חומר רקע
מרכז מוסאוא
לזכויות האזרחים הערבים בישראל
חלקה של האוכלוסייה הערבית מתקציב המדינה
לשנים2018-2017והחלטת ממשלה מס '
922
www.mossawa.org
סקירה כללית
•מנהיגות הציבור הערבי ,
ביוזמת מרכז מוסאוא והוועד
הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות וחברי הכנסת
שנבחרו על ידי הציבור הערבי ,
הציגו לפני כשנתיים תכנית
עבודה שדרשה הקצאת6.4
מיליארד ₪
מדי שנה ליישובים
הערבים .
•
הממשלה דחתה את ההצעה ואישרה תכנית רב שנתית
בסכום כולל שנע בין9.5-15
מיליארד₪
,לחמש שנים ,
כלומד בין1.8-3
מיליארד ₪בשנה .
תקציב המדינה לשנים2017-2018
•התקציב מכיל תוספות מסוימות למשרדים החברתיים ,
אך אינו עורך שינויים מהותיים לסגירת פערים בשירותי
משרדי הממשלה לאזרחים הערבים .
•
התקציב בשנת2017עומד על סכום של כ-
491,000,000,000
₪
ובשנת2018
צפוי לעמוד על סכום
של כ-
463,000,000,000
₪
.
החלטת ממשלה מס '
922
•
יצאה לפועל ביום30
בדצמבר2015
•תוקצבה בכ-
9.7
מיליארד ₪
למשך5שנים
•
חלק קטן מאוד מהתקציבים הועברו לביצוע בשנת2017
,
ולגבי החלק הגדול ,
קיים קושי לאתר את התקנות
התקציביות הרלוונטיות
•
למרות שעברו כבר19חודשים מאז יצאה התכנית לפועל ,
משרדי הממשלה השונים אינם מספקים מידע מספק לגבי
סטטוס יישום התוכנית
•
משרדי הממשלה אינם פועלים לתמרץ את העברת
התקציבים לגורמים הרלוונטיים ,
לרבות הרשויות
המקומיות הערביות ,
וגם אינם עוזרים בהתגברות על
החסמים השונים.
החלטת ממשלה מס '
922
•
משרד החינוך מסרב לבצע את החלטת הממשלה בנושא שינוי
שיטת תקצוב התלמידים הערבים .
תלמיד יהודי מקבל בכל
סוגי בתי הספר סכומים גבוהים יותר מתלמיד ערבי .
משרד
החינוך שאמור היה ,כחלק מהחלטת הממשלה ,
להסיט
תקציבים באופן דיפרנציאלי מסרב לעשות זאת .
הסכום
השנתי עומד על כ-
1.4
מיליארד₪
,
ומכאן נובע הפער בין9.7
ל-
15
מיליארד ₪בסה"כ ..
משרד האוצר והממשלה חייבים
לטפל באפליה המערכתית של משרד החינוך נגד התלמיד
הערבי.
•
שיטה של סחבת ביישום החלטות ממשלה ליישובים הערבים
מוכרת מאז שנת2000ומעמיקה את האפליה.
•אם החלטת הממשלה תיושם במלואה ,
סכומיה יהוו רק2%
מסך התקציבים החברתיים המגיעים לסכום של142
מיליארד שקלים .בכל מצב ,
סכומי התכנית לא יסגרו את
הפערים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית.
החלטת ממשלה מס '
922
החלטת ממשלה מס '
922
מתעלמת מהצרכים של
האוכלוסייה הערבית בתחומים הבאים:
•עוני ורווחה :יותר מ-
52.6%
מהמשפחות הערביות חיות
מתחת לקו העוני בהשוואה ל-
13.6%מהמשפחות היהודיות.
•בריאות :
התחום לא קיבל שום התייחסות בהחלטת
הממשלה למרות הצורך בצמצום הפערים בבריאות בין
החברה היהודית והערבית.
•חקלאות :
מתוך תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר
בשנת2017שנאמד בכ-
1.93
מיליארד₪
,
אין סכומים
המיועדים לחברה הערבית מתוקף החלטה922
.
•אזורי תעשייה :
למרות שהחלטה922
מקצה תקציבים
לבניית אזורי תעשייה ביישובים הערבים ,
עדיין לא ברור אם
משרד הכלכלה אכן יבצע את ההקצאה.
הצרכים התקציביים של החברה הערבית :
משרד החינוך
•תקציב דיפרנציאלי :
משרד החינוך מסרב לבצע את ההקצאה לפי
החלטת הממשלה אשר תשנה את מנגנון התקצוב.
•בניית כיתות לימוד :קיים מחסור של יותר מ-
7000
כיתות לימוד
בבתי הספר הערבים .תקציב המדינה מכיל תקציבים של כ-
280
מיליון שקלים בשנת2017
,וכ-
266
מיליון שקלים לבניית כיתות
ביישובים הערבים .
•שיפור איכות ההוראה :
החלטת הממשלה קובעת תקציב לא
מספיק של65מיליון שקלים למטרה זו .למרות זאת ,
סכום זה
לא נמצא בבסיס התקציב לשנים2017-2018
.
•חינוך בלתי פורמלי :
החלטת הממשלה קובעת תקציב שנתי של
130מיליון שקלים .
התקציב של130
מיליון שקלים לשנת2016
לא יושם במלואו על ידי הרשויות ,
כיוון שמשרד האוצר העביר
את הכספים בועדת הכספים רק בסוף השנה .
הסכום גם לא נכנס
לבסיס התקציב לשנים2017-2018
.
משרד הכלכלה
•הכשרה מקצועית :
משרד הכלכלה לא שינה את מנגנון התקצוב
להכשרה מקצועית .
לא ברור מה סכום התקציב המוקצה לחברה
הערבית.
•מעונות יום :
המחסור בקרקע לבנייה ביישובים הערבים נחשב
לחסם רציני מול מימוש התקציבים .
40
רשויות מקומיות סיימו
את הליכי התכנון לבניית מעונות יום ,
התקציב לא כולל את
התקציבים המיועדים לחברה הערבית ,
כך שלא ניתן לקדם את
הנושא ברשויות המקומיות הערביות.
•המרצת המגזר העסקי :
אין תקציבים המיועדים לחברה הערבית
בתקציב המדינה לשנים2017-2018
.
משרד הרווחה
•
המשרד לא נכלל בהחלטת הממשלה למרות הצורך העז
בשירותי רווחה ראויים ביישובים הערבים.
•
משרד הרווחה אינו מגייס עובדים סוציאליים ואינו מספק
מיקומים ראויים למרכזי עוצמה ומרכזי זכויות.
•בעקבות המלצות ועדת אלאלוף למאבק בעוני ,
תקציבים
הוקצו על מנת לפתוח מרכזי עוצמה וזכויות חדשים
למשפחות העניות ביישובים .למרות זאת ,
התקציב מקנה
גישה רק ל-
20משפחות במרכזים אלו.
משרד השיכון
•בניית שכונות חדשות :
משרד השיכון אמור להקצות סכום
של64.5מיליון שקלים ב-
2017
וסכום של106.5
מיליון
שקלים ב-
2018
למען בניית שכונות חדשות ביישובים
הערבים .אך למרבה הצער ,
סכומים אלו גם לא יספיקו על
מנת לתקן עוול של עשרות שנים בתכנון ובבנייה חדשה
למען האוכלוסייה הערבית.
•מוסדות ציבור :
המשרד אמור להקצות סכום של45.6
מיליון שקלים בשנת2017
וסכום של62מיליון שקלים ב-
2018
בתוך15יישובים .
תקציבים אלו לא יסגרו את הפער
שנוצר אחרי אי הקצאת תקציבים למוסדות ציבור במשך
5שנים .
תכנית העבודה של המשרד מדווחת על142
מיליון
שקלים למטרה זו.
•תכנון מפורט :
תקציבים לתכנון מפורט נחוצים על מנת
לפתור את משבר התכנון ביישובים הערבים .
החלטת
הממשלה מקצה תקציב שנתי של33מיליון שקלים ,
אך
משרד השיכון אינו מתכוון להקצותם ישירות ליישובים
הערבים ,
אלא על ידי"הרשאות להתחייב ."
משרד השיכון
יחלק את התקציבים לפי צורך כל רשות.
משרד השיכון
•תכנון ורישום קרקעות :
אפליית התכנון שהונהגה במשך
עשרות שנים גורמת לחוסר במקרקעין המתאימים לבנייה
ביישובים הערבים.
•
רשויות ערביות רבות זקוקות לתכניות מתאר מעודכנות על
מנת לספק פתרון לגידול הטבעי באוכלוסייה ולצרכי הדיור.
•
רוב המתכננים שגויסו על ידי הרשויות הערביות אינם
ערבים ואינם מכירים את החברה הערבית ,
את שפתה ואת
תרבותה.
•
לפי תכנית העבודה של משרד השיכון לשנת2017
,
126
מיליון שקלים יוקצו למטרה זו.
משרד השיכון וחוק קמיניץ
•קיימים כ-
50,000
בתים שנבנו ללא היתר ביישובים
הערבים.
•בעלי בתים אלו סובלים מצווי הריסה ,
קנסות כבדים
ואפילו מעצר בפועל.
•
חוק קמיניץ אושר בכנסת באפריל2017
,
החוק יגביר את
הריסת הבתים במקום למצוא פתרונות אמתיים לבעיות
התכנון ביישובים הערבים.
משרד הפנים
•מענקי איזון :
המלצות הועדה לשינוי מנגנון תקצוב
מענקי האיזון התקבלו בממשלה במאי2017
.
השינוי
במנגנון התקצוב צפוי להעניק חלק יותר גדול ממענקי
האיזון לרשויות הערביות ש-
98%
מהן נמצאות בתחתית
הסולם הסוציו-אקונומי.
•מענקי פיתוח :
פרויקטים אסטרטגיים חשובים ניתנים
לתקצוב על ידי מענקי הפיתוח .
התקציב מקצה סכום
של40מיליון שקלים ב-
2017
וסכום של77.5
מיליון
שקלים ב-
2018למטרה זו .
סכומים אלו לא מגיעים
לסכום של160
מיליון שקלים המוזכר בהחלטת
הממשלה.
•קרן לצמצום פערים :
יוקצה תקציב של400
מיליון
שקלים ב-
2017
ותקציב של332מיליון שקלים ב-
2018
למטרה זו.
משרד התרבות
•
בעקבות העתירה המשפטית של מרכז מוסאוא נגד
האפליה בתקציבים של משרד התרבות ,
המשרד הבטיח
להעלות את סכום התקציב המיועד לתרבות הערבית.
•
תקציב התרבות הערבית לשנת2017
מגיע לסכום של23
מיליון שקלים ,
ובשנת2018
מגיע לסכום של29
מיליון
שקלים.
•
התקציב הכולל של משרד התרבות מגיע לסכום של960
מיליון שקלים בשנת2017
,
וסכום של מיליארד שקלים
בשנת2018
.
כך שתקציב התרבות הערבית בקושי מגיע
ל-
3%מהתקציב הכולל.
משרד התחבורה
•
משרד התחבורה תורם להרחבת הפערים במקום לספק
תקציבים מספיקים על מנת לסגור אותם .
התקציבים
המוקצים לשנים הקרובות קטנים בהשוואה לצרכים.
•
רק8%
מהזכאים לסובסידיה בתחבורה ציבורית הם
אזרחים ערבים .סכום זה מגיע ל-
5.2
מיליארד שקלים
בשנה .לפי החלטת הממשלה ,
350
מיליון שקלים אמורים
להתווסף בכל שנה ,
אך סכומים אלו אינם מופיעים
בתקציב לשנים2017-2018
.
•קווי רכבת :
קווי רכבת חדשים לפריפריה נחנכו בשנים
האחרונות(כרמיאל ,בית שאן ,עפולה )...
אך לא נפתחו
תחנות חדשות ביישובים הערבים הסמוכים למסילות
הרכבת .קו רכבת קלה מחיפה לנצרת נמצא בהליכי תכנון.
משרד התחבורה
•פיתוח כבישים עירוניים :
המשרד אמור להקצות סכום של93.4
מיליון שקלים ב-
2017
וסכום של138מיליון שקלים ב-
2018
מתקציב כולל של מיליארד שקלים .
תקציבים אלו אינם
מספיקים לאור המצב הנחות של התשתיות העירוניות
ביישובים הערבים .
סכומים אלו גם לא יבטיחו חיבור שכונות
לתחבורה ציבורית.
