הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – ביחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי דנה בסטאטוס יישום החוק למניעת אלימות במשפחה יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: אנחנו אמנם במלחמה אך אירועי האלימות במשפחה ובכלל לא פוחתים וחייבים לתת מענה. חוק מניעת האלימות במשפחה הוא חשוב וקריטי בתהליך הזה. נתעקש שיכנס לתוקפו בזמן". שב"ס: "עובדים בכל הכוח אבל ייתכן שנצטרך לבקש תוספת של זמן להיערך לתחילת עבודת היחידה והמסגרת המלאה". הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל, קיימה היום (שני) דיון על סטטוס יישום החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג– 2023 (מ/ 1572). מטרת החוק לאפשר לבית המשפט במקרים המתאימים להטיל תנאים לפיקוח על קיומו של צו הגנה באמצעות שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, אמצעי המבוסס על טכנולוגיית ניטור מיקום, המאפשרת ניטור רציף ובזמן אמת אחר מקום הימצאותו של מפוקח. החוק מגדיר עוד, את תפיסת ההפעלה להקמה, פעילות, מינוי והסמכת בעלי תפקידים ביחידת הפיקוח הטכנולוגי שתפעל תחת אחריות שירות בתי הסוהר. משום שמדובר באמצעי חדשני, מוצע לקבוע את הוראות חוק זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל לפני למעלה מחמישה חודשים אישרנו את החוק למניעת אלימות במשפחה הידוע בשמו בציבור חוק האיזוק האלקטרוני. במסגרת החוק נקבעה תקופה של שנה להכנות כדי ליישם את החוק. מטרת הדיון היום לראות היכן אנו נמצאים ואם ניתן לסייע היכן שיש קשיים וחסמים שצריכים לקבל מענה לפני יישומו של החוק". עו"ד כינרת צימרמן , לשכה משפטית בשב"ס, אמרה כי הוקם צוות בנוסף לתפקידים האחרים שהם ממלאים בתקופה זו, להקמה ובניית תורת הפעלה ומציאת פתרונות לפערים שעולים בשיתוף עם המשרד לביטחון לאומי. היא הוסיפה, כי משלחת של שב"ס היתה אמורה לצאת לחו"ל ללמוד כיצד היישום עובד במדינות שמפעילות את המערכות על ידי גופי אכיפה, אך לאחר ה 7 לאוקטובר השירות נדרש למשימות חירום וכל תשומת הלב למאמץ המלחמתי וקליטה של מעל 4,000 עצורים ואסירים נוספים. בחודש האחרון חזרנו לתת את הדעת על קידום הוראות החוק ולראות איך אנחנו מאפשרים שזה יקרה. יש עיכובים ופערים בהיבטים טכנולוגיים, משפטיים, ופרוצדורליים - טכניים. אנחנו עובדים בכל הכוח ייתכן שנצטרך לבוא לוועדה לבקש תוספת של זמן להיערך לתחילת עבודת היחידה והמסגרת המלאה". סאיד תלי, משרד הרווחה:" המשכנו לקדם קליטה והכשרה של תקנים על מנת לאייש את תפקיד מעריכי המסוכנות תוך הקמה של הכשרה והגדרת התפקיד. מדובר באנשים שיש להם ניסיון בטיפול באלימות במשפחה ויעברו התמקצעות לנושא זה. נעשה את הכל שנעמוד בטווח הזמן שנקבע". עו"ד רחל ספירו, ממשרד המשפטים, ציינה כי ישנם סדרי הדין שמצריכים התאמות. "נמשיך את העבודה אנחנו לא רואים עיכוב בהקשר הזה". עו"ד הילה בוסקילה, הנהלת בתי המשפט, סיפרה כי התקיימו פגישות עם השופטים על מנת לראות מה יהיו תהליכי העבודה. "בתי המשפט הם הגוף שנדרש לקשר בין כולם והוא מהותי כאשר הוא מתבסס על כל המידע מהגורמים השונים. יתבצעו הכשרות מתאימות לשופטים". אורלי ליימן עיני, משרד האוצר: "יש סוגיית תקנים שמשרד הרווחה וביטחון לאומי צריכים לפצח ביניהם . מבחינתנו אין חסם". טל הוכמן, שדולת הנשים בישראל: "למלחמה יש משמעויות ביניהם על אלימות במשפחה . חשוב לדבר על פרקי זמן קצרים ומה היעדים של שב"ס והמשרד לביטחון לאומי עד לחודש אוגוסט. לא ברור מה קורה עם תקני משרד הרווחה למשל. אלה נושאים שצריך לקבל את עליהם תשובות". בתגובה השיבו נציגי משרד הרווחה והמשרד לביטחון לאומי כי יישום החוק מתוקצב ב- 39 מלש"ח. נושא כוח האדם במשרד הרווחה עלה לאחר התקצוב ונדרש איגום מחדש. כרגע הוא מונח על שולחן המנכ"לים וההנחה כי המשרדים ימצאו לכך פתרון". גנ"מ אסף זגורי, מפקד בית סוהר 'אלה' שב"ס, הוסיף, כי נעשו הרבה מאד פעולות. וכי שירות בתי הסוהר יציג תכנית עם לוח זמנים כדי לעמוד במשימות . "לא הכל תלוי בנו. אנחנו לא נהיה חסם". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום: "אנחנו אמנם במלחמה אך אירועי האלימות במשפחה ובכלל לא פוחתים וחייבים לתת מענה. חוק מניעת האלימות במשפחה הוא חשוב וקריטי בתהליך הזה. נתעקש שיכנס לתוקפו בזמן". נקיים דיון נוסף בו אבקש לקבל תוכנית מסודרת. יש חשיבות כי יישום החוק ייכנס לסעיפים התקציביים של 2024 כי צפויים קיצוצים. והמלצתי אף להתחיל לקיים פיילוט מספר חודשים לפני כניסת החוק לתוקפו". מצ"ב – תמונות מהדיון https://photos.app.goo.gl/uBnpnXL17xU2XRkk7 (קרדיט תמונות: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת) יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת