חומר רקע

מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים www.molsa.gov.il - אתר משרד הרווחה www.gov.il - אתר ממשל זמין 'רח ירמיהו39 , :ירושלים טל02-5085700/5085761 .ת.ד1260 מיקוד91012 פקס : 02-5085967 1 ‏03‏ אוגוסט ‏2016 ‏כ"ח‏ תמוז ‏ תשע" ו לכבוד ח"כ‏ד"ר‏יפעת‏ביטון‏שאשא,‏יו"ר הועדה‏לזכויות‏הילד כנסת‏ישראל ,שלום‏רב הנדון ‏ :‏ עדכון ‏ מרכזי‏הגנה‏בישראל א. כללי: מרכזי‏הגנה‏("בתי‏לין")‏פועלים‏מתוקף‏ חוק‏סיוע‏לקטינים‏נפגעי‏עבירות‏מין‏או‏אלימות‏(התשס"ח),‏ 2008.‏ה מרכזים‏ מצוותים‏ תחת‏קורת‏גג‏אחת‏אנשי‏מקצוע‏מומחים‏ מדיסציפלינו ת‏ שונות‏ה עוסקים‏ בתהליכי‏הערכה,‏חקירה‏ואבחון‏של‏ילדים‏ובני‏נוער‏נפגעי‏.עבירות‏והתעללות רעיון‏הקמתם‏של‏מרכזי‏ההגנה,‏נהגה‏לראשונה‏בארה"ב‏ מתוך‏תפיסת‏הפרקליטות‏שם‏שיש‏לפעול‏על‏ מנת‏למזער‏את‏הטראומה‏המשנית‏שגורמת‏המערכת‏לילדים‏נפגעי‏התעללות‏ולבני‏משפחותיהם‏(ר.‏ ארגוב‏2013 .) המרכז‏הראשון‏בישראל‏הוקם‏בשנת‏2003‏ בירושלים,‏בשנת‏2008‏ הוקם‏המרכז‏השני‏בבית‏חולים‏ שיבא,‏תל‏השומר.‏שאר‏מרכזי‏הגנה,‏בפריסה‏אר צית‏נפתחו‏ב‏4‏.השנים‏האחרונות המבנה בו פועל המרכז מספק מסגרת ידידותית ונעימה היוצרת סביבה תומכת ומאפשרת ‏ לילדים, ‏ לבני ‏נוער ‏ ולבני משפחותיהם לקבל סיוע בתנאים אופטימליים. ‏מרכזי ‏ההגנה ‏פועלים ‏בשיתוף‏ בינמשרדי‏ מלא‏ובאחריות‏משרד‏הרווחה‏והשירותים‏החברתיי. ם ב. מטרות‏המ:רכז 1. מתן סיוע‏ראשוני‏לקטין‏נפגע‏עבירה:‏הערכה,‏אבחון ‏ ראשוני ,‏ חקירה‏ והיוועצות‏ ע"י‏צוות‏ רב‏מקצועי,‏תחת‏קורת‏גג‏אחת‏ובסביבה‏תומכת. 2. קבלת‏החלטות‏משותפות‏ואינטגרטיביות‏להמשך‏טיפול‏תוך‏שמירת‏זכויותיו‏וטובתו‏של‏ .הקטין 3. יצירת‏מומחיות‏בתחום‏והפצת‏הידע‏והמידע‏לציבור‏ולקהילה‏המקצועית‏בנושא‏פגיעות‏ בילדים‏ובבני‏נוער.‏ 4. מתן‏שירותים‏ראשוניים‏של‏אבחון‏ובדיקה‏רפואית,‏אבחון‏מצב‏נפשי,‏ פגישה‏עם‏חוקר‏ ילדים, ‏חוקר ‏משטרה, ‏ עו"ס ‏לחוק ‏הנוער, ‏רופא ‏ או ‏גורם ‏מוסמך ‏אחר, ‏לשם ‏הפעלת‏ סמכויות‏חקירה‏וט יפול,‏לפי‏העניין. מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים www.molsa.gov.il - אתר משרד הרווחה www.gov.il - אתר ממשל זמין 'רח ירמיהו39 , :ירושלים טל02-5085700/5085761 .ת.ד1260 מיקוד91012 פקס : 02-5085967 2 5. הערכת‏מצב‏המשפחה‏והילד‏ו הפניית ם‏.להמשך‏טיפול‏לפי‏הצורך ג. אוכלוסיית ‏ היעד המרכז ‏ מיועד ‏ עבור ‏ כל ‏ הבאים: א. ילדים ‏ ובני ‏ נוער ‏ בגילאי ‏ שלוש ‏ שנים ועד ‏ ‏ גיל ‏ שמונה-עשרה ‏ שנים ‏ שנפגעו ‏ מינית ,‏ פיזית ‏ או ‏ נפשית ,‏ ‏ או סבלו ‏ מהזנחה ‏ קשה.‏ ב. ילדים ‏ פוגעים ‏ מינית ‏ גיל ‏ עד ‏ שתים-עשרה ‏ שנים. ג. בני-משפחה ‏ נלווים ‏ שלא ‏ פגעו ‏ בילד. ד. ילדים ‏ עדים ‏ לעבירה ויש ‏ ‏ צורך ‏ לחוקרם ‏ע"פ‏ הנחיות ‏ המשטרה. ד. שותפים‏בהפעלת‏‏מרכז‏ההגנה :‏ .ד1‏:משרדי‏הממשלה‏השותפים 1. משרד‏הרווחה‏–‏‏ א.‏ השרות‏לילד‏ונוער,‏עו"ס‏ראשית‏לחוק‏הנוער‏-‏ יו"ר‏ועדת‏היגוי‏ ‏‏.ארצית ב.‏‏ השרות‏ לחקירות ‏ ילדים ‏ ג.‏ עו"ס‏לחוק‏הנוער ‏)(באמצעות‏הרשות‏המקומית 2. משרד‏הבט"פ‏–‏)חוקר‏נוער‏(משטרה 3. משרד‏המשפטים‏–‏ פרקליט‏מלווה 4. משרד‏הבריאות‏–‏ רופא ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏.ד2‏ עמותה‏מפעילה: א. מנהל‏המרכז ב. אם‏בית .ד3‏:גורמים‏נוספים ‏ מכון‏חרוב‏וקרן‏שוסטרמן ‏ תומכים‏בהקמה ‏ ובשיפוץ‏‏ מבנים ‏ "בתי‏לין".‏ ,‏ בה כשרות‏ובימי‏עיון‏וכן‏בביצוע‏מחק רי ם.‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ה. :פריסת‏מרכזי‏ההגנה‏בישראל 1. ירושלים ‏-‏ המרכז‏הוותיק‏בארץ‏כ‏13‏ שנים‏–‏ ישנה‏התחייבות‏של‏המשרד‏להרחיב‏את‏ המרכז‏לתושבי‏מזרח‏ירושלים‏עד‏סוף‏2016‏ עם‏העברתו‏דירה‏לקמפוס‏חרוב .‏ 2. שיבא ‏-במ ‏ תחם‏ביה"ח ‏.תל‏השומר,‏פועל‏כשבע‏שנים.‏נותן‏שירות‏למחוז‏מרכז‏ותל‏אביב מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים www.molsa.gov.il - אתר משרד הרווחה www.gov.il - אתר ממשל זמין 'רח ירמיהו39 , :ירושלים טל02-5085700/5085761 .ת.ד1260 מיקוד91012 פקס : 02-5085967 3 3. באר‏שבע ‏-‏ פועל‏כארבע‏שנים.‏נותן‏שירות‏לתושבי‏הנגב‏–‏ צריכה‏לה י עשות‏התאמה‏ לאוכלוסי י.ה‏הבדואית 4. חיפה ,‏‏פו על‏כשלוש‏וחצי‏שנים,‏נותן‏שרות‏ל מחוז‏צפון‏ע"פ‏חלוקה‏גיאוגרפית‏שנקבעה‏ .מראש 5. נצרת ‏–‏ פועל‏כשנתיים,‏ל.טובת‏האוכלוסייה‏מהחברה‏הערבית‏במזרח‏וצפון‏המחוז 6. אשקלון‏–‏‏.פועל‏כשנה,‏נותן‏שרות‏למחוז‏ירושלים‏דרום‏מערב‏המחוז‏וצפון‏מחוז‏דרום 7. נתניה ‏–‏ בהקמה 8. צפת ‏–‏.בהקמה ו. :הגורמים‏המפעילים‏את‏המרכזים 1. 7‏.המרכזים‏מופעלים‏ע"י‏עמותת‏אפש"ר‏אשר‏זכתה‏במכרז 2. מרכז‏בשיבא‏מופעל‏ע"י‏ בית‏החולים‏בתל‏השומר ‏ (בהסכם‏בין‏משרדי‏רווחה‏-‏ בריאות‏ )ובי"ח. ז. פיתוח‏נהלי‏עבודה‏ומודל‏הפעלה: 1. העבודה ‏במרכז ‏ההגנה ‏ הנה ‏ב צוות ‏רב ‏מקצועי ‏המגיע ‏מסוכנויות ‏מקצועיות ‏שונות ‏וכפוף‏ לנהלים‏ומנהלים‏ ‏ במרכז‏ומחוצה‏לו.‏מצב‏זה,‏ ‏ מחייב‏הגדרת‏סטנדרטים‏אחידים‏ ומחייבים‏ לכול ‏.השותפים ‏בשנ ה‏וחצי‏האחרונות‏במסגרת‏ועדת‏ההיגוי‏הארצית‏ובשותפות‏כל‏הגורמים‏ העובדים‏במרכזים‏ובפיקוח,‏נעשה‏תהליך‏מואץ‏ל בי כת ת‏הוראת‏תע"ס‏כמו‏גם‏ ‏ נהלי‏עבודה‏ י.יחודים‏לכל‏בעל‏תפקיד‏במרכז ‏ ע"פ‏המ:תווה‏הבא א. הוראת ‏תע"ס ‏-‏ הגדרת ‏סטנדרטים ‏אחידים ‏ודרכי ‏עבודה ‏לצוותי ‏מרכז ‏ ההגנה‏ ולמקבלי ‏השרות ‏מחוצה ‏למרכז, ‏זאת, ‏מתוך ‏התייחסות ‏לקהל ‏היעד ‏(צפי ‏לסיום‏ בחודש‏אוגוסט‏2016 .) ב. ניסוח ‏התפקיד ‏הייחודי ‏של ‏אנשי ‏הצוות ‏במרכז ‏ההגנה ‏-‏ ‏ אנשי ‏הצוות ‏הנם ‏חלק‏ מהמרכז‏אך‏גם‏בעלי ‏השתייכות‏לכללי‏עבודה‏ונהלים ‏המותאמים‏לארגוני ם‏מהם‏ הגיעו‏למרכז .‏קיימת‏חשיבות ‏ רבה‏לעשות‏התאמות ,‏ולהבטיח‏ יצירת‏שפה‏‏מקצועית‏ משותפת‏ואחידה‏לכל‏ בעלי‏התפקידים‏על‏מנת‏להתמודד‏עם ‏ה מתח‏ ה מובנה‏ ש בין‏ יישום ‏התפקיד ‏במרכז ‏ההגנה ‏"לבין ‏זה ‏המוגדר ‏ בבסיס ‏האם"‏ ממנו ‏הג יע ‏בעל‏ .התפקיד ג. הבניית ‏תפקיד ‏המנהל ‏כתפקיד ‏מקצועי ‏ייחודי ‏המתכלל ‏את ‏כל ‏עבודת ‏המרכז‏ בהתי.יחס‏לכל‏בעלי‏התפקיד מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים www.molsa.gov.il - אתר משרד הרווחה www.gov.il - אתר ממשל זמין 'רח ירמיהו39 , :ירושלים טל02-5085700/5085761 .ת.ד1260 מיקוד91012 פקס : 02-5085967 4 ח. :חשיפת‏מרכזי‏הגנה‏לאנשי‏מקצוע‏ולציבור מנהלי‏ ועובדי‏ מרכזי‏ ה הגנה,‏משקיעים‏חלק‏ניכר‏מזמן‏העבודה‏באירוח‏ במרכזים‏של‏ אנשי‏ מקצוע ‏מהתחומים ‏השונים,‏ ע"פ ‏תכנית ‏עבודה,‏ כדי ‏לפתוח ‏ערוצי ‏תקשורת ‏ומסירת ‏מידע‏ רלוונטי‏למי‏שמ עצם ‏ תפקידם‏עוב דים‏עם‏ילדים‏ או‏מקבלים‏תלונות‏על‏חשד‏לפגיעה‏בילדים‏ (הגיעו‏למרכז:‏קבוצות‏יומנאים‏מתחנות‏המשטרה,‏יועצים‏חינוכיים,‏עו"סים‏מהמחלקות‏ לש"ח, ‏רופאים ‏פרקליטים ‏וכו'). ‏בישיבות ‏אלה ‏הם ‏נחשפים ‏לידע ‏מקצועי ‏רלוונטי ‏על ‏מנת‏ שיוכלו ‏לבחון ‏אם ‏מקרים ‏שמגיעים ‏לפתחם ‏מתאימים ‏יותר ‏להתערבות ‏באמצע ות ‏מרכז‏ .ההגנה‏או‏במתכונת‏הקיימת מתקיימים ‏ימי ‏עיון ‏וכנסים ‏(יחד ‏עם ‏מכון ‏חרוב) ‏סביב ‏נושאים ‏מיוחדים ‏שעולים ‏בעבודה‏ השוטפת‏במרכז‏(למשל‏פגיעות‏מיניות‏בין‏אחאים,‏פגיעות‏במרחב‏המקוון,‏פגיעות‏בסכסוכי‏ .)'גירושין‏וכו פרטים ‏לגבי ‏אפשרויות ‏הגעה ‏למרכז ‏ההגנה, ‏פורסמו ‏באתר ‏ האינטרנט ‏של ‏משרד ‏הרווחה‏ והחינוך.‏כמו‏כן,‏מופיעים‏במוקד‏משרד‏הרווחה‏118 . .בימים‏אלה‏נבחנת‏אפשרות‏לפרסום‏כלל‏ארצי‏באמצעי‏התקשורת‏יחד‏עם‏הלפ"ם ט. סיכום‏-‏ נתונים‏מרכזיים ‏ לסיכום‏שנת‏2015 : ג. :כללי 1. המרכזים‏ערוכים‏לקלוט‏עד‏כ‏500‏ ילדים‏בשנה ‏ (מופיע‏בהגדרת‏המכרז)‏. 2. בכל‏המרכזים‏טופלו‏סה"כ:‏5 4 25‏,ילדים‏ובני‏נוער ‏(במהלך‏שנת‏2014‏ טופלו‏1653‏ קטינים.) ‏ 3. הנתונים‏מתייחסים‏למספר‏ילדים‏ולא‏למספר‏התערבויות‏שנעשו‏לגבי‏כל‏ילד.‏ 4. ילדים‏ומשפחות‏יכולים‏להגיע‏למרכז‏מספר‏פעמים.‏משפחות‏יכולות‏להמשיך‏להיות‏ מלוות‏עד‏5‏ מפגשים‏ ויו עבר ו‏ להמשך‏.טיפול‏בתיאום‏עם‏שירותי‏הרווחה‏בקהילה ד. סוגי‏ הפגיעה‏: 1. רוב‏הפניות‏למרכז‏היו‏ ב יחס‏לפגיעות‏‏מיניות ‏( 1973‏.)פניות 2. פניות‏‏על‏פגיעות‏פיזיות‏(הן‏לגבי‏כחמישית‏מהפניות‏בכל‏המרכזים‏572‏)פניות. ג. :מגדר 1. (פגיעות‏מיניות‏למרכזים‏הגיעו:‏יותר‏בנות‏‏1194 ()‏‏מבנים‏787)‏סה"כ‏1981‏.קטינים 2. (פגיעות‏פיזיות‏למרכזים‏הגיעו‏יותר‏בנים‏369 ()‏‏מבנות‏198)‏סה"כ‏567‏ קטינים. מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים www.molsa.gov.il - אתר משרד הרווחה www.gov.il - אתר ממשל זמין 'רח ירמיהו39 , :ירושלים טל02-5085700/5085761 .ת.ד1260 מיקוד91012 פקס : 02-5085967 5 :מרכז‏הגנה :מספר‏ילדים ירושלים שיבא באר‏ שבע חיפה נצרת אשקלון סה"כ 504 779 385 324 330 223 2545 פגיעות‏ מיניות בתוך‏ המשפחה 140 188 71 72 44 46 561 מחוץ‏ למשפחה 314 469 152 180 172 125 1412 פגיעות‏ פיזיות בתוך‏ המשפחה 21 54 117 30 48 32 302 מחוץ‏ למשפחה 29 68 45 42 66 20 270 ד. טיפול‏ב פגיעות‏מחוץ‏למשפחה‏ ביחס‏לפגיעות ‏:בתוך‏המשפחה 1. רוב‏הקטינים‏המגיעים‏למרכז‏הגנה,‏1412‏ מגיעים‏בשל‏פגיעה‏מינית‏מחוץ‏למשפחה‏ לעומת‏561‏ שקיים‏חשד‏שנפגעו‏בתוך‏המשפחה‏(בידי‏קרוב‏משפחה,‏הורים‏אחאים‏ וכו').‏ 2. קטינים‏שהפנייה‏בעניינם‏הנה‏בגין‏פגיעות‏פיזיות,‏ נמצא‏ רוב‏ של‏פניות ‏ בשל‏חשד‏ (לפגיעה‏פיזית‏בתוך‏המשפחה,‏302)‏ ‏ אך ביחס‏קטן‏לתלונות‏על‏פגיעה‏מחוץ‏למשפחה ‏ ( 270 ). 3. ילדים‏ שיש ‏,חשד‏שנפגעו‏בידי‏הוריהם ‏,ויש‏צורך‏לבצע‏חקירת‏ילדים ‏ שלא‏בידיעת‏ ההורים ‏-‏ מאתגר ‏את ‏אנשי ‏המקצוע ‏ המעורבים ‏במרכזי ‏הגנה ‏ו במשרד ‏הרווחה ‏ ומחייב‏גיבוש‏עמדה‏מקצועית‏מותאמת‏לצרכי‏הילדים.‏:המצב‏כיום א. במקרה‏בו‏מגיע‏ד יווח‏(ע"פ‏חוק‏העונשין)‏שעולה‏ממנו‏חשד‏שילד‏נפגע‏ ‏ בידי‏ הוריו‏-‏‏ יש‏ קושי ‏ להביא‏.את‏הילד‏למרכז‏ההגנה ב. הוצאת‏ ילד‏מבית‏הספר ,‏שלא‏בידיעת‏הוריו ‏ (כאשר‏הם‏החשודים‏בפגיעה )‏ בו ‏ והבאתו ‏ למרכז‏הגנה,‏ הנה‏סוגיה‏מורכבת ‏ לביצוע‏-‏ בהתייחס:‏ל צרכיו‏של‏הילד,‏ ל יכולתו‏להתמודד‏עם‏ חקירה ‏ במקום‏זר‏ע"י‏אנשים‏זרים ‏‏ו חשיפת ‏ חוויה‏של‏ מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים www.molsa.gov.il - אתר משרד הרווחה www.gov.il - אתר ממשל זמין 'רח ירמיהו39 , :ירושלים טל02-5085700/5085761 .