•פיתוח כבישים בינעירוניים :
למרות הקושי באיתור התקציבים
הרלוונטיים לפיתוח כבישים בינעירוניים .
ההבדל הגדול בין
כבישים המחברים בין ישובים יהודים וכבישים המחברים בין
ישובים ערבים ברור למדי.
•
החברה הערבית משלמת מחיר כבד בתאונות דרכים בגלל
התנאים הנחותים של הכבישים ביישובים הערבים.
•
המשרד אמור להקצות תקציב של100
מיליון שקלים לכבישים
בינעירוניים ,תקציב זה מספיק לתיקון כביש אחד בלבד .
במקרה הזה ,
כביש444ליד טייבה.
משרד הבריאות
•משרד הבריאות אינו מבצע המלצות של הדו"
חות השנתיים
שמצביעים על הפערים בסיפוק שירותי בריאות הפוגעים
בעיקר באוכלוסייה הערבית.
•החלטת ממשלה מס '
922
מתעלמת מהסוגיות הבריאותיות
של החברה הערבית ולא מספקת פתרון לבעיות השונות .
•לא קיים בית חולים ציבורי אחד ביישובים הערבים ,
ואפילו
בנצרת כל בתי החולים תחת בעלות הכנסיות.
•קיים צורך עז לסגור את הפערים בבריאות ,
כולל הפערים
בתקציבי הבדיקות הגנטיות ,
פיזור האמבולנסים ומחלקות
לרפואת חירום ביישובים הערבים ,
ובמיוחד ביישובים הלא
מוכרים בנגב.
תקציב המדינה והנשים הערביות
הנשים הערביות הן הנפגעות העיקריות מהפערים בהשקעות
ברוב תחומי החיים .
•
שיעור השתתפות הנשים הערביות בשוק העבודה עומד
על24%
מול64%במגזר היהודי ,
ורבות מהן עובדות
במשרה חלקית בלבד .
•
אבטלת נשים ושיעורי תחלואה גבוהים יותר בקרב
הנשים מחייבים את הממשלה לגבש תכנית לאומית
מתוקצבת לסיוע לנשים ערביות בכל תחומי החיים .
•
הרשות למעמד האישה מפקירה נושא זה ואינה פועלת
לקדם צרכים ייחודיים של נשים ערביות.
אבטלה ועוני
•האבטלה והעוני הן סוגיות משמעותיות בחברה הערבית .
בנוסף הם משפיעים על הצמיחה הכללית ברמה הארצית.
•שום תועלת לא תבוא מהחלטת ממשלה מס '
922
אם
הממשלה לא תיקח אחריות ותטפל בנושאים המהותיים
כמו האבטלה ,העוני ,
האלימות ושיעורי התמותה הגבוהים
בחברה הערבית.
הכפרים הלא מוכרים בנגב
•
בפברואר2017
,הממשלה קיבלה החלטה מס '
2397
שכותרתה"
תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב
האוכלוסייה הבדואית בנגב2017-2021
."
•
החלטת הממשלה יצאה לפועל אחרי אישור תקציב
המדינה לשנים2017-2018
,
כך שכמו במקרה של החלטה
922
,יהיה קשה להקצות את התקציבים בפועל.
•אם ההחלטה תיושם במלואה ,
היא תעסוק בבעיות הכי
מעריכות שהחברה הערבית בנגב מתמודדת אתם.
•שר החקלאות אורי אריאל האחראי על יישום התכנית ,
תומך בהריסת בתים בתמורה להקצאת התקציבים
לאזרחים הערבים בנגב.
התכנית הרב שנתית לפיתוח כלכלי ביישובים
הערבים
•מנהיגות הציבור הערבי ,
ביוזמת מרכז מוסאוא והוועד הארצי
לראשי הרשויות המקומיות הערביות וחברי הכנסת שנבחרו
על ידי הציבור הערבי ,
הציגו לפני כשנתיים תכנית עבודה
שדרשה הקצאת6.4
מיליארד ₪
מדי שנה ליישובים הערבים
(
32מיליארד שקלים ב-5שנים.)
•
אם לוקחים בחשבון את התקציבים החברתיים שמגיעים
לסכום של142מיליארד שקלים ,
ותקציבי המשרדים האחרים
שמגיעים לסכום של70מיליארד שקלים ,
תקציב זה ישים
בהחלט.