חומר רקע

- 1 - הנחית 'רשם מאגרי מידע מס4/2012 שימוש ב מצלמות אבטחה ו מעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן 1. מטרה 1.1 . לאחרונה הולך וגובר השימוש באמצעים טכנולוגיים לפיקוח ולמעקב חזותי או קולי מרחוק על שטחים ציבוריים ועל מתחמים פרטיים (להלן- מצלמות מעקב) 1. 1.2 . מטרת הנחיה זו היא להבהי ר את עמדת רשם מאגרי מידע (להלן- הרשם ) ביחס ל תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן- החוק ) על שימוש במצלמות מעקב .במרחב הציבורי, אשר הצילומים הנקלטים בהן נאגרים במאגרי מידע ממוחשבים 1.3 . ההנחיה משקפת את הפרשנות המשפטית שתשמש את רשם מאגרי המידע בעת ול צורך הפעלת מגוון הסמכויות המסורות לו בחוק, לרבות הפיקוח על מילוי הוראות החוק והתקנות שמכוחו, רישום מאגר בפנקס המאגרים או ביטול או התלייה של רישום קיים2 , והטלת קנס מינהלי בגין הפרת הוראות החוק3. 2. רקע 2.1 . מצלמות מעקב משמשות למגוון רחב של מטרות כגון הגנה ,על רכוש מניעת עבירות .וגילוין, הכוונת תנועה, שמירה על סדר ציבורי ואף פיקוח על עובדים 2.2 . .למבט העוקב אחרי בני אדם יש כוח ממשמע וממשטר המשפיע על אופן התנהגותם השפעה זו ,עשויה להיות חיובית כאשר היא מצמצמת התנהגות עברייני ת ומזיק ה לזולת .ולחברה כולה מנגד, חלק ניכר מהפעיל ויות הנתפסות באמצעי התיעוד הדיגיטליי ם הן פעילויות שגרתיות יומיומיות תמימות, שאינן מהסוג שהחברה מבקשת למנוע. בשל כך למעקב המתמיד יש גם השלכה שלילית: לשם המימוש העצמי וההתפתחות האישית זקוק ,כל אדם למרחב פרטי בו יוכל להיות הוא עצמו ולהתנסות בחוויות ובהתנהגויו ת שאינן 1 בעולם קיימים המונחיםClosed Circuit Television (CCTV) ו- Video Surveillance . 2 סעיף10 .לחוק הגנת הפרטיות 3 מכוח הסמכות המסורה לו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו– 1985 ובתקנ ות העבירות המינהליות (קנס מינהלי– הגנת הפרטיות), תשס"ד– 2004 . - 2 - בהכרח מקובלות על החברה הסובבת אותו- בלא צורך לדווח לאחרים, להסביר ולהצטדק4 . 2.3 . במערכות צילום והקלטה דיגיטלי ות המופעלות כיום קיימות תכונות בסיסיות המאפשרות מפתוח אוטומטי ואפשרויות שליפת מידע לפי פרמטרים כגון חתכי זמן הצילום ומיקומו . במקרים מסוימים אף קיימות יכולות זיהוי אוטומטיות, או אוטומטיות למחצה של אובייקטים שונים בתמונה, כגון פענוח מספר לוחיות זיהוי של כלי רכב או )'הפרדה של הפריטים המופיעים בתמונה (אנשים, כלי רכב, בעלי חיים וכד. 2.4 . בנוסף, גם תוכנות ל זיהוי פנים אוטומטי הקיימות זה מכבר בשוק, עשויות לס פק למערכות הצילום דיוק בזיהוי פנים ברמה הולכת ומשתפרת. 2.5 . התוצאה אם כך אינה רק תיעוד רציף של אירועים, אלא גם קיום יכולת חיפוש ואיחזור חזקה מאוד ביחס למידע, באופן שהתיעוד יחד עם החיפוש הופך להיות בעל פוטנציאל ניטור ואיתור משמעותי מאוד. זאת כאמור, גם ביחס לפעיל ויות שהן במרחב הפעילות .הלגיטימי של הפרט 2.6 . במסגרת הוראות פרק ב' לחוק חלות על בעל מאגר מידע, מנהלו והמחזיק בו מספר חובות מהותיות הקשורות באיסוף המידע ובהחזקתו , והן: חובת מתן הודעה למי שהמידע אודותיו נאסף (להלן- נושא המידע ), האיסור על שימוש במידע למטרה שונה מ זו לגביה ניתנה הסכמה, החובה לתת לנושא המידע זכות עיון במידע ותיקונו, חובת הסודיות .ואבטחת המידע. על בעל מאגר המידע מוטלת גם חובת רישום מאגר המידע 2.7 . לפי הגדרות המונחים "מידע" ו"מאגר מידע" בסעיף7 לחוק, התחולה של פרק ב' בחוק ,היא על שמירת נתונים על אודות אדם .כאשר המידע אודותיו מזוהה או ניתן לזיהוי לנוכח מאפייניהן המפורטים לעיל, חלק ניכר מן ההקלטות מ מצלמות המעקב הקיימות כיום נכנס ,לגדר "מאגר מידע" המתייחס למידע מזוהה, או ניתן לזיהוי, אודות אדם כמשמעותו בסעיף7 לחוק . בין אלה כלולות: 2.7.1 . מערכות צילום המפעילות טכנול( וגיות זיהוי רכב לפי לוחית רישויLPR ), אשר כבר כיום מספקות זיהוי אוטומטי ;ברמת דיוק גבוהה 4 להרחבה על ההיבט הפסיכולוגי ועל הצדקות נוספות לזכות לפרטיות ראה מ. בירנהק, "שליטה והסכמה: הבסיס ,"העיוני של הזכות לפרטיות משפט וממשל יא תשס"ח9 , 57 . - 3 - 2.7.2 . ,מערכות אשר לצד הקלט ממצלמות המעקב ניזונות גם ממידע ממאגרים נוספים באופן בו הצלבת המידע משני המקורות ועיבודו מאפשרים רמה גבוהה של זיהוי האובייקטים המצולמים ,למשל צילו מי ם במקום עבודה המוצלבים עם מאגר התמונות המזוהות של ה עובדי ם; 2.7.3 . מערכת מצלמות המפעילה זיהוי פנים אוטומטי ברמת דיוק ממוצעת מינימאלית ; 2.7.4 . מערכות המכילות יכולות ניתוח ושליפת מידע ויזואלי ברמה גבוהה, כגון האפשרות לזהות אובייקטים בתמונה ושליפת אובייקט זהה בתמונות נוס פות וכד' המקלות .מאוד על תהליך זיהוי אנשים 2.8 . ,זאת ועוד עצם הידיעה על הימצאותו של אדם במקום נתון ובזמן נתון או עצם חזותו עשויות לכלול נתונים על צנעת אישותו (כגון עם מי הוא נמצא ובאילו נסיבות), על מצב בריאותו (כגון הימצאות במרפאה), על אמונתו הדתית (הימצאות בבי ת תפילה של עדה )מסוימת או לבוש מסוים של המצולם וכיו"ב . כל אלה הם נתונים העשויים ללמד על אחד מרכיבי הגדרת המונח "מידע" בסעיף7 לחוק. קל וחומר שהנתונים הנאגרים בהקלטות מצלמות המעקב נכנסים לגדר "מידע" ואף "מידע רגיש" במערכות בעלות יכולת טכנולוגית לעקוב אחרי א דם נתון לאורך מסלול תנועתו5 , או להסיק מידע רפואי מניתוח .תמונתו החזותית או מצילום טרמי שלו 2.9 . צילום באמצעות מצלמות מעקב במרחב הציבורי גם יוצר חשש לפגיעה בעצם הזכות לפרטיות, המעוגנת בפרק א' לחוק6 ובסעיף7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו7 ,. לפיכך כוחם של העקרונ ות המפורטים בהנחיה זו, שאינם שאובים אך ורק מפרק ב' לחוק הגנת הפרטיות, יפים גם למצלמות שאינן "מאגר מידע" לפי סעיף7 .לחוק 2.10 . עקרון בסיסי אחד בחוק הגנת הפרטיות הוא שאין פוגעים בפרטיות של אדם ללא הסכמתו (סעיף1 לחוק). לגבי רשויות המדינה כבר הוסיף ו קבע בית המשפט8 כי "פגיעה בזכות 5 לעניין זה ראו הגדרת "מידע בעל רגישות מיו חדת", בהצעת חוק לתיקון הגנת הפרטיות (סמכויות אכיפה) (תיקון 'מס12), התשע"ב- 2011 , הצעות חוק16.11.2011 ; 6 צילום אדם במצלמה ברשות הרבים, עשוי להגיע כדי "בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו" לפי סעיף 2(1) לחוק, והוא לכל הפחות יוצר סיכון לפגיעה בפרטיות שע ניינה "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול ..להשפילו" לפי סעיף2(4 ), שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שלא למטרה לשמה נמסרה לפי סעיף 2(9 ), ובנסיבות מסוימות אף כדי פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו שהאישיים של אדם או למצבו הבריאותי לפי סעיף2( 11) לחוק. תחום הכיסוי של מצלמה המוצבת ברשות הרבים, עלול להיכנ ס לגדר "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" לפי סעיף2(3 .) לחוק 7 .""כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו 8 בג"צ8070/98 האגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים , (פ"ד נח4 ) 842 . - 4 - לפרטיות, כמו פגיעה בזכויות האחרות הקבועות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו , מותרת רק "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת- ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". כיוון שברוב המקרים כלל לא ניתן לקב ,ל הסכמה מכל מי שפרטיותו תיפגע בשל מצלמת מעקב ברשות הרבים בוודאי שלא הסכמה מפורשת– ראוי לבחון באספקלריא חוקתית גם הצבת מצלמות במרחב הציבורי בידי גורם פרטי9. 2.11 . בשל האיסור בסעיף1 לחוק לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, כאשר מוצבת מצלמת מעקב יש ליידע את הציב ור על כך באופן ברור, על מנת לאפשר למעוניין בכך להימנע מהצילום, ובמקביל לייחס לאנשים המצולמים הסכמה מכללא לאיסוף המידע על אודותם ולשימוש בו. הדרישות באשר למקום פרסום ההודעה לציבור, תוכנה של ההודעה ואופן הפרסום נגזרים מהגדרת המונח "הסכמה" בסעיף3 לחוק הקובע שההסכמה תהיה .מדעת 3. הנחיה 3.1 . לאור האמור לעיל, עמדת רשם מאגרי מידע לעניין ה שימוש הראוי במצלמות אבטחה ו מעקב .בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות הינה כמפורט להלן 3.1.1 . קבלת ההחלטה על הצבת מצלמות מעקב 3.1.1.1 . ככלל, על שימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, במיוחד בידי רשויות, להבחן בת נאי פסקת ההגבלה החוקתית10 . ,כך לשם ביסוס התכלית ,הראויה והמידתיות יש לקבל את ההחלטה על השימוש במצלמת מעקב באופן מושכל ומודע, לאחר בחינת הצרכים והחלופות לשימוש במצלמה , .כפי שמוצע להלן 3.1.1.2 . בטרם קבלת ההחלטה על עצם השימוש במצלמה יש לערוך בדיקה מקיפה של השלכות השימו ש במצלמה על זכויות הציבור11 , ובמיוחד על הזכות 9 בדומה לכך, המבחנים החוקתיים לפגיעה בזכות לפרטיות הוחלו גם בנסיבות בהן הפוגע בפרטיות הוא גורם פרטי שאיננו כפוף ישירות לחוק היסוד, אולם קיימים פערי כוחות בינו לבין נושא המידע- המעיבים על יכולתו של האחרון לתת הסכמה מדעת, חופשית ומרצון לפגיעה בפרטיותו. כך למשל ביחסי עובד מעביד, ראו דב"ע97 / 4-70 אוניברסיטת תל אביב– ההסתדרות הכללית החדשה ', פד"ע ל385 , 411 ). ראו גם ע"ע (ארצי90/08 איסקוב נ' מדינת ישראל- הממונה על חוק עבודת נשים ,, (פורסם בנבו8.2.2011 .) 10 הסמכה מפורשת בחוק, תכלית ראויה ועמידה במבחן המידתיות. 11 הצבת מצלמת מעקב בשטח ציבורי עלולה ל השפיע גם על אינטרסים אחרים של ציבור המשתמשים בו, בנוסף על .הזכות לפרטיות: כך לדוגמא, מצלמה המופעלת לפי תזוזה עלולה למנוע משומרי שבת לעבור בתחום הכיסוי שלה - 5 - לפרטיות ; ככל שתחום הכיסוי רחב יותר, והיקף האנשים המושפעים צפוי להיות גדול יותר– כך צריכה להיות הבדיקה המכינה עמוקה ומקיפה יותר12 :. במסגרת הבדיקה יש להתייחס בין השאר לנושאים הבאים 3.1.1.2.1 . התכלית אותה מבקשים להשיג באמצעות מצלמות המעקב . ,מטרת הצבת המצלמות חייבת להיות מוגדרת באופן חד ספציפי ומפורש– ולאחר שנקבעה המטרה אין להשתמש .בצילומים למטרות זרות במסגרת הגדרת המטרה כאמור, יש לבחון האם יש בסיס עובדתי לקיומה של בעיה שפתרונה מצריך הצבת מצלמות מעקב ,. בהקשר זה על תכלית הפגיעה בזכות לפרטיות להיות""ראויה . ,כשמדובר ברשות שלטונית בטרם החלטתה ,על התקנת המצלמה על ה רשות לבחון אם הת כלית המיועדת להתקנת המצלמה מצוי ה בכלל בתחום סמכותה. רק אם התשובה לכך היא חיובית, תוכל הרשות להמשיך הלאה לבחינת השיקול ים המפורטים בהמשך הנחיה זו להלן. 3.1.1.2.2 . מי דתיות השימוש במצלמות מעקב לשם השגת המטרה הרצויה , בשים לב לשלושת מבחני המשנה שהוכרו בפסיקה כקונקרטיזציה של עקרון המידתיות: 3.1.1.2.2.1 . האם מצלמות המעקב הן בכלל האמצעי המתאים והיעיל להשגת המטרה הרצויה; 3.1.1.2.2.2 . האם ניתן להשיג את המטרה הרצויה באמצעי שהוא פחות פוגעני בפרטיות (ראו פירוט להלן )"לגבי "תכנון לפרטיות ; 3.1.1.2.2.3 . התקנת מצלמות מעקב תהיה מידתית רק אם התועלת שתצמח ממנה גוברת על פגיעה בפרטיות שתיגרם בעטיה. לעניין יישו ם מבחן משנה זה , יצוין כי ,בשל טיבן והיקף השפעתן על הציבור מצלמות המעקב יגרמו בדרך כלל לפגיעה 12 להשוואה ראו מדריך לביצוע תסקיר השפעה על הפרטיות(Privacy Impact Assessment) שפרסם נציב המידע הבריטי : http://www.ico.gov.uk/for_organisations/data_protection/topic_guides/privacy_impact_assessment.asp x ; כמו כן ראו תוצאות של PIA ( שערך משרד בטחון הפנים האמריקאיDHS ) בטרם התקנת מצלמות מעקב :במתקני המשרדhttp://www.dhs.gov/xlibrary/assets/privacy/privacy_pia_mgmt_nac_cctv.pdf . - 6 - משמעותית בפרטיות , ועל כן מה שנותר לבדוק .הוא בעיקר את התועלת שתופק מהתקנתן ככל שהתועלת תהיה פחותה יותר כך יימצא שהתקנת .מצלמות המעקב אינה מידתית 3.1.1.2.3 . כאשר מבקשים להתקין מצלמות מעקב במקומות המיועדים לכינוס של קטינים, כגון מוסדות חינוך או מתנ"סים, יש לנקוט ב זהירות יתרה בקבלת ההחלטה על הצ בת המצלמות ו הקפדה על מיקומן ועל השימוש במידע הנאסף באמצעותן. 3.1.1.2.4 . קבלת הכרעה נכונה בדבר התקנת מצלמת מעקב במרחב הציבורי בידי רשות שלטונית מצדיקה בדרך כלל גם קיום שימוע ציבורי פומבי באופן שיאפשר לציבור המושפע מהניטור .להביע עמדתו אם שימוע מלא איננו אפשרי אזי לכל הפחות יש להיוועץ בשאר הרשויות ובעלי העניין הנוגעים בדבר או העשויים להיות מושפעים מהתקנתן של מצלמות ספציפיות ; זאת, אלא אם קיימת מניעה חוקית לעריכת השימוע, או שפרסומו יפגע באופן ממשי בתכלית הצבת המצלמה. באין מניעה חוקית או פרקטית כמפורט לעיל, ועל מנת לאפשר ל ציבור להבין את התועלות מול "עלויות הפרטיות", על הרשות להציג לציבור את תוצאות תסקיר ההשפעה על הפרטיות שביצעה, ולכל הפחות את מלוא הפרטים הרלבנטיים לקבלת .עמדה עניינית מהציבור דוגמא לפרטים הרלבנטיים לביצוע .'שימוע מוצגת בנספח א החלטה על הצבת מצלמות צריכה להיו ת קצובה בזמן, ולהבחן מחדש בהתאם לנסיבות. לכן מעת לעת על הרשויות לחזור ולבחון האם הנסיבות שהצדיקו את הצבתן של המצלמות מ לכתחילה עדיין עומדות בתוקפן, והאם המשך השימוש במצלמות עומד במבחן המידתיות. 3.1.2 . תכנון לפרטיות בעת הפעלת מצלמות מעקב: מיקום, כיסוי ופונקציונליו ת - בתכנון מערכת מצלמות מעקב ובשימוש בהן, ההגנה על פרטיות הציבור צריכה לשמש ( "שיקול מרכזי. יישומה של תפיסת "תכנון לפרטיותPrivacy By Design ) כבר במהלך התקנת מערכת המצלמות יסייע להפעיל אותן בהתאם לעקרון המידתיות - 7 - החולש על פגיעה בזכויות חוקתיות כדוגמת הזכות ל פרטיות. בהקשר זה יש לבחון :את הנושאים הבאים 3.1.2.1 . מיקום התקנת המצלמות וזווית הצילום - יש להציב את המצלמה במקום ובזווית שיכסו במידת האפשר רק את השטחים הרלבנטיים, ויקלטו באופן המזערי האפשרי את השטח שאיננו רלבנטי למטרת הצבתה של המצלמה13 . במקרים בהם לא ניתן למנוע ציל ומו של שטח הרחב מן הנדרש, יש לשקול שימוש בטכניקות הסוואה או ערבול של הצילומים העודפים, או להגביל ;את יכולת ההתמקדות של המצלמה 3.1.2.2 . מספר המצלמות - רצוי להתקין בכל אתר את מספר המצלמות המינימאלי החיוני להשגת המטרה המבוקשת. מספר מצלמות גדול מן הנדרש עלול להביא לשימ וש לא יעיל ולאיסוף מידע עודף הפוגע כשלעצמו בפרטיות ;העוברים ושבים 3.1.2.3 . זמני הצילום- כדי שפגיעת המערכת בפרטיות תהיה מידתית, יש לצמצם את פעילות המצלמות רק לזמנים בהם הצילום הוא רלבנטי למטרה המבוקשת. קיימים מנגנונים המאפשרים את הפעלת המצלמה רק כאשר יש תנועה במתחם ;המצולם 3.1.2.4 . רזולוציית התמונה ואיכותה- על איכות הצילום להתאים למטרה המבוקשת. במקרים בהם תכלית הצבת המצלמה אינה מחייבת זיהוי פנים של אדם ספציפי (למשל בבקרת תנועה), אזי איכות גבוהה של התמונה ;תהיה בלתי מידתית משום שתאסוף פרטי מידע עודפים שאינם חיוניים 3.1.2.5 . שימוש בפ ונקציות מיוחדות ,של מצלמת מעקב, כגון אלה המפורטות להלן מחייב תשומת לב מיוחדת ויישום קפדני של מידתיות הפגיעה הנובעת :מהשימוש בהן 3.1.2.5.1 . שילוב של מערכת מצלמות המעקב עם מידע השמור במאגרי ;מידע אחרים, לרבות מאגרים ביומטריים 3.1.2.5.2 . ;טכנולוגיות זיהוי פנים או זיהוי צורת הליכה 13 ( ראו למשל הנחיות נציבות המידע הבריטיתICO " ) בנושאCCTV Code of Practice " (סעיף6 :) cctv.aspx http://www.ico.gov.uk/for_organisations/topic_specific_guides/ . להגבלת תחום הכיסוי של הצילום חשיבות גם בשל האפשרות שבעת מתן זכות העיון בצילום מסוים, הפגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים .מצטמצמת - 8 - 3.1.2.5.3 . יכולות מעקב דינמיות המופעלות על בסיס קול או על בסיס מאפיינים מיוחדים שהוגדרו מראש, כגון תנועה, לבוש או שפת ;גוף של האובייקטים המצולמים 3.1.2.5.4 . צילום תרמי או אינפרה אדום המסוגל לקלוט תמונה בחשיכה ;או בתנאי תאורה קלושים 3.1.2.5.5 . מפתוח ותיוג מתוחכמים של התמונות המוקלטות המאפ שרים ;לבצע בהן חיפוש אוטומטי 3.1.2.6 . אין להשתמש במצלמות מעקב לצורך הקלטת קול, אלא לפי הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט- 1979 . 3.1.3 . יידוע הציבור על הצבת מצלמת מעקב 3.1.3.1 . האיסור שבסעיף1 לחוק לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, ודרישת השקיפות המוטלת בסעיף11 לחוק מחייבים ליידע את ה ציבור על הצבת .מצלמת מעקב אמצעי הידוע המינימלי הוא הצגת שלטים בסמוך למקום בו המצלמה מותקנת, וכן בכניסה לאזור הכיסוי של המצלמה (אם הכניסה ממוקמת הרחק ממיקומה הפיזי של המצלמה), כדי להתריע על קיום מצלמת מעקב בפני הציבור בטרם כניסתו לאזור המצולם. בבניינים או ב .מתחמים מגודרים רצוי להציב שלט גם על דלת הכניסה לבניין/מתחם החובה להציב שלטי אזהרה מקבלת משנה חשיבות ותוקף כאשר קשה להבחין בקיומה של המצלמה (בשל מיקומה או צורתה). במקומות כינוס של ילדים, כגון מוסדות חינוך או מתנ"סים, ראוי לפרסם את הצבת המצלמה בדרכים נוספות , ובמידת האפשר גם ליידע באופן אקטיבי את .ההורים 3.1.3.2 . שלט האזהרה חייב להיות קריא וברור , לרבות מבחינת גודלו, ורצוי :שיכלול את הפרטים הבאים 3.1.3.2.1 . ציור של מצלמה, או סמל גרפי מקובל אחר המעביר בצורה ;)ברורה את המסר שהאתר מצולם (רצוי לקבוע סימול אחיד - 9 - 3.1.3.2.2 . שמו של הארגון האחראי ע ל הצבת המצלמה14 ; 3.1.3.2.3 . ,"תיאור תמציתי של מטרת הצבת המצלמה, למשל: "בטיחות ;""מניעת עבירות", "בקרת תחבורה 3.1.3.2.4 . כתובת אתר האינטרנט, אם קיים, בו מצויה רשימת המצלמות ומדיניות השימוש בהן (כמפורט בסעיף 3.1.3.3 להלן), או מספר טלפון וכתובת דוא"ל למענה על שאלות בנוגע לשימוש במ.צלמה 3.1.3.3 . לקיום דרישת השקיפות לפי סעיף11 לחוק, ואם אין לכך מניעה חוקית או חשש לפגיעה ממשית בתכלית הלגיטימית של הצבת המצלמה, רצוי שהגורם האחראי על התקנת מצלמת המעקב י פרסם גם רשימה מרוכזת של מקומות התקנת מצלמות מעקב באתר האינטרנט שלו '. בנספח ב להנחיה מוצגת דוגמ .א למידת הפירוט שתוצג ברשימה 3.1.4 . שמירת הצילומים ומחיקתם 3.1.4.1 . שמירת הצילומים לאחר שהם אינם נחוצים עוד מהווה הפרה של עקרון הגבלת המטרה15 ויוצרת סיכוני אבטחת מידע מיותרים, ומשום כך גם .פוגעת בזכות החוקתית לפרטיות במידה העולה על הנדרש 3.1.4.2 . בראש ובראשונה יש לבחון בקפידה האם מטרת התקנת המצלמות בכלל .מחייבת הקלטה של הצילומים, או שמא ניתן להסתפק בצילום חי בלבד .הקלטה שאינה נחוצה להגשמת המטרה אינה עומדת במבחני המידתיות 3.1.4.3 . ככל שקיים צורך להקליט, יש לקבוע את משך התקופה בה יישמרו ההקלטות. משך שמירת הצילומים יקבע בכל מקרה לגופו לפי מב חני המידתיות, בהתאם למטרה הספציפית של התקנת המצלמה ולרגישות .המידע הנקלט בעדשתה 3.1.4.4 . כדי למנוע תקלות מומלץ לתכנן את מערכת ההקלטה מראש לפי תפיסת "תכנון לפרטיות( " Privacy By Design ) כך שהצילומים המוקלטים יימחקו אוטומטית לאחר פרק הזמן המוגדר. כדי לחסוך במשאבים אפ שר .גם לתכנן את ההקלטה כך ש"תדרוס" צילומים ישנים 14 "בעל המאגר" בלשונו של חוק הגנת הפרטיות; ציון זהותו של הארגון בשלט מיותרת כאשר היא ברורה מנסיבות העניין, למשל כשמצלמה .מוצבת בתוך חנות או בכניסה למתקן מאובטח 15 הקבוע בסעיפים2(9) ו- 8 (ב) לחוק, והפרתו היא עבירה על סעיפים5 ו- 31 .א לחוק - 10 - 3.1.5 . זכות העיון של המצולם – אופן מתן זכות העיון במידע מוסדר בסעיף13 לחוק ובתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת ,)עיון ה תשמ"א- 1981 , אולם לעיון בצילומים במצלמות המעקב יש להתייחס :למאפיינים ייחודיים 3.1.5.1 . לנוכח אופי המאגר ובשים לב לקשיים הפרקטיים והמשפטיים הכרוכים במימוש זכות עיון באוסף הצילומים, סבור הרשם שבדרך כלל לא יהיה צורך להעניק זכות עיון במאגר הקלטות בו לא בוצע עיבוד של המידע המאפשר אחזור לפי זהות המצולמים, בתנאי שמשך שמירת הציל ומים אינו עולה על30 .ימים 3.1.5.2 . אופיו של המידע האגור במאגר מחייב שזיהויו של מבקש העיון בצילומים יעשה גם לפי תמונה ; 3.1.5.3 . כיוון שעל פי רוב בשלב הראשון, האנשים המצולמים לא יהיו מזוהים ולא ,ניתן יהיה לערוך בהקלטות חיפוש ממוחשב לפי שם על הבקשה לעיון במאגר להיות קונקרטי ת וספציפית יותר מן הרגיל : ניתן לדרוש ממבקש העיון שיפרט את התאריך ואת השעה המדויקים בה הוא מבקש לעיין ;והסבר מדוע הוא מבקש לעיין במידע ממועדים אלה 3.1.5.4 . מתן זכות עיון בצילומים לפלוני עשוי לחשוף אותו למידע עודף לעניין זכות העיון שלו ו עלול לפגוע בפרטיות של אנשים אח רים ,. לכן כאשר בצילום בו מבקש נושא המידע לעיין מופיעים גם אנשים אחרים, יש לנהוג בבקשה במשנה זהירות : אפשרות אחת היא למחוק מהסרט את הדמויות האחרות או לטשטש אותן; אפשרות אחרת המתאימה יותר לצילומים במצלמה שהותקנה באזור בו הציפיה לפרטיות היא פחותה– היא לאפשר למבקש העיון לצפות בהקלטה במתקני מפעיל המצלמה אך להימנע מלמסור לו העתק שלה16 . 3.1.6 . אבטחת מידע- סעיף17 לחוק מטיל אחריות לאבטחת המידע במאגר על בעל מאגר המידע, מנהל מאגר המידע והמחזיק בו. אבטחת מידע מוגדרת בסעיף7 לחוק כהגנה על שלמות המידע ומניעת חשיפת ו העתקו או שימוש בו ללא רשות כדין. על 16 סעיף2 (א) לתקנות העיון מאפשר להעניק את זכות העיון בתדפיס או במצג; לענייננו "תדפיס" קרי– העתק מן ההקלטה. לפי בג"צ2303/90 פיליפוביץ נ' ר שם החברות , "פ ד (מו1 ) 410 , ובג"צ7256/95 פישלר נ' מפכ"ל המשטרה , (פ"ד נ5 ) 1 "ישנה אמנם עדיפות לקיים את זכות העיון באמצעות מסירת "תדפיס– אולם במקרה שלפנינו זכותם החוקתית לפרטיות של האנשים האחרים המופיעים בצילום עשויה להטות את הכף לכיוון עיון באמצעות מצג דווק .א - 11 - הגורמים האחראים לאבטחת המידע מוטל לנקוט בכל האמצעים הדרושים להשגת רמה נאותה שלה לפי דרישות הדין והרגולציה המעודכנים למועד הרלבנטי17 , כאשר המינימום הנדרש הוא נקיטת אמצעי האבטחה המפורטים בסעיף3 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי ,)החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים התשמ"ו- 1986 . באופן כללי, אבטחת המידע במערכת מצלמות מעקב המופעלת בידי :גוף פרטי או ציבורי כאחד, מחייבת 3.1.6.1 . קיום הגנה פיזית ולוגית על המערכת18 ; 3.1.6.2 . קביעת נהלים ברורים להקלטת הצילומים, לעיבודם ולהפצתם ולאבטחת ה;מידע בהם 3.1.6.3 . קביעת רשימת מורשי גישה, והטלת מגבלות על גישתם למידע19 ; 3.1.6.4 . הקפדה בבחירת העובדים שיהיו בעלי גישה למידע, הדרכה נאותה שלהם ,בדבר נהלי אבטחת המידע ובדבר חובותיהם לפי הנהלים ולפי החוק והחתמת העובדים על התחייבות לסודיות וחובותם להימנע ממסירת תוכן הצילומים;לגורמים בלתי מוסמכים 3.1.6.5 . על מפעיל מערכת המצלמות לנקוט משנה זהירות אם הוא נעזר בשירותי מיקור חוץ20 , שכן שימוש בקבלנים אינו מסיר את האחריות ממפעיל מצלמות המעקב לקיום כל החובות החלות עליו מכוח החוק, במיוחד לעניין פעולות רגישות יותר כגון העתקת הצילומים, מחיקתם או עריכת,ם אותן עדיף שיבצע מזמין השירות ולא עובדי הקבלן. ביחס לרשות שלטונית 17 בנוסף על התקנות התקפות, פרסמה רמו"ט ביום3.6.12 ,, בשיתוף עם מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים טיוטת תקנות מפורטות בעניין אבטחת מידע בגופים ציבוריים ופרטיים כאחד. גם בטרם כניסת התקנות החדשות :לתוקף, ניתן להיעזר בהן כדוגמא לפרקטיקה ראויה. ראו - B7AE - 45E7 - 80CD - w.justice.gov.il/NR/rdonlyres/C155FC71 http://ww B40B1289D4CE/35988/dataprotectionpaper2.pdf 18 .במערכות מצלמות רבות יש אפשרות גישה מרחוק אל המחשב המכיל את המידע המצולם, על גבי רשת האינטרנט במערכות אלה סיכוני אבטחה הנובעים מקישוריות לאינטרנט. יש לתת את הדעת לסיכונים אלה בעת שמירה של .המידע 19 ההרשאה לצפייה בצילומי המצלמה ולהקלטתם תהיה רק על בסיס צורך לדעת, ורק במידה הנדרשת; רשימת הרשאות הגישה צריכה להיות מפורטת ומדויקת בשים לב לסוגים השונים של הפעולות שניתן לבצע במערכת מצלמות המעקב ובצילומם הנאגרים בה, ל ;משל: רשות לראות את הצילום בזמן אמת צפייה ;בצילומים המוקלטים הרשאה להעתיק את ההקלטות; הרשאה לשליטה במערכות הזום והכוונון של המצלמה; יכולת מחיקה או עריכה של .הצילומים 20 ראו הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים "הנחיית רשם מאגרי מידע2/2011 בנושא שימו ש ( בשירותי מיקור חוץoutsourcing) לעיבוד מידע אישי:" בכתובת http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/Hanchayot/HanchayotDB/HanhayotDB.htm במחלקת ייעוץ וחקיקה במשר ד המשפטים מתבצעת בימים אלה עבודת מטה במטרה לפרסם הנחיית יועץ משפטי .לממשלה בנושא היבטי הפרטיות של מיקור חוץ של עבודות ושירותים מגופים ציבוריים - 12 - הפרטת השימוש באמצעי הפוגע באופן חמור בפרטיות– כדוגמת הפעלת אמצעי מעקב במרחב הציבורי- איננה עניין של מה בכך והשלכותיה על חירויות האדם עש ויות להיות עמוקות ונרחבות; 3.1.6.6 . קיום מערכת ניטור ש תאפשר תיעוד ובקרה של כל ניסיונו ת הגישה ;למערכת: מי נחשף למידע, לאיזה סוג של מידע ומתי 3.1.6.7 . ( לבחון את יישומם של אמצעים משפרי פרטיותprivacy enhancing technologies) לצורך מניעה של שימוש לא ראוי במידע21 . 3.1.7 . הגבלת השימוש במידע - אין לעשות שימוש בצילומים, ובכלל זה העברה , מסירה או גילוי לגורמים שאינם קשורים לארגון מציב המצלמות או למטרה המקורית של השימוש בצילומים22 .קל וחומר, שאסור גם למסור את הצילומים ממצלמת המעקב ,לפרסום באמצעי התקשורת אלא במקרים קונקרטיי ם שבהם יש נימוקים .מיוחדים ויוצאי דופן לכך 3.2 . כלי עזר ליישום האמור בה נחיה זו מצוי ב נספח ג'. 21 :בין אמצעים אלה ניתן למנות  אמצעים לאנונימיזציה של המידע המצולם(data anonnymization) ;  אמצעים להצפנה של המידע ה מצולם(data encryption) ;  אמצעים למזעור המידע המצולם(data minimization) ;  אמצעים לוידוא זהותם של משתמשים במידע המצולם(identity systems) ;  אמצעים להגבלת השימוש במידע המצולם על ידם(digital rights management) ;  .אמצעים למעקב וניטור אחר השימוש במידע המצולם 22 האמור אינו מתייחס למסירת הצילומים לגופים המפעילים סמכויות חקירה, לגורמים אחרים הרשאים לקבל אותם בהתאם להוראות הדין, או למסירת המידע לפי צו שיפוטי. - 13 - נספח א' – דוגמא לשימוע בעניין התקנת מצלמת מעקב במרחב הציבורי 'חלק א– פרטים אודות איסוף– מיקום המצלמה 1. ה מיקום המבוקש להתקנת המצלמה והשטח המכוסה .על ידה. עדיף בסימון על גבי מפה 2. .שמו של הארגון האחראי על הצבת המצלמה 3. סוג מורשי הגישה למיד .ע 4. מטרת הצבת המצלמה במיקום זה. 5. אתרים רגישים )(כגון מוסדות רפואיים או בתי ספר הנכללים בשטח המכוסה. 6. החלופות שנבדקו להצבת מצלמה. 7. מאפייני המצלמ ה- סוג המצלמה, יכולות צילום (רזול ו ציה), תנאי צילום .'וכד 8. שעות פעילות המצלמה. 9. משך שמירת המידע במאגר. - 14 - נספח ב' – דוגמא ל פרטים שיש למסור אודות הפעלת מצלמת מעקב במסגרת קיום חובת השקיפות לפי סעיף11 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 1. .מיקום המצלמה והשטח המכוסה על ידה 2. .הארגון האחראי על הצבתה 3. תיאור.מאפייני המצלמה ויכולותיה; האם הצילומים מוקלטים 4. מטרות הצבת המצלמה ומטרת .שמירת ההקלטות 5. .משך שמירת ההקלטות 6. .שעות הפעלת המצלמה 7. פרטי הגורם האחראי לצפייה ושמירה של המידע. 8. פרטי מנהל מאג.ר המידע 9. פרטי התקשרות לצורך מימוש זכות העיון בהקלטות לפי סעיף13 לחוק. - 15 - נספח ג ' - רשימת בדיקה לקיום הוראות ה הנחיה בהתקנת ושימוש במצלמות מעקב ו במאג רי הצילומים הנקלטים בהן נושא סעיף בהנחיה תוכן הבדיקה הערות קבלת ההחלטה על הצבת מצלמות מעקב 3.1.1.2 ובמקרים מקיפה, בדיקה עריכת ,המתאימים גם תסקיר מלא של השלכות השימוש במצלמה על זכויות הציבור, ובמיוחד על הזכות לפרטיות בבדיקה המקדמית יש להתייחס תכ לנושאים: השימוש לית מידתיות המעקב; במצלמות ; המעקב במצלמות השימוש בחינת מקרים מיוחדים כגון הצבת מצלמות מעקב במקומות בהם מצויים קטינים; עריכת שימוע ציבורי פומבי במקרים מסוימים (ראו נספח א' להנחיה )לעניין זה הפעלת מצלמות ,מעקב: מיקום כיסוי ופונקציונליות 3.1.2.1 מיקו ם המצלמות וזווית הצילום במקום ובזווית שיכסו במידת האפשר רק את השטחים הרלבנטיים, ויקלטו באופן המזערי האפשרי את השטח שאיננו רלבנטי למטרת הצבתה של המצלמה 3.1.2.2 רצוי להתקין בכל אתר את מספר המצלמות המינימאלי החיוני להשגת המטרה המבוקשת 3.1.2.3 יש לצמצם את פעילות המצלמות רק לזמנים בהם הצילום הוא רלבנטי למטרה המבוקשת 3.1.2.4 על איכות הצילום להתאים למטרה המבוקשת 3.1.2.5 שימוש בפונקציות מיוחדות של מצלמת מעקב, כגון אלה המפורטות להלן, מחייב תשומת לב מיוחדת ויישום קפדני של מידתיות הפגיעה הנובעת מהשימוש בהן - 16 - נושא סעיף בהנחיה תוכן הבדיקה הערות 3.1.2.6 אין להשתמש במצלמות מעקב לצורך הקלטת קול, אלא לפי הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט- 1979 יידוע הציבור על הצבת מצלמת מעקב 3.1.3.1 יש ליידע את הציבור על הצבת מצלמות .מעקב אמצעי היידוע המינימלי הוא בו למקום בסמוך שלטים הצגת המצלמה מותקנת 3.1.3.2 ,שלט האזהרה חייב להיות קריא וברור לרבות מבחינת גודלו פרטים שרצוי :לכלול בשלט ציור של מצלמה, או סמל גרפי מקובל ;אחר ש ם הארגון האחראי על ;הצבת המצלמה תיאור תמציתי ;של מטרת הצבת המצלמה אם קיים, כתובת אתר האינטרנט בו המצלמות רשימת מצויה ומדיניות השימוש בהן , או מספר טלפון וכתובת דוא"ל למענה על .שאלות בנוגע לשימוש במצלמה 3.1.3.3 רצוי שהגורם האחראי על התקנת מצלמת המעקב יפרסם גם רשימה מרוכזת של מקומות התקנת מצלמות מעקב באתר האינטרנט שלו (אם אין לכך מניעה חוקית או חשש לפגיעה ממשית בתכלית הלגיטימית של הצבת המצ)למה בנספח ב' להנחיה מוצגת דוגמא למידת הפירוט שתוצג ברשימה שמירת הצילומים ומחיקתם 3.1.4.2 יש לבחון בקפידה האם מטרת התקנת המצלמות בכלל מחייבת הקלטה של הצילומים, או שמא ניתן להסתפק בצילום חי בלבד 3.1.4.3 ככל שקיים צורך להקליט, יש לקבוע את משך שמירת הצילומים יקבע - 17 - נושא סעיף בהנחיה תוכן הבדיקה הערות משך התקופה בה יישמרו ההקלטות בכל מקרה בנפרד לפי מבחני למטרה בהתאם המידתיות, הספציפית של התקנת המצלמה הנקלט המידע ולרגישות בעדשתה 3.1.4.4 מומלץ לתכנן את מערכת ההקלטה "מראש לפי תפיסת "תכנון לפרטיות ( Privacy By Design ) כך שהצילומים המוקלטים יימח קו אוטומטית לאחר פרק הזמן המוגדר זכות העיון של המצולם 3.1.5.2 בעת מימוש זכות העיון זיהויו של מבקש העיון בצילומים יעשה גם לפי תמונה 3.1.5.3 להיות במאגר לעיון הבקשה על קונקרטית וספציפית יותר מן הרגיל 3.1.5.4 כאשר בצילום בו מבקש נושא המידע לעיין מו פיעים גם אנשים אחרים, יש לנהוג בבקשה במשנה זהירות אבטחת מידע 3.1.6.1 קיום הגנה פיזית ולוגית על מערכת מצלמות המעקב 3.1.6.2 להקלטת ברורים נהלים קביעת הצילומים, לעיבודם ולהפצתם ולאבטחת המידע בהם 3.1.6.3 קביעת רשימת מורשי גישה, והטלת מגבלות על גישתם למ ידע 3.1.6.4 הקפדה בבחירת העובדים שיהיו בעלי גישה למידע, הדרכה נאותה שלהם בדבר נהלי אבטחת המידע ובדבר חובותיהם לפי הנהלים ולפי החוק, והחתמת העובדים על התחייבות לסודיות ולהימנע - 18 - נושא סעיף בהנחיה תוכן הבדיקה הערות ממסירת תוכן הצילומים לגורמים בלתי מוסמכים 3.1.6.5 יש לנקוט משנה זהירות בשי רותי מיקור חוץ, שכן שימוש בקבלנים אינו מסיר את האחריות ממפעיל מצלמות המעקב לקיום כל החובות החלות עליו מכוח החוק, במיוחד לעניין פעולות רגישות יותר כגון העתקת הצילומים, מחיקתם או עריכתם אותן עדיף שיבצע מזמין השירות ולא עובדי הקבלן ראו הנחיית רשם מאגרי מידע 2/2011 בנושא שימוש בשירותי ( חוץ מיקורoutsourcing ) לעיבוד מידע אישי 3.1.6.6 קיום מערכת ניטור שתאפשר תיעוד :ובקרה של כל ניסיונות הגישה למערכת מי נחשף למידע, לאיזה סוג של מידע ומתי 3.1.6.7 לבחון את יישומם של אמצעים משפרי ( פרטיותprivacy enhancing technologies ) לצורך מניעה של שימוש לא ראוי במידע הגבלת השימוש במידע 3.1.7 אין להעביר את הצילומים ,למסור או לגלות אותם לגורמים שאינם קשורים לארגון זרים או למטרה זרה - 19 - מידע לגבי ההנחיה 1. :מס' ההנחיה 4/2012 2. :נושא ההנחיה שימוש במצלמות מעקב ובמאגרי הצילומים ה נקלטים בהן 3. :תאריך פרסום 21/10/2012 4. :בתוקף מתאריך 21/10/2012 5. חוקים שאוזכרו: א. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ב. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 ג. חוק האזנות סתר, התשל"ז- 1977 ד. ,)תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון ה תשמ"א- 1981 ה. תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ,)ציבוריים ה תשמ"ו- 1986 ו. חוק העבירות המינהליות, השתמ"ו– 1985 , ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי– הגנת הפרטיות), תשס"ד– 2004 ז. )טיוטת תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע 6. פסקי דין שאוזכ רו : א. בג"צ2303/90 פיליפוביץ נ' רשם החברות", פ ד (מו1 ) 410 ב. בג"צ7256/95 פישלר נ' מפכ"ל המשטרה(, פ"ד נ5 ) 1 ג. דב"ע97 / 4-70 אוניברסיטת תל אביב– ההסתדרות הכללית החדשה ', פד"ע ל385 , 411 ד. בג"צ8070/98 'האגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים ואח , (פ"ד נח4 ) 842 ה. ע"ע90/08 איסקוב נ' מדינת ישראל– הממונה על חוק עבודת נשים( , ,פורסם בנבו 8.2.2011 .) 7. מאמרים שאוזכרו : א. ,מ. בירנהק"שליטה והסכמה: הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות" ,משפט וממשל יא תשס"ח9 , 57 ב. ,אפרת וקסמן, דנה בלאנדר דגמים של שיתוף אזרחים ,, המכון הישראלי לדמוקרטיה2002 , ע 'מ45-54 8. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שאוזכרו.: אין 9. הנחיות רשם מאגרי מידע שאוזכרו: הנחיית רשם מאגרי מידע2/2011 בנושא שימוש בשירותי ( מיקור חוץoutsourcing) לעיבוד מידע אישי 10 . :מילות מפתח אבטחת מידע, גילוי נאות, הסכמה מדעת, הסכמה מכללא, זכות עיון, מאגר מידע, מי ,דע רגיש, מצלמות מעקב, שקיפותCCTV . 11 . עדכונים גרסה פרטים תאריך - 20 -