חומר רקע
1
7.1.2024
נייר עמדה מטעם ארגוני זכויות האדם :
הצעת חוק עובדים זרים(
'תיקון מס24
)
(פיקדון לעובדים זרים), התשפ"ד2024
הרינו מתכבדים להגיש את
עמדתנו ביחס ל
הצעת החוק
,שבנדון
שמקודמת
בהמשך לפסק דינו של
בית המשפט העליון בבג"ץ6942/19
צ'באנו נ' שר הפנים
מיום12.7.2023
:(להלן פס"ד צ'באנו),
אשר הוגש על יד
י נו
בש ם
שני עובדי בניין שנפגעו מההסדר החקיקתי ובשמנו
(עתירה
של
עובדת
.)סיעוד שנפגעה מההסדר הותלתה ונמחקה בתוצאה דומה לאחר פסק הדין האמור
כמפורט להלן, אנו קוראים שלא לקדם את ההצעה .
הממשלה בוחרת לקדם שוב הסדר פוגעני, דומה
מאד לזה שכבר נפסל בבג"ץ לפני מספר חודשים. הפחתה קלה של היקף הפגיעה לא משנה את הפגם
הבסיסי שבהסדר: לחילוט אוטומטי של קניין המשקף זכויות קוגנטיות כסנקציה ללא משפט, ללא
שיקול דעת וללא הליך מינהלי , אין אח ורע, לא בישראל ולא בעולם. ההסדר יביא בהכרח
ל פגיעה
לא
מוצדקת
,בזכויותיהם של מי שנמנים על קבוצה מוחלשת
ו כל זאת כשלא ברור לשם מה מקודמת
ההצעה בהינתן ששופטי בג"ץ קבעו
ש
נתוני המדינה מלמדים ש ההסדר שנפסל ממילא לא הביא
לתוצאתו
המיוחלת.
מובן, שככל שיוחלט בכל זאת לקדם את ההצעה, יש להכניס בהסדר המוצע ב ה שינויים מבניים
מהותיים
, שיקרבו את המנגנון המוצע למנגנונים המקובלים במשפט לשם פגיעה בזכות.
1.
ההסדר המוצע, בדומה לזה שנפסל בבג"ץ
צ'באנו , מבקש להסמיך את המדינה לחלט–
ללא
משפט ו אף
ללא הליך מינהלי –
כספים בשיעורים
משמעותיים
מאחת האוכלוסיות המוחלשות
ביותר
בישראל: מהגרי עבודה ברישיון, שהוזמנו ל
ישראל ל
עבוד בה
בעבודות קשות ובלתי
מבוקשות בעליל
תוך הותרת
,חייהם מאחור
ונשארו
.בישראל לאחר תום אשרתם
2.
הכספים ש
יחולטו הם כספים ש
שייכים ל
עובדים מכוח משפט העבודה מתוקף זכותם הקוגנטית
לפנסיה ולפיצויים ,וזא ת
בהתאם לפסיקת בתי הדי ן לעבודה, להסכמים עם מדינות המוצא של
העובדים ולאמנות שמדינת ישראל חתומה עליהן .
הם שייכים להם ואמורים לאפשר את קיומם
בארצותיהם עם חזרתם אליהן, שנים לאחר שעזבו אותן, כשסיכוייה
ם
להשתלב בשוק העבודה
.שם מחדש נמוכים מעסיקיהם, שאינם יכולים להפקיד כספים
אלו בקרנות
הפנסיה נוכח סירוב
הקרנות לאפשר זאת, מחוייבים– על מנת להגן על העובדים ועל שוק העבודה המקומי כאחד
–
להפריש סכומים אלו לחשבון פיקדון פשוט שמנהלת רשות האוכלוסין וההגירה (הכוונה
המקורית, להקים קרן של ממש, לא התממשה). הכספים נצברים לטובת העובדים וניתנים להם
רק
עם יציאתם את ישראל, על מנת להבטיח את יציאתם בתום תקופת עבודתם, בתוספת
רווחים אפסיים
שנצברו ובניכוי עמלות
ומס קבוע של15%
והוצאות הרחקה ככל שישנן. כך
.כבר כעת, ללא קשר להצעה
3.
ההצעה מבקשת לאפשר למדינה, שמחזיקה בכספי
ה עובדים
אלו
מתוקף היותה מנהלת חשבון
הפיקדון , לבחון ערב עזיבת העובד את ישראל האם אשרתו
פקעה ומתי , ובהתאם לכך–
לחלט
אוטומטית שיעור ניכר מהכספים, עד כדי75%
מהם, ללא הפעלת שיקול דעת ,ללא שימוע
ואף
2
ללא התראה
; כשבשלב זה, יכולתו של העובד שנפגע מההחלטה לעתור עליה לבית המשפ ,ט
כמעט ש
אינה קיימת בהינתן עזיבתו את ישראל , ואם קיימת כרוכה בעלויות שלעתים
י הפכו
בפני עצמן את העתירה לבלתי
מעשית.
4.
,אכן
שהיה שלא כדין היא עבירה,. ככל עבירה ניתן לנקוט בגינה בהליכים פליליים,
כשלצידם
ניתן גם לנקוט ב
הליכי הרחקה מינהליים .
מובן
ש,ניתן לשקול סנקציות מידתיות נוספות
לרבות
פגיעה בקניין ,
בגדר הכללים המחייבים הליך משפטי ולכל הפחות מינהלי בטרם הטלת
הסנקציה
; כללים ש
נועדו
להבטיח כי
הסנקציה
תינתן בהתאם לנסיבות הפרטניות–
מידת
.האשם, חומרת ההפרה, הנסיבות שהביאו לה, וכיו"ב
5.
אלא ש
ההצעה מבקשת ליי
צר מנגנון חסר תקדים, של ענישה לל ,א משפט וללא הליך מינהלי
בגין הפרת דין. להסדר כזה, שבו זכויות סוציאליות מהוות בנות ערובה להכוונת התנהגות, אין
,אח ורע בישראל, ולמיטב ידיעתנו גם לא בעולם. אף עבירה, חמורה ככל שתהיה אינה מביאה
.לחילוט אוטומטי וללא משפט של זכויותיו הסוציאליות של החשוד בה
לא זו בלבד שמדובר
בפגיעה בהיקף גדול בקניינם הדל של
נשים
וגברים עניים, אלא שפגיעה זו נעשית מחוץ לכל
נורמה משפטית ומהווה כשלעצמה פגיעה בזכות החוקתית.
6.
לא זו בלבד
שמדובר
בסנקציה עוק ש
פת
את ההליך המשפטי הנדרש ברגיל לשם פגיעה בזכויות
סוציאליות, אלא ש
היא גם פוגעני
ת בהרבה מהמקובל ב
יחס ל עיצומים
כספיים:
ראשית , בניגוד לעיצומים כספיים
ש
מוטלים לרוב על גופים חזקים יחסית,
ענייננו בסנקציה
שתוטל על
אוכלוס
י יה מוחלשת, וזאת ערב יציאתה את ישראל כשיכולתה המעשית לעתור נגד
ההחלטה
ולו בדיעבד
כמעט שאינה קיימת.
שנית
, ההחלטה מתקבלת באופן אוטומטי, ללא שימוע ו
אף ללא התראה ו ללא הפעלת שיקול
.דעת, בהתאם לאחוזים קבועים
ודוק–
אין מדובר בקנס נומינלי המוטל בהתאם לנסיבות
המקרה ועד לגובה מסוים, אלא בקנס
באחוזים מסכום הפיקדון שנצבר (
אחוזים ,קבועים
)דהיינו ללא שיקול דעת , באופן שיפגע בצורה קשה( יותר במי שצבר יותר כסף בפיקדון ,כלומר
דווקא במי ש
עבד יותר שנים כדין.)
7.
,פגמים אלו הם שהובילו את בית המשפט העליון לקבוע כי ההסדר הקודם, ש הוסף להצעת חוק
הפיקדון ברגע האחרון במסגרת חוק ההסדרים בשנת2005
מבלי ש,נערך אודותיו דיון מהותי
הביא לפגיעה קשה באוכלוסייה מוחלשת
ו
ייצר תוצאות לא צודקות במקרים פרטניים .
כל
ה פגמים
ה אלו קיימים גם בהסדר החילוט המוצע. ההסדר אמנם
מ
פחית (במידה ז)ניחה
את
היקף הפגיעה המקסימלי בכספים
ופור
ס אותו על פני תקופה ארוכה יותר ; אולם בעיקרו נשאר
ההסדר כשהיה : פגיעה משמעותית בקניינה של אוכלוסיה מוחלשת, ללא הליך משפטי או
.מינהלי, לא לפני קבלת ההחלטה ובאופן מעשי גם לא אחריה
8.
כל זאת, כאשר לא ברור מה הצורך בהסדר, שכן ה תועלת
שבו לא הוכחה עד היום
(והדברים
אמורים ביחס להסדר הקודם, שהיה אפילו פוגעני מזה שמוצע כעת). לא זו בלבד שההסדר
,נחקק בחופזה וללא דיון מעמיק
אלא ש
נתונים על יעילותו לא הוצגו עד לאחר
חלוף שנים
במסגרת
,הגשת העתירות על ידינו ומהם עלה– כך לפי שופטי בית ה משפט העליון–
שלא ניתן
3
לראות השפעה של ההסדר על היקפי היציאה במועד של עובדים
(ר' למשל סעיפים64
-
59
ו-
74
)לחוות דעתה של כב' הנשיאה חיות .למעשה, אף כב' השופט סולברג, שכתב את דעת המיעוט
בפסק הדין,
הסכים
ש ,קיימים סימני שאלה אודות יעילות ההסדר
אך סבר שלבית המשפט
אין
סמכות להתערב בהסדר שקבעה הכנסת אף אם זו לא הוכיחה את יעילותו;
וכי תועלת ההסדר
עולה מניתוח אנליטי שלו ולא בהכרח מההיבט האמפירי שלו (סעיפים27-24
.)לחוות דעתו
9.
בכל הכבוד, לא ניתן לקדם שוב
הסדר כה פוגעני, על סמך הנחות תיאורטיות ש לא נבחנו מראש
שו לא הוכחו ,בדיעבד
רק מכוח האינרציה
.ושיח פופוליסטי נגד מהגרים ונגד בית המשפט
10
.
.נוכח האמור, אנו קוראים לוועדה שלא לקדם את החוק הסדר הפיקדון כשלעצמו, שמבטיח
שחרור הכסף עם יציאת העובד מישראל, מהווה כשלעצמו תמריץ ליציאה מישראל בתום
תקופת השהייה. את היקפי השהיה שלא כדין של מהגרי עבודה, שחלק גדול מהם נובע דווקא
.מהפרות זכויותיהם, ניתן לצמצם בדרכים אחרות
ו
אכן, לא ניתן להתעלם מ
שלל גורמים
:שמביאים מהגרי עבודה להפוך לשוהים שלא כדין ולהמשיך ולשהות שלא כדין במדינת היעד
;גיוס פיראטי תחת חובות תוך הטעיה וניצול
היעדר-נגישות ל מידע חיוני ובסיסי אודות מעמדם
בישראל ברגע נתון
הנמצא אצל
רשות האוכלוסין וההגירה; וכמובן הפרות זכויות מצד
מעסיקיהם, שגוררות
אבדן אשרה
ו
אבדן שכר וזכויות , באופן שמאלץ
את העובדים
להישאר
בישראל מעבר לתקופת האשרה. בכל אלו ניתן לטפל, וצריך לטפל, ללא קשר להצעה זו –
באופן
שיתרום כשלעצמו לצמצום מספר המקרים בהם עובדים נותרים בישראל מעבר.לאשרתם
11
.
ככל
שחרף כל האמור יקודם ההסדר האמו ר, הרי שיש להכניס בו שינויים משמעותיים–
מבניים, ולא רק מספריים –
.כמפורט להלן
א . שינוי מנגנון החילוט מחילוט באחוזים לחילוט בסכום נומינאלי
12
.
גובה החילוט החודשי המוצע
מופיע
כאחוז קבוע–
5%
או10%
–
כנגזרת מ
ה
סכום ה ניתן
לחילוט מה .פיקדון כאמור, מדובר בשיעור קבוע שאינו תלוי בשיקול דעת, אולם יתרה מכך–
מדובר בחילוט
אחוזי
ולא
נומינאלי. המשמעות היא ש על אותה הפרה של הדין–
למשל, שהייה
שלא כדין הנמשכת חודשיים–
יילקח סכום נומינאלי
שונה מעובדים שונים , לא
בגלל
,נסיבותיהם הפרטניות שכלל לא ייבחנו, אלא בגין משך הזמן בו שמרו על החוק קודם לכן
כשדווקא עובד ששמר על החוק יותר, ייפגע יותר.
13
.
:למשל
עובד שעבד10
שנים כדין, ומעסיקיו הפרישו לו במצטבר סכום גבוה בגין תקופת עבודה
זו; יאבד בגין חודשיים בלבד של שהייה שלא כדין, סכומים גבוהים בהרבה ממי שעבד בישראל
כדין רק3
!חודשים ונשאר בישראל שלא כדין במשך שנה
14
. מדובר בעיוות, המוסיף לפגיעה בקניין ואף פוגע
בשוויון (ר' פסק דינה של כב' השופטת ברק
ארז בפרשת
צ'באנו.)
15
. על מנת להימנע מעיוות זה, יש לזנוח את מנגנון ה"חילוט בשיעורים" ול
כל הפחות ל המירו
ב
חילוט בסכום קבוע וידוע מראש, למשל תוך אבחנה בין סכומים לפי ענף, או סכום אחיד (כגון
4
סכום של
4,000
ש"ח
הנזכר בדוח ה-
RIA
של המש רד כרווח החודשי של מי שיישאר לעבוד
.)בישראל שלא כדין לאחר תום תקופת שהייתו החוקית
ב .התניית החילוט ב מתן התראה
ל
פני החילוט
16
.
כאמור, הסנקציה המוצעת תוטל ללא שימוע, ללא זכות טיעון, ואף ללא התראה–
וזאת ערב
יציאת העובד מישראל, עם
הגשת הטופס הנדרש לשם שחרור כספי הפיקדון בשדה התעופה .
ההנחה העומדת בבסיס ההסדר היא, שהעובדים מודעים היטב לכך שאשרת
ם
פקעה, אך הם
.בחרו להישאר בישראל למרות זאת
17
.
אלא
ש בלא מעט מהמקרים
ש בהם נתקלנו במשך השנים בעמותת קו לעובד, עובדים כלל לא
ידעו שהם שוהים בישראל שלא
כדין.
,כך למשל
שניים מבין שלושת העובדים שבגינם הוגשו
העתירות נגד ההסדר
הקודם
, שהו בישראל ב זמן שסברו שהוגשו עבורם בקשות להארכות
אשרותיהם , מבלי לדעת מה באמת מצב בקשותיהם (שבדיעבד התברר שכלל לא הוגשו או נדחו
מבלי שעודכנו בכך).
18
. יש להבין, ש
בניגוד לאזרחים זרים אחרים ש
מגיעים ללשכות רשות האוכלוסין וההגירה
באופן
עיתי
לצורך חידוש אשרותיהם, מהגרי העבודה ברישיון אינם נמצאים בקשר ישיר עם
הרשות .
את אשרותיהם מאריכים
מעסיקים או לשכות תיווך .
העובד יודע כמובן מה תוקף האשרה
שאלו מדביקים בדרכונו, אלא ש לאשרה
שבדרכון אין משמעות –
מה שחשוב הוא הרישום
הממוחשב במחשבי הרשות .
כך למשל במקרים בהם המעסיק/לשכה מדווחים לרשות על
נטישה או סיום ההעסקה,
האשרה הממוחשבת מבוטלת עוד לפני שמועד האשרה שבדרכון
;פקע ,יש גם מקרים הפוכים כאשר האשרה הסתיימה אבל נמצאת בתהליכי חידוש בידי
הלשכה/מעסיק, תהליכים שכא
מור העובד אינו מעורב בהם. נציין, ש בענפים העיקריים
שעליהם יחול ההסדר המוצע (סיעוד ובניין), שיעור ניכר מהעובדים ממשיך לעבוד
כדין
גם אחרי
תום63
החודשים הקבועים בחוק הכניסה לישראל ,
וזאת "בחסות "חריגים בחוק שאינם
חריגים
כלל
. הדברים מקבלים משנה תוקף בעת הנוכחית , בה החליטה המדינה לאפשר
.הארכות גורפות לתקופות השהיה של עובדים בישראל בצל המלחמה ועזיבת עובדים את הארץ
19
.
גישת העובדים למידע הממוחשב אודות אשרתם
מוגבלת ביותר.
מערכת המידע לעובדים
מופעלת באנגלית בלבד, שפה שאינה נגישה לחלק ניכר ממהגרי העבודה(ל פי רשות האוכלוסין
וההגירה, התאמה שפתית של המערכת אמורה להיות מוסדרת במהלך שנת2024
, מועד שאנו
צופים שי
ו
ארך נוכח המלחמה.)
בנוסף, המערכת אינה משקפת סטטוס טיפול בבקשות להארכת
האשרה; וממילא, לא ניתן לצפות ממהגר עבודה שייכנס באופן יומיומי למערכת על מנת לוודא
מדי י
ום שאשרתו לא בוטל
ה. לשם המחשת המצב , היו מקרים בהם נתקלנו בכך שאשרה
"הוארכה" בהתאם להוראת שעה )(למשל, בתקופת הקורונה או בימים אלה בתקופת מלחמה
לפי אתר רשות האוכלוסין וההגירה
, ואף הודע על כך לעובד/ת
בהודעת
סמס , אך בפועל העובדת
כבר ה
י/יתה ללא מעסיק .ה
20
. משמעותם המצטברת
,של הדברים היא
ש חלק מהעובדים שנפגעים מההסדר כלל אינם מודעים
לכך שהם שוהים בישראל שלא כדין או
שלא הוגשה בגינם בקשת הארכה או בקשה אחרת
,לאשרה
והם מבינים זאת סמוך מאד למועד תחילת החילוט
, כשהדבר הוא בגדר מאוחר מדי .
5
21
.
"משכך, לכל הפחות יש להתנות את ביצוע החילוט במתן הודעה מטרימה לעובד, עם "הפיכתו
לשוהה שלא כדין, בה יימסר לו בשפתו כי מועד אשרתו פקע, כי אין בעניינו בקשה להסדרת
מעמד, וכי ככל שלא יעזוב את ישראל
או יפעל להסדרת מעמדו בה ב-
30
הימים הקרובים, יחול
לגביו הסדר החיל
וט מהפיקדון .
מתן הודעה מטרימה
לפני תחילת החילוט
היא עניין בסיסי
הנובע לא רק מכללי
המשפט והצדק
,הטבעי אלא אף נדרש בהסדר שמטרתו היא בסופו של
דבר לעודד שהיה
כדין ולא רק להתעשר בדיעבד על חשבון עובד שלא עשה זאת.
,כאמור למיטב
ידיעתנו, במהלך שנת2024
צפויה רשות האוכלוסין וההגירה להשיק אפליקציה
י יעודית
למהגרי העבודה ברישיון, המותאמת לשפתותיהם, ו אין כל מניעה להוסיף לאפליקציה זו
הודעת התראה
שתשלח
באופן
יזום ואוטומטי לעובדים , חודש לפני תחילת החילוט, על מנת
שאלו יהיו מודעי.ם למצבם ויוכלו לכלכל צעדיהם בהתאם
ג . הבטחת
היתכנות ריאלית לביקורת שיפוטית על החלטת החילוט
22
.
כאמור לעיל, אחת הבעיות המבניות בהסדר החילוט היא מועד
"קבלת ההחלטה" על החילוט
–
.עם בקשת שחרור הכסף, ערב טיסת העובד בשלב זה, לעובדים אין יכולת אמיתית לפנות
לערכאות משפטיות
לפני בו ז יע ש
את ישראל (נזכיר כי לפני הפנייה לערכאות יהיה עליהם
למצות את ההליך המינהלי של ה
גשת ה .)שגה
23
.
למעט במקרים חריגים של מי שהצליחו
בפרק זמן קצר זה להשיג ייצוג
משפטי כדי שניתן יהיה
לטפל בעניינם לאחר העזיבה ,לע ובדים
לא תהיה יכולת אמיתית לעתור ל בית המשפט
,בהמשך
לאחר
.עזיבתם את ישראל ,ייפוי כוחו של עורך דין ישראלי ממקום מושבם במדינה זרה
תשלום האגרה הנדרש וחתימה על תצהיר, אינ
ם
עניין של מה בכך בהינתן זהות ומאפייני
האוכלוסייה בה עסקינן ומדינותיהם .
24
. קושי זה
מעקר
במידה רבה את מ
נגנון החריגים
המוצע בהצעה (מנגנון שממילא ייושם רק
בדיעבד, לאחר קבלת ההחלטה על החילוט , ושלא פעם מניב החלטות לא מוצדקות–
ראו למשל
התייחסות כלל שופטי ההרכב בפרשת
צ'באנו , לרבות השופט סולברג, לעניינו של העותר1
,)
שכן ככל שהרשות תפעיל אותו בשרירותיות, אפליה, חו
סר סבירות קיצוני וכיו"ב,
ההחלטה
.תהיה חסינה מביקורת שיפוטית הלכה למעשה נזכ
י ר כי קושי זה
נזכר
בפסקי דינם של חלק
משופטי בית המשפט העליון בפרשת
צ'באנו
.עת מצאו כי יש לפסול את ההסדר
25
. לכך יש להוסיף גם את חוסר ההיתכנות הכלכלית שבעתירה כאמור, בין שהעובד נמצא
בישראל ובין שלא, ב
פרט ב מקרים שבהם היקף החילוט הוא נמוך: אגרת בית המשפט עומדת
על למעלה מ-
2,000
,₪
וזאת עוד לפני ,עלויות הייצוג. במקרים רבים ודאי מקרים בהם החילוט
נעשה על סכומים של כמה אלפי שקלים, ספק אם יוגשו בכלל עתירות בידי מי שהם בהגדרתם
מהגרי עבודה עניים שכעת גם כספם.חולט
26
.
נוכח האמור יש לכל הפחות לאזן את הפגיעה שנגרמת כתוצאה מכך בהסדרת הייצוג המשפטי
:והאגרות לשם הגשת עתירה כאמור
(א) יש לתקן את תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-
2007
, ולקבוע כי אגרה בגין עתירה
.בנושא תופחת באופן משמעותי
6
(ב)
יש לתקן את סעיף1כח לחוק עובדים זרים ולה סמיך את הממונה על זכויות עובדים זרים
להגיש עתירות בנושא בשם עובדים, או להסמיך אותה להסמיך עו"ד פרטיים לעשות זאת
.בדומה למערך האגף לסיוע משפטי שבמשרד המשפטים
(ג)
יש לקבוע כי הסדר החילוט יחול רק לגבי עובדים
שלמדינת המוצא שלהם יש הסכם עם
מדינת ישראל
שבו נ קבע מסלול מותאם לגביית תצהיר וחתימה על ייפוי כוח במדינת
.המוצא של העובד, להסמכת הממונה או עו"ד מטעמה להגיש עתירה כאמור
27
.
תיקונים אלו הם תנאי הכרחי
במסגרת יצ
ירת מ ,גנון סנקציות אוטומטיות, בסכומים ניכרים
על אוכלוסיה מוחלשת, שמופעלים ללא שימוע ובמועד בו הנפגע עוזב .את ישראל
ד .הפחתה משמעותית של שיעור החילוט המקסימלי ו איזון הפגיעה מהחילוט"ב שיטת
ה "גזר–
ניהול חשבון הפיקדון
באמצעות גוף פיננסי
28
. על
מנת לקדם את מידתיות ההסדר המוצע, יש להבטיח כי לצד הפגיעה שהוא יוצר, תהיה גם
הטבה מסוימת לעובדים שיצאו את ישראל במועד –
וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט
העליון.
29
.
כפי שנקבע בפסק הדין בעניין
צ'באנו ,, וזאת על בסיס הודאות המדינה עצמה במסגרת ההליך
להסדר הפקדון אין אח ורע בעולם. גם בישראל אין דוגמה לשימוש בזכויות קוגנטיות, ודאי
.לא של אוכלוסיה מוחלשת, כבנות ערובה להכוונת התנהגות
הדוגמה
היחידה
כביכול להסדר
,דומה בישראל היא מנגנון החילוט שנקבע ביחס לכספי הפיקדון של מבקשי המקלט ושנמצא
כעומד במבחני החוקתיות ב בג"ץ2293/17
גרסגהר נ' הכנסת , ניתן ביום20.4.2020
.
30
.
אלא שזאת יש להדגיש: בפרשת
גרסגהר
נמצא כי ההסדר עומד במבחני המידתיות, משום
ש החילוט שם כמעט לא חל על זכויות הפנסיה והפיצויים הקוגנטיות שנקבעו בצו ההרחבה
הכללי לפנסיה ,. אלו ייפגעו, לכל היותר
בהיקף השקול ל-
1.83%
מהשכר–
פחות משביעית
מהסכום לו זכאי העובד מכוח צו ההרחבה הכללי. אין כלל דמיון בין פגיעה זו, השקולה ל-
14%
מהזכויות הקוגנטיות, לפגיעה המוצעת כעת בגובה75%
מהן .
יצויין, כי בדבר
י ההסבר להצעה
נאמר שיש להחמיר עם מהגרי העבודה ביחס למבקשי המקלט
בשיעור החילוט המקסימלי מפקדון. דברים אלו עומדים בניגוד לעמדת הכנסת בעת חקיקת
הסדר הפיקדון למבקשי המקלט, אז נקבעו בו שיעורי חילוט גבוהים בהרבה פר חודש של שהיה
של כדין דווקא מתוך הטענה שיש להחמיר
עמם
(מה גם, שהחוק המקורי שם ביקש להטיל את
החילוט על מלוא הזכויות הקוגנטיות בפיקדון ,מבקשי המקלט
שכלל גם ניכויי שכר מהעובד;
היקף החילוט צומצם דה-
פקטו עם ביטול חובת הניכוי משכר העובד על ידי בית המשפט
)העליון ; אולם ממילא לא ניתן להצדיק החמרה
כה
משמעותית, של יותר מפי5
, עם מהגרי
.העבודה
31
.
לכך"יש להוסיף, שבמסגרת ההסדר שחל על מבקשי המקלט, לצד "מקל
החילוט נקבע גם
""גזר
:למי שיצא מישראל כדין
רובו המוחלט של החילוט ש
ם
חל על כספים שמופרשים
לפיקדון
בשיעור של16%, כ ,פי שנקבע בחוק עובדים זרים שהוא שיעור גבוה להפרשות מעסיק
מזה שנקבע בצו ההרחבה הקונגטי הכ( ללי12.5%
.)
הן במסגרת פרשת
גרסגהר
והן במסגרת
7
פרשת
צ'באנו ,
בית המשפט העליון עמד על כך שההסדר שנקבע ביחס למבקשי המקלט טומן
אם כן"בחובו "גזר
,ולא רק "מקל": דהיינו, עובד מבקש מקלט שכן יצא את ישראל במועד
יקבל תמרוץ משמעותי לעשות כן בדמות קבלת כספים בשיעור גבוה יותר מאלו שנקבעו בדין
הקוגנטי. בית המשפט העליון עמד על כך
שמדובר בהיבט משמעותי
המאזן את הפגיעה
שבחילוט במקרה של שהיה שלא כדין , שכן מדובר בהסדר המקנה הטבה לעובדים שיוצאים
במועד, וממילא מבטיח שהפגיעה בזכויותיהם שלפי צו ההרחבה הכללי לפנסיה תהיה יחסית
.קטנה
32
. בעניינו
.אין כל הטבה כזו
,לפי ההצעה
מהגר ע
בודה
,שיצא במועד פשוט יקבל את המגיע לו
לפי הדין הכללי. עובד שלא יצא במועד, יאבד
עד75%
מסכום הפיקדון
. זוהי פגיעה בלתי
.מידתית בעליל
33
. גם אם אין כוונה או היתכנות לחיוב מעסיקי מהגרי עבודה
המחוייבים בהפרשה לפיקדון
בסכום גבוה מזה שנקבע בצווי ההרחבה רלוונטיים (על אף שהדבר עשוי היה לעודד העסקת
עובדים
מקומיים
על פני הזמנת מהגרים, אינטרס ציבורי ראוי וחשוב), עדיין ניתן לפחות
להבטיח
"גזר" כלשהו–
והוא ניהול החשבון כקרן פיננסית, כפי שהוגי ההסדר ראו לנגד
עיניהם במקור.
34
.
ניהול הפיקדון כחשבון פשוט בידי רשות האוכלוסין וההגירה (באמצעות בנק המזרחי, נכון
להיום, שזכה במכרז) יצר בעיות רבות–
היעדר נגישות העובדים למידע אודות כספם, חוסר
יכולת לוודא הפקדה או אי-
,הפקדה מול הרשות
ו במיוחד– היעדר כל תשואה או השקעה על
כספים ,שחלקם מוחזק
ים
בחשבון
משך שנים רבות .כיד וע, כספי הפיקדון
נצברים ב
חשבון
בערכם הנומינלי בלא כל תשואה ממשית . למרות
שבמקור הפיקדון תוכנן להיות קרן ,
בסופו
של דבר הוא הוקם כחשבון חסכון פשוט
בתנאים מקפחים.
לצד היעדר רובד ביטוחי לחשבון
)זה (על כך נעמוד בקצרה להלן
ולמיסוי הגבוה שחל
על הכספים
( בעת משיכתם15%
מס כאמור
)בתוספת עמלות , הכספים בחשבון אינם מושקעים
ב אפיק סביר, בניגוד לכספי הפנסיה של
עובדים ישראלים –
וזאת למרות שחלק ניכר מהעובדים שלגביהם חל ההסדר עובדים בישראל
כדין שנים ארוכות.
,לשם השוואה ניתן להתבונן בעניינו של העותר השני בעתירת
צ'ב
אנו :
תשואת כספים המופקדים בקרנות הפנסיה עבור עובדים ישראלים בתקופה מקבילה לזו של
העותר
הגיעה
ל-
127%
.
אותו
עותר, לאחר פסק הדין שהורה להשיב לו את הכספים שחולטו ,
קיבל אך את הכספים שהופקדו לו
בערך הנומינלי בלבד בניכוי מס (מערכת להשוואת קרנו ת
הפנסיה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ובה השוואה של התשואה הממוצעת בקרנות
:הפנסיה מפורסמת בקישורhttps://pensyanet.cma.gov.il/
.)
35
. חלק מבעיות אלו אף מצאו ביטוי ב ן פסק הדין בפרשת
צ'באנו , בהתייחסות שופטי ההרכב
.לכספים הרבים שלא נמשכו מהפקדון חרף עזיבת העובד את הארץ
יצוין עוד כי סוגיית
:התשואה על הכספים וחשיבות השקעתם, נדונה בסמוך לחקיקת ההסדר ביום28.6.2010
הקדישה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיון רחב לקיפוח הכלכלי הטמון באגירת הכספים
,באופן זה. יו"ר הוועדה דאז
מר חיי
ם כץ,
:פתח את הישיבה בוועדה באלה המלים
8
"בדיון הקודם לא אישרנו את התקנות ,
כיוון שרצינו לדעת מה עושים בכסף
המופקר של העובדים הזרים ,
כאשר אף אחד במערכת השלטונית לא רואה
חשיבות איך לשמר אותו ואיך לדאוג לתשואות .אני רוצה לדעת ,מה התחדש מאז ,
האם הכסף של ה
עובדים הזרים קיבל ערך ,
האם מנסים להשקיע אותו ולשמר
אותו( "עמ '
2 לפרוטוקול הדיון בוועדה .)
36
.
משכך יש להכניס
:בהצעה את השינויים הבאים
(א)
יש להעלות באופן משמעותי את השיעור/סכום שאותו יקבל העובד בכל מקרה במועד
יציאתו, באופן שיקרב אותו לזה שמוגן מפני חילוט.בעניינם של מבקשי המקלט
(ב)
יש לקבוע כי
הפיקדון ינוהל כקרן בלבד, וש שר הפנים יהיה מוסמך להעביר את הפיקדון
הקיים
והמערכת הקשורה בו ל ניהול בהתאם
להסדר שייקבע בתקנות ותוך השקע ה
אחראית של הכספים לטובת ייצור תשואה.
ה
. ביטוח אובדן כושר עבודה
(ג)
,בהמשך להערתנו הקודמת, ובמסגרת ניהול הפיקדון כקרן ניתן וצריך
לייצר הטבה
משמעותית , מה שכונה "גזר" בעניין
גרסהגר , אשר משתלבת גם בקביעות בית המשפט העליון
בפרשות אחרות הנוגעות לזכויות מהגרי עבודה '(ר בבג"ץ1105/06
קו לעובד נ' שר הרווחה
(
22.6.2014
)), ולייצר לעובדים שכספם מופקד לקרן ביטוח אובדן כושר עבודה, ולהקצות
לביטוח זה חלק מהסכ.ום הנומינלי
(ד)
ככל שיצירת ביטוח זה תדרוש הקצאת כספים נוספת, לטעמנו יש להשתמש בכספים שהצטברו
( בפיקדון
כתוצאה מהחילוט
או בשל אי משיכה בחלוף7
)שנים
, למימון,
הקמה ויצירה של
ביטוח אובדן כושר עבודה למהגרי עבודה שאיבדו כושר עבודה בישראל, בדומה לעותר 1
בפרשת צ'באנו . יצוין כי צעד זה יקרב את הכספים המופקדים בפיקדון ,לתכליתם המקורית
.הסוציאלית
ו.
הוראת מעבר–
השבת כספים שכבר חולטו ביתר ביחס להסדר המוצע, לפי ההסדר
הקיים
(ה)
,לבסוף, אנו סבורים כי ככל שיקודם ההסדר המוצע שהסכומים שיהיו ניתנים לחילוט מכוחו
בהכרח נופלים מאל
ו ש כבר
חולטו,
מחולטים
וא יחולטו מכוח ההסדר הקיים עד לפקיעתו,
הרי שיש לקבוע כי עובדים שכספם חולט "מכוח ההסדר ה"ישן
יהיו זכאים לפנות ל גורם
שייקבע לשם השבת ההפרש שבין החילוט שבוצע מכספם
בפועל מכוח ההסדר שנפסל,
לבין
הסכום שהיה מחולט מהם לו היה חל עליהם ההסדר
הח
דש.
,בכבוד רב
מיכל תג'ר, עו"ד
אלעד כהנא, עו"ד
הקליניקה לזכויות עובדים
מחלקה משפטית
אוניברסיטת תל אביב
קו
לעובד