדברים יצוין כי התנגדותנו להצעת החוק–
כפי שתפורט להלן–
חלה ביתר שאת
בעקבות
החרפתו והתעצמותו של משבר הכליאה החמור השורר בישראל בימים אלה . כידוע, על רקע
אירועי הלחימה חוקקה בכנסת הוראת שעה המאפשרת לשר לביטחון לאומי להכריז על "מצב
חירום כליאתי", שמכוחו
מוסמכים מנהלי בתי הסוהר לצופף עצורים ואסירים בניגוד להוראות
.הדין בדבר שטח המחייה מינימאלי לעצור ולאסיר וכן להלין אותם על הרצפה ושלא על מיטה
כפי שניתן להיווכח מדיווחי הנתונים שנמסרו לוועדה, בחודשים האחרונים מצבת הכלואים נסקה
לקצה גבול היכולת בשב"ס ו
עומדת
כיום על19,756
(מדובר בעלייה של למעלה מ-
3,400
כלואים
)מאז פרוץ המלחמה.
,כפועל יוצא
כ-
3,300
כלואים לנים שלא על מיטות קבועות אלא בעיקר על גבי
מזרנים שעל הרצפה
, ו-
9,564
אסירים מוחזקים בתנאי צפיפות קשים
שאינם עומדים אפילו
"ב"פעימה הראשונה (קרי פחות מ-3
מ"ר) כאשר מתוך אלה מדובר ב-
2,062
עצורים ואסירים
פליליים
, שהם כחמישית מאוכלוסיית הפליליים.
הצעת החוק הנוכחית, ככל שתוקדם, לא רק שלא תסייע למהלכים הננקטים והנשקלים כיום כדי
להתמודד עם בעיית הצפיפות במתקני הכליאה, אלא צפויה להחמיר עוד יותר את משבר הכליאה
ולהביא ל
פגיעה אנושה בזכויות העצורים ובתנאי מחייתם .
עוד יצוין כי
הנושא המדובר בהצעת החוק–
סמכויות הקצין הממונה לשחרור ממעצר בערובה–
נמצא בימים אלה בדיונים מתקדמים במסגרת ועדת דותן העוסקת במעצרים לצרכי חקירה .
מדובר
בנושא מורכב ורגיש, שיש לו השלכות משמעותיות על
הזכות לחירות ולחופש התנועה של האזרח .
ועדת דותן עמלה על מיצוי ודיוק הנושא במשך חודשים רבים בהשתתפות כלל הגורמים
הרלוונטיים, ו בימים אלה ממש היא
אמורה להגיש את המלצותיה והצעותיה.
על רקע זה, מן הראוי
כי הסוגיה תוסדר במסגרת הצעת החוק הממשלתית שתגובש בקרוב , כפי שהוחלט גם בוועדת
שרים לענייני חקיקה.
להלן תובא עמדתנו לגופו של עניין , שהובאה בפני הוועדה טרם פרוץ המלחמה, וכאמור כוחה
:התעצם בימים אלה בצל מצב החירום הכליאתי
1.
בראש ובראשונה, הסניגוריה הציבורית סבורה כי הצעת החוק לא תשיג את מטרתה המוצהרת
,שהיא הפחתת הפשיעה בישראל, וביתר שאת את הפשיעה החמורה. אדרבא הצעת החוק תביא
לפגיעה בלתי מידתית באזרחים רבים שייחקרו על ידי המשטרה, יוטלו עליהם תנאים
מגבילים בלתי מידתיים ולבסוף ל א יוגש נגדם כתב אישום (לעניין זה
יודגש כי בלמעלה מ-
50%
)מהתיקים כלל לא מוגש כתב אישום בסוף החקירה.
2.
בהקשר זה יש להזכיר ולהדגיש
כי סמכויות השחרור של הקצין הממונה בתחנה ככלל שמורות
לתיקים החמורים פחות ולא למקרים שהוזכרו בהצע
ת החוק
,(סכסוכי דמים, רצח, ירי
תקיפ ה, התפרצויות וכו'). מקרים אלה בדרך כלל יסתכמו בדרך כלל
במעצר
ולא בשחרור
בערובה. על כן, אין כל קשר בין המטרה המוצהרת של הצעת החוק לבין סמכויות הקצין
הממונה לשחרור בתנאים מגבילים, שעה שאלה מתמקדים בדרך כלל בתופעות פשיעה קלות
.בהרבה
3.
יתר על כן, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש בהצעת החוק חשש ממשי וכבד להגברת
מעצרים מיותרים מאחורי סורג ובריח , שעה שחלק נכבד מהמשוחררים בערובה לא יוכל לעמוד
.בתנאים המגבילים שהוטלו על ידי הקצין הממונה, ויאלצו להיכלא
לעניין זה יש להזכיר כי
מזה שנים קיימת בישרא ל מגמה מטרידה של ריבוי מעצרים וגידול עקבי במספר מעצרי שווא
.ומעצרי יתר הדרך להתמודד עם מגמה זו היא ביישום מושכל של הסמכויות הנתונות כיום
לקצין הממונה
, ולא בדרך של הרחבתן . הרחבת הסמכויות תביא לתוצאה רגרסיבית
ולהערכתנו תביא דווקא לגידול נוסף במספר העצורים בי.שראל
נימוק זה כאמור חל ביתר שאת בימים אלה, שעה שאלפי עצורים ואסירים מוחזקים בתנאי
מחייה קשים מנשוא ובניגוד להוראות החוק והפסיקה בימי שגרה .
4.
הצעת החוק אינה נתמכת בתשתית עובדתית ואמפירית כלשהי לשם בחינת הצורך וההצדקה
.העומדים בבסיסה
תנאי הכרחי ל בחינה ראשונית של ההצעה הוא קבלת נתונים סדורים
ומפורטים אודות השימוש בסמכויות הקצין הממונה על פי המצב המשפטי הנוכחי.
5.
עוד נעיר כי אין מחלוקת כי הטלת תנאים מגבילים, בוודאי לתקופות משמעותיות פוגעת
בחירויות הפ רט. בהתאם, המחוקק
קבע בחוק המעצרים שורה של
איזונים שיש בהם כדי למנוע
פגיעה בלתי מידתית בחירויות אלה, ובראשם מנגנוני.ביקורת שיפוטית
קידום הצעת החוק
י
וביל לפגיעה מש
מעותית בביקורת השיפוטית הקיימת כ יום בחוק המעצרים ותקנה לקציני
החקירות סמכות להטיל תנאים מגבילים לתקופות ארוכות שלא לצורך,
וזאת בהיעדר כל
ביקורת שיפוטית .
?ובמה דברים אמורים הטלת תנאים מגבילים על אדם בשלב החקירה
אמורה לשרת תכלית
חקירתית. קרי, שעה שמתקיימת חקירה משטרתית, ישנו חשד סביר לביצוע עבירה וקמה אחת
)מעילות המעצר הנקובות בחוק (מסוכנות, שיבוש, הימלטות וצרכי חקירה מיוחדים
רשאי
הקצין הממונה להטיל עד האדם תנאים מגבילים לתקופות מוגבלות, כל זאת שעה שהחקירה
המשטרתית עדיין באיבה ומתקדמת בצורה נאותה. אם הקצין הממונה מבקש להאריך את
משך התנאים, עליו לפנות לבית המשפט ולבקש את הארכתם בהתאם לדרישות החוק (עבירה
בת מעצר, חשד סביר, עילת.)מעצר, קיומה של חקירה
לביקורת שיפוטית זו חשיבות יתרה, בשים לב לפגיעה הקשה הנלווית לסמכויות שניתנו לקצין
הממונה. על בית המשפט לבדוק שהחקירה מתקדמת בצורה ראויה, שהחשד הסביר לא נחלש
.או אוין, ושעילת המעצר עדיין קיימת ו מנגד, מעבר לביקורת השיפוטית האמורה, בית המשפט
הוא גם כתובת להארכת תנאי שחרור במידת הצורך. כלומר, החוק בנוסחו כיום נותן מענה
הולם הן לצרכי החקירה והמשטרה והן לצרכי הבקרה שהשימוש בסמכות נעשה בצורה
.מידתית הרחבת סמכויות המשטרה כפי שמוצע בהצעת החוק צפויה להפר את האיזון ול פגוע
במנגנוני הבקרה על
רשויות האכיפה .
הטענה כי המשוחרר בערובה יכול לפנות לבית המשפט
להגיש ערר על התנאים שהוטלו עליו אינה מתכתבת עם המציאות, שעה שרבים מהמשוחררים
.בערובה כלל אינם מיוצגים על ידי סניגור, אינם נגישים למערכת המשפט, ואינם בקיאים ברזיה
6.
להשלמת התמונה יצוין כי אך לאחרונה ,
ביום27.4.2023
,
פורסמה פקודת משטרת ישראל
'(פקודת מפכ"ל) מס14.01.34, בנושא עיכוב, מעצר ושחרור.
סעיף6
לפקודה מבנה את שיקול
הדעת של קציני החקירות בכל הנוגע להטלת ערובה ושחרור בערובה. במסגרת זו נקבע בסעיפים
קטנים (ד), (ה), (ו) כי על הקצין הממונה לבחון את י כולתו של החשוד להמציא את הערובה
הנדרשת, האפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה בהיבטים רחבים ככל האפשר, כגון
,משמעויות משפחתיות, כלכליות ועוד וכן התאמת משך ואופי התנאים הנדרשים לחקירה
והימנעות מקביעה אוטומטית של תנאים מרביים המצוינים בחוק .
,בנוסף סעיף6
'ד
לפקודה
קובע כי
ניתן לשחרר את החשוד בתנאים המצויים בסמכותו של הקצין הממונה, ובמקביל
לבקש הארכה של תנאים אלו מבית המשפט כשהחשוד בסטטוס משוחרר, ובכפוף לכך שהחשוד
הסכים לתנאים אלו .במילים אחרות, גם
,בהתאם לפקודת המשטרה עצמה ממילא ניתן לבקש
את הארכת הת נאים,מבית המשפט שעה שאלה נדרשים ו
בנוסף על התנאי ם להיות מידתיים
ומותאמים לחקירה.
על כן, למשטרה עומדים כיום מירב הכלים למיצוי סמכויותיה הקיימות
לפי חוק המעצרים
,לפיכך
הסניגוריה הציבורית קוראת לוועדה להימנע מקידומה של הצעת החוק שבנדון.
ב
כבוד רב וב
ברכה,
נתנאל
לאגמי, עו"ד
ישי שרון, עו"ד
מנהל מחלקת ייצוג עצורים מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית