חומר רקע
ג' באדר התשע"ז
1 במרץ 2016
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 6.3.17 בתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ו–2016
רקע
תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ו–2016 (להלן – התקנות), המונחות לאישור ועדת החוקה נועדו להסדיר את רשימת המגשרים אשר בית המשפט יוכל להפנות אליהם את בעלי הדין.
התקנות אינן מסדירות את מקצוע הגישור ואין בהן כדי להגביל את העיסוק בגישור או למנוע מבעלי דין לפנות מיוזמתם לכל מגשר, גם אם אינו ברשימה. יחד עם זאת, (מטבע הדברים) יתכן שמבחינת בעלי דין רבים הרשימה תהווה מעין אסמכתא לכישוריהם של מגשרים ובעלי דין ישתמשו ברשימה זו גם כאשר יחפשו מגשר מיוזמתם ולפיכך, תהא חשיבות רבה להיכלל בה.
לפיכך, חשוב כי, מחד, יקבעו תנאים המבטיחים את איכות המגשרים ומתן שירות ראוי ומקצועי לבעלי הדין המפונים על ידי בתי המשפט ומאידך, כי התנאים יהיו כאלה המבטיחים כי מגשרים ראויים אכן יוכלו להיכלל ברשימה וכי הרשימה לא תהווה רשימה כמעט סגורה ותובטח זכותם של מגשרים חדשים ראויים להתפתח ולהיכנס אליה בעתיד.
היסטוריה חקיקתית
בשנת 1992 התקבל תיקון לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), העוסק ביישוב סכסוך בדרכים חלופיות, בין היתר הוסדרה במסגרתו הפניית בעלי דין להליך של גישור.
סעיף 79ד(א) לחוק מסמיך את שר המשפטים (להלן – השר) להסדיר בתקנות כללים לעניין הליך הגישור, ובין היתר, לקבוע רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בית המשפט. כמו כן, החוק מסמיך את השר לקבוע את הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימה, לרבות לעניין ההשכלה הנדרשת והכשרה בגישור.
בשנת 1993 הותקנו תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג–1993 המסדירות את דרך העברת סכסוך לגישור, עיכוב ההליכים לצורך גישור, חובות המגשר ועוד. בהתאם לתקנות אלה, במקרה בו בעלי דין הסכימו להעביר עניין לגישור ולא הגיעו לידי הסכמה על בחירת מגשר, יוצע להם מגשר מבין המגשרים שברשימת המגשרים.
בשנת 1996 הותקנו תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשנ"ו–1996 (במקור נקראו "תקנות בתי המשפט (מינוי מפשר), התשנ"ו–1996") בהן נקבע כי מנהל בתי המשפט יעמיד לרשות בתי המשפט רשימה של מפשרים בהתאם לכישורים ולניסיון מקצועי שיקבעו על ידי ועדה מייעצת.
לאחר שבשנת 1998 הוקם מרכז ארצי לגישור במשרד המשפטים ולאחר קבלת דו"חות של הוועדה המייעצת (ועדת גדות), תוקנו התקנות בשנת 1999. התקנות כללו הוראות לעניין הסמכת מנהל בתי המשפט לקבוע רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט בהתאם לקריטריונים שיקבעו לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת שתמונה על ידי המנהל, תנאי סף לכניסה לרשימה – השכלה, הכשרה בגישור, העדר הרשעות (ובנוסף, תנאים מיוחדים למגשרים בענייני משפחה), סמכות למנהל בתי המשפט, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, להוציא מגשר מן הרשימה, פיקוח על קורסי ההכשרה בגישור על ידי הוועדה המייעצת ועוד.
בשנת 1999 הוגשה עתירה נגד התקנות וסמכות השר להתקינן (בג"צ 9243/99 שפרן נגד שר המשפטים). בעקבות העתירה תוקן חוק בתי המשפט ונקבעה במפורש סמכות השר לגבש רשימת מגשרים ולקבוע את הכישורים הנדרשים לשם כניסה לרשימה.
כמו כן, נוסחו תקנות חדשות שהובאו לאישורה של ועדת חוקה, חוק ומשפט. אולם, השר לא קיבל את הערות הוועדה ולבסוף התקנות לא תוקנו. בשנת 2003 שוב הונחו התקנות על שולחן הוועדה אך בשל העדר הסכמה באשר למספר סוגיות עקרוניות ומאחר שלא נערכו שינויים בעקבות הערות הוועדה הקודמות, לא התקיים דיון. ביולי 2003 פרסם שר המשפטים תיקון לתקנות בנושאים שהיה סבור שלא חייבו את אישור הוועדה- סמכות המרכז הארצי לקיים הערכה תקופתית ובעניין העמדת רשימת המגשרים לעיון בבתי המשפט.
בשנת 2006 שוב הונחו התקנות על שולחן הוועדה אך לאחר דיונים בוועדה, בשל מחלוקות שונות שהתעוררו, נמשכו התקנות המוצעות. לבסוף בשנת 2008 בוטלו התקנות כליל על ידי שר המשפטים.
עד היום לא הותקנו תקנות אחרות במקומן.
בעקבות עתירה שהוגשה בעבר כנגד הפנייתם של בעלי דין למגשרים על ידי בית המשפט ללא קיומה של רשימת מגשרים מתוכה ניתן להפנות וללא התקנת תקנות בנושא, ובהתאם לחוק בתי המשפט, הונחו התקנות שלפנינו לאישור הוועדה.
דוחות והמלצות לעניין כישורי המגשרים
דוח ועדת גדות
הוועדה מונתה בשנת 1996 כוועדה מייעצת לעניין הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממגשר (בהתאם להוראת התקנות). לפי דוח הוועדה הראשון שהוגש בשנת 1998, כישורי המגשרים, הכשרתם וניסיונם בגישור הם נושאים מרכזיים בחשיבותם. לפיכך המליצה הוועדה לקבוע תנאי סף לשם כניסה לרשימה, כדלקמן:
הכשרה בגישור (בזמנו הומלץ על קורס של 40 שעות לפחות).
השכלה אקדמית- צוין כי זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק. הוועדה ציינה כי אין הכרח בלימוד מקצועות מסוימים.
5 שנות ניסיון מקצועי – צוין כי דרישה זו משמשת אמת מידה מהותית המצביעה גם על ניסיון חיים ובגרות.
העדר הרשעות פליליות שיש עמן קלון.
התנסות בגישור, בליווי מגשר מוסמך- מאחר שהליך הגישור היה בראשיתו בעת כתיבת הדוח, הוועדה המליצה שדרישת הניסיון לא תהווה דרישת סף לתקופת מעבר של שנתיים.
בנוסף, לעניין מגשר בתחום המעמד אישי, נדרש:
קורס בגישור לענייני משפחה (של 20 שעות לפחות) בנוסף לקורס ההכשרה בגישור כאמור לעיל, או קורס של 60 שעות בגישור לענייני משפחה.
השכלה אקדמית בתחום המקצועות הטיפוליים – פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, יעוץ חינוכי, טיפול משפחתי, פסיכיאטריה, מדעי ההתנהגות, חינוך או משפטים- בשל כך שמדובר בעניינים רגישים ועדינים ונדרשת מיומנות הנרכשת, בין היתר, בלימוד אחד מהמקצועות הנ"ל.
5 שנות ניסיון מקצועי במקצוע מן המקצועות שלעיל.
ההמלצות לעניין הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים ממגשר אומצו, ובהתאם לכך תוקנו בשנת 1999 התקנות שפורסמו ב 1996.
דוח ועדת גדות השני
הדוח השני של ועדת גדות עסק במספר סוגיות:
ראיון מועמדים- נקבע כי ראיון לא יעשה לכל מועמד בטרם הכללתו ברשימה אלא רק למועמד שהוועדה רואה צורך לבחון את התאמתו (הוועדה ציינה כי הדרך הטובה ביותר לבחון התאמה היא באמצעות סימולציות אך באותה עת הדבר לא היה בר ביצוע).
הומלץ כי הרשימה תכלול גם פרטים על המגשר- גיל, ותק, הכשרה והתחומים בהם הוא מגשר.
הוועדה תבחן את הקורסים הקיימים בגישור ותאשר קורסים בהתאם לקריטריונים שקבעה. (הוועדה בחנה את קורסי הגישור באותה עת ואישרה רשימה מסוימת) כמו כן, המליצה על הארכת שעות ההכשרה הנדרשת במסגרת הקורסים.
הוועדה המליצה לקבוע תקופת מעבר באופן שהמלצותיה לעניין תכניות יחייבו רק לאחר שישה חודשים מעת פרסום הדוח.
המלצות הוועדה לעניין תכניות התנסות מודרכת בעתיד.
דוח ועדת רובינשטיין
בשנת 2003 מונתה על ידי שר המשפטים ועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט בראשותה של השופטת מיכל רובינשטיין. בשנת 2006 הגישה הוועדה את המלצותיה. הוועדה ציינה כי ישנן שתי בעיות מרכזיות המקשות על הטמעת הגישור בישראל- הראשונה, היענות נמוכה של בעלי הדין לפנות לגישור, והשנייה, אי שביעות רצון של בעלי דין ושל עורכי הדין מרמתם המקצועית של המגשרים. כדי להתמודד עם בעיות אלה ולאחר בחינת מודלים שונים, המליצה הוועדה לאמץ תכנית ניסיונית המחייבת בעלי דין להתייצב לפגישת מידע, היכרות ותיאום (פגישת מהו"ת) בה יקבלו מידע על הליך הגישור וכך תפתח בפניהם האפשרות ליישוב הסכסוך בדרך זו. הישיבה תנוהל על ידי מגשרים שיבחרו לשם כך (הומלץ לבצע את התוכנית בשלב ראשון במספר בתי משפט בארץ, על תובענות ששוויון עולה על 50,000 ₪ וללוות אותה בבדיקה והערכה).
יצוין כי הוועדה הדגישה בדו"ח שרמתו המקצועית של המגשר היא המפתח הן להצלחת הגישור בסכסוך המסוים והן לאמון הציבור במוסד הגישור כולו. כמו כן, צוין על ידי הוועדה כי כאשר ההפניה לגישור נעשית על ידי ביהמ"ש, ובמיוחד בתוכנית המופעלת על ידו, לביהמ"ש אחריות להבטיח רמה מתאימה של מגשרים.
תכנית זו פועלת עד היום במספר בתי משפט בארץ ומוצע לוועדה, כפי שיפורט בהמשך, לקבל נתונים ולשמוע על הצלחת התכנית ומסקנות העולות מהפעלתה.
התקנות המוצעות
התקנות הקודמות, כאמור לעיל, בוטלו וכעת מוצע להסדיר את הנושא מחדש, כדלקמן:
ועדה מייעצת- מוצע כי שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת (להלן –הוועדה) שתפקידיה יהיו:
לאשר את התכנית הנדרשת במסגרת ההכשרה הכללית ובענייני משפחה.
לאשר את תכנית ההתנסות המודרכת.
להמליץ לשר על תוכן הערכה מקצועית ועל ההערכה המקצועית הנדרשת לצורך חידוש רישום.
להמליץ לשר להתקין תקנות בעניין פרטים נוספים שיידרש מגשר למסור.
להמליץ לשר על שכר הטרחה המרבי לפי סוג ההליך ומשכו.
לאשר לכלול ברשימה מי שלא עמד בתנאי הכשירות.
להורות שלא לכלול מי שחל לגביו סייג, להורות על עיכוב, התלייה או מחיקה של מגשר מהרשימה.
מוצע כי תקופת הכהונה של יו"ר הוועדה וחבריה תהיה לחמש שנים וכי השר רשאי יהיה למנותם לתקופת כהונה אחת נוספת.
חברי הוועדה יהיו- אדם הכשיר להתמנות לשופט בית המשפט המחוזי (ישמש כיו"ר), ממונה על יחידת הגישור בהנהלת בי המשפט, מגשר שעוסק בהכשרה בסיסת בגישור במשך חמש שנים לפחות, מגשר שעוסק בהכשרה בגישור בענייני משפחה במשך חמש שנים לפחות, איש אקדמיה בעל מומחיות בתחום הגישור. על אחד מחברי הוועדה לפחות להיות בעל חמש שנות ניסיון לפחות בניהול הליכי גישור.
יו"ר הוועדה המייעצת רשאי למנות ועדת משנה מבין חברי הוועדה של שלושה לפחות לצורך מילוי תפקידי הוועדה המייעצת.
כשירות להיכלל ברשימת המגשרים- מוצע לקבוע כי יהיה כשיר להיכלל ברשימת המגשרים מי שעונה על התנאים הבאים במצטבר-
הוא בעל תואר אקדמי (או בעל תואר אחר מאת מוסד להשכלה גבוה בחו"ל שיחידת הגישור שוכנעה ששווה ערך לתואר אקדמי).
בעל חמש שנות ניסיון לפחות בתחום עיסוקו.
עבר הכשרה כללית בגישור- למד בקורס הכשרה עיוני ומעשי בגישור של 60 שעות לפחות שאושר על ידי הוועדה המייעצת.
השתתף בתוכנית התנסות מודרכת בגישור שאישרה הוועדה המייעצת הכולל צפייה בהליכי גישור וכן התנסות באופן מודרך בשישה גישורים לפחות.
ניהל חמישה עשר הליכי גישור בחמש השנים האחרונות וצירף חמישה הסדרי גישור שניהל שנחתמו על ידי הצדדים (ללא ציון שמות ופרטים מזהים).
עמד בהערכה מקצועית- הכרעה הכוללת הערכת מיומנויות וידע בגישור. מה זה יכלול? מי יבחן ומי יקבע מה יבדקו?
לעניין ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישת מהו"ת- התחייב ששכר הטרחה שהוא דורש לא עולה על שכר הטרחה המרבי שיקבע במסגרת התקנות (במספר בתי משפט שלום מועברים תיקים אזרחיים תחילה לפגישה עם מגשר המסביר להם על הליך הגישור. אם הם מעוניינים להמשיך בהליך, המגשר ממשיך איתם את ההליך. אם הם אינם מעוניינים, התיק חוזרת לבית המשפט).
חריגים –
מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תוכל לאשר לכלול ברשימה גם מגשר שאינו בעל תואר ראשון, אם הוא בעל חמש שנות ניסיון לפחות בעיסוק מקצועי שיכול לתרום לעבודתו בגישור.
מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תוכל לאשר לכלול ברשימה מגשר שלא השתתף בקורס שאושר על ידי הוועדה אם הוא למד בקורס הכשרה דומה בחו"ל.
מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תוכל לאשר לכלול מי שלא עמד בתנאי ההשתתפות בתוכנית התנסות מודרכת אם מצאה שיש לו מומחיות וניסון של 7 שנים לפחות בגישור, המצדיקים מתן אישור חריג כאמור.
כשירות מגשרים בענייני משפחה- מוצע לקבוע כי יהיה כשיר להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה מי שעומד בתנאי הסף הבאים:
הוא עונה על התנאים המנויים לעיל בסעיף 3 בעניין התואר האקדמי, בעל חמש שנות ניסיון בתחום עיסוקו, עבר הכשרה כללית בגישור.
הוא בעל תואר אקדמי מוסמך בפסיכולוגיה, תואר בוגר בעבודה סוציאלית, מומחה בפסיכיאטריה כללית או בפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים או תואר מוסמך בייעוץ חינוכי או שהוא עורך דין, טוען רבני/ טוען שרעי או שופט בדימוס.
עסק בחמש מתוך עשר השנים האחרונות בתחום לימודיו הנ"ל או שהוא עורך דין, טוען רבני/שרעי או שופט בדימוס שעסק בחמש השנים מתוך עשר השנים האחרונות בענייני משפחה (שופט בדימוס לעניין זה כולל מי שהיה שופט, דיין, קאדי, קאדי מדהב או שופט בבית דין נוצרי ויצא לקצבה או פרש).
עבר הכשרה כללית בגישור (כאמור לעיל).
עבר הכשרה בגישור בענייני משפחה- למד בקורס עיוני ומעשי בגישור בענייני משפחה של ארבעים שעות לפחות שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו.
השתתף בתוכנית התנסות מודרכת בגישור או תכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה (תכנית הכוללת צפייה בהליכי גישור והתנסות באופן מודרך בשלושה גישורים לפחות בענייני משפחה בהיקף כולל של 20 שעות גישור לפחות).
ניהל עשרים הליכי גישור לפחות בחמש השנים האחרונות, עשרה לפחות בענייני משפחה, צירף חמישה הסדרים בענייני משפחה שנחתמו על ידי הצדדים (ללא פרטים מזהים). ואולם, אם השתתף בתכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה יידרש להציג עשרה הליכי גישור לפחות שמתוכם חמישה בענייני משפחה ולצרף חמישה הסדרים בענייני משפחה שנחתמו על ידי הצדדים.
עמד בהערכה מקצועית.
לעניין ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישת מהו"ת- התחייב ששכר הטרחה לא יעלה על שכר הטרחה המרבי שיקבע בתקנות אלה.
חריגים-
הוועדה רשאית לאשר לכלול ברשימה מגשר שאינו בעל תואר מוסמך כמוצע אם הוא בעל תואר אחר בעל 5 שנות ניסיון לפחות בעיסוק מקצועי שעשוי לתרום לעבודתו בגישור במשפחה.
מגשר שלא עומד בדרישה לעניין ניסיון בתחום עיסוקו בחמש מתוך עשר השנים האחרונות, אם הוועדה מצאה שהמומחיות והניסיון שלו מצדיקים מתן אישור חריג כאמור, ובלבד שיש לו ניסיון של חמש שנים בתחום עיסוקו.
לימודים בחו"ל- מגשר שלא למד בקורס גישור בענייני משפחה שאושר, אם הוא למד בחו"ל בקורס דומה להנחת דעתה של הוועדה המייעצת.
מי שלא עמד בתוכנית התנסות מודרכת אם יש לו מומחיות וניסיון של 7 שנים לפחות בגישור בענייני משפחה המצדיקים מתן אישור חריג כאמור.
מוצע כי מגשר יוכל להיכלל ברשימה לתקופה של חמש שנים כל פעם ולאחר מכן יידרש לחדש את הרישום. בעת חידוש רישום יידרש –
לצרף חמישה הסדרי גישור מחמש השנים האחרונים ותיעוד של שלושה גישורים שהביאו להסדרים.
הערכה מקצועית שתותאם לחידוש רישום.
לא התקיימו לגביו סייגים, עילות לעיכוב, התלייה או מחיקה מהרשימה.
תביעות קטנות- בניגוד לתקנות הישנות, מוצע כי התקנות יחולו גם על מגשרים בבית המשפט בתביעות קטנות. מוצע כי כשיר יהיה להתמנות מי שנתקיים בו אחד מאלה:
בעל תואר אקדמי, ניסיון של חמש שנים בתחום עיסוקו, עבר הכשרה כללית בגישור והשתתף בתוכנית התנסות מודרכת בגישור והוא ניהל שישה הליכי גישור בחמש השנים האחרונות.
בעל תואר אקדמי, ניסיון של חמש שנים בתחום עיסוקו, עבר הכשרה כללית ושהליך הגישור בתביעות הקטנות ייערך במסגרת תכנית ההתנסות המודרכת.
סייגים להיכלל ברשימה/ מחיקה מהרשימה-
מוצע לקבוע כי לא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה או בעבירת משמעת שבשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מגשר, ומי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
מוצע לקבוע כי לא ייכלל ברשימה מי שמונה לו אפוטרופוס או שהוכרז כפושט רגל.
מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תהיה רשאית לעכב או להתלות רישום של מגשר אם מתנהלת נגדו חקירה בשל חשד לביצוע עבירה כאמור לעיל או עבירת משמעת כאמור, וזאת, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה.
