חומר רקע
1
מבוא
מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7
באוקטובר2023, השפיעה מאד וממשיכה להשפיע
על הכלכלה הישראלית, ובכלל
.זה על סקטור ההייטק
השפעות המלחמה מתווספות לקשיים המשמעותיים
שההייטק הישראלי חווה ב-
2023
, החל
מהאטה גלובלית
וכלה
ב חוסר היציבות הפנימית בישראל עקב .הרפורמה המשפטית
כחלק מההתמודדות עם השפעות המלחמה על חברות הייטק, רשות החדשנות מ
פעילה ערוץ סיוע ל
סטארט-
אפים
עםrunway
קצר. בנוסף, הוק מו מספר "
קרנות "חירום
פרטי
ות ,
שמשקיעות
בסטארט-אפים שנפגעו מהמלחמה
ו עומדים
ב
קריטריונים
מסוימים
(שחלקם שונים בין קרן לקרן .)
כדי לנסות ולהעריך את השפעות המלחמה על סטארט-אפים ישראליים ,שיתפנו פעולה עם
אחת
מ קרנות אלה
ו ניתחנו את
בה קשות שהוגשו על ידי
כ-
600
חברות.
בדו"ח זה נפרט .את הממצאים העיקריים מהניתוח
•
הדו"ח מתייחס לחברות שהגישו בקשה לקרן. מדובר אמנם במאות חברות, אך הן אינן מייצגות בהכרח את
כלל הסטארט-אפים הישראליים. לדוגמ
ה
, סטארט-אפים שאינם זקוקים ל מימ ון בתקופה זו, או כאלה
שזקוקים ל מימ
ון ומקבלים אותו ממשקיעים קיימים שלהם, סביר שלא הגישו בקשה לקרן . על כן, לא קיימים
בידינו נ
תונים לגבי.הם
•
הדו"ח מתבסס על הנתונים שדווחו ע"י החברות עצמן
כחלק מהגשת הבקשה לקרן .עם זאת ,
יש לציין כי
לא מדובר בסקר - אלא בבקשות שהוגשו למשקיעים -
ולכן רמת האמינות
היא גבוהה .
הנתונים מראים שהחברות במצב הקשה ביותר הן חברות קטנות (עד10
)עובדים ,
שלא גייסו הון רב לפני
( המלחמה
פחות מ-
5
.)מיליון דולר
לחברות אלה יש חשיבות רבה באקוסיסטם, כי הן מהוות את הבסיס שממנו
צומחות החברות הגדולות של העתיד. כל חברות הצמיחה של היום, שתרומתן למשק כה משמעותית, התפתחו
מסטארט-
.אפים קטנים
הניתוח בהמשך
מראה א ת הצורות השו נות
ש בהן חברות הייטק נפגעו
ב מלחמה, ומאפיינים שונים הקושרים בין
החברות (ע ל פ ,י גודל.סקטור תעשייה, וכו') לבין הצורה שבה הן נפגעו
פרסומים אחרונים
▪
עמידות ההייטק והכלכלה בישראל בפני משברים ביטחוניים: ניתוח נתוני העבר כמענה לחששות
משקיעים ושותפים זרים
▪
סקר על מצב ההייטק מאז פרוץ המלחמה בשיתוף רשות החדשנות
▪
המשך המגמה השלילית בהייטק הישראלי: סקירת הרבעון השלישי של2023
2
ה
תפלג ות
ה חברות שהגישו בקשה לקרן
תרשימים1-3
מראים את התפלגות החברות
שהגישו בקשה לקרן עד השבוע הראשון של דצמבר2023
,
בחלוקה
ע ל
פ י.שנת הקמה, מספר העובדים, וסכום הכסף שהן גייסו בעבר
תרשים1
תרשים 2
תרשים3
0%
5%
10%
15%
20%
2023
2022
2021
2020
2019
2018
2017
Older
מקור:
SNPI
(עיבוד לנתוני הקרן החירום)
מכלל הבקשות לקרן החירום :כחמישית הן חברות ותיקות
התפלגות החברות לפי שנת הקמה
0%
10%
20%
30%
40%
1-5
6-10
11-20
21-50
מעל50
מקור :
SNPI
(עיבוד לנתוני קרן החירום)
מרבית הבקשות הוגשו על ידי סטארט-אפים קטנים
התפלגות החברות לפי מספר עובדים
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
0
0-5
5-10
10-20
20<
מקור :
SNPI
(עיבוד לנתוני קרן החירום)
70%מהבקשות לקרן :חברות שגייסו פחות מ-
5
מיליון דולר
התפלגות החברות לפי גיוס הון טרם המלחמה(מ 'דולר)
3
השפעות המלחמה על החברות
בטופסי הבקשה לקרן ,
החברות התבקשו לדווח כיצד הושפעו מ
המלחמה .
חילקנו את התשובות
ל-8
:קטגוריות
•
אחוז גבוה של עובדים גויס למילואים
•
אנשי מפתח בחברה גויסו למילואים
•
פגיעה בפעילות בישראל
)(שאינה קשורה לגיוס עובדי החברה למילואים :
o
ירידה במכירות לשוק המקומי /
פגיעה במאמצי שיווק לשוק המקומי שנגרמה ע"י .הלקוחות
o
.הפסקה של ניסויים או פיילוטים אצל חברות או גופים מקומיים
o
.עיכובים בקבלת תשלומים מלקוחות מקומיים
o
.פגיעה כתוצאה מאי קבלת שירותים או מוצרים מספקים או קבלני משנה מקומיים
•
קושי בגיוס הון: כולל מנעד רחב מאד, החל
מביטול הסכמי השקעה שכבר נחתמו, וכלה בדחיית פגישות
.מתוכננות עם משקיעים פוטנציאליים או חוסר יכולת לקבוע פגישות כאלה
•
פגיעה בפעילות בינלאומית :
o
.ביטול הסכמים עם לקוחות ושותפים בחו"ל
o
.פגיעה במאמצי שיווק ומכירות לשוק הבינ"ל שנגרמה על ידי הלקוחות
o
פגיעה .בפגישות עם לקוחות ושותפים, השתתפות בכנסים, וכו' בגלל הפסקת טיסות לישראל
•
פעילות ב
אזורי עימות:
.הימצאות החברה, עובדים, מעבדות, או אתרי ניסוי בקווי העימות בדרום או בצפון
•
פגיעה בפריון
)(שאינה קשורה לקטגוריות האחרות :
o
קשיים הנובעים מסגירת ,מוסדות החינוך ומניעת.הגעת הורים לעבודה או עבודה יעילה מהבית
o
פגיעה ביכולת העבודה, בין אם במשרד ובין אם בבית, במקומות שסבלו מאד מהמלחמה אך אינם
נחשבים קווי עימות (למשל–
.)אשקלון
o
שיעור ניכר של עובדים שקרוביהם ,נפגעו ישירות מהמלחמה (נרצחים, חטופים.)'מפונים, וכד
o
התנדבות של החברה או של.שיעור גבוה של עובדים לסיוע למאמצים שונים הקשורים במלחמה
•
אין השפעה ברורה
תרשים4
(
הערה: חברות דיווחו על פגיעה ביותר מאופן
ד אח
, ועל כן הסכום המצטבר גבוה מ-
100%
) .
על
ה פי
נתוני ם ,
12%
מהחברות
נפגעו בשלוש קטגוריות או יותר .
0%
10%
20%
30%
40%
קושי בגיוס הון
אחוז גבוה של עובדים גויס למילואים
פגיעה בפעילות בישראל
אנשי מפתח בחברה גויסו למילואים
אין השפעה ברורה
פגיעה בפעילות בינ"ל
פגיעה בפריון שלא בגלל גיוס עובדים
אזורי עימות
מקור :
SNPI
(עיבוד לנתוני קרן החירום)
ההשפעה השכיחה ביותר :קושי בגיוס הון
השפעות המלחמה על סטארט-אפים ,בחלוקה לקטגוריות
4
ניתוח הנתונים
קושי בגיוס
הון
הקטגוריה המובילה בדיווח החברות לקרן
היא קושי בגיוס הון
. בהקשר לכך ,
:חשוב לציין מספר דברים
•
קיים
מנעד רחב מאד של קשיים בגיוס הון. סביר להניח שחברה שכבר היו לה הסכמי השקעה חתומים עם
משקיע זר, וזה משך את ההסכם אחרי פרוץ המלחמה, אכן נפגעה מהמלחמה. לעומת זאת, קשיים אחרים
בגיוסי הון יכולים להיות קשורים להאטה הגלובלית שהחלה בשנת2022
, לחוסר היציבות הכלכלית
והחברתית בישראל עוד לפני אוקטובר2023
בעקבות הרפורמה המשפטית, או לכך שהחברה פשוט איננה
.אטרקטיבית בעיני משקיעים. קשה מאד לבודד את הסיבות לקושי בגיוס הון
תרשים5 מראה את שיעור החברות שדיווחו על קושי בגיוס הון ע
ל פ
י שנת הקמה :
תרשים5
אף ש
לא ניתן למצוא קורלציה ברורה בין שיעור החברות שדיווחו על קושי בגיוס הון לבין שנת הקמת הח ,ברה
שיעור זה גבוה במיוחד בקרב החברות הוותיקות יותר (שקמו לפני2017
,)
שכמעט מחציתן דיווחו על קושי
,בגיוס. לכך יכולות להיות מספר סיבות
ובהן:
חברות אלה צריכות לגייס סכומים גבוהים יותר מחברות צעירות, ולכן סובלות יותר מ"חוסר
התיאבון" הכללי של משקיעים, בין אם בגלל המלחמה ובין אם בגלל גורמים אחרים .
o
,חברות ותיקות שלא הצליחו לגייס בעבר סכומים גדולים מספיק כדי להתגבר על המשבר הנוכחי
אינן אטרקטיבי.ות בעיני משקיעים
0%
10%
20%
30%
40%
50%
2023
2022
2021
2020
2019
2018
2017
Older
מקור :
SNPI
(עיבוד לנתוני קרן החירום)
כמחצית מהחברות הוותיקות מדווחות על קשיים בגיוס הון
קושי בגיוס הון ,לפי שנת הקמה
5
תרשים6 מראה את שיעור החברות שדיווחו על קושי בגיוס הון ע
ל פי הסכום שהן גייסו לפני המלחמה
)(במיליוני דולר:
תרשים6
בקרב החברות שגייסו טרם המלחמה יותר מ-
20
מיליון דולר, שיעור החברות שדיווחו על קשיים בגיוס הון הוא
גבוה במיוחד
ועומד על יותר מ-
50%
.
גם כאן, יתכן שחברות שגייסו בעבר סכומים משמעותיים, אבל מתקשות
.להתגבר על המשבר הנוכחי, אינן אטרקטיביות בעיני משקיעים
•
ניתוח :מעמיק יותר של דיווחי החברות שסובלות שקושי בגיוס הון מעלה שתי נקודות מעניינות
o
לטענת חברות רבות, תהליכי גיוס נפסקו הן ע"י משקיעים זרים והן ע"י משקיעים ישראליים.
o
רשות החדשנות השיקה במהירות תכנית סיוע לסטארט-
אפים במצוקה. אך יש בה שתי מגבלות
,משמעותיות. ראשית
הרשות דורשת מהסטארט-
אפים לעשותmatching
למענקים שלה. בימים
כתקנם זו דרישה מובנת וסבירה, אך בתקופה בה כמעט כל הברזים האחרים סגורים, זו דרישה
דרקונית. שנית, בה
תאם לחוק המו"פ, הרשות נותנת מענקים רק למו"פ, בעוד שסטארט-
אפים
צריכים מימון גם לפעילויות כמו שיווק ו מכירות. המשמעות של אלה היא שהאפקטיביות של
תכנית הסיוע המיוחדת של רשות החדשנות לסטארט-
.אפים במצוקה היא מוגבלת
אחוז גבוה של עובדים גויס
למילואים
טבלה1 המציגה את התפלגות החברות שדיווחו על אחוז גבוה של עובדים שגויס ,ע ל פי גודל החברה- מעלה כי
הפגיעה השפיעה בעיקר
על ה חברות
ה
קטנות
(עד10
עובדים), ששיעורן עומד על65%
.
טבלה1
אנשי מפתח גויס
ו
למילואים
גם
פגיעה זו השפיעה בעיקר על
הסטארט-
אפים הקטנים
. מבין כ
ל
ל החברות שדיווחו על א
נשי מפתח
שגויס ו
,למילואים39%
הן חברות של1-5
,עובדים ו-
31%
הן חברות של6-10
.עובדים בין
שתי הקטגוריות ישנה חפיפה
מסוימת, שכן בחברות של
ע ,ד חמישה עובדים
כל
.איש מפתח אחד מהווה אחוז גבוה של עובדים
,עם זאת
ללא קשר
לאחוז העובדים שגויסו -
,לגיוס של מנכ"ל מנהל פיתוח, או מנהל מכירות, יש השפעה גדולה מאד על פעילות
החברה ,. לדוגמא
מנכ"ל הוא האדם העיקרי שעוסק בגיוס הון, והיעדרות
ו פוגעת ב
פעילות הזו ,
בנוסף לכל הקשיים
.האחרים בגיוס הון
מס' עובדים
1-5
6-10
11-20
21-50
>
50
שיעור
37%
28%
25%
8%
2%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
0
0-5
5-10
10-20
>20
מקור :
SNPI
(עיבוד לנתוני קרן החירום)
חצי מהחברות שגייסו בעבר סכומים משמעותיים מתקשות לגייס הון
קושי בגיוס הון ,
לפי סכומי גיוס קודמים(מ 'דולר)
6
פגיעה
בפעילות בישראל
מקובל להניח שסטארט-
אפים ישראליים מכוונים בעיקר לשוק העולמי, ולכן השיעור הגבוה יחסית של חברות
שהתלוננו על פגיעה בפעי
לות בישראל נראה מפתיע. בחינה ע יפ ל
סקטור מראה שישנם סקטורים (סייבר, מסחר
,מקוון, משחקים
אלקטרוניקה) ש
אף חברה בה
ם
.לא דיווחה על פגיעה בפעילות בישראל על פי
הנתונים ,
שיעור
:החברות שנפגעו בקטגוריה זו גבוה במיוחד בשני סקטורים מרכזיים תוכנה ארגוניתenterprise software)
)
ובריאות דיגיטלית
, ש-
26%
ו-
23%
בהתאמה מתוך החברות בסקטו
רים אלה שפנו לקרן ד י ווחו
על פגיע ה בפעילות
.בישראל
•
תוכנה ארגונית:
,בעיקר חברות המוכרות מוצרים לתעשיות המלונאות, סוכנויות נסיעות ,תעשייה מסורתית
תעשיות ביטחוניו.ת, וכד', שכן מגזרים אלה הפסיקו כל תהליכי רכש
•
בריאות דיגיטלית:
ניסויים
ושיתופי פעולה עם בתי חולים בישראל הופסקו , מה שפוגע ומעכב את פיתוח
.המוצרים שלהן
פגיעה
בפעילות בינלאומית
חברות רבות ד י
ווחו על קושי ב ,חתימה על הסכמים עם לקוחות
שותפים, או ערוצי מכירות בינ"ל .רבים מ הגופים האלה
מעדיפים
לחכות לה
תבהר
ות המצב
.בישראל
פגיעה אחר
ת
היא ההשפעה של הפסקת רוב הטיסות הבינ"ל
לישראל , מה שמשדר מסר
של סכנה
והיעדר
בי
טחון.
לקוחות ושותפים בינ"ל כמעט שאינם באים לישראל, וזה פוגע
.בפעילות העסקית של חברות רבות
פגיעה
בפריון
הפגיעה השכיחה ביותר בקטגוריה זו נבעה מכך
שבתחילת
המלחמה מוסדות חינוך לא פעלו, מה שהשפיע מאד על
יכולתם של הורים לעבוד ביעילות, בין אם במקום העבודה, ובין אם בבית . הנתונים בדו"ח משקפים את המצב בזמן
שהחברות ה
גישו את הבקשות שלהן, וסביר
שעכשיו כאשר מרבית מוסדות החינוך חזרו לפעול, פגיעה זו הצטמצמה
.מאד
ראוי לצ יין שבין הגורמים לפגיעה בפריון שחברות דיווחו עליהם, הוזכרו גם פעולות התנדבות שחברות אפשרו
לעובדים לע.סוק בהן, או שהחברות ארגנו בעצמן
היו גם מקרים שחברות השקיעו
מאמץ להסב
ת
מוצרים
שלהן לשימוש גופים
המעורבים
.'במלחמה, בהסברה, בטיפול במפונים, וכד
אזורי עימות
,מבין החברות שפנו לקרן, שיעור נמוך מאוד דיווחו על פגיעה מסוג זה
ש כן עוטף עזה והאזור שלאורך גבול לבנון אינם
,מרכזי הייטק גדולים. עם זאת
ב סקטור הפודטק שיעור החברות שדיווחו על פגיעה עקב הימצאות באזורי עימות
הוא
הגבוה ביותר (כ-
20%
)מהחברות.
לאורך שנים
היית
ה
תנופה של
הקמת חברות פודטק ב
אזורים אלה
ל , ו כן לא
מפתיע שסקטור
זה נפ
גע יותר מאחרים באופן יחסי .
אין השפעה
ברורה
קשה מאד להסיק מסקנות לגבי החברות בקטגוריה הזו, שכן על פניו הן לא היו
אמורות להגיש בקשה לקרן כזו ,
.שהוקמה כדי לסייע לחברות שנפגעו מהמלחמה
העובדה ש
כ-
20%
מהחברות שפנו לקרן לא דיווחו על פגיעה
,שנגרמה ע"י המלחמה
היא הוכחה נוספת לקושי שסטארט-
אפים ישראלים חווים בגיוס הון בתקופה זו, גם ללא קשר
למצב הביטחוני .
7
סיכום והמלצות
השפעות מלחמת חרבות ברזל
מתווספות לקשיים האחרים שההייטק הישראלי חווה ב-
2023
,, החל מהאטה גלובלית
.וכלה בחוסר היציבות הפנימית בישראל בגלל הרפורמה המשפטית ה
סטארט-אפים במצב הקשה ביותר ה
ם
קטנ ים
(עד10
)עובדים
ו
שלא גייסו הרבה הון לפני המלחמה (פחות מ-5
.)מיליון דולר השפעות המלחמה על חברו ת הייטק
מתבטאות בצורות רבות, כולל גיוס עובדים למילואים, פגיעה בפעילויות בישראל ובחו"ל, קשיים בגיוס הון, פגיעה
.בפריון, ועוד
חלק גדול מהקשיים הוא בבחינת "כ
ו "ח עליון , ולכן לא ניתן להציע
דרכי טיפול בכ
ל
ל הקשיים שעולים בעקבות המצב .
,עם זאת אנו ממליצים על:הדברים הבאים
תמיכה ממשלתית הולמת מעבר למו"פ
רשות החדשנות פועלת ע"פ החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה משנת1985
. חוק זה מגדיר
" מגוון פעולות שהרשות יכולה לממן, אך מגביל את פעולתה במילים והכל
בדרך של עידוד מחקר ופיתוח
."בתעשייה
אף שמאז1985
נ וספו לחוק מספר תיקונים, הסייג הזה לא השתנה. משמעות הדבר הוא שהרשות כמעט אינה יכולה
.לתמוך בפעולות חשובות כמו שיווק, מכירות, תפעול, תמיכה בלקוחות, ועוד
מגבלה זו בולטת בזמן המלחמה. הרשות הפעילה מיד מסלול תמיכה לחברות עםrunway
קצר. אבל סביר מאד
.שלפחות חלק מהחברות זקוקות לכסף לצרכים עסקיים, ולאו דווקא למו"פ
נושא הרחבת המנדט של רשות החדשנות מחייב שינוי בחוק, ויש לו השלכות מעבר לסיוע בזמן המלחמה. נעסוק
בו
.בהרחבה במסמך אחר
שינוי הדרישה ל-
matching
"מעבר לכך שרשות החדשנות מממנת מו פ בלבד, מימון המו"פ הוא חלקי (בד"כ בין30-50%
מהתקציב). את שאר
המימון החברה צריכה להביא ממקור אחר. בימים כתקנם זו דרישה מוצדקת, הן כדי להגדיל את מחויבות החברה
להצלחת הפרויקט, והן מכיוון שחוסר יכולת להשיג מימון ממקורות אחרים עלול להצביע על בעייתיות. אלא שתק ופת
המלחמה אינה "ימים כתקנם", ויתכן מאד שמקורות נוספים של מימון אינם זמינים משיקולים שונים שאינם מעידים
.על טיב החברה המגבלה הוזכרה כבעיה בחלק מהפניות לקרן, לכן מומלץ שבתוכניות סיוע החירום בלבד
דרישת ה-
matching
תוקל משמעותית .
טיסות בינ"ל לישראל
הפסקת הטיסות של חברות תעופה זרות רבות, משדרת לעולם מסר של .סכנה וחוסר בטחון להשוואה, בתקופת
הקורונה פגישות בפועל הומרו בפגישות וירטואליות ., אבל כך היה בכל העולם כיום, הפסקת הטיסות הבינ"ל לישראל
מעמיד
ה את ישראל בכלל, וההייטק הישראלי בפרט
, בנחיתות מול כלכלות
.מתחרות בעולם
ממשלת ישראל יכולה להשפיע על הנושא, למשל ע"י פיצוי חברות
ה
תעופה על דמי ביטוח גבוהים .
אנו ממליצים על
נקיטת פעולות
ימ ידיות לטיפול בסוגיה זו .