ת.ד1260 מיקוד91012 פקס : 02-5085967 6 פגיעה‏ ב תוך‏המשפחה.‏אמנם,‏ קיימות‏ אפשרויות‏ב חוק‏שמתירו ת‏מהלך‏זה‏ללא‏ אישור ‏אפוטרופוס ‏אך ‏ עולה ‏ קושי ‏ליישום ‏מטעמים ‏ של: ‏טובת ‏הילד, ‏טובת‏ החקירה‏וקיום‏ החלק‏הטכני‏של‏ההוצאה‏מבית‏הספר‏וליווי‏הילד‏למרכז‏הגנה ‏ )'(מי‏עושה‏זאת?‏תיעוד‏מול‏שיבוש‏הליכי‏חקריה‏וכו. ג. נדרש ‏גי בוש ‏עמדה ‏מקצועית ‏מותאמת ‏לאורה ‏י פעלו ‏כל ‏המרכזים ‏-‏ נבדקת‏ האפשרות‏להקים‏קבוצת‏למידה‏רב‏מקצועית‏של‏אנשי‏מקצוע‏מתחומים‏שונים‏ /משטרה/חינוך ‏חקירות ‏ילדים ‏ עו"סים ‏לחוק ‏הנוער ‏וכו', ‏וכן, ‏ נציגי ‏אקדמיה ‏ שתנסה‏לענות ‏ על‏כל‏הסוגיות.‏ ה. :הגורם‏המפנה‏למרכזים 1. .המשטרה‏היא‏הגורם‏המפנה‏העיקרי‏ברוב‏‏המרכזים 2. בולט‏מאוד‏הנתון‏של‏מיעוט‏הפניות‏ מגורמי‏קהילה‏אחרים .‏ 3. למרכזי‏הגנה‏הורים‏וילדים‏יכולים‏להגיע‏בכוחות‏עצמם‏–‏ הנתונים‏מעידים‏על‏ מיעוט‏פניות‏ישירות‏(סה"כ‏132)‏של‏הורים‏וילדים. ו. :סיכום‏הנתונים  הנתונים‏מראים‏פער‏גדול‏בין‏מרכזים‏ותיקים‏(ירושלים‏ושיבא)‏למרכזים‏החדשים‏מבחינת‏ מספר‏ הפונים‏ו ה מבקשים‏סיוע.‏נראה‏כי‏המרכזים‏הוותיקים‏נו תנים‏מענה‏לאוכלוסייה‏רבה‏ יותר ‏מ זו ‏שהוגדר ‏לה ‏בהסכם. ‏המרכזים ‏החדשים ‏בעיקר ‏נצרת ‏ואשקלון ‏נמצאים ‏עדיין‏ בהרצה‏והול.כים‏ותופסים‏מקום‏בקרב‏אנשי‏המקצוע‏והתחנות‏משטרה‏בסביבתם  רוב‏הילדים‏שהגיעו‏למרכזים‏היו‏מתחת‏לגיל‏14‏–‏ צריך‏למצוא‏את‏הדרך‏להנגיש‏את‏המידע‏ .לבני‏נוער‏נפגעי‏עבירה‏ומשפחותיהם  המרכזים‏ נתפסים‏כנותני‏מענה‏לנפגעי‏פגיעה‏מינית‏כאשר‏הם‏ אמורים‏לטפל‏בסוגי‏פגיעות‏ נוספות ‏ כמו‏עבירות‏אלימות‏(שאמנם ‏ מגיעים‏אך‏באחוזים‏נמוכים‏יחסית)‏ כמו‏גם‏לקטינים‏ עדים ‏ נפגעי ‏אלימות ‏ועבירות ‏נוספות ‏-‏ המרכזים ‏מאופיינים ‏ככאלה ‏הנותנים ‏מענה ‏בעיקר‏ .לקטינות‏נפגעות‏פגיעה‏מינית  העובדה‏שהגורם‏המפנה‏העיקרי‏זה‏המשטרה,‏מראה‏על‏הפנמת‏עבודת‏המרכזים‏בתחנות,‏ יחד ‏ עם‏זה,‏יש‏להמשיך‏ולפרסם‏את‏מרכזי‏ההגנה‏בקרב‏אנשי‏המקצוע‏משירותי‏הרווחה‏ החינוך‏והבריאות.