מוצע לקבוע כי הוועדה המייעצת תהיה רשאית למחוק מהרשימה מגשר, לאחר שניתנה למגשר הזדמנות לטעון טענותיו בפני הוועדה המייעצת, אם – הוא הורשע בעבירה כאמור, ישנן נסיבות שבשלהן הוא לא ראוי לשמש מגשר, לרבות אי קיום תקנות הגישור, או שהתנהגות המגשר אינה הולמת מי שממלא תפקיד של מגשר.
עוד מוצע לקבוע כי שכר הטרחה המרבי יעמוד על 400 ₪ + מע"מ לכל צד, ולא יותר מ 1200 ₪ + מע"מ אם משתתפים למעלה מ- 3 צדדים עבור כל שעה (הסכום יתעדכן מדי שנה לפי שינוי מדד החדש לעומת המדד היסודי). יצוין כי שכר הטרחה האמור יכלול את כל עבודת המגשר לרבות פעולות הכנה לגישור ועריכת הסדר גישור ולא ייגבה שכר טרחה נוסף בעד רכיבים אלה.
האגרה שתידרש ממבקש להיכלל ברשימה- מוצע לקבוע סכום של 870 ₪+מע"מ למי שעובר לשלב של ההערכה המקצועית.
רשימת המגשרים תפורסם באתר הנהלת בתי המשפט ובאתר משרד המשפטים ותכלול את פרטי המגשר- התואר בו הוא מחזיק, נושאי התמחותו אזורי פעילות, השפות שהוא דובר.
הוראות מעבר- מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לכלול ברשימה גם מי שלא עבר הכשרה כללית בגישור או בגישור בענייני משפחה אם הוא נכלל ברשימת המגשרים לפי תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשנ"ו-1996, או שהוא עמד בתנאי ההכשרה לעניין גישור או גישור בענייני משפחה, לפי העניין כפי שנקבעו בהן. כמו כן, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לכלול מי שלא עבר התנסות מודרכת כפי שיקבע בתקנות אם הוא סיים תכנית התנסות מודרכת וקיבל תעודה מהמרכז הארצי לגישור כפי שהיה בתקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשנ"ו-1996, או מהנהלת בתי המשפט.
סוגיות ושאלות לדיון
להלן מספר סוגיות מרכזיות לדיון (הערות פרטניות יוצגו בהמשך הדיונים):
מוצע לדון באיזון הראוי בין הצורך להבטיח לבעלי הדין רמה מקצועית ראויה של מגשרים אליהם הם מופנים על ידי בית המשפט ובין הצורך לקבוע תנאים המבטיחים כי מגשרים ראויים אכן יוכלו להיכלל ברשימה וכי הרשימה לא תהווה רשימה כמעט סגורה ותובטח זכותם של מגשרים חדשים ראויים להתפתח ולהיכנס אליה. לעניין זה, מוצע בין היתר לבדוק כיצד ניתן כיום לרכוש את הניסיון שיידרש ממגשרים.
לשם כך, מוצע בין היתר לקבל נתונים בדבר מספר התיקים המופנים לגישור על ידי בתי המשפט, על ידי בתי המשפט לענייני משפחה ובתביעות קטנות. כמו כן, מוצע לשמוע על תכנית המהו"ת והמסקנות העולות מהפעלתה במספר בתי משפט בארץ.
מגשרים חדשים- נוכח הדרישה לניסיון בגישור כדי להיכנס לרשימה, מוצע לדון במתן דרך לצבירת ניסיון על ידי מגשרים חדשים – על ידי קביעת אפשרות לליווי של מגשרים מהרשימה, עריכת גישור בפיקוח של מגשרים ותיקים כאמור, הפניית תיקים רבים יותר במסגרת התביעות הקטנות- דבר שיכול לשרת את ציבור המתדיינים וגם את המגשרים לשם צבירת ניסיון, וכיוצ"ב.
הוועדה המייעצת- מוצע לדון בהוספת דרישה שמהגשרים שיושבים בוועדה יהיו בעלי ניסיון בפועל חוץ מעיסוקם בהכשרה. בנוסף, מוצע לדון בשאלת העברת סמכויות משמעותיות כפי שמוצע לוועדת משנה בה יישבו רק חלק מחברי הוועדה.
לעניין הכישורים של מגשרים כלליים- מוצע לדון בשאלות הבאות:
בהתאם לתקנות המוצעות, וגם לפי המלצות הוועדות השונות כפי שפורטו לעיל, לא נדרשת השכלה מסוימת לשם עיסוק בגישור כללי ולא נדרש תואר בתחום מסוים, לפיכך, מתעוררת שאלה מהי ההצדקה לדרוש תואר ראשון והאם לא ניתן לאפשר גם למי שלמד לימודי תעודה או מקצוע שנדרש בו רישיון ושלא רק דרך החריגים?
לעניין הניסיון המקצועי- מוצע להבהיר שהניסיון המקצועי של חמש שנים לא חייב להיות בתחום הלימודים, הוא יכול להיות בגישור או בתחום אחר.
לעניין מספר הגישורים שיידרש מגשר להציג- כאמור לעיל, מוצע לדון באיזון הראוי בין שמירה על המקצועיות הנדרשת לבין מניעת חסימה של מגשרים חדשים לצבור ניסיון כדי שיוכלו לעסוק בתחום ולהיכנס לרשימה בעתיד.
האם מספר הגישורים הנדרש כולל גישורים שהמגשר ערך במסגרת ההתנסות המודרכת? כמו כן, מוצע לברר מדוע נדרש שהעיסוק והניסיון יהיו מחמש השנים האחרונות?
לעניין הערכה המקצועית- מוצע לדון בתוכנה של ההערכה המקצועית, להבהיר שזו תכלול גם ראיון אישי, ולדון בגוף שיבצע הערכה זו. כמו כן, מוצע לבדוק מהו הצורך בהוספת הדרישה של היכרות עם ההליך המשפטי שלא הופיעה בעבר ועל איזו מידת היכרות עם ההליך המשפטי מדובר, מה הכוונה לכלול במסגרת דרישה זו. כמו כן, מוצע לדון באופן התיעוד בהצגת הליכי גישור שערך המגשר מבלי לפגוע בסודיות לה הוא מחויב.
לעניין מגשרים בענייני משפחה, בנוסף לשאלות המתעוררת לעניין הדרישות מכלל המגשרים, מוצע לדון בשאלות הבאות:
ההצדקה לדרישת אחד התארים שברשימה.
(שאלה זו עולה ביתר שאת בתקופת הכניסה לתוקף של התקנות, אז אדם שעסק מספר שנים בגישור בענייני משפחה, ללא התואר הנדרש, לא יוכל להיכנס לרשימה אלא במקרים חריגים).
לעניין מספר הגישורים שיידרש מגשר להציג – מוצע לדון במספר הגישורים שיידרשו. הקושי שהוצג לעיל בדבר רכישת הניסיון לאחר שתגובש הרשימה עולה כמובן גם בעניין זה. מחד, כמובן יש צורך ובמומחיות רבה בנושא רגיש מעין זה, ומאידך, הקושי לצבור ניסיון רב עוד יותר בענייני משפחה (בעניין זה קיים קושי גם בכניסה לתכניות להתנסות מודרכת ועולה גם צורך לפתח אפשרות להתלוות למגשרים ותיקים שיהיו ברשימה או ליצור דרך אחרת לצבור ניסיון).
מוצע כי הניסיון של מגשר בתחום המשפחה יהיה מחמש השנים האחרונות- מוצע לדון באפשרות לקבוע כי ניתן יהיה להכיר גם בניסיון קודם ובלבד שעסק בנושא גם בחמש השנים האחרונות או להאריך את התקופה.
לעניין הערכה מקצועית- כפי שצוין לעיל, עולה שאלה מה זו תכלול ומה יהיו הקריטריונים.
לעניין הפנית תיקים בתביעות קטנות- מאחר שכפי שמוצע ניתן יהיה לכלול ברשימה גם מי שמקבל את התיק במסגרת התנסות מודרכת או מי שסיים את ההתנסות המודרכת, מוצע לברר האם הרשימה תכלול תכניות של התנסות מודרכת אליהן ניתן להפנות או שהכוונה היא שבתביעות קטנות לא יהיה צורך להפנות לפי הרשימה. בנוסף, מוצע להבהיר שדי בשישה גישורים שנעשו במסגרת ההתנסות המודרכת כדי לקבל תיקים של תביעות קטנות. כמו כן, מדוע לברר מדוע נידרש שתיקי הגישור שהמגשר כבר ניהל יהיו מחמש השנים האחרונות, האם אדם שסיים את תכנית ההתנסות המודרכת לפני כחמש שנים ורוצה עתה להתחיל לעסוק בכך, לא יוכל לעשות כן?
פיקוח על המגשרים- האם יהיה פיקוח על המגשרים? האם תעשה הערכת תקופתית על המגשרים הנכללים ברשימה? האם הכוונה היא כי יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט תעשה זאת?
מוצע לדון בדרישות בעת חידוש הרישום – כיצד תיבדק עבודתו של המגשר מה יהיה התוכן של הערכה המקצועית בשלב זה.
מוצע לדון בקביעת חובת הנמקה לדחייה וכמו כן, מוצע לדון בשאלה למי תהיה הסמכות להכריע בדבר התלייה או מחיקה מהרשימה ובקביעת הליך של עיון חוזר או ערר, הן לעניין דחיית בקשה להיכלל ברשימה והן לעניין מחיקה מהרשימה או התליית הרישום בה.
לעניין בניית הרשימה ואופן השימוש בה- איך תורכב הרשימה? האם היא תחולק לפי קטגוריות? האם אין צורך לקבוע גם קטגוריה נפרדת לעניין מגשרים בענייני עבודה?
כמו כן, מוצע לברר כיצד יפנו בתי המשפט למגשרים. האם יפנו לרשימה עצמה והצדדים יפנו למי שעוסק בתחום נשוא התביעה ולפי האזור או שבית המשפט יפנה למגשרים ספציפיים מתוך הרשימה. מוצע לציין כי העברה למגשר כאמור, תעשה ככל הניתן באופן שוויוני ובשקיפות.
מוצע לדון בשכר המגשרים המרבי ובאפשרות לקבוע אישור לגבות סכום קצת יותר גבוה במקרים חריגים מורכבים בהם נדרשו מהמגשר שעות עבודה רבות מעבר לשעות הפגישות עם הצדדים, ומי יהיה הגורם שיוכל לאשר זאת.
מוצע לדון באגרה הנדרשת ממגשר המבקש להיכלל ברשימה (מוצע כעת לקבוע סכום של 870 ₪+מע"מ למי שעובר לשלב של ההערכה המקצועית).
הוראות המעבר- מוצע לדון בהוראות המעבר ולהבטיח כי מי שעסק בגישור באופן משמעותי וצבר ניסיון רב במשך מספר שנים ועומד בדרישות הניסיון והערכה המקצועית, יוכל להיכלל ברשימה גם אם אינו עומד בדרישות החדשות בעניין הקורסים, התארים וכו'.
79ג. (א) בסעיף זה, "גישור" - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.
"הסדר גישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
"מגשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
(ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
(ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
(ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
(ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
(ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
(ח) הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 69 (ה"ח 2070)
הוספת סעיף 79ג
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 30
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 498 (ה"ח 2992)
פישור גישור
79ג. (א) בסעיף זה, "פישור גישור" — הליך שבו נועד מפשר מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.
"הסדר גישור" — הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
"מגשר" — מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
(ב) בית המשפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעבירו לפישור, והוראות סעיף 79ב(א) ו-(ב) יחולו בשינויים המחוייבים.
(ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
(ג) בהליך הפישור הגישור רשאי מפשר מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך פישור גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
(ה) העביר בית המשפט ענין לפישור לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
(ו) לא הגיעו בעלי הדין להסכמה על יישוב הסכסוך (להלן- הסדר פישור) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על פי בקשה של המפשר המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
(ז) הגיעו בעלי הדין להסדר פישור גישור, יודיע על כך המפשר המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
(ח) הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.
79ד. (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
(1) סדרי מינוי בורר או מגשר;
(2) סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו;
(2א) הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;
(2ב) רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו;
(3) התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין;
(4) הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן;
(5) אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב).
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.