חומר רקע

20-818-דמ מיכל לרון איתי מנהיים יפית כהן דנה וייס שלומית קגיה המיזם להפחתת תחושת הבדידות בקרב זקנים ולהתמודדות עימה מחקר מלווה אשל, הקרן למפעלים מיוחדים-המחקר נערך ביוזמת ג'וינט ישראל , של המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אשל והקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי-ומומן בסיוע ג׳וינט ישראל מיכל לרון איתי מנהיים יפית כהן דנה וייס שלומית קגיה המיזם להפחתת תחושת הבדידות בקרב זקנים ולהתמודדות עימה מחקר מלווה אשל, הקרן למפעלים מיוחדים-המחקר נערך ביוזמת ג'וינט ישראל , של המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אשל והקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי-ומומן בסיוע ג׳וינט ישראל נון-עריכת לשון: רונית כהן בן תרגום לאנגלית (תקציר ותמצית מנהלים): נעמי הלסטד טולדנו-עיצוב גרפי: ענת פרקו ברוקדייל-ג’וינט-מכון מאיירס 9103702 ירושלים3886 ת”ד 02-6557400 :טלפון brookdale.jdc.org.il | [email protected] 2020 ירושלים | תשרי תשפ"א | ספטמבר עוד פרסומים של המכון בנושא .20-802-קהילה תומכת משודרגת: מחקר הערכה. דמ .)2020( .ורמן, א., כהן, י-ברג 18-777- דמ.זה הזמן לפנאי — פעילות פנאי למרותקי בית בקהילה תומכת: מחקר הערכה .)2018( .לרון, מ .מועדונים חברתיים לזקנים — תפרוסת ארצית, דפוסי פעילות ומאפייני המבקרים .)2013( .שרון, א., ברודסקי, ג’., באר, ש 13-630-דמ 10-569- דמ.2010 קהילה תומכת — מחקר הערכה .)2010( .ורמן, א., ברודסקי, ג’., גזית, ז-ברג 06-460-תכנית “בית חם” לקשישים: מחקר הערכה. דמ .)2006( .ורמן, א., צ’חמיר, ס-ברג 03-392- דמ.2000-2001 קהילה תומכת — מחקר הערכה .)2003( .ורמן, א-ברג brookdale.jdc.org.il :את הפרסומים אפשר להוריד ללא תשלום מאתר המכון i תקציר רקע תופעת הבדידות בזיקנה זוכה כיום, יותר מבעבר, לתשומת לב של מפתחי השירותים וקהילת המחקר, הן בשל שכיחותה והן בשל , התפרסם קול קורא לפיתוח תוכניות להפחתת בדידות2014 הקשר שלה למצבם הבריאותי של הזקנים ולרווחתם הנפשית. בשנת במסגרת מיזם ארצי בשם “המיזם להפחתה והתמודדות עם תחושת בדידות בקרב זקנים” (או בקצרה: “מיזם בדידות”). את המיזם .אשל ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים-הובילו הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי, ג’וינט ישראל (כגון עמותות לקשיש או מחלקות לשירותים חברתיים), בפריסה1 ארגונים13 תוכניות שונות על ידי23 במסגרת המיזם הופעלו ברוקדייל בבקשה ללוות את המיזם במחקר. במשך שלוש שנים-ג’וינט-ארצית רחבה. הנהלת מיזם הבדידות פנתה למכון מאיירס .ליווה המכון את המיזם מטרות המחקר )2( ;)) לבחון את תרומת התוכנית שהופעלה ביישוב לזקנים שהשתתפו בה (ברמת הפרט1( :למחקר היו שלוש מטרות מרכזיות ) לגבש תובנות3( ;)לבחון את תרומת התוכנית לקידום ההתמודדות עם נושא הבדידות ביישוב שבו היא התקיימה (ברמת השטח .)והמלצות בנוגע לתוכניות להפגת בדידות (ברמת עיצוב המדיניות שיטות ראיונות לפני תחילת751( והתקיימו ראיונות עימם 2 תוכניות21-במסגרת המחקר נותחו טופסי האינטייק של המשתתפים ב קבוצות מיקוד עם המשתתפים, רואיינו14- תצפיות בפעילות ו14 חודשים לאחר תחילתה), נערכו9-6 ראיונות685-התוכנית ו שאלונים למילוי עצמי למפעילי60 ראיונות) ונשלחו36( רכזות התוכניות ואנשי המקצוע ביישובים שבהם התקיימו התוכניות תוכניות (מנחים, תרפיסטים וכדומה). נערכה השוואה בין התוכניות לפי אסטרטגיית ההתערבות שעליה הן התבססו, וכמו כן נערכה השוואה בין משתתפי התוכניות ובין קבוצת ביקורת שהורכבה מאנשים שהיו אמורים להשתתף בתוכנית מסוימת אך בפועל לא ,χ2 משתניים (מסוג-השתתפו בה. הממצאים נותחו בכלים כמותיים של סטטיסטיקה תיאורית והיסקית, באמצעות ניתוחים דו משתניים (מסוג רגרסיית- למדגמים תלויים ולמדגמים בלתי תלויים) ובאמצעות ניתוחים רבt וילקוקסון למדגמים תלויים ומבחן .פרוביט, רגרסיה לוגיסטית ורגרסיה לינארית). כמו כן נעשה שימוש בכלים איכותניים של ניתוח תמטי . חלק מן הארגונים יזמו יותר מתוכנית אחת1 . בתוכנית אחת נערכו תצפית וקבוצת מיקוד, ובתוכנית אחרת נערכו ראיונות מובנים למחצה, פנים אל פנים. בשתי התוכניות רואיין צוות התוכנית2 ii תרומת התוכנית למשתתפים בה (ברמת הפרט) נבחנה באמצעות הראיונות עם המשתתפים ועם הרכזות ומפעילי התוכניות ובאמצעות התצפיות וקבוצות המיקוד עם המשתתפים. הראיונות עם אנשי המקצוע, הרכזות והמפעילים שימשו גם כדי להעריך את תרומת התוכנית והמיזם לטיפול בסוגיית הבדידות בזיקנה ברמה המקומית של היישוב. תובנות בנוגע להתמודדות אסטרטגית .עם תופעת הבדידות בזיקנה ברמה הארצית זוקקו מתוך כלל מקורות המידע של המחקר ממצאים מקרב34% מן האנשים ששובצו בתוכניות דיווחו בתהליך האינטייק על תחושת בדידות לעיתים קרובות או לפעמים לעומת73% ) או לאחר מפגש אחד או שניים23%( ) בתחילתהn=271( פרשו מן התוכנית40% , ויותר בישראל. מסך כל המשיבים65-כלל בני ה .), שביעות הרצון מן הפעילות הייתה גבוההn=414( ). בקרב אלה שהשתתפו בכל התוכנית או במרביתה17%( מן המשיבים ציינו שהתוכנית57% .משתתפי התוכניות נשאלו באיזו מידה הם מרגישים שהתוכנית תרמה להם בנושאים שונים דיווחו על שיפור מצב הרוח הכללי במידה רבה או רבה71% ;תרמה להפחתת תחושת הבדידות שלהם במידה רבה או רבה מאוד דיווחו שהתוכנית תרמה ליכולתם להתמודד עם קשיים ורגשות לא45% ; דיווחו על שיפור בתחושת הבריאות הכללית48% ;מאוד .נעימים במידה רבה או רבה מאוד .התוכניות השונות התבססו על שתי אסטרטגיות התערבות: הזדמנות לאינטראקציה חברתית וחיזוק המסוגלות החברתית ) אשר מביאה בחשבון את מאפייניmatching( מאפייני המשתתפים בכל אחת מן האסטרטגיות היו שונים. בוצעה התאמה הרקע של המשתתפים ואת הטיות הבחירה — הטיית בחירה של התוכנית והטיית בחירה עצמית. התאמה זו אפשרה להשוות בין האסטרטגיות. בהשוואה זו לא נמצא יתרון מובהק לאחת מהן על פני האחרת בהפחתת בדידות או דיכאון. כלומר, עבור “המשתתף .הממוצע”, קרי, אדם בעל רמות ממוצעות של בדידות ודיכאון, לא נמצא הבדל מובהק בין האסטרטגיות בהפחתת בדידות ודיכאון ,אשר לשאלה בדבר קשר בין מאפייני הרקע של המשתתפים ובין תרומת אסטרטגיית ההתערבות להפחתת רמות בדידות ודיכאון ,נמצא כי אסטרטגיית האינטראקציה החברתית מיטיבה יותר עם אנשים המאופיינים ברמת בדידות התחלתית נמוכה יחסית .בפעילות חברתית ובהיעדר קשיים כספיים בהשוואה בין רמת הבדידות והדיכאון בקרב המשתתפים בתוכניות, לפני ההשתתפות בתוכנית ואחריה, נמצאה ירידה ממוצעת - לעומת מי שלא השתתפו בה. אצלם נמצאה עלייה במדדים אלו. בניתוח רבPHQ-2 ובמדד הדיכאוןUCLA במדד הבדידות משתני מסוג רגרסיה לינארית נמצא כי מלבד כל המשתנים המסבירים האחרים, השתתפות בתוכניות הפחיתה במובהק את רמת האינדיקציה לדיכאון של המשתתפים לעומת מי שלא השתתפו בהן. ההשתתפות בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית הפחיתה במובהק את רמת הבדידות של המשתתפים לעומת מי שלא השתתפו בהן, אך בתוכניות לאינטראקציה חברתית לא נמצא הבדל .מובהק בין המשתתפים ללא משתתפים בהפחתת הבדידות זאת ועוד, המיזם תרם להעלאת המודעות לנושא הבדידות בזיקנה בקרב אנשי מקצוע ביישוב, לשבירת הטאבו ולהתמקצעותם .בתחום, להעלאת הנושא לסדר החברתי ולהטמעת תוכניות ופעילויות בנושא ברמת היישוב iii לקחים והמלצות ממצאי המחקר מלמדים כי תוכניות שונות הצליחו להפחית בדידות בדרכים שונות, ועבור “המשתתף הממוצע” לא נמצאה עדיפות לשימוש באסטרטגיית התערבות אחת על פני האחרת. מומלץ לבחור את אסטרטגיית ההתערבות על פי מאפייני הרקע של אוכלוסיית היעד ולקבוע את התכנים הייחודיים של התוכנית בשיתוף המשתתפים, על פי תחומי העניין שלהם. מומלץ שבכל יישוב יופעלו לפחות שתי תוכניות המבוססות על אסטרטגיות שונות להפחתת בדידות, שיוכלו לתת מענה לצרכים השונים; מומלץ שהתוכניות יופעלו בהתאם לעקרונות הפעולה המפורטים בדוח. מומלץ להכניס את נושא הבדידות בזיקנה להדרכות, להכשרות ולהשתלמויות הניתנות בנושא הזיקנה לאנשי מקצוע; רצוי להבנות שיתופי פעולה בין הגורמים המטפלים לצורך איתור זקנים בודדים, במיוחד מי שלא פעילים מבחינה חברתית, ושילובם חזרה בקהילה; רצוי להטמיע את השימוש באינטייק, תוך יצירת גרסאות שונות שיותאמו לצרכים של אנשי מקצוע שונים; מומלץ להכין אוגדן תוכניות להפחתת בדידות, בהתבסס על הידע .שנצבר במהלך המיזם; רצוי להקצות משאבים ולתת מענה מוגבר של תוכניות לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית וליישובים קטנים iv תמצית מנהלים רקע תופעת הבדידות בזיקנה זוכה כיום, יותר מבעבר, לתשומת לב של מפתחי השירותים וקהילת המחקר, הן בשל שכיחותה והן , יצא קול קורא לפיתוח תוכניות להפחתת בדידות2014 בשל הקשר שלה למצבם הבריאותי של הזקנים ולרווחתם הנפשית. בשנת במסגרת מיזם ארצי בשם “המיזם להפחתה והתמודדות עם תחושת בדידות בקרב זקנים” (או בקצרה: “מיזם בדידות”), בהובלת אשל ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הנהלת-הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי, ג’וינט ישראל .ברוקדייל בבקשה ללוות את המיזם במחקר. במשך שלוש שנים ליווה המכון את המיזם-ג’וינט-המיזם פנתה למכון מאיירס (כגון עמותות3 ארגונים13 תוכניות שהוגשו על ידי23 התקיימו שלוש ועדות היגוי, ובהן אושרו2016 לינואר2015 בתקופה שבין יוני תוכניות הופעלו במרחב17 :. התוכניות היו שונות במאפייניהן4לקשיש או מחלקות לשירותים חברתיים), בפריסה ארצית רחבה תוכניות פעלו בערים ערביות ועוד תוכנית אחת הופעלה ביישוב בדואי. מבחינת התוכניות שהופעלו3 , במרחב הכפרי6-העירוני ו מפגשים) והשאר היו15 תוכניות היו קצרות (עד9 ; תוכניות היו פרטניות (“אחד על אחד”) והשאר היו קבוצתיות3 ,על ידי הארגונים תוכניות הציעו הזדמנות לאינטראקציה14 , תוכניות היו מורכבות מכמה שלבים. מבחינת אסטרטגיית ההתערבות4 ;ארוכות יותר תוכניות3 ,)”) (כמו תוכנית “חוסן זהבCBT( קוגניטיבי- תוכניות התבססו על שינוי התנהגותי5 ,)חברתית (כמו קבוצת חברותא .הציעו תמיכה מקצועית (כמו קבוצת סיפורי חיים) ותוכנית אחת עבדה על שיפור המיומנויות החברתיות נבנתה התשתית הארגונית והמקצועית של התוכניות ונעשתה היערכות לקראת הפעלתן. בכל ארגון שהתקבל2016 במהלך שנת למיזם גויסה רכזת (אשר ניהלה את התוכניות שיזם הארגון) וגויסו מפעילי תוכניות (אשר הדריכו והנחו את הקבוצות בתוכניות החלו התוכניות לפעול. במשך שנתיים ליווה2016 השונות). בפרק הזמן הזה נבנו התוכניות והוכשרו מנחי הקבוצות, ובסוף קיץ .המחקר את הפעילות בשטח ואסף נתונים מטרות המחקר 1 . לבחון את תרומת התוכנית לזקנים שהשתתפו בה (ברמת הפרט): הרחבת הרשת החברתית והפחתת הבדידות והבידוד .החברתי; שיפור מידת השתתפותם בפעילות חברתית, פורמלית ובלתי פורמלית; ושיפור הרווחה הנפשית 2 . לבחון את תרומת התוכנית לקידום ההתמודדות עם נושא הבדידות ביישוב שבו היא התקיימה (ברמת השטח): העלאת .מודעות לסוגיית הבדידות בזיקנה; פיתוח מומחיות של אנשי מקצוע בנושא; פיתוח נוהלי עבודה וכלי מיון לשימוש עתידי . חלק מן הארגונים יזמו יותר מתוכנית אחת3 . ארגונים, אך שני ארגונים, בירושלים ובשדרות, פרשו מן המיזם מסיבות שונות15 במקור התקבלו למיזם4 v 3 . לגבש תובנות והמלצות בנוגע לתוכניות להפגת בדידות (ברמת עיצוב המדיניות): מתן כלים להתמודדות עם סוגיית הבדידות בזיקנה; זיהוי עקרונות פעולה להפעלה מוצלחת של תוכניות להפחתת בדידות; זיהוי אסטרטגיות התערבות שמתאימות יותר .לאוכלוסיות יעד מסוימות מאשר לאחרות מערך המחקר מקורות המידע ■ טופסי קבלה לתוכנית — אינטייקים ■ )T0( ראיונות עם הזקנים משתתפי התוכנית לפני תחילת התוכנית ■ )T1( חודשים לאחר תחילת התוכנית9-6 ראיונות עם הזקנים משתתפי התוכנית ■תצפיות בפעילות וקבוצות מיקוד עם משתתפי התוכנית ■ ראיונות עם רכזי תוכניות ■ראיונות עם אנשי מקצוע ביישוב שבו התקיימה התוכנית ■ )שאלונים למילוי עצמי למפעילי תוכניות (מנחים ותרפיסטים ■ השתתפות בוועדות היגוי וקריאת פרוטוקולים ומסמכים שיטת המחקר ומהלך המחקר :תרומת התוכנית למשתתפים בה (ברמת הפרט) נבחנה באמצעות כמה שיטות, ומהלך המחקר התנהל כך 1 . צוות המחקר ניתח את כל טופסי האינטייק בשלב הקבלה לתוכניות. באמצעות האינטייק הרכזות סיננו את האנשים שהתוכנית .נמצאה לא מתאימה עבורם. בשלב זה הרכזות גיבשו רשימת משתתפים ושלחו אותה לצוות המחקר 2 . .)T0( צוות המחקר ראיין את האנשים שהופיעו ברשימת המשתתפים בנקודת ההתחלה של התוכנית 3 . ). פרק זמן זה היה אחיד עבור כל המשתתפים, אףT1( חודשים מן הריאיון הראשון התקיים ריאיון נוסף9-6 לאחר תקופה של .על פי שבטווח זמן זה מנקודת ההתחלה של כל תוכנית, חלק מן התוכניות עדיין פעלו וחלקן כבר הסתיימו או היו לקראת סיום 4 . במהלך הריאיון השני עם המשתתפים נבדקה שביעות הרצון שלהם מן התוכנית ותפיסת התרומה שלה. כמו כן נבדקו מדדי , חודשים לאחר תחילת התוכנית9-6 ,תוצאה (בעיקר השינוי ברמת הבדידות ורמת הדיכאון הממוצעות) של המשתתפים . למדגמים תלוייםt באמצעות מבחן 5 . Masi, Chen, Hawkley,( התוכניות סווגו לארבע אסטרטגיות על פי הסיווג התיאורטי של צוות חוקרים מאוניברסיטת שיקגו בדוח המלא). שלוש אסטרטגיות קובצו לאסטרטגיה אחת שכונתה “חיזוק3.4 ) (להרחבה ראו סעיף& Cacioppo, 2011 .”מסוגלות חברתית”, ונערכה השוואה בינן ובין האסטרטגיה הרביעית — “הזדמנות לאינטראקציה חברתית vi 6 . האנשים שהשתתפו בתוכניות הם קבוצת ההתערבות של המחקר, ואילו קבוצת ביקורת הורכבה מאנשים שעברו אינטייק, היו חודשים לאחר מכן התברר9-6 אמורים להשתתף בתוכנית מסוימת, רואיינו בנקודת ההתחלה של התוכנית אך כאשר רואיינו שבפועל הם לא השתתפו בה. מאחר שהם נמצאו דומים במאפייניהם ההתחלתיים למי שהשתתפו בתוכניות הם שימשו .קבוצת ביקורת, אף על פי שההקצאה לקבוצה זו לא הייתה אקראית 7 . ,נערכה בדיקה של ההבדל ברמת הבדידות ורמת הדיכאון הממוצעות בין מי שהשתתפו בתוכניות ובין מי שלא השתתפו בהן אחרי) של קבוצת ההתערבות- למדגמים בלתי תלויים. כמו כן בוצעה השוואה בין הפרש מדדי התוצאה (לפניt באמצעות מבחן .אחרי) של קבוצת הביקורת-ובין הפרש מדדי התוצאה (לפני 8 . . ורגרסיית פרוביט להשוואה בין שתי אסטרטגיות ההתערבותPropensity Score מסוגmatching נערכו ניתוח 9 . משתני מסוג רגרסיה לינארית לבדיקת השינוי בשני משתני התוצאה העיקריים (הרציפים), ברמת הבדידות-נערך ניתוח רב . חודשים לאחר תחילת התוכנית9-6 ,וברמת הדיכאון . 1 0 משתני מסוג רגרסיה לוגיסטית לניבוי מדדי התוצאה האלה: שינוי בתחושת החוסר בקשר עם אדם קרוב, שינוי-נערך ניתוח רב חודשים לאחר תחילת התוכנית. מדדי9-6 ,בתחושת החוסר בקשר עם קבוצה חברתית וניבוי השינוי בשביעות רצון מן החיים .תוצאה אלה נמדדו כמשתנים אורדינליים ולצורך הניתוח הפכו לבינריים . 1 1 .מידע נוסף נאסף באמצעות תצפיות וקבוצות מיקוד שכללו שיחה קבוצתית חופשית עם המשתתפים . 1 2 .נערכו ראיונות עם הרכזות ועם אנשי המקצוע ביישובים שבהם הופעלו התוכניות, וכן נערך סקר אינטרנטי בקרב מפעיליהן הראיונות עם אנשי המקצוע, הרכזות והמפעילים שימשו גם כדי להעריך את תרומת התוכניות והמיזם לטיפול בסוגיית הבדידות בזיקנה ברמה המקומית של היישוב. תובנות בנוגע להתמודדות אסטרטגית עם תופעת הבדידות בזיקנה ברמה .הארצית זוקקו מתוך כלל מקורות המידע של המחקר ) והממצאים נותחו בכלים כמותיים של סטטיסטיקהmixed methods study( המחקר מבוסס על מערך מתודולוגי מעורב ) למדגמים תלויים ובלתי תלוייםt , וילקוקסון למדגמים תלויים ומבחןχ2 משתניים (מסוג-תיאורית והיסקית, באמצעות ניתוחים דו משתניים (מסוג רגרסיית פרוביט, רגרסיה לוגיסטית ורגרסיה לינארית). כמו כן, נעשה שימוש בכלים-ובאמצעות ניתוחים רב .איכותניים של ניתוח תמטי עיקרי הממצאים שלב ההיערכות להפעלת התוכניות פעולות ההיערכות של הרשויות והעמותות שהפעילו את התוכניות נבחנו במסגרת המחקר כדי לאפשר למידה של פרקטיקות מיטביות מן הניסיון שנצבר, למען הפעלה מוצלחת של תוכניות דומות בעתיד. ממצאים אלה לקוחים מן הראיונות עם הרכזות .ואנשי המקצוע ביישובים, מן השאלונים למפעילי התוכניות ומן הפרוטוקולים של ועדות ההיגוי vii 1 . גורמים שונים בקהילה עשויים לסייע באיתור משתתפים ומתנדבים לתוכנית, במתן מענה לאנשים שלא.יצירת שותפויות .מצטרפים לתוכנית, בהפניית המשתתפים לשירותים נוספים שקיימים בקהילה ובהטמעת התוכנית 2 . משתתפי התוכניות אותרו במגוון שיטות, ואותן ניתן למיין לשתיים עיקריות — אלה שנעזרות בפלטפורמות.איתור המשתתפים 5”קיימות, בעיקר של הארגון שיזם את התוכנית, כדי לאתר אנשים שכבר משתתפים בשירות כזה או אחר (כגון “קהילה תומכת או מועדון של העמותה); ואלה שפונות לציבור הרחב ומנסות לזהות מתוכו את אלה החווים בדידות. מדברי הרכזות ומפעילי .התוכניות נראה כי בסופו של דבר, במרבית המקרים רוב הגיוס נעשה מ”מאגר” האנשים המוכרים לארגון שניהל את התוכנית ,לרכזות היה קשה לשכנע את מי שאותרו להיעתר ולהשתתף בתוכנית שהוצעה להם. היו שחששו להיחשף, להיות מתויגים חששו לצאת מן הבית או פשוט לא היו מורגלים בכך. האינטייק, קרי הריאיון פנים אל פנים עם הזקנים לצורך בדיקת התאמתם לתוכנית, היה, לדעת רוב הרכזות, שלב חשוב בהיערכות לתוכנית, בבניית הקבוצה, בזיהוי הצרכים ובתיאום ציפיות לקראת .הפעילות. עם זאת, חלק מן הרכזות התלוננו על אורכו ועל הקושי למצוא את משאבי הזמן וכוח האדם כדי להעביר אותו 3 . הצגת התוכנית למשתתפים פוטנציאליים. היו רכזות שנמנעו מדיבור גלוי על בדידות בשל רצון להימנע מתיוג משתתפים כבודדים ומחשש שסימון העיסוק בבדידות כמטרת הפעילות ירתיע אחרים מלהגיע (עד כדי סיכון פתיחת התוכנית). לעומת זאת, מקבוצות המיקוד עלה כי המשתתפים דיברו בגלוי על נושא הבדידות. הימנעות מהצגה כנה של מטרת התוכנית פגעה .בתיאום הציפיות בין הצדדים, ולעיתים הביאה למבוכה, לחוסר הבנה ואף לנשירה 4 . 48%-) עלה כי לn=60( מן השאלון האינטרנטי שמילאו מפעילי התוכניות.הכשרות למפעילי התוכניות והתאמת תוכניות ,מהם היה ניסיון בתחום של בדידות וזיקנה. במהלך המיזם הועברו הכשרות והדרכות לאנשי המקצוע שהפעילו את התוכניות ”והיו מקרים שבהם תוכניות קיימות עברו התאמה כדי לעסוק באופן ממוקד בנושא הבדידות, תוך כתיבה של “מערכי שיעור .או פיתוח של קורס חדש 5 . היערכות לוגיסטית. ההכנות כללו פעולות כגון תיאום מקום מפגש, ארגון אביזרים, שיבוץ מתנדבים ודאגה לכיבוד ושתייה .עבור המשתתפים. נמצא כי ארגון הסעה חשוב להגעת המשתתפים אך גם כרוך במאמץ מאפייני המשתתפים בתוכניות 1 . ,בתהליך האינטייק שובצו בתוכניות אנשים בעלי מאפיינים המוכרים בספרות כמצויים במתאם עם תחושת בדידות (לדוגמה מהם דיווחו על תחושת73% , ויותר). ואכן65 שיעור גבוה יותר של אלמנים ושל אנשים שגרים לבד לעומת כלל אוכלוסיית בני מן האנשים ששובצו בתוכניות64% , ויותר. אומנם65- בקרב כלל בני ה34% בדידות לעיתים קרובות או לפעמים לעומת . היו מעוניינים ביצירת קשרים חברתיים74% ,השתתפו בפעילויות חברתיות גם לפני תחילת המיזם, אך עם זאת 2 . מן האנשים ששובצו לתוכניות, ויש ייצוג של נדגמים מכל התוכניות58% על פי תוכנית הדגימה רואיינו על ידי צוות המחקר והיישובים שבמיזם, למעט שתי תוכניות: האחת היא מועדון פורטר בתל אביב — תוכנית שהייתה פתוחה לכול מי שרצה תוכנית "קהילה תומכת" מיועדת לספק לזקנים שגרים בקהילה תחושת ביטחון ולהציע להם פעילויות חברתיות ותרבותיות, בין השאר כדי לסייע להם5 .להתמודד עם הבדידות ועם הצורך בתעסוקה משמעותית viii להשתתף. נערכה תצפית על הפעילות אך המשתתפים לא רואיינו; התוכנית הנוספת היא התוכנית של המרכז הישראלי לאפוטרופסות — תוכנית זו הייתה מיועדת לאנשים עם אפוטרופוס. המשתתפים בתוכנית זו היו בעלי מאפיינים שונים מאוד משאר המשתתפים במיזם והתקשו לענות על השאלון המובנה. לפיכך תוכנית זו נותחה בנפרד, והיא אינה נכללת בניתוחים . תוכניות במיזם21-המופיעים בדוח זה. כך שהניתוח הכמותי המבוסס על הראיונות מתייחס ל 3 . ) תוכניות5( קוגניטיבי- תוכניות), שינוי התנהגותי3( בשל הדמיון בהפעלה של תוכניות שהתבססו על אסטרטגיית תמיכה ושיפור המיומנויות החברתיות (תוכנית אחת), הן קובצו במהלך ניתוח הנתונים לאסטרטגיה אחת שנקראה “חיזוק המסוגלות ) לבין מאפייני האנשים ששובצו בתוכניותn=289( החברתית”. ערכנו השוואה בין מאפייני המשתתפים באסטרטגיה זו ). מי ששובצו בתוכניות לחיזוק מסוגלות חברתיתn=396( שהתבססו על האסטרטגיה למתן הזדמנות לאינטראקציה חברתית התאפיינו ברמות התחלתיות גבוהות יותר של בדידות ודיכאון והיו בעלי הערכה עצמית נמוכה יותר, תחושת שייכות נמוכה יותר ושביעות רצון נמוכה יותר מן החיים ומניצול הזמן לעומת אנשים ששובצו בתוכניות שמציעות הזדמנות לאינטראקציה חברתית (כל ההבדלים מובהקים). ייתכן שהדבר נובע מכך שהרכזות ואנשי המקצוע היו קפדניים בבחירת האנשים המתאימים ביותר לתוכניות לחיזוק מסוגלות חברתית (הטיית בחירה של התוכנית). הסבר אפשרי נוסף הוא שהאנשים שחשו רמות גבוהות יותר של בדידות ודיכאון נעתרו יותר להצעה להשתתף בתוכניות שמציעות חיזוק של המסוגלות החברתית, בקבוצות ,קטנות יותר ואינטימיות או בתוכניות פרטניות לעומת בתוכניות שמציעות פעילות חברתית פחות טיפולית ואינטימית. ולהפך .)אנשים שחשו רמות נמוכות של בדידות ודיכאון התעניינו פחות בחיזוק מיומנויות חברתיות ובתמיכה (הטיית בחירה עצמית .עקב ההטיות וההבדל בין האוכלוסיות נערכה התאמה ביניהן אשר אפשרה השוואה בין שתי האסטרטגיות שביעות הרצון של המשיבים מן התוכנית 1 . ), בעיקר בשל סיבות של17%( ) או לאחר מפגש אחד או שניים23%( ), בתחילתהn=271( מן המשיבים פרשו מן התוכנית40% ). בחלק מן המקרים הזקנים לא קיבלוn=37 ,14%( ) ועניין נמוך בתכנים של התוכניתn=45 ,17%( ), נגישותn=65 ,24%( בריאות .)n=51 ,19%( הודעה על פתיחת הפעילות 2 . מן93% :), שביעות הרצון מן הפעילות הייתה גבוההn=414( בקרב אלה שהשתתפו בכל התוכנית או במרבית המפגשים ציינו שהצוות התייחס אליהם בצורה מכובדת97% ;המשיבים ציינו שבאופן כללי היו מרוצים או מרוצים מאוד מן הפעילות למדו דברים66% ; חשו שייכות לקבוצה במידה רבה או רבה מאוד81% ; ציינו שהפעילויות היו מאורגנות היטב92% ;ונעימה ציינו שאם תהיה לתוכנית פעילות המשך הם מעוניינים85% ; רכשו כלים ומיומנויות במידה רבה או רבה מאוד53% ;חדשים . ציינו שהיו ממליצים לחבר להצטרף לתוכנית90% ;להשתתף בה תרומת התוכנית למשתתפים 1 . מן המשיבים ציינו57% .משתתפי התוכניות נשאלו באיזו מידה הם מרגישים שהתוכנית תרמה להם בנושאים שונים 48% ; דיווחו על שיפור מצב הרוח הכללי71% ;שהתוכנית תרמה להפחתת תחושת הבדידות שלהם במידה רבה או רבה מאוד ; דיווחו שהתוכנית תרמה ליכולתם להתמודד עם קשיים ורגשות לא נעימים45% ;דיווחו על שיפור בתחושת הבריאות הכללית ix ציינו כי היא תרמה19%- ציינו כי היא תרמה לקשר עם חברים ו43% ; דיווחו שהתוכנית תרמה ליצירת קשרים חברתיים37% מן המשיבים ציינו שבעקבות התוכנית הם27% ,לקשר עם ארגונים נותני שירות (כגון העמותה למען הזקן ביישוב). נוסף לכך ציינו שבעקבות התוכנית הם משתתפים כיום ביותר17%-יוצאים יותר מן הבית (למטרות נוספות שהן לא התוכנית עצמה), ו .פעילויות פנאי או בפעילות חברתית 2 . בהשוואה בין שתי אסטרטגיות ההתערבות העיקריות שעליהן התבססו התוכניות השונות, הזדמנות לאינטראקציה חברתית לעומת חיזוק המסוגלות החברתית, לא נמצא לאחת מהן יתרון מובהק על פני האחרת בהפחתת בדידות או דיכאון עבור ) אשרmatching( “המשתתף הממוצע”, קרי, אדם בעל רמות ממוצעות של בדידות ודיכאון. כלומר, לאחר ביצוע התאמה מביאה בחשבון את מאפייני הרקע של המשתתפים ואת הטיות הבחירה, לא נמצא הבדל מובהק בין האסטרטגיות בהפחתת בדידות ודיכאון. אשר לשאלה בדבר קשר בין מאפייני הרקע של המשתתפים ובין תרומת אסטרטגיית ההתערבות להפחתת רמות בדידות ודיכאון, נמצא כי אסטרטגיית האינטראקציה החברתית מיטיבה יותר עם אנשים המאופיינים ברמת בדידות .)התחלתית נמוכה יחסית, בפעילות חברתית ובהיעדר קשיים כספיים (להרחבה ראו נספח ה בדוח המלא 3 . ) לפני ההשתתפות בתוכנית ואחריה, נבדק באמצעות60-0 (טווח6 UCLA השינוי ברמת הבדידות, קרי, ההפרש במדד הבדידות למדגמים בלתי תלויים, בין מי שהשתתפו בתוכניות ובין מי שלא השתתפו בהן. הממצאים מצביעים על הבדל מובהקt מבחן (ירידהUCLA נקודות בממוצע במדד הבדידות1.5 בין הממוצעים. בקרב המשיבים שהשתתפו בתוכניות נמצאה ירידה של נקודות0.16 לעומת רמת הבדידות ההתחלתית) לעומת בקרב משיבים שלא השתתפו בהן, אצלם נמצאה עלייה של8% של למדגמים בלתי תלויים) שנעשתהt לעומת הרמה ההתחלתית). בדיקה דומה (כלומר, מבחן1% במדד הבדידות (עלייה של עבור כל אסטרטגיה בנפרד העלתה כי באסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית נמצא הבדל מובהק בין הממוצעים — רמת לעומת הרמה ההתחלתית), בעוד7% (ירידה שלUCLA נקודות במדד1.56-הבדידות הממוצעת של המשתתפים ירדה ב ). באסטרטגיה9% נקודות (עלייה של1.95-הבדידות של מי שלא השתתפו בתוכניות אלה עלתה בזמן שחלף בין המדידות ב ,המציעה הזדמנות לאינטראקציה חברתית לא נמצא הבדל מובהק בין הממוצעים של המשתתפים לעומת אלו שלא השתתפו למדגמים תלויים) נמצא מובהק — ירידה ממוצעת שלt אך השינוי הממוצע בקרב המשתתפים, לפני ואחרי התוכנית (מבחן נקודות בסולם הבדידות, כלומר ממוצע הבדידות לפני התוכנית היה גבוה מממוצע הבדידות אחרי ההשתתפות בתוכנית1.46 .)(להרחבה, ראו נספח ז בדוח המלא 4 . אשר נותן אינדיקציה למצב7 (Personal Health Questionnaire) PHQ-2-השינוי ברמת הדיכאון, קרי, ההפרש במדד ה למדגמים בלתי תלויים, ביןt ), לפני ההשתתפות בתוכנית ואחריה, נבדק אף הוא באמצעות מבחן6-0 נפשי של דיכאון (טווח מי שהשתתפו בתוכניות ובין מי שלא השתתפו בהן. הממצאים מצביעים על הבדל מובהק בין הממוצעים. בקרב המשיבים לעומת הרמה14% נקודות בממוצע במדד האינדיקציה לדיכאון (ירידה של0.22 שהשתתפו בתוכניות חלה ירידה של לעומת27% נקודות (עלייה של0.5-ההתחלתית), בעוד רמת האינדיקציה לדיכאון בקרב המשיבים שלא השתתפו עלתה ב .) — כלי נפוץ בארצות הברית ובעולם למדידת בדידותUCLA Loneliness Scale( UCLA מדד הבדידות של6 . מעריך הערכה כללית אם האדם סובל מדיכאוןPHQ-2 מדד7 x למדגמים בלתי תלויים) שנעשתה עבור כל אסטרטגיה בנפרד העלתה כיt הרמה ההתחלתית). בדיקה דומה (כלומר, מבחן 0.14 בשתי האסטרטגיות נמצא הבדל מובהק בין הממוצעים — באסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית נמצאה ירידה של נקודות המדד אצל מי שלא השתתפו בתוכניות אלה, ובאסטרטגיה0.62 נקודות המדד בקרב המשתתפים לעומת עלייה של 0.42 נקודות המדד בקרב המשתתפים לעומת עלייה של0.27 המציעה הזדמנות לאינטראקציה חברתית נמצאה ירידה של .)נקודות אצל מי שלא השתתפו בתוכניות אלה (להרחבה, ראו נספח ז בדוח המלא 5 . ) נבדקPHQ-2 ) והאינדיקציה לדיכאון (מדדUCLA הקשר בין ההשתתפות בתוכנית ובין השינוי ברמת הבדידות (מדד משתני מסוג רגרסיה לינארית. נמצא כי מלבד כל המשתנים המסבירים האחרים, השתתפות בתוכניות-באמצעות ניתוח רב הפחיתה במובהק את רמת האינדיקציה לדיכאון של המשתתפים לעומת של מי שלא השתתפו בהן. ההשתתפות בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית הפחיתה במובהק את רמת הבדידות של המשתתפים לעומת של מי שלא השתתפו בהן, אך בתוכניות לאינטראקציה חברתית לא נמצא הבדל מובהק בין המשתתפים ללא משתתפים בהפחתת הבדידות. מאפיינים מפגשים), הרמה ההתחלתית15-נוספים שנמצאו משפיעים במובהק על הירידה בבדידות ובדיכאון היו משך התוכנית (יותר מ .של הבדידות והאינדיקציה לדיכאון, ויציבות המצב הבריאותי של המשתתף לאורך התוכנית )תרומת התוכנית לאנשי המקצוע (רמת השטח 1 . .העלאת המודעות לנושא הבדידות בזיקנה בקרב אנשי המקצוע ביישוב 2 . ההתמקצעות בתחום הבדידות תרמה גם לשינוי השיח המקצועי בקרב אנשי .אנשי מקצוע פיתחו מומחיות בתחום הבדידות .המקצוע ולהפחתת הטאבו מדיבור על “בדידות” שממנו נרתעו קודם לכן 3 . העלאת נושא הבדידות לסדר היום הציבורי ביישוב, כך שתחום העיסוק שלהם זוכה לתשומת לב רבה יותר ביישוב ולעיתים .קרובות גם לתקציבים נוספים 4 . .הטמעת התוכנית ופעילויות ההמשך ברמת היישוב עקרונות פעולה ,אחת ממטרות המחקר הייתה ללמוד מן הניסיון של התוכניות הנוכחיות מה הם עקרונות הפעולה המיטביים שכדאי לפעול לפיהם .בהפעלת תוכניות להפחתת בדידות תוכניות שונות להפחתת בדידות. ממצאי המחקר מלמדים כי תוכניות שונות הצליחו להפחית23 כאמור, במהלך מחקר זה נבדקו בדידות בדרכים שונות, ועבור “המשתתף הממוצע” לא נמצאה עדיפות לשימוש באסטרטגית התערבות אחת על פני אחרת. לאנשי מקצוע ברמה המקומית המעוניינים להפעיל תוכניות להפחתת בדידות, מומלץ לבחור את אסטרטגית ההתערבות על פי מאפייני הרקע של אוכלוסיית היעד ולקבוע את התכנים הייחודיים של התוכנית בשיתוף המשתתפים, על פי תחומי העניין שלהם. עם זאת יש כמה עקרונות פעולה מומלצים שעשויים לשמש עבור אנשי המקצוע בארגונים כללי “עשה” בבואם להפעיל תוכניות להפחתת :בדידות בקרב זקנים. אלה הם העקרונות xi 1 . העלאת מודעות הגורמים המטפלים בקהילה (כגון רופאי משפחה ועובדים סוציאליים) לסוגיית הבדידות בזיקנה, תוך .התייחסות למאפייניה, להשלכותיה ולגורמי הסיכון שלה, לשם יצירת שותפויות 2 . שבירת הטאבו. פיתוח שיח מקצועי אשר יקל על אנשי המקצוע ליזום שיח גלוי על בדידות, ייתן לה לגיטימציה ויפחית את .תחושת הבושה שאנשים חווים עקב תחושותיהם 3 . ביצוע אינטייק לצורך הפניה למענים מתאימים. כמו כן, ייתכן כי בנסיבות מסוימות כדאי לעשות הערכת צרכים לכלל הזקנים .ביישוב, כדי לפתח מענים בהתאם למאפייני התושבים ולצורכי הקהילה 4 . התאמת אסטרטגיית ההתערבות לצורכי המשתתף ולמאפייניו. יש חשיבות גבוהה להגדרה נכונה של קהל היעד הייעודי תוכניות מסוגי התערבויות שונים עבור אוכלוסיות בעלות לתוכנית המוצעת, לשם הצלחתה. במצב מיטבי יופעלו במקביל מאפיינים שונים וצרכים שונים. תוכניות המציעות הזדמנות לאינטראקציה חברתית מתאימות יותר לאנשים פעילים חברתית בעלי רמות בדידות ודיכאון נמוכות יותר וללא קשיים כספיים. כמו כן תוכניות אלה תורמות להפחתת הדיכאון בקרב גברים יותר מאשר בקרב נשים. בהתבסס על נתונים איכותניים במחקר, כנראה שההסבר לכך הוא שגברים מעדיפים תוכן פעילות המבוסס על עשייה (כמו התוכניות של האינטראקציה החברתית) ופחות על שיחות. ולבסוף, תוכניות לחיזוק המסוגלות .)80- ויותר) יותר מאשר בקרב זקנים צעירים (בני פחות מ80 החברתית תורמות להפחתת הדיכאון בקרב זקנים מבוגרים (בני בהתבסס על נתונים איכותניים במחקר, ייתכן שההסבר לכך הוא שזקנים צעירים מחזיקים לעיתים בעמדות גילניות ונרתעים .)מלדבר על בדידות (יחסית לזקנים המבוגרים 5 . בניית תוכנית ובה רכיבים שונים המבוססים על אסטרטגיות התערבות שונות. תוכניות מסוג זה מייצרות תהליך הדרגתי שבו .כל שלב מתבסס על השלב שקדם לו ובונה יכולות בקרב הקבוצה והמשתתפים בה 6 . בתהליך יצירת השותפויות ובחירת התוכניות צריך להביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים של.התאמה חברתית ותרבותית .האוכלוסייה ושל המקום שבקרבם פועל הארגון 7 . חשיבה על הרכב הקבוצה. האם כדאי להקים קבוצות הטרוגניות שמשתתפיהן עשויים ליהנות ממגוון האנשים שמרכיבים אותן, או שמדובר באוכלוסיות שונות בעלות מאפיינים ייחודיים שכדאי להפריד אותן לקבוצות הומוגניות. זוהי דילמה ללא .משמעית-תשובה חד 8 . אפשר לקבוע מסגרת מסוימת לתוכנית ובמקביל לשלב אנשים זקנים.בחירה של תוכני פעילות רלוונטיים למשתתפים בתכנון הפעילות, ולאפשר למשתתפים לצקת לפעילות את התכנים המועדפים עליהם ולאפשר גמישות ובחירה. בדרך זו גם .מכירים לא רק ברצונות של המשתתפים אלא גם ביכולותיהם לבחור ולבצע את הבחירה 9 . וביסוס יחסי אמון בין המשתתפים ובינם לבין הצוות המפעיל. זאת במיוחד מפני שייתכן כי מדובר”יצירת “מרחב בטוח .באנשים שמיומנויות התקשורת שלהם לא מפותחות וכך גם הדימוי העצמי שלהם . 1 0 יצירת המשכיות ורצף בין מפגשי התוכנית. כחלק מביסוס יחסי האמון, כדאי שהצוות המקצועי לא ישתנה במהלך המפגשים .ושכל מפגש יחל בהתייחסות למפגש הקודם xii . 1 1 היא היבט נוסף של המשכיות ורצף. שינוי של חשיבה והרגלים לוקח זמן, ובגיל)הפעלת תוכניות בנות קיימא (לאורך זמן המבוגר בפרט. מן הראוי לאתר מקורות מימון שיתמכו בתוכנית לאורך זמן, או במקרים שבהם זה אפשרי, לעבור לשלב של .הפעלה עצמית על ידי המשתתפים, תוך מתן ליווי, הדרכה ומעטפת לוגיסטית לקיום הפעילות . 1 2 לדוגמה, תוכניות לחיזוק מסוגלות חברתית לרוב מיועדות לקבוצות קטנות ומצריכות כוח.הקצאת תקציב הולם לפעילות אדם מיומן (כגון מנחי קבוצות מיומנים או פסיכותרפיסטים), ולכן הן נוטות להיות יקרות יותר מתוכניות לאינטראקציה חברתית. עם זאת, ניתן לייעד תוכניות מסוג זה לאוכלוסייה שזקוקה להן ולהציע תוכניות אחרות, זולות יותר, לבעלי צרכים .מעטים ופשוטים יותר . 1 3 דאגה לפעילות נגישה על ידי בחירת מקום מתאים ותחבורה, במיוחד במקרים שבהם האוכלוסייה מפוזרת, הטופוגרפיה קשה או כשאין תחושת ביטחון אישי ברחובות. נוסף לכך, הסעה לפעילות מסייעת להתגבר הן על קשיים וחסמים תפקודיים .והן על חסמים פסיכולוגיים . 1 4 עידוד מפגשים מחוץ למסגרת הפעילות כדי לאפשר למשתתפים לתרגל את יכולותיהם החברתיות, להגביר את תחושת .השייכות שלהם לקהילה ולהפוך את הפעילות החברתית לעניין שבשגרה )המלצות לפיתוח מדיניות להפחתת בדידות (ברמה האסטרטגית יש פעולות ברמת המדיניות אשר יכולות לסייע בשלבים השונים של מתן מענה לתופעת הבדידות בזיקנה, קרי שלבי ההיערכות :ואיתור המשתתפים, הפעלת התוכניות ויצירת המשכיות שלהן. אלה הן הפעולות העיקריות 1 . באמצעות הכנסת תכנים העוסקים בבדידות בזיקנה לתוך ההדרכות, ההכשרות,להעלות מודעות לסוגיית הבדידות והכשרה וההשתלמויות הניתנות בנושא זיקנה, הן לעובדים סוציאליים והן לעובדי מערכת הבריאות (קרי, רופאים ואחיות). הדרכות אלה יעסקו, בין היתר, בחשיבות האיתור של אנשים בודדים, בכלים לביצוע הערכת צרכים עבורם ובאפשרויות לצרף אותם .לפעילויות קיימות 2 . ,ארגוני אשר יביא לידי יצירת שיתופי הפעולה בין אנשי המקצוע ברמה המקומית-משרדי ובין- בין”ליצור “פורום בדידות .לאיתור הזקן ולשילובו חזרה בקהילה 3 . גם כאלה שממעטים לצרוך שירותים של העמותות ושל שירותי הרווחה, כגון מרותקי בית, גברים,לאתר זקנים בודדים .ואנשים שחיים במוסדות 4 . : לשם כך.להטמיע כלי אינטייק לאיתור זקנים בודדים א . יש להתאים את שאלון האינטייק, כך שיהיה קצר יותר. נוסף לכך, אפשר ליצור גרסאות שונות שיותאמו לצרכים של אנשי .)מקצוע שונים (לדוגמה, גרסה מעמיקה לעובדים סוציאליים וגרסה מקוצרת לרופאי משפחה ב . .יש להפיץ את שאלון האינטייק, לבצע הכשרות והדרכות בנוגע למילויו ולהטמיע את השימוש בו 5 . ה במסגרת המיזם. המסמך יכלול את הרכיביםָ, בהתבסס על מחקר זה ועל פיתוח הידע שנעש”להכין “מפת דרכים” או “אוגדן :האלה xiii א . .פירוט העקרונות המומלצים להפעלת תוכנית להפגת בדידות ב . פירוט העקרונות ליצירת התאמה בין אסטרטגיית ההתערבות של התוכנית לבין אוכלוסיית היעד שלה ומאפייני המקום ”והחברה, וכן המלצה לפתח רפרטואר מקומי וסל מענים שיכלול יותר מתוכנית אחת (בדומה ל”סל שירותים גמיש .)8”בתוכנית “קהילה תומכת משודרגת ג . התוכניות שפותחו במסגרת המיזם, תוך מתן אפשרות לאנשי המקצוע ולזקנים, ברמה המקומית, לבחור את23 תיאור של .התוכנית המועדפת עליהם והמתאימה ביותר לצורכיהם וליכולותיהם ד . .הפניית זרקור לנושא הבדידות בתוכניות ובמענים קיימים והתאמה של תוכניות קיימות 6 . ולתת מענה מוגבר של תוכניות לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית וליישובים קטנים, שכן שם היצע להקצות משאבים .התוכניות והפעילויות הוא דל יותר בהשוואה להיצע במרכז הארץ מגבלות המחקר ואפשרות למחקרי המשך . תוכניות שהשונּות ביניהן הייתה רבה, ובחלקן מספר המשתתפים היה קטן, לא נערכה השוואה ביניהן23 הואיל ובמיזם זה נכללו במסגרת הניתוח התוכניות קובצו לשתי אסטרטגיות עיקריות ובוצעה השוואה ביניהן, לאחר שנערכה התאמה בין המשתתפים בתוכניות. נוסף לכך, עבור כל אסטרטגיית פעולה (תוכניות שמציעות אינטראקציה חברתית לעומת תוכניות לחיזוק מסוגלות חברתית) נבנתה קבוצת ביקורת, שאומנם משתתפיה היו דומים ברמות הבדידות והדיכאון ההתחלתיות שלהם למשתתפי התוכניות .אך ההקצאה אליה לא הייתה אקראית ,כאמור לעיל, כל משתתפי המחקר התגוררו בקהילה ורובם היו אנשים פעילים מבחינה חברתית עם ייצוג יתר לנשים. לפיכך מסקנות המחקר תקפות בעיקר לאוכלוסיות אלה, ועל כן יש להחיל אותן בזהירות על אנשים שחיים במוסדות, על אוכלוסיות .ברמת בידוד חברתי גבוהה יותר ועל גברים ) שלscaling up-מחקר עתידי בנושא בדידות יכול להיות מחקר אורך עם אותם משתתפים או בחינה של תהליך ההטמעה (ה מספר מצומצם של תוכניות. במסגרת בחינת התרומה של תוכניות ניתן לשלב במחקר עתידי כלי מדידה אובייקטיביים מתחום הבריאות והתפקוד, במערך מחקר ניסויי, כדי לבחון את תרומת התוכנית להפחתת בדידות על היבטים אלו. כדאי להעמיק בבחינת .תוכניות המתבססות על אסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית ולבחון מה הם מאפייני האנשים שתוכניות מסוג זה ייטיבו איתם ,משרדיים ותהליכים של העלאת מודעות-ולבסוף, אפשר לבחון כיצד שינויים במדיניות, בדגש על יצירת שיתופי פעולה בין .עשויים להשפיע על איתור זקנים בודדים ועל שיפור המענים הניתנים להם " "קהילה תומכת משודרגת" היא תוכנית ניסיונית להרחבה ולהגמשה של סל השירותים של תוכנית "קהילה תומכת". התוכנית "קהילה תומכת משודרגת8 ) במתכונת פיילוט בתשע רשויות מקומיות, ואפשרה לחברים בה להמיר את השירותים הקיימים (למעט שירות אב הקהילה2018-2016 פעלה בשנים במגוון שירותים רחב יותר שסופק במסגרת הסל שהוצע להם, או לרכוש שירותים נוספים בתשלום, על פי בחירתם. הפיילוט נערך בשיתוף של משרד .)2020 ,ורמן וכהן-אשל, רשויות מקומיות ועמותות (ברג-העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ג'וינט ישראל xiv דברי תודה .בשלוש השנים שבהן נערך המחקר, נעזרנו באנשים רבים, והם סייעו לנו בכל שלביו ראשית, ברצוננו להודות להנהלת המיזם לצמצום ולהתמודדות עם בדידות בקרב זקנים: לרונית ניסנבוים, לאירית פישר, לאילנית אבלגון ולתמי אליאב מן הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח-אשל, לכרמלה קורש-שטיינברגר ולאייל בר איתן מג’וינט ישראל לאומי, ולדליה רוזניק וטלי ברנע ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. תודה על השותפות הטובה אשר אפשרה קיום ,ערוצי תקשורת רציפים וזמינים להתייעצות, להתלבטות ולדיון פורה. תודה מיוחדת מוקדשת לאילנית שטיינברגר, מנהלת המיזם אשר בכנות ובגילוי לב שיתפה אותנו בכל תובנה, התלבטות או קושי, וסייעה לנו רבות באיסוף הנתונים, בעיקר בשנת ההפעלה .הראשונה, מהבנה שמהלכו התקין של המחקר והצלחתו חשובים להצלחת המיזם .תודה על הייעוץ והליווי לחברי ועדת ההיגוי של המיזם הארגונים שהשתתפו במיזם, אשר אירחו אותנו בוועדות ההיגוי המקומיות ושיתפו אותנו בלבטים, בקשיים13 תודה להנהלות ובהצלחות שהיו כרוכים בהפעלת התוכניות. תודה מיוחדת לרכזות של כל ארגון וארגון, אשר נענו לכל פנייה, סייעו באיסוף .הנתונים ובארגון התצפיות וקבוצות המיקוד עם המשתתפים, ובעיקר חלקו איתנו את התובנות והחוויות שלהן מן המיזם תודה למראיינות — שרה טוויתי, ליבי מטבייב, אמאל חלאיפה ורובא שוויקי, על שבמשך שנתיים קיימו ראיונות טלפוניים עם זקנים בודדים, ברגישות רבה ובאמפתיה, וספגו את הסיפורים המרגשים ששמעו. תודה לאנה סברינסקי ולרבקה אליאס על קידוד .שאלוני האינטייק .תודה לד”ר דמיטרי רומנוב, על הייעוץ הסטטיסטי ועל החשיבה המשותפת ,תודה לעמיתנו במכון ברוקדייל אשר תרמו רבות להצלחת המחקר: לג’ני ברודסקי ולד”ר שירלי רזניצקי, על החשיבה המשותפת הייעוץ והתמיכה. תודה לחן צוק תמיר, ראשת צוות איסוף הנתונים בזמן ביצוע המחקר ולבן שלומי, רכז המחקר וראש צוות איסוף הנתונים היום, על האכפתיות, הגמישות וההירתמות להתמודד עם כל קושי שהתעורר ומעל לכל, על הניהול הקפדני של .איסוף הנתונים ,ולבסוף, תודה מיוחדת לכול הזקנים שהתראיינו למחקר ושהשתתפו בקבוצות המיקוד, על שהקדישו מזמנם, פתחו את ליבם שיתפו אותנו בהתנסויותיהם ויותר מכך — שיתפו בתחושות האישיות שלהם, ובכך סייעו לנו להעריך את המיזם וללמוד על תופעת .הבדידות בזיקנה תוכן העניינים . מבוא1 1 רקע1.1 2 . תיאור המחקר המלווה2 7 מטרות המחקר2.1 7 שאלות המחקר2.2 7 . מערך המחקר3 8 מתודולוגיה, מקורות המידע ומודל תיאורטי3.1 8 כלי המחקר3.2 10 מהלך המיזם ומהלך המחקר3.3 13 אסטרטגיות התערבות3.4 16 ” “קבוצת התערבות” ו”קבוצת ביקורת3.5 16 אתיקה במחקר3.6 16 . ממצאים: היערכות למיזם4 18 כניסה ליישוב ושיתוף פעולה עם שותפים4.1 18 איתור וגיוס של משתתפים לתוכנית4.2 20 מתן הכשרות והדרכות לאנשי מקצוע ומתנדבים והתאמה של תוכניות קיימות4.3 24 היערכות לוגיסטית4.4 24 . ממצאים: משתתפי המיזם5 26 מאפייני הזקנים שעברו אינטייק5.1 26 מאפייני המרואיינים במחקר5.2 31 נשירה מתוכניות5.3 36 שביעות רצון5.4 38 תרומת התוכנית למשתתפים5.5 42 חודשים9-6 אמידת תרומת התוכנית לפי מדדי תוצאה, לפני התוכנית ולאחר5.6 43 תרומה למשתתפים — מנקודת המבט של אנשי המקצוע ומשיח חופשי עם המשתתפים עצמם5.7 62 . ממצאים בנוגע לתרומה ברמת היישוב ופעילות להטמעת התוכנית6 65 העלאת המודעות לנושא הבדידות בזיקנה בקרב אנשי מקצוע6.1 65 העלאת המודעות לנושא הבדידות בזיקנה והנכחת זקנים במרחב הציבורי6.2 66 התמקצעות ופיתוח מומחיות בתחום הבדידות בזיקנה בקרב אנשי מקצוע6.3 67 פעילויות המשך ופעולות להטמעת התוכנית6.4 67 . תובנות עיקריות בנוגע לתוכניות בעלות מאפיינים ייחודיים7 69 תובנות עיקריות מתוכניות בעלות מאפיינים ייחודיים7.1 69 תובנות עיקריות מתוכניות שהתקיימו במקומות ייחודיים או בקרב אוכלוסיות ייחודיות7.2 74 . דיון בממצאים, כיווני פעולה והמלצות8 77 ) תרומת המיזם למשתתפים בו (רמת הפרט8.1 78 ) תרומת המיזם לקידום ההתמודדות עם סוגיית הבדידות (רמת השטח8.2 79 עקרונות פעולה מומלצים להפעלת תוכניות מוצלחות להפגת בדידות8.3 80 ) המלצות לפיתוח מדיניות להפחתת בדידות (ברמה האסטרטגית8.4 83 מגבלות המחקר ואפשרות למחקרי המשך8.5 85 מקורות86 נספחים90 נספח א: תיאור התוכניות90 נספח ב: טבלה מסכמת של סיווג התוכניות, לפי מאפייני התוכנית94 נספח ג: שביעות רצון מן התוכנית — ההתפלגות המלאה96 נספח ד: תרומת התוכנית — ההתפלגות המלאה97 ) עבור משתתפים משני סוגי האסטרטגיותPSM( נספח ה: המודל לאמידת ההתאמה98 נספח ו: התפלגות המשתתפים לפי כל אחד מן המאפיינים (משתני הפיקוח המובהקים), בכל אחד מן התאים המאוזנים, לפי אסטרטגיית ההתערבות99 נספח ז: פירוט מדדי תוצאה — לפני ואחרי התוכנית, כולל משתני הפרש ומשתני שינוי, לפי אסטרטגיית ההתערבות100 נספח ח: דוגמאות למודעות לאיתור משתתפים העוסקות בגלוי בסוגיית הבדידות102 רשימת לוחות , הערכהT0-) בPHQ-2( , מדד אינדיקציה לדיכאוןT0-) בUCLA( : מאפייני מדד בדידות עקיף1 לוח וציון בטבלה המסכמת באינטייק של משתתפי המחקר, לפי אסטרטגיית ההתערבותT0-עצמית ב34 T1 : השתתפות בפעילות בפועל, לפי שאלון2 לוח36 השתתפות של המשיבים שהתקבלו לתוכנית אך לא השתתפו בה בפועל-: סיבות לאי3 לוח37 : סיבות לעזיבת המשיבים שהתחילו את התוכנית ועזבו לאחר מפגש אחד או שניים4 לוח38 : חלוקת המשתתפים לתאים לפי ציון ההתאמה5 לוח45 : אומדן האפקט הממוצע של אסטרטגיית חיזוק המסוגלות החברתית לעומת אסטרטגיית ההזדמנות6 לוח לאינטראקציה חברתית46 חודשים מתחילת התוכנית, לפי ציון ההתאמה9-6 לאחרUCLA : רמת הבדידות הממוצעת במדד7 לוח ולפי אסטרטגיית התערבות46 חודשים מתחילת התוכנית, לפי ציון ההתאמה9-6 לאחרPHQ-2 : רמת הדיכאון הממוצעת במדד8 לוח ולפי אסטרטגיית התערבות47 )60-0 (טווח המדדUCLA במדד T0- לT1 : רגרסיה מרובה (ליניארית) על ההפרש בין9 לוח50 )6-0 (טווח המדדPHQ-2 במדדT0- לT1 : רגרסיה מרובה (לינארית) על ההפרש בין10 לוח53 בתחושת חוסר בקשר עם אדם קרובT0- לT1 : רגרסיה מרובה (לוגיסטית) על שיפור בין11 לוח55 בתחושת חוסר בקשר עם קבוצה חברתיתT0- לT1 : רגרסיה מרובה (לוגיסטית) על שיפור בין12 לוח59 רשימת תרשימים : תדירות תחושת הבדידות — לפעמים או לעיתים קרובות1 תרשים4 : המודל התיאורטי לאיתור משתתפים לתוכנית2 תרשים10 : תפוקות המיזם והמחקר3 תרשים15 ויותר65-: מאפייני רקע של האנשים שעברו אינטייק, לעומת כלל בני ה4 תרשים26 : מאפייני רקע של האנשים שעברו אינטייק, לפי ההתאמה לתוכנית5 תרשים27 תפקודי וכלכלי של האנשים שעברו אינטייק, לפי ההתאמה לתוכנית-: מצב בריאותי6 תרשים28 : מאפיינים חברתיים של האנשים שעברו אינטייק, לפי ההתאמה לתוכנית7 תרשים29 : תחושת שייכות ובדידות בקרב האנשים שעברו אינטייק, לפי ההתאמה לתוכנית8 תרשים29 דמוגרפיים ותפקודיים של משתתפי המחקר, לפי אסטרטגיית ההתערבות-: מאפיינים סוציו9 תרשים32 : מאפיינים חברתיים של משתתפי המחקר, לפי אסטרטגיית ההתערבות10 תרשים33 : מאפייני בדידות, שייכות ורווחה של משתתפי המחקר, לפי אסטרטגיית ההתערבות11 תרשים34 : שביעות הרצון של כלל המשיבים מן התוכנית12 תרשים39 T1 : תרומת התוכנית למשיבים, לפי דיווחיהם בשאלון13 תרשים43 : התאמה של המשתתפים בשתי האסטרטגיות, לפי מאפייני הרקע שלהם14 תרשים44 , משיבים משתתפים ולאUCLA ) במדד בדידות עקיףT1-T0( : ממוצעי ההפרשים בין מדידות15 תרשים )60-0 משתתפים, לפי אסטרטגיית התערבות (טווח המדד49 ), משיביםPHQ-2( ) במדד אינדיקציה לדיכאוןT1-T0( : ממוצעי ההפרשים בין מדידות16 תרשים )6-0 משתתפים ולא משתתפים, לפי אסטרטגית התערבות (טווח המדד52 1 . מבוא1 תופעת הבדידות בזיקנה זוכה כיום, יותר מבעבר, לתשומת לב של מפתחי שירותים וקהילת המחקר, הן בשל שכיחותה והן בשל הקשר שלה למצבם הבריאותי Courtin & Knapp, 2017;( (הפיזי והקוגניטיבי) של הזקנים ולרווחתם הנפשית .) בישראל, נבחרה תופעת הבדידות לאחת הסוגיותHolwerda et al., 2014 אשל. ביוזמת ג’וינט- בתוכנית החומש של ג’וינט ישראל2011 שהופיעו בשנת 2014 אשל ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הוקמה בשנת-ישראל משרדית (ועדת וינטר), שמטרתה להציע דרכי פעולה והתארגנות לשם-ועדה בין .מתן מענה לזקנים בודדים פורסמו המלצות “הוועדה לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות2014 באוקטובר ). בין המלצותיה, הציעה הוועדה לעודד פיתוח2014 ,בקרב אנשים זקנים” (רותם של יוזמות ותוכניות להפחתת בדידות בקרב זקנים באמצעות קול קורא שיתווה את העקרונות לפיתוח תוכניות אלה ויעמיד משאבים לצורך מימוש אלה שיימצאו ראויות לכך. עוד המליצה הוועדה לעודד מחקר שיתמקד בתופעת הבדידות בקרב .זקנים בישראל, כזה שיעמיק את הבנת התופעה ויבדוק את יעילותן של תוכניות התערבות שנועדו להתמודד עימה , במסגרת מיזם ארצי שזכה לכינוי “המיזם להפחתה2014 קול קורא לפיתוח תוכניות להפחתת בדידות אכן התפרסם בשנת והתמודדות עם תחושת בדידות בקרב זקנים” (או בקצרה: “מיזם בדידות”), בהובלת הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח :אשל ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מטרות המיזם היו-לאומי, ג’וינט ישראל 1 . לפתח מודלים חדשים המיועדים לסייע לזקנים בהתמודדותם עם תחושת הבדידות והפחתתה, באמצעות שיטות התערבות שהוכחו מחקרית כיעילות 2 .להעלות מודעות בקרב קהלי יעד שונים 3 .לפתח ידע ועקרונות פעולה לצמצום תופעת הבדידות הצעות לתוכניות. לאחר תהליך של מיון וטיוב, הובאו הנבחרות שבהן בפני ועדת ההיגוי114 בשנה הראשונה של המיזם הוגשו תוכניות שהוגשו23 התקיימו שלוש ועדות היגוי, ובהן אושרו2016 לינואר2015 של המיזם לשם אישורן. בתקופה שבין יוני מאזור4 , מאזור הדרום2 :2 (כגון עמותות לקשיש או מחלקות לשירותים חברתיים), בפריסה ארצית רחבה1 ארגונים13 על ידי . חלק מן הארגונים יזמו יותר מתוכנית אחת1 . ארגונים, אך שני ארגונים, בירושלים ובשדרות, פרשו מן המיזם מסיבות שונות15 במקור התקבלו למיזם2 "התוכנית הזו הגבירה בי ביתר שאת את התחושה שהבדידות בזיקנה היא אחת הבעיות המשמעותיות של זמננו וכי החברה שלנו חייבת להתחיל להיערך בדרך טובה יותר להתמודד עם נושא הזדקנות האוכלוסייה מצד אחד ועם האוכלוסייה הבודדה שגם היא ".במקביל הולכת וגדלה מצד שני (ריאיון עם מפעילה של תוכנית )22.4.18 ,במיזם 2 תוכניות פעלו בערים ערביות3 , במרחב הכפרי6- תוכניות הופעלו במרחב העירוני ו17 . מאזור הצפון5- מירושלים ו2 ,המרכז )” תוכניות היו פרטניות (“אחד על אחד3 ,ותוכנית אחת הופעלה ביישוב בדואי. מבחינת התוכניות שהופעלו על ידי הארגונים . תוכניות היו מורכבות ממספר שלבים4- מפגשים) והשאר היו ארוכות יותר; ו15 תוכניות היו קצרות (עד9 ;והשאר קבוצתיות תוכניות התבססו5 ,) תוכניות הציעו הזדמנות לאינטראקציה חברתית (כמו קבוצת חברותא14 ,מבחינת אסטרטגית ההתערבות ) תוכניות הציעו תמיכה מקצועית (כמו קבוצת סיפורי חיים3 ,)”) (כמו תוכנית “חוסן זהבCBT( קוגניטיבי-על שינוי התנהגותי ותוכנית אחת עבדה על שיפור המיומנויות החברתיות (לתיאור התוכניות וסיווגן ראו נספח א ונספח ב; להסבר על אסטרטגיות .) להלן1.1 ההתערבות, ראו סעיף נבנתה התשתית הארגונית והמקצועית של התוכניות ונעשתה היערכות לקראת הפעלתן. בכל ארגון שהתקבל2016 במהלך שנת .)למיזם גויסו רכזת (אשר ניהלה את התוכניות שיזם הארגון) ומפעילי תוכניות (אשר הדריכו והנחו את הקבוצות בתוכניות השונות החלו התוכניות לפעול. במשך שנתיים ליווה המחקר את2016 בפרק הזמן הזה נבנו התוכניות והוכשרו מנחי הקבוצות, ובסוף קיץ .הפעילות בשטח ואסף נתונים ברוקדייל בבקשה ללוות את המיזם במחקר. דוח זה מסכם שלוש שנים של ליווי-ג’וינט-הנהלת מיזם הבדידות פנתה למכון מאיירס המיזם והערכת התוכניות שנבחרו להיכלל בו. תחילה תוצג סקירה קצרה של הספרות העוסקת בבדידות בזיקנה. לאחר מכן יפורטו .מטרות המחקר, יוצגו השאלות שהוא מעלה ביחס למיזם ולתוכניות שכלולות בו, ויתואר המודל התיאורטי שעליו הוא מבוסס בהמשך יתוארו מערך המחקר, תפוקות המחקר והממצאים. לבסוף, יוצגו התובנות וההמלצות המרכזיות שגובשו ויובא דיון בנוגע .לפיתוח אסטרטגיה להתמודדות עם סוגית הבדידות בזיקנה רקע1.1 בדידות מהי — הגדרות וסוגים ”), “בדידותDykstra, 2009( בעוד בידוד חברתי הוא מדד אובייקטיבי וכמותי של גודל הרשת החברתית ותדירות המגע בין חבריה ), כתופעהLazarus, Averill, & Opton, 1970; Perlman & Peplau, 1981( מומשגת, לפי הגישה הקוגניטיבית לבדידות סובייקטיבית וכתוצר של תהליך הערכה של הקשרים החברתיים העומדים לרשותו של האדם. בדידות קשורה לציפיות ולשביעות הרצון מתדירות הקשרים, ממידת הקרבה של המגע החברתי וממידת האינטימיות המתקבלת ממנו. שביעות רצון נמוכה מן הקשרים החברתיים, ממספרם או מאיכותם, וכן פער בתפיסה בין מה שהאדם היה רוצה לבין מה שאכן יש לו בזירת הקשרים Perlman & Peplau, 1981; de Jong Gierveld, 1998; de Jong Gierveld, Van( האובייקטיבית, מולידים תחושות של בדידות .)Tilburg, & Dykstra, 2006 לפיכך, בדידות אינה קשורה במישרין לבידוד חברתי, קרי, היעדר קשרים עם אנשים אחרים, ואינה קשורה ישירות למבודדות חברתית אובייקטיבית. ייתכן מישהו מבודד חברתית שאינו בודד כמו גם מישהו שמוקף בקשרים חברתיים וחש בדידות. עם Dykstra &( זאת, אנשים בעלי רשת תמיכה חברתית גדולה יותר נמצאו כבעלי סיכוי נמוך יותר לדווח על תחושות של בדידות .)Fokkema, 2007 3 ,בדידות יכולה להיות תופעה כרונית הנובעת מחוסר יכולת של האדם לפתח מערכות יחסים מספקות לאורך שנים. לעומת זאת בדידות מצבית נובעת מאירועי חיים מעוררי דחק הגורמים לאובדנים ברשת החברתית של האדם (כגון פרישה מעבודה, התאלמנות de( או מעבר דירה). במקרה זה, צפוי כי לאחר תקופת זמן שבה האדם חווה מצוקה פסיכולוגית, הוא יצליח להתמודד ולהחלים .)Jong Gierveld & Raadschelders, 1982 ). בהתאם להבחנה זו, בדידות רגשיתWeiss, 1973( הבחנה נוספת בין בדידות רגשית לבין בדידות חברתית, נעשתה על ידי וייס (אמוציונלית) נוצרת בהיעדר דמות היקשרות רגשית קרובה, כדוגמת בן או בת זוג (למשל, כתוצאה מהתאלמנות). בדידות חברתית מתייחסת להיעדרה של רשת חברתית רחבה יותר שאליה מרגיש האדם שייך, כדוגמת חברים ומכרים (למשל כתוצאה ”ממעבר דירה או פרישה ממקום העבודה). על בדידות קיומית (אקסיסטנציאלית) מקובל לדבר במצבים שבהם האדם “מנותק Sjöberg, Beck,( מן החיים שסביבו, בעיקר עקב חולי ומגבלות תפקודיות שמשפיעות על היכולת שלו ליצור קשר עם הסביבה .)Rasmussen, & Edberg, 2017 .בדידות היא תופעה שקיימת בכל טווח הגילים האנושי, אולם שכיחותה גבוהה במיוחד בזיקנה המתקדמת בדידות בזיקנה — סיבות, מאפיינים ושכיחות התופעה ,תלונות על בדידות נפוצות אצל אנשים זקנים והיא נחשבת לאחד מן המצבים הקשים והמכבידים ביותר על מגזר זה (לומרנץ , זקנים85-80-). מחקרים מלמדים כי רמות בדידות הן יציבות, יחסית, על פני גילים שונים. אולם בגילים מבוגרים, יותר מ2003 Dykstra, Van Tilburg & de Jong Gierveld, 2005; Hawkly &( נעשים יותר ויותר בודדים על פני זמן, ככל שהם מזדקנים .)Cacioppo, 2007 ), בעשורים האחרונים עסקו מחקרים רבים בגורמים הקשורים לבדידות בקרבDahlberg & McKee, 2014( לטענת דלברג ומקי )Dykstra, 2009( זקנים. מבין הגורמים הבולטים אפשר למנות מאפיינים דמוגרפיים הקשורים בבדידות, לדוגמה, גיל מבוגר מאוד ); גורמים פסיכולוגיים, כגון דיכאון וחרדהCohen-Mansfield, Shmotkin, & Goldberg, 2009; Dykstra et al., 2005( ומגדר נשי ,)Dykstra et al., 2005( ); ומאפיינים חברתיים, כגון אובדן בן זוגHeikkinen & Kauppinen, 2011; Luanaigh & Lawlor, 2008( Newall( ) או ירידה בפעילויות חברתיותPikhartova & Victor, 2015( כלכלי נמוך-מגורים לבד, פרישה מעבודה, מעמד חברתי ), מצאה כי הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על בדידותde Jong Gierveld, 1987( ). החוקרת דה יונג חירוולדet al., 2009 של אדם הם הסדר המגורים שלו (אם הוא גר לבדו או לא), חוסר שביעות רצונו מן הרשת החברתית שלו ורצונו בקשרים חברתיים ). מאפיינים אלה עשויים לשמש כ”תמרורי אזהרה”, במובן זה שניתן לשייך אנשים בעליde Jong Gierveld, 1987( חדשים .מאפיינים אלה ל”קבוצת סיכון”, שהנכללים בה הם בעלי סיכון גבוה יותר לחוות בדידות. נקודה זו תזכה להרחבה בהמשך הדברים Survey of Health, Ageing,( 3 SHARE-שכיחותה של תופעת הבדידות בזיקנה משתנה בין מדינות, כפי שניתן ללמוד מסקר ה מדינות באירופה15- ויותר בכל כמה שנים ובמסגרתו נאספים נתונים מ50 ) שנערך בקרב בניand Retirement in Europe http://igdc.huji.ac.il/home/share/introduction.aspx 3 4 ) לפי סקר זה, בקרב מדינות דרום ומזרח אירופה נמצאה בדידות בשכיחות גבוהה יותר מאשר במדינות צפון ומערבSHARE, 2016( , ויותר דיווחו על תחושות של בדידות לפעמים או לעיתים קרובות50 מבני20% ). בעוד בשוויץShiovitz-Ezra, 2015:169( אירופה .)1 ) (תרשיםSHARE, 2016( דיווחו על כך35% ובפולין38% — דיווחו על בדידות לפעמים או לעיתים קרובות, באיטליה47% ביוון ,מקובל להסביר הבדלים אלו בהבדלי התרבות בין המדינות. בחברות מסורתיות, הציפיות מן הקשרים החברתיים גבוהות יותר ). לעומת זאת, במדינות צפון אירופה, שמאופיינותJylhä, 2004, p.159( ומשהם אינם מתממשים מתעוררות תחושות של בדידות באינדיבידואליזם, יש פחות ציפייה לתמיכה מן הקהילה ולמגע תכוף עם בני משפחה. הסבר אפשרי נוסף להבדלים הנצפים בין מדינות דרום אירופה למדינות צפון אירופה טמון בהבדלים תרבותיים בנכונות לדווח על בדידות. נטען כי אנשים, במיוחד מחברות ), כך שבמדינות צפון אירופה ומערבהDykstra, 2009( אינדיבידואליסטיות, עשויים להימנע מלבטא תחושות כדוגמת בדידות .דיווח של התופעה-עלול להיות תת ), נמצא שיעור די גבוה של בדידות1999 ,ביז’אוי-בישראל, המאופיינת בתרבות קולקטיביסטית וברמת “משפחתיות” גבוהה (פוגל ). אולם הנתונים על היקף תופעת הבדידות בקרב זקנים בארץ אינם אחידים, והם43%( המורגשת לפעמים או לעיתים קרובות , בקטגוריות2015-2013 , ממוצע השנים34% בקטגוריות של “לפעמים”, ו”לעיתים קרובות”) לביןSHARE (מחקר43% נעים בין ). כלומר, זו תופעה בעלת נראות, אך היקפה תלוי בכלי2018 ,”לעיתים קרובות”) (ברודסקי, שנור ובאר-“לפעמים/מדי פעם” ו ) ובהגדרה של אוכלוסיית המדגם. בהמשך הדברים יורחב7 ’, עמ2014 ,המדידה, בנקודת החתך שלפיה קובעים מיהו בודד (רותם .הדיון על הכלים למדידת בדידות שבהם נעשה שימוש במחקר זה SHARE 2016 : תדירות תחושת הבדידות — לפעמים או לעיתים קרובות (באחוזים). נתוני1 תרשים הפגת בדידות — תוכניות התערבות להקלה על תחושות הבדידות ולמיתונן במשך השנים פותחו בעולם תוכניות התערבות שונות שנועדו למתן את תחושות הבדידות שחווים אנשים ולשפר את יכולתם .)Dickens et al., 2011( להתמודד עימן. הסבירות שתוכניות מסוימות יהיו יעילות עשויה להשתנות בהתאם למאפיינים שלהן 5 ) נבחנוMasi, Chen, Hawkley, & Cacioppo, 2011( במסגרת סקירה רחבה שנעשתה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת שיקגו , תוכניות50 תוכניות התערבות שנועדו להפחית בדידות בקרב זקנים, צעירים וילדים במדינות שונות, ומתוכן נותחו לעומק250-כ :כמחציתן עבור זקנים. התוכניות נבחנו על פי ארבע אסטרטגיות התערבות 1 . מתן הזדמנות לאינטראקציה חברתית. האסטרטגיה היא ליצור עניין משותף סביב ביצוע משימות ובהמשך לחזק את הקשר החברתי בין המשתתפים ולהפוך אותם לקבוצה קבועה. לדוגמה, הוצאת זקנים הנתונים בבידוד חברתי למשימות התנדבות .משותפות, כגון חלוקת מזון לנזקקים 2 . שיפור מיומנויות חברתיות. דגש על מיומנויות שיחה, שיחה טלפונית, יכולת לקבל ולהעניק מחמאות, יכולת לשאת שתיקות ממושכות, טיפוח ההיבט החיצוני ומידת המשיכה האישית, הבנה של תקשורת לא מילולית ושימוש בה, למידת גישות ויכולת .להיכנס לקרבה אינטימית 3 . תמיכה חברתית. בעיקר באמצעות קבוצות תמיכה יזומות ומונחות על ידי אנשי מקצוע לאנשים עם בעיה משותפת, כגון .נשים שהתאלמנו לאחרונה 4 . . אסטרטגיה)CBT( שינוי דפוסי התנהגות בלתי מסתגלת מבחינה חברתית כדי לשפר את יכולת ההסתגלות החברתית קוגניטיבי שמדגישה את לימוד הזקן הבודד לזהות מחשבות שליליות בהקשר חברתי, העולות אצלו-של שינוי התנהגותי .אוטומטית, ולהתייחס אליהן כאל השערות שיש לבדוק אותן ולא כאל עובדות המחקר השווה בין תוכניות שנקטו אסטרטגיות שונות ומצא שלאסטרטגיה הרביעית הייתה ההשפעה הגבוהה ביותר על הפחתת .תחושת הבדידות בקרב מי שנחשפו אליה, יחסית לשלוש האסטרטגיות האחרות ,)Findlay, 2003( מלבד אסטרטגיית התערבות, הצלחתה של תוכנית נובעת גם מגורמים נוספים. כך למשל, לטענת פינדלי הבחירה, ההכשרה והתמיכה בכוח האדם שמפעיל את התוכנית, אם מדובר במתנדבים ואם מדובר באנשים המועסקים בשכר, הוא אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחתה. עוד מציין פינדלי כי תוכניות נוטות להיות מוצלחות יותר אם הן מערבות אנשים זקנים בשלבי התכנון, היישום וההערכה שלהן, וכן שלתוכניות יש סיכוי גדול יותר להצליח אם הן משתמשות במשאבים קיימים בקהילה .)Findlay, 2003, p. 655( ומכוונות לבנות יכולות קהילתיות מחקרים אחרים בדקו אף הם התערבויות להפחתת בדידות והעלו כי מאפיינים שתורמים להצלחתה של תוכנית להפחתת בדידות הם מידת התאמתה להקשר המקומי שבו היא מופעלת, מידת המעורבות של משתתפי התוכנית בתכנון וביישום שלה, ומידת ). ניתן להפחית את הבדידות על ידי שימוש בהתערבויותGardiner, Geldenhuys, & Gott, 2018( היותם פעילים יצרניים בתוכנית ). תוכניות בעלות בסיסCohen-Mansfield & Perach, 2015( חינוכיות המתמקדות בתחזוקה של הרשתות החברתיות ובשיפורן תיאורטי יעילות יותר מתוכניות שלא מבוססות על תיאוריה, ותוכניות שבהן המשתתפים פעילים יעילות יותר מתוכניות שלא .)Dickens et al., 2011( כוללות השתתפות פעילה התערבויות שמעודדות, כחלק מובנה שלהן, אינטראקציות חברתיות, הן אפקטיביות יותר מאלה שאינן מבוססות על פעילות ). עם זאת, קיבוץ זקנים בודדים למקום אחד לא בהכרח יעודד פיתוח שלCattan et al., 2005; Dickens et al., 2011( קבוצתית 6 יחסי ידידות ביניהם, משום שדפוסי ההתנהגות והמחשבה שאנשים בודדים מביאים איתם לסיטואציה — בעיקר אלו הסובלים ) הגיעו למסקנה2015( מנספילד ופרח-). כהן9 ’, עמ2014 ,אישית (רותם-מבדידות כרונית — אינה מעודדת מלכתחילה התקרבות בין Cohen-Mansfield( אחד”) הן יותר אפקטיביות מהתערבויות קבוצתיות-על-הפוכה, לפיה דווקא התערבויות פרטניות (“אחד ), אשר סבורים כי תוכניות פרטניותGardiner, Geldenhuys & Gott, 2018( ), וכך גם גרדינר, גלדניוס וגוט& Perach, 2015 .למרותקי בית, הנעזרות לדוגמה בטכנולוגיה או בתרפיה בבעלי חיים, עשויות להיות יעילות מאוד בהפחתת בדידות ,היבטים אלה של ההתארגנות להפעלת תוכנית, השיטות לאיתור ולגיוס המשתתפים בה ואיכותו של כוח האדם שמפעיל אותה .כמו גם היבטים נוספים של התוכנית, ייבחנו בהמשך, במסגרת הצגת ממצאי המחקר 7 . תיאור המחקר המלווה2 מטרות המחקר2.1 evidence( מחקר זה נועד להעריך את התוכניות שנבחרו להיכלל במיזם, ולנסח מסקנות שיקדמו פרקטיקה מבוססת הוכחות ) ופיתוח של תוכניות בעתיד. במיוחד נבחן המיזם משלושה היבטים — שני היבטים מתייחסים לתרומת התוכניתbased practice :והיבט אחד מתייחס להמלצותיה 1 . ,תרומת התוכנית שהופעלה ביישוב לזקנים שהשתתפו בה (ברמת הפרט): הרחבת הרשת החברתית והפחתת הבידוד החברתי .שיפור מידת השתתפותם בפעילות חברתית, פורמלית ובלתי פורמלית, ושיפור הרווחה הנפשית 2 . תרומת התוכנית לקידום ההתמודדות עם נושא הבדידות ביישוב שבו היא התקיימה (ברמת השטח): הרחבת העיסוק בסוגיית .הבדידות בזיקנה — פיתוח נוהלי עבודה וכלי מיון לשימוש עתידי ופיתוח מומחיות של אנשי מקצוע בנושא 3 . תובנות והמלצות בנוגע לתוכניות להפגת בדידות (ברמת עיצוב המדיניות): זיהוי מאפיינים, רכיבים מוצלחים ואתגרים מן .התוכניות שהשתתפו במיזם, וזיהוי דרכי פעולה המתאימות לאוכלוסיות יעד מסוימות שאלות המחקר2.2 :, והן נבחנו במסגרת המחקר4ממטרות המחקר שפורטו לעיל נגזרו תשע שאלות 1 . ?כיצד נערכו הארגונים לביצוע התוכניות שהם הציעו 2 . ?מה היו תהליכי האיתור והמיון של אוכלוסיית היעד של התוכנית 3 . ?באיזו מידה הייתה היענות של אוכלוסיית היעד להשתתפות בתוכנית 4 . ?מהם מאפייני האוכלוסייה שהשתתפה בתוכנית, בהשוואה לאוכלוסיית היעד שהוגדרה עבור התוכנית 5 . ?אילו פעילויות בנושא בדידות התקיימו ביישובים שהשתתפו במיזם 6 . ?מהי רמת שביעות הרצון של המשתתפים 7 . ?)well being( באיזו מידה תרמה התוכנית להפחתת תחושת הבדידות של המשתתפים בה ולשיפור רווחתם הנפשית 8 . ?מהם הרכיבים שתרמו להצלחת התוכנית ומהם הקשיים והאתגרים שבהם נתקלו מפעילי התוכניות 9 . ?אילו פעילויות נעשו להטמעת התוכנית ולהמשכתה, אם בכלל . מכל מטרה נגזרות כמה שאלות, וכל שאלה עשויה להיגזר מיותר ממטרה אחת4 8 . מערך המחקר3 מתודולוגיה, מקורות המידע ומודל תיאורטי3.1 ,) הכולל שימוש מקביל בשיטות מחקר כמותניות (סקריםmixed methods study( מחקר זה מבוסס על מערך מתודולוגי מעורב לפני ואחרי ההשתתפות בתוכנית) ובשיטות מחקר איכותניות (ראיונות, תצפיות, קבוצות מיקוד ועיון במסמכים). זאת לצורך עריכת טריאנגולציה (עימות בין מקורות מידע שונים) המאפשרת הרחבה וביסוס של הממצאים ו/או הצגת כמה נקודות מבט לקבלת תמונה מורכבת יותר. תרומת התוכנית למשתתפים בה (ברמת הפרט) נבחנה באמצעות כמה שיטות ומהלך המחקר התנהל :באופן הבא 1 . ניתוח טופסי אינטייק בשלב הקבלה לתוכניות. באמצעות האינטייק סוננו על ידי הרכזות אותם אנשים שהתוכנית נמצאה לא .מתאימה עבורם. בשלב זה גיבשו הרכזות רשימת משתתפים ושלחו אותה לצוות המחקר 2 . .)T0( צוות המחקר ראיין את האנשים שהופיעו ברשימת המשתתפים בנקודת ההתחלה של התוכנית 3 . ). פרק זמן זה היה אחיד עבור כל המשתתפים, למרותT1( חודשים מן הריאיון הראשון, בוצע ריאיון נוסף9-6 לאחר תקופה של .שבטווח זמן זה מנקודת ההתחלה של כל תוכנית חלק מן התוכניות עדיין פעלו וחלקן כבר הסתיימו או היו לקראת סיום 4 . במהלך הריאיון השני עם המשתתפים נבדקה שביעות הרצון שלהם מן התוכנית ותפיסת התרומה שלה באמצעות שאלות חודשים9-6 ישירות. כמו כן, נבדקו מדדי תוצאה (בעיקר השינוי בממוצע רמת הבדידות ורמת הדיכאון) של המשתתפים . למדגמים תלוייםt לאחר התחלת התוכנית, באמצעות מבחן 5 . .)Masi, Chen, Hawkley, & Cacioppo, 2011( התוכניות סווגו לארבעת האסטרטגיות המופיעות במאמרו של מסי ועמיתיו ., שלוש אסטרטגיות קובצו לאחת ונערכה השוואה בינן לבין האסטרטגיה הרביעית3.4 כפי שיפורט בסעיף 6 . האנשים שהשתתפו בתוכניות הם קבוצת ההתערבות של המחקר, ואילו קבוצת ביקורת הורכבה מאנשים שעברו אינטייק, היו חודשים לאחר מכן התברר9-6 אמורים להשתתף בתוכנית מסוימת, רואיינו בנקודת ההתחלה של התוכנית, אך כאשר רואיינו שבפועל הם לא השתתפו בה. מאחר שהם נמצאו דומים במאפייניהם ההתחלתיים למי שהשתתפו בתוכניות, הם שימשו .קבוצת ביקורת, אף על פי שההקצאה לקבוצה זו לא נעשתה אקראית 7 . ,נערכה בדיקת ההבדל בממוצע רמת הבדידות ורמת הדיכאון בין מי שהשתתפו בתוכניות לבין מי שלא השתתפו בהן אחרי) של קבוצת ההתערבות- למדגמים בלתי תלויים. כמו כן בוצעה השוואה בין הפרש מדדי התוצאה (לפניt באמצעות מבחן .אחרי) של קבוצת ביקורת-לבין הפרש מדדי התוצאה (לפני 8 . . להשוואה בין שתי אסטרטגיות ההתערבותPropensity Score מסוגmatching נערך ניתוח 9 . משתני מסוג רגרסיה לינארית לבדיקת השינוי שני משתני התוצאה העיקריים (הרציפים), ברמת הבדידות-נערך ניתוח רב . חודשים לאחר התחלת התוכנית9-6 ,וברמת הדיכאון 9 . 1 0 משתני מסוג רגרסיה לוגיסטית לניבוי מדדי התוצאה האלה: שינוי בתחושת החוסר בקשר עם אדם קרוב, שינוי-נערך ניתוח רב חודשים לאחר תחילת התוכנית. מדדי9-6 ,בתחושת החוסר בקשר עם קבוצה חברתית, וניבוי השינוי בשביעות רצון מן החיים .תוצאה אלה נמדדו כמשתנים אורדינליים ולצורך הניתוח הפכו לבינריים . 1 1 .מידע נוסף נאסף על ידי תצפיות וקבוצות מיקוד שכללו שיחה קבוצתית חופשית עם המשתתפים . 1 2 .נערכו ראיונות עם הרכזות ועם אנשי המקצוע ביישובים שבהם הופעלו התוכניות, וכן נערך סקר אינטרנטי בקרב מפעיליהן הראיונות עם אנשי המקצוע, עם הרכזות ועם המפעילים שימשו אותנו גם כדי להעריך את התרומה של התוכנית והמיזם לטיפול בסוגיית הבדידות בזיקנה ברמה המקומית של היישוב. הידע שנצבר במהלך ההיערכות לתוכנית, באיתור וגיוס משתתפים ובהתאמת התוכניות לסוגיית הבדידות, מוצג בדוח זה כדי לסייע בהפעלה יעילה של תוכניות להפחתת בדידות בעתיד. תובנות .בנוגע להתמודדות אסטרטגית עם תופעת הבדידות בזיקנה ברמה הארצית זוקקו מכלל מקורות המידע של המחקר לצורך איתור וזיהוי הזקנים שמצויים ב”קבוצת סיכון” לחוות תחושות של בדידות ושעשויים להתאים לתוכנית התערבות .)2 שמטרתה הפחתת בדידות, גיבשנו, מן הספרות בתחום, מודל תיאורטי שעל בסיסו נבנה טופס האינטייק לתוכנית (תרשים דמוגרפיים של הזקן, שנמצאו בספרות כמצויים במתאם עם תחושות של בדידות. בסוגריים-המודל כולל מאפיינים סוציו המופיעים בתרשים רשומים המאפיינים שקיומם משייך את הזקן ל”קבוצת סיכון”, כלומר מגדיל את הסיכוי שהוא חווה תחושת בדידות. נוסף למאפיינים אלה, המודל כולל התייחסות לרשת החברתית של הזקן, מבחינת הפעילות החברתית הפורמלית והבלתי פורמלית שהוא מעורב בה. ההנחה היא, שהיעדר פעילות חברתית מגדיל את הסיכוי לחוות תחושות של בדידות. עם זאת, לפי ), הקשר בין מאפייני הרשת החברתית של האדם לבין תחושת הבדידותPerlman & Peplau, 1981( הגישה הקוגניטיבית לבדידות שהוא חווה מתּווך בהערכה קוגניטיבית שלו בנוגע לאיכותה ולטיבה של רשת חברתית זו, לפיכך המודל כולל גם את הפרשנות של הזקן ואת מידת שביעות רצונו מאיכות הקשרים החברתיים שלו ומן הפעילות החברתית שהוא משתתף בה. נוסף לכל אלה, המודל מציע הערכה של רמת הבדידות של הזקן באמצעות שאלה ישירה בנוגע לתדירות שבה הוא חווה רגש של בדידות. לבסוף, הואיל ומטרת האיתור והזיהוי של זקנים בודדים היא לצורך השתתפותם בתוכנית להפחתת בדידות, המודל כולל גם התייחסות למידת האמונה של הזקן ביכולתו לשנות את המצב הקיים ובמידת העניין והמוטיבציה שלו לעשות זאת, וכן התייחסות למצבו הנפשי. כל .אלה מכּוונים לתת למפעילי התוכנית אינדיקציה בנוגע למידת התאמתו של הזקן לתוכנית מתרשים המודל ניתן לראות שכל רכיב משפיע על מידת ההתאמה, הן באופן ישיר (חיצים מלאים) והן באופן שמתּווך על ידי מידת .)הבדידות של הזקן, מאפייני האישיות שלו ורמת המוטיבציה שלו לשנות את המצב הקיים (חיצים מקווקווים 10 : המודל התיאורטי לאיתור משתתפים לתוכנית2 תרשים כלי המחקר3.2 כחלק מתהליך איתור המשתתפים לכל אחת מן התוכניות, פותח טופס האינטייק לפי המודל שתואר לעיל. הטופס.. אינטייקים1 דמוגרפי על האדם וכן מדדים הנוגעים לתפקוד הפיזי, לפעילות הפנאי וליציאה מן הבית. השאלון כולל גם-כולל מידע סוציו שאלות בנוגע לקשרים החברתיים והמשפחתיים של האדם, לשביעות רצונו מהם, לתחושת השייכות שלו לקהילה, לתחושת .הבדידות (שאלה ישירה) וכן שאלה על תחושת הבדידות כיום לעומת בעבר בסופו, האינטייק כולל חלק נוסף למילוי על ידי מעביר האינטייק (מראיין/רכזת), ובו סיכום ההתרשמות, מידת ההתאמה לתוכנית ” אם1“ פריטים, הכוללת את כל הרכיבים המופיעים במודל התיאורטי. כל רכיב יכול לקבל ערך של22 וכן טבלה מסכמת ובה המאפיין של האדם מהווה מבחינת הספרות “גורם סיכון” או מנבא לכך שהוא עשוי להיתרם מן ההשתתפות בתוכנית, או ערך של “אפס” אם המאפיין הוא אחר. לדוגמה, ידוע כי מצבו המשפחתי של האדם עשוי להיות קשור לתחושה של בדידות, ולפיכך, אם האדם הוא “אלמן”, מסמנים בטבלה “אחד”, ואם הוא נשוי אז מסמנים “אפס”. לבסוף מסכמים את כל הסעיפים בטבלה ומתקבל . ככל שהערך המספרי גבוה יותר, כך סיכוי גבוה יותר שהאדם מתאים ועשוי להיתרם מן התוכנית. הואיל22- ל0 ערך מספרי בין ולא הכנסנו משקולות לסעיפים השונים, וכל סעיף קיבל משקל זהה, הערך המסכם לא מבטא בהכרח את רמת הבדידות שהאדם 11 חווה, ובכל מקרה הוא לא נועד להחליף את חוות הדעת המקצועית של מעביר האינטייק. עם זאת, יש בערך המסכם הזה כדי לתת ביטוי למצב הכולל של האדם ולסייע למעביר האינטייק לקבל החלטה. כפי שיפורט בהמשך, במקרים שונים נמצא מתאם בין ערך .זה לבין מדדי תוצאה שנבדקו במחקר נוסף לשימוש בטופסי האינטייק כאמצעי לאיתור זקנים בודדים לתוכניות המיזם, הנתונים מטופסי האינטייק נותחו במסגרת ומעלה באמצעות נתונים, כגון65 המחקר כדי לאפיין את אוכלוסיית המשתתפים. אוכלוסייה זו הושוותה לאוכלוסיית כלל בני .)2018 ,’ (ברודסקי ואח2017 נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס), המופיעים בשנתון הסטטיסטי .הכוונה הייתה להתרשם מן המאפיינים הייחודיים של משתתפי המיזם בהשוואה לכלל האוכלוסייה 9 עד6- ראיונות טלפוניים עם משתתפי התוכניות התקיימו בנקודת ההתחלה של התוכנית ו.. ראיונות עם משתתפי התוכנית2 חודשים לאחר מכן. זהו פרק הזמן המקובל במחקרי הערכה, אשר מצד אחד מאפשר לתוכניות המוערכות לחולל אפקט בקרב .המשתתפים ומנגד מאפשר למפעילי התוכניות ולהנהלת המיזם לקבל את תוצאות המחקר בפרק זמן סביר לצורך עיצוב מדיניות ) כלל חלק של השלמת נתונים, אם היו חסרים בשאלון האינטייק, שאלות על ציפיות האדםT0( הריאיון שנערך בתחילת התוכנית .מן התוכנית וכן חלק שכלל מדדי תוצאה אשר נמדדו גם בריאיון שנערך בתום התוכנית :מדדי התוצאה כללו את כלי המחקר האלה ■ Peplau &( . כלי נפוץ בארצות הברית ובעולם למדידת בדידות5 (UCLA Loneliness Scale( UCLA מדד הבדידות של . עבור כל היגד המרואיין מציין את התדירות המתאימה עבורו (אף פעם, לעיתים6 היגדים20 ). המדד כוללCutrona, 1980 רחוקות, לפעמים, תמיד). הציון המתקבל בכל אחד מן ההיגדים נסכם (לאחר היפוך של חלק מן ההיגדים) בטווח אפשרי של . ככל שהציון הסופי גבוה יותר כך הבדידות גדולה יותר. המדד דווח כבעל עקיבות פנימית, תוקף מבחין ומתאם עם60-0 ). בהתאם לכך, נמצאה מהימנות גבוהה שלHartshorne, 1993 in Victor, Scambler, & Bond, 2009, p.59( מדדים דומים .)αcronbach=0.894( הסולם גם במחקר זה ■ אינו מבחין בין עולמות תוכן שונים שלUCLA מדד הבדידות של.שאלות שנועדו להבחין בין סוגים שונים של בדידות ממדית. לפיכך, הוספנו לשאלון שתי שאלות שנועדו להבחין בין בדידות-תופעת הבדידות, כלומר בוחן אותה כתופעה חד )חברתית לבדידות רגשית: המרואיינים נשאלו באיזו תדירות חסר להם קשר קרוב ומתמשך עם אדם אחר (חבר טוב או בן זוג (היגדים אלהUCLA-ובאיזו תדירות חסר להם קשר עם קבוצה חברתית (כמו חברים לעבודה), לפי אותו סולם תשובות של ה .)UCLA-נותחו בנפרד ולא כחלק מרשימת ההיגדים של ה https://fetzer.org/sites/default/files/images/stories/pdf/selfmeasures/Self_Measures_for_Loneliness_and_Interpersonal_Problems_ 5 VERSION_3_UCLA_LONELINESS.pdf ). במחקר זה נעשה שימוש בגרסהHughes et al., 2004( , שפותחה מאוחר יותר, הכוללת שלושה היגדיםUCLA-יש גם גרסה מקוצרת למדד הבדידות של ה 6 .”אחרי-המפורטת יותר, מאחר שנושא הבדידות עומד בלב המחקר וכלי המדידה המלא עשוי להיות רגיש יותר למדידת שינויים במערך מחקר של “לפני 12 ■ לא מתייחסות ישירות לתחושת הבדידות, מתוךUCLA השאלות שבסולם המדידה של .שאלות ישירות למדידת בדידות תפיסה ולפיה הבדידות מלּווה בסטיגמה, ואנשים זקנים עשויים להימנע ממתן תשובה כנה לשאלה ישירה בנושא זה ). דרך נוספת למדוד בדידות היא על ידי שאלה ישירה שבאמצעותה מתבקש המרואיין לדרגRotenberg & MacKie, 1999( את התדירות שבה הוא חש בדידות בהווה. ההנחה היא שההבדל בין האנשים הוא ברמת האינטנסיביות של תחושת הבדידות ). בראיונות נעשה שימוש בשאלה ישירה הלקוחה מןVictor, Scambler, & Bold, 2009, p.55( ולא בסוג הבדידות עצמה ,הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובה מתבקש המרואיין ישירות לדרג את התדירות שבה הוא חש בדידות מדי פעם, לעיתים קרובות). שאלה ישירה נוספת-בסולם ליקרט ובו ארבע רמות (אף פעם לא, לעיתים רחוקות, לפעמים שהופיעה בשאלונים נועדה להבחין בין בדידות מצבית לבין בדידות כרונית; המרואיין נשאל באיזו תדירות הוא חש בדידות .כיום בהשוואה לעבר. שאלה נוספת התייחסה לתדירות תחושת הבדידות בסופי שבוע ובחגים בהשוואה לשאר ימי השבוע ■ — תחושת שייכות. תחושה של בדידות מוגדרת בספרות פעמים רבות כהפוכה לתחושה של השתקעות ושייכות לקהילה . לפיכך, המרואיין נשאל(de Jong Gierveld, van Tilburg, & Dykstra, 2018) belongingness or social embeddedness באיזו מידה הוא מרגיש שייכות לקהילה שבה הוא מתגורר (במידה רבה מאוד, במידה רבה, במידה מועטה, בכלל לא או במידה .)מועטה מאוד ■ , נותן הערכה כללית האם7 (Personal Health Questionnaire) PHQ-2-דיכאון. מדד תוצאה נוסף שנמדד באמצעות ה לא נועד לספקPHQ-2-. ה8 PHQ-9 האדם סובל מדיכאון. זה סולם מקוצר הכולל את שני ההיגדים הראשונים של מדד אבחנה סופית למדידת רמת הדיכאון של האדם, אלא לתת אינדיקציה ראשונית בנוגע לאפשרות שהוא סובל מדיכאון. הניקוד ). בבדיקהKroenke, Spitzer, & Williams, 2003( 3 נקודות. נקודת החיתוך לאינדיקציה לדיכאון היא6- ל0 האפשרי נע בין .)αcronbach=0.711( של מהימנות הסולם במחקר זה נמצאה מהימנות גבוהה ■ ,]שביעות רצון כללית מן החיים. השתמשנו בשאלה הלקוחה מן הסקר החברתי (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [למ”ס ) הפריטים בוחנים את המידה שבה האדם מרוצה מחייו ומרוצה מן האופן שבו הוא מעביר את זמנו, באמצעות סולם2015 .)ליקרט ובו ארבע תשובות (בכלל לא מרוצה, לא כל כך מרוצה, מרוצה, מרוצה מאוד ■ .הערכה עצמית. הנכונות ליזום אינטראקציה חברתית ולקחת בה חלק קשורה לא אחת בהערכה העצמית של האדם ), ולפיו המרואייןRobins, Hendin, & Trzesniewski, 2001( השתמשנו בפריט הלקוח משאלון של רובינס הנדין וצ’זנייבסקי 5 (לא כל כך נכון לגביי) ועד1-נשאל באיזו מידה הוא מסכים עם המשפט: “יש לי הערכה עצמית גבוהה”. טווח התשובות נע מ .)(נכון מאוד לגביי https://www.hiv.uw.edu/page/mental-health-screening/phq-2 7 https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90% 8 D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%9C_-_Patient_Health_Questionnaire 13 ,) כלל שאלת סינון שנועדה לבדוק האם המרואיין השתתף בתוכניתT1( חודשים לאחר תחילת התוכנית9-6 הריאיון שהתקיים פרש ממנה לאחר מפגש אחד או שניים או שכלל לא השתתף בה. מי שעזבו את התוכנית או שלא השתתפו בה נשאלו על הסיבות .לכך. מי שהשתתפו בתוכנית נשאלו על מידת שביעות רצונם מהיבטים שונים שלה ועל תרומתה לאיכות חייהם ולרווחתם הנפשית נוסף לכך, נשאלו המרואיינים (הן מי שהשתתפו בתוכנית והן מי שלא השתתפו בה מסיבה כלשהי) את אותן שאלות הנוגעות למדדי התוצאה שעליהן ענו בריאיון הראשון, לפני תחילתה. הסיבה שבעטיה גם מי שפרשו מן התוכנית רואיינו בנוגע למדדי .)3.5 התוצאה הייתה לאפשר שימוש במרואיינים אלו כקבוצת ביקורת (ראו פירוט נוסף בסעיף ) הסתיימו בשאלות שנגעו לתחושות של בדידות ודיכאון. על כן, כדי לא לחתום את הריאיון בתחושהT1 והןT0 הראיונות (הן כבדה, החלטנו להכניס כשאלה אחרונה פריט חיובי; המרואיינים התבקשו להיזכר באירוע חיובי ומשמח שקרה להם בחודשים .האחרונים ולספר לנו עליו בתוכניות שכוללות פעילות קבוצתית נאסף גם מידע איכותני בנוגע אליה. המפגש עם הקבוצות נעשה.. תצפיות וקבוצות מיקוד3 בתיאום עם הרכזות ועם המשתתפים וכלל תצפית על הפעילות הקבוצתית ולאחר מכן קיום קבוצת מיקוד עם משתתפים שיכלו להישאר והיו מעוניינים בכך. המשתתפים נשאלו בשיח פתוח על הסיבות להשתתפותם בתוכנית, על התכנים, על תרומת התוכנית ועל שביעות רצונם ממנה. בתוכנית אחת התקיימה קבוצת מיקוד בלבד, בשל בקשת המשתתפים לשמור על פרטיותם ולא לאפשר .כניסה לפעילות . ועדות היגוי. צוות המחקר השתתף בחלק מוועדות ההיגוי וקיבל לידיו את הפרוטוקולים של כלל ועדות ההיגוי. נעשה4 ניתוח תמטי של הפרוטוקולים לבחינת הסוגיות שהעסיקו את הצוותים, הקשיים, האתגרים, שיתופי הפעולה וההצלחות לאורך .הפעלת התוכנית מטרת הראיונות הייתה ללמוד מן הרכזות על ההתנסות שעברו בהפעלת התוכנית. הראיונות כללו שאלות.. ראיונות עם רכזות5 בארבעה תחומים עיקריים: שלב ההיערכות לתוכנית, שלב הפעלת התוכנית, סוגיית המשך התוכנית לאחר סיום המיזם והשפעת .התוכנית על היישוב שבו היא התקיימה כדי לבחון ממד נוסף של השפעת התוכנית על המשתתפים בה, הופץ שאלון למילוי .. שאלון למילוי עצמי למפעילי הקבוצות6 .עצמי לכל מפעילי הקבוצות ביישובים הראיונות נערכו עם אנשים אשר מצד אחד מכירים את התוכנית והיו מעורבים בהפניית.. ראיונות עם אנשי מקצוע ביישובים7 אנשים אליה או שהשתתפו בוועדות היגוי של התוכנית, ומן הצד האחר לא הפעילו אותה ישירות. המטרה הייתה ללמוד .ממרואיינים אלה על השפעת התוכנית על הפעילות בתחום זה ביישוב, על האתגרים ועל ההצלחות מהלך המיזם ומהלך המחקר3.3 רשויות וארגונים. חלק מן התוכניות פעלו בכמה קבוצות או13- תוכניות שונות, והן הופעלו ב23 המיזם להפחתת בדידות כלל , ויותר65 מחזורים. משתתפי המיזם אותרו בדרכים שונות, כפי שיתואר בהרחבה בפרק הממצאים. הפנייה נעשתה לאנשים בני 14 . כלל משתתפי המחקר עברו65-למעט מקרים אחדים שבהם לשיקולם של רכזי התוכנית היה צורך לקבל אנשים בני פחות מ .9ריאיון אינטייק שבסופו החליטו הרכזות על מידת התאמתם לתוכניות , מהם נמצאו2018 ועד אוקטובר2016 אינטייקים מאוגוסט1,927 מתאר את תפוקות המיזם והמחקר. סך הכול בוצעו3 תרשים . כלל טופסי האינטייק שהתקבלו קודדו על10)68%( 1,302 ) אנשים, ובפועל השתתפו בהן85%( 1,620 מתאימים להשתתף בתוכניות — תוכנה שנועדה לאיסוףForce Sales-אשל לטובת מדידה שוטפת באמצעות מערכת ה-ידי צוות המחקר והועברו לג’וינט ישראל .מידע מתוכניות וניהולן ,ברוקדייל (בעברית-ג’וינט-את האנשים שהחלו להשתתף בתוכניות ראיין צוות מראיינות מיחידת איסוף הנתונים במכון מאיירס בערבית וברוסית), על פי תוכנית דגימה שכללה ייצוג של משתתפים מכל התוכניות שנכללו במיזם. מספר הנדגמים המינימלי להשוואת ממוצעים לפני ואחרי השתתפות בתוכנית או בין קבוצת משתתפיםt מקבוצה/תוכנית, אשר מאפשר ביצוע מבחן . לפיכך, העיקרון המוביל34 , הוא0.95 ) ובעוצמה שלα=0.05( 0.95 , ברמת ביטחון של0.5 לקבוצת הביקורת, בגודל אפקט של מן המשתתפים. זאת מפני שתוכנן לראיין את50% משיבים מכל תוכנית במידת האפשר או35 שנקבע היה שירואיינו לפחות משתתפים, נקבעה270 המשתתפים פעמיים, ונדרש מקדם ביטחון למקרה של נשירה או סירוב. בתל אביב, בתוכנית שאליה יועדו . שיטת100% משתתפים, נקבעה מכסה של50-, ואילו בתוכניות קטנות, כגון תוכנית שיועדה ל25% משיבים, קרי70 דגימה של הדגימה הייתה דגימת מִ כסָ ה — מכל אחת מן התוכניות שנכללו במיזם נלקחה דגימת נוחות, כך שצוות המחקר פנה לכל משתתפי .התוכנית עד למילוי המכסה שנקבעה מראש 751 . סך הכול בוצעו59% האנשים שהתחילו את הפעילות (לפי דיווחי הרכזות) נדגמו ורואיינו1,302-על פי תוכנית דגימה זו, מ לא רואיינו12%- סירבו להתראיין ו12%( היענות76% ראיונות חלקיים), המהווים29 ) (מתוכםT0( ראיונות לפני תחילת התוכנית 9-6 .2018 והסתיימו במאי2016 מסיבות שונות, כגון טלפונים שגויים וקשיי שמיעה של המרואיין). הראיונות החלו באוקטובר חלקיים), המהווים34 ראיונות (מתוכם685 ). בסך הכול התקיימוT1( חודשים לאחר ביצוע הריאיון הראשון התבצע ריאיון נוסף . כפי2018 והסתיימו באוקטובר2017 לא רואיינו מסיבות שונות). ראיונות אלה החלו במאי4%- סירבו להתראיין ו5%( היענות91% . נשרו מסיבות שונות40%- השתתפו בפועל בתוכניות וT1- מן האנשים שרואיינו ב60%-, נמצא ש5.3 שיפורט בפרק . למעט בתל אביב — בפעילות בדיורים הציבוריים ובמועדון פורטר, שם ההשתתפות הייתה פתוחה לציבור הרחב9 נתונים אלה מתבססים על מספר טופסי האינטייק שנשלחו על ידי הרכזים לצוות המחקר ועל דיווחי הרכזים על השתתפות. בפועל יש משתתפים10 .בתוכניות (או מי שלא השתתפו בתוכניות) אשר לא עברו אינטייק, ועל כן ייתכן שהמספר גבוה יותר 15 ***: תפוקות המיזם והמחקר3 תרשים מקרים לא צוין אם מתאים או לא מתאים26 * עבור בכל תוכנית50% ** דגימת מכסה של *** על פי האינטייקים שהתקבלו מן הרכזות בתקופת המחקר קבוצות מיקוד — תצפית אחת וקבוצת מיקוד אחת עבור כל אחד14 תצפיות וקיים13 במהלך תקופת המיזם ערך צוות המחקר הארגונים המפעילים (פרט לתוכנית אחת שבה המשתתפים ביקשו שלא נקיים תצפית), ועוד תצפית וקבוצת מיקוד אחת13-מ 3-עבור תוכנית בתל אביב, ובה הוחלט לא לקיים ראיונות עם המשתתפים עקב תחלופה רבה. נוסף לכך, צוות המחקר השתתף ב . ועדות היגוי מקומיות וכן השתתף בשלושה ימי רכזות29-ועדות היגוי ארציות וב ראיונות עומק מובנים למחצה עם כל הרכזות שהועסקו במסגרת המיזם (סך13 נערכו2018 אוקטובר-במהלך החודשים יוני נערכו פנים אל פנים. משך הראיונות היה בין שעה ורבע לשעתיים4- ראיונות היו טלפוניים ו9 .) ארגונים13- רכזות מ13 הכול .וארבעים דקות .. מרבית המפעילים השיבו לשאלון המקוון2018 ספטמבר-השאלון למילוי עצמי למפעילי התוכניות ביישובים הופץ בחודשים יוני לבקשתם של כמה מפעילים, השאלון נשלח אליהם בדואר. כמו כן, כדי להעלות את אחוזי ההיענות בוצעו עד ארבע תזכורות .) היענות67%( השאלונים שנשלחו89- שאלונים מ60 בדוא”ל למי שלא השיב. סך הכול מולאו 13- אנשי מקצוע — שני ראיונות בכמעט כל אחד מ23 התקיימו ראיונות טלפוניים עם2018 אוקטובר-במהלך החודשים אוגוסט היישובים, האחד עם מנהל/ת תחום הקשישים ברשות המקומית והשני עם מנהל/ת העמותה למען הקשיש (אם הם שייכים לגוף .)שהגה ויזם את התוכנית ואם לאו 16 אסטרטגיות התערבות3.4 את התוכניות השונות שהשתתפו במיזם סיווגנו לארבע אסטרטגיות להפחתת בדידות, על פי הסיווג התיאורטי של צוות חוקרים :)) (ראו סיווג התוכניות בנספח בMasi et al., 2011( מאוניברסיטת שיקגו 1 . )הזדמנות לאינטראקציה חברתית (כגון קבוצות החברותא בשער הנגב ובחולון 2 . )שיפור מיומנויות חברתיות (כמו הקבוצות בתל אביב 3 . )תמיכה חברתית (כמו התוכניות בעמק יזרעאל ותוכנית הליווי הרוחני בנצרת עילית 4 . )) (כמו התוכניות ברחובות ובסחניןCBT( שינוי דפוסי התנהגות לא מסתגלת מבחינה חברתית עם זאת, כבר לאחר שנה של הפעלת התוכניות התבהר, בעקבות שיחות עם מנהלת המיזם ורכזות התוכניות, שבחלק מן התוכניות המשויכות לשלוש האסטרטגיות שיפור מיומנויות חברתיות, שינוי דפוסי התנהגות ותמיכה חברתית, שבהן יש מדד טיפולי, אין .CBT-גבול תיאורטי ברור. כך שלמשל בהתערבות של מיומנויות חברתיות לעיתים השתמשו גם בטכניקות השאולות מעולם ה בבדיקה סטטיסטית נוספת של ההבדלים בין שלוש האסטרטגיות, נמצא שאין הבדל סטטיסטי בין ההתערבויות הטיפוליות בהפרש ) ושביעות רצון מן החיים. על כן החלטנוPHQ-2( ), דיכאוןUCLA-(לפני — אחרי) במדדי התוצאה של בדידות (שאלה ישירה ו לאחד בין אסטרטגיות, כך שההבחנה נעשית בין שני סוגים בלבד: הזדמנות לאינטראקציה חברתית לעומת שאר ההתערבויות .הפועלות לחיזוק המסוגלות החברתית " "קבוצת התערבות" ו"קבוצת ביקורת3.5 בעיקרו, מערך מחקר זה מבוסס על השוואה בין רמת הבדידות ובין מצבם הרגשי של האנשים שהשתתפו בתוכניות, בשתי נקודות . חודשים. אולם התנהלות הדברים בשטח אפשרה היווצרות של קבוצת ביקורת9-6 מדידה — לפני ההשתתפות בתוכנית ולאחר .) בסופו של דבר לא השתתפו בה, מסיבות שונותT0( ממי שרואיינו לפני תחילת התוכנית40% ,כפי שיוצג בפירוט בפרק הממצאים ) ובו נשאלו על רמת הבדידות שלהם, רמת הדיכאון ומידת שביעות רצונם מן החיים ומן הזמןT1( אנשים אלה רואיינו ריאיון חוזר ”הפנוי. כדי לבחון את האפשרות להשתמש בקבוצת ה”לא משתתפים” כקבוצת ביקורת, בדקנו את ההבדלים בין ה”משתתפים ) של משתני התוצאה המרכזיים: בדידותT0( ל”לא משתתפים”, לפי אסטרטגיית התערבות. לא נמצאו הבדלים במצב ההתחלתי ), דיכאון, הערכה עצמית, תחושת שייכות ושביעות רצון מן החיים. על כן בניתוחים שיוצגו בהמשךUCLA (מדד ישיר, מדד עקיף .נעזרנו בקבוצת ה”לא משתתפים” כקבוצת ביקורת כדי להעריך את השפעת התוכניות אתיקה במחקר3.6 כאמור, המחקר מבוסס על ראיונות, תצפיות וקבוצות מיקוד שקיימנו עם הזקנים שהשתתפו בתוכניות וכן על ראיונות וסקר בקרב .רכזות התוכניות, מפעילי התוכניות ואנשי המקצוע ביישוב 17 ■ הפנייה אל המשתתפים בתוכניות נעשתה בתיווכן של הרכזות. בריאיון האינטייק שהעבירו.פנייה אל משתתפי התוכנית .הרכזות נכללה שאלה שבאמצעותה יידעה הרכזת את הזקן על קיומו של המחקר ושאלה אותו אם הוא מוכן להשתתף בו צוות המחקר פנה רק למי שהסכימו להשתתף במחקר. גם במעמד הפנייה הובהרה למשתתפים מטרת הריאיון, נאמר להם שהם יכולים לסרב להתראיין, וכן שהם יכולים לענות רק על חלק מן השאלות או לסיים את הריאיון בכל עת, מבלי שהדבר יפגע בזכאותם להשתתף בתוכנית או ביחסיהם עם מנחי התוכנית. כמו כן, הובטחה למרואיינים דיסקרטיות, כך שהמידע שהם .מוסרים יוצג ללא פרטים מזהים ובאופן אגרגטיבי בלבד עבור חלק מן הפעילויות הקבוצתיות, לקראת סוף התוכנית, תיאם צוות המחקר עם הרכזת מועד לתצפית ולקבוצת מיקוד עם המשתתפים. משתתפי הקבוצה קיבלו מן הרכזת הודעה מוקדמת על הגעת צוות המחקר לפעילות, והם יכלו להיעדר ממנה אם רצו בכך או להגיע לפעילות ולא לקבוצת המיקוד. גם בתחילת קבוצת המיקוד דאגו החוקרים לומר למשתתפים שהם .לא חייבים להשתתף בה ושהם לא חייבים לענות על שאלות שהם לא מעוניינים לענות עליהן, וכן הובטחה להם דיסקרטיות תיעוד הפעילות וקבוצת המיקוד נעשה באמצעות כתיבה תוך כדי המפגש. באחת התוכניות ביקשו משתתפות התוכנית שצוות המחקר לא יערוך תצפית על המפגש הקבוצתי, שכן עולים בו נושאים אישיים, ובמקרה זה צוות המחקר הסתפק .בקיום קבוצת מיקוד בלבד ■ במסגרת תפקידן, התבקשו הרכזות לשתף .פנייה אל רכזות התוכניות ואל אנשי המקצוע ביישוב שבו התקיימה התוכנית פעולה עם צוות המחקר. אך בתחילת הריאיון איתן הובהר להן שהן יכולות לענות רק על שאלות שנוח להן לענות עליהן והובטחה להן דיסקרטיות. היו מקרים שבהם הריאיון הוקלט, לצורך שקלוט, אך במקרים אלה צוות המחקר ביקש את רשות המרואיינים לבצע את ההקלטה. בראיונות הטלפוניים עם אנשי המקצוע ביישוב צוות המחקר ביקש את רשותם לראיין אותם והובטחה להם דיסקרטיות. גם הראיונות עם הרכזות וגם הראיונות עם אנשי המקצוע התקיימו לאחר שיחה מקדימה, ובה הובהרה להם מטרת הריאיון ומה הם הנושאים העיקריים שהם עתידים להישאל עליהם, ותואם איתם מועד שהיה להם נוח .להתראיין בו ■ מפעילי התוכניות הם אלה שהנחו את הפעילות והעבירו אותה בעצמם. הפנייה אליהם נעשתה.פנייה אל מפעילי התוכניות בדוא”ל, ובו צוינה מטרת הפנייה וצורף קישור לשאלון למילוי עצמי. הוסבר למפעילי התוכניות שמדובר בשאלון אנונימי .ושהם מוזמנים למלא אותו לפי שיקול דעתם בפרקים הבאים יתוארו ממצאי המחקר בנוגע לתרומת המיזם לשלושת ההיבטים שתוארו במטרות המחקר: רמת הפרט (משתתפי התוכניות), רמת השטח (הגורמים המטפלים ביישוב) ורמת המדיניות (התמודדות אסטרטגית עם תופעת הבדידות). תחילה, נתאר יוצגו ממצאים בנוגע לתרומת המיזם לרמת הפרט6- ו5 את ההיערכות שנעשתה להפעלת התוכניות השונות. בפרקים4 בפרק יפורטו תובנות בנוגע להפעלה של תוכניות בעלות מאפיינים ייחודיים או תוכניות שהופעלו במקומות7 ולרמת השטח. בפרק יכלול סיכום, פירוט עקרונות פעולה מומלצים להפעלת תוכניות8 או בקרב אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים. לבסוף, פרק .להפחתת בדידות והמלצות לפיתוח מדיניות בתחום זה 18 . ממצאים: היערכות למיזם4 ,אשל-כפי שתואר במבוא, המיזם נוהל על ידי הנהלה ובה נציגים מן הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי, מג’וינט ישראל , פורסם קול קורא פומבי2014 ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכן מנהלת שנבחרה להובלת המיזם. בנובמבר הצעות לתוכניות שנבחנו על פי קריטריונים אחידים שנקבעו מראש. לאחר מיון ראשוני, נפגשה הנהלת המיזם באופן114 התקבלו פרטני עם נציגי הארגונים ששלחו הצעות לתוכניות בכדי לאסוף מידע מעמיק יותר עליהן. השלב הבא היה בחירה וטיוב של התוכניות והצגתן בפני ועדת היגוי ארצית. הוועדה התכנסה שלוש פעמים כדי לדון בתוכניות ולאשר אותן. בסופו של דבר אישרה חודשים. כך שבסופו של דבר8 ארגונים מפעילים. ארגון אחד פרש בתחילת המיזם וארגון נוסף פרש אחרי15 הוועדה תוכניות של . ארגונים שהפעילו תוכניות להפחתת בדידות13 כלל המיזם הארגונים אשר פנו לקול קורא ויזמו תוכניות היו עמותות ומחלקות לשירותים חברתיים מעיריות או ממועצות אזוריות. לאחר שנחתמו ההסכמים בין הנהלת המיזם לבין הארגונים שתוכניותיהם נבחרו, החלו הארגונים להיערך להפעלת התוכניות. הם מינו ,רכזות, שהיו ברובן עובדות סוציאליות, כדי שינהלו את התוכניות, ואלה פעלו ליצירת שיתופי פעולה עם גורמים מטפלים ביישוב לאיתור וגיוס של משתתפים לתוכנית. כמו כן, לעיתים נערכו הכשרות וניתנו הדרכות לאנשי מקצוע ומתנדבים. פרק זה מציג את פעולות ההיערכות האלה כדי לאפשר למידה של פרקטיקות מיטביות מן הניסיון שנצבר, למען הפעלה מוצלחת בעתיד ). ממצאים אלה לקוחים מן הראיונות עם הרכזות ואנשי המקצוע ביישובים, מןscaling up-של התוכניות בשלב ההטמעה (ה .השאלונים למפעילי התוכניות ומן הפרוטוקולים של ועדות ההיגוי כניסה ליישוב ושיתוף פעולה עם שותפים4.1 רכיב חשוב בהצלחת התוכנית הוא היכולת של הארגון היוזם ושל הרכזת לבנות שותפויות עם גורמים שונים בקהילה, זאת כדי להיעזר באנשי המקצוע באיתור זקנים ומתנדבים לתוכנית, להפנותם לתוכניות נוספות שקיימות ביישוב, ובסופו של דבר להטמיע את התוכנית במערך השירותים ביישוב. מן הראיונות ומוועדות ההיגוי עלה ששותפויות טובות עשויות להשפיע על מהלך התוכנית :ועל הצלחתה, וזאת מכמה היבטים 1 . גורמים מטפלים בקהילה יכולים לסייע בהפניית אנשים שעשויים להתאים לתוכנית, ובמיוחד .איתור משתתפים לתוכנית ,אלה שאינם מוכרים לגורם היוזם (כלומר, מי שאינם “מתחת לפנס”). לכן, היו מקומות שערכו בתחילת התוכנית יום חשיפה שכלל לרוב הרצאה של גורם חיצוני בנושא בדידות בזיקנה. ליום חשיפה זה הוזמנו גורמי הטיפול בקהילה. המטרה הייתה להעלות מודעות לנושא הבדידות ביישוב, להציג את התוכנית בפני הגורמים המטפלים ולעודד אותם להפנות אליה אנשים .מתאימים. נוסף לכך, היו מקרים שבהם הגורמים המטפלים בקהילה הוזמנו להשתתף בוועדות ההיגוי המקומיות 19 “לפתוח במקומות שבהם צלח שיתוף הפעולה עם גורמים כגון אנשי דת וקופות חולים וגם עם אנשים פרטיים שנתבקשו ), הוא אפשר לאתר אנשים שלא היו מוכרים ליזמי התוכנית. חשיבות מיוחדת יוחסה7.6.16 , (ועדת היגוי”את העיניים לשכנה :ליצירת שיתופי פעולה עם רופאי המשפחה, שכן “כשהרופא אומר לך ללכת אתה הולך... הם אלה שרואים את האנשים... רופאים פוגשים את אלה שעדיין מחפשים” (ריאיון עם .)22.8.18 ,רכזת לעומת זאת, תקשורת לקויה בין השותפים עשויה להוביל לעיכוב בהכנת רשימות של “משתתפים פוטנציאליים” ולהפניה של אנשים שאינם מתאימים לתוכנית. כדי לעודד את השותפים להפנות אנשים לתוכנית, חשוב להגדיר בבירור את מאפייני .אוכלוסיית היעד 2 . איתור מתנדבים לתוכנית. שיתוף הפעולה חשוב בעיקר בתוכניות שמתבססות על הפעלה של מתנדבים. הייתה רכזת שגייסה מתנדבים תוך שיתוף פעולה עם גורמים באוכלוסייה החרדית, במשרד לשוויון חברתי, בבית הספר לעבודה סוציאלית .)22.1.17 ,) ואפילו שותפות עם “צער בעלי חיים” (מתנדבים שיגיעו עם כלביהם) (ועדת היגוי18.9.16 ,באוניברסיטה (ועדת היגוי 3 . תהליך איתור המשתתפים על ידי האינטייק מספק הזדמנות להכרת צרכים.מתן מענה לאנשים שלא מצטרפים לתוכנית לא מסופקים. עם זאת, לא כל האנשים שעברו אינטייק התאימו לפעילות של תוכניות המיזם. למשל, מרותקי בית לא יכלו .להצטרף לקבוצת טיולים. הדיאלוג שנוצר עם גורמי הטיפול ביישוב אִ פשר מציאת מענים אחרים עבורם 4 . הפניית המשתתפים לשירותים נוספים בקהילה. קשרי עבודה טובים בין הרכזת לבין גורמים מטפלים ביישוב אפשרו לה לדעת על פעילויות חברתיות וטיפוליות נוספות שקיימות ביישוב ולהפנות למסגרות אלה את משתתפי התוכנית שלה. היו .רכזות שנכנסו למפגשים של התוכנית, שיווקו תוכניות אחרות ועודדו את משתתפי התוכנית ללכת אליהן 5 . . העלאת המודעות ברשות המקומית הגדילה את הסיכוי להטמעת התוכנית ביישוב, גם לאחר סיום המיזם.הטמעת התוכנית ,את השותפות בין הגורמים השונים לא די לעורר באמצעות מפגש חשיפה או ועדת היגוי אחת, אלא יש לטפח אותה בעקביות באמצעות נוכחות מתמדת של השותפים בוועדות ההיגוי, תקשורת רציפה בין הגורמים וחומרי שיווק. כמו כן, נראה כי במקומות שבהם אנשים בכירים בהיררכיה הארגונית גילו מחויבות למיזם, שיתוף הפעולה בין רכזי התוכניות לבין שאר הגורמים המטפלים ביישוב היה טוב יותר. במקרים אחרים, הייתה תחושה שאנשי המקצוע משתפים פעולה עם הרכזת לפי בחירתם האישית והמוטיבציה המקצועית שלהם. ככלל, ניתן לומר ששיתוף הפעולה בין הארגונים המפעילים לבין מחלקות הרווחה היה טוב יותר מאשר עם ארגוני בריאות (קופות חולים) וסניפי המוסד לביטוח לאומי. יש לחשוב על דרכים להעלאת המודעות של האחרונים .ולגיוס שיתוף הפעולה שלהם 20 איתור וגיוס של משתתפים לתוכנית4.2 איתור משתתפים4.2.1 כמעט כל המעורבים במיזם התחבטו בשאלה כיצד לאתר אנשים בודדים שמתאימים לתוכנית ושאינם מוכרים לגורמים המטפלים בקהילה. הקושי נבע בעיקר מן העובדה שתחושת הבדידות נתפסת כסטיגמטית, ויש שלא מוכנים להודות בפני עצמם ובפני אחרים :שהם חשים בודדים “לא רוצים רק מקרי רווחה אלא אנשים שמתביישים לדבר על זה. הגענו לאנשים שאף פעם לא מעיזים לבקש עזרה. אנשים שנחשבים בסטטוס גבוה אבל הסטטוס הזה סוגר אותם ולא מאפשר להם לבקש עזרה והם מאוד בודדים למרות שיש להם .)7.9.16 ,אמצעים ומעמד חברתי” (ריאיון עם רכזת, ועדת היגוי הרכזות פיתחו שיטות מגוונות להתמודדות עם הקושי באיתור משתתפים לתוכניות שהן ניהלו. בעתיד, מנהלי תוכניות להפחתת :בדידות עשויים להיעזר ברעיונות אלה 1 .קבלת רשימות של אנשים משירותי הרווחה, כגון זכאי חוק סיעוד 2 . 11”קבלת רשימות מ”אבות”/”אימהות” העובדים בתוכנית “קהילה תומכת 3 . ”פנייה לאנשים המשתמשים בשירותי העמותה, כגון מרכז יום, חוגים או “אוזן קשבת 4 .ימי/ערבי חשיפה למשתתפים פוטנציאליים, שכוללים התייחסות לסוגיית הבדידות ושיווק של התוכנית 5 .הפניות של גורמים מטפלים בקהילה, כגון עובדים סוציאליים בבתי חולים או אחיות בקופות חולים 6 .דוכנים (שמאוישים לרוב על ידי מתנדבים) בסמוך לקופות החולים ולמרכזי קניות 7 . )עלונים ומודעות על הפעילות הצפויה (ראו נספח ח 8 .הפניות על בסיס הכרויות אישיות עם אנשים בודדים שהתוכנית עשויה להתאים להם 9 .“חבר מביא חבר” — הפניית שאלה לאדם שסיים ריאיון אינטייק אם הוא מכיר אנשים נוספים שעשויים להיות בודדים . 1 0העלאת נושא הבדידות בקבוצות תמיכה של בני משפחה מטפלים, ודרך “הילדים” להגיע להורים ככלל, אפשר למיין את שיטות האיתור לשני סוגים עיקריים — אלה שנעזרות בפלטפורמות קיימות, בעיקר של הגורם היוזם, כדי לאתר אנשים שכבר משתתפים בשירות כזה או אחר (כגון קהילה תומכת או מועדון של הארגון שמפעיל את התוכנית), ואלה שפונות לציבור הרחב ומנסות לזהות מתוכו את מי שחווים בדידות. היתרון של שימוש בפלטפורמות קיימות הוא קלות החשיפה לכמות גדולה למדי של אנשים שייתכן שחווים בדידות (למרות הפעילות). אך החיסרון הוא חשיפה מעטה יותר לאנשים שלא משתתפים בפעילויות מסוג זה, שאינם מוכרים לרשויות הרווחה ושייתכן שמצוקתם גדולה יותר. הואיל ויש יתרונות לשני סוגי תוכנית “קהילה תומכת” מיועדת לספק לזקנים שגרים בקהילה תחושת ביטחון ולהציע להם פעילויות חברתיות ותרבותיות, בין השאר כדי לסייע להם11 .להתמודד עם הבדידות ועם הצורך בתעסוקה משמעותית 21 ,האיתור, כדאי לשלב בין שניהם. מדברי הרכזות ומפעילי התוכניות וכן מניתוח מאפייני המשתתפים נראה כי בסופו של דבר מן האנשים64% ,5.1 במרבית המקומות עיקר הגיוס נעשה מ”מאגר” האנשים המוכרים לארגון שניהל את התוכנית (כמפורט בפרק .)שעברו אינטייק ונמצאו מתאימים לתוכנית כבר השתתפו בפעילויות חברתיות כלשהן גיוס משתתפים והחשש מאזכור הבדידות בשיווק התוכנית4.2.2 מלבד הקושי לאתר אנשים שמתאימים לתוכנית, התמודדו הרכזות עם הקושי לשכנע את מי שאותרו להיעתר ולהשתתף בתוכנית שהוצעה להם. היו שחששו להיחשף, להיות מתויגים, חששו לצאת מן הבית או פשוט לא היו מורגלים בכך והתקשו לשנות את .השגרה, גם אם היא לא הייתה נעימה להם ,בחלק מן המקומות, לאחר שהתוכנית החלה לפעול התפשטה השמועה על אודותיה ביישוב. על כן היה קל יותר לאתר משתתפים והיו אף שפנו בעצמם וביקשו להשתתף. במקרה אחד, עקב קושי לגייס משתתפים, התוכנית לבסוף לא התקיימה. היו רכזות .שסברו כי הקושי לגייס נובע מן הקושי “לשווק” את התוכנית ). עקב סטיגמה זו יש אנשיםRotenberg & MacKie, 1999( קושי זה נבע במידה רבה מן הסטיגמה המלווה לתחושת הבדידות שלא מוכנים להודות בפני עצמם ו/או בפני הסביבה שהם בודדים. הרכזות חששו שאם יצהירו כי התוכנית מיועדת לאנשים בודדים, הם יירתעו ויסרבו להשתתף. כמו כן היה חשש מפני תיוג של אנשים. הנהלת המיזם החליטה להשאיר את הבחירה בידי הארגונים, ואלה התלבטו בנוגע לאסטרטגיית השיווק של התוכנית בפני משתתפים פוטנציאלים. לבסוף, היו שבחרו להציג בגלוי כי מדובר בתוכנית המיועדת לזקנים שחשים בדידות (ראו מודעות פרסום בנספח ח), והיו ששמרו על עמימות ונמנעו מלהזכיר את .”המילה “בדידות גם בדיעבד, הארגונים שהשתתפו במיזם והרכזות שניהלו את התוכניות לא הצליחו לגבש ביניהם הסכמה על הדרך הרצויה להצגת התוכנית. ייתכן שהדבר תלוי באוכלוסיית היעד של כל תוכנית ותוכנית, כך שיש מקום להתאים את אסטרטגיית השיווק לאוכלוסיית היעד. אחת ההשערות שהועלו הייתה שכאשר מדובר בזקנים בגילים מבוגרים, עם ירידה תפקודית, קל להם יותר להודות כי הם חווים בדידות, ואילו לזקנים בגילים צעירים יותר קשה לדבר על כך. כך או כך, בקבוצות המיקוד הזקנים דיברו על .נושא הבדידות בחופשיות, ובפחות עכבות ממה שייחסו להם יזמי התוכניות לעיתים העמימות וההימנעות מציון סוגיית הבדידות הביאו לכך שלא נעשה תיאום ציפיות עם המשתתפים הפוטנציאליים בנוגע לתוכני התוכנית ולמטרותיה. למשתתפים לא היה מושג איך התנהל תהליך ה”מיון” ומדוע הם “זומנו” לקבוצה, דבר שבמקרים .מסוימים הוביל לנשירה לסיכום, יש להביא בחשבון שאם לא מציגים את מטרת התוכנית בפני המשתתפים בגלוי, הדבר עלול לעורר מבוכה, חוסר הבנה לגבי מטרת הפעילות ולפגוע בתיאום הציפיות בין הצדדים. לפיכך, למרות הרצון להימנע מתיוג המשתתפים כבודדים והחשש שסימון העיסוק בבדידות כמטרת הפעילות ירתיע משתתפים מלהגיע (עד כדי סיכון פתיחת התוכנית), ייתכן שכדאי להציג את הדברים הצגה כנה וגלויה. נראה כי בפועל, המשתתפים מדברים בגלוי על נושא הבדידות, אם יזמי התוכנית דיברו על כך ישירות .ואם לאו 22 “המידע שנתתם בהתחלה גרם לי להבין שבדידות היא לא מילה גסה, וזה לא דבר נורא אלא אפילו דבר טוב. היום אנחנו קוראים לזה תוכנית להפגת בדידות, מדברים עם אנשים ומסבירים לאנשים שאלה קבוצות להפגת בדידות. קיבלנו החלטות .)13.8.18 ,שכן מדברים על זה וככה גם יותר קל לאנשים, למשתתפים, לדבר על רגשות” (ריאיון עם רכזת ביצוע האינטייק, תרומתו ולקחים לשימוש בעתיד4.2.3 האינטייק, קרי הריאיון פנים אל פנים עם הזקנים לצורך בדיקת התאמתם לתוכנית, בוצע תוך מילוי שאלון שנבנה על ידי צוות המחקר ומנהלי המיזם, ושהתבסס על המודל התיאורטי לאיתור משתתפים. באמצעות שאלון זה נעשתה לראשונה הבניה של תהליך התשאול, באופן שסייע לרכזות לזהות צרכים לא מסופקים ולנמק בבהירות את המלצתן בנוגע להפניית האדם לתוכנית או לשירות. בתהליך בניית השאלון התקיימו הדרכות לרכזות וניתנה להן האפשרות להתנסות בו, לתת משוב ולסייע בבניית הגרסה הסופית. השאלון תורגם גם לשפה הערבית. השאלון היה אחיד בכל התוכניות, אולם חלק מן הרכזות הוסיפו שאלות כדי לברר .צרכים ספציפיים נוספים בנוגע למצב הזקנים :אלה הן ההתייחסויות העיקריות של הרכזות לשלב האינטייק ■ תרומת שלב האינטייק להצלחת התוכנית ▫ בתחילה הרכזות חששו שהשאלון, בגלל אורכו והשאלות האישיות שבו, ירתיע זקנים מלהשתתף.תגובת הזקנים לאינטייק בתוכנית. אך בסופו של דבר, רובם העידו כי למרות אורכו, השאלון לא עורר התנגדות בקרב הזקנים וברוב המקרים הייתה ”“אנשים צריכים ורוצים את ההזדמנות לדבר היענות יפה מצידם למילויו. לדברי רוב הרכזות, הזקנים נחשפו וסיפרו, שכן ” “[אחרי סיום האינטייק] מהרבה אנשים נפרדנו בהתרגשות שעברנו חוויה משמעותית ביחד;)18.10.18 ,(ריאיון עם רכזת .)2.8.18 ,(ריאיון עם רכזת ▫ ,האינטייק ככלי לאנשי המקצוע. לטענת הרכזות, שאלון האינטייק סייע להם להבְ נות את תהליך הקבלה לתוכנית ללמוד על צורכי הזקנים ולקבל החלטה מושכלת. היו שראו בו שלב הכנה הכרחי וחלק מן התהליך הטיפולי של התוכנית (ריאיון עם”“כדי להבין מי הבנאדם ומה הצרכים שלו ומה יכול להתאים לו והתערבות בפני עצמה. הם עשו בו שימוש .)13.8.18 , (ריאיון עם רכזת”“להגיע לעומק של האנשים ). ללא השאלונים, היה קשה יותר2.8.18 ,רכזת “בגלל שתחושות של בדידות זה כל כך רחב זה נתן עוגנים. ‘אני לא בודד’. אמרתי נכון. אנחנו לא מחפשים אנשים בודדים בהכרח אלא אנשים שחווים תחושות של בדידות וזה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני אופנים והשאלון עזר לו להבין איזה .)22.8.18 ,אופנים... התחלנו עבודה בשלב האינטייק. בשאלון הם עובדים וזה נותן להם את התחושה” (ריאיון עם רכזת ▫ היו מקרים שבהם האינטייק אפשר לאנשי המקצוע לקבל תמונה רחבה, לא רק.העלאת מודעות לצורכי הזקנים ביישוב על האדם שמולם אלא על כלל האוכלוסייה המבוגרת ביישוב שבו הם עובדים. רכזות אף ציינו שחזרו לאינטייק בשלבים (ריאיון ”“סקר צרכים שונים של התוכנית כשרצו להיזכר בפרטים מסוימים על המשתתפים ושהם השתמשו בו כסוג של .)24.6.18 ,עם רכזת 23 ▫ ” חלק מן הרכזות ניצלו את מפגש האינטייק לא רק כדי “לחבר” את האדם לתוכנית אלא כדי “לחבר.שילוב הזקן בקהילה .אותו לקהילה שבה הוא חי ולשירותים שקיימים בה “המטרה של יצירת הקשר זה כן לבסס אצל האנשים שאיתם אנחנו מתקשרים תחושה של שייכות. לתת לאנשים את .)10.10.16 ,ההרגשה שאם נוצר קשר, הוא כבר יימשך” (ריאיון עם מנהלת עמותה, ועדת היגוי תהליך האינטייק סייע לא רק לזקנים שהשתתפו בסופו של דבר באחת מתוכניות המיזם. התהליך סייע גם למיצוי זכויות ולהפניה לשירותים חלופיים בקהילה עבור משתתפים שלא יכלו, רצו או התאימו לקחת חלק בפעילות אשר הוצעה להם .על ידי הארגון במסגרת המיזם ■לקחים לשימוש באינטייק בעתיד ▫ אורכו של השאלון. חלק מן הרכזות התלוננו על אורכו של השאלון ועל הקושי למצוא את משאבי הזמן וכוח האדם כדי להעביר אותו. לפיכך, ייתכן שכדאי לייצר גרסאות שונות של האינטייק, באורך שונה, עבור אנשי מקצוע שונים — גרסה קצרה .לצורך הפניה לגורם מטפל וגרסה ארוכה יותר לצורך הערכת צרכים ושיבוץ האדם בתוכנית או בשירות שמתאימים לצרכיו ▫ חלק מן השאלות בשאלון נלקחו מן הסקר החברתי, כדי לאפשר לאחר מכן להשוות את.שאלון שעשוי לעורר חשדנות הנתונים מטופסי האינטייק לנתונים ברמה הארצית (כגון שאלות על תפקוד). היו רכזות שדיווחו כי שאלות אלה עוררו את חשדם של חלק מן הזקנים, אשר חוו אותן כפגיעה בפרטיותם. מומלץ לנסח את השאלות העוסקות בתפקוד, ברקע דמוגרפי ובמצב הכלכלי בעדינות, להסביר למשתתף מדוע יש צורך במידע הזה, ולוותר על השאלות האלה כאשר-הסוציו .הן לא חיוניות ▫ התאמה תרבותית. הועלתה טענה ולפיה חלק מן השאלות אינן מותאמות תרבותית, ולכן או שהרכז לא שאל אותן או שהאנשים לא השיבו עליהן תשובה כנה. לדוגמה, באוכלוסייה הערבית, הרכזת לא שאלה אנשים לא נשואים אם יש להם בן זוג שכן הדבר אינו מקובל. יש אפוא מקום לייצר גרסאות אינטייק מותאמות לתרבות ולסגנון החיים של קבוצות .ואוכלוסיות בחברה הישראלית ▫ שאלון האינטייק נבנה כדי לסייע לרכזות להכיר את המשתתפים הפוטנציאליים של.ביצוע אינטייק לאנשים מוכרים התוכנית ולתת מענה מדויק יותר לצורכיהם. היו מקומות שבהם הרכזות פנו מראש לזקנים מוכרים שהשתמשו בשירותי העמותה או שהיו מוכרים לרווחה. במקרים אלה, הרכזות התבססו על היכרות מוקדמת עימם. לעיתים הן הופתעו לגלות .דברים חדשים שלא הכירו בנוגע למשתתפים אך לפעמים חשו שהאינטייק מיותר ▫ הואיל ושאלון האינטייק כולל שאלות על נושאים רגישים ואינטימיים, שלעיתים.העברת האינטייק על ידי איש מקצוע מעוררים רגשות לא נעימים, ההנחיה של הנהלת המיזם הייתה שאת האינטייקים צריכים להעביר אנשי מקצוע, בעלי רקע טיפולי. ואכן, ברוב המקרים האינטייק הועבר על ידי רכזות התוכניות. במקרים מסוימים השתתפו בהעברת האינטייקים .עובדים סוציאליים ממחלקות הרווחה, אבות/אימהות קהילה, מרפאה בעיסוק או מתנדבים בעלי רקע מקצועי רלוונטי ). והיה מלווה7.9.16, (ועדת היגוי”“לוקח למקומות מאוד קשים ואינטימיים הרכזות העידו כי אכן לא פעם ריאיון האינטייק היה .בגילוי רגשות כגון בכי. לפיכך, גם בשימוש עתידי מומלץ שהשאלון יועבר על ידי אנשי מקצוע שלהם ניסיון בתחום הטיפולי 24 לסיכום, ניתן לומר כי לדעת רוב הרכזות, ביצוע האינטייק הוא שלב חשוב בהיערכות לתוכנית, בבניית הקבוצה, בזיהוי הצרכים ובתיאום ציפיות לקראת הפעילות. האינטייק שימש עבורן כלי עבודה, ועם זאת, תוך התייחסות למחסור במשאבים, יש מקום לקצר את השאלון ולהתאימו מבחינה תרבותית לאוכלוסיות השונות. במקביל לכתיבת דוח זה, נעשית כיום עבודה שמטרתה לטייב .את שאלון האינטייק על פי מסקנות המחקר ועל פי הצרכים בשטח מתן הכשרות והדרכות לאנשי מקצוע ומתנדבים והתאמה של תוכניות קיימות4.3 מערך השירותים לזקנים הקיים בקהילה כולל תוכניות ומסגרות שונות שנועדו לענות על צורכיהם החברתיים — מועדונים, מרכזי יום, קהילות תומכות וכד’. חלק מן התוכניות שנכללו במיזם היו חדשות לחלוטין, וחלקן התבססו על שירותים קיימים, תוך התאמה .למתן מענה יותר ממוקד וספציפי לסוגיית הבדידות בזיקנה היו מקרים שבהם מנהלי הארגונים שיזמו תוכניות עבור המיזם דיווחו שהיה להם קשה למצוא אנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום הבדידות בזקנה אשר יוכלו להפעיל את התוכניות. במקרים אלה, שלב ההיערכות כלל התאמה של תוכניות קיימות, כתיבה .של מערכי שיעור או פיתוח של קורס חדש, ובמקרים רבים גם הכשרה של אנשי מקצוע ומתן הדרכות פרטניות וקבוצתיות במקרים מסוימים ניתנה ההדרכה על ידי גורמים חיצוניים לארגון שיזם את התוכנית, כגון מרצים אורחים או עובדות סוציאליות .ממחלקת הרווחה “לקחתי מנחים עם ידע בזיקנה. בדידות היה חדש לכולם. גם לי. למדנו את זה תוך כדי. השתדלתי לתת להם השלמות. מבנה .)29.8.18 ,למידה משותף מחייב וגם פרטני. למידה של הצוות את הנושא” (ריאיון עם רכזת .לעיתים ההדרכה ניתנה לא רק לצוות המקצועי שהעביר את הפעילות אלא לכלל הגורמים הרלוונטיים ביישוב “לצוות [של העמותה] ולצוות של הרווחה, לאחיות של קופות החולים ולאנשי דת וכל מיני אנשים שהם נוגעים בכל מיני דרכים .)15.8.18 ,באוכלוסייה הפוטנציאלית בפרויקט. כדי להעלות מודעות” (ריאיון עם רכזת גם ההנהלה הארצית של המיזם סיפקה במהלכו הדרכות בנושאים שונים. אלה ניתנו בעיקר במסגרת מפגשי רכזות, שאליהם .הוזמנו מרצים אורחים ובהם התקיימה בין הרכזות התייעצות עמיתים לסיכום, אחת התרומות של המיזם להפחתת בדידות עבור היישובים שבהם הוא התקיים הייתה העלאת מודעות בקרב אנשי .מקצוע לתופעת הבדידות בזיקנה, הנעת תהליכים של בניית תוכניות ייעודיות ופיתוח גוף ידע בנושא היערכות לוגיסטית4.4 נוסף לגיוס משתתפים לתוכנית והכשרת הצוות, שלב ההיערכות להפעלת התוכניות כלל פעולות לוגיסטיות, כגון תיאום מקום ושעת המפגשים, ארגון אביזרים נדרשים, שיבוץ מתנדבים ודאגה לכיבוד ולשתייה עבור המשתתפים. בסך הכול, בנושא ההיערכות ציינו37% , חשבו שנעשו פעולות היערכות טובות61% ,הלוגיסטית, במסגרת השאלון האינטרנטי שמילאו מפעילי התוכניות . ציינו שההיערכות נעשתה במידה מועטה2% שההיערכות נעשתה במידה מספקת ורק 25 רכיב חשוב בהיערכות הלוגיסטית הוא עניין ההסעות לפעילות. בחלק מן התוכניות אורגנה הסעה עבור המשתתפים, דבר שהתגלה כחשוב להגעתם, ויש שאמרו כי המפגש החברתי החל כבר בהסעה. היו תוכניות שבהן לא תוקצבה מראש הסעה למשתתפים אך בדיעבד התברר שללא הסעה יהיה קשה מאוד לפתוח את התוכנית, ולכן נעשה שינוי בתקציב ואורגנה הסעה. מן הראיונות מן האנשים שעזבו תוכנית לאחר מפגש או שניים ציינו שהסיבה לכך27% חודשים לאחר תחילת התוכניות עלה כי9-6 שהתקיימו .)4 הייתה היעדר תחבורה או הסעה לפעילות, מועד לא מתאים של המפגשים או מקום מפגש לא נגיש (ראו לוח לסיכום, להסעה יש חשיבות שאינה רק טכנית אלא גם פסיכולוגית מבחינת נכונותם של הזקנים להגיע לפעילות. לפיכך, אף על פי .שנושא ההסעות כרוך בעלויות כספיות ובלוגיסטיקה לא פשוטה, מומלץ להביאו בחשבון ולכלול אותו כרכיב בתוכנית סיכום ,פרק זה עסק בתיאור שלב ההיערכות להפעלת התוכניות, שכלל בעיקר יצירת שיתופי פעולה עם הגורמים המטפלים ביישוב .שיווק התוכנית, איתור וגיוס משתתפים (כולל התייחסות לטופס האינטייק) וביצוע הכשרות והתאמות לנושא הבדידות בזיקנה מידע זה עשוי לסייע לאנשי מקצוע בבואם להפעיל תוכנית להפחתת בדידות, ועל בסיסו נוסחו עקרונות הפעולה המפורטים בסוף ). הפרק הבא יעסוק בתיאור מאפייני האנשים שאותרו והשתתפו בתוכניות, בשביעות רצונם מהן ובתרומה של8.3 הדוח (פרק .ההשתתפות בתוכנית עבורם 26 . ממצאים: משתתפי המיזם5 מאפייני הזקנים שעברו אינטייק5.1 כאמור, הושקעו לא מעט משאבים בשלב האיתור והמיון של המשתתפים. ההנחיה לרכזות הייתה לשלוח לצוות המחקר את כל ,טופסי האינטייק שנעשו, אם האדם נמצא מתאים לתוכנית ואם לאו. זאת במטרה ללמוד על מאפייני האנשים שאליהם פנו הרכזות ועל מאפייני מי שהן מצאו מתאימים לתוכנית, לעומת מאפייני מי שנמצאו לא מתאימים, ולבחון את המידה שבה מאפייני האנשים שהתקבלו לתוכנית עולים בקנה אחד עם המודל התיאורטי של האינטייק. הואיל ובבחירת האנשים הופעל, נוסף לאינטייק, גם שיקול .דעת מקצועי, מטרה נוספת של ממצאים אלו היא לבחון את המידה שבה האינטייק אכן משמש כלי טוב לאיתור זקנים בודדים ויותר והשוואה בין מי65-להלן יוצגו מאפייני האנשים שעברו אינטייק לתוכנית, תוך השוואה בינם לבין כלל אוכלוסיית בני ה .שהתקבלו לתוכנית לבין מי שלא טופסי האינטייק שנשלחו לצוות המחקר עלה כי רכזות התוכניות פנו לאנשים בטווח1,927 מניתוח.דמוגרפיים-מאפיינים סוציו ויותר בזמן העברת80 מן האנשים היו בני35% ,. מבחינת התפלגות הגילים12)7.8 (סטיית תקן76 , כשהגיל הממוצע הוא100-52 הגילים , גרים לבד55% , אלמנים46% .1989 עלו לישראל אחרי שנת14%- יהודים, ו90% , מן האנשים שעברו אינטייק היו נשים77% .האינטייק . מטפלים בבן משפחה המצוי במצב סיעודי או בעל מוגבלות כלשהי12% . מן האנשים יש ילדים90%- נשואים או עם בן זוג ול30% ). התרשים מראה כי2018 ,’ ויותר (ברודסקי ואח65- מוצגים מאפייני האנשים שעברו אינטייק לעומת מאפייני כלל בני ה4 בתרשים ויותר, נשים, אלמנים ואנשים שגרים לבד; מאפיינים המהווים גורמי80 בקרב האנשים שעברו אינטייק יש שיעור גבוה יותר של בני .סיכון לבדידות ) ויותר (באחוזים65-: מאפייני רקע של האנשים שעברו אינטייק, לעומת כלל בני ה4 תרשים .. למשתנה “יש ילדים” אין נתון מקביל בשנתון הסטטיסטי1.35 ,1.33 ,1.10 ,1.9 ,1.8 ,1.4 :; לוחות2017 * מקור: שנתון סטטיסטי .65- ממי שעברו אינטייק היו בני פחות מ6.5% . סך הכול64-60 אנשים היו בני109 , ועוד60- אנשים היו בני פחות מ14 12 27 בדומה, בתהליך האיתור שנעשה באמצעות האינטייק נמצא כי לעומת אנשים שנמצאו לא מתאימים לתוכנית, בקרב מי שנמצאו מתאימים לתוכנית קיים שיעור גבוה יותר של נשים, אלמנים, אנשים שגרים לבד ואנשים שאין להם ילדים; כולם גורמי סיכון .)5 לבדידות (תרשים ): מאפייני רקע של האנשים שעברו אינטייק, לפי ההתאמה לתוכנית (באחוזים5 תרשים χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.05 * χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.001 ** ממי שעברו אינטייק העידו כי בדרך כלל מצבם הבריאותי לא כל כך טוב או בכלל לא טוב (לעומת47% .מצב בריאותי ותפקודי יש קושי בהליכה או שאינם יכולים כלל ללכת או39%-). ל2.11 , לוח2018 ,’ ויותר) (ברודסקי ואח65 מכלל אוכלוסיית בני44% מכלל בני11% יש קושי רב או חוסר יכולת לזכור או להתרכז (לעומת16%- ויותר), ול65- מכלל בני ה34% לעלות מדרגות (לעומת ). כלומר, תפקודם של האנשים שעברו אינטייק ירוד יותר במעט לעומת כלל בני6 ) אין מטפלת (תרשים66%( ויותר). לרובם65-ה . ויותר, בעיקר ביכולת הניידות65-ה בתהליך האיתור, מצבם הבריאותי והיכולת ללכת של מי שנמצאו מתאימים היה נמוך יותר מנתונים אלה בקרב מי שבתהליך de Jong Gierveld et( ). הואיל ויש מתאם בין מצב תפקודי ירוד לבין תחושת בדידות6 האינטייק נמצאו לא מתאימים (תרשים .), נתונים אלה עשויים להצביע על כך שהאנשים שאותרו אכן היו בודדיםal., 2016 מקרב מי שעברו אינטייק לא כל כך מצליחים או כלל לא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק27% .מצב כלכלי מקבלים השלמת הכנסה. שיעור האנשים שמתקשים17%-), ו2.23 , לוח2018 ,’ ויותר) (ברודסקי ואח65-הבית (בדומה לכלל בני ה .)6 לכסות את ההוצאות החודשיות גבוה יותר בקרב אלה שנמצאו מתאימים לתוכנית לעומת אלה שנמצאו לא מתאימים (תרשים Fokkema, De Jong Gierveld, & Dykstra, 2012; de( ספרות המחקר מלמדת על מתאם בין מצב כלכלי נמוך לתחושת בדידות .), כך שגם מאפיין זה עשוי להצביע על כך שאכן אותרו אנשים בודדיםJong Gierveld et al., 2016 28 )תפקודי וכלכלי של האנשים שעברו אינטייק, לפי ההתאמה לתוכנית (באחוזים-: מצב בריאותי6 תרשים χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.05 * χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.001 ** 64%- מהם יוצאים מן הבית יותר מפעם בשבוע ו80% : רוב האנשים שעברו אינטייק פעילים חברתית.מאפיינים חברתיים מבלים בפעילות כגון יציאה להצגות26% , הולכים למועדון36% , משתתפים בחוג36% — משתתפים בפעילות חברתית כלשהי . משתתפים בפעילות של קהילה תומכת8%- משתתפים בפעילות דתית ו11% , לומדים15% , הולכים למרכז יום16% ,ולמסעדות ציינו כי הם מעוניינים לעסוק בפעילות70%- ציינו שלו הייתה להם הסעה או ליווי לפעילות, הם היו משתתפים יותר, ו47% ,עם זאת ,’ ויותר) (ברודסקי ואח65- מקרב כלל אוכלוסיית בני ה21% נפגשים עם בני משפחתם פחות מפעם בשבוע (לעומת33% .חברתית 65- מכלל אוכלוסיית בני ה5% לא מרוצים או מאוד לא מרוצים מטיב יחסיהם עם בני משפחתם (לעומת19%-) ו3.38 , לוח2018 .)3.57 , לוח2018 ,’ויותר). (ברודסקי ואח לא מרוצים או לא מרוצים מאוד מן הקשרים עם חברים ומכרים (לעומת29% , נפגשים עם חברים ומכרים פחות מפעם בשבוע44% מעוניינים ביצירת69% .)3.57 , לוח2018 ,’ ויותר שמרוצים מן היחסים עם שכניהם) (ברודסקי ואח65- מכלל אוכלוסיית בני ה13% .קשרים חברתיים חדשים שיעור האנשים שלא מרוצים מן היחסים החברתיים שלהם עם בני משפחה ועם מכרים ושמעוניינים בקשרים חברתיים חדשים .)7 גבוה יותר בקרב מי שנמצאו מתאימים לתוכנית לעומת מי שנמצאו לא מתאימים (תרשים 29 ): מאפיינים חברתיים של האנשים שעברו אינטייק, לפי ההתאמה לתוכנית (באחוזים7 תרשים χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.05 * χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.001 ** אף על פי שרוב האנשים שעברו אינטייק פעילים מבחינה חברתית, שיעור גבוה מאוד מהם דיווח על .תחושת שייכות ובדידות חווים תחושת בדידות66% . חשים שייכות מעטה או כלל לא חשים שייכות לקהילה שבה הם מתגוררים48% .תחושת בדידות חווים בדידות64% ,)3.40 , לוח2018 ,’ ויותר) (ברודסקי ואח65- מכלל אוכלוסיית בני ה34% לעיתים קרובות או מדי פעם (לעומת .)8 היום בתדירות יותר גדולה מאשר בעבר (תרשים שיעור האנשים שחשים שייכות מעטה או כלל לא חשים שייכות לקהילה שלהם, ומרגישים בודדים, היום וביחס לעבר, גבוה יותר .בקרב מי שנמצאו מתאימים לתוכנית לעומת מי שנמצאו לא מתאימים ): תחושת שייכות ובדידות בקרב האנשים שעברו אינטייק, לפי ההתאמה לתוכנית (באחוזים8 תרשים χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.001 ** χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.05 * 30 :לסיכום, ניתן לאפיין את המשתתפים כך ■ ויותר ושל נשים לעומת כלל אוכלוסיית80 דמוגרפיים — בקרב האנשים שעברו אינטייק יש ייצוג יתר של בני-מאפיינים סוציו ויותר, וייצוג דומה של יהודים ושל אנשים שחווים קשיים כספיים. רק כשליש מצויים במערכת זוגית (פחות מכלל65-בני ה .) ויותר65- ויותר) ורובם גרים לבד (יותר מכלל אוכלוסיית בני ה65-אוכלוסיית בני ה ■ מצב תפקודי ובריאותי — רוב האנשים עצמאיים בתנועה, גם אם מחציתם מעידים כי מצבם הבריאותי לא כל כך טוב או כלל .לא טוב ■ מצב חברתי — רובם עוסקים בפעילות חברתית ומרוצים מן היחסים שלהם עם בני משפחתם ועם חבריהם (פחות מכלל ויותר), אך רובם גם מעוניינים ליצור קשרים חברתיים חדשים ומחציתם חשים שייכות נמוכה לקהילה65-אוכלוסיית בני ה .שלהם או לא חשים שייכים לה כלל de Jong Gierveld( מאפיינים אלה עולים בקנה אחד עם ספרות המחקר שמזהה אותם כמצויים במתאם עם תחושת בדידות ). ואכן, שיעור הבדידות בקרב האנשים שעברו אינטייק הוא גבוה משמעותית ביחס לכלל האוכלוסייה, ורובם חוויםet al., 2016 .בדידות היום בתדירות גדולה מבעבר כאמור, תהליך האיתור של משתתפי התוכניות נעשה, ברוב המקרים, על ידי רכזות התוכניות. ההנחיה הייתה שהמראיין יהיה איש מקצוע, אשר בתהליך האיתור יסתמך הן על טופס האינטייק והן על שיקול הדעת המקצועי שלו. בסוף טופס האינטייק מופיעה טבלה שמסכמת את מאפייני הזקן וכן כמה שאלות פתוחות, ובהן האיש המקצוע שמעביר את האינטייק יכול היה לכתוב את חוות .דעתו והתרשמותו, וניתן היה לקבל החלטה שלא תואמת את הניקוד בטבלה נמצאו מתאימים להשתתף בתוכנית. כאשר בודקים את המתאם בין הניקוד בטבלה לבין84% ,מבין האנשים שעברו אינטייק ). ממוצע הניקוד בטבלה עבור מי שנמצאוr=0.396, p<0.0001( ההחלטה הסופית של איש המקצוע, נמצא מתאם מובהק ) ואילו ממוצע הניקוד בטבלה עבור מי שנמצאו לא מתאימים לתוכנית הוא נמוך יותר3.0 (סטיית תקן12.6 מתאימים לתוכנית הוא ). כלומר, המודל התיאורטי שעל פיו נבנה שאלון האינטייק ושלפיו ניתן הציון בטבלה הסופית של השאלון3.1 (סטיית תקן9.0 — נמצא בהלימה עם שיקול הדעת המקצועי של האנשים שהעבירו את האינטייק. נוסף לכך, במבחן פירסון נמצא מתאם מובהק במסגרת הריאיון לפני תחילת התוכניתUCLA בין הציון בטבלה לבין רמת הבדידות של האדם, כפי שנמדדה בסולם בדידות ). על כן, אפשר להשתמש באינטייק ככלי לאיתור אנשים בודדים ולזיהוי צורכיהם והעדפותיהם בנוגע13 r=0.324, p=0.0001( .לפעילות להפגת בדידות . מעיד על עוצמת קשר בינונית0.4- ל0.2 מבחן מתאם פירסון בין13 31 מאפייני המרואיינים במחקר5.2 ,. כאמור14 שובצו בתוכניות שהשתתפו במיזם1,302 , אנשים). מתוכם1,927( בסעיף הקודם תוארו מאפייני האנשים שעברו אינטייק מן האנשים ששובצו לתוכניות, ויש ייצוג של נדגמים מכל התוכניות58% בהתאם לתוכנית הדגימה רואיינו על ידי צוות המחקר .והיישובים שבמיזם, למעט שתי תוכניות: האחת היא מועדון פורטר בתל אביב — תוכנית שהייתה פתוחה לכול מי שרצה להשתתף נערכה תצפית על הפעילות אך המשתתפים לא רואיינו; האחרת היא התוכנית של המרכז הישראלי לאפוטרופסות — תוכנית זו הייתה מיועדת לאנשים עם אפוטרופוס. המשתתפים בתוכנית זו היו בעלי מאפיינים שונים מאוד לעומת שאר המשתתפים במיזם והם התקשו לענות על השאלון המובנה ששימש עבור שאר התוכניות. לפיכך, תוכנית זו נותחה בנפרד באמצעות ראיונות לא 21-מובנים, פנים אל פנים, והיא אינה נכללת בניתוחים המופיעים בדוח זה. כך שהניתוח הכמותי המבוסס על הראיונות מתייחס ל .תוכניות במיזם להבדיל משאלון האינטייק, השאלון שבאמצעותו רואיינו הזקנים לפני ואחרי התוכנית כלל גם שאלות שמרכיבות את מדדי .התוצאה, ובאמצעותם הוערכה תרומת התוכנית למשתתפים בה ,)T1( חודשים לאחר מכן9-6-) וT0( האנשים שהשתתפו במחקר ורואיינו לפני התוכנית685 תת פרק זה עוסק בתיאור מאפייני דמוגרפיים של מי שרואיינו, לפעילות- בקבוצת ביקורת. התיאור כולל מידע הנוגע למאפיינים הסוציו271- בקבוצת טיפול ו414 לפני השתתפותם בתוכנית. להלן תוצג השוואה שנערכה ,החברתית שלהם, לרווחתם הנפשית ובעיקר לתחושת הבדידות שלהם בין מאפייני המשיבים בתוכניות שהעניקו הזדמנות לאינטראקציה חברתית לבין מאפייני המשיבים בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית בנקודת ההתחלה של התוכנית. השוואה זו נועדה לבחון האם ניתן להשוות בין אסטרטגיות ההתערבות ולקבוע מי מהן מיטיבה לתרום להפחתת תחושת הבדידות והדיכאון של המשתתפים. אם המשתתפים באסטרטגיות השונות שונים במאפייני ,הבדידות והדיכאון ההתחלתיים שלהם, הרי שייתכן שמדובר באוכלוסיות שונות. לפיכך, על מנת להשוות בין שתי האסטרטגיות קרי לבודד את השפעתה של אסטרטגיה אחת מעבר להשפעה של האסטרטגיה האחרת, יש צורך להשוות בין משתתפים בעלי .matching מאפיינים זהים, באמצעות ביצוע ניתוח מסוג הן בתוכניות שהעניקו הזדמנות לאינטראקציה חברתית והן בתוכניות לחיזוק המסוגלות .דמוגרפיים-הבדלים במאפיינים סוציו עולה שאחוז הנשים והאלמנים היה גבוה יותר בקרב משתתפים9 ). מתרשים76( החברתית, היה הגיל הממוצע של המשיבים זהה .), בהתאמה47%- ו80%( , בהתאמה) מאשר בתוכניות של אינטראקציה חברתית54%- ו87%( בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית עם זאת, כשניתחנו את המידע ללא המשתתפות של שפרעם (שם הקבוצות הוגדרו לנשים בלבד, רובן אלמנות) הבדלים אלו היו קטנים יותר ולא מובהקים. שיעור המשיבים שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית שמטפלים בבן/בת זוג הוא פי שניים , הבדל מובהק). כמו כן, נראה שמשיבים14% לעומת31%( משיעור זה בקרב משיבים שהשתתפו בתוכניות של אינטראקציה חברתית .), הבדל מובהק27% לעומת39%( שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית מתקשים יותר לכסות את ההוצאות שלהם ), אך ליותר משיבים שהשתתפו בתוכניות של אינטראקציה חברתית90%( באופן כללי אחוז המשיבים שיש להם ילדים הוא גבוה . על פי דיווח הרכזות14 32 יש ילדים. לא נמצאו הבדלים בין האסטרטגיות בסטטוס מגורים. כמו כן, אף על פי שבקרב המשיבים שהשתתפו בתוכניות לחיזוק ,), הבדל מובהק32% לעומת41%( המסוגלות החברתית נמצא שיעור גבוה יותר של אנשים שמתקשים בהליכה או בעליית מדרגות .לא נמצאו הבדלים במצב הבריאות הסובייקטיבי, ובשיעור האנשים שיש להם קשיים לזכור או להתרכז או שיש להם מטפלת )דמוגרפיים ותפקודיים של משתתפי המחקר, לפי אסטרטגיית ההתערבות (באחוזים-: מאפיינים סוציו9 תרשים χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.05 * χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.001 ** ) יוצאים מן הבית לפחות פעם בשבוע. נראה שיש הבדל92%( הבדלים בפעילות חברתית ובקשרים חברתיים. מרבית המשיבים קטן אך מובהק בין האסטרטגיות, כך שיש פחות משיבים שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית שיוצאים לפחות פעם )90%( בשבוע מן הבית. יותר משיבים שהשתתפו בתוכניות של אינטראקציה חברתית מרוצים מן הקשרים שיש להם עם חברים , הבדל מובהק). מלבד זאת לא נמצאו הבדלים נוספים83%( לעומת משיבים שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית במאפיינים החברתיים, קרי בתדירות המפגשים עם בני משפחה וחברים, בשביעות הרצון מן הקשרים עם המשפחה, בהשתתפות .)10 בפעילות חברתית ובמוטיבציה ליצירת קשרים חברתיים (תרשים 33 ): מאפיינים חברתיים של משתתפי המחקר, לפי אסטרטגיית ההתערבות (באחוזים10 תרשים χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.05 * χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.001 ** ניתן לראות כי באופן כללי, שיעור המשיבים שהשתתפו במיזם11 ומתרשים1 הבדלים במצב הבדידות, הדיכאון והרווחה. מלוח , היה בינוניUCLA ), אך גובה הבדידות הממוצע, לפי סולם62%( ודיווחו על בדידות לעיתים קרובות או לפעמים היה גבוה מאוד .)60-0 בסולם של19.1( שיעור הבדידות בקרב המשיבים שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית היה גבוה יותר מאשר בקרב המשיבים , בהתאמה) והן במדד הישיר לבדידות17.6 לעומתUCLA, 21.1( שהשתתפו בתוכניות של אינטראקציה חברתית, הן במדד העקיף , בהתאמה). הבדל זה נמצא מובהק גם בפריטים שבדקו חוסר בקשר55% חשים בדידות לעיתים קרובות או תמיד לעומת72%( אינטימי קרוב וחוסר בקבוצת חברים קרובה, כך ששיעור המשיבים שדיווחו על חוסר היה גבוה יותר בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית. כמו כן, בין המשיבים שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית נמצאו יותר אנשים שדיווחו על אינדיקציה , בהתאמה), הערכה עצמית נמוכה יותר, תחושת שייכות נמוכה יותר ושביעות רצון מן1.5 לעומתPHQ-2, 1.9 לדיכאון (במדד .)החיים ומניצול הזמן נמוכים יותר לעומת מי שהשתתפו בתוכניות של אינטראקציה חברתית (כל ההבדלים מובהקים 34 וציוןT0-, הערכה עצמית בT0-) בPHQ-2( , מדד אינדיקציה לדיכאוןT0-) בUCLA( : מאפייני מדד בדידות עקיף1 לוח בטבלה המסכמת באינטייק של משתתפי המחקר, לפי אסטרטגיית ההתערבות כל המרואיינים הזדמנות לאינטראקציה חברתית חיזוק מסוגלות חברתית מבחן למדגמים בלתי תלויים רמת מובהקות ממוצע סטיית תקן ממוצע סטיית תקן ממוצע סטיית תקןt p UCLA מדד T0-ב19.1 )11.56( 17.6 )11.11( 21.1 )11.87( t(672)=3.93 p=0.0001 מדד אינדיקציה T0-לדיכאון ב1.7 )2.00( 1.5 )1.94( 1.9 )2.06( t(671)=2.68 p=0.007 הערכה עצמית4.00 )1.14( 4.1 )1.07( 3.9 )1.22( t(646)=2.46 p=0.014 ציון בטבלה המסכמת באינטייק12.67 )2.88( 12.4 )2.80( 13.1 )2.94( t(621)=3.30 p=0.001 ): מאפייני בדידות, שייכות ורווחה של משתתפי המחקר, לפי אסטרטגיית ההתערבות (באחוזים11 תרשים χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.05 * χ2 לפי מבחן מובהקותp<0.001 ** 35 לסיכום, ניתן לומר שהאנשים שאותרו לתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית שונים במאפייניהם ההתחלתיים מן האנשים שהשתתפו בתוכניות לאינטראקציה חברתית. בעיקר, נראה שהם שונים ברמת הרווחה הנפשית, במאפייני הבדידות שלהם ובגורמי הרקע המשפיעים על בדידות. עדות נוספת לכך ניתן לראות בכך שהמשתתפים בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית ) לעומת המשתתפים בתוכניות של אינטראקציה1 ) (ראו לוח13.1( קיבלו ציון גבוה יותר במובהק בטבלה המסכמת של האינטייק .)12.4( חברתית הסבר אפשרי להבדלים במאפייני המשתתפים באסטרטגיות ההתערבות השונות הוא שמערך השיקולים שהפעילו הרכזות להתאמת האנשים לתוכניות היה שונה בין האסטרטגיות; הקבוצות לחיזוק המסוגלות החברתית היו קבוצות סגורות, שהמשתתפים בהן עברו תהליך משותף. לרוב לא הצטרפו אנשים לקבוצה במהלך התוכנית, ולכל משתתף הייתה השפעה על הצלחת התהליך הטיפולי. לפיכך, נראה כי תהליך הסינון והבחירה לקבוצות לחיזוק המסוגלות החברתית היה יותר קפדני ומחושב לעומת השיבוץ .לקבוצות החברותא “בדיורים הציבוריים כל הדיירים מוזמנים למפגשים, לא משנה אם בודדים או לא. אם רוצים — הפעילות פתוחה לכולם... קבוצות מיומנות [השייכות לאסטרטגיה של חיזוק מסוגלות חברתית] — רוב הקבוצות זה היה חוות הדעת של המחלקות [לשירותים .)23.8.18 ,חברתיים], וכשאני הייתי מעורבת עברתי עם העו”ס אחד אחד והתלבטנו לגבי המשתתפים” (ריאיון עם רכזת .)15.8.18 ,“דנו בוועדה בכל אדם ואדם ונתנו עדכונים על משתתפות” (ריאיון עם רכזת של קבוצה לחיזוק המסוגלות החברתית .כלומר, הייתה כאן הטיית בחירה של התוכנית הסבר נוסף עשוי להיות ההחלטה שקיבלו האנשים שעברו את האינטייק אם להשתתף בתוכנית שהציעו להם. ייתכן למשל, כי אנשים שלהם רמות גבוהות של בדידות ודיכאון נעתרו יותר להצעה להשתתף בתוכניות שמציעות מענה “טיפולי”, בקבוצות יותר קטנות ואינטימיות או בתוכניות פרטניות לעומת בתוכניות שמציעות פעילות חברתית פחות טיפולית ואינטימית. ייתכן כי ארגון .שהציע תוכנית חברתית לאנשים שלהם רמות גבוהות של בדידות ודיכאון נתקל בסירוב “אחד הדברים שמובהקים לי שאנשים שהם הגרעין הקשה, בדידות כרונית או הפרעת אישיות, אלה החבר’ה שקשה לגייס אותם לקבוצה מחוץ ליישוב. הייתי מציעה להם התערבות אישית ולא קבוצה. זה דורש כוח אדם גדול יותר. לגייס, תהליך .)29.8.18 ,מטרים כדי שיוכלו להצטרף לקבוצה. אלה שהסכימו אלה אנשים עם יותר יכולות חברתיות” (ריאיון עם רכזת .)self-selection bias( כלומר, הייתה כאן הטיית בחירה עצמית של המשתתפים ההשוואה בין מאפייני המשיבים שהשתתפו בשתי אסטרטגיות ההתערבות נעשתה, בין היתר, כדי לבחון באיזו מידה ניתן להשוות את מדדי התוצאה של האנשים לפי אסטרטגיית ההתערבות שאליה נחשפו. בהתאם להבדלים שנמצאו בין האוכלוסיות בנקודת ), כלומר לאמוד מה הייתהPropensity Score Matching) PSM ההתחלה של התוכניות הוחלט להתאים ביניהן באמצעות ניתוח .יכולה להיות ההשפעה הנוספת של אסטרטגיה אחת על פני האחרת, לו המשתתפים בשתי האסטרטגיות היו דומים במאפייניהם זאת על ידי יצירת “בלוקים מאוזנים” בהם למשתתפים מתוכניות משני סוגי האינטראקציות יש תכונות רקע דומות. כמו כן, נבדקה 36 האפשרות שאסטרטגיה מסוג אחד מיטיבה עם אנשים בעלי מאפיינים מסוימים יותר מאסטרטגיה מן הסוג השני. זאת באמצעות .)5.6.1 (על כך פירוט בסעיףPS ניתוח של אומדני משתני התוצאה (בדידות ודיכאון) לאורך בלוקים מאוזנים של נוסף לכך, נבדק השינוי במדדי התוצאה של כל אוכלוסייה בנפרד, קרי של המשתתפים בכל אחת מן האסטרטגיות. לשם כך, נבנתה .עבור כל אסטרטגיה קבוצת ביקורת שונה, של מי שלא השתתפו בתוכניות, וההשוואה נעשתה בינה לבין מי שכן השתתפו בהן . בחלק הבא יוצגו הממצאים בנוגע לאנשים שנשרו מן התוכניות והרכיבו5.6 שתי ההשוואות האלו יוצגו בהרחבה בהמשך, בסעיף .את קבוצות הביקורת נשירה מתוכניות5.3 ), נשאלו המרואיינים בתחילת הריאיון האם בפועלT1( חודשים לאחר תחילת התוכנית9-6 במסגרת הראיונות שקיים צוות המחקר נוספים התחילו17%- לא השתתפו בסופו של דבר בפעילות וT1- ממי שרואינו ב23%- ניתן לראות ש2 הם השתתפו בתוכנית. בלוח , השתתפו בכל המפגשים של התוכנית, ברובם60% , נשירה). השאר40% את התוכנית אך עזבו לאחר מפגש או שניים (סך הכול או בחלקם. לא נמצאו הבדלים במאפייני הנושרים בין התוכניות מבחינת אסטרטגיית ההתערבות, מין, מצב משפחתי או הארגון שהפעיל את התוכנית. כפי שיפורט בהמשך, מי שנשרו מן התוכנית עשו זאת מסיבות מגוונות, ולא נמצא מאפיין מובהק לנושרים בלבד. בהשוואה שנערכה בין ציוני הטבלה המסכמת באינטייק של מי שנשרו מן התוכניות או לא התחילו אותן לבין מי שהיו ברוב .המפגשים או בכולם לא נמצא קשר בין הערך המספרי המסכם את הטבלה לבין נשירה מן התוכנית ) (באחוזיםT1 : השתתפות בפעילות בפועל, לפי שאלון2 לוח )N=685( האם השתתף בפעילות% סך הכול ברוב המפגשים או בכולם 100 49 בחלק מן המפגשים11 עזב לאחר מפגש אחד או שניים17 לא השתתף23 מפרט את הסיבות לכך שהמשיבים לא השתתפו (כלל) בתוכנית, על אף שנמצאו מתאימים ואף רואיינו בעקבות כך3 לוח ), כמו אשפוז או ניתוח29%( השתתפות היא סיבה בריאותית-). ניתן לראות שהסיבה העיקרית לאיT0( בריאיון שלפני התוכנית מאלה שלא השתתפו24% .שהמועמדים הפוטנציאלים עברו לאחרונה, או בעיות בריאותיות אחרות המקשות על יציאה לפעילות אנשים) נמצאו מתאימים לתוכנית אך בסופו של דבר הרכזות לא פנו אליהם ולא הציעו להם להשתתף, זאת על אף שחלקם היו37( :מעוניינים בכך 37 .”“לא השתתפתי כי לא הזמינה אותי, לא התקשרו ולא הודיעו שמתחילים, אף אחד לא דיבר איתי “הרכזת החתימה אותי על משהו וברחה, לא השתתפתי בשום תוכנית כי אף אחד לא בא ולא הזמין אותי, יש קושי ללכת, מאוד .”רוצה להשתתף .השתתפות הוזכרה בנוגע לרוב התוכניות ולא בנוגע לתוכנית מסוימת-סיבה זו לאי )השתתפות של המשיבים שהתקבלו לתוכנית אך לא השתתפו בה בפועל (במספרים ובאחוזים-: סיבות לאי3 לוח )N=154( השתתפות-סיבה לאיn % בגלל בעיה בריאותית45 29 לא דיברו איתי / לא הזמינו אותי / לא יודעים על מה מדובר / לא הסכימו בסוף שאשתתף37 24 בעיה אישית אחרת25 16 לא מעוניין23 15 בעיות לוגיסטיות — אין הסעה, קושי בתחבורה או מועד מפגשים לא נוח14 9 אין סיבה מיוחדת / לא זוכר8 5 100%-* התשובות אינן מוציאות זו את זו ולכן האחוזים אינם מסתכמים ל ממי שלא השתתפו) ציינו68%( אנשים186 .בהמשך לכך שאלנו את האנשים שלא השתתפו מה יכול היה לגרום להם להשתתף ) ציינו שלו הייתה הסעה6%( 8 ,) ציינו שאם היו מזמינים אותם היו באים10%( משיבים14 .שאין משהו שהיה גורם להם להשתתף .) ציינו שהיו באים לו היו תכנים אחרים שיותר רלוונטיים עבורם4%( המשיבים5-או ליווי זה היה עוזר להם, ו מפרט את הסיבות לעזיבת התוכנית של המשיבים שעזבו אחרי מפגש אחד או שניים. אחת הסיבות העיקריות לעזיבה היא4 לוח ). סיבה נוספת לפרישה היא חוסר עניין או31%( מועד מפגשים לא מתאים, היעדר הסעה לפעילות או קיום פעילות במקום לא נגיש :), למשל27%( הנאה מתוכן המפגש או תחושה שהתוכן אינו מתאים .”“לא היה תוכנית מדויקת, לא ידעו מה לעשות איתנו, הביאו צעצועים .”“לדבר על דברים חיובים ולא לשמוע בעיות של האחרים ציינו סיבה זו כסיבה יחידה (כלומר לא ציינו סיבה רפואית או סיבה אחרת הקשורה למועד או מיקום20% עם זאת, יצוין כי :המפגשים). חלק מהם נשרו, לדבריהם, מסיבות חברתיות .”“להתאים אנשים לקבוצה כי לא היה כלום במשותף בין האנשים .”“הייתי רוצה קבוצה יותר מתאימה. שאוכל להיעזר במשתתפים 38 ): סיבות לעזיבת המשיבים שהתחילו את התוכנית ועזבו לאחר מפגש אחד או שניים (במספרים ובאחוזים4 לוח )N=113( סיבה לעזיבת התוכניתn % מועד המפגשים לא התאים לי / מקום המפגש לא היה נגיש / לא הייתה לי תחבורה / הסעה לפעילות31 27 לא נהניתי או המפגשים לא היו מעניינים או משמעותיים37 33 הייתה לי מחויבות משפחתית שבגללה לא יכולתי להמשיך בתוכנית19 17 הרגשתי לא שייך לקבוצה / לא הסתדרתי מבחינה חברתית או הרגשתי שלא מבינים אותי12 11 סיבה בריאותית20 18 לא התגבשה קבוצה או הפסיקו מבלי להודיע מראש14 12 אחר10 9 100%-* התשובות אינן מוציאות זו את זו ולכן האחוזים אינם מסתכמים ל מתשובות אלה ניתן להבין כי גורם המעוניין בעתיד להפעיל תוכנית להפחתת בדידות עבור אנשים שחווים בדידות וייתכן שלא , כלומר לגייס לתוכנית יותר אנשים ממספר האנשים40%-מתורגלים בפעילות חברתית, צריך להביא בחשבון שיעור נשירה של כ המיטבי לתוכנית. נוסף לכך, אנשים נמנעו מלהשתתף בתוכנית בשל אילוצים בריאותיים או נגישות נמוכה. לפיכך, כדאי לעשות מאמץ ולהנגיש את התוכנית, למשל באמצעות סידור הסעה או באמצעים טכנולוגיים. ולבסוף, עולה מן הדברים שיש להקפיד על התאמה בין האדם לבין הפעילות וההרכב הקבוצתי. ככל הנראה, יהיו מי שיימנעו מפעילות אם היא לא תענה במדויק על צורכיהם ,ותתאים להעדפותיהם ולעולם התוכן שלהם. לכן, ברמה היישובית, כדאי לפתח מגוון תוכניות המבוססות על אסטרטגיות שונות .שניתן יהיה להציען לאנשים בעלי צרכים שונים והעדפות שונות שביעות רצון5.4 מציג את שביעות הרצון של משיבים שהשתתפו בתוכנית לפי התשובות במידה רבה מאוד ובמידה רבה (לפילוח מלא12 תרשים מן המשיבים ציינו93% — של התפלגות התשובות ראו נספח ג). באופן כללי ניתן לראות ששביעות הרצון מן הפעילויות היא גבוהה ציינו שהיו מרוצים במידה רבה מאוד. בהסתכלות על המשיבים44% ,שבאופן כללי היו מרוצים או מרוצים מאוד מן הפעילות , ציינו שנהנו במידה רבה מאוד מן המפגשים44%-שציינו ששביעות הרצון שלהם גבוהה במידה רבה מאוד ניתן לראות ש כולל משיבים97%- ו52%( ) שהתייחסו אליהם בכבוד44%( ), שהבינו אותם32%( ) ומשמעותיים39%( שהמפגשים היו מעניינים ). ניתן לראות ששביעות הרצון הייתה מעט נמוכה יותר בנוגע31%( שענו במידה רבה) ושהם חשו ציפייה לקראת המפגש הבא במידה רבה11%( במידה רבה מאוד), ושרכשו כלים ומיומנויות חדשים17%( לתחושה של המשיבים שהם למדו דברים חדשים הרגישו תחושת שייכות לקבוצת הפעילות36%- ציינו במידה רבה מאוד כי הכירו במסגרת הפעילות אנשים חדשים ו23% .)מאוד במידה רבה מאוד. בין אסטרטגיות ההתערבות לא נמצאו הבדלים מובהקים בשביעות הרצון. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים 39 בשביעות הרצון הכללית לפי מאפייני התוכניות (כגון משך התוכנית). מספר המרואיינים בתוכניות פרטניות היה קטן מכדי לערוך .את ההשוואה, אך כולם היו שבעי רצון מן הפעילות במידה רבה או רבה מאוד )N=414 ,: שביעות הרצון של כלל המשיבים מן התוכנית (באחוזים12 תרשים *אם הפעילות הייתה קבוצתית ציינו שתדירות המפגשים87% ,) התאים להם93%( מכלל המשיבים ציינו שמועד המפגשים ומשך המפגשים92% ,נוסף לכך ציינו שמיקום המפגשים6% .) ציינו שהיו מעוניינים בתדירות מפגשים גבוהה יותר (פעם או פעמיים בשבוע11% ,התאימה להם מן המשיבים ציינו שהם חושבים שיישארו בקשר עם74% .לא היה נגיש להם. לא נמצאו הבדלים בין האסטרטגיות במשתנים אלו ) לעומת78%( משתתפים מן התוכנית. יותר משיבים שהשתתפו בפעילות שהתמקדה באינטראקציה חברתית ציינו שיישארו בקשר ציינו85% .)χ2=5.22, p<0.074( ). הבדל זה נמצא מובהק באופן גבולי69%( אלו שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית שאם תהיה לתוכנית פעילות המשך הם מעוניינים להשתתף בה. יותר משיבים שהשתתפו בפעילות שהתמקדה באינטראקציה ). הבדל זה נמצא79%( ) היו מעוניינים בפעילות המשך לעומת אלו שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית90%( חברתית ). ניתן לומר שבאופן כללי שביעות הרצון הייתה גבוהה בשתי אסטרטגיות ההתערבות, ללא הבדליםχ2=10.59,p<0.001( מובהק . מכלל המשיבים ציינו שהיו ממליצים לחבר להצטרף לתוכנית90%-משמעותיים ביניהן, ו המשיבים נשאלו בשאלות פתוחות על דברים שאהבו בפעילות והיו משמרים וכן על דברים שהיו רוצים לשנות ולשפר. אלה הם .עיקרי דבריהם 40 )n=414( נקודות לשימור ■ המשיבים ציינו לטובה את היחס החם והחוויה החברתית, ואת ההיכרות עם אנשים חדשים מחד.)40%( המפגש החברתי דוריים, התייחסו המשיבים בחיוב-גיסא וגילוי פנים חדשים במכרים ישנים מאידך גיסא. בתוכניות שכללו מפגשים בין .למפגש עם הצעירים ■ המשיבים התייחסו לנושאי הפעילויות שנבחרו, לתכנים ייחודיים הקשורים בהתמודדות עם בדידות.)37%( תוכני המפגשים .וזקנה, ולשילובם עם תכנים מעולמות הפנאי כמו מוזיקה, התעמלות ופעילויות חווייתיות אחרות ■ אם דובר על שיחות תמיכה ואם דובר על שיחות חולין, ניכר כי עצם ההזדמנות לשוחח לבדה היוותה תרומה.)23%( שיחות .משמעותית עבור רבים מן המשיבים ■ המשיבים ציינו לטובה את היחס החם של המפעילים והמדריכים, את מקצועיותם, את.)20%( הצוות המקצועי והמפעיל .המפגשים הפרטניים עם הצוות ואת הגישה לאנשי מקצוע כמו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ■ הידיעה שאחרים חשים את אותן תחושות, ההזדמנות לשתף בתחושות אישיות ומנגד לשמוע סיפורים של.)16%( תמיכה משתתפים אחרים. המשיבים דיווחו כי התוכנית לימדה אותם להקשיב ולהתבטא בחופשיות, ללא שיפוט וביקורת, ואפשרה .להם לחלוק ולספר דברים שלא דיברו עליהם עם קרובי משפחה ■ , בחלק מן התוכניות רכשו המשיבים כלים ומיומנויות להתמודדות עם קשיים, לרבות אימון זיכרון.)8%( כלים ומיומנויות . באופן שיסייע להם ליהנות מן החיים”“לראות את הדברים קצת אחרת תרגילים קוגניטיביים ועצות איך ■ , בדומה לשביעות הרצון מקיומם של מפגשים חברתיים ושיחות, גם היציאה מן הבית, כשלעצמה.)5%( היציאה מן הבית ,“לצאת מהבית, לדבר :הוזכרה בתור נקודה לשימור על ידי חלק מן המשיבים, ללא קשר לפעילות המסוימת שכללה התוכנית .”להיות בחברה )n=417( נקודות לשיפור ■ . היו שהביעו עניין בהרחבת טיולי היום והפעילויות מחוץ לכיתה, בתכנים פעילים יותר)20%( שינוי התכנים ואופי הפעילות ,“לא רק לדבר על קשיים בחיים ובעיות :מבחינה פיזית, בשיטה שהיא יותר חווייתית ומהנה, כגון יציאה למסעדה או להצגה היו שהציעו לשלב בפעילות תרגילים למוח, ובאופן כללי לדאוג להתאמה טובה יותר של הנושאים.”לשבור את המעגל .לתחומי העניין של המשתתפים. היו משיבים שהציעו לשתף את הזקנים עצמם בבחירת הנושאים ■ . הועלו הצעות לשיפור שנגעו להפעלת התוכנית, כגון החלפת מיקום המפגש או שינוי הזמנים (סוגיה)11%( סוגיות לוגיסטיות שהועלתה גם על ידי אנשים שפרשו מן התוכניות). עוד הובע רצון להמשכיות בין המפגשים ולקביעות של הצוות המקצועי .בתוכנית, ובאופן כללי, לעריכת תיאום ציפיות לפני תחילת התוכנית כדי לוודא שהיא מתאימה למשתתפים ■ :משיבים ביקשו להוסיף מפגשים, להאריך את משכם ולהמשיך את התהליך שהקבוצה התחילה לעבור .)7%( משך הפעילות .”“לא להפסיק מפגשים, כי אנשים מבוגרים לא יוצאים מהבית חודשים 41 ■ סוגיה שחזרה על עצמה בגרסאות שונות. המשיבים ציינו פערים שונים שהפריעו להם בינם לבין שאר.)7%( הרכב הקבוצות המשתתפים, וניכר היה שחלוקה לקבוצות על בסיס מצב משפחתי או תחומי עניין משותפים הייתה משפרת את החוויה עבור חלקם. למשל, משתתפת רווקה, שטענה שאין לה עניין לשבת ולשמוע על ילדים ונכדים מפני שזה מקשה עליה, או משתתף .שביקש פעילות לגברים. היו שדיברו על כך שהקבוצה גדולה מדי ואין מספיק זמן לכולם לדבר ולשתף ■ הנושא עלה בכמה הקשרים. היו שביקשו דיון שישתף את כלל המשתתפים בקבוצה ויאפשר לכולם.)6%( אופי הדיונים להתבטא, והיו שהתלוננו על כך שכולם מדברים ולא מאפשרים למנחה להתקדם. נוסף לכך, היו שביקשו דיון מובנה יותר שמתמקד בזיקנה, בבדידות ובכלי התמודדות, בעוד אחרים ביקשו שהדיון יתמקד פחות ב”צרות” ויותר בנושאי חולין. מלבד .זאת, היו מי שהעדיפו הרצאה או תרגול מעשי על פני דיון ■ .. הנושא עלה כנקודה לשיפור בהקשרים של יכולת הנחיה, ניתוב הדיון ורתימת הקבוצה לתהליך מתמשך)4%( צוות התוכנית .כמו כן עלו בקשות לנוכחות גבוהה יותר של אנשי מקצוע כחלק מצוות התוכנית . השיבו כי אינם יודעים מה כדאי לשנות10%- מן המשיבים ציינו שלא היו משנים דבר, וש44%-חשוב לציין ש ככלל, נראה כי ההערות של המשיבים לעיתים סותרות זו את זו; יש המעוניינים יותר בדיון ויש המעוניינים דווקא בהרצאה, יש המבקשים לדבר על “צרות” ולקבל תמיכה ויש שמעדיפים לדבר על נושאים כלליים. שלוש הצעות עיקריות עשויות לתת מענה :למצבים אלו 1 . .יש לערוך תיאום ציפיות בשלב האינטייק, כך שאנשים ידעו לאיזה סוג של קבוצה ופעילות הם מצטרפים 2 . במידת האפשר, יש לשתף את המשתתפים ולאפשר להם להיות פעילים בבחירת התכנים, כפי שאכן נעשה בחלק מקבוצות ”החברותא במיזם. הפיכת זקנים למשתתפים פעילים בעיצוב התוכנית כבר נמצאת בספרות המחקר כאחד ה”מפתחות )Findlay, 2003( להצלחתה של תוכנית 3 . יש לתת את הדעת להרכב הקבוצה, כפי שאכן נעשה באחד המקומות ובו הפעילו קבוצה של נשים בלבד — אלמנות לחוד ורווקות לחוד. עם זאת, גם בקבוצה זו הייתה שונות בין הנשים, במאפייני הדת, ההשכלה והמעמד הכלכלי. יש לציין כי גם בקבוצות הטרוגניות טמונים יתרונות, כפי שציינה אחת הרכזות, הקבוצה הפגישה וחיברה בין אנשים שלא היו נפגשים לולא .)22.8.18 ,הפעילות, והקבוצה ידעה להכיל את השונות (ריאיון עם רכזת 42 תרומת התוכנית למשתתפים5.5 מציג את תרומת התוכנית למשיבים שסיימו את התוכנית או שהיו13 תרשים לקראת סיומה. הנתונים מייצגים את התחושות הסובייקטיביות של המשיבים בנוגע לשאלה באיזו מידה הם חשים שהתוכנית תרמה להם בנושאים שונים. בתרשים ניתן לראות את שיעור המשיבים שהשיבו “במידה רבה” ו”במידה רבה מאוד” (לפילוח מן המשיבים ציינו57%-מלא של התפלגות התשובות ראו נספח ד). ניתן לראות ש 71% .שהתוכנית תרמה להפחתת תחושת הבדידות שלהם במידה רבה או רבה מאוד מן המשיבים48%-דיווחו על שיפור מצב הרוח הכללי במידה רבה או רבה מאוד, ו .דיווחו כך על שיפור בתחושת הבריאות הכללית בחלק זה ערכנו השוואה בין האסטרטגיות, מאחר שבהקשר זה המשיבים דיווחו על תרומת התוכנית ביחס לחוויה שלהם, והניתוח כאן לא מתייחס לשינוי בהשוואה לנקודת הייחוס ההתחלתית שלהם (שהייתה שונה עבור כל אסטרטגיה). נמצא שכאשר האסטרטגיה בתוכנית הייתה הזדמנות לאינטראקציה חברתית, שיעור גבוה יותר של משיבים דיווחו על הפחתה בתחושת ), כך גם בשיפורχ2=6.35, p<0.012( ), בהתאמה50% לעומת62%( הבדידות מאשר באסטרטגיות לחיזוק המסוגלות החברתית ,41% לעומת53%( ), וכן בשיפור תחושת הבריאות הכלליתχ2=9.10, p<0.003( ), בהתאמה63% לעומת76%( במצב הרוח הכללי .)χ2=5.73, p<0.017( )בהתאמה , מן המשיבים דיווחו שהתוכנית תרמה ליכולת שלהם להתמודד עם קשיים ורגשות לא נעימים במידה רבה או רבה מאוד45%-כ ציינו שהיא תרמה לקשר עם חברים, אך קצת פחות תרמה43%- דיווחו שהתוכנית תרמה ליצירת קשרים חברתיים חדשים ו36% .). לא נמצאו הבדלים בין האסטרטגיות במשתנים אלה13 ) (תרשים28%( לשיפור הקשר עם בני משפחה תמר: "לא הייתי כזו דברנית. אבל "...פה !פנינה: “את לא מפסיקה לדבר ]התקלקלת” [צוחקות ”תמר: “עכשיו אני מדברת. זורמת ”?שוש: “בכל מקום או רק פה ”תמר: “בכל מקום ][צוחקות )24.9.17 ,(קבוצת מיקוד 43 ) (באחוזיםT1 : תרומת התוכנית למשיבים, לפי דיווחיהם בשאלון13 תרשים , מהם ציינו שהתרומה העיקרית הייתה הנאה, תחושה טובה וכיף36% .המשיבים נשאלו גם על התרומה העיקרית של התוכנית ,χ2=14.71 , בהתאמה25% לעומת43%( שיעור גבוה יותר בקבוצות של אינטראקציה חברתית לעומת האסטרטגיות האחרות ציינו תמיכה נפשית וכן את האפשרות להשמיע את13%- ציינו שהתרומה העיקרית הייתה שיפור מצב הרוח ו31% .)p<0.0001 .”קולם ולשמוע אנשים עם “בעיות דומות 17%- מן המשיבים ציינו שבעקבות התוכנית הם יוצאים יותר מן הבית (למטרות נוספות שהן לא התוכנית עצמה), ו27% ,נוסף לכך .ציינו שבעקבותיה הם משתתפים ביותר פעילויות פנאי או בפעילות חברתית חודשים9-6 אמידת תרומת התוכנית לפי מדדי תוצאה, לפני התוכנית ולאחר5.6 ) הצגנו נתונים בנוגע לחוויה הסובייקטיבית הרטרוספקטיבית של המשיבים בנוגע לתרומת התוכנית5.5 בחלק הקודם (סעיף לתחושת הבדידות, לרווחה, לקשרים החברתיים ולחוויית הלמידה. אולם, נתונים אלו אינם מביאים בחשבון את מאפייני .המשתתפים ואת נקודת הפתיחה שלהם, המבטאים את הסלקטיביות של התוכנית ואת הסלקטיביות העצמית של המשתתפים חודשים של השתתפות. נערוך9-6 בחלק זה נציג את מדדי התוצאה השונים, כפי שנמדדו בנקודת ההתחלה של התוכנית ולאחר השוואה בין שתי אסטרטגיות ההתערבות, נבדוק את האפשרות שאסטרטגיה מסוג אחד מיטיבה עם אנשים בעלי מאפיינים מסוימים יותר מאסטרטגיה מן הסוג השני, ולאחר מכן נבחן את תרומת כל אחת מן האסטרטגיות בנפרד להפחתת בדידות ודיכאון .בקרב המשתתפים בתוכניות 44 התאמה בין מאפייני המשתתפים בשתי האסטרטגיות ואמידת השפעת האחת לעומת ההאחרת5.6.1 מטרת סעיף זה היא לבחון את השפעת האסטרטגיה של חיזוק המסוגלות החברתית על הבדידות והדיכאון, מעבר להשפעה של אסטרטגית האינטראקציה החברתית, בניכוי השפעות שאינן שייכות להפעלת התוכנית. לשם כך נערכה התאמה בין מאפייני , כלומר אמדנו מה הייתה יכולה להיות(PSM) Propensity Score Matching המשתתפים בשתי האסטרטגיות באמצעות ניתוח השפעה הנוספת של אסטרטגיה אחת על פני האחרת לירידת הבדידות והדיכאון לו המשתתפים בשתי האסטרטגיות היו דומים במאפייניהם. לצורך כך הוצאו תחילה ארבע תוכניות אשר היו יוצאות דופן במאפייניהן: מרכז יום וירטואלי בהוד השרון, ליווי אישי 366 תוכניות (שבהן17 ) בשפרעם, כך שניתוח זה נעשה עלCBT( בסחנין, ליווי רוחני בנצרת עילית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי . משתתפים) בניתוחים האחרים414 תוכניות (שבהן21 משתתפים) במקום על לאחר מכן, נבחרו מאפיינים שעל פיהם נעשתה ההתאמה, כך שלכל משתתף מתוכנית מסוג אסטרטגיה אחת נמצא משתתף תואם מצמצמת(PSM) Propensity Score Matching (אחד או יותר) בעל מאפיינים דומים מתוכנית מסוג אסטרטגיה שנייה. שיטת ממדי של המאפיינים האלה לממד אחד שמשמעותו היא הסתברות של אדם להשתתף בתוכנית המבוססת על-את המרחב הרב אסטרטגיה מסוג מסוים, למרות שבפועל הוא לא משתתף בה. ההסתברות היא ערך מספרי על רצף מאפס לאחד, וכל משתתף מסוים להשתתף בתוכנית מסוג חיזוק המסוגלותPS מקבל ערך כלשהו. אם למשתתף בתוכנית מסוג אינטראקציה חברתית יש . דומהPS החברתית, אזי ניתן להשוותו למשתתפי התוכנית מסוג חיזוק מסוגלות חברתית בעלי ערך . כפי שניתן לראותPS ממחיש זאת. בגרף השמאלי מתוארת התפלגות המשתתפים בכל אחת מן האסטרטגיות, לפי14 תרשים יש נוכחות של משתתפים משתי האסטרטגיות, ואילו בכל קצה (קרוב לאפס וקרוב לאחד) יש משתתפיםPS בגרף, ברוב הטווח של מאחת האסטרטגיות בלבד. לאחר ביצוע ההתאמה אפשר לראות כי בגרף בצד ימין יש כיסוי של משתתפים משתי האסטרטגיות .PS-לאורך רוב רצף ה : התאמה של המשתתפים בשתי האסטרטגיות, לפי מאפייני הרקע שלהם14 תרשים 45 ) יהיה איזון מספק בין תצפיותBlock( ), כך שבכל תאBlocks( בתהליך ההתאמה התוכנה מחלקת את המשתתפים לתאים מציג את הקצאת המשתתפיםX מאסטרטגית אינטראקציה חברתית לתצפיות מאסטרטגית חיזוק מסוגלות חברתית. לוח מספר .), הקצאה אשר עומדת במבחני איזון ההסתברותPS( בתוכניות משתי האסטרטגיות לתאים, בהתאם לציון ההתאמה ,) ויותר), מגדר, מצב משפחתי (אלמן לעומת אחרים80 לעומת בני80 המשתנים שבאמצעותם ערכנו את ההתאמה היו: גיל (עד גיל ,מצב בריאותי, קשר עם חברים לפחות פעם בשבוע, שביעות רצון מן הקשר עם החברים, קשר עם בני משפחה לפחות פעם בשבוע , תחושת בדידות, תחושת בדידותPHQ-2 שביעות רצון מן הקשר עם בני משפחה, אינדיקציה לדיכאון לפני השתתפות בתוכנית , יכולת לכסות על הוצאות כלכליות, יהודים/ערבים, השתתפות בפעילויותUCLA היום יותר מאשר בעבר, מדד בדידות התחלתית .חברתיות ותחושת שייכות לקהילה מראה כי מודל האמידה חילק את אוכלוסיית המשתתפים בתוכניות לחמישה תאים, וכי בכל תא יש ייצוג לתוכניות שבהן5 לוח .)1( ) ולתוכניות שבהן הופעלה אסטרטגיית החיזוק למסוגלות חברתית0( הופעלה אסטרטגיית האינטראקציה החברתית ): חלוקת המשתתפים לתאים, לפי ציון ההתאמה (במספרים5 לוח הרף התחתון של ציון של התא )PS( ההתאמה מספר פרטים באסטרטגית אינטראקציה חברתית מספר פרטים באסטרטגית חיזוק מסוגלות חברתית סך פרטים בבלוק סך הכול214 143 357 0 85 21 106 0.2 74 42 116 0.4 37 39 76 0.6 15 30 45 0.8 3 11 14 .) (ראו נספח ה16% ) של מודל הרגרסיה מסוג פרוביט הואpseudo R2( שיעור ההסבר המדומה המקרים התואמים חישבנו את משתנה התוצאה הממוצע בכל אחת מן האסטרטגיות, כלומר את ציון הממוצע357 במדגם של חודשים מתחילת התוכנית. ההפרש בין שני הממוצעים, זה של אסטרטגית האינטראקציה9-6 אחריUCLA של סולם הבדידות — האפקט הממוצע(average treatment effect( ATE-החברתית וזה של אסטרטגית חיזוק המסוגלות החברתית, הוא אומדן ל .של האסטרטגיה האחת לעומת האחרת 46 : אומדן האפקט הממוצע של אסטרטגיית חיזוק המסוגלות החברתית לעומת אסטרטגיית ההזדמנות לאינטראקציה6 לוח (Average Treatment Effect( ATE — חברתית חיזוק המיומנות החברתית לעומת ההזדמנות לאינטראקציה חברתית מקדם )Coefficient(סטיית תקןZ P סמך-רווח בר )CI: 95%( תחתון עליון T1- בUCLA מדד בדידות2.12 1.39 1.52 0.12 0.60- 4.85 T1 - בPHQ2 מדד דיכאון0.28 0.21 1.32 0.18 0.13- 0.70 עולה כי עבור ה”משתתף הממוצע”, קרי אדם בעל רמות ממוצעות של בדידות ודיכאון, לא נמצא הבדל מובהק בין6 מלוח האסטרטגיות, כלומר שלאחר התחשבות בשוני בין מאפייני האנשים בשתי האסטרטגיות לא הוכחה תרומה של האחת על פני .)p=0.18( ) או להפחתת הדיכאוןp=0.12( האחרת להפחתת בדידות .כמו כן, נבדקה האפשרות שאסטרטגיה מסוג אחד מיטיבה עם אנשים בעלי מאפיינים מסוימים יותר מאסטרטגיה מן הסוג השני (ראו נספח ה), נבדקה התפלגות המשתתפים לפי כל אחד מן המאפיינים בכלPS על פי מאפיינים שנמצאו מובהקים במודל של .)אחד מן התאים המאוזנים (התא החמישי הוצא מן החישוב עקב מיעוט תצפיות) (ראו נספח ו (סיכוי0.0 מצאנו כי בתוכניות שבהן הופעלה אסטרטגיית האינטראקציה החברתית, ככל שמתקדמים בתאים, מן הקוטב של (סיכוי להשתתף באסטרטגית חיזוק מסוגלות חברתית), רמת0.6 להשתתף באסטרטגית אינטראקציה חברתית) לקוטב של ,). לעומת זאת22- ל12.5- חודשים מתחילת התוכנית) הייתה גבוהה יותר (עלייה מ9-6 ) הממוצעת הסופית (אחריUCLA( הבדידות .)7 בתוכניות שבהן הופעלה אסטרטגיית חיזוק המסוגלות החברתית לא נמצאה מגמה ברורה במעבר בין התאים (לוח חודשים מתחילת התוכנית, לפי ציון ההתאמה ולפי אסטרטגיית9-6 לאחרUCLA : רמת הבדידות הממוצעת במדד7 לוח התערבות 0 0.2 0.4 0.6 הזדמנות לאינטראקציה חברתית12.5 14.7 18.3 22.0 חיזוק המסוגלות החברתית23.3 17.8 20.3 23.3 ), כאשר עבור אנשים שהשתתפו בתוכניות שבהןPHQ-2( תמונה דומה התקבלה עבור משתנה התוצאה אינדיקציה לדיכאון חודשים מתחילת התוכנית) הייתה גבוהה יותר ככל9-6 האסטרטגיה הייתה אינטראקציה חברתית, רמתו הממוצעת הסופית (אחרי ). ואילו בתוכניות שבהן הופעלה1.9- ל0.7-שהסיכוי להשתתף בתוכניות בסוג חיזוק המסוגלות החברתית היה גבוה יותר (עלייה מ .)8 אסטרטגית חיזוק המסוגלות החברתית, לא נמצאה מגמה ברורה במעבר בין התאים (לוח 47 חודשים מתחילת התוכנית, לפי ציון ההתאמה ולפי אסטרטגיית9-6 לאחרPHQ-2 : רמת הדיכאון הממוצעת במדד8 לוח התערבות 0 0.2 0.4 0.6 הזדמנות לאינטראקציה חברתית0.7 0.8 1.5 1.9 חיזוק המסוגלות החברתית1.1 1.6 2.0 1.8 ניכר כי תוכניות שבהן מופעלת אסטרטגיית האינטראקציה החברתית מיטיבות יותר עם אנשים בעלי סיכוי גבוה יותר להשתתף ), והם מאופיינים ברמת בדידות התחלתית נמוכה יותר (באופן יחסי), בהשתתפות בפעילות חברתית, בקיום קשרים0( בתוכניות אלה עם בני משפחה לפחות פעם בשבוע, בשביעות רצון מן הקשרים עם בני המשפחה, בתחושת שייכות כלפי הקהילה ובהצלחה ,) מאגד אנשים בעלי תכונות הפוכות — רמת בדידות התחלתית גבוהה1( PS לכסות על ההוצאות הכספיות שלהם. הקוטב השני של חוסר השתתפות בפעילות חברתית, קיום קשרים משפחתיים בתדירות נמוכה, שביעות רצון נמוכה מקשרים אלה, חוסר שייכות לקהילה וקושי לכסות על ההוצאות הכספיות שלהם. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין תרומת התוכניות שבהן מופעלת אסטרטגיה .)לחיזוק המסוגלות החברתית להפחתת בדידות ודיכאון ובין מאפייני האנשים שהשתתפו בהן (ראו נספח ו אמידת תרומת התוכנית למשתתפים בה לעומת מי שלא השתתפו5.6.2 עבור כל משתתף ), ובאמצעותו חישבנוpaired t-test( כדי לאמוד את השינוי בין נקודות המדידה, ערכנו מבחן למדגמים תלויים ), ולאחר מכן יצרנו מדדT0( ) לבין המדידה בנקודת ההתחלה שלהT1( חודשים אחרי תחילת התוכנית9-6 את ההפרש בין המדידה .)משוכלל של ההפרשים (ראו נספח ה, לתיאור מפורט של המדדים בכל שלב והשינוי במדדים משתני השווינו את מדדי התוצאה של מי שהשתתפו בתוכנית למי שלא השתתפו בה — השוואת ממוצעים עבור ממדי-בניתוח דו למדגמים בלתי תלויים) והשוואת התפלגויות עבור מדדי תוצאה אורדינליים (מבחןt-test התוצאה הרציפים (מבחן מובהקות .)מובהקות חי בריבוע מאחר ששינויים בתחושות של בדידות, דיכאון ורווחה עשויים להיות מושפעים מגורמים שונים, ולא רק מהשפעת ההשתתפות משתני — רגרסיות לינאריות עבור מדדי תוצאה רציפים ורגרסיות לוגיסטיות עבור מדדי תוצאה-בתוכנית, השתמשנו גם בניתוח רב .דיכוטומיים :)ברגרסיות הלינאריות נבדקו כמשתנים תלויים (שאותם אנו רוצים להסביר 1 . )”) (“לפני” ו”אחריUCLA( הפרש ברמת הבדידות 2 . )”) (“לפני” ו”אחריPHQ-2( הפרש ברמת האינדיקציה לדיכאון :)ברגרסיות הלוגיסטיות נבדקו כמשתנים תלויים (שאותם אנו רוצים להסביר 1 . )”שינוי בתחושה של חוסר בקשר אינטימי קרוב (“לפני” ו”אחרי 2 . )”שינוי בתחושה של חוסר בקשר עם קבוצת חברים (“לפני” ו”אחרי 48 כמשתנים בלתי תלויים (מסבירים) הובאו בחשבון משתנים אשר לפי המודל התאורטי שהוצג בתחילה עשויים להשפיע על בדידות ויותר), מצב משפחתי (אלמן לעומת כל80 לעומת80 ולהסביר אותה. כך הובאו בחשבון במודל הניתוח גיל המשיבים (עד גיל ,השאר), השתתפות בפעילות חברתית נוספת, אוכלוסייה (יהודית, ערבית), אזור מגורים (עיר לעומת מרחב כפרי), מצב כלכלי מפגשים, ארוך — יותר15 שינויים לרעה שהתרחשו בין המדידות במצב הבריאותי של המשתתף וכן משך התוכנית (קצר — עד . מפגשים). נוסף לכך, רמת הבדידות או הדיכאון ההתחלתיים עשויים אף הם להיות גורם מסביר לשינוי במצב הבדידות15-מ למשל, עבור אדם עם רמת בדידות גבוהה מאוד, יש יותר “מקום” לשיפור המצב מאשר עבור אדם עם רמת בדידות ממוצעת .משתני-(“אפקט רגרסיה לממוצע” של המשתנה). על כן גם משתנים אלו הובאו בחשבון במודל הרב כי אנשים בעלי מאפיינים שונים אותרו לתוכניות השונות (אינטראקציה חברתית5.2 מאחר שלמדנו מן הממצאים שהוצגו בפרק לעומת חיזוק המסוגלות החברתית), ערכנו ניתוח נפרד לכל אסטרטגיה. עבור כל אסטרטגיה, ערכנו השוואה בין מדדי התוצאה של מי שהשתתפו בתוכנית לבין מדדי התוצאה של מי שבסופו של דבר לא השתתפו בתוכנית (אף על פי שכבר היו משובצים אליה .)ורואיינו בתחילתה ) ומדדUCLA( מציגים את תוצאות הפרשי הממוצעים בין שתי נקודות המדידה במדד הבדידות העקיף16- ו15 תרשימים מציגים את ניתוחי הרגרסיה10- ו9 ), משתתפים ולא משתתפים, לפי אסטרטגיית התערבות. לוחותPHQ-2( האינדיקציה לדיכאון .הליניארית שבוצעו )60-0 (טווחUCLA ). השינוי ברמת הבדידות, קרי, ההפרש במדד הבדידותUCLA הפרש ברמת הבדידות (מדד בדידות עקיף למדגמים בלתי תלויים, בין מי שהשתתפו בתוכניות לבין מי שלאt לפני ההשתתפות בתוכנית ואחריה, נבדק באמצעות מבחן ניתן לראות שבאופן כללי, בקרב14 ). מתרשיםp=0.026( השתתפו בהן. הממצאים מצביעים על הבדל מובהק בין הממוצעים לעומת רמת8% (ירידה שלUCLA נקודות בממוצע במדד הבדידות1.5 המשיבים שהשתתפו בתוכניות נמצאה ירידה של נקודות במדד הבדידות (עלייה של0.16 הבדידות ההתחלתית) בהשוואה למשיבים שלא השתתפו בהן, אצלם נמצאה עלייה של למדגמים בלתי תלויים) נעשתה עבור כל אסטרטגיה בנפרד והעלתהt לעומת הרמה ההתחלתית). בדיקה דומה (כלומר, מבחן1% ) — רמת הבדידות הממוצעת שלp=0.003( כי באסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית נמצא הבדל מובהק בין הממוצעים לעומת הרמה ההתחלתית), בעוד הבדידות של מי שלא השתתפו7% (ירידה שלUCLA נקודות במדד1.56-המשתתפים ירדה ב ). באסטרטגיה המציעה הזדמנות לאינטראקציה9% נקודות (עלייה של1.95-בתוכניות אלה עלתה בזמן שחלף בין המדידות ב ), אך השינוי הממוצע בקרבp=0.70( חברתית לא נמצא הבדל מובהק בין הממוצעים של המשתתפים לעומת מי שלא השתתפו נקודות בסולם1.46 ) — ירידה ממוצעת שלp=0.004( למדגמים תלויים) נמצא מובהקt המשתתפים, לפני ואחרי התוכנית (מבחן ) היה גבוה מממוצע הבדידות אחרי ההשתתפות בתוכנית0.68 , סטיית תקן16.7( הבדידות, כלומר שממוצע הבדידות לפני התוכנית .)) (ראו נספח ז0.7 , סטיית תקן15.1( 49 , משיבים משתתפים ולא משתתפים, לפיUCLA ) במדד בדידות עקיףT1-T0( : ממוצעי ההפרשים בין מדידות15 תרשים )60-0 אסטרטגיית התערבות (טווח המדד p<0.05 * מראה כי האפקט של השתתפות בתוכנית בהתערבויות לחיזוק המסוגלות החברתית נותר מובהק9 בחינת ניתוחי הרגרסיה בלוח ). כלומר, מלבד כל המשתנים המסבירים האחרים, השתתפות בתוכניות לחיזוק המסוגלותp=0.004( גם כששלטנו בשאר המשתנים החברתית הפחיתה את רמת הבדידות של המשיבים שהשתתפו לעומת מי שלא השתתפו. אפקט זה לא נמצא בתוכניות של מפגשים), הראו ירידה גדולה יותר של רמות הבדידות, בשתי15-אינטראקציה חברתית. משתתפים בתוכניות ארוכות יותר (יותר מ .)9 האסטרטגיות (מובהק, לוח מודל הרגרסיה של כל אחת מן האסטרטגיות, הכולל את כלל המשתנים, נמצא מובהק הן באסטרטגיה של אינטראקציה ). השונותF(12,235)=5.202, p<0.0001( ) והן באסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתיתF(12,335)=8.153, p<0.0001( חברתית המוסברת (כלומר המידה שבה מודל הרגרסיה מנבא שינוי ברמת הבדידות) של המודל באסטרטגיה של אינטראקציה חברתית . מידת החוזק של הניבוי לפי גודל שונות מוסברת זוR2=0.210 — , ובאסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתיתR2=0.226 הייתה .נחשבת בינונית 50 ) — לוח נפרד מוצג עבור כל60-0 (טווח המדדUCLA במדדT0- לT1 : רגרסיה מרובה (ליניארית) על ההפרש בין9 לוח אסטרטגיית התערבות אסטרטגיית התערבות — הזדמנות לאינטראקציה חברתית גורם)β( מקדם )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות )=לא השתתף0 ,=השתתף1( השתתפות בתוכנית-0.035 -2.426 1.139 0.478 )80-=פחות מ0 ,80+=1( גיל-0.083 -3.427 0.378 0.116 )=כל השאר0 ,=אלמן1( מצב משפחתי0.048 -0.946 2.641 0.353 )=גברים0 ,=נשים1( מין-0.091 -4.221 0.217 0.077 )60-0 (רציף, טווחT0-רמת בדידות התחלתית ב-0.426 -0.424 -0.252 *0.0001 )6-0 (רציף, טווחT0-רמת דיכאון התחלתית ב0.008 -0.472 0.547 0.886 /=ללא שינוי0 ,=לרעהT1 (1-שינוי במצב הבריאותי ב )השתפר0.208 1.949 5.847 *0.0001 =לא0 ,=מתקשים בכיסוי הוצאות1( מצב כלכלי )מתקשים-0.033 -2.614 1.330 0.522 )=לא0 ,=כן1( השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות-0.171 -5.082 -1.401 *0.001 )=ערבי0 ,=יהודי1( אוכלוסייה0.093 -0.229 7.975 0.064 )=מרחב כפרי0 ,=בעיר1( אזור מגורים-0.047 -2.801 1.083 0.385 )=קצר0 ,=ארוך1( משך ההתערבות-0.132 -6.692 -1.001 *0.008 קבוע3.227 16.485 0.004 * מתאם מובהק אסטרטגיית התערבות — חיזוק המסוגלות החברתית גורם)β( מקדם )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות )=לא השתתף0 ,=השתתף1( השתתפות בתוכנית-0.176 -5.569 -1.096 *0.004 )80-=פחות מ0 ,80+=1( גיל0.045 -1.660 3.375 0.503 )=כל השאר0 ,=אלמן1( מצב משפחתי0.050 -1.368 3.209 0.429 )=גברים0 ,=נשים1( מין0.058 -1.651 4.660 0.349 51 אסטרטגיית התערבות — חיזוק המסוגלות החברתית גורם)β( מקדם )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות )60-0 (רציף, טווחT0-רמת בדידות התחלתית ב-0.352 -0.391 -0.170 *0.0001 )6-0 (רציף, טווחT0-רמת דיכאון התחלתית ב-0.020 -0.719 0.538 0.777 /=ללא שינוי0 ,=לרעהT1) 1-שינוי במצב הבריאותי ב )השתפר0.116 -0.140 4.479 0.066 =לא0 ,=מתקשים בכיסוי הוצאות1( מצב כלכלי )מתקשים0.103 -0.383 4.244 0.101 )=לא0 ,=כן1( השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות-0.083 -4.217 0.961 0.217 )=ערבי0 ,=יהודי1( אוכלוסייה-0.072 -6.887 3.117 0.459 )=מרחב כפרי0 ,=בעיר1( אזור מגורים0.062 -1.484 4.465 0.324 )=קצר0 ,=ארוך1( משך ההתערבות-0.204 -8.707 -0.276 *0.037 קבוע-2.493 15.003 0.160 * מתאם מובהק אשר נותן אינדיקציה למצבPHQ-2- השינוי ברמת הדיכאון, קרי, ההפרש המדד ה.)PHQ-2( הפרש באינדיקציה לדיכאון למדגמים בלתי תלויים, בין מיt ), לפני ההשתתפות בתוכנית ואחריה, נבדק אף הוא באמצעות מבחן6-0 נפשי של דיכאון (טווח 16 ). בתרשיםp=0.0001( שהשתתפו בתוכניות לבין מי שלא השתתפו בהן. הממצאים מצביעים על הבדל מובהק בין הממוצעים נקודות בממוצע במדד האינדיקציה לדיכאון (ירידה של0.22 אפשר לראות כי בקרב המשיבים שהשתתפו בתוכניות חלה ירידה של נקודות (עלייה של0.5- לעומת הרמה ההתחלתית), בעוד רמת האינדיקציה לדיכאון בקרב המשיבים שלא השתתפו עלתה ב14% למדגמים בלתי תלויים) נעשתה עבור כל אסטרטגיה בנפרד והעלתהt לעומת הרמה ההתחלתית). בדיקה דומה (כלומר, מבחן27% ) נמצאה ירידה שלp=0.017( כי בשתי האסטרטגיות נמצא הבדל מובהק בין הממוצעים — באסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית נקודות המדד אצל מי שלא השתתפו בתוכניות אלה, ובאסטרטגיה0.62 נקודות המדד בקרב המשתתפים לעומת עלייה של0.14 נקודות המדד בקרב המשתתפים לעומת עלייה של0.27 ) נמצאה ירידה שלp=0.004( המציעה הזדמנות לאינטראקציה חברתית .) נקודות בקרב מי שלא השתתפו בתוכניות אלה (ראו נספח ז0.42 .)5.5 מן המשיבים דיווחו שהתוכנית תרמה לשיפור מצב הרוח הכללי שלהם (ראו סעיף71% ממצא זה תומך בממצא לפיו 52 ,), משיבים משתתפים ולא משתתפיםPHQ-2( ) במדד אינדיקציה לדיכאוןT1-T0( : ממוצעי ההפרשים בין מדידות16 תרשים )6-0 לפי אסטרטגית התערבות (טווח המדד p<0.05 ** p<0.001 * , ניתן לראות שהאפקט ההתחלתי של השתתפות בתוכנית בשתי אסטרטגיות ההתערבויות10 בהסתכלות על ניתוחי הרגרסיה בלוח נותר מובהק גם כששלטנו בשאר המשתנים. כלומר, מלבד כל המשתנים המסבירים האחרים, השתתפות בתוכניות הפחיתה את האינדיקציה לדיכאון בקרב המשיבים שהשתתפו לעומת מי שלא השתתפו. ניתן ללמוד שמשתתפים שרמת האינדיקציה ההתחלתית שלהם לדיכאון הייתה גבוהה יותר בתחילת התוכנית הראו ירידה גבוהה יותר של אינדיקציה לדיכאון במדידה השנייה (מובהק). ירידה זו הייתה גדולה יותר באסטרטגיה של אינטראקציה חברתית. רמות האינדיקציה לדיכאון של משתתפים שמצבם הבריאותי התדרדר בין המדידות לא ירד אלא עלה, בשתי אסטרטגיות ההתערבות (מובהק). כמו כן נמצא כי באסטרטגיה של ,)p=0001( אינטראקציה חברתית, משיבים עם רמות גבוהות יותר של בדידות בנקודת ההתחלה הראו עלייה באינדיקציה לדיכאון ). השפעות אלו לא נמצאו באסטרטגיהp=0.053( וכן נמצאה השפעה למין; נשים הראו עלייה באינדיקציה לדיכאון לעומת גברים ויותר הראו80 לחיזוק המסוגלות החברתית. נוסף לכך, נמצאה השפעה לגיל באסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית; משיבים בני ). כן נמצאה השפעה למצב כלכלי; משיבים המתקשים לכסות את הוצאותיהםp=0.018( ירידה גדולה יותר באינדיקציה לדיכאון ). לא נמצאו הבדלים מובהקים נוספים במשתנים של מצב משפחתי, השתתפותp=0.05( הראו עלייה באינדיקציה לדיכאון .)10 בפעילויות חברתיות נוספות, אוכלוסייה, אזור מגורים ומשך התוכנית (לוח 53 מודל הרגרסיה של כל אחת מן האסטרטגיות, הכולל את כלל המשתנים, נמצא מובהק, הן באסטרטגיה של אינטראקציה חברתית ). השונות המוסברת (כלומר המידה שבהF(12,235)=11.031, p<0.0001( ) והן באסטרטגיה הטיפוליתF(12,335)=20.995, p<0.0001( , ובאסטרטגיהR2=0.429 מודל הרגרסיה מנבא שינוי במצב הדיכאון) של המודל באסטרטגיה של אינטראקציה חברתית הייתה .. מידת החוזק של הניבוי לפי גודל שונות מוסברת זו נחשבת בינוניתR2=0.360 — הטיפולית ) — לוח נפרד מוצג עבור כל6-0 (טווח המדדPHQ-2 במדדT0- לT1 : רגרסיה מרובה (לינארית) על ההפרש בין10 לוח אסטרטגיית התערבות אסטרטגיית התערבות — הזדמנות לאינטראקציה חברתית גורם)β( מקדם )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות )=לא השתתף0 ,=השתתף1( השתתפות בתוכנית-0.142 -0.989 -0.251 *0.001 )80-=פחות מ0 ,80+=1( גיל0.003 -0.379 0.409 0.941 )=כל השאר0 ,=אלמן1( מצב משפחתי0.023 -0.273 0.467 0.606 )=גברים0 ,=נשים1( מין0.085 -0.005 0.915 *0.053 )6-0 (רציף, טווחT0-רמת דיכאון התחלתית ב-0.722 -0.904 -0.693 *0.0001 )60-0 (רציף, טווחT0-רמת בדידות התחלתית ב0.235 0.027 0.063 *0.0001 /=ללא שינוי0 ,=לרעהT1 (1-שינוי במצב הבריאותי ב )השתפר0.178 0.396 1.200 *0.0001 =לא0 ,=מתקשים בכיסוי הוצאות1( מצב כלכלי )מתקשים-0.029 -0.550 0.270 0.502 )=לא0 ,=כן1( השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות0.021 -0.287 0.478 0.624 )=ערבי0 ,=יהודי1( אוכלוסייה-0.013 -0.983 0.717 0.759 )=מרחב כפרי0 ,=בעיר1( אזור מגורים-0.062 -0.679 0.125 0.176 )=קצר0 ,=ארוך1( משך ההתערבות-0.046 -0.912 0.267 0.282 קבוע-1.226 1.513 0.837 * מתאם מובהק 54 אסטרטגיית התערבות — חיזוק המסוגלות החברתית גורם)β( מקדם )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות )=לא השתתף0 ,=השתתף1( השתתפות בתוכנית-0.192 -1.422 -0.405 *0.0001 )80-=פחות מ0 ,80+=1( גיל-0.143 -1.256 -0.117 *0.018 )=כל השאר0 ,=אלמן1( מצב משפחתי0.086 -0.127 0.923 0.136 )=גברים0 ,=נשים1( מין0.054 -0.360 1.078 0.326 )6-0 (רציף, טווחT0-רמת דיכאון התחלתית ב-0.587 -0.803 -0.521 *0.0001 )60-0 (רציף, טווחT0-רמת בדידות התחלתית ב0.067 -0.012 0.038 0.295 /=ללא שינוי0 ,=לרעהT1) 1-שינוי במצב הבריאותי ב )השתפר0.165 0.259 1.295 *0.003 =לא0 ,=מתקשים בכיסוי הוצאות1( מצב כלכלי )מתקשים0.112 0.000 1.053 *0.050 )=לא0 ,=כן1( השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות0.026 -0.453 0.716 0.657 )=ערבי0 ,=יהודי1( אוכלוסייה0.058 -0.758 1.547 0.501 )=מרחב כפרי0 ,=בעיר1( אזור מגורים-0.025 -0.834 0.524 0.654 )=קצר0 ,=ארוך1( משך ההתערבות-0.068 -1.344 0.574 0.430 קבוע-1.808 2.194 0.850 * מתאם מובהק בחנו את השינוי במדד הישיר של בדידות וכן במדדים של תחושת חוסרUCLA- מלבד מדד ה.מדדים נוספים למדידת בדידות בקשר קרוב עם אדם אחר ותחושת חוסר בקשר עם קבוצת חברים. מאחר שמשתנים אלו אורדינליים ולא רציפים, השתמשנו .ברגרסיה לוגיסטית כאשר המשתנה התלוי היה שיפור בתחושה לעומת הרעה או היעדר שינוי במצב 1 . שיפור לטובה ברמת הבדידות) למי26%( במדד הישיר של בדידות בין מי שהשתתפו בנספח ז ניתן לראות שלא נמצאו הבדלים משתני מסוג רגרסיה לוגיסטית לא נמצא אפקט להשתתפות- שיפור). גם בניתוח רב23%( שלא השתתפו באסטרטגיות השונות במדד הישיר של בדידות. ייתכן שהמדד הישיר, המורכב מסולם אורדינלי ובו ארבע תשובות, אינו רגיש דיו לשינויים לאורך . רגישUCLA-זמן כשם שמדד ה 2 . ממי שהשתתפו בתוכניות הראו שיפור27%- בנספח ז ניתן לראות ש.שינוי בתחושה של חוסר בקשר קרוב עם אדם אחר ממי שלא השתתפו שכן הראו שיפור. הבדל דומה נמצא עבור19% בתחושה של חוסר בקשר קרוב עם אדם אחר, לעומת 55 בקרב מי שלא השתתף). בקרב17% בקרב מי שהשתתף לעומת28%( משיבים שהשתתפו בתוכניות של אינטראקציה חברתית לעומת26%( משיבים שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית לא נמצא הבדל מובהק לעומת מי שלא השתתפו .), בהתאמה29% משתני מסוג רגרסיה לוגיסטית נמצא אפקט מובהק להשתתפות בתוכנית עבור משיבים בתוכניות של אינטראקציה-בניתוח רב חברתית, כך שמלבד כלל המשתנים האחרים, הסיכוי לשיפור בתחושת החוסר באדם קרוב היה כפול אצל מי שהשתתפו בתוכנית לעומת מי שלא השתתפו בתוכנית. אפקט זה לא נמצא מובהק בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית. בדומה למדד ) גבוהה יותר הראו שיפור רב יותר בתחושת החוסר בקשרUCLA-, נמצא שאנשים עם רמת בדידות התחלתית (בUCLA קרוב עם אדם אחר. אפקט זה נמצא רק עבור אנשים באסטרטגיה של אינטראקציה חברתית. בניתוח עבור האסטרטגיה ) לשפר את תחושת החוסר57%-לחיזוק המסוגלות החברתית, משיבים שלהם קשיים כספיים היו בעלי סיכוי קטן יותר (ב .)11 באדם קרוב לעומת אלה שאינם מתקשים כלכלית (לוח בתחושת חוסר בקשר עם אדם קרוב — לוח נפרד מוצג עבור כלT0- לT1 : רגרסיה מרובה (לוגיסטית) על שיפור בין11 לוח אסטרטגיית התערבות אסטרטגיית התערבות — הזדמנות לאינטראקציה חברתית גורם — יחס צולב Exp(B) )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות השתתפות בתוכנית לא השתתף1 השתתף1.992 1.095 3.626 *0.024 גיל 80-פחות מ1 ויותר80 1.239 0.678 2.264 0.486 מצב משפחתי לא אלמן1 אלמן0.878 0.501 1.539 0.650 מין גברים1 נשים1.331 0.662 2.677 0.423 56 אסטרטגיית התערבות — הזדמנות לאינטראקציה חברתית גורם — יחס צולב Exp(B) )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות )6-0 ,(רציף T0-רמת דיכאון התחלתית ב0.981 0.834 1.153 0.812 )60-0 , (רציףT0-רמת בדידות התחלתית ב1.034 1.006 1.063 *0.016 T1-שינוי במצב הבריאותי ב ללא שינוי / השתפר1 שינוי לרעה0.777 0.412 1.464 0.434 מצב כלכלי לא מתקשים בכיסוי ההוצאות1 מתקשים בכיסוי ההוצאות1.032 0.547 1.950 0.922 השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות לא1 כן1.825 0.977 3.409 0.059 אוכלוסייה ערבי1 יהודי0.655 0.185 2.317 0.511 אזור מגורים מרחב כפרי1 בעיר1.739 0.961 3.146 0.067 משך ההתערבות קצר1 ארוך0.973 0.393 2.413 0.954 קבוע0.057 0.007 * מתאם מובהק 57 אסטרטגיית התערבות — חיזוק מסוגלות חברתית גורם — יחס צולב Exp(B) )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות השתתפות בתוכנית לא השתתף1 השתתף1.203 0.604 2.395 0.599 גיל 80-פחות מ1 ויותר80 0.725 0.340 1.549 0.407 מצב משפחתי לא אלמן1 אלמן1.335 0.675 2.640 0.407 מין גברים1 נשים0.599 0.243 1.474 0.265 )6-0 (רציף, טווחT0-רמת דיכאון התחלתית ב1.014 0.837 1.229 0.884 )60-0 (רציף, טווחT0-רמת בדידות התחלתית ב1.006 0.973 1.041 0.727 T1-שינוי במצב הבריאותי ב ללא שינוי / השתפר1 שינוי לרעה1.008 0.503 2.021 0.981 מצב כלכלי לא מתקשים בכיסוי ההוצאות1 מתקשים בכיסוי ההוצאות0.434 0.207 0.907 *0.027 השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות לא1 כן0.985 0.443 2.191 0.970 58 אסטרטגיית התערבות — חיזוק מסוגלות חברתית גורם — יחס צולב Exp(B) )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות אוכלוסייה ערבי1 יהודי0.264 0.044 1.590 0.146 אזור מגורים מרחב כפרי1 בעיר1.261 0.547 2.906 0.586 משך ההתערבות קצר1 ארוך0.401 0.081 1.987 0.263 קבוע2.744 0.474 מתאם מובהק* 3 . ממי שהשתתפו בתוכניות הראו שיפור28%- בנספח ז ניתן לראות ש.שינוי בתחושה של חוסר בקשר עם קבוצת חברים ממי שלא השתתפו הראו שיפור. הבדל דומה ומובהק נמצא עבור23% בתחושה של חוסר בקשר עם קבוצת חברים, בעוד .) בקרב מי שלא השתתפו19% בקרב מי שהשתתפו לעומת29%( משיבים שהשתתפו בתוכניות של אינטראקציה חברתית 28%( בקרב משיבים שהשתתפו בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית לא נמצא הבדל מובהק לעומת מי שלא השתתפו .), בהתאמה17% לעומת משתני מסוג רגרסיה לוגיסטית נמצא אפקט מובהק להשתתפות בתוכנית עבור משתתפים בתוכניות של אינטראקציה-בניתוח רב אצל2.186 חברתית, כך שמלבד כלל המשתנים האחרים, הסיכוי לשיפור תחושת החוסר בקשר עם קבוצה חברתית היה גבוה פי מי שהשתתפו בתוכנית לעומת מי שלא השתתפו. אפקט זה לא נמצא מובהק בתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית. בדומה למדד ) גבוהה יותר הראו שיפור רב יותר בתחושה של חוסר בקשר עםUCLA-, נמצא שאנשים עם רמת בדידות התחלתית (בUCLA קבוצת חברים. אפקט זה נמצא רק עבור משתתפים בתוכניות של אינטראקציה חברתית. עבור המשתתפים בתוכניות של חיזוק לעומת אנשים במצב2.233 המסוגלות החברתית, הסיכוי של אלמנים לשפר את תחושת החוסר בקבוצה חברתית היה גבוה פי .)12 מסיכוי הנשים (לוח59%-משפחתי אחר, והסיכוי של גברים לשפר תחושה זו היה גבוה ב 59 בתחושת חוסר בקשר עם קבוצה חברתית — לוח נפרד מוצג עבורT0- לT1 : רגרסיה מרובה (לוגיסטית) על שיפור בין12 לוח כל אסטרטגיית התערבות אסטרטגיית התערבות — הזדמנות לאינטראקציה חברתית גורם — יחס צולב Exp(B) )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות השתתפות בתוכנית לא השתתף1 השתתף2.186 1.196 3.996 *0.011 גיל 80-פחות מ1 ויותר80 1.282 0.698 2.356 0.423 מצב משפחתי לא אלמן1 אלמן0.639 0.362 1.127 0.122 מין גברים1 נשים1.202 0.591 2.446 0.612 )6-0 (רציף, טווחT0-רמת דיכאון התחלתית ב1.005 0.861 1.173 0.948 )60-0 (רציף, טווחT0-רמת בדידות התחלתית ב1.042 1.014 1.071 *0.003 T1-שינוי במצב הבריאותי ב ללא שינוי / השתפר1 שינוי לרעה1.114 0.609 2.037 0.727 מצב כלכלי לא מתקשים בכיסוי ההוצאות1 מתקשים בכיסוי ההוצאות0.714 0.376 1.356 0.303 השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות לא1 כן1.632 0.882 3.018 0.118 60 אסטרטגיית התערבות — הזדמנות לאינטראקציה חברתית גורם — יחס צולב Exp(B) )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות אוכלוסייה ערבי1 יהודי0.293 0.088 0.975 *0.045 אזור מגורים מרחב כפרי1 בעיר0.962 0.520 1.780 0.903 משך ההתערבות קצר1 ארוך2.556 0.834 7.831 0.100 קבוע0.073 0.017 * מתאם מובהק אסטרטגיית התערבות — חיזוק מסוגלות חברתית גורם — יחס צולב Exp(B) )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות השתתפות בתוכנית לא השתתף1 השתתף0.849 0.444 1.623 0.621 גיל 80-פחות מ1 ויותר80 0.587 0.279 1.236 0.161 מצב משפחתי לא אלמן1 אלמן2.233 1.144 4.359 0.019 61 אסטרטגיית התערבות — חיזוק מסוגלות חברתית גורם — יחס צולב Exp(B) )CI: 95%( סמך-רווח בר תחתון עליון)p( מובהקות מין גברים1 נשים0.414 0.176 0.976 0.044 )6-0 (רציף, טווח T0-רמת דיכאון התחלתית ב1.033 0.859 1.243 0.730 )60-0 (רציף, טווח T0-רמת בדידות התחלתית ב1.012 0.980 1.045 0.460 T1-שינוי במצב הבריאותי ב ללא שינוי / השתפר1 שינוי לרעה0.600 0.302 1.190 0.143 מצב כלכלי לא מתקשים בכיסוי ההוצאות1 מתקשים בכיסוי ההוצאות0.601 0.303 1.192 0.145 השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות לא1 כן0.841 0.391 1.806 0.657 אוכלוסייה ערבי1 יהודי0.569 0.113 2.871 0.495 אזור מגורים מרחב כפרי1 בעיר1.393 0.620 3.126 0.422 משך ההתערבות קצר1 ארוך0.354 0.089 1.410 0.141 קבוע3.518 0.339 * מתאם מובהק 62 4 . בחנו גם את המידה שבה המשיבים הראו שיפור בתחושת שביעות הרצון שלהם מן החיים. לא נמצאו.שביעות רצון מן החיים משתני מסוג רגרסיה- שיפור). גם בניתוח הרב24%( שיפור) לבין מי שלא השתתפו22%( הבדלים בין המשתתפים בתוכנית .לוגיסטית לא נמצאו הבדלים מובהקים לסיכום חלק זה, ניתן לומר שהתמונה הכללית שמצטיירת מבחינת מדדי התוצאה היא שבמדדים השונים של בדידות ואינדיקציה לדיכאון, משיבים שהשתתפו בתוכניות בכלל האסטרטגיות הראו שיפור בתחושות הבדידות שלהם ובאינדיקציה לדיכאון. כאשר יוצרים התאמה במאפיינים של המשתתפים בשתי האסטרטגיות, אין עדיפות של אחת מהן על פני האחרת בהפחתת רמות ,הבדידות והדיכאון של המשתתפים בתוכנית. האסטרטגיה של אינטראקציה חברתית מיטיבה יותר עם אנשים פעילים חברתית .בעלי קשרים משפחתיים טובים וחסרי קשיים כספיים בהשוואה בין משתתפים ללא משתתפים, בהסתכלות על כל אסטרטגיה בנפרד, נראה שהמשיבים שהשתתפו בשתי האסטרטגיות נמצא אפקט מובהק להשתתפות רק באסטרטגיה לחיזוקUCLA-הראו שיפור בתחושות הדיכאון שלהם. בנוגע לבדידות, במדד ה המסוגלות החברתית. עם זאת, גם המשיבים שהשתתפו בתוכניות של אינטראקציה חברתית הראו ירידה ברמת הבדידות במדד , ואף הראו שיפור מובהק במדדים האחרים של בדידות. מן הניתוחים עולה שרמות הבדידות והדיכאון ההתחלתייםUCLA-ה הם משתנים מסבירים חשובים בירידה בתחושות הבדידות והדיכאון. אנשים עם רמות התחלתיות גבוהות יותר של בדידות ודיכאון הראו שיפור משמעותי יותר. נוסף לכך, מסתמן שמשך התוכנית הוא משתנה מסביר להפחתת תחושת הבדידות; משיבים שהשתתפו בתוכניות ארוכות יותר הראו ירידה גדולה יותר בתחושת הבדידות. כמו כן נמצא ששינוי במצב הבריאות עשוי להסביר .שינוי בתחושת הבדידות; משיבים שחלה הרעה במצב בריאותם, הראו עלייה בתחושת הבדידות תרומה למשתתפים — מנקודת המבט של אנשי המקצוע ומשיח חופשי עם המשתתפים5.7 עצמם ניתוח הראיונות עם הרכזות ואנשי המקצוע, וניתוח התכנים שעלו בוועדות ההיגוי ובשאלונים האינטרנטיים שהועברו למפעילי התוכניות העלו כמה תרומות למשתתפי התוכנית, מזווית הראייה של אנשי המקצוע. גם המשתתפים עצמם סיפרו במהלך קבוצות המיקוד על משמעות התוכנית מבחינתם. תרומות אלו נגעו לשני ממדים בחייהם (החלוקה היא אנליטית, ולכן תיתכן :)חפיפה בין הממדים 1 . .תרומות הקשורות לתחושות אישיות, כגון שיפור מיומנויות חברתיות, שיפור הדימוי העצמי ופיתוח תחושת מסוגלות עצמית 2 . תרומות הקשורות לשינוי התנהגות, כגון יצירת קשרים חברתיים חדשים, שיפור הקשרים המשפחתיים והשתלבות בשירותים .נוספים בקהילה ,מדברי המשתתפים בתוכניות ומדברי הרכזות עולה באופן ברור, כי בניגוד לסברה המקובלת, ולפיה זקנים לא יכולים להשתנות .התוכניות להפחתת בדידות חוללה שינוי בקרב הזקנים שהשתתפו בהן 63 תרומות הקשורות לתחושות אישיות5.7.1 בחלק מן הקבוצות, שיפור המיומנויות החברתיות של המשתתפים הוגדר מטרה מוצהרת .שיפור מיומנויות וכישורים חברתיים של התוכנית. אך גם בתוכניות שבהן זו לא הייתה המטרה המוצהרת, מנחי הקבוצות פעלו כדי להביא לשיפור במיומנויות אלו. הם עודדו את המשתתפים ליצור קשרים חברתיים, להזמין זה את זה מדי פעם או ללכת למפגש משותף בבית קפה. לעיתים, מנחי הקבוצות היו צריכים לפעול לשיפור הכישורים החברתיים של משתתפי הקבוצה מפני שהיו מתחים וסכסוכים בתוך הקבוצה ומפני שאנשים התנהגו זה לזה בדרך לא חברית ובחוסר סבלנות. היו מקרים שבהם התפתחו ריבים בין משתתפי הקבוצה, והיו גם מי שעזבו את הקבוצה או עברו לקבוצה אחרת כי משתתפים אחרים פגעו ברגשותיהם. העבודה על הכישורים החברתיים, כגון .כבוד הדדי והקשבה, תרמה אף היא לשיפור האווירה בקבוצה , “אני מרגישה שיש אנשים שזה ממש השפיע להם על החיים. אנשים שבתחילת הפרויקט היו ממש מעצבנים והסירו קליפות .)22.8.18 ,הפכו לאנשים נחמדים” (ריאיון עם רכזת על פי התרשמותם של מפעילי הקבוצות, ההשתתפות במיזם אפשרה למשתתפים לראות את עצמם באור חדש, לרענן מיומנויות .)18.4.18 ,(שאלון אינטרנטי ”“בדרך אחרת וכן להבין שהמצב שלהם משותף לעוד אנשים חברתיות ולגשת לקונפליקטים שיפור תחושת מסוגלות עצמית והתעצמות אישית. נראה כי קיום האינטראקציות החברתיות הביא לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית של המשתתפים ועודד אותם לפעול למען עצמם. חלק ממשתתפי התוכנית קיבלו תפקידים בתוך הקבוצה ועקב כך :”תפסו עמדת מנהיגות. אחת הרכזות מתארת משתתפת שהפכה ל”מובילת קבוצה “המובילה לא הייתה בחורה חברתית. הבנתי מהאנשים שהיא הייתה שונה, לא חברתית ופתאום היא הרימה את הנושא ,שהקבוצה בחרה לעסוק בו ויש תקציב והיא הפכה ליצור חברתי. היא עכשיו מובילה ביישוב הזה, כל הפידבק שהיא מקבלת .)13.8.18 ,היא מרימה טיולים, היא מצרפת עוד ועוד אנשים” (ריאיון עם רכזת היו משתתפים שפיתחו יכולת להתמודד עם רגשות שליליים ועם.רכישת כלים להתמודדות עם רגשות שליליים ובדידות בפרט מצבי משבר כגון אובדן של בן זוג, ולהסתכל על דברים בראייה חיובית יותר. הערכת אנשי המקצוע בנושא זה מחזקת את הממצא .)13 מן המשתתפים העידו כי התוכנית תרמה ליכולת שלהם להתמודד עם רגשות לא נעימים (תרשים46% ולפיו תרומות הקשורות לשינוי התנהגות5.7.2 מן המשתתפים (תרשים36% בהמשך לעדותם של.יצירת קשרים חברתיים ורשת תמיכה, בתוך גבולות התוכנית ומחוץ להם ), גם מנקודת מבטם של אנשי המקצוע הפעילות בקבוצה העמיקה קשרים קיימים, שלעיתים היו שטחיים, ללא שיתוף או13 הקשבה, ויצרה קשרים חדשים, במקרים מסוימים בין אנשים שסיכוי נמוך שהיו מתחברים מחוץ למסגרת זו. בחלק מן המקרים נוצרו חברויות שהתקיימו גם מחוץ להקשר הקבוצתי, כגון נשים שנסעו יחד לחופשה בחו”ל, הקימו קבוצת וואטסאפ ויצרו רשת :תמיכה חברתית זו לזו. כפי שתואר בדוח הסיכום של פעילות אחת התוכניות 64 “אנשים שבעבר לא העזו לבקש עזרה... יש פעמים שהמשתתפות פונות לבקש עזרה באמצעות קבוצת הוואטסאפ. לדוגמה הן מזמינות חברות מהקבוצה שילוו או יסיעו אותן לבדיקות רפואיות. הן מעדיפות את עזרת חברות הקבוצה על פני עזרת בני .”המשפחה :בחלק מן המקרים, קיום הפעילות גם בבתיהם הפרטיים של המשתתפים חיזקה את הקשרים החברתיים ביניהם .“היציאה ממפגש במועדון לבתים פרטיים העמיקה את ההיכרות ונוצרו חברויות שהם מעבר למפגש אחת לשבוע במועדון .)15.5.18 ,הייתה יוזמה של יציאה יחד לסרטים הצגות וסתם מפגשים” (מפעילת תוכנית, שאלון אינטרנטי הקשרים החברתיים שנוצרו בתוך הקבוצה העניקו למשתתפים את האפשרות לא רק לעסוק בפעילות משותפת אלא גם לשמוע את האחרים ולהישמע על ידם. חברי הקבוצה “ראו” אותם במובן העמוק של המילה, באופן שהנכיח אותם ונתן להם תמיכה. אשת :מקצוע אחת תיארה כיצד הקשרים החברתיים השפיעו על האקלים הרגשי של כל המשתתפים בתוכנית “בקבוצה שלי שמחת חיים חזרה להם, חזר להם הכיף לחיות, שיש מישהו ששומע אותם. הייתה שם מישהי שתמיד באה עם פרצוף תשעה באב, תמיד לא מרוצה. כיום היא זו שדוחפת איפה נפגשים כי היא צריכה את זה, הייתה למישהי איזושהי בעיה אז העלנו את הבעיה וכל אחד נתן לה עצות ואמרנו לה ‘את לא חייבת לעשות שום דבר, את רק שומעת ותדעי שאנחנו איתך וכל מה שתעשי יש לך פה גב’, וזה מה שהם צריכים. הם יודעים שכל יום רביעי הם נפגשים. את צריכה לראות, עכשיו בחופש הן אומרות: ‘אין דבר כזה, אני חייבת אתכן, מי שיבוא יבוא’. לא מוותרות” (ריאיון עם3-2 הן ממשיכות להיפגש, אפילו שיבואו רק .)19.8.18 ,אשת מקצוע ,היו מקרים שבהם ההשתתפות בתוכנית תרמה לשיפור היחסים החברתיים עם בני המשפחה .שיפור יחסים עם בני משפחה ). גם בתוכנית פרטנית, שבה מתנדב13 מן המשתתפים העידו על כך בעצמם (תרשים32% — לחידוש קשרים ולשיפור התקשורת נכנס לבית הזקן לפעילות חברתית, נמצאה תרומה לקשר עם בני המשפחה, שלעיתים נוכחות המתנדב עוררה בהם תחושות אשמה .ועודדה אותם לחזק את הקשרים עם הזקן בעקבות הפעלת התוכנית, חלק מן המשתתפים בתוכנית החלו.השתלבות בשירותים קיימים בקהילה וחיזוק תחושת השייכות להגיע לעוד פעילויות ולהשתתף במפגשים קבוצתיים. זאת מפני שהתוכנית חשפה את המשתתפים לפעילויות נוספות (למשל טיול או מועדון) והעניקה להם ביטחון להצטרף אליהן. לעיתים היו אלה רכזי התוכניות שיידעו את משתתפי התוכניות על פעילויות נוספות שקיימות ביישוב והמליצו להם ללכת ולהשתתף, ולעיתים היו אלה המשתתפים עצמם שיידעו זה את זה. ההצטרפות .לקבוצת פעילות, אם הייתה מוצלחת, הייתה מלווה בפיתוח תחושת שייכות לקבוצה לסיכום דברי הרכזות ואנשי המקצוע, נראה כי תרומת התוכנית למשתתפים נבעה פחות מן התוכן הספציפי של הפעילות בתוכנית .ויותר מעצם העובדה שמדובר היה בפעילות קבוצתית, אשר מתקיימת בהתאם לעקרונות פעולה מסוימים ,להרגיש רצוי. פחות משנה התוכן. יש אווירה מצוינת” (משתתף, קבוצת מיקוד “יוצרים פה אווירה נהדרת שגורמת לאדם .)30.6.17 .)8.3 עקרונות הפעולה אשר תורמים ליצירת תוכנית מוצלחת להפחתת בדידות יפורטו בהמשך (סעיף 65 . ממצאים בנוגע לתרומה ברמת היישוב ופעילות להטמעת6 התוכנית מלבד תרומת התוכנית ברמת בפרט, מניתוח הנתונים ניתן לזהות כי הפעלת התוכניות ביישובים שהשתתפו במיזם תרמה באופן , כאשר יצא ה”קול קורא” לפיתוח תוכניות2016-2015 כללי לקידום ההתמודדות עם סוגיית הבדידות בזיקנה באותו יישוב. בשנים להפחתת בדידות, החלו אנשי מקצוע מרשויות הרווחה המקומיות והאזוריות וכן מעמותות שונות למען הקשיש, לקרוא ספרות ,על נושא הבדידות בזיקנה ולתכנן תוכניות להתמודדות עם תופעה זו. בהמשך, גויסו אנשי מקצוע לצורך ניהול התוכנית והפעלתה .)15.8.18 ,רכז ריאיון עם( ”“תוך כדי עשייה וסוגיית הבדידות נלמדה :כך נאמר חודשים ספורים לאחר תחילת פעילות המיזם בשטח .“ברור לנו שאנשים מגיעים לפעילויות ופעילים מאוד, אבל חוזרים הביתה בודדים. אין חשיבה שמכוונת ספציפית לנושא הזה ואנחנו מנסים להבין מה עושה את העבודה”. ועוד נאמר באותה ישיבה: “מדברים על הרבה דברים ביחס לזקן, אבל החשיבה .)22.11.18 ,והדיבור על בדידות הוא חדש” (ועדת היגוי מכאן עולה כי עצם החשיבה, המיקוד והתכנון בנושא בדידות היוו קריאת כיוון ראשונה וחדשה בשדה המקצועי. למיזם הייתה .תרומה מקצועית וחברתית, כפי שיפורט להלן העלאת המודעות לנושא הבדידות בזיקנה בקרב אנשי מקצוע6.1 אחת התרומות המשמעותיות ביותר של המיזם, על פי דיווחיהם של אנשי המקצוע והרכזות, הייתה העלאת המודעות המקצועית לנושא הבדידות בזיקנה. מן הראיונות עלה כי עד לתחילת המיזם לא יוחדו ביישובים ובערים מספיק תוכניות ייעודיות להתמודדות :עם סוגיה זו וכי במענים שהיו קיימים, כגון מרכז יום או מועדון, לא הייתה מספיק התייחסות לנושא “מגלים כמה לא עשינו בעבר וכמה עוד צריך לעשות. הייתה תחושה שיש בדידות, אבל לא ידענו כמה ומה. אבל אחרי שקיבלנו .)22.11.16 ,את התוכנית, אנחנו מגלים קצה קרחון, וצריך להיערך לפעולות נוספות” (אשת מקצוע, ועדת היגוי לשים על השולחן את הבעיה של”“דרך הפריזמה של בדידות” ו הפעלת תוכנית במסגרת המיזם גרמה לאנשי המקצוע לחשוב .)13.9.18 ,הבדידות” (ריאיון עם אשת מקצוע ,אנשי מקצוע סיפרו כי בעקבות התוכנית התחדדה אצלם ההבנה שלשם איתור, יש צורך בדיבור גלוי עם הזקנים על נושא הבדידות :)12.9.18 , (ריאיון עם אשת מקצוע”לקרוא לתופעה בשמה ולדבר על בדידות כצורך“ “מבחינתי זה נתן לי את הזרקור על הנושא הזה של בדידות, לקרוא לילד בשמו, כמו שאנחנו מתשאלים בנושא של אלימות .)2.9.18 ,במשפחה, אז גם הנושא הבדידות, לא להניח הנחות, אלא ממש לשאול בצורה ישירה” (ריאיון עם אשת מקצוע 66 ,ביישובים שבהם הופעלו תוכניות במסגרת המיזם, בעקבות העלאת המודעות, נוצרו קשרי עבודה בין הגורמים המטפלים ביישוב כך שכאשר איש מקצוע נתקל באנשים בודדים שצריכים חיזוק הוא הפנה אותם לעובדת סוציאלית שמטפלת בנושא הזה (ריאיון .)3.9.18 ,עם איש מקצוע :כשנשאלה אחת הרכזות מה היא למדה מהשתתפותה במיזם, היא סיכמה זאת כך “... נחשפתי להמון בדידות. כמו קשישה שראיינתי ואומרת לי שהנכדים והילדים מאוד אוהבים את הכלב ואיתה הם בקושי מתקשרים וגם כשהיא באה אליהם הם מתייחסים אליו ולא אליה, ובגלגול הבא היא רוצה להיות כלב. נחשפתי להיקף התופעה ולצורך לטפל בה. וזה לא פשוט להתמודד עם הנוכחות הנפשית של זה. להבין שזה קיים וכמה זה עוצמתי וכנראה שזה יפגוש כמעט כל אחד בחייו, התודעה הזו די מפחידה. מצד שני, ההבנה שיש אפשרות להתמודד עם זה ויש אפשרות לספק כלים ומסגרות שכן אפשר יהיה להתמודד, ולא כולם מודעים ולהעלות מודעות לבדידות ולכלים להתמודדות ולשירותים שניתנים .)23.8.18 ,ברחבי העיר זה משהו שאני לוקחת לעצמי” (ריאיון עם רכזת מדברים אלה ניתן ללמוד כי גם אנשי מקצוע, בעלי ניסיון וידע בתחום הזיקנה, לא היו ערים מספיק לסוגיית הבדידות ולא מספיק -פעלו כדי להפחיתה. העלאת המודעות שלהם ופעילות התוכנית ביישוב השפיעו גם על העלאת המודעות ברמה הציבורית .חברתית, ביישוב ומחוצה לו העלאת המודעות לנושא הבדידות בזיקנה והנכחת זקנים במרחב הציבורי6.2 -קיומה והפעלתה של התוכנית השפיעה גם על מעגלים רחבים יותר ביישוב. בחלק מן המקומות היא השפיעה ברמה הציבורית חברתית ואף הביאה להנכחה של אוכלוסיית הזקנים, שלפני המיזם היו בחלק מן המקומות אוכלוסייה “שקופה” שצרכיה אינם מובאים בחשבון במערך החברתי. פעילות המיזם ביישוב הביאה לעיתים למצב שבו “בעירייה מחלחלת המודעות לנושא ולטיפול .) וניתנים תקציבים עבור פעילות בתחום זה23.8.18 ,בו” (רכזת, ריאיון “ברמת היישוב — ברגע שיש קבוצות עולה צורך של פעילויות תרבות לוותיקים, חוגים לוותיקים שיתוף הוותיקים בתוך הפעילות ביישוב, שומעים את הקול שלהם, את הדעה שלהם, לא קובעים להם עובדה, הם שותפים בקהילה. מעדכנים אותם, מעדכנים .)13.8.18 ,קבוצה שלמה ולא אחד או שניים” (ריאיון עם רכזת :2018 באחד היישובים הביאה הפעלת התוכנית למיסוד של מסגרת חברתית עבור הזקנים, כפי שנכתב בדוח סיכום פעילות , וגייסו עובדת סוציאלית, תושבת היישוב60+ “בזכות ההדים החיוביים במהלך השנה, ראשי היישוב הקימו מועדון ייעודי לבני .”שתהיה אחראית על הפעילות במועדון הפעלה של תוכנית הממוקדת ומכוונת להפחית בדידות בקרב זקנים העלתה את המודעות ואת תשומת הלב לתופעה, באופן שלא נעשה על ידי מסגרות חברתיות, כמו מועדון או מרכז יום, שהיו קיימים קודם לכן. מודעות זו העלתה את נושא הבדידות בזיקנה על .סדר היום הציבורי וקידמה את ההכרה בדבר הצורך לתת לה מענה. נוסף לכך, התדמית של מחלקת הרווחה ביישוב השתנתה לטובה .)10.12.18 ,“כי מעבר למכונת הכביסה ולמקרר שאנחנו נותנים יש גם מענה נוסף לבדידות” (ריאיון עם אשת מקצוע 67 התמקצעות ופיתוח מומחיות בתחום הבדידות בזיקנה בקרב אנשי מקצוע6.3 בשל החלוציות והראשוניות של התוכניות המתמקדות בתחום הבדידות בזיקנה, עברו אנשי המקצוע המעורבים בתוכנית מכורח .המציאות תהליך התמקצעות ופיתוח מומחיות בתחום זה. חלקם אף כתבו חומרים מקצועיים לשימושם של אנשי מקצוע אחרים רכישת ידע והכשרה זו עשויה להוות נכס קבוע עבורם גם לאחר סיום הפעלת התוכניות, אם בעבודה השוטפת מול הזקנים ואם .בפרויקטים ייחודיים לנושא הבדידות ההתמקצעות התבטאה בכך שנעשתה חשיבה על האפשרות לתת לגורמים המטפלים כלי שישרת אותם בעבודה השוטפת מול .הזקנים ולא רק סביב הפעלת התוכנית .)17.9.18 , “כלים מקצועיים שאפשר להשתמש בהם ברמה היומיומית “ (ריאיון עם אשת מקצוע לשינוי השיח המקצועי בקרב אנשי המקצוע ולהסרת הטאבו מן המילה “בדידות”, שבה ההתמקצעות בתחום הבדידות תרמה גם .נרתעו בתחילה להשתמש ]משמעית. לפני שנתיים הס מלהזכיר אבל היום זה פתוח. אמרנו להם [לזקנים-“אנחנו לא השתמשנו במילה בדידות חד .)18.10.18 ,שמטרת התוכנית להרחיב את הרשת החברתית ולהעמיק את הקשרים, ודיברתי אל ליבם” (ריאיון עם רכזת לסיכום, ניתן לומר כי התרומה ברמת היישוב מתבטאת בכמה רמות: בהעלאת המודעות בקרב אנשי המקצוע, בהעלאת המודעות ברמה הציבורית ובפיתוח כלים מקצועיים ושיח מקצועי בתחום. כל אלה מקדמים את הטיפול בבדידות ומנכיחים הן את התופעה .והן את אוכלוסיית הזקנים פעילויות המשך ופעולות להטמעת התוכנית6.4 המיזם הארצי להפחתת בדידות והתוכניות שהוא כלל תוכננו מראש לזמן מוגבל. המחשבה על “היום שאחרי” המיזם והשאלה מה יעלה בגורל התוכניות שפותחו העסיקו במידה כזו או אחרת הן את רכזי התוכניות והן את המשתתפים בהן. הואיל וקבוצות המיקוד .עם המשתתפים התקיימו סמוך למועד סיום התוכנית, הם הביעו בהן צער על סיום הפעילות ועל כך שלא תהיה לקבוצה המשכיות ); “למה נותנים לילד סוכריה ואז לוקחים את זה. זה לא יפה אם ייקחו מאיתנו את24.9.17 ,“רק התחלנו וזה נגמר” (קבוצת מיקוד .)30.6.17 ,זה. הלמידה הזו על חשבוננו” (קבוצת מיקוד .גם אנשי המקצוע הצטערו על סיום התוכנית ועל האכזבה שתיגרם למשתתפים בה “הדברים האלה הם מדהימים ומקסימים אבל אסור להפסיק אותם, צריך להגביר אותם, כי אתה חושף צורך ואתה צריך לדאוג .)12.9.18 ,לאיזה המשכיות” (ריאיון עם אשת מקצוע 68 :במקומות שונים פעלו בדרכים שונות כדי להמשיך את התוכנית. בהקשר זה ניתן לזהות שלושה מודלים עיקריים 1 . המשך הפעלת התוכנית במתכונתה המקורית, או בשינויים קלים — מודל זה התאפשר באמצעות מציאת מקור מימון חלופי להפעלת התוכנית. היו מקומות שבהם העמותה או הרשות המקומית לקחו על עצמם לממן את הפעילות, ואף הרחיבו אותה לאזורים נוספים. היו מקומות שבהם העמותה או הרשות מצאו גורם אחר שיממן את הפעילות, כגון תרומה. היו שניסו להוזיל עלויות, למשל באמצעות הפעלת מתנדבים במקום אנשי מקצוע, הפעלת עובדים סוציאליים של הלשכה במקום גורמים חיצוניים בתשלום, או העברת מקום הפעילות לבתי המשתתפים, והיו שהחלו לגבות תשלום מן המשתתפים עבור .ההשתתפות בפעילות 2 . המשך הפעלת התוכנית במודל של קבוצה להפעלה עצמית (קל”ע) או קבוצה בניהול עצמי (קב”ע) — מודל של קבוצה לניהול עצמי מבוסס על כך שבתום התוכנית, המשתתפים ממשיכים לקבל איזושהי תמיכה מקצועית ומעטפת לוגיסטית, אך הם ,אלה שמפעילים את הקבוצה בכוחות עצמם הלכה למעשה. במקומות שבהם הייתה היתכנות להמשכיות הקבוצה במודל זה הפנתה מנהלת המיזם את מנהלי התוכנית לעובדת סוציאלית שמתמחה בנושא, והיא העבירה הדרכות בנוגע לַ מודל ולאופן הפעלתו. היו מקומות שבהם חלק מן הקבוצות המשיכו לפעול במתכונת זו: כתבו חוזה של מחויבות לקבוצה, חילקו תפקידים .בין חברי הקבוצה ובנו תוכנית של פעילות לחודשים קדימה, כולל ניהול תקציב וציון ימי הולדת יש לציין כי לא בכל המקרים מודל זה התאים ולא בכל מקום המשתתפים היו מעוניינים בו. היו מקומות שבהם המשתתפים “אם לא יארגנו אנחנו :היו נחושים בדעתם שבמצבם הנוכחי אין להם את הכוחות ואת היכולת להפעיל את הקבוצה בעצמם ). היו מקומות שבהם ניהול עצמי לא התאים עקב ההרכב החברתי של הקבוצה, למשל30.6.17 , (קבוצת מיקוד”נהיה בחוץ ). ולעיתים, להערכת13.8.18 ,כאשר בקבוצה היו חברים מכמה חמולות והיה צורך בגורם “לא פוליטי” שיוביל (ריאיון עם רכזת “לקחו מקום של: ‘ישחקו הנערים הרכזת, לא היה מדובר בבעיית יכולת אלא בהיעדר רצון ומוטיבציה של המשתתפים, אשר “אנשים בדיכאון ). והיו גם מקרים שבהם קבוצת ההמשך הצליחה במפתיע. מקרים שבהם18.10.18 , (ריאיון עם רכזת”’לפנינו .)22.8.18 ,(רכזת, ריאיון ”הצליחו להגיע ולהמשיך מודל זה עשוי להצליח, ויש קבוצות שממשיכות לפעול במתכונת של ניהול עצמי. אך חשוב לציין כי ההצלחה תלויה במאפייני האוכלוסייה (יכולת תפקודית והתאמה תרבותית) ובליווי של איש מקצוע שיסייע לקבוצה לעשות את המעבר לשלב של הפעלה עצמית, יתמוך בפעילות וישמש כתובת לפניות במהלך הפעילות. ולבסוף, גם עבור מודל הפעלה וניהול עצמי צריך .להקצות משאבים 3 . שילוב המשתתפים בשירותים חברתיים קיימים — גם במקרים שבהם התפזרה הקבוצה בסיום המיזם, היו משתתפים .שהשתלבו במסגרות חברתיות אחרות שכבר היו קיימות בקהילה, כגון מועדון הצליחו ליצור המשכיות לפעילות9 , הארגונים שהפעילו תוכניות במיזם13 לסיכום, מסקירת הפעילות בשטח עולה כי מבין במתכונת כזו או אחרת ובמידה שונה של פורמליות — פתיחה של קבוצות חדשות או קבוצות שממשיכות להיפגש ומתנדבים .שממשיכים לבקר את הזקנים. בארבע ערים נעשו ניסיונות להטמיע את הפעילות אך בפועל לא הייתה המשכיות 69 . תובנות עיקריות בנוגע לתוכניות בעלות מאפיינים7 ייחודיים פרק זה יוקדש לסקירת מאפיינים ייחודיים של תוכניות או של מקומות ואוכלוסיות. הואיל וברוב פרקי הדוח מתוארים המיזם ותוצאותיו מבלי להיכנס למאפיינים הייחודיים של התוכניות שנכללו בו, פרק זה הוא יוצא דופן ברמת הפירוט שבו ובהתייחסות לתוכניות שהיו ייחודיות במאפייניהן. מאחר שמאפיינים אלו השפיעו מהותית על רכיבים שונים בתוכנית, יש לייחד להם מקום ,ולתת עליהם את הדעת בבניית תוכניות עתידיות להפגת בדידות. מידע זה עשוי לשמש בעיקר מפעילי תוכניות ברמה המקומית .בבואם לגבש תוכנית להפחתת בדידות ולהוציאה אל הפועל עם זאת, יש להביא בחשבון כי בדומה לכל התוכניות שנכללו במיזם, עבור מודלים שונים של התערבות נבדקה למעשה הפעלתה של תוכנית אחת במקום אחד. מכאן, שייתכן כי מידת הצלחתה מושפעת מגורמים מקומיים, ארגוניים ואנושיים (שיקבלו דגש .בפרק זה). לפיכך, יש לנקוט בזהירות בהסקת מסקנות מן התוכנית שהופעלה במיזם בנוגע למודל הכללי שעליו היא מבוססת תובנות עיקריות מתוכניות בעלות מאפיינים ייחודיים7.1 תוכניות סוף שבוע7.1.1 שלושה ארגונים שהשתתפו במיזם פיתחו גם תוכניות שהתקיימו בסוף השבוע או סמוך אליו. זאת במחשבה שיש אנשים אשר .פעילים חברתית במהלך השבוע, במסגרת כגון מועדון, אך אין להם מענה חברתי במהלך סוף השבוע ענו36% ,ואכן, כאשר נשאלו האנשים שעברו אינטייק, באיזו תדירות הם מרגישים בדידות בסופי שבוע לעומת בשאר ימי השבוע ענו כי בסופי שבוע25%- ענו שהם חשים בדידות באותה תדירות, ו39% ,כי בסופי שבוע הם חשים בדידות לעיתים קרובות יותר .הם חשים בדידות לעיתים רחוקות יותר לעומת בשאר ימי השבוע מבחינת תוכני הפעילות, תוכנית אחת התקיימה בשבת וכללה שירים וריקודים ומתנדבים שהצטרפו לפעילות. מן העדויות עלה .שמצב הרוח והאווירה במפגשים היו טובים מאוד ושהקבוצה גדלה עם הזמן והצטרפו אליה משתתפים נוספים ,“קיים צורך בסופשבוע. ושומעים את זה מהאנשים: ‘אתם עושים לנו מהפכה’. זה מוציא אותם מהבית, לקום מהמיטה להתלבש, האינטראקציה והפעילות, אנשים מגיעים שעה שעתיים לפני ואין להם מה לעשות שם חוץ מלדבר עם האחרים, אבל .)23.8.18 ,הם באים. ולא בכדי” (ריאיון עם רכזת ,בה בעת, בחלק מתוכניות סוף שבוע ניתנה ארוחה עם קידוש והדלקת נרות, אך ללא פעילות חברתית. התפיסה הייתה ש”אוכל ). אולם המשתתפים הצרו על כך שלא2.11.16 ,(ועדת היגוי ”כשלעצמו, מפיג בדידות. לאוכל יש ערך מוסף, שיביא את האנשים , (ריאיון עם רכזת”“לא זקוקים לאוכל, הם כן זקוקים לאווירה החברתית וביקשו פעילות חברתית היה תוכן חברתי, וטענו כי הם ). לעיתים, תכנים אפשריים באירוע, כגון השמעת מוזיקה, מוגבלים עקב הצורך להקפיד על שמירת השבת בשל משתתפים23.8.18 .דתיים. על כן בחלק מן המקומות החליטו לקיים את המפגש ביום שישי בצוהריים, לפני כניסת השבת 70 נוסף להכנסת תוכן למפגש, בהפעלה של תוכנית בסוף שבוע כדאי להביא בחשבון שלעיתים העלויות גבוהות יותר והלוגיסטיקה ,מורכבת יותר, שכן קייטרינג כשר עשוי להיות יקר יותר ויש לתת את הדעת לאופן הובלת האוכל בשבת וחימומו (ועדת היגוי .)2.11.18 ) תוכניות פרטניות (לעומת קבוצתיות7.1.2 .שלושה ארגונים במיזם הציעו תוכנית פרטנית, ובה התקיים מפגש של המשתתף עם איש מקצוע או עם מתנדב, בבית המשתתף ,המתנדבים הציעו אינטראקציה חברתית וקשר עבור מרותקי בית, שממעטים לצאת ולהתרועע עם אנשים אחרים. לדברי הרכזות ,”הצורך של מרותקי הבית בְ חברה הוא גדול מאוד, וצריך היה לסייע למתנדבים לפתח גישה אסרטיבית ולשמור על “גבולות .במקרים שבהם מרותקי הבית פיתחו בהם תלות או הפצירו בהם שיבואו יותר מן המתוכנן ,עוד תובנה מתוכנית זו היא שהממונה על המתנדבים צריך לסייע להם בהכנסת תכנים חברתיים למפגשים עם הזקנים. בפועל בתוכנית זו הועסק מרפא בעיסוק עם ידע קליני, שעבד בעבר בבית חולים ולא ידע כיצד לסייע למתנדבים בפעילות חברתית .)16.8.18 ,(ריאיון עם הרכזת ליווי רוחני. תוכנית זו מבוססת על אסטרטגיית התערבות לחיזוק המסוגלות החברתית. היא אחת התוכניות הפרטניות הציעה מאופיינת בליווי בהתמודדות עם סוגיות שונות. מלווה רוחנית הגיעה לבתי הזקנים וקיימה עימם שיחות טיפוליות בנושאים מגוונים במטרה לסייע להם להתמודד עם תחושות כגון בדידות, ב”מרחב אמון” של הקשבה לא ביקורתית. בהשוואה לקבוצות לשיפור המסוגלות החברתית, שבהן היו משיבים שהתלוננו שלא היה להם מספיק זמן לדבר או, להבדיל, שלא הייתה להם סבלנות ,לשמוע “צרות של אחרים”, בטיפול הפרטני המנחה הקדישה תשומת לב אישית לזקן והעניקה מענה מדויק יותר לצרכיו. עם זאת יש להביא בחשבון שליווי רוחני לא מתאים לכולם. לדברי המלווה הרוחנית, יש אנשים שמכונסים בתוך עצמם וזה לא יהיה נכון .)19.11.18 ,לעורר בהם תחושות שיפריעו להם, יש שמפחדים להכניס מישהו לעולם שלהם ויש מי שקשה להם לדבר (ועדת היגוי .תוכנית הליווי הרוחני עברה שינוי במהלך המיזם. בשנת ההפעלה הראשונה דובר במלווה דוברת רוסית עבור זקנים דוברי רוסית בתוכנית זו חלק מן המפגשים נעשו על ידי המלווה הרוחנית וחלקם נעשו על ידי מתנדבים שקיבלו ממנה הכשרה וכלים כיצד לדבר ). בשלב זה התגלעו שתי בעיות עיקריות: האחת, משתתפים חילוניים התלוננו על כך שהמלווה1.2.17 ,ואיך ליצור אמון (ועדת היגוי ), כך שנדרשת התאמה תרבותית של המנחה למשתתפי24.6.18 ,הרוחנית הכניסה למפגשים תכנים דתיים (ריאיון עם הרכזת אישי הנוצר בינה ובין המשתתפים. בעיה נוספת היא שלמשתתפים היה-התוכנית, במיוחד מאחר שהצלחתה תלויה בקשר הבין ). השיקול1.2.17 ,קשה עם העובדה שאל המפגשים מגיעה בכל פעם דמות אחרת — פעם מלווה רוחנית ופעם מתנדב (ועדת היגוי שהביא לשילוב מתנדב במפגשים היה בעיקר אילוץ תקציבי. נוסף לעובדה שהיו אלה שתי דמויות שונות, היה חסר ליווי למתנדבים וההכשרה שלהם לא הייתה מספקת, כך שהם שימשו יותר כמלווים חברתיים, בדומה לתוכניות האחרות שהפעילו מתנדב. יתרה מכך, המלווה הרוחנית והמתנדב לא עדכנו זה את זה בין המפגשים בנוגע לתוכן המפגש, כך שלא הייתה התייחסות במפגש למה .)1.2.17 ,; ועדת היגוי7.9.16 ,שהתרחש במפגש הקודם ולא נעשה תהליך טיפולי בעל המשכיות (ועדת היגוי 71 בשנה השנייה להפעלת התוכנית הוחלפה המלווה הרוחנית, והתוכנית יועדה לזקנים ישראלים ותיקים. הרכזת הופתעה לגלות שיש היענות רבה וביקוש לליווי רוחני. נוסף לכך, בשלב זה לא שולבו מתנדבים, והמפגשים התקיימו רק עם המלווה הרוחנית (יצוין כי חלק מן המתנדבים של השנה הראשונה המשיכו להתנדב במיזם אצל אותם הזקנים גם בתום פעילותה של המלווה הרוחנית). מדברי הרכזת ואנשי המקצוע עלה כי מבחינת הליווי הרוחני, שלב זה היה מוצלח יותר וחולל שינוי בדפוסי ההתנהגות :של המשתתפים “אצל חלקם יש שינוי במצב, אנשים שהיו סגורים בבית החלו להגיע לפעילות מחוץ לבית”; “אחד הקשישים ציין ‘אני סופסוף .)28.6.18 ,יכול לדבר בפתיחות על מה שאני מרגיש’” (אנשי מקצוע, ועדת היגוי המשיבים העידו בראיונות כי אהבו במפגשים בעיקר את המפגש החברתי, את היחס, את העצות ואת השיחות, ולא היו להם 58% מהם העידו כי התוכנית תרמה להפחתת תחושת הבדידות במידה רבה או רבה מאוד (לעומת77% .הצעות לשינוי או לשיפור ,) מכלל המשיבים71% דיווחו שהתוכנית תרמה לשיפור מצב הרוח שלהם במידה רבה או רבה מאוד (לעומת92% ,)מכלל המשיבים מכלל המשיבים). בקרב המשיבים46% דיווחו שהתוכנית תרמה ליכולת שלהם להתמודד עם רגשות לא נעימים (לעומת62%-ו . לבדידותUCLA- נקודות במדד ה6.9 שהשתתפו בתוכנית הליווי הרוחני נמצאה ירידה מובהקת של לפיכך, ניתן לסכם ולומר כי תוכנית הליווי הרוחני לא מתאימה לכולם. יש להביא בחשבון את אוכלוסיית היעד ויש צורך להתאים את תוכני המפגשים לתרבות ולעולמות התוכן של הזקן. כמו כן, אם משולבים מתנדבים בתוכנית יש לדאוג להכשרה מספקת .עבורם. עם זאת התוכנית נושאת עימה פוטנציאל גדול לתרומה ולהקלה רגשית ונפשית ככלל, בנוגע לתוכניות פרטניות, בשל מיעוט המשתתפים בהן, לא הכנסנו את המשתנה של השתתפות בתוכנית קבוצתית לעומת .משתני. עם זאת בחנו האם היה הבדל בשינוי בתחושת הבדידות והדיכאון בין תוכניות קבוצתיות לפרטניות-פרטנית לניתוח הרב .לא נמצאו הבדלים מובהקים תוכניות הכוללות כמה התערבויות7.1.3 היו במיזם תוכניות שכללו כמה התערבויות, שהתקיימו ברצף או במקביל; לדוגמה, תוכנית אחת החלה כהזדמנות לאינטראקציה חברתית, ולאחר שהקבוצה התגבשה ונוצר בה מרחב של היכרות ואמון שבו אפשר לקיים תהליך טיפולי, נוספה לתוכנית פעילות לחיזוק המסוגלות החברתית. תוכניות אחרות החלו במפגשים פרטניים והמשיכו במפגשים קבוצתיים, או להפך, החלו במפגשים קבוצתיים והמשיכו בתהליך פרטני עם המשתתפים. ההיגיון שעומד מאחורי הדברים הוא ליצור תהליך של שילוב הדרגתי של בזמן לספק לו הזדמנות-האדם בסביבה חברתית. למשל, לאפשר לאדם לעבור תהליך טיפולי ולפתח מיומנויות חברתיות ובו חברתית ליישם מיומנויות אלה. בתוכנית לחיזוק המסוגלות החברתית שבה לא היה רכיב פרטני אמרה הרכזת שהיה קשה להביא ), דוגמה המלמדת16.8.18 ,את המשתתפות למפגש קבוצתי, ולקח הרבה זמן לבסס יחסי אמון ופתיחות בקבוצה (ריאיון עם רכזת .על חשיבותו של תהליך הדרגתי בפיתוח מיומנויות חברתיות עם זאת, לעיתים תוכניות מורכבות אלה עוררו התלבטויות וקשיים בתהליך קליטת המשתתפים. יש אנשים שיכולים להתאים לפגישות אישיות אבל להערכת צוות התוכנית לא יתאימו למפגשים קבוצתיים. במקרים כאלה עולה שאלה, האם למנוע מאדם 72 ). בתוכנית אחרת, ניסו במהלך27.9.16 ,את המפגשים האישיים משום שככל הנראה לא ימשיך בתוכנית לשלב הקבוצתי (ועדת היגוי המפגשים הפרטניים להזמין את כל המשתתפים למפגש קבוצתי, אך התברר שלעיתים אנשים, גם אם אינם מרותקים לביתם, אינם ). לפיכך, כדאי לקיים חשיבה בנוגע לאוכלוסיית היעד של תוכנית המורכבת מכמה7.9.16 ,מעוניינים בפעילות קבוצתית (ועדת היגוי .קיומה של התניה של ההשתתפות בחלקים שונים של תוכנית-התערבויות וכן בנוגע לקיומה או לאי שימוש בטכנולוגיה7.1.4 אחת מן התוכניות במיזם התבססה על טכנולוגיה מתקדמת שנועדה לשתף זקנים השוהים בביתם בפעילות המתקיימת במרכז .זמנית, ולהצטרף אליהן באופן מקוון-יום או במועדון. באמצעות הטכנולוגיה, האדם יכול לבחור מגוון פעילויות המתקיימות בו .המשתתף רואה ושומע את הפעילות וגם המשתתפים במועדון או במרכז היום יכולים לראותו מן המשיבים שהשתתפו בה היו32% ), אך בפועל, רק9.4.16 ,תוכנית זו הייתה מכוונת בראשיתה למרותקי בית (ועדת היגוי מן המשיבים יצאו מן הבית בתדירות משתנה. עוד נמצא כי מרותקי הבית לא השתמשו במערכת יותר68% מרותקים לביתם, ואילו השתתפו80%-מאשר זקנים שמשתתפים בפעילויות מחוץ לבית. יותר ממחצית מן המשיבים נכנסו למערכת בערך פעם ביום, וכ לפחות במפגש אחד בשבוע. הפעילויות הפופולריות היו תנועה, התעמלות גופנית, מדיטציה, סיפור סיפורים והשתתפות בקבוצה וירטואלית — קבוצה ובה רק אנשים שמתחברים מביתם. בהצעות לשיפור הציעו המשיבים בעיקר לשנות את התכנים ואת זמני .)17.7.17 ,התוכניות (ראיונות עם המשתתפים; ועדת היגוי מבחינת השימוש בטכנולוגיה, תחילה השתמשו בטכנולוגיה שהתבססה על שימוש בטאבלט ועל מתנדב שייכנס לבית הזקן ויסייע לו להשתמש במכשיר, אולם מתכונת פעילות זו נתקלה בקשיים רבים; היה קושי טכני לתאם מתנדב שיגיע ביום ובשעה ). כאשר הגיעו2.1.17 ,), ורוב המתנדבים לא הגיעו בזמן השידור (ועדת היגוי4.9.16 ,של השיעור שמעניין את הזקן (ועדת היגוי ). נוסף לכך, הזקנים נרתעו מתפעול26.1.17 ,המתנדבים, הזקנים העדיפו לשוחח עימם ולא להתחבר לשידור (תכתובת מייל הטאבלט והתקשו בתפעולו, והיו בעיות טכנולוגיות שהתרחשו בעת החיבור לשידור. לאור הקשיים שהועלו, הוחלט לעבור , אשר סיפקה גם איש טכני שייתן מענה לפי15)Uniper Care Technologies( למערכת טכנולוגית חדשה, של חברת יוניפר קייר :קריאה. המערכת מורכבת על הטלוויזיה הביתית ומופעלת באמצעות שלט ייעודי. שינוי זה אכן הקל את התפעול והפחית חששות אמרו10 , המשיבים לשאלה12 שאלנו בריאיון את משתתפי התוכנית באיזו מידה היה להם נוח להשתמש בטכנולוגיה זו. מבין יומיים שחברת הטכנולוגיה ורכזת התוכנית נדרשו-שהיה להם נוח מאוד ולא הייתה שום בעיה. אך עדיין היו קשיים טכנולוגיים יום .להתמודד עימם יתרה מזו, נוסף להתקנת הטכנולוגיה בבתיהם של משתתפי התוכנית, היה צריך להתקין עזרים טכנולוגיים גם במרכזי היום ובמועדונים, ולהדריך את מנהלי המסגרות החברתיות והמדריכים כיצד להפעילה ואיך להתייחס לאנשים בבית. מכאן שנדרש .שיתוף פעולה של מנהלי מרכזי היום והמועדונים וכן של המדריכים שהעבירו את הפעילות במרכז או במועדון https://www.unipercare.co.il/he/home 15 73 ,הקשיים הטכנולוגיים, ובעיקר תפעול המערכת במרכזי היום ובמועדונים והאופן שבו התייחסו המדריכים לאנשים שבבית מעלים ספק בנוגע ליכולתו של האדם בבית לחוש חלק מן הפעילות הקבוצתית שהוא צופה בה. בראיונות שאלנו את משתתפי ציינו שהרגישו חלק מן הקבוצה וקיבלו7 , המשיבים לשאלה12-התוכנית באיזו מידה הם הרגישו חלק מן הקבוצה בפעילות. מ אמרו שלא הרגישו חלק מן הקבוצה וחשו זרות. מצד אחד, היו משתתפים שהבינו שלא רק הם צופים בפעילות5-יחס מעולה, ו ,אלא גם שמשתתפי הפעילות רואים אותם, והדבר בא לידי ביטוי בכך שהם החלו בהדרגה להקפיד על הופעתם החיצונית. אך מנגד המדריכה שהפעילה את הפעילות הקבוצתית (למשל, במרכז יום או במועדון), לא תמיד ידעה לתפעל את העזרים הטכנולוגיים ולא תמיד הייתה לה המוטיבציה לעסוק בכך. לפיכך, היו מפגשים שבהם המיקרופון היה סגור, האנשים בקבוצה לא יכלו לשמוע את ,האנשים שבבית והמדריכה לא פנתה אליהם ולא העניקה להם יחס כלשהו. לדוגמה, במפגש שבו במסגרת המחקר ערכנו תצפית האנשים בבית השתתפו בפעילות של מדיטציה ודמיון מודרך, שלוותה במוזיקת רקע. התברר שהאנשים בבית לא יכולים לשמוע את מוזיקת הרקע, כך שחווית ההשתתפות שלהם נפגעה. המדריכה העירה לאחד המשתתפים בחדר על אופן ביצוע התרגיל בשעה שהאדם שבבית עשה את אותה הטעות והיא לא העירה לו על כך. באחד הבתים הצטרף לפעילות בן הזוג של המשתתף, והוא נקלט רק בשולי המצלמה. המדריכה לא הזמינה אותו להצטרף ולהתמקם כך שכולם יוכלו לראותו. אחת המשתתפות בבית אף מילאה .תשבץ בזמן הפעילות. בתום הפעילות, מישהי מצוות מרכז היום כיבתה את מכשיר הטלוויזיה מבלי שנפרדו מן האנשים בבית ,בשיחה עם המדריכה בתום התצפית היא אמרה שלא תיקנה את האנשים בבית מפני שקשה לה לראות מה הם עושים. לדבריה לפעמים היא פותחת את המיקרופונים כדי לשאול אותם שאלות, כגון האם הם הבינו תרגיל חדש, ושפתיחת המיקרופונים היא פשוטה מבחינה טכנית אך מפריעה למהלך המפגש (כי שומעים את רעשי הרקע בבית). מדברי המדריכה ניתן ללמוד על :התייחסותה השונה אל האנשים שבבית ”?מראיינת: “האם האנשים בבית קבועים .”מדריכה: “לפעמים כן ולפעמים לא ”?מראיינת: “האם המשתתפים בקבוצה שלך קבועים מדריכה: “כן. זו קבוצה סגורה ואני לא מאפשרת להצטרף כי לוקח זמן ללמוד ולהבין איך לעשות את התרגילים ואני לא יכולה .”כל שבוע להתחיל ללמד מחדש. חוץ מזה שהקבוצה מלאה ואין מקום ”?מראיינת: “אז למה את לא מבקשת שגם האנשים בבית יהיו קבועים .)3.7.18 ,מדריכה: “זה פחות משנה. בבית זה לא כל כך אינטראקטיבי” (תצפית וריאיון :כשנשאלה רכזת התוכנית בנוגע לסוגיה זו היא אמרה “בסוף זה פרסונלי, זה לתחזק קשרים גם עם המרכז יום. כל הזמן לתחזק ולא לקחת כמובן מאליו שזו לא העבודה השוטפת ,שלהם. אחרי שנה אנחנו במצב הרבה יותר טוב. אבל פתאום שוב מתחיל העניין של למה לנו לעשות את זה” (ריאיון עם הרכזת .)3.7.18 הרכזת הוסיפה כי יש גם קבוצה וירטואלית שבה התקשורת מתנהלת רק בין המדריך לבין אנשים שנמצאים בביתם. להערכת .הרכזת, בקבוצה זו נוצרת חווית השתתפות טובה יותר 74 לסיכום, כדי שהתוכנית תצליח להעניק לאנשים בבית תחושה שהם חלק מקבוצת הפעילות לא די בטכנולוגיה. יש צורך בשיתוף פעולה של מדריכי הפעילות במרכזי היום. הטכנולוגיה במקרה זה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. אופן השימוש בה הוא שיקבע באיזו מידה ישולבו האנשים שבבית בחוויית הקבוצה. כמו כן, ייתכן שיש תכנים ופעילויות שיותר מתאימים לטכנולוגיה זו וכאלה שפחות מתאימים. לפיכך, יש צורך להתאים את התכנים ואת מודל ההפעלה, ולתת למדריכי הפעילות הדרכה על השימוש בטכנולוגיה. אפשר שחלק מן הקשיים שתוארו הם “חבלי לידה” של טכנולוגיה חדשה, שכן מדובר בהתנסות ראשונית, ושיש .בטכנולוגיה זו פוטנציאל להפחתת בדידות של זקנים באמצעים מקוונים ללא מפגש פיזי תובנות עיקריות מתוכניות שהתקיימו במקומות ייחודיים או בקרב אוכלוסיות ייחודיות7.2 בהפעלת תוכנית להפחתת בדידות בזיקנה יש להביא בחשבון לא רק את מאפייניה הייחודיים של התוכנית, אלא גם את מאפייני .המקום ואת מאפייני האוכלוסייה שלה התוכנית מיועדת תוכניות באוכלוסייה הערבית7.2.1 ככלל, החברה הערבית היא חברה מסורתית, אך לצד זאת היא עוברת תהליכי מודרניזציה. משמעות הדבר היא שהאוכלוסייה ,מתנהלת לפי נורמות שונות שלעיתים סותרות זו את זו. מחד גיסא, למשפחה יש תפקיד מרכזי בחיים החברתיים של הפרט ומצופה ממנה לתת מענה לבדידותו, גם בזיקנה. מאידך גיסא, צעירים רבים עוזבים את הכפרים ועוברים לגור בעיר, רחוק מן ההורים, או עובדים במשרות מלאות ומתקשים להתפנות כדי לטפל בהוריהם המזדקנים. כך תיארה רכזת את הבדואים בצפון :הארץ שהשתתפו בתוכנית ,“הזקנים של היום עדיין כמו הזקנים של פעם. הפער החברתי בין יהודים לבדואים הכי גדול בארץ. היהודים — עובדי רפא”ל והבדואים לא היו בגן ילדים... אבל מה כן קורה שם? החמולה מתפרקת. הם מרגישים שהם כבר לא מרכז השבט, הייתה )22.11.16 ,חקלאות והם היו הכספומט, והיום הם נדחקו לשוליים” (ועדת היגוי 42%( ויותר65-מסיבה זו זקנים רבים חשים אכזבה, ושיעור הבדידות באוכלוסייה הערבית גבוה משיעור הבדידות בקרב כלל בני ה ). עובדה נוספת בנוגע לאוכלוסייה הערבית היא שלא מצפים מאלמנות3.40 , לוח2018 ,’, בהתאמה) (ברודסקי ואח34% לעומת ,לצאת מן הבית, עובדה שמוסיפה לתחושת הבדידות שלהן. הדרישה החברתית מהן היא שתשקענה כל חייהן בטיפול בילדים “לחזור ובזיקנתן, מצופה מן הילדים לשמור עליהן, ציפייה שלעיתים הילדים לא עומדים בה. נוסף לכך, לא מצופה מאלמנות לחיים, אלא מצופה מהן להישאר בעמדה קורבנית, פסיבית, נזקקת, לא פעילה, לא להשתתף במסיבות או בחתונות, לא להיכנס .). לפיכך, כדאי להביא בחשבון קושי בגיוס משתתפות ובשכנוע נשים לצאת מן הבית7.9.16 , (ועדת היגוי”...’לזוגיות שנייה וכו מפעילי התוכנית דאגו לגייס את תמיכתם של אנשי דת ושל בני המשפחה לתוכנית. נוסף לכך, ניתן לגייס את עזרתם של תושבי היישוב באיתור אנשים בודדים, שכן יש ערים ערביות בעלות אופי כפרי, במובן זה שאנשים מכירים זה את זה ולכן השיווק והאיתור .)7.9.16 ,מסתמך רבות על היכרות אישית (ועדת היגוי 75 מבחינת אסטרטגיית ההתערבות של התוכנית, האסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית פחות מקובלת באוכלוסייה הערבית. עם זאת, נראה כי עם גמישות ומקצועיות, התוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית, שפעלו במיזם זה באוכלוסייה הערבית, הצליחו .)1.2.17 ,לגייס משתתפים ולהביא לתוצאות (ועדת היגוי החברה הערבית היא חברה צעירה יחסית, ויש יישובים שבהם מספר הזקנים לא מספיק לצורך פתיחת מסגרת חברתית, כגון מועדון או מרכז יום. לכן יש חשיבות יתרה להפעיל תוכניות מן הסוג שהופעל במסגרת המיזם, שכן מדובר בפעילות פרטנית או .בקבוצות קטנות שיכולות להתקיים ביישובים קטנים שבהם ההיצע של פעילות חברתית הוא דל מאוד תוכניות בערים לעומת המרחב הכפרי7.2.2 התוכניות במיזם התקיימו בשני סוגי יישוב עיקריים: ערים כגון תל אביב, חולון והוד השרון, ויישובים כפריים שכפופים למועצות אזוריות משותפות, כגון משגב ושער הנגב. ליישוב שבו מתקיימת התוכנית, ולמרחב הכפרי בפרט, יש כמה מאפיינים שיש :להביאם בחשבון 1 . נושא המרחקים בין הבתים והטופוגרפיה של השטח עשויים להשפיע על הצורך בארגון הסעה לפעילות ועל תמחור הפעילות בהתאם. הדבר נכון במועצות אזוריות המעוניינות להפעיל תוכנית עבור מספר יישובים שעשויים להיות מרוחקים זה מזה, אך .הדבר נכון גם לערים כמו ירושלים, שבהן הטופוגרפיה של השטח מקשה על הניידות של הזקנים 2 . “כך שאדם שהיה רגיל לקבל את ,המרחב הכפרי ייחודי בצורות התיישבות כגון קיבוצים, שרבים מהם עברו תהליכי הפרטה ,). הנושא של בן ממשיך רלוונטי גם למושבים וגם לקיבוצים22.11.16 , (ועדת היגוי”כל השירותים, האחריות עוברת לפרט דורית, קרי הורשת המשק לבן אחד, דבר שהוביל-והמשמעות היא קיומם של סכסוכים בתוך המשפחה על רקע העברה בין ). כמו כן, ביישובים קהילתיים יש תופעה של ילדים שעוזבים את22.11.16 ,לעיתים לניתוק הקשר עם בנים אחרים (ועדת היגוי .היישוב עקב עלייה במחירי הדיור, אך תופעה זו קיימת גם בערים 3 . ההיצע של פעילויות חברתיות ביישוב. יישובים כפריים קיימים לרוב בפריפריה, ומעצם היותם קטנים יותר, במקרים רבים אין .בהם היצע של פעילות חברתית עבור זקנים וגם אין תחבורה ציבורית יעילה שיכולה להנגיש עבורם פעילויות בעיר הסמוכה ,מצוקת הזקנים ביישובים הכפריים יכולה לנבוע מהיות המקום “יישוב לינה”, כזה שמתרוקן בבוקר, כשכולם נוסעים לעבודה ומקום שאין בו מקומות ציבוריים המזמנים מפגש ומאפשרים אותו. כך נוצר תהליך שמזין את עצמו, של התרחקות מאנשים ,והסתגרות בבית. מטרת התוכנית, עבור אנשים אלה, היא לעודד תהליך של היפתחות לסביבה (משתתפת, קבוצת מיקוד .)18.10.18 יש יישובים “צעירים” ש”חווים” זיקנה בפעם הראשונה. מכאן שאין בהם שירותים המיועדים לזקנים ואין להם את המודעות לצרכים המאפיינים אותם. לאור כל האמור, חשוב להפנות משאבים ליישובים אלו, להעלות את המודעות של כלל הנוגעים .בדבר לסוגיית הבדידות בזיקנה, ולפתח תוכניות שייתנו לה מענה 4 . .בקיבוצים ובמושבים חיים אנשים השייכים לדור גאה שמתקשה לייחס לעצמו זיקנה ומוגבלות 76 “לא מוכנים להגיש בקשה לחוק סיעוד, הם נעלבים — חקלאים, ‘יכולים להסתדר לבד’, ‘אני בניתי את הארץ, אני לא צריך שהארץ תעזור לי’. ו...’אני לא זקן. אני מעדיף להתאבד’. וגם עושים את זה. שיעור גבוה של התאבדויות בקרב ותיקים שיותר .)22.11.16 ,גבוה מהממוצע הארצי” (ועדת היגוי “ראינו בכל מיני קבוצות, שנפגשות אבל הם לא מדברים על הדברים הכואבים. יש הרבה פאסון. לכן גם קשה להקים קבוצות תמיכה במקומות קטנים. מצד שני, אם מצליחים לייצר את התחושה של משפחה, אז הכול נשאר בתוך המשפחה, וממשיכים .)22.11.16 ,לחיות ביחד וזה בסדר. והקשרים אפילו מתחזקים” (רכזת, ועדת היגוי ,כחלק מתפיסה זו, הזקנים אינם מזהים את עצמם כזקנים, ועשויים אף להביע עמדות גילניות ולא לתפוס את עצמם כזקנים (רכזת ). את התפיסה העצמית הזו יש להביא בחשבון בשלב שבו משווקים תוכנית חדשה. יש לבחור באסטרטגיות שיווק18.10.18 ,ריאיון .שלא ירתיעו את המשתתפים, ומנגד, שיאפשרו גם תיאום ציפיות וכנות בנוגע לתוכנית לסיכום, מכל האמור עולה שכאשר אנשי מקצוע וגורמים מטפלים ביישוב מעוניינים להציע מענים להתמודדות עם סוגיית הבדידות בזיקנה, עליהם להביא בחשבון את מאפייני האוכלוסייה שאותה הם רוצים לשרת, את מאפייני המקום ואת מאפייני התרבות. נוסף לכך, מן הראוי להציע מגוון מענים והתערבויות וסוגים שונים של תוכניות, כדי לאפשר בחירה והתאמה טובה של .התוכנית ליכולותיו של הזקן ולרצונותיו 77 . דיון בממצאים, כיווני פעולה והמלצות8 ,מחקר זה ליווה מיזם שאפתני, בעל חשיבות חברתית ולאומית ראשונה במעלה להתמודדות עם תופעת הבדידות בקרב זקנים בישראל ולהפחתתה. בשונה מתוכניות אחרות שבהן כמה ארגונים מפעילים תוכנית שנכתבה מראש, המיזם כלל תוכניות שונות ומגוונות שצמחו “מן השטח”, ולהן מאפיינים שונים: תוכניות23 מן העיר ומן המרחב הכפרי, מן האוכלוסייה היהודית והערבית, בימי השבוע וסוף השבוע, תוכניות פרטניות, קבוצתיות או כאלה המשלבות כמה שלבים, תוכניות קצרות טווח לעומת ארוכות טווח, ועוד. כמו כן, התוכניות סווגו לארבע אסטרטגיות :התערבות שקובצו בשלב ניתוח הנתונים לשתי אסטרטגיות התערבות עיקריות תוכניות שמציעות הזדמנות לאינטראקציה חברתית לעומת תוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית. אף תוכנית לא דמתה במלואה לאחרת. מכאן שהאתגר המרכזי של מחקר מלווה זה היה לזהות מאפיינים ועקרונות רוחביים אשר תרמו למשתתפים (ברמת הפרט) בהפחתת תחושת הבדידות שלהם ובשיפור רווחתם ), סייעו לגורמים המטפלים (ברמת ה”שטח”) ליצור תוכניותwell being( הנפשית “מוצלחות”, ועשויים להצביע לקובעי מדיניות על כיווני פעולה להתמודדות עם .)תופעת הבדידות (ברמה האסטרטגית והלאומית ממצאי המחקר התבססו על שילוב של כלים כמותיים ואיכותניים, בהם: ניתוח ראיונות עם הזקנים שאותרו להשתתף בתוכנית לפני751 ; טופסי אינטייק1,927 ראיונות עם13 ; תצפיות על הפעילות13- קבוצות מיקוד עם משתתפי התוכנית ו14 ; חודשים9-6 מהם לאחר685 התוכנית ועם שאלונים אינטרנטיים למפעילי הקבוצות, וכן עשרות פרוטוקולים של ועדות60 ; עם אנשי מקצוע מן היישוב23-רכזי התוכניות ו .ההיגוי ומסמכים נוספים בסך הכול נראה כי בתהליכי האינטייק אותר שיעור גבוה של אנשים שחווים בדידות ואינדיקציה לדיכאון, וכן בעלי מאפיינים נוספים שהולמים את אוכלוסיית היעד של המיזם. מן הממצאים עולה שהאנשים שאותרו לתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית היו בעלי מאפיינים התחלתיים שונים; רמות הבדידות והאינדיקציה לדיכאון שלהם היו גבוהות יותר, וההערכה העצמית שלהם .ושביעות רצונם מן החיים היו נמוכות יותר מאלה של האנשים שאותרו לתוכניות של הזדמנות לאינטראקציה חברתית כמו כן, נמצאו הבדלים נוספים במאפייני רקע המשפיעים על בדידות, כפי שהשתקף בערך הגבוה יותר שקיבלו משתתפים אלה בטבלה המסכמת של האינטייק. עולה שהרכזות הפעילו שיקולים שונים באיתור משתתפים לתוכניות בעלות אסטרטגיות התערבות שונות. במיוחד נראה שהבחירה לתוכניות לחיזוק המסוגלות החברתית נעשתה יותר בקפדנות, כך שהייתה כאן הטיית בחירה של התוכנית. אפשר שגם המשתתפים, מצידם, החליטו האם להצטרף לתוכנית או לסרב לפנייה על פי התוכנית שהוצעה להם ומידת “... אני בראש שלי, לכל אחד יש תוכנית עבודה אישית. אם כל אחד [מאנשי המקצוע המטפלים] היה יכול לקחת את הכלים ולהכניס אותם לתוכנית עבודה שלו, אם כל אחד מהמשתתפים היו יכולים להמשיך טיפול פרטני תוך כדי הקבוצה. נפתחת הזדמנות. האנשים שבקבוצה נפתחים לאפשרות של שינוי, נקודת זמן שמאפשרת לנסות דברים שניסו בעבר ועכשיו יש יותר סיכוי שהם יצליחו. זה צריך להיות יותר אינטנסיבי. פתח של אמון עם ”העולם )22.8.18 ,(ריאיון עם רכזת 78 התאמתה למאפייניהם; ייתכן שזקנים בעלי רמות גבוהות יותר של בדידות שאינם משתתפים בפעילות חברתית מתקשים להצטרף לפעילות שמהותה אינטראקציה חברתית. מנגד, ייתכן שזקנים בעלי רמות נמוכות יותר של בדידות ואינדיקציה לדיכאון אינם מעוניינים להיכנס לקבוצה אינטימית שבה מתנהלים דיונים על תחושות שליליות כגון בדידות ועל דרכים להתמודד איתן. כך שהייתה כאן ככל הנראה גם הטיית בחירה עצמית של המשתתפים. משום שרמות הבדידות והדיכאון של המשתתפים בנקודת ) כךPropensity Score Matching ההתחלה היו שונות בין האסטרטגיות, ביצענו התאמה בין המשתתפים (באמצעות ניתוח מסוג שיכולנו להשוות ביניהן ולאמוד את התרומה של כל אחת מהן להפחתת הבדידות והדיכאון של “המשתתף הממוצע”, קרי, אדם בעל רמות ממוצעות של בדידות ודיכאון. כמו כן, נבדקה האפשרות שאסטרטגיה מסוג אחד מיטיבה עם אנשים בעלי מאפיינים מסוימים יותר מאסטרטגיה מן הסוג השני. לבסוף, ניתחנו את מדדי התוצאה של המשתתפים בנפרד עבור כל אסטרטגיה, והשווינו .את תרומת התוכנית למשתתפים בה לעומת אלה שלא השתתפו בה ) תרומת המיזם למשתתפים בו (רמת הפרט8.1 מניתוח הממצאים עולה כי עבור ה”זקן הממוצע” לא נמצא הבדל מובהק בין האסטרטגיות, כלומר שלאחר התחשבות בשוני .בין מאפייני האנשים בשתי האסטרטגיות, לא הוכחה תרומה של האחת על פני האחרת להפחתת בדידות או להפחתת הדיכאון תוכניות שבהן מופעלת אסטרטגיית האינטראקציה החברתית מיטיבות יותר עם אנשים המאופיינים ברמת בדידות התחלתית נמוכה יותר (באופן יחסי), בהשתתפות בפעילות חברתית, בקיום קשרים משפחתיים לשביעות רצונם, בתחושת שייכות לקהילה ובהעדר קשיים כספיים. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין תרומת התוכניות שבהן מופעלת אסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית .ובין מאפייני האנשים שהשתתפו בהן עוד עולה מן הממצאים כי רמות הבדידות והאינדיקציה לדיכאון של מי שהשתתפו בתוכניות המיזם פחתו לעומת רמות .הבדידות והאינדיקציה לדיכאון של מי שלא השתתפו בהן משתניים של מדדי התוצאה מצטיירת תמונה ולפיה במדדים השונים של בדידות ואינדיקציה לדיכאון, משיבים-מן הניתוחים הרב שהשתתפו בתוכניות במיזם הראו שיפור. יצוין גם שבעוד רמות הדיכאון של המשיבים שהשתתפו במיזם ירדו, רמות הדיכאון של .אלה שלא השתתפו במיזם עלו תמיכה נוספת לממצאים אלה ניתן למצוא משילוב של מדדי תוצאה שונים וכן ממידע איכותני. עולה שהשתתפות בתוכניות המיזם סייעה להפחית בדידות, סייעה ליצור קשרים חברתיים, שיפרה את מצב הרוח הכללי ואף את תחושת הבריאות של המשתתפים. שביעות הרצון מן התוכנית הייתה גבוהה מאוד הן בקרב הזקנים שהשתתפו בה והן בקרב אנשי המקצוע שהיו משתני ומן הממצאים האיכותניים כתורם לירידה בתחושות הבדידות-מעורבים בהפעלתה. משתנה נוסף שעלה מן הניתוח הרב היה משך התוכנית; משיבים שהשתתפו בתוכניות ארוכות יותר הראו ירידה גדולה יותר ברמת הבדידות. מניתוח קבוצות המיקוד עם המשתתפים ומן הראיונות עם הרכזות ומפעילי התוכניות עולה שבתוכניות הקצרות משך התוכנית הקצר הספיק בעיקר ליצירת האמון ולהיכרות בין המשתתפים, מבלי שתהיה להם הזדמנות מספקת להרחיב את ההיכרות ולתרגל מיומנויות חברתיות 79 ולפתח אותן. יתרה מכך, עלתה ציפייה ברורה מצד המשתתפים ליצור המשכיות של תוכניות אלו ואף ציפייה לליווי של גורם ;משתני, היה שינוי במצב הבריאות-מקצועי בהמשכיות. רכיב נוסף שהשפיע על תחושת הבדידות והדיכאון, ונמצא בניתוח הרב אנשים שמצבם הבריאותי התדרדר במהלך הזמן שעבר בין המדידות הראו עלייה בתחושות אלה לעומת אנשים שמצבם הבריאותי לא התדרדר. כמו כן, נראה שאנשים שסבלו מרמות גבוהות יותר של בדידות ודיכאון לפני התוכנית הראו ירידה גדולה .יותר בתחושות אלה ממשתתפים אחרים ) תרומת המיזם לקידום ההתמודדות עם סוגיית הבדידות (רמת השטח8.2 ,הממצאים העולים מן הראיונות עם אנשי המקצוע והרכזות ומוועדות ההיגוי מלמדים כי אנשי המקצוע שנחשפו לפעילות המיזם גם אלו המנוסים בתחום הזיקנה, נדהמו לגלות עד כמה תופעת הבדידות היא רחבה, נפוצה ובעלת השפעות רבות. זאת ועוד, אנשי מקצוע רבים חששו משיח גלוי על בדידות. לעומתם, הזקנים שהשתתפו בתוכניות דיברו על הנושא בפתיחות, כבר משלב האיתור וגם לאחר מכן, במהלך התוכנית. אנשי מקצוע אף ציינו שהופתעו לגלות כמה מעט עסקו עד כה בסוגיה זו. נוסף לאנשי המקצוע שהשתתפו במיזם, נחשפו במסגרתו גורמים נוספים לסוגיית הבדידות, הן דרך שיתופי פעולה והן דרך אירועים שיזמו הארגונים המפעילים, כגון מפגשי חשיפה לתוכניות, ימי עיון וכתבות עיתונאיות. העלאת המודעות אף תרמה להעלאת הנושא לסדר יום .הציבורי והפוליטי, במיוחד במהלך הבחירות לרשויות המקומיות נוסף להעלאת המודעות, אנשי המקצוע שהשתתפו במיזם צברו ידע בנושא הפגת בדידות והתמחו בתחום זה. הם עברו הדרכות והכשרות, וכן כתבו והכינו פעילויות, תכנים ומערכי שיעור. הידע שנצבר רלוונטי לתוכנית המסוימת שהם הפעילו כמו גם .לעקרונות כלליים שלפיהם מומלץ להפעיל תוכנית להפחתת בדידות, יהיו תכניה אשר יהיו ,)”הרכזות דיווחו כי נתקלו בקשיים באיתור אנשים מתאימים לתוכנית (בעיקר כאלה שלא מוכרים ושלא נמצאים “מתחת לפנס בגיוס מי שאותרו ובשיווק התוכנית ואופן הצגתה. הסטיגמה הכרוכה בבדידות הרתיעה לעיתים את הרכזות מלהציג אותה כמטרת התוכנית והרתיעה לעיתים את הזקנים מלהודות בקיומה ולהיעתר להזמנה להשתתף בתוכנית. זקנים שכן השתתפו בתוכניות נטו לדבר בגילוי לב על תחושת הבדידות שלהם. מה ששיפר משמעותית את היכולת לאתר אנשים בודדים ולהגיע לאנשים שפחות משתתפים בשירותים חברתיים היו שיתופי הפעולה (במידה שהיו) עם גורמים מטפלים אחרים ביישוב, כגון .לשכות רווחה וקופות חולים שאלון האינטייק התגלה ככלי עבודה שימושי עבור הרכזות והארגונים. האינטייק סייע להכיר את המשתתפים, לעמוד על מאפייני הרקע שלהם לזהות את צורכיהם. הרכזות חזרו פעמים רבות אל האינטייק כדי להיזכר וללמוד על המשתתפים, ברמת .הפרט וברמת הקהילה 80 עקרונות פעולה מומלצים להפעלת תוכניות מוצלחות להפגת בדידות8.3 אחת ממטרות המחקר הייתה ללמוד מן הניסיון של התוכניות הנוכחיות ולבחון מה הם עקרונות הפעולה המיטביים להפעלת .תוכניות להפחתת בדידות שכדאי לפעול לפיהם תוכניות שונות להפחתת בדידות. ממצאי המחקר מלמדים כי תוכניות שונות הצליחו להפחית23 כאמור, במהלך מחקר זה נבדקו .בדידות בדרכים שונות ועבור “המשתתף הממוצע” לא נמצאה עדיפות לשימוש באסטרטגיית התערבות אחת על פני האחרת לאנשי מקצוע ברמה המקומית המעוניינים להפעיל תוכניות להפחתת בדידות, מומלץ לבחור את אסטרטגית ההתערבות על פי מאפייני אוכלוסיית היעד, ולקבוע את התכנים הייחודיים של התוכנית בשיתוף המשתתפים, על פי תחומי העניין שלהם. עם זאת, ישנם כמה עקרונות פעולה מומלצים שעשויים לשמש עבור אנשי המקצוע בארגונים כללי “עשה” בבואם להפעיל תוכניות :להפחתת בדידות בזיקנה. אלה הם העקרונות 1 . העלאת מודעות. מומלץ לנקוט פעולות לשם העלאת מודעות של גורמים מטפלים בקהילה (כגון רופאי משפחה ועובדים סוציאליים) לסוגיית הבדידות בזיקנה, תוך התייחסות למאפייניה, להשלכותיה ולגורמי הסיכון שלה. זאת לשם יצירת שותפויות שיסייעו באיתור אנשים בודדים ובמציאת מענים שמתאימים לצורכיהם, אם מדובר בתוכנית חדשה להפחתת .בדידות ואם מדובר בשילובם בתוכניות קיימות 2 . יש לעודד אנשי מקצוע ליזום שיחות גלויות עם זקנים על תחושות של בדידות ולפתח שיח מקצועי אשר.שבירת הטאבו יקל עליהם לעשות זאת. שיח גלוי על התופעה עשוי לתת לה לגיטימציה ולהפחית את תחושת הבושה שאנשים חווים עקב תחושותיהם. הימנעות מדיבור גלוי על כך שמטרת התוכנית היא הפחתת בדידות עשויה לפגוע בתיאום הציפיות בין הצדדים .ולהוביל למבוכה, לחוסר הבנה ולנשירה מן התוכנית 3 . רצוי לבצע הערכת צרכים מובנית (אינטייק) עבור אנשים שיש חשש לגביהם שהם חשים בדידות, לצורך .ביצוע אינטייק הפניה למענים מתאימים. כמו כן, ייתכן כי בנסיבות מסוימות כדאי לעשות הערכת צרכים לכלל הזקנים ביישוב, כדי לפתח .מענים מתאימים למאפייני התושבים ולצורכי הקהילה 4 . תוכניות שמבוססות על אסטרטגיות התערבות שונות נותנות.התאמת אסטרטגיית ההתערבות לצורכי המשתתף ולמאפייניו מענה לצרכים שונים. לפיכך, בבואו לבחור תוכנית ואסטרטגיית התערבות להפחתת בדידות, כדאי לארגון המפעיל להכיר את האוכלוסייה שעבורה הוא מפתח את התוכנית ולזהות את צרכיה. יש חשיבות גבוהה להגדרה נכונה של קהל היעד הייעודי תוכניות מסוגי התערבויות שונים עבור אוכלוסיות בעלות לתוכנית המוצעת, לשם הצלחתה. במצב מיטבי, יופעלו במקביל תוכניות המציעות הזדמנות לאינטראקציה חברתית מתאימות יותר לאנשים פעילים חברתית .מאפיינים שונים וצרכים שונים בעלי רמות בדידות ודיכאון נמוכות יותר וללא קשיים כספיים. כמו כן, תוכניות אלו תורמות להפחתת הדיכאון בקרב גברים יותר מאשר בקרב נשים. בהתבסס על נתונים איכותניים במחקר, כנראה שההסבר לכך הוא שגברים מעדיפים תוכן פעילות המבוסס על עשייה (כמו התוכניות של האינטראקציה החברתית) ופחות על שיחות. ולבסוף, תוכניות לחיזוק המסוגלות .)80- ויותר) יותר מאשר בקרב זקנים צעירים (בני פחות מ80 החברתית תורמות להפחתת הדיכאון בקרב זקנים מבוגרים (בני 81 בהתבסס על נתונים איכותניים במחקר, ייתכן שההסבר לכך הוא שזקנים צעירים מחזיקים לעיתים בעמדות גילניות ונרתעים .)מלדבר על בדידות (יחסית לזקנים המבוגרים 5 . , תוכנית יכולה להכיל כמה רכיבים המבוססים על אסטרטגיות התערבות שונות. לעיתים.בניית תוכנית ובה רכיבים שונים כדי ליצור מרחב בטוח ולהצליח להביא אדם להשתתף בקבוצה, יש צורך תחילה לקיים איתו כמה מפגשים פרטניים, שבהם יּבָ נה אמון בין הצדדים. תוכנית קבוצתית יכולה להתחיל בתהליך טיפולי משמעותי שהקבוצה עוברת יחד, ובסיומו, לאחר שהתגבשה קבוצה ונוצרו קשרים משמעותיים, לאפשר לקבוצה לבחור בפעילות חברתית משותפת. או להפך — להתחיל בפעילות חברתית קלילה ולהמשיך בשלב מאוחר יותר בתהליך טיפולי קבוצתי, לאחר שנוצרת אינטימיות. תוכניות מסוג זה מייצרות תהליך הדרגתי, ובו כל שלב מתבסס על השלב שקדם לו ובונה יכולות בקרב הקבוצה ובקרב המשתתפים. בזכות תהליך הדרגתי זה, התוכניות מאפשרות לצרף לפעילות גם אנשים שחווים רמות גבוהות יחסית של בדידות ודיכאון או .שנרתעים מחשיפה של תחושותיהם בחברה 6 . התאמה חברתית ותרבותית. בתהליך יצירת השותפויות ובחירת התוכניות צריך להביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה ושל המקום שבקרבם פועל הארגון. לדוגמה, בקרב חברות דתיות רצוי ליצור שותפות עם גורמי דת, ביישובים “צעירים” שבהם יש “דור ראשון” של “זקנים צעירים” צריך לעיתים למסד ועדות ומסגרות פעילות ולהתאים את דרכי הצגת .התוכנית, ובאזור שבו אוכלוסייה ברמת השכלה נמוכה כדאי להתאים תכנים ברמת הפשטה ומורכבות מתאימה 7 . :) יש צורך בחשיבה ובתכנון מוקדם בנוגע להרכב הקבוצה (אם התוכנית כוללת פעילות קבוצתית.חשיבה על הרכב הקבוצה האם כדאי להקים קבוצות הטרוגניות, שמשתתפיהן עשויים ליהנות ממגוון האנשים שמרכיבים אותן, או שמדובר באוכלוסיות שונות בעלות מאפיינים ייחודיים שכדאי להפריד אותן לקבוצות הומוגניות. יצירת קבוצות הומוגניות עשויה להיות על בסיס מצב תפקודי, סטטוס משפחתי, מגדר, מקום מגורים ועוד. למשל, ביישובים קטנים קיימת לרוב היכרות מוקדמת בין .המשתתפים, כולל סכסוכים ומשקעים, ואז צריך להקדיש משאבים לגיבוש הקבוצה ולעבודה על היחסים בין משתתפיה .משמעית-השאלה בדבר מידת ההומוגניות של הקבוצה היא דילמה ללא תשובה חד 8 . תרבותית וכנגזרת של הרכב הקבוצה, רצוי- כחלק מן ההתאמה החברתית.בחירה של תוכני פעילות רלוונטיים למשתתפים לבחור תוכני פעילות שרלוונטיים לעולמות התוכן של המשתתפים הפוטנציאליים: יש שמעדיפים לדבר על המצוקות שלהם ויש שמעדיפים לדבר על כל דבר מלבד על המצוקות; יש שמעדיפים לשוחח ויש שמעדיפים לעסוק בפעילות פיזית או ללמוד תכנים ומיומנויות, כגון לימוד מחשבים או שפה. הדרך המיטבית לענות לציפיות של האנשים היא לשאול אותם בנוגע להעדפותיהם ולערוך תיאום ציפיות. אפשר לקבוע מסגרת מסוימת לתוכנית, ובמקביל לשלב זקנים בתכנון הפעילות, לאפשר .למשתתפים לצקת לפעילות את התכנים המועדפים עליהם ולאפשר גמישות ובחירה 9 . הצלחת תוכנית תלויה במידה רבה בביסוס של יחסי אמון הן בין המשתתפים והן בין המשתתפים לצוות .”יצירת “מרחב בטוח .המפעיל. זאת, במיוחד מפני שייתכן כי מדובר באנשים שמיומנויות התקשורת שלהם לא מפותחות וכך גם הדימוי העצמי שלהם ,ההיענות להשתתף בפעילות מצריכה את הזקן “לצאת מאזור הנוחות” שלו, להעז, להיחשף ולהסתכן בדחייה ובפגיעה. לפיכך .בין אם מדובר בפעילות קבוצתית ובין אם מדובר בפעילות פרטנית, יש ליצור מסגרת מכילה ומקבלת, תומכת ולא שיפוטית 82 מסגרת קשובה שמעניקה תשומת לב אישית המאפשרת לשמוע ולהישמע על ידי אחרים, ומנכיחה את המשתתף במרחב החברתי, למשל באמצעות דף קשר או ציון ימי הולדת. במסגרת שכזו, המשתתפים ירגישו בנוח להיחשף באופן שיאפשר יצירת .חווית היכרות משמעותית — הן היכרויות עם אנשים חדשים והן היכרויות עם צדדים חדשים של אנשים מוכרים . 1 0 כחלק מביסוס יחסי האמון, כדאי לייצר תחושת המשכיות בין המפגשים של.יצירת המשכיות ורצף בין מפגשי התוכנית הפעילות: רצוי שהצוות המקצועי שמעביר את הפעילות לא יתחלף במהלך המפגשים, ואם אין ברירה ואין רציפות פרסונלית .)אז לפחות שאנשי הצוות יעדכנו זה את זה כדי לדעת מה היה במפגש הקודם (למשל, אם היה אירוע חריג שמחייב התייחסות גם אם מדובר בצוות קבוע, כדאי לייצר תחושת המשכיות על ידי פתיחת כל מפגש בהתייחסות למפגש הקודם, לעבד את החוויה, לתת למשתתפים “משימות לביצוע” בין מפגש למפגש, לבקש מהם לספר על התנסויות שעברו שקשורות לתכנים .שעלו בקבוצה ועוד . 1 1 . היבט נוסף של המשכיות ורצף הוא משך התוכנית. שינוי של חשיבה והרגלים לוקח)הפעלת תוכניות בנות קיימא (לאורך זמן זמן, ובגיל המבוגר בפרט. כדי להשיג את מטרות התוכנית, דרוש ברוב המקרים זמן, כדי לבנות אמון, לבסס יחסים, ליצור לכידות קבוצתית, לייצר שגרה, לאפשר לאנשים לתרגל את המיומנויות החברתיות שלמדו ולהרחיב ולטייב את הרשת החברתית “כל שלהם. תוכניות קצרות אולי מעניקות כלים להתמודדות או תמיכה זמנית, אבל אם הפעילות נפסקת אחרי מספר שבועות ,. לפיכך, מן הראוי לאתר מקורות מימון שיתמכו בתוכנית לאורך זמן, או במקרים שבהם זה אפשרי”אחד חוזר לחייו. לבדידותו .לעבור לשלב של הפעלה עצמית על ידי המשתתפים, תוך מתן ליווי, הדרכה ומעטפת לוגיסטית לקיום הפעילות . 1 2 לשם הצלחת התוכנית ראוי לתקצב אותה באופן שיאפשר את הפעלתה. לדוגמה, תוכניות.הקצאת תקציב הולם לפעילות לחיזוק המסוגלות החברתית לרוב מצריכות כוח אדם מיומן יותר (כגון מנחי קבוצות מיומנים או פסיכותרפיסטים), מה שכרוך בעלויות שכר גבוהות יותר. תוכניות לחיזוק מסוגלות חברתית לרוב מתקיימות גם פרטנית או בקבוצות קטנות ואינטימיות יותר, דבר שכרוך גם הוא בעלויות גבוהות יותר. עם זאת, ניתן לייעד תוכניות מסוג זה לאוכלוסייה שזקוקה להן ולהציע תוכניות אחרות, זולות יותר, לאנשים בעלי צרכים מעטים ופשוטים יותר. תקצוב לא הולם של כוח האדם מעכב ומסבך את .הגיוס של המדריכים, מוביל לפשרות ופוגע באיכות . 1 3 מן47% ,דאגה לפעילות נגישה על ידי בחירת מקום מתאים ותחבורה. כפי שכבר צוין בפרק העוסק במאפייני המשתתפים האנשים שעברו אינטייק ציינו כי היו משתתפים יותר בפעילות חברתית אם הייתה להם הסעה או ליווי לפעילות. תוכניות נפלאות יכולות לעיתים להיכשל אם הן לא מתקיימות במקומות נגישים או לא מציעות פתרונות תחבורה למשתתפים בהן. הדבר נכון במיוחד במקומות שהאוכלוסייה פזורה על פני שטח גיאוגרפי נרחב, במקומות שבהם הטופוגרפיה מקשה על הניידות של זקנים במרחב ובמקומות שבהם אין לזקנים תחושת ביטחון אישי כשהם הולכים ברחובות. נוסף לכך, הצעת ,אפשרות של הסעה לפעילות מיועדת לא אחת להתגבר לא רק על קשיים וחסמים תפקודיים אלא גם על חסמים פסיכולוגיים .ובכך מקלים על הוצאת האדם מן הבית ומגדילים את הסיכוי שייעתר להשתתף בפעילות . 1 4 כדי לאפשר למשתתפים לתרגל את יכולותיהם החברתיות ולהגביר את תחושת.עידוד מפגשים מחוץ למסגרת הפעילות השייכות שלהם לקהילה, רצוי לעודד קיום של מפגשים מחוץ למקום הרגיל של המפגשים, קרי מחוץ לבית או מחוץ למבנה 83 שבו מתקיימים המפגשים בדרך כלל — לקיים מפגש בבית קפה, לצאת לטיול משותף, לקיים את המפגש מדי פעם בבית של אחד המשתתפים וכדומה. נוסף לכך, יש לעודד את המשתתפים להיפגש גם מחוץ למפגשים של התוכנית, לעודד אותם להתעניין במצבם של אלה שנעדרו מן הפעילות האחרונה ולעודד אותם ללכת גם לפעילויות אחרות שקיימות ביישוב, כדי .להפוך את הפעילות החברתית לעניין שבשגרה ) המלצות לפיתוח מדיניות להפחתת בדידות (ברמה האסטרטגית8.4 פיתוח של מדיניות להתמודדות עם סוגיית הבדידות בזיקנה איננה מסתכמת בזיהוי דרך התערבות או תוכנית אחת שתיתן מענה לכל המצוקות עבור כל האנשים שחווים בדידות. כפי שעלה מן הידע הרב שנצבר במהלך מיזם זה, בדידות היא תופעה סובייקטיבית ,ומורכבת, שקשורה גם למבנה האישיות של האדם, גם למצבו התפקודי, גם למהלך החיים שלו ולהתנסויות החברתיות שהוא עבר וגם לרקע החברתי והתרבותי שממנו הוא מגיע. ממצאי המחקר מלמדים כי אנשים בעלי מאפייני רקע שונים נתרמו מתוכניות ,”שונות וכי תוכניות שונות הצליחו להפחית בדידות בדרכים שונות. לפיכך, מומלץ שהמדיניות לא תהיה מבוססת על “מנת השף קרי המלצה על תוכנית אחת אותה יש להטמיע בכל הארץ, אלא על “תפריט”, שיכלול לפחות שתי תוכניות המתבססות על שתי אסטרטגיות שונות. כמו כן, ישנן פעולות ברמת המדיניות אשר יכולות לסייע בשלבים השונים של מתן מענה בבדידות, קרי בשלבי :ההערכות ואיתור המשתתפים, בהפעלת התוכניות וביצירת המשכיות. להלן הפעולות העיקריות 1 . ראשית, יש לשבור את הטאבו סביב סוגיית הבדידות בזיקנה, להעלות את.העלאת מודעות לסוגיית הבדידות והכשרה המודעות אליה, בעיקר בקרב הגורמים המטפלים, הרפואיים והסוציאליים, ולפתח את השפה המתאימה ואת השיח המקצועי ,שיסייעו להם לדבר עליה יותר בחופשיות. לשם כך אנו מציעים להכניס תכנים העוסקים בבדידות בזיקנה לתוך ההדרכות אשל, במרכזי ההדרכה של משרד-ההכשרות וההשתלמויות הניתנות בנושא זיקנה במרכזי הידע וההכשרה של ג’וינט ישראל העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכן במוסדות האקדמיים, הן עבור עובדים סוציאליים והן עבור עובדי מערכת הבריאות (קרי, רופאים ואחיות). הדרכות אלה יעסקו, בין היתר, בחשיבות האיתור של אנשים בודדים, בכלים לביצוע הערכת .צרכים עבורם, במענים האפשריים ובאפשרויות לצרף אנשים לפעילויות קיימות 2 . שיתוף הפעולה בין הגורמים המטפלים לאיתור הזקן ולשילובו חזרה בקהילה צריך לבוא כ”הנחיה.”יצירת “פורום בדידות מלמעלה”, קרי מדרג מקבלי ההחלטות בארגונים השונים, ויש לבנות את המנגנונים שיסייעו לשיתוף הפעולה הזה להתקיים בשגרה. בפועל היה קושי במיזם הנוכחי להגיע לאנשים שאינם “תחת הפנס”. שיתוף פעולה בין הגורמים והפניית זקנים לתוכניות ולמסגרות פעילות לא צריך להתבסס על רצון טוב של מאן דהו או על יחסים אישיים שנוצרו או לא נוצרו בין אנשי מקצוע. הארגונים ברמה הארצית צריכים לעורר את המודעות לתופעה ולקדם התמודדות יעילה ומושכלת איתה. כדי ליישם .ארגוני שיתווה את אופן יצירת שיתופי הפעולה גם ברמה המקומית-משרדי ובין-נקודה זו מומלץ ליצור “פורום בדידות” בין 3 . באופן כללי, ניתן לומר כי רוב האנשים שהשתתפו במיזם היו פעילים מבחינה חברתית, כנראה בשל.איתור זקנים בודדים העובדה שהם גויסו ממאגר האנשים שהיו מוכרים לגופים שהפעילו את התוכניות, כלומר צרכני שירותים של העמותות ושל שירותי הרווחה. כמו כן, רוב המשתתפים במיזם היו נשים, בשיעור הגבוה משמעותית מחלקן באוכלוסייה. אין הדבר אומר 84 שגברים אינם סובלים מבדידות, אך ייתכן שהמיזם הנוכחי לא הצליח לאתר ולחבר גברים לפעילויות המוצעות באותה מידה שהצליח לעשות זאת עם נשים. ולבסוף, כל המשתתפים במחקר זה חיים בקהילה. מוצע בעתיד להשקיע מאמץ גם באיתור .זקנים בודדים מקרב מרותקי הבית, וכן גברים ואנשים שחיים במוסדות 4 . במסגרת מיזם זה פותח שאלון אינטייק, שהתקבל על ידי מרבית הרכזות ככלי עבודה.הטמעת כלי לאיתור זקנים בודדים :יעיל וטוב. אנו מציעים להטמיע את השימוש באינטייק גם לאחר סיום המיזם. לשם כך א . יש להתאים את שאלון האינטייק, כך שיהיה פחות באוריינטציה מחקרית ויותר באוריינטציה תפעולית, ולקצר אותו בהתאם לדרישות השטח. כלי זה עשוי לסייע לאנשי מקצוע להבין את הצרכים של הזקן, לזהות זקנים בודדים ולחבר אותם למענים קיימים. מלבד קיצור האינטייק, ניתן ליצור גרסאות שונות שיהיו מותאמות לצרכים של אנשי מקצוע שונים .)(לדוגמה, גרסה מעמיקה לעובדים סוציאליים וגרסה מקוצרת לרופאי משפחה ב . ניתן להפיץ את שאלון האינטייק, לבצע הכשרות והדרכות בנוגע למילויו, ולהטמיע את השימוש בו בשגרת העבודה של .אנשי מקצוע מטפלים 5 . :שתתבסס על מחקר זה ועל פיתוח הידע שנעשָ ה במסגרת המיזם. המפה תכלול את הרכיבים האלה ”הכנת “מפת דרכים א . .פירוט העקרונות המומלצים להפעלת תוכנית להפגת בדידות ב . פירוט העקרונות ליצירת התאמה בין אסטרטגיית ההתערבות של התוכנית לבין אוכלוסיית היעד שלה ומאפייני המקום ”והחברה, וכן המלצה לפתח רפרטואר מקומי וסל של מענים שיכלול יותר מתוכנית אחת (בדומה ל”סל שירותים גמיש .)16”ב”קהילה תומכת משודרגת ג . התוכניות שפותחו במסגרת המיזם, תוך מתן אפשרות לאנשי המקצוע ולזקנים, ברמה המקומית, לבחור את23 תיאור של .התוכנית המועדפת עליהם והמתאימה ביותר לצורכיהם וליכולותיהם ד . הפניית זרקור לנושא הבדידות בתוכניות ובמענים קיימים: התאמה של תוכניות קיימות. העלאת מודעות בקרב אנשי מקצוע יכולה לסייע להפוך מענים קיימים (כגון מרכזי יום, מועדונים ושבת תרבות) לטובים יותר בהתמודדות עם סוגיית .הבדידות 6 . ,הקצאת משאבים. רצוי להקצות משאבים ולתת מענה מוגבר של תוכניות לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית וליישובים קטנים .שכן שם היצע התוכניות והפעילויות הוא דל יותר לעומת במרכז הארץ ” “קהילה תומכת משודרגת” היא תוכנית ניסיונית להרחבה ולהגמשה של סל השירותים של תוכנית “קהילה תומכת”. התוכנית “קהילה תומכת משודרגת16 ) במתכונת פיילוט בתשע רשויות מקומיות, ואפשרה לחברים בה להמיר את השירותים הקיימים (למעט שירות אב הקהילה2018-2016 פעלה בשנים במגוון שירותים רחב יותר שסופק במסגרת הסל שהוצע להם, או לרכוש שירותים נוספים בתשלום, על פי בחירתם. הפיילוט נערך בשיתוף של משרד .)2020 ,ורמן וכהן-אשל, רשויות מקומיות ועמותות (ברג-העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ג’וינט ישראל 85 מגבלות המחקר ואפשרות למחקרי המשך8.5 . תוכניות שהשונּות ביניהן הייתה רבה, ובחלקן מספר המשתתפים היה קטן לא נערכה השוואה ביניהן23 הואיל ובמיזם זה נכללו במסגרת הניתוח התוכניות קובצו לשתי אסטרטגיות עיקריות ובוצעה השוואה בין שתי האסטרטגיות, לאחר שנערכה התאמה בין המשתתפים בהן. נוסף לכך, כדי לבחון את השפעת התוכניות נערכה השוואה בתוך כל אסטרטגיית פעולה (תוכניות שמציעות ,אינטראקציה חברתית ותוכניות לחיזוק מסוגלות חברתית) בין קבוצת ההתערבות (המשתתפים בתוכניות) לקבוצת הביקורת שהתבססה על מי ששובצו לתוכניות ורואיינו בתחילתן אך בסופו של דבר לא השתתפו בתוכנית. השוואה זו היא מוגבלת מפני שלא נעשתה הקצאה אקראית בין קבוצת המשתתפים בתוכנית לבין קבוצת הביקורת, וייתכן שהנשירה של האנשים מן התוכניות לא הייתה מקרית. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות הבדידות והדיכאון ההתחלתיות של האנשים בקבוצת הביקורת .ושל האנשים שהשתתפו בתוכנית, כך שלמרות המגבלות השוואה זו הייתה אפשרית .כאמור לעיל, כל משתתפי המחקר התגוררו בקהילה ורובם היו פעילים מבחינה חברתית, והקבוצה התאפיינה בייצוג יתר לנשים לפיכך, מסקנות המחקר תקפות בעיקר לאוכלוסיות אלה, ועל כן יש להחיל אותן בזהירות על אנשים שחיים במוסדות, על .אוכלוסיות ברמת בידוד חברתי גבוהה יותר ועל גברים ) שלscaling up-מחקר עתידי בנושא בדידות יכול להיות מחקר אורך עם אותם משתתפים או בחינה של תהליך ההטמעה (ה מספר מצומצם של תוכניות. במסגרת בחינת התרומה של תוכניות ניתן לשלב במחקר עתידי כלי מדידה אובייקטיביים מתחום הבריאות והתפקוד, במערך מחקר ניסויי, כדי לבחון את תרומת התוכנית להפחתת בדידות להיבטים אלו. כדאי להעמיק בבחינת .תוכניות המתבססות על אסטרטגיה לחיזוק המסוגלות החברתית ולבחון מה הם מאפייני האנשים שתוכניות מסוג זה ייטיבו איתם ,משרדיים ותהליכים של העלאת מודעות-ולבסוף, אפשר לבחון כיצד שינויים במדיניות, בדגש על יצירת שיתופי פעולה בין .עשויים להשפיע על איתור זקנים בודדים ועל שיפור המענים הניתנים להם 86 מקורות .20-802-ברוקדייל. דמ-ג’וינט- ירושלים: מכון מאיירס.קהילה תומכת משודרגת: מחקר הערכה .)2020( .ורמן, א., כהן, י-ברג בדידות בזקנה. השלמת סקירת ספרות מוגשת לאשל כחומר רקע לתוכנית החומש. ירושלים: מכון .)2010( .’ברודסקי, ג’., וניר, ז .ברוקדייל-ג’וינט-מאיירס .ברוקדייל-ג’וינט- ירושלים: מכון מאיירס.2017 בישראל שנתון סטטיסטי+65 בני.)2018( )’ברודסקי, ג’., שנור, י’., באר, ש’. (עור ,הזדקנות וזקנה בישראל. ירושלים: אשל ,)). בריאות נפשית וטיפול נפשי בתקופת הזקנה. בתוך ארנולד רוזין (עורך2003( .’לומרנץ, י .529-467 . המחבר.הסקר החברתי .)2015( )למ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,מין, מגדר :)). משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט מודרניות. בתוך יזרעאלי, דפנה ואח’ (עורכות1999( .’ביז’אוי, ס-פוגל .166-107 , תל אביב: ק אדום,פוליטיקה .אשל-ירושלים: ג’וינט ישראל .דוח הוועדה לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב אנשים זקנים .)2014( .’רותם, ד .2010 אשל, יולי- בהזמנת ג’וינט ישראל.בדידות בתקופת החיים המאוחרת — סקירת ספרות .)2010( .’עזרא, ש-שיוביץ Cattan, M., White, M., Bond, J., & Learmouth, A. (2005). Preventing social isolation and loneliness among older people: a systematic review of health promotion interventions. Ageing and society, 25(01), 41-67. Cohen-Mansfield, J., Shmotkin, D., & Goldberg, S. (2009). Loneliness in old age: longitudinal changes and their determinants in an Israeli sample. International Psychogeriatrics, 21(06), 1160-1170. Cohen-Mansfield, J., & Perach, R. (2015). Interventions for alleviating loneliness among older persons: a critical review. American Journal of Health Promotion, 29(3), e109-e125. Dahlberg, L., & McKee, K. J. (2014). Correlates of social and emotional loneliness in older people: evidence from an English community study. Aging & mental health, 18(4), 504-514. de Jong Gierveld, J. (1987). Developing and testing a model of loneliness. Journal of Psychology and Social Psychology, 53(1), 119–128. de Jong Gierveld, J. (1998). A review of loneliness: concept and definitions, determinants and consequences. Reviews in Clinical Gerontology, 8(01), 73-80. 87 de Jong Gierveld, J., & Van Tilburg, T. (1999). Manual of the Loneliness Scale 1999. Department of Social Research Methodology, Vrije Universiteit Amsterdam, Amsterdam (updated version 18.01.02). de Jong Gierveld, J. D., Van Tilburg, T. G., & Dykstra, P. A. (2006). Loneliness and social isolation.‏ Cambridge handbook of personal relationships, 485-500. de Jong Gierveld, J., Van Tilburg, T., & Dykstra, P. A. (2016). Loneliness and social isolation. In Vangelisti, A. L., & Perlman, D. (Eds.). The Cambridge handbook of personal relationships. Cambridge University Press, Chap. 27.‏ de Jong Gierveld, J., & Kamphuls, F. (1985). The development of a Rasch-type loneliness scale. Applied psychological measurement, 9(3), 289-299. de Jong Gierveld, J., & Raadschelders, J. (1982). Types of loneliness. Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy, 105-119. Dickens, A. P., Richards, S. H., Greaves, C. J., & Campbell, J. L. (2011). Interventions targeting social isolation in older people: a systematic review. BMC public health, 11(1), 647. Dykstra, P. A. (2009). Older adult loneliness: myths and realities. European Journal of Ageing, 6(2), 91-100. Dykstra, P. A., & Fokkema, T. (2007). Social and emotional loneliness among divorced and married men and women: Comparing the deficit and cognitive perspectives. Basic and Applied Social Psychology, 29(1), 1-12. Dykstra, P. A., Van Tilburg, T. G., & de Jong Gierveld, J. (2005). Changes in older adult loneliness results from a seven-year longitudinal study. Research on aging, 27(6), 725-747. Findlay, R. A. (2003). Interventions to reduce social isolation amongst older people: where is the evidence? Ageing and Society, 23(05), 647-658.‏ Fokkema, T., De Jong Gierveld, J., & Dykstra, P. A. (2012). Cross-national differences in older adult loneliness. The Journal of psychology, 146(1-2), 201-228.‏ Gardiner, C., Geldenhuys, G., & Gott, M. (2018). Interventions to reduce social isolation and loneliness among older people: an integrative review. Health & social care in the community, 26(2), 147-157.‏ Gierveld, J. D. J., & Van Tilburg, T. (2006). A 6-item scale for overall, emotional, and social loneliness confirmatory tests on survey data. Research on Aging, 28(5), 582-598. 88 Hawkley, L. C., & Cacioppo, J. T. (2007). Aging and loneliness downhill quickly?. Current Directions in Psychological Science, 16(4), 187-191. Heikkinen, R. L., & Kauppinen, M. (2011). Mental well-being: A 16-year follow-up among older residents in Jyväskylä. Archives of Gerontology and Geriatrics, 52(1), 33-39. Holwerda, T. J., Deeg, D. J., Beekman, A. T., van Tilburg, T. G., Stek, M. L., Jonker, C., & Schoevers, R. A. (2014). Feelings of loneliness, but not social isolation, predict dementia onset: results from the Amsterdam Study of the Elderly (AMSTEL). Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 85(2), 135-142. Hughes, M. E., Waite, L. J., Hawkley, L. C., & Cacioppo, J. T. (2004). A short scale for measuring loneliness in large surveys results from two population-based studies. Research on aging, 26(6), 655-672. Jylhä, M. (2004). Old age and loneliness: Cross-sectional and longitudinal analyses in the Tampere Longitudinal Study on Aging. Canadian Journal on Aging, 23(2), 157-168. Lazarus, R. S., Averill, J. R., & Opton, E. M. (1970). Towards a cognitive theory of emotion. Feelings and emotions, 207-232.‏ Luanaigh, C. Ó., & Lawlor, B. A. (2008). Loneliness and the health of older people. International journal of geriatric psychiatry, 23(12), 1213-1221. Masi, C. M., Chen, H. Y., Hawkley, L. C., & Cacioppo, J. T. (2011). A meta-analysis of interventions to reduce loneliness. Personality and Social Psychology Review 15(3), 219-266. Newall, N.E., Chipperfield, J.G., Clifton, R.A., Perry, R.P., Swift, A.U., & Ruthig, J.C. (2009). Causal beliefs, social participation, and loneliness among older adults: A longitudinal study. Journal of Social and Personal Relationships, 26(2–3), 273–290. Peplau, L. A., & Cutrona, C. E. (1980). The revised UCLA Loneliness Scale: Concurrent and discriminant validity evidence. Journal of personality and social psychology, 39(3), 472-480. Perlman, D., & Peplau, L. A. (1981). Toward a social psychology of loneliness. Personal relationships, 3, 31-56. Pikhartova, J., & Victor, C. (2015). Loneliness and it’s predictors in older age: Findings from the English Longitudinal Study of Ageing. The European Journal of Public Health, 25(suppl 3), ckv174-060. 89 Poscia, A., Stojanovic, J., La Milia, D. I., Duplaga, M., Grysztar, M., Moscato, U., ... & Magnavita, N. (2018). Interventions targeting loneliness and social isolation among the older people: an update systematic review. Experimental gerontology, 102, 133-144.‏ Robins, R. W., Hendin, H. M., & Trzesniewski, K. H. (2001). Measuring global self-esteem: Construct validation of a single-item measure and the Rosenberg Self-Esteem Scale. Personality and social psychology bulletin, 27(2), 151-161. Rotenberg, K. J., & NUcKIE, J. E. N. N. I. F. E. R. (1999). Stigmatization of social and intimacy loneliness. Psychological reports, 84(1), 147-148. Russell, Daniel W., L. Anne Peplau, and Carolyn E. Cutrona. (1980). The Revised UCLA Loneliness Scale: Concurrent and Discriminant Validity Evidence. Journal of Personality and Social Psychology 39, 472-80. Shiovitz-Ezra, S. (2015). 15 Loneliness in Europe: do perceived neighbourhood characteristics matter?. Ageing in Europe-Supporting Policies for an Inclusive Society, 169. Sjöberg, M., Beck, I., Rasmussen, B. H., & Edberg, A. K. (2017). Being disconnected from life: meanings of existential loneliness as narrated by frail older people. Aging & mental health, 1-8 (Published Online: 17 Jul 2017).‏ Sundström, G., Fransson, E., Malmberg, B., & Davey, A. (2009). Loneliness among older Europeans. European Journal of Ageing, 6(4), 267-275. Victor, C., Scambler, S., & Bond, J. (2009). The Social World Of Older People: Understanding Loneliness And Social Isolation In Later Life: Understanding Loneliness and Social Isolation in Later Life. McGraw-Hill Education (UK). Weiss, R.S. (1973). Loneliness: The experience of emotional and social isolation. Cambridge: MIT Press. 90 נספחים נספח א: תיאור התוכניות 1 . שתי תוכניות:אילת א . , יצירת מענים מגוונים לקבוצות זקנים שאותרו על פי תחומי העניין שלהם — קבוצת צילום.פעילות לפי קבוצות עניין קבוצת לימוד מחשבים וקבוצה העוסקת בשפה ובתרבות הצרפתית. נוסף לפעילות המהנה ולחומר הנלמד, הושם דגש בקבוצה על מיומנויות חברתיות, כגון הקשבה, הכלה, אמפתיה, סובלנות, שיתוף, גיבוש, ערבות הדדית וחברות. נוצרו קשרים חברתיים וחשיפה למסגרות חברתיות בקהילה. בתום מפגשי קבוצת הצילום הוצגה תערוכת הצילומים באירוע שפתח ראש העיר. נוסף לכך, קבוצה זו השתתפה בפעילות בסופי שבוע — פעילות בצוהרי שישי הכוללת ארוחה ופעילות מהנה. הפעילות משותפת עם זקנים נוספים ממועדון גמלאים (לא בהכרח בודדים) כדי לאפשר הזדמנויות לאינטראקציה .עם אנשים נוספים ב . פעילות סוף שבוע. ארוחה ופעילות חווייתית ביום שישי בצוהריים אחת לחודש. הפעילות משותפת למשתתפים מקבוצות .העניין ולמשתתפים נוספים .תוכנית שלישית שהייתה מתוכננת, “בנק הזמן”, לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל 2 .תוכנית אחת :הוד השרון — עמותת קליק ,מרכז יום טכנולוגי וירטואלי, שבאמצעותו הזקן ישתלב “וירטואלית” בפעילויות המתקיימות במוקדי פעילות חברתית קיימת .זמנית את הפעילויות שאליהן הוא מצטרף און ליין-כמו מרכז יום וקפה אירופה. הזקן בוחר ממגוון הפעילויות המתקיימות בו 3 . תוכנית אחת:חולון התוכנית מיועדת לזקנים ש”נשרו” ממועדונים חברתיים בשל התדרדרות במצבם הבריאותי או בשל צורך לטפל.מועדון נע בבן משפחה מרותק לבית, ועל כן הם חשים בדידות. בפועל, בשל הקושי לגייס אנשים שנשרו (בעיקר עקב מצב תפקודי ורפואי ירוד מאוד), הוחלט לשנות את אוכלוסיית היעד לאנשים שעדיין פעילים במועדונים חברתיים אך נמצאים בסיכון זקנים7-5 לנשירה על פי רשימת קריטריונים שנבנתה וחשים כבר היום בדידות. דובר בפעילות קבוצתית, בקבוצות של .ומתנדבת שהנחתה את המפגשים וקיימה פעילויות מגוונות 4 . תוכנית אחת:ירושלים — בית הופמן מפגשים. האימון10 בוחרים להרגיש טוב. התוכנית כוללת אימון פרטני של ארבעה מפגשים ולאחר מכן אימון קבוצתי של הפרטני מאפשר את הכניסה לתהליך של שינוי קבוצתי, ובתהליך הקבוצתי מתאפשר תהליך של שינוי עמדות ותפיסות ותרגול כישורים חברתיים בקבוצה ומחוץ לה. את שיטת האימון בתוכנית זו פיתח מכון “תובנות”, והיא מתמקדת בתהליכי שינוי בחשיבה באמצעות איתור הנחות יסוד מכשילות והקניית כלים ליצירת מגוון רחב של דרכי חשיבה ופעולה. התוכנית כוללת שעות הדרכה ותצפית בקרב אנשי מקצוע מטפלים, כגון עו”סיות של מחלקת הרווחה בעיריית ירושלים, כדי להכשירן .בנושא. התוכנית הותאמה לעולם הזיקנה והבדידות 91 5 .ירושלים — המרכז הישראלי לאפוטרופסות: תוכנית אחת ליווי אישי. תוכנית זו מיועדת לאנשים שהארגון משמש עבורם אפוטרופוס. מטרת התוכנית לחשוף את הזקן למרחב הציבורי בסביבתו כדי לחזק ולהרחיב את הרשתות החברתיות שלו, לעודד אותו להשתמש בהן ובכך להפיג את בדידותו באמצעות “ידידים” מבלי לפתח תלות. לכל זקן מוצמד ידיד (מתנדב שעובר הכשרה בנושא זקנה ובדידות). לאחר היכרות מעמיקה עם הזקן (יכולותיו, תחומי עניין וכדומה) המתנדב מתאים עבורו פעילויות בסביבתו הטבעית תוך כדי התייחסות לטיפוח היכולת .האישית ופיתוח קשרים חברתיים 6 . תוכנית אחת:”משגב — עמותת מרחבים “ביחד אישיים לבין חיזוק ההזדהות של הזקן-פעילות קבוצתית. התוכנית משלבת בין חיזוק ושיפור של קשרים חברתיים בין והשתייכותו לקהילה, כתורם וכנתרם. התוכנית כוללת הקמת קבוצות שייכות באזורים רחוקים ומבודדים מן השירותים החברתיים במועצה (כולל קבוצה ביישוב בדואי). המשתתפים נפגשים במהלך תקופה של שמונה חודשים, משולבים דוריות ביישוב ובוחרים פרויקט קהילתי שבו יוכלו לתרום לקהילה. בתוך פעילויות הקבוצה משולבים גורמים-בפעילויות רב .יישוביים, כגון עו”ס יישובי ונציג הייעוץ לקשיש 7 .נצרת עילית — עמותת עלמה: שתי תוכניות א . קבוצות יזומות לעיסוק בתחביבים משותפים. מאותרים זקנים בודדים בעלי עניין משותף, כמו קבוצת.קבוצות עניין הליכה, שיח, קולנוע, קריאה. את הקבוצה מנחה מדריך מומחה בנושא. אחת לחודש מתקיים מפגש קבוצתי שעוסק .בשיפור כישורים ומיומנויות חברתיות. הכוונה הייתה שלאחר שנה, הקבוצות תמשכנה להיפגש בליווי מתנדב ב . המלווה הרוחני עוסק בתחומים הקלאסיים של הליווי הרוחני הנוגעים בעולם הערכים, המסורות, האמונות.ליווי רוחני ועולמו הרוחני של הזקן, כדי לאפשר לו להתחבר למקורות ההשראה והחוסן של עצמו, אלה שאפשרו לו לעבור את מסע החיים ולגלות מה משמעותי עבורו ברגע זה. בשנה הראשונה המלווה הרוחני נפגש עם הזקן אחת לשבועיים, ובמקביל מבקר אותו אחת לשבוע מתנדב שהוכשר וקיבל כלים מעולם התוכן של הליווי הרוחני. במהלך הזמן התברר שעבודת המתנדבים אינה יכולה להשלים את עבודת המלווה הרוחני בשל ההכשרה המצומצמת שניתנה להם בתחום. כמו כן ביקורי הבית של המתנדבים יצרו התערבות חדשה בתוכנית. לאור זאת הוחלט כי עבור הזקנים החדשים שהצטרפו לפעילות של .ליווי רוחני לא ישובץ מתנדב 8 . שתי תוכניות:סחנין — עמותת השלום א . התנהגותית. הקבוצה מתמקדת בהבנה ובלמידה משותפת- טיפול קצר מועד בשיטה קוגניטיבית.)CBT( פעילות קבוצתית של תופעת הבדידות ועוסקת בהקניית מיומנויות חברתיות ואישיות להפחתה ולצמצום של תחושות בדידות. לאחר מכן .ממשיכה בקבוצת הפעלה העוסקת בבישול או תכנים אחרים על פי בחירת המשתתפים ב . .ליווי אישי למרותקי בית. עבור מי שאותרו כבודדים מוצעת פעילות פרטנית משמעותית עם מתנדב 92 9 .שלוש תוכניות :עמק יזרעאל א . התנהגותית. הקבוצה מתמקדת-: טיפול קצר מועד בשיטה קוגניטיבית)CBT אתגרים והזדמנויות בגיל השלישי (קבוצת בהבנה ולמידה משותפת של תופעת הבדידות ועוסקת בהקניית מיומנויות חברתיות ואישיות להפחתה ולצמצום של .תחושות בדידות ב . קבוצה זו מאפשרת לחבריה לספר את סיפור חייהם ולסכם תהליכי חיים וחוויות עבר בדרך שמקלה:קבוצת סיפורי חיים על תחושת הבדידות בזקנה ועל התמודדות עם אובדנים בלתי נמנעים. נעשה שימוש בכלים יצירתיים כאמצעי להתבוננות .חדשה ולא הגנתית על תהליכים משפחתיים ואישיים ג . . קבוצה מטיילת, בשילוב אלמנטים מעולמות התוכן הטיפוליים:תרפיה-קבוצת טבע בשלב השני והשלישי של התוכניות, כדי לחזק את תחושת השייכות הקהילתית של המשתתפים, הוצמד לכל זקן מתנדב מן היישוב אשר סייע לו בבניית תוכנית פנאי. כמו כן נעשה ניסיון לשלב את הזקנים בוועדות מקומיות במועצה כדי שייקחו חלק .פעיל בתכנון אירועים ופעילויות ביישוב . 1 0 שתי תוכניות:רחובות — עמותת על”ה א . התוכנית מיועדת לזקנים מרותקי בית וסביבה אשר מגיעים בימי שישי בבוקר, בהסעה מאורגנת, לפעילות.מועדון שישי .חברתית שכוללת ארוחת בוקר, סדנאות ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות, תקשורת וכדומה ב . מתן כלים להתמודדות עם תופעת הבדידות, בדגש על שינוי קוגניטיבי התנהגותי, מיומנויות חברתיות.קבוצות חוסן זהב .15- ל10-והרפיה. תוכני התוכנית עברו התאמה לטיפול בסוגיית הבדידות ומספר המפגשים המקורי עלה מ . 1 1 שתי תוכניות:שער הנגב — עמותת יחדיו א . . קורס שניתן בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר ומיועד לסטודנטים וזקנים, כפעילות בין דורית.קורס אקדמי דוריים במסגרת המשפחה-במהלך השנתיים התקיימו שתי קבוצות (אחת בכל שנה). הקורס עסק בנושאים כגון יחסים בין המזדקנת, תיאוריות פסיכולוגיות של הזדקנות והזיקנה כתופעה חברתית ותרבותית. בסיומו קיבלו המשתתפים מטלה .)להכין עבודה בזוגות (סטודנט וזקן ב . חברותא / כישורים ונהנים. מפגשי הקבוצות נערכים ביישובים שונים מדי שבוע, וסוגי הפעילויות משתנים מקבוצה לקבוצה (משחקי קופסה, שיעורי תנ”ך ועוד). בחלק מן הקבוצות כל המשתתפים אקטיביים ואחראים יחד על בניית התכנים והוצאתם לפועל, ואילו בחלקן יש משתתף אחד או שניים אשר אחראים על העברת התכנים. בכל קבוצה אותרו “מוביל” אחד או שניים להדרכה קבוצתית בנושא קל”ע (קבוצה לעזרה עצמית). קבוצת ההדרכה הפכה לקבוצת השתייכות .בפני עצמה . 1 2שפרעם — אגודה למען הזקן: תוכנית אחת מטרת התוכנית היא הקניית כלים לצמצום תחושת הבדידות באמצעות שינוי דפוסי התנהגות חברתית.בוחרות בחיים , מפגשים פרטניים בהנחיית איש מקצוע מיומן8-4 ויצירת אינטראקציה בקרב נשים זקנות, אלמנות ורווקות. התוכנית כוללת 93 לצורך הכנת המשתתפות לשלב הקבוצתי של התוכנית. תחילה חשבו לקיים את המפגשים בבתיהן של הזקנות אולם לאחר מכן הוחלט שיש צורך במרחב ניטרלי ושקט שבו השיחה לא תופרע על ידי אחרים כגון בני משפחה. בשלב השני בתוכנית מפגשים קבוצתיים לטיפול רגשי על ידי איש מקצוע במטרה לעודד יצירת קשרים, שינוי דפוסי חשיבה15 מתקיימים והתנהגות וקבלת תמיכה חברתית. השלב השלישי והאחרון בתוכנית כולל קבוצת הפעלה, כגון קבוצת בישול או הפעלה ,בעיסוק/מלאכת מסורתית משמעותית אחרת. בשלב זה המפגשים מונחים ומטרתם עידוד אינטראקציה בין המשתתפות .העצמה ופיתוח מיומנויות חברתיות . 1 3 ארבע תוכניות:תל אביב א . מטרת הקבוצות לשפר מיומנויות שיחה, ניהול שיחה בטלפון ומיומנויות טכנולוגיות.קבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות ליצירת קשרים חברתיים. ההתערבות כוללת ייעוץ פרטני וקבוצתי במטרה לזהות חסמים פסיכולוגיים וסביבתיים המונעים מפגשים) לאחר מכן הקבוצה10 מפגשים (במקור תוכננו12 מן האדם להשתתף בפעילויות חברתיות. כל קבוצה כוללת .ממשיכה להיפגש כקבוצה לעזרה עצמית בליווי מתנדב ב . פעילויות חברתיות בכמה מוקדים ואזורים בעיר, כגון מקבץ דירות ציבורי ומרכז.שלוש תוכניות של פעילות בסופי שבוע שירותים. המפגשים מציעים הרצאות בנושאים שונים, ריקודים ועוד. חלק מן הקבוצות התקיימו ביום חמישי (“חמישי-רב שמח”), חלקן התקיימו ביום שישי וכללו ארוחת ערב שבת עם הדלקת נרות וקידוש (“קבלת שבת”), ותוכנית אחת .)”התקיימה ביום שבת בבוקר (במועדון “פורטר 94 נספח ב: טבלה מסכמת של סיווג התוכניות, לפי מאפייני התוכנית / שם הרשות ארגון שם תוכנית אסטרטגיית פעילות (לפי ארבע )קטגוריות אסטרטגיית פעילות (לפי )שתי קטגוריות פעילות ,קבוצתית פרטנית או משולבת תוכנית / שלבית-חד שלבית-רב מחוז סוג מקום מגורים אוכלוסייה /(ערבית )יהודית משך תוכנית (קצרה — עד מפגשים15 — / ארוכה 15-יותר מ מפגשים עצמאיים או מרותקים אילת קבוצות עניין אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-חד דרום עירוני יהודית קצרה עצמאיים אילת פעילות סוף שבוע אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-חד דרום עירוני יהודית קצרה עצמאיים הוד השרון )(עמותת קליק מרכז יום וירטואלי אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית משולבת שלבית-חד מרכז עירוני יהודית ארוכה מרותקים חולון מועדון נע אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-חד מרכז עירוני יהודית ארוכה עצמאיים ירושלים (המרכז הישראלי )לאפוטרופסות ליווי אישי אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית פרטנית שלבית-חד ירושלים עירוני יהודית ארוכה מרותקים משגב (עמותת )מרחבים ביחד פעילות קבוצתית אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-רב צפון כפרי יהודית ארוכה עצמאיים נצרת עילית )(עמותת עלמה קבוצות עניין אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-חד צפון עירוני יהודית ארוכה עצמאיים סחנין (עמותת )השלום ליווי אישי עם מתנדב אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית פרטנית שלבית-חד צפון עירוני ערבית ארוכה מרותקים רחובות )(עמותת על”ה מועדון שישי אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-רב מרכז עירוני יהודית ארוכה עצמאיים שער הנגב )(עמותת יחדיו / חברותא כישורים ונהנים אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-חד דרום כפרי יהודית ארוכה עצמאיים שער הנגב )(עמותת יחדיו קורס אקדמי אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-חד דרום כפרי יהודית קצרה עצמאיים תל אביב — חמישי שמח פעילות סופ”ש אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-חד מרכז עירוני יהודית ארוכה עצמאיים תל אביב קבלת שבת אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית שלבית-חד מרכז עירוני יהודית ארוכה עצמאיים תל אביב — שבת תרבות מועדון פורטר אינטראקציה חברתית אינטראקציה חברתית קבוצתית חד שלבית מרכז עירוני מעורבת ארוכה עצמאיים 95 / שם הרשות ארגון שם תוכנית אסטרטגיית פעילות (לפי ארבע )קטגוריות אסטרטגיית פעילות (לפי )שתי קטגוריות פעילות ,קבוצתית פרטנית או משולבת תוכנית / שלבית-חד שלבית-רב מחוז סוג מקום מגורים אוכלוסייה /(ערבית )יהודית משך תוכנית (קצרה — עד מפגשים15 — / ארוכה 15-יותר מ מפגשים עצמאיים או מרותקים — ירושלים בית הופמן בוחרים להרגיש טוב שינוי התנהגות ’ קוג+ התנהגותי )CBT( חיזוק מסוגלות חברתית משולבת שלבית-רב ירושלים עירוני יהודית קצרה עצמאיים סחנין (עמותת )השלום פעילות קבוצתית שינוי התנהגות ’ קוג+ התנהגותי )CBT( חיזוק מסוגלות חברתית קבוצתית שלבית-רב צפון עירוני ערבית ארוכה עצמאיים עמק יזרעאל אתגרים והזדמנויות בגיל השלישי שינוי התנהגות ’ קוג+ התנהגותי )CBT( חיזוק מסוגלות חברתית קבוצתית שלבית-חד צפון כפרי יהודית קצרה עצמאיים רחובות )(עמותת על”ה קבוצת חוסן זהב שינוי התנהגות ’ קוג+ התנהגותי )CBT( חיזוק מסוגלות חברתית קבוצתית שלבית-חד מרכז עירוני יהודית קצרה עצמאיים שפרעם (האגודה למען )הזקן בוחרות בחיים שינוי התנהגות ’ קוג+ התנהגותי )CBT( חיזוק מסוגלות חברתית משולבת שלבית-רב צפון עירוני ערבית ארוכה עצמאיים נצרת עילית )(עמותת עלמה ליווי רוחני תמיכה חברתית חיזוק מסוגלות חברתית פרטנית שלבית-חד צפון עירוני יהודית ארוכה מרותקים עמק יזרעאל-קבוצת טבע תרפיה תמיכה חברתית חיזוק מסוגלות חברתית קבוצתית שלבית-חד צפון כפרי יהודית קצרה עצמאיים עמק יזרעאל קבוצת סיפורי חיים תמיכה חברתית חיזוק מסוגלות חברתית קבוצתית שלבית-חד צפון כפרי יהודית קצרה עצמאיים תל אביב מיומנות חברתית מיומנות חברתית חיזוק מסוגלות חברתית קבוצתית שלבית-חד מרכז עירוני יהודית ארוכה עצמאיים 96 )נספח ג: שביעות רצון מן התוכנית — ההתפלגות המלאה (באחוזים שביעות רצון מהיבטים שונים של התוכנית בכלל לא במידה מועטה במידה רבה במידה רבה מאוד במסגרת הפעילות, אני מרגיש שלמדתי דברים חדשים17 17 49 17 במסגרת הפעילות, רכשתי כלים ומיומנויות שאנסה להשתמש בהם בעתיד31 16 42 11 במסגרת הפעילות, הכרתי אנשים חדשים24 14 40 23 נהניתי מהמפגשים4 5 47 44 המפגשים היו מעניינים4 7 50 39 המפגשים היו משמעותיים עבורי9 13 47 32 הפעילויות היו מאורגנות בצורה טובה3 5 54 38 הצוות שהפעיל את התוכנית היה מקצועי3 5 48 43 הצוות התייחס אליי בצורה מכבדת ונעימה2 2 45 52 הרגשתי שמבינים אותי3 4 48 44 הרגשתי שייכות לקבוצה [במידה שהתוכנית הייתה ]מבוססת על קבוצה9 10 45 36 חיכיתי בציפייה למפגש הבא6 11 53 31 ?באופן כללי, באיזו מידה היית מרוצה מהפעילות1 6 49 44 97 )נספח ד: תרומת התוכנית — ההתפלגות המלאה (באחוזים היבטים שונים של תרומת התוכנית למשתתפים בה בכלל לא במידה מועטה במידה רבה במידה רבה מאוד להפחתת תחושת הבדידות שלך28 15 41 16 לשיפור מצב הרוח הכללי17 13 52 18 לשיפור תחושת הבריאות הכללית42 10 37 11 ליכולת לפתור בעיות ולהתמודד עם קשיים40 15 35 10 ליכולת להתמודד עם רגשות לא נעימים39 15 37 9 ליצירת קשרים חברתיים חדשים53 11 28 8 לקשר עם בני משפחה61 11 19 9 לקשר עם חברים44 13 31 12 לקשר עם ארגונים נותני שירות74 7 14 5 ,לפעילות ברשתות החברתיות (כגון וואטסאפ )פייסבוק וכדומה75 9 13 3 יומי שלך-לשיפור התפקוד היום56 12 25 7 98 ) עבור משתתפים משני סוגי האסטרטגיותPSM( נספח ה: המודל לאמידת ההתאמה Probit regression N LR chi2(16) P Log likelihood Pseudo R2 323 70.07 0.0000 -180.98386 0.1622 משתני פיקוח מקדם )Coefficient( סטיית תקןZ P CI:( סמך-רווח בר )95% תחתון עליון ) ויותר80 לעומת80 גיל (עד0.17 0.18 0.94 0.35 -0.19 0.57 מגדר0.06 0.22 0.3 0.77 -0.37 0.50 יהודים לעומת ערבים-0.76 0.37 -2.08 0.037 -1.48 -0.05 )מצב משפחתי (אלמן לעומת אחר0.27 0.17 1.57 0.11 -0.07 0.60 מצב בריאותי0.14 0.17 0.81 0.43 -0.20 0.47 קשר עם חברים (לפחות פעם בשבוע לעומת פחות )מפעם בשבוע-0.11 0.18 -0.6 0.54 -0.47 0.25 שביעות רצון מהקשר עם החברים-0.18 0.21 -0.89 0.37 -0.59 0.22 )PHQ-2 t0( אינדיקציה לדיכאון לפני התוכנית0.05 0.04 1.12 0.26 -0.04 0.14 תדירות תחושת הבדידות לפני התוכנית0.11 0.21 0.52 0.61 -0.30 0.52 תחושת בדידות היום לעומת בעבר-0.15 0.19 -0.79 0.43 -0.52 0.22 )UCLA t0( רמת בדידות לפני התוכנית0.02 0.01 2.62 0.009 0.004 0.031 השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות-0.62 0.21 -2.88 0.004 -1.03 -0.20 קשר עם בני משפחה (לפחות פעם בשבוע לעומת )פחות מפעם בשבוע0.68 0.20 3.43 0.001 0.29 1.07 שביעות רצון מהקשר עם בני המשפחה-0.49 0.23 -2.17 0.03 -0.94 -0.05 תחושת שייכות לקהילה-0.47 0.17 -2.68 0.007 -0.81 -0.13 מצב כלכלי (מצליח או מצליח ללא קושי לכסות )הוצאות לעומת לא כל כך מצליח או בכלל לא מצליח0.54 0.19 2.86 0.004 0.17 0.90 קבוע-0.03 0.64 -0.04 0.97 -1.28 1.23 99 ,)נספח ו: התפלגות המשתתפים לפי כל אחד מן המאפיינים (משתני הפיקוח המובהקים )בכל אחד מן התאים המאוזנים, לפי אסטרטגיית ההתערבות (באחוזים )המאפיין (משתנה הפיקוחN 0.0 0.2 0.4 0.6 )(בממוצע )60-0 ) (רציף, טווחUCLA t0( רמת בדידות לפני התוכנית הזדמנות לאינטראקציה חברתית213 12.4 15.3 29.3 22.4 חיזוק המסוגלות החברתית139 19.1 16.5 26.9 22.2 )=כן1( השתתפות בפעילויות חברתיות נוספות הזדמנות לאינטראקציה חברתית58 60.34 20.69 17.24 1.72 חיזוק המסוגלות החברתית27 18.52 40.74 14.81 22.22 )=לפחות פעם בשבוע1( קשר עם בני משפחה הזדמנות לאינטראקציה חברתית141 33.33 34.04 22.7 8.51 חיזוק המסוגלות החברתית106 11.32 24.53 27.36 26.42 )=מרוצה או מרוצה מאוד1( שביעות רצון מן הקשר עם בני המשפחה הזדמנות לאינטראקציה חברתית100 46.49 30.81 17.3 4.86 חיזוק המסוגלות החברתית106 12.5 28.85 28.85 22.12 )=במידה רבה או רבה מאוד1( תחושת שייכות לקהילה הזדמנות לאינטראקציה חברתית136 50 32.35 13.97 3.68 חיזוק המסוגלות החברתית61 16.4 36.07 27.87 14.75 )= מצליח או מצליח ללא קושי לכסות על ההוצאות1( מצב כלכלי הזדמנות לאינטראקציה חברתית164 48.78 29.27 17.07 4.27 חיזוק המסוגלות החברתית87 18.39 31.03 29.89 17.24 .* למאפיין יהודים /ערבים לא נבנה פרופיל בשל מיעוט המשתתפים הערבים בכל אחד מן התאים המאוזנים 100 נספח ז: פירוט מדדי תוצאה — לפני ואחרי התוכנית, כולל משתני הפרש ומשתני שינוי, לפי אסטרטגיית ההתערבות מדד / תוצאה אסטרטגית פעולה סך הכול הזדמנות לאינטראקציה חברתית חיזוק מסוגלות חברתית השתתפו בתוכנית לא השתתפו (קבוצת )ביקורת מובהקות t-test בלתי תלוי (השתתפו ולא )השתתפו השתתפו בתוכנית לא השתתפו (קבוצת )ביקורת מובהקות t-test בלתי תלוי (השתתפו ולא )השתתפו השתתפו בתוכנית לא השתתפו (קבוצת )ביקורת מובהקות t-test בלתי תלוי (השתתפו ולא )השתתפו מדד בדידות עקיף UCLA — ממוצע וסטיית תקן T0 18.54 )0.54( 19.86 )0.76( p=0.16 16.70 )0.68( 18.96 )0.98( p=0.06 21.14 )0.86( 21.05 )1.22( p=0.95 T1 17.10 )0.55( 19.56 )0.84( p=0.016 15.11 )0.70( 17.46 )1.07( p=0.07 19.89 )0.85( 22.57 )1.31( p=0.08 הפרש T1-T0 -1.50 )8.36( )9.76( 0.16 p=0.026 -1.46 )8.39( -1.10 )9.64( p=0.708 -1.56 )8.35( )9.7( 1.95 p=0.003 מובהקות t-test תלוי (לפני )ואחריp=0.0001 p=0.662 p=0.004 p=0.074 p=0.015 p=0.131 מדד אינדיקציה לדיכאון PHQ-2 — ממוצע וסטיית תקן T0 )0.09( 1.60 )0.12( 1.83 p=0.14 )0.12( 1.39 )0.16( 1.70 p=0.13 )0.15( 1.87 )0.20( 2.02 p=0.55 T1 )0.09( 1.39 )0.15( 2.22 p=0.0001 )0.10( 1.13 )0.19( 2.05 p=0.0001 )0.15( 1.75 )0.24( 2.47 p=0.013 הפרש T1-T0 -0.22 )0.09( )0.16( 0.50 p=0.0001 -0.27 )0.12( )0.2( 0.42 p=0.004 -0.14 )0.15( )0.27( 0.62 p=0.017 מובהקות t-test תלוי (לפני )ואחריp=0.024 p=0.003 p=0.027 p=0.045 p=0.354 p=0.027 101 מדד תוצאה / אסטרטגית פעולה סך הכול הזדמנות לאינטראקציה חברתית חיזוק מסוגלות חברתית השתתפו בתוכנית לא השתתפו (קבוצת )ביקורת השתתפו בתוכנית לא השתתפו (קבוצת )ביקורת השתתפו בתוכנית לא השתתפו (קבוצת )ביקורת — מדד בדידות ישיר מדי פעם או לעיתים קרובות )(באחוזים T0 62 63 55 56 72 72 T1 58 65 47 59 71 72 T1-שיפור ב26 23 27 21 24 26 T1-ללא שינוי ב54 54 56 57 53 50 T1-הרעה ב20 23 17 23 23 24 מובהקות וילקוקסון למדגמים )תלויים (לפני ואחריp=0.049 p=0.793 p=0.022 p=0.317 p=o.746 p=0.394 — חוסר בקשר עם אדם קרוב מדי פעם או תמיד )(באחוזים T0 55 48 51 45 60 53 T1 48 48 44 43 54 54 T1-שיפור ב27 19 28 17 25 23 T1-ללא שינוי ב51 62 49 63 54 61 T1-הרעה ב22 19 23 20 22 16 מובהקות וילקוקסון למדגמים )תלויים (לפני ואחריp=0.030 p=1.000 p=0.063 p=0.505 p=0.248 p=0.450 חוסר בקשר עם קבוצה חברתית — מדי פעם או תמיד )(באחוזים T0 51 46 47 42 56 52 T1 43 43 36 41 53 46 T1-שיפור ב28 23 29 19 26 29 T1-ללא שינוי ב53 55 55 55 50 54 T1-הרעה ב19 22 16 26 25 18 מובהקות וילקוקסון למדגמים )תלויים (לפני ואחריp=0.009 p=0.406 p=0.004 p=0.631 p=0.492 p=0.077 — שביעות רצון מן החיים מרוצה או מרוצה מאוד )(באחוזים T0 75 70 79 75 70 65 T1 80 75 85 82 72 66 T1-שיפור ב22 24 21 24 25 24 T1-ללא שינוי ב63 55 66 59 59 49 T1-הרעה ב15 21 13 17 17 26 מובהקות וילקוקסון למדגמים )תלויים (לפני ואחריp=053 p=0.414 p=0.040 p=0.131 p=0.446 p=0.695 102 נספח ח: דוגמאות למודעות לאיתור משתתפים העוסקות בגלוי בסוגיית הבדידות : מודעת איתור לקבוצה בתל אביב1 תמונה : מודעת איתור בבית הופמן2 תמונה