‏בנוסף ‏ ,‏.)נבקש‏לעודד‏הפניות‏ישירות‏‏מהציבור‏(הורים‏וקטינים מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לשירותים חברתיים ואישיים www.molsa.gov.il - אתר משרד הרווחה www.gov.il - אתר ממשל זמין 'רח ירמיהו39 , :ירושלים טל02-5085700/5085761 .ת.ד1260 מיקוד91012 פקס : 02-5085967 7 ז. לסיכום: כיום,‏פועלים‏6‏ מרכזי‏הגנה‏ בישראל,‏מתוקף‏חוק.‏הקמת‏2‏ מרכזי‏הגנה‏נוספים‏(בצפת‏ונתניה)‏תושלם‏ ברבעון‏הא חרון‏של‏שנת‏2016.‏רוב‏המרכזים‏ה וק מו‏ב‏4‏ השנים‏האחרונות‏וכל‏מרכז‏נמצא‏בשלב‏ התפתחותי‏אחר.‏ הקמת‏המרכזים‏מעמידה‏את‏משרד‏הרווחה‏בפני‏אתגר‏של‏תכלול‏מודל‏עבודה‏שבו‏הוא‏אחראי,‏ מעסיק‏כוח‏אדם‏מטעמו,‏וכן‏שותף‏בגיבוש‏דרכי‏עבודה‏ויישומן‏כשירות‏אוניברסלי‏לכלל‏ האוכלוס י יה‏ בתחום‏שבמהותו‏נמצא‏באחריות‏משרדי‏ממשלה‏אחרים‏כמו‏המשטרה‏והפרקליטות‏–‏ זאת‏לצורך‏ ביצוע‏חקירה‏מיטבית‏ובחינת‏התיקים‏כדי‏הבשלתם‏לכתב‏אישום,‏תוך‏הקפדה‏שטובת‏הילד‏תישמר‏ .במרכז ככל‏שהעבודה‏במרכזים ‏נלמדת‏ומתפתחת‏נחשפים‏לתחומים‏חדשים‏ונדרשים‏כלים‏והתייחסו יות‏ נוספות.‏למשל,‏ילדים‏נפגעים‏במרחב‏המקוון‏וחקירות‏יחידת‏הסייבר,‏פגיעות‏בין‏אחאים ‏.ועוד ‏ נדרשת‏רגישות‏תרבותית ‏וקיום‏דיאלוג‏מתמיד‏עם‏גורמי‏קהילה ‏על‏מנת‏לאפשר‏למי‏שנזקק‏לכך‏ .להגיע ‏ נעשית‏התאמה‏למגזרים‏‏-‏.מגזר‏החרדי,‏הערבי‏‏והבדואי ה הסתכלות ‏על ‏דרכי ‏עבודת ‏מרכזי ‏ההגנה ‏מחייבת ‏קיומו ‏של ‏דיון ‏מתמיד ‏עם ‏משרדי ‏הממשלה‏ השותפים‏ על‏מנת‏להכיר‏במרכ ז‏ההגנה‏ כ.מודל‏אלטרנטיבי‏לדרכי‏העבודה‏המוכרות מהגורמים‏וממשפחות‏שנמצאו‏בקשר‏עם‏מרכזי‏ההגנה‏כמו‏גם‏מבתי‏המשפט‏נשמעים‏דברי‏שבח‏על‏ עבודת‏המרכזים,‏על‏דרך‏קבלת ‏ הילד‏הנפגע‏והמשפחה‏והובלה‏הרגישה‏בדר ך‏חתחתים‏של‏נפגע‏עבירה‏ וטראומה‏וקיום‏.המשך‏טיפול‏מותאם‏לצרכים ,בברכה חוה‏לוי עו"ס‏ראשית‏לחוק‏הנוער :העתקים אליעזר‏יבלון,‏מנכ"ל‏משרד‏הרווחה‏והשירותים‏החברתיים "איריס‏פלורנטין,‏סמנכ ל ית‏בכירה‏האגף‏לשירותים‏חברתיים‏ ואישיים דליה‏לב‏שדה,‏מנהלת‏השרות‏לילד‏